כתבא דילידותה דישוע משיחא ברה דדויד ברה דאברהם:
אברהם אולד לאיסחק איסחק אולד ליעקוב יעקוב אולד ליהודא ולאחוהי:
יהודא אולד לפרץ ולזרח מן תמר פרץ אולד לחצרון חצרון אולד לארם:
ארם אולד לעמינדב עמינדב אולד לנחשון נחשון אולד לסלמון:
סלמון אולד לבעז מן רחב בעז אולד לעוביד מן רעות עוביד אולד לאישי:
אישי אולד לדויד מלכא דויד אולד לשלימון מן אנתתה דאוריא:
שלימון אולד לרחבעם רחבעם אולד לאביא אביא אולד לאסא:
אסא אולד ליהושפט יהושפט אולד ליורם יורם אולד לעוזיא:
עוזיא אולד ליותם יותם אולד לאחז אחז אולד לחזקיא:
חזקיא אולד למנשא מנשא אולד לאמון אמון אולד ליושיא:
יושיא אולד ליוכניא ולאחוהי בגלותא דבבל:
מן בתר גלותא דין דבבל יוכניא אולד לשלתאיל שלתאיל אולד לזורבבל:
זורבבל אולד לאביוד אביוד אולד לאליקים אליקים אולד לעזור:
עזור אולד לזדוק זדוק אולד לאכין אכין אולד לאליוד:
אליוד אולד לאליעזר אליעזר אולד למתן מתן אולד ליעקוב:
יעקוב אולד ליוסף גברה דמרים דמנה אתילד ישוע דמתקרא משיחא:
כלהין הכיל שרבתא מן אברהם עדמא לדויד שרבתא ארבעסרא ומן דויד עדמא לגלותא דבבל שרבתא ארבעסרא ומן גלותא דבבל עדמא למשיחא שרבתא ארבעסרא:
ילדה דין דישוע משיחא הכנא הוא כד מכירא הות מרים אמה ליוסף עדלא נשתותפון אשתכחת בטנא מן רוחא דקודשא:
יוסף דין בעלה כאנא הוא ולא צבא דנפרסיה ואתרעי הוא דמטשיאית נשריה:
כד הלין דין אתרעי אתחזי לה מלאכא דמריא בחלמא ואמר לה יוסף ברה דדויד לא תדחל למסב למרים אנתתך הו גיר דאתילד בה מן רוחא הו דקודשא:
תאלד דין ברא ותקרא שמה ישוע הו גיר נחיוהי לעמה מן חטהיהון:
הדא דין כלה דהות דנתמלא מדם דאתאמר מן מריא ביד נביא:
דהא בתולתא תבטן ותאלד ברא ונקרון שמה עמנואיל דמתתרגם עמן אלהן:
כד קם דין יוסף מן שנתה עבד איכנא דפקד לה מלאכה דמריא ודברה לאנתתה:
ולא חכמה עדמא דילדתה לברה בוכרא וקרת שמה ישוע:
כד דין אתילד ישוע בבית-לחם דיהודא ביומי הרודס מלכא אתו מגושא מן מדנחא לאורשלם:
ואמרין איכו מלכא דיהודיא דאתילד חזין גיר כוכבה במדנחא ואתין למסגד לה:
שמע דין הרודס מלכא ואתתזיע וכלה אורשלם עמה:
וכנש כלהון רבי כהנא וספרא דעמא ומשאל הוא להון דאיכא מתילד משיחא:
הנון דין אמרו בבית-לחם דיהודא הכנא גיר כתיב בנביא:
אף אנתי בית-לחם דיהודא לא הויתי בצירא במלכא דיהודא מנכי גיר נפוק מלכא דהו נרעיוהי לעמי איסראיל:
הידין הרודס מטשיאית קרא למגושא וילף מנהון באינא זבנא אתחזי להון כוכבא:
ושדר אנון לבית-לחם ואמר להון זלו עקבו על טליא חפיטאית ומא דאשכחתוניהי תו חואוני דאף אנא אזל אסגוד לה:
הנון דין כד שמעו מן מלכא אזלו והא כוכבא הו דחזו במדנחא אזל הוא קדמיהון עדמא דאתא קם לעל מן איכא דאיתוהי טליא:
כד דין חזאוהי לכוכבא חדיו חדותא רבתא דטב:
ועלו לביתא וחזאוהי לטליא עם מרים אמה ונפלו סגדו לה ופתחו סימתהון וקרבו לה קורבנא דהבא ומורא ולבונתא:
ואתחזי להון בחלמא דלא נהפכון לות הרודס ובאורחא אחרתא אזלו לאתרהון:
כד דין אזלו אתחזי מלאכא דמריא בחלמא ליוסף ואמר לה קום דבר לטליא ולאמה וערוק למצרין ותמן הוי עדמא דאמר אנא לך עתיד הו גיר הרודס למבעיה לטליא איך דנובדיוהי:
יוסף דין קם שקלה לטליא ולאמה בלליא וערק למצרין:
והוא תמן עדמא למותה דהרודס דנתמלא מדם דאתאמר מן מריא בנביא דאמר דמן מצרין קרית לברי:
הידין הרודס כד חזא דאתבזח מן מגושא אתחמת טב ושדר קטל טליא כלהון דבית-לחם ודכלהון תחומיה מן בר תרתין שנין ולתחת איך זבנא דעקב מן מגושא:
הידין אתמלי מדם דאתאמר ביד ארמיא נביא דאמר:
קלא אשתמע ברמתא בכיא ואליא סגיאא רחיל בכיא על בניה ולא צביא למתביאו מטל דלא איתיהון:
כד מית דין הרודס מלכא אתחזי מלאכא דמריא בחלמא ליוסף במצרין:
ואמר לה קום דבר לטליא ולאמה וזל לארעא דאיסראיל מיתו להון גיר הנון דבעין הוו נפשה דטליא:
ויוסף קם דבר לטליא ולאמה ואתא לארעא דאיסראיל:
כד דין שמע דארכלאוס הוא מלכא ביהוד חלף הרודס אבוהי דחל דנאזל לתמן ואתחזי לה בחלמא דנאזל לאתרא דגלילא:
ואתא עמר במדינתא דמתקריא נצרת איך דנתמלא מדם דאתאמר בנביא דנצריא נתקרא:
בהון דין ביומתא הנון אתא יוחנן מעמדנא ומכרז הוא בחורבא דיהוד:
ואמר תובו קרבת לה מלכותא דשמיא:
הנו גיר הו דאמיר ביד אשעיא נביא קלא דקרא בחורבא טיבו אורחה דמריא ואשוו לשבילוהי:
הו דין יוחנן איתוהי הוא לבושה דסערא דגמלא ואסר חצא דמשכא על חצוהי ומאכולתה קמצא ודבשא דברא:
הידין נפקא הות לותה אורשלם וכלה יהוד וכלה אתרא דחדרי יורדנן:
ועמדין הוו מנה ביורדנן נהרא כד מודין בחטהיהון:
כד חזא דין סגיאא מן פרישא ומן זדוקיא דאתין למעמד אמר להון ילדא דאכדנא מנו חויכון למערק מן רוגזא דאתא:
עבדו הכיל פארא דשוין לתיבותא:
ולא תסברון ותאמרון בנפשכון דאבא אית לן אברהם אמר אנא לכון גיר דמשכח אלהא מן הלין כאפא למקמו בניא לאברהם:
הא דין נרגא סים על עקרא דאילנא כל אילנא הכיל דפארא טבא לא עבד מתפסק ונפל בנורא:
אנא מעמד אנא לכון במיא לתיבותא הו דין דבתרי אתא חסין הו מני הו דלא שוא אנא מסנוהי למשקל הו מעמד לכון ברוחא דקודשא ובנורא:
הו דרפשא באידה ומדכא אדרוהי וחטא כנש לאוצרוהי ותבנא מוקד בנורא דלא דעכא:
הידין אתא ישוע מן גלילא ליורדנן לות יוחנן דנעמד מנה:
הו דין יוחנן כלא הוא לה ואמר אנא סניק אנא דמנך אתעמד ואנת לותי אתית:
הו דין ישוע ענא ואמר לה שבוק השא הכנא גיר יאא לן דנמלא כלה כאנותא והידין שבקה:
כד עמד דין ישוע מחדא סלק מן מיא ואתפתחו לה שמיא וחזא רוחא דאלהא דנחתא איך יונא ואתת עלוהי:
והא קלא מן שמיא דאמר הנו ברי חביבא דבה אצטבית:
הידין ישוע אתדבר מן רוחא דקודשא למדברא דנתנסא מן אכלקרצא:
וצם ארבעין יומין וארבעין לילון אחרית דין כפן:
וקרב הו דמנסא ואמר לה אן ברה אנת דאלהא אמר דהלין כאפא נהוין לחמא:
הו דין ענא ואמר כתיב דלא הוא בלחמא בלחוד חיא ברנשא אלא בכל מלא דנפקא מן פומה דאלהא:
הידין דברה אכלקרצא למדינת קודשא ואקימה על כנפא דהיכלא:
ואמר לה אן ברה אנת דאלהא שדי נפשך לתחת כתיב גיר דלמלאכוהי נפקד עליך ועל אידיהון נשקלונך דלא תתקל בכאפא רגלך:
אמר לה ישוע תוב כתיב דלא תנסא למריא אלהך:
תוב דברה אכלקרצא לטורא דטב רם וחויה כלהין מלכותא דעלמא ושובחהין:
ואמר לה הלין כלהין לך אתל אן תפל תסגוד לי:
הידין אמר לה ישוע זל לך סטנא כתיב גיר דלמריא אלהך תסגוד ולה בלחודוהי תפלוח:
הידין שבקה אכלקרצא והא מלאכא קרבו ומשמשין הוו לה:
כד שמע דין ישוע דיוחנן אשתלם שני לה לגלילא:
ושבקה לנצרת ואתא עמר בכפרנחום על יד ימא בתחומא דזבולון ודנפתלי:
דנתמלא מדם דאתאמר ביד אשעיא נביא דאמר:
ארעא דזבולון ארעא דנפתלי אורחא דימא עברוהי דיורדנן גלילא דעממא:
עמא דיתב בחשוכא נוהרא רבא חזא ואילין דיתבין באתרא ובטללא דמותא נוהרא דנח להון:
מן הידין שרי ישוע למכרזו ולמאמר תובו קרבת לה גיר מלכותא דשמיא:
וכד מהלך על יד ימא דגלילא חזא תרין אחין שמעון דאתקרי כאפא ואנדראוס אחוהי דרמין מצידתא בימא איתיהון הוו גיר צידא:
ואמר להון ישוע תו בתרי ואעבדכון דתהוון צידא דבני אנשא:
הנון דין מחדא שבקו מצידתהון ואזלו בתרה:
וכד עבר מן תמן חזא אחרנא אחא תרין יעקוב בר זבדי ויוחנן אחוהי באלפא עם זבדי אבוהון דמתקנין מצידתהון וקרא אנון:
הנון דין מחדא שבקו לאלפא ולאבוהון ואזלו בתרה:
ומתכרך הוא ישוע בכלה גלילא ומלף הוא בכנושתהון ומכרז סברתא דמלכותא ומאסא כל כאב וכורהן בעמא:
ואשתמע טבה בכלה סוריא וקרבו לה כלהון אילין דביש ביש עבידין בכורהנא משחלפא ואילין דאליצין בתשניקא ודיונא ודבר אגרא ומשריא ואסי אנון:
ואזלו בתרה כנשא סגיאא מן גלילא ומן עסרת-מדינתא ומן אורשלם ומן יהוד ומן עברא דיורדנן:
כד חזא דין ישוע לכנשא סלק לטורא וכד יתב קרבו לותה תלמידוהי:
ופתח פומה ומלף הוא להון ואמר:
טוביהון למסכנא ברוח דדילהון הי מלכותא דשמיא:
טוביהון לאבילא דהנון נתביאון:
טוביהון למכיכא דהנון נארתון לארעא:
טוביהון לאילין דכפנין וצהין לכאנותא דהנון נסבעון:
טוביהון למרחמנא דעליהון נהוון רחמא:
טוביהון לאילין דדכין בלבהון דהנון נחזון לאלהא:
טוביהון לעבדי שלמא דבנוהי דאלהא נתקרון:
טוביהון לאילין דאתרדפו מטל כאנותא דדילהון הי מלכותא דשמיא:
טוביכון אמתי דמחסדין לכון ורדפין לכון ואמרין עליכון כל מלא בישא מטלתי בדגלותא:
הידין חדו ורוזו דאגרכון סגי בשמיא הכנא גיר רדפו לנביא דמן קדמיכון:
אנתון אנון מלחה דארעא אנהו דין דמלחא תפכה במנא תתמלח למדם לא אזלא אלא דתשתדא לבר ותתדיש מן אנשא:
אנתון אנון נוהרה דעלמא לא משכחא דתטשא מדינתא דעל טורא בניא:
ולא מנהרין שרגא וסימין לה תחית סאתא אלא על מנרתא ומנהר לכל אילין דבביתא אנון:
הכנא ננהר נוהרכון קדם בנינשא דנחזון עבדיכון טבא ונשבחון לאבוכון דבשמיא:
לא תסברון דאתית דאשרא נמוסא או נביא לא אתית דאשרא אלא דאמלא:
אמין גיר אמר אנא לכון דעדמא דנעברון שמיא וארעא יוד חדא או חד סרטא לא נעבר מן נמוסא עדמא דכל נהוא:
כל מן הכיל דנשרא חד מן פוקדנא הלין זעורא ונלף הכנא לבנינשא בצירא נתקרא במלכותא דשמיא כל דין דנעבד ונלף הנא רבא נתקרא במלכותא דשמיא:
אמר אנא לכון גיר דאלא תאתר כאנותכון יתיר מן דספרא ופרישא לא תעלון למלכותא דשמיא:
שמעתון דאתאמר לקדמיא לא תקטול וכל דנקטול מחיב הו לדינא:
אנא דין אמר אנא לכון דכל מן דנרגז על אחוהי איקא מחיב הו לדינא וכל דנאמר לאחוהי רקא מחיב הו לכנושתא ומן דנאמר ללא מחיב הו לגהנא דנורא:
אן הו הכיל דמקרב אנת קורבנך על מדבחא ותמן תתדכר דאחיד עליך אחוך אכתא מדם:
שבוק תמן קורבנך קדם מדבחא וזל לוקדם אתרעא עם אחוך והידין תא קרב קורבנך:
הוית מתאוא עם בעל דינך עגל עד עמה אנת באורחא דלמא בעל דינך נשלמך לדינא ודינא נשלמך לגביא ותפל בית אסירא:
ואמין אמר אנא לך דלא תפוק מן תמן עדמא דתתל שמונא אחריא:
שמעתון דאתאמר דלא תגור:
אנא דין אמר אנא לכון דכל מן דחזא אנתתא איך דנרגיה מחדא גרה בלבה:
אן דין עינך דימינא מכשלא לך חציה ושדיה מנך פקח לך גיר דנאבד חד הדמך ולא כלה פגרך נפל בגהנא:
ואן אידך דימינא מכשלא לך פסוק שדיה מנך פקח לך גיר דנאבד חד מן הדמיך ולא כלה פגרך נפל בגהנא:
אתאמר דמן דשרא אנתתה נתל לה כתבא דדוללא:
אנא דין אמר אנא לכון דכל מן דשרא אנתתה לבר מן מלתא דזניותא עבד לה דתגור ומן דשקל שביקתא גאר:
תוב שמעתון דאתאמר לקדמיא דלא תדגל במומתך תשלם דין למריא מומתך:
אנא דין אמר אנא לכון לא תאמון סך לא בשמיא דכורסיא הו דאלהא:
ולא בארעא דכובשא הי דתחית רגלוהי אפלא באורישלם דמדינתה הי דמלכא רבא:
אפלא ברשך תאמא דלא משכח אנת למעבד בה מנתא חדא דסערא אוכמתא או חורתא:
אלא תהוא מלתכון אין אין ולא לא מדם דמן הלין יתיר מן בישא הו:
שמעתון דאתאמר דעינא חלף עינא ושנא חלף שנא:
אנא דין אמר אנא לכון דלא תקומון לוקבל בישא אלא מן דמחא לך על פכך דימינא אפנא לה אף אחרנא:
ומן דצבא דנדון עמך ונשקול כותינך שבוק לה אף מרטוטך:
מן דמשחר לך מילא חד זל עמה תרין:
מן דשאל לך הב לה ומן דצבא דנאזף מנך לא תכליוהי:
שמעתון דאתאמר דרחם לקריבך וסני לבעלדבבך:
אנא דין אמר אנא לכון אחבו לבעלדבביכון וברכו למן דלאט לכון ועבדו דשפיר למן דסנא לכון וצלו על אילין דדברין לכון בקטירא ורדפין לכון:
איכנא דתהוון בנוהי דאבוכון דבשמיא הו דמדנח שמשה על טבא ועל בישא ומחת מטרה על כאנא ועל עולא:
אן גיר מחבין אנתון לאילין דמחבין לכון מנא אגרא אית לכון לא הא אף מכסא הי הדא עבדין:
ואן שאלין אנתון בשלמא דאחיכון בלחוד מנא יתיר עבדין אנתון לא הא אף מכסא הי הדא עבדין:
הוו הכיל אנתון גמירא איכנא דאבוכון דבשמיא גמיר הו:
חורו דין בזדקתכון דלא תעבדונה קדם בני אנשא איך דתתחזון להון ואלא אגרא לית לכון לות אבוכון דבשמיא:
אמתי הכיל דעבד אנת זדקתא לא תקרא קרנא קדמיך איך דעבדין נסבי באפא בכנושתא ובשוקא איך דנשתבחון מן בני אנשא ואמין אמר אנא לכון דקבלו אגרהון:
אנת דין מא דעבד אנת זדקתא לא תדע סמלך מנא עבדא ימינך:
איך דתהוא זדקתך בכסיא ואבוך דחזא בכסיא הו נפרעך בגליא:
ומא דמצלא אנת לא תהוא איך נסבי באפא דרחמין למקם בכנושתא ובזויתא דשוקא למצליו דנתחזון לבני אנשא ואמין אמר אנא לכון דקבלו אגרהון:
אנת דין אמתי דמצלא אנת עול לתונך ואחוד תרעך וצלא לאבוך דבכסיא ואבוך דחזא בכסיא נפרעך בגליא:
ומא דמצלין אנתון לא הויתון מפקקין איך חנפא סברין גיר דבממללא סגיאא משתמעין:
לא הכיל תדמון להון אבוכון גיר ידע מנא מתבעא לכון עדלא תשאלוניהי:
הכנא הכיל צלו אנתון אבון דבשמיא נתקדש שמך:
תאתא מלכותך נהוא צבינך איכנא דבשמיא אף בארעא:
הב לן לחמא דסונקנן יומנא:
ושבוק לן חובין איכנא דאף חנן שבקן לחיבין:
ולא תעלן לנסיונא אלא פצן מן בישא מטל דדילך הי מלכותא וחילא ותשבוחתא לעלם עלמין:
אן גיר תשבקון לבנינשא סכלותהון נשבוק אף לכון אבוכון דבשמיא:
אן דין לא תשבקון לבנינשא אפלא אבוכון שבק לכון סכלותכון:
אמתי דין דצימין אנתון לא תהוון כמירא איך נסבי באפא מחבלין גיר פרצופיהון איך דנתחזון לבנינשא דצימין ואמין אמר אנא לכון דקבלו אגרהון:
אנת דין מא דצאם אנת אשיג אפיך ומשוח רשך:
איך דלא תתחזא לבנינשא דצאם אנת אלא לאבוך דבכסיא ואבוך דחזא בכסיא הו נפרעך:
לא תסימון לכון סימתא בארעא אתר דססא ואכלא מחבלין ואיכא דגנבא פלשין וגנבין:
אלא סימו לכון סימתא בשמיא איכא דלא ססא ולא אכלא מחבלין ואיכא דגנבא לא פלשין ולא גנבין:
איכא גיר דאיתיה סימתכון תמן הו אף לבכון:
שרגא דפגרא איתיה עינא אן עינך הכיל תהוא פשיטא אף כלה פגרך נהיר הו:
אן דין עינך תהוא בישא כלה פגרך חשוכא נהוא אן הכיל נוהרא דבך חשוכא הו חשוכך כמא נהוא:
לא אנש משכח לתרין מרון למפלח או גיר לחד נסנא ולאחרנא נרחם או לחד ניקר ולאחרנא נשוט לא משכחין אנתון לאלהא למפלח ולממונא:
מטל הנא אמר אנא לכון לא תאצפון לנפשכון מנא תאכלון ומנא תשתון ולא לפגרכון מנא תלבשון לא הא נפשא יתירא מן סיברתא ופגרא מן לבושא:
חורו בפרחתא דשמיא דלא זרעין ולא חצדין ולא חמלין באוצרא ואבוכון דבשמיא מתרסא להון לא הא אנתון מיתרין אנתון מנהון:
מנו דין מנכון כד יצף משכח למוספו על קומתה אמתא חדא:
ועל לבושא מנא יצפין אנתון אתבקו בשושנא דדברא איכנא רבין דלא לאין ולא עזלן:
אמר אנא לכון דין דאפלא שלימון בכלה שובחה אתכסי איך חדא מנהין:
אן דין לעמירא דחקלא דיומנא איתוהי ומחר נפל בתנורא אלהא הכנא מלבש לא סגי יתיר לכון זעורי הימנותא:
לא הכיל תאצפון או תאמרון מנא נאכול או מנא נשתא או מנא נתכסא:
כלהין גיר הלין עממא הו בעין להין אבוכון דין דבשמיא ידע דאף לכון מתבעין הלין כלהין:
בעו דין לוקדם מלכותה דאלהא וזדיקותה וכלהין הלין מתתוספן לכון:
לא הכיל תאצפון דמחר הו גיר מחר יצף דילה ספק לה ליומא בישתה:
לא תדונון דלא תתדינון:
בדינא גיר דדינין אנתון תתדינון ובכילתא דמכילין אנתון מתתכיל לכון:
מנא דין חזא אנת גלא דבעינה דאחוך וקריתא דבעינך לא בחר אנת:
או איכנא אמר אנת לאחוך שבוק אפק גלא מן עינך והא קריתא בעינך:
נסב באפא אפק לוקדם קריתא מן עינך והידין נתבחר לך למפקו גלא מן עינה דאחוך:
לא תתלון קודשא לכלבא ולא תרמון מרגניתכון קדם חזירא דלמא נדושון אנין ברגליהון ונהפכון נבזעונכון:
שאלו ונתיהב לכון בעו ותשכחון קושו ונתפתח לכון:
כל גיר דשאל נסב ודבעא משכח ולאינא דנקש מתפתח לה:
או מנו מנכון גברא דנשאליוהי ברה לחמא למא כאפא מושט לה:
ואן נונא נשאליוהי למא חויא מושט לה:
ואן הכיל אנתון דבישא אנתון ידעין אנתון מוהבתא טבתא למתל לבניכון כמא יתיראית אבוכון דבשמיא נתל טבתא לאילין דשאלין לה:
כל מא דצבין אנתון דנעבדון לכון בני אנשא הכנא אף אנתון עבדו להון הנו גיר נמוסא ונביא:
עולו בתרעא אליצא דפתא הו תרעא וארויחא אורחא אידא דמובלא לאבדנא וסגיאא אנון אילין דאזלין בה:
מא קטין תרעא ואליצא אורחא דמובלא לחיא וזעורא אנון אילין דמשכחין לה:
אזדהרו מן נביא דגלא דאתין לותכון בלבושא דאמרא מן לגו דין איתיהון דאבא חטופא:
מן פאריהון דין תדעון אנון למא לקטין מן כובא ענבא או מן קורטבא תאנא:
הכנא כל אילנא טבא פארא שפירא עבד אילנא דין בישא פארא בישא עבד:
לא משכח אילנא טבא פארא בישא למעבד ולא אילנא בישא פארא טבא למעבד:
כל אילנא דלא עבד פארא טבא מתפסק ובנורא נפל:
מדין מן פאריהון תדעון אנון:
לא הוא כל דאמר לי מרי מרי עאל למלכותא דשמיא אלא מן דעבד צבינה דאבי דבשמיא:
סגיאא נאמרון לי בהו יומא מרי מרי לא בשמך אתנבין ובשמך שאדא אפקן ובשמך חילא סגיאא עבדן:
והידין אודא להון דמן מתום לא ידעתכון ארחקו לכון מני פלחי עולא:
כל הכיל דשמע מלי הלין ועבד להין נתדמא לגברא חכימא הו דבנא ביתה על שועא:
ונחת מטרא ואתו נהרותא ונשב רוחא ואתטריו בה בביתא הו ולא נפל שתאסוהי גיר על שועא סימן הוי:
וכל מן דשמע מלי הלין ולא עבד להין נתדמא לגברא סכלא דבנא ביתה על חלא:
ונחת מטרא ואתו נהרותא ונשב רוחא ואתטריו בביתא הו ונפל והות מפולתה רבא:
והוא דכד שלם ישוע מלא הלין תהירין הוו כנשא על יולפנה:
מלף הוא להון גיר איך משלטא ולא איך ספריהון ופרישא:
כד נחת דין מן טורא נקפוהי כנשא סגיאא:
והא גרבא חד אתא סגד לה ואמר מרי אן צבא אנת משכח אנת למדכיותי:
ופשט אידה ישוע קרב לה ואמר צבא אנא אתדכא ובה בשעתא אתדכי גרבה:
ואמר לה ישוע חזי למא לאנש אמר אנת אלא זל חוא נפשך לכהנא וקרב קורבנא איך דפקד מושא לסהדותהון:
כד על דין ישוע לכפרנחום קרב לה קנטרונא חד ובעא הוא מנה:
ואמר מרי טליי רמא בביתא ומשרי ובישאית משתנק:
אמר לה ישוע אנא אתא ואסיוהי:
ענא קנטרונא הו ואמר מרי לא שוא אנא דתעול תחית מטללי אלא בלחוד אמר במלתא ונתאסא טליי:
אף אנא גיר גברא אנא דתחית שולטנא ואית תחית אידי אסטרטיוטא ואמר אנא להנא דזל ואזל ולאחרנא דתא ואתא ולעבדי דעבד הדא ועבד:
כד שמע דין ישוע אתדמר ואמר לדאתין עמה אמין אמר אנא לכון דאף לא באיסראיל אשכחת איך הדא הימנותא:
אמר אנא לכון דין דסגיאא נאתון מן מדנחא ומן מערבא ונסתמכון עם אברהם ואיסחק ויעקוב במלכותא דשמיא:
בניה דין דמלכותא נפקון לחשוכא בריא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
ואמר ישוע לקנטרונא הו זל איכנא דהימנת נהוא לך ואתאסי טליה בה בשעתא:
ואתא ישוע לביתה דשמעון וחזא לחמתה דרמיא ואחידא לה אשתא:
וקרב לאידה ושבקתה אשתא וקמת ומשמשא הות לה:
כד הוא דין רמשא קרבו קדמוהי דיונא סגיאא ואפק דיויהון במלתא ולכלהון אילין דבישאית עבידין הוו אסי אנון:
איך דנתמלא מדם דאתאמר ביד אשעיא נביא דאמר דהו נסב כאבין וכורהנין נטען:
כד חזא דין ישוע כנשא סגיאא דחדירין לה פקד דנאזלון לעברא:
וקרב ספרא חד ואמר לה רבי אתא בתרך לאתר דאזל אנת:
אמר לה ישוע לתעלא נקעא אית להון ולפרחתא דשמיא מטללא ברה דין דאנשא לית לה איכא דנסמוך רשה:
אחרנא דין מן תלמידוהי אמר לה מרי אפס לי לוקדם אזל אקבור אבי:
ישוע דין אמר לה תא בתרי ושבוק למיתא קברין מיתיהון:
וכד סלק ישוע לספינתא סלקו עמה תלמידוהי:
והא זועא רבא הוא בימא איכנא דאלפא תתכסא מן גללא הו דין ישוע דמיך הוא:
וקרבו תלמידוהי אעירוהי ואמרין לה מרן פצן אבדין חנן:
אמר להון ישוע למנא דחולתנין אנתון זעורי הימנותא הידין קם וכאא ברוחא ובימא והוא שליא רבא:
אנשא דין אתדמרו ואמרין מנו הנא דרוחא וימא משתמעין לה:
וכד אתא ישוע לעברא לאתרא דגדריא ארעוהי תרין דיונא דנפקין מן בית קבורא בישא דטב איך דלא אנש נשכח נעבר בהי אורחא:
וקעו ואמרין מא לן ולך ישוע ברה דאלהא אתית לכא קדם זבנא דתשנקן:
אית הוא דין להל מנהון בקרא דחזירא סגיאא דרעיא:
הנון דין שאדא בעין הוו מנה ואמרין אן מפק אנת לן אפס לן דנאזל לבקרא דחזירא:
אמר להון ישוע זלו ומחדא נפקו ועלו בחזירא וכלה בקרא הי תרצת לעל לשקיפא ונפלו בימא ומיתו במיא:
הנון דין דרעין הוו ערקו ואזלו למדינתא וחויו כלמדם דהוא ודהנון דיונא:
ונפקת כלה מדינתא לאורעה דישוע וכד חזאוהי בעו מנה דנשנא מן תחומיהון:
וסלק לאלפא ועבר אתא למדינתה:
וקרבו לה משריא כד רמא בערסא וחזא ישוע הימנותהון ואמר להו משריא אתלבב ברי שביקין לך חטהיך:
אנשא דין מן ספרא אמרו בנפשהון הנא מגדף:
ישוע דין ידע מחשבתהון ואמר להון מנא מתחשבין אנתון בישתא בלבכון:
מנא גיר פשיק למאמר דשביקין לך חטהיך או למאמר קום הלך:
דתדעון דין דשולטנא אית לברה דאנשא בארעא למשבק חטהא אמר להו משריא קום שקול ערסך וזל לביתך:
וקם אזל לביתה:
כד חזו דין כנשא הנון דחלו ושבחו לאלהא דיהב שולטנא דאיך הנא לבנינשא:
וכד עבר ישוע מן תמן חזא גברא דיתב בית מכסא דשמה מתי ואמר לה תא בתרי וקם אזל בתרה:
וכד סמיכין בביתא אתו מכסא וחטיא סגיאא אסתמכו עם ישוע ועם תלמידוהי:
וכד חזו פרישא אמרין לתלמידוהי למנא עם מכסא וחטיא לעס רבכון:
ישוע דין כד שמע אמר להון לא סניקין חלימא על אסיא אלא אילין דבישאית עבידין:
זלו ילפו מנו חננא בעא אנא ולא דבחתא לא גיר אתית דאקרא לזדיקא אלא לחטיא:
הידין קרבו לה תלמידוהי דיוחנן ואמרין למנא חנן ופרישא צימין חנן סגי ותלמידיך לא צימין:
אמר להון ישוע דלמא משכחין בנוהי דגנונא למצם כמא דחתנא עמהון אתין דין יומתא כד נשתקל מנהון חתנא והידין נצומון:
לא אנש רמא אורקעתא חדתא על נחתא בליא דלא תתוף מליותה מן הו נחתא ונהוא בזעא יתירא:
ולא רמין חמרא חדתא בזקא בליתא דלא מצטרין זקא וחמרא מתאשד וזקא אבדן אלא רמין חמרא חדתא בזקא חדתתא ותריהון מתנטרין:
כד דין הלין ממלל הוא עמהון אתא ארכונא חד קרב סגד לה ואמר ברתי השא מיתת אלא תא סים אידך עליה ותחא:
וקם ישוע ותלמידוהי ואזלו בתרה:
והא אנתתא דרדא הוא דמה שנין תרתעסרא אתת מן בסתרה וקרבת לקרנא דלבושה:
אמרא הות גיר בנפשה אפן בלחוד למאנה קרבא אנא מתאסיא אנא:
ישוע דין אתפני חזה ואמר לה אתלבבי ברתי הימנותכי אחיתכי ואתאסית אנתתא הי מן הי שעתא:
ואתא ישוע לביתה דארכונא וחזא זמרא וכנשא דמשתגשין:
ואמר להון פרוקו לכון טליתא גיר לא מיתת אלא דמכא הי וגחכין הוו עלוהי:
וכד אפק לכנשא על אחדה באידה וקמת טליתא:
ונפק טבא הנא בכלה ארעא הי:
וכד עבר ישוע מן תמן דבקוהי סמיא תרין דקעין ואמרין אתרחם עלין ברה דדויד:
וכד אתא לביתא קרבו לה הנון סמיא אמר להון ישוע מהימנין אנתון דמשכח אנא הדא למעבד אמרין לה אין מרן:
הידין קרב לעיניהון ואמר איכנא דהימנתון נהוא לכון:
ומחדא אתפתח עיניהון וכאא בהון ישוע ואמר חזו לא אנש נדע:
הנון דין נפקו אטבוהי בכלה ארעא הי:
וכד נפק ישוע קרבו לה חרשא דאית עלוהי דיוא:
ומן דנפק דיוא מלל הו חרשא ואתדמרו כנשא ואמרין לא מתום אתחזי הכנא באיסראיל:
פרישא דין אמרין הוו ברשא דדיוא מפק דיוא:
ומתכרך הוא ישוע במדינתא כלהין ובקוריא ומלף הוא בכנושתהון ומכרז סברתא דמלכותא ומאסא כל כורהנין וכל כאבין:
כד חזא דין ישוע לכנשא אתרחם עליהון דלאין הוו ושרין איך ערבא דלית להון רעיא:
ואמר לתלמידוהי חצדא סגי ופעלא זעורין:
בעו הכיל מן מרא חצדא דנפק פעלא לחצדה:
וקרא לתרעסר תלמידוהי ויהב להון שולטנא על רוחא טנפתא דנפקון ולמאסיו כל כאב וכורהן:
דילהון דין דתרעסר שליחא שמהא איתיהון הלין קדמיהון שמעון דמתקרא כאפא ואנדראוס אחוהי ויעקוב בר זבדי ויוחנן אחוהי:
ופיליפוס ובר-תולמי ותאומא ומתי מכסא ויעקוב בר חלפי ולבי דאתכני תדי:
ושמעון קנניא ויהודא סכריוטא הו דאשלמה:
להלין תרעסר שדר ישוע ופקד אנון ואמר באורחא דחנפא לא תאזלון ולמדינתא דשמריא לא תעלון:
זלו לכון דין יתיראית לות ערבא דאבדו מן בית יסריל:
וכד אזלין אנתון אכרזו ואמרו דקרבת מלכותא דשמיא:
כריהא אסו וגרבא דכו ודיוא אפקו מגן נסבתון מגן הבו:
לא תקנון דהבא ולא סאמא ולא נחשא בכיסיכון:
ולא תרמלא לאורחא ולא תרתין כותינין ולא מסנא ולא שבטא שוא הו גיר פעלא סיברתה:
לאידא דין מדינתא או קריתא דעאלין אנתון לה שאלו מנו שוא בה ותמן הוו עדמא דנפקין אנתון:
ומא דעאלין אנתון לביתא שאלו שלמה דביתא:
ואן הו דשוא ביתא שלמכון נאתא עלוהי אן דין לא שוא שלמכון עליכון נפנא:
מן דלא דין מקבל לכון ולא שמע מליכון כד נפקין אנתון מן ביתא או מן קריתא הי פצו חלא מן רגליכון:
ואמין אמר אנא לכון דלארעא דסדום ודעמורא נהוא ניח ביומא דדינא או למדינתא הי:
הא אנא משדר אנא לכון איך אמרא ביני דאבא הוו הכיל חכימא איך חוותא ותמימא איך יונא:
אזדהרו דין מן בנינשא משלמין לכון גיר לבית דינא ובכנושתהון ננגדונכון:
וקדם הגמונא ומלכא מקרבין לכון מטלתי לסהדותא דילהון ודעממא:
אמתי דין דנשלמונכון לא תאצפון איכנא או מנא תמללון מתיהב לכון גיר בהי שעתא מא דתמללון:
לא הוא גיר אנתון ממללין אלא רוחא דאבוכון ממללא בכון:
נשלם דין אחא לאחוהי למותא ואבא לברה ונקומון בניא על אבהיהון ונמיתון אנון:
ותהוון סניאין מן כלנש מטל שמי אינא דין דנסיבר עדמא לחרתא הו נחא:
מא דרדפין לכון דין במדינתא הדא ערוקו לכון לאחרתא אמין גיר אמר אנא לכון דלא תשלמון אנין כלהין מדינתא דבית איסריל עדמא דנאתא ברה דאנשא:
לית תלמידא דיתיר מן רבה ולא עבדא מן מרה:
ספק לה לתלמידא דנהוא איך רבה ולעבדא איך מרה אן למרה דביתא קרו בעלזבוב חד כמא לבני ביתה:
לא הכיל תדחלון מנהון לית גיר מדם דכסא דלא נתגלא ודמטשי דלא נתידע:
מדם דאמר אנא לכון בחשוכא אומרוהי אנתון בנהירא ומדם דבאדניכון שמעין אנתון אכרזו על אגרא:
ולא תדחלון מן אילין דקטלין פגרא נפשא דין לא משכחין למקטל דחלו דין יתיראית מן מן דמשכח דלנפשא ולפגרא נובד בגהנא:
לא תרתין צפרין מזדבנן באסר וחדא מנהין בלעד מן אבוכון לא נפלא על ארעא:
דילכון דין אף מנא דרשכון כלהין מנין אנין:
לא הכיל תדחלון מן צפרא סגיאתא מיתרין אנתון:
כלנש הכיל דנודא בי קדם בנינשא אודא בה אף אנא קדם אבי דבשמיא:
מן דין דנכפור בי קדם בנינשא אכפור בה אף אנא קדם אבי דבשמיא:
לא תסברון דאתית דארמא שינא בארעא לא אתית דארמא שינא אלא חרבא:
אתית גיר דאפלוג גברא על אבוהי וברתא על אמה וכלתא על חמתה:
ובעלדבבוהי דגברא בני ביתה:
מן דרחם אבא או אמא יתיר מן דלי לא שוא לי ומן דרחם ברא או ברתא יתיר מן דלי לא שוא לי:
וכל דלא שקל זקיפה ואתא בתרי לא שוא לי:
מן דאשכח נפשה נובדיה ומן דנובד נפשה מטלתי נשכחיה:
מן דמקבל לכון לי מקבל ומן דלי מקבל למן דשלחני מקבל:
מן דמקבל נביא בשם נביא אגרא דנביא נסב ומן דמקבל זדיקא בשם זדיקא אגרא דזדיקא נסב:
וכל דמשקא לחד מן הלין זעורא כסא דקרירא בלחוד בשמא דתלמידא אמין אמר אנא לכון דלא נובד אגרה:
והוא דכד שלם ישוע למפקדו לתרעסר תלמידוהי שני מן תמן למלפו ולמכרזו במדינתהון:
יוחנן דין כד שמע בית אסירא עבדוהי דמשיחא שדר ביד תלמידוהי:
ואמר לה אנת הו הו דאתא או לאחרין הו מסכין אנחנן:
ענא ישוע ואמר להון זלו אשתעו ליוחנן אילין דשמעין אנתון וחזין:
סמיא חזין וחגירא מהלכין וגרבא מתדכין וחרשא שמעין ומיתא קימין ומסכנא מסתברין:
וטובוהי לאינא דלא נתכשל בי:
כד דין אזלו שרי ישוע למאמר לכנשא על יוחנן מנא נפקתון לחורבא למחזא קניא דמן רוחא מתתזיע:
ואלא מנא נפקתון למחזא גברא דנחתא רכיכא לביש הא אילין דרכיכא לבישין בית מלכא אנון:
ואלא מנא נפקתון למחזא נביא אין אמר אנא לכון ויתיר מן נביא:
הנו גיר דעלוהי כתיב דהא אנא משדר אנא מלאכי קדם פרצופך דנתקן אורחא קדמיך:
אמין אמרנא לכון דלא קם בילידי נשא דרב מן יוחנן מעמדנא זעורא דין במלכות שמיא רב הו מנה:
מן יומי יוחנן דין מעמדנא ועדמא להשא מלכותא דשמיא בקטירא מתדברא וקטירנא מחטפין לה:
כלהון גיר נביא ואוריתא עדמא ליוחנן אתנביו:
ואן צבין אנתון קבלו דהויו אליא דעתיד למאתא:
מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
למן דין אדמיה לשרבתא הדא דמיא לטליא דיתבין בשוקא וקעין לחבריהון:
ואמרין זמרן לכון ולא רקדתון ואלין לכון ולא ארקדתון:
אתא גיר יוחנן דלא אכל ולא שתא ואמרין דיוא אית בה:
אתא ברה דאנשא אכל ושתא ואמרין הא גברא אכולא ושתא חמרא ורחמא דמכסא ודחטיא ואזדדקת חכמתא מן עבדיה:
הידין שרי ישוע למחסדו מדינתא אילין דהוו בהין חילוהי סגיאא ולא תבו:
ואמר הוא וי לכי כורזין וי לכי בית-צידא דאלו בצור ובצידן הוו חילא אילין דהוו בכין כבר דין בסקא ובקטמא תבו:
ברם אמר אנא לכין דלצור ולצידן נהוא ניח ביומא דדינא או לכין:
ואנתי כפרנחום הי דעדמא לשמיא אתתרימתי עדמא לשיול תתחתין דאלו בסדום הוו חילא אילין דהוו בכי קימא הות עדמא ליומנא:
ברם אמרנא לכי דלארעא דסדום נהוא ניח ביומא דדינא או לכי:
בהו זבנא ענא ישוע ואמר מודא אנא לך אבי מרא דשמיא ודארעא דכסית הלין מן חכימא וסכולתנא וגלית אנין לילודא:
אין אבי דהכנא הוא צבינא קדמיך:
כל מדם אשתלם לי מן אבי ולא אנש ידע לברא אלא אן אבא אף לא לאבא אנש ידע אלא אן ברא ולמן דצבא ברא דנגלא:
תו לותי כלכון לאיא ושקילי מובלא ואנא אניחכון:
שקולו נירי עליכון וילפו מני דניח אנא ומכיך אנא בלבי ומשכחין אנתון ניחא לנפשתכון:
נירי גיר בסים הו ומובלי קלילא הי:
בהו זבנא מהלך הוא ישוע בשבתא בית זרעא ותלמידוהי כפנו ושריו מלגין שבלא ואכלין:
פרישא דין כד חזו אנון אמרין לה הא תלמידיך עבדין מדם דלא שליט למעבד בשבתא:
הו דין אמר להון לא קריתון מנא עבד דויד כד כפן ואילין דעמה:
איכנא על לביתא דאלהא ולחמא דפתורה דמריא אכל הו דלא שליט הוא לה למאכל ולא לאילין דעמה אלא אן לכהנא בלחוד:
או לא קריתון באוריתא דכהנא בהיכלא מחלין לה לשבתא ודלא עדלי אנון:
אמר אנא לכון דין דרב מן היכלא אית הרכא:
אלו דין ידעין הויתון מנו חננא צבא אנא ולא דבחתא לא מחיבין הויתון לאילין דדלא עדלי אנון:
מרה גיר דשבתא איתוהי ברה דאנשא:
ושני מן תמן ישוע ואתא לכנושתהון:
וגברא חד אית הוא תמן דיבישא אידה ומשאלין הוו לה ואמרין דאן שליט בשבתא למאסיו איך דנאכלון קרצוהי:
הו דין אמר להון מנו מנכון גברא דאית לה ערבא חד ואן נפל בחברא ביומא דשבתא לא אחד ומקים לה:
כמא דין יתיר ברנשא מן ערבא מדין שליט הו בשבתא למעבד דשפיר:
הידין אמר להו גברא פשוט אידך ופשט אידה ותקנת איך חברתה:
ונפקו פרישא ומלכא נסבו עלוהי איך דנובדוניהי:
ישוע דין ידע ושני לה מן תמן ואזלו בתרה כנשא סגיאא ואסי לכלהון:
וכאא בהון דלא נגלוניהי:
דנתמלא מדם דאתאמר ביד אשעיא נביא דאמר:
הא עבדי דאצטבית בה חביבי דסוחת בה נפשי רוחי אסים עלוהי ודינא לעממא נכרז:
לא נתחרא ולא נקעא ולא אנש נשמע קלה בשוקא:
קניא רעיעא לא נתבר ושרגא דמטפטף לא נדעך עדמא דנפק דינא לזכותא:
ובשמה עממא נסברון:
הידין קרבו לה דיונא חד דחרש ועויר ואסיה איכנא דחרשא וסמיא נמלל ונחזא:
ומתדמרין הוו כלהון כנשא ואמרין דלמא הנו ברה דדויד:
פרישא דין כד שמעו אמרין הנא לא מפק שאדא אלא בבעלזבוב רשא דדיוא:
ישוע דין ידע מחשבתהון ואמר להון כל מלכו דתתפלג על נפשה תחרב וכל בי ומדינא דנתפלג על נפשה לא נקום:
ואן סטנא לסטנא מפק על נפשה אתפלג איכנא הכיל קימא מלכותה:
ואן אנא בבעלזבוב מפק אנא דיוא בניכון במנא מפקין להון מטל הנא הנון נהוון לכון דינא:
ואן ברוחא דאלהא אנא מפק אנא דיוא קרבת לה עליכון מלכותא דאלהא:
או איכנא אנש משכח דנעול לבית חסינא ומאנוהי נבוז אלא אן לוקדם נאסריוהי לחסינא והידין ביתה נבוז:
מן דלא הוא עמי לוקבלי הו ומן דלא כנש עמי מבדרו מבדר:
מטל הנא אמר אנא לכון דכל חטהין וגודפין נשתבקון לבנינשא גודפא דין דעל רוחא לא נשתבק לבנינשא:
וכל מן דנאמר מלתא על ברה דאנשא נשתבק לה כל דין דעל רוחא דקודשא נאמר לא נשתבק לה לא בעלמא הנא ולא בעלמא דעתיד:
או עבדו אילנא שפירא ופארוהי שפירא או עבדו אילנא בישא ופארוהי בישא מן פארוהי הו גיר מתידע אילנא:
ילדא דאכדנא איכנא משכחין אנתון טבתא לממללו דבישא אנתון מן תותרי לבא גיר ממלל פומא:
גברא טבא מן סימתא טבתא מפק טבתא וגברא בישא מן סימתא בישתא מפק בישתא:
אמר אנא לכון גיר דכל מלא בטלא דנאמרון בני אנשא נתלון פתגמה ביומא דדינא:
מן מליך גיר תזדדק ומן מליך תתחיב:
הידין ענו אנשא מן ספרא ומן פרישא ואמרין לה מלפנא צבין חנן דנחזא מנך אתא:
הו דין ענא ואמר להון שרבתא בישתא וגירתא אתא בעיא ואתא לא תתיהב לה אלא אתה דיונן נביא:
איכנא גיר דהוא יונן בכרסה דנונא תלתא יומין ותלתא לילון הכנא נהוא ברה דאנשא בלבה דארעא תלתא איממין ותלתא לילון:
גברא נינויא נקומון בדינא עם שרבתא הדא ונחיבונה דהנון תבו בכרוזותה דיונן והא דרב מן יונן תנן:
מלכתא דתימנא תקום בדינא עם שרבתא הדא ותחיביה דאתת מן עבריה דארעא דתשמע חכמתה דשלימון והא דיתיר מן שלימון הרכא:
אמתי דין דרוחא טנפתא תפוק מן ברנשא מתכרכא באתרותא דמיא לית בהון ובעיא ניחא ולא משכחא:
הידין אמרא אהפוך לביתי מן איכא דנפקת ואתיא משכחא דסריק וחמים ומצבת:
הידין אזלא דברא עמה שבע רוחא אחרנין דמנה בישן ועאלן ועמרן בה והויא חרתה דגברא הו בישא מן קדמיתה הכנא נהוא לה לשרבתא הדא בישתא:
כד הו דין ממלל לכנשא אתו אמה ואחוהי קימין לבר ובעין דנמללון עמה:
אמר לה דין אנש הא אמך ואחיך קימין לבר ובעין דנמללון עמך:
הו דין ענא ואמר למן דאמר לה מן הי אמי ומן אנון אחי:
ופשט אידה לות תלמידוהי ואמר הא אמי והא אחי:
כלנש גיר דעבד צבינה דאבי דבשמיא הויו אחי וחתי ואמי:
בהו דין יומא נפק ישוע מן ביתא ויתב על יד ימא:
ואתכנשו לותה כנשא סגיאא איך דנסק נתב לה באלפא וכלה כנשא קאם הוא על ספר ימא:
וסגי ממלל הוא עמהון בפלאתא ואמר הא נפק זרועא דנזרוע:
וכד זרע אית דנפל על יד אורחא ואתת פרחתא ואכלתה:
ואחרנא נפל על שועא איכא דלית הוא מדרא סגיאא ובר שעתה שוח מטל דלית הוא עומקא דארעא:
כד דנח דין שמשא חם ומטל דלית הוא לה עקרא יבש:
ואחרנא נפל בית כובא וסלקו כובא וחנקוהי:
ואחרנא נפל בארעא טבתא ויהב פארא אית דמאא ואית דשתין ואית דתלתין:
מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
וקרבו תלמידוהי ואמרין לה למנא בפלאתא ממלל אנת עמהון:
הו דין ענא ואמר להון דלכון הו יהיב למדע ארזא דמלכותא דשמיא להנון דין לא יהיב:
למן גיר דאית לה נתיהב לה ונתיתר לה:
ולמן דלית לה והו דאית לה נשתקל מנה מטל הנא בפלאתא ממלל אנא עמהון מטל דחזין ולא חזין ושמעין ולא שמעין ולא מסתכלין:
ושלמא בהון נביותה דאשעיא דאמר דשמעא תשמעון ולא תסתכלון ומחזא תחזון ולא תדעון:
אתעבי לה גיר לבה דעמא הנא ובאדניהון יקיראית שמעו ועיניהון עמצו דלא נחזון בעיניהון ונשמעון באדניהון ונסתכלון בלבהון ונתפנון ואסא אנון:
דילכון דין טוביהין לעיניכון דחזין ולאדניכון דשמען:
אמין גיר אמרנא לכון דסגיאא נביא וזדיקא אתרגרגו דנחזון מדם דחזין אנתון ולא חזו ולמשמע מדם דשמעין אנתון ולא שמעו:
אנתון דין שמעו מתלא דזרעא:
כל דשמע מלתא דמלכותא ולא מסתכל בה אתא בישא וחטף מלתא דזריעא בלבה הנו הו דעל יד אורחא אזדרע:
הו דין דעל שועא אזדרע הו הו דשמע מלתא ובר שעתה בחדותא מקבל לה:
לית לה דין עקרא בה אלא דזבנא הו ומא דהוא אולצנא או רדופיא מטל מלתא עגל מתכשל:
הו דין דבית כובא אזדרע הו הו דשמע מלתא ורניא דעלמא הנא וטועיי דעותרא חנקין לה למלתא ודלא פארא הויא:
הו דין דעל ארעא טבתא אזדרע הו הו דשמע מלתי ומסתכל ויהב פארא ועבד אית דמאא ואית דשתין ואית דתלתין:
אחרנא מתלא אמתל להון ואמר דמיא מלכותא דשמיא לגברא דזרע זרעא טבא בקריתה:
וכד דמכו אנשא אתא בעלדבבה וזרע זיזנא בינת חטא ואזל:
כד דין יעא עסבא ועבד פארא הידין אתחזיו אף זיזנא:
וקרבו עבדוהי דמרא ביתא ואמרו לה מרן לא הא זרעא טבא זרעת בקריתך מן אימכא אית בה זיזנא:
הו דין אמר להון גברא בעלדבבא עבד הדא אמרין לה עבדוהי צבא אנת נאזל נגבא אנון:
הו דין אמר להון דלמא כד מגבין אנתון זיזנא תעקרון עמהון אף חטא:
שבוקו רבין תריהון אכחדא עדמא לחצדא ובזבנא דחצדא אמר אנא לחצודא גבו לוקדם זיזנא ואסורו אנון מאסריתא דנאקדון חטא דין כנשו אנין לאוצרי:
אחרנא מתלא אמתל להון ואמר דמיא מלכותא דשמיא לפרדתא דחרדלא דנסב גברא זרעה בקריתה:
והי זעוריא הי מן כלהון זרעונא מא דין דרבת רבא הי מן כלהון ירקונא והויא אילנא איך דתאתא פרחתא דשמיא תקן בסוכיה:
אחרנא מתלא אמר להון דמיא מלכותא דשמיא לחמירא הו דשקלת אנתתא טמרת בתלת סאין דקמחא עדמא דכלה חמע:
הלין כלהין מלל ישוע בפלאתא לכנשא ודלא פלאתא לא ממלל הוא עמהון:
איך דנתמלא מדם דאתאמר ביד נביא דאמר אפתח פומי במתלא ואבע כסיתא דמן קדם תרמיתה דעלמא:
הידין ישוע שבק לכנשא ואתא לביתא וקרבו לותה תלמידוהי ואמרין לה פשק לן מתלא הו דזיזנא ודקריתא:
הו דין ענא ואמר להון הו דזרע זרעא טבא איתוהי ברה דאנשא:
וקריתא איתיה עלמא זרעא דין טבא בניה אנון דמלכותא זיזנא דין איתיהון בנוהי דבישא:
בעלדבבא דין דזרע אנון איתוהי סטנא חצדא דין איתוהי שולמה דעלמא חצודא דין מלאכא:
איכנא הכיל דמתגבין זיזנא ויקדין בנורא הכנא נהוא בשולמה דעלמא הנא:
נשדר ברה דאנשא מלאכוהי ונגבון מן מלכותה כלהון מכשולא וכלהון עבדי עולא:
ונרמון אנון באתונא דנורא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
הידין זדיקא ננהרון איך שמשא במלכותה דאבוהון מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
תוב דמיא מלכותא דשמיא לסימתא דמטשיא בקריתא הי דאשכחה גברא וטשיה ומן חדותה אזל זבן כל דאית לה וזבנה לקריתא הי:
תוב דמיא מלכותא דשמיא לגברא תגרא דבעא הוא מרגניתא טבתא:
כד דין אשכח מרגניתא חדא יקירת דמיא אזל זבן כל מא דאית לה וזבנה:
תוב דמיא מלכותא דשמיא למצידתא דנפלת בימא ומן כל גנס כנשת:
וכד מלת אסקוה לספרי ימא ויתבו גביו וטבא ארמיו במאנא ובישא שדו לבר:
הכנא נהוא בשולמה דעלמא נפקון מלאכא ונפרשון בישא מן ביני זדיקא:
ונרמון אנון באתונא דנורא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
אמר להון ישוע אסתכלתון כלהין הלין אמרין לה אין מרן:
אמר להון מטל הנא כל ספרא דמתתלמד למלכות שמיא דמא לגברא מרא ביתא דמפק מן סימתה חדתתא ועתיקתא:
והוא דכד שלם ישוע מתלא הלין שני מן תמן:
ואתא למדינתה ומלף הוא להון בכנושתהון איכנא דנתהרון ונאמרון אימכא לה להנא חכמתא הדא וחילא:
לא הוא הנא ברה דנגרא לא אמה מתקריא מרים ואחוהי יעקוב ויוסא ושמעון ויהודא:
ואחותה כלהין לא הא לותן אנין אימכא לה הכיל להנא הלין כלהין:
ומתכשלין הוו בה הו דין ישוע אמר להון לית נביא דצעיר אלא במדינתה ובביתה:
ולא עבד תמן חילא סגיאא מטל לא הימנותהון:
בהו דין זבנא שמע הרודס טטררכא שמעה דישוע:
ואמר לעבדוהי הנו יוחנן מעמדנא הו קם מן בית מיתא מטל הנא חילא מסתערין בה:
הו גיר הרודס אחד הוא ליוחנן ואסרה וארמיה בית אסירא מטל הרודיא אנתת פיליפוס אחוהי:
אמר הוא לה גיר יוחנן דלא שליט דתהוא לך אנתתא:
וצבא הוא למקטלה ודחל הוא מן עמא דאיך דלנביא אחידין הוו לה:
כד הוא דין בית ילדה דהרודס רקדת ברתה דהרודיא קדם סמיכא ושפרת לה להרודס:
מטל הנא במומתא ימא לה דנתל לה כלמדם דתשאל:
הי דין מטל דמלפא הות לאמה אמרת הב לי הרכא בפינכא רשה דיוחנן מעמדנא:
וכרית לה למלכא מטל דין מומתא וסמיכא פקד דנתיהב לה:
ושדר פסקה רשה דיוחנן בית אסירא:
ואיתי רשה בפינכא ואתיהב לטליתא ואיתיתה לאמה:
וקרבו תלמידוהי שקלו שלדה קברו ואתו חויו לישוע:
ישוע דין כד שמע שני מן תמן באלפא לאתרא חורבא בלחודוהי וכד שמעו כנשא אזלו בתרה ביבשא מן מדינתא:
ונפק ישוע חזא כנשא סגיאא ואתרחם עליהון ואסי כריהיהון:
כד הוא דין רמשא קרבו לותה תלמידוהי ואמרו לה אתרא חורבא הו ועדנא עבר לה שרי כנשא דאנשא דנאזלון לקוריא ונזבנון להון סיברתא:
הו דין אמר להון לא מתבעא להון למאזל הבו להון אנתון למאכל:
הנון דין אמרו לה לית לן תנן אלא חמש גריצן ותרין נונין:
אמר להון ישוע איתו אנון לי להרכא:
ופקד לכנשא למסתמכו על ארעא ושקל הנון חמשא לחמין ותרין נונין וחר בשמיא וברך וקצא ויהב לתלמידוהי והנון תלמידא סמו לכנשא:
ואכלו כלהון וסבעו ושקלו תותרא דקציא תרעסר קופינין כד מלין:
הנון דין אנשא דאכלו הוין הוו אלפא חמשא סטר מן נשא וטליא:
ומחדא אלץ לתלמידוהי דנסקון לספינתא ונאזלון קדמוהי לעברא עד שרא הו לכנשא:
וכד שרא לכנשא סלק לטורא בלחודוהי למצליו וכד חשכת בלחודוהי הוא תמן:
ואלפא רחיקא הות מן ארעא אסטדותא סגיאא כד משתגשא סגי מן גללא רוחא גיר לקובלה הות:
במטרתא דין רביעיתא דלליא אתא לותהון ישוע כד מהלך על מיא:
וחזאוהי תלמידוהי דמהלך על מיא ואתתזיעו ואמרין הוו דחזוא הו דגלא ומן דחלתהון קעו:
הו דין ישוע ברשעתה מלל עמהון ואמר אתלבבו אנא אנא לא תדחלון:
וענא כאפא ואמר לה מרי אן אנת הו פקוד לי אתא לותך על מיא:
ישוע דין אמר לה תא ונחת כאפא מן אלפא והלך על מיא דנאתא לות ישוע:
וכד חזא רוחא דקשיא דחל ושרי למטבע וארים קלה ואמר מרי פרוקיני:
ובר שעתה פשט אידה מרן ואחדה ואמר לה זעור הימנותא למנא אתפלגת:
וכד סלקו לאלפא שלית רוחא:
ואתו הנון דבאלפא סגדו לה ואמרו שריראית ברה אנת דאלהא:
ורדו ואתו לארעא דגנסר:
ואשתודעוהי אנשא דאתרא הו ושדרו לכלהין קוריא דחדריהון וקרבו לה כלהון אילין דביש ביש עבידין:
ובעין הוו מנה דנקרבון אפן לכנפא בלחוד דלבושה ואילין דקרבו אתאסיו:
הידין קרבו לות ישוע פרישא וספרא דמן אורשלם ואמרין:
למנא תלמידיך עברין על משלמנותא דקשישא ולא משיגין אידיהון מא דאכלין לחמא:
ענא ישוע ואמר להון למנא אף אנתון עברין אנתון על פוקדנא דאלהא מטל משלמנותכון:
אלהא גיר אמר יקר לאבוך ולאמך ומן דמצחא לאבוהי ולאמה ממת נמות:
אנתון דין אמרין אנתון כל מן דנאמר לאבא או לאמא קורבני מדם דתתהנא מני ולא ניקר לאבוהי או לאמה:
ובטלתון מלתא דאלהא מטל משלמנותא דילכון:
נסבי באפא שפיר אתנבי עליכון אשעיא ואמר:
עמא הנא בספותה הו מיקר לי לבהון דין סגי רחיק מני:
וסריקאית דחלין לי כד מלפין יולפנא דפוקדנא דבנינשא:
וקרא לכנשא ואמר להון שמעו ואסתכלו:
לא הוא מדם דעאל לפומא מסיב לברנשא אלא מדם דנפק מן פומא הו הו מסיב לברנשא:
הידין קרבו תלמידוהי ואמרין לה ידע אנת דפרישא דשמעו מלתא הדא אתכשלו:
הו דין ענא ואמר להון כל נצבתא אידא דלא נצבה אבי דבשמיא תתעקר:
שבוקו להון סמיא אנון נגודא דסמיא סמיא דין לסמיא אן נדבר תריהון בגומצא נפלין:
וענא שמעון כאפא ואמר לה מרי פשק לן מתלא הנא:
הו דין אמר להון עדמא להשא אף אנתון לא מסתכלין אנתון:
לא ידעין אנתון דמדם דעאל לפומא לכרסא הו אזל ומן תמן בתדכיתא משתדא לבר:
מדם דין דמן פומא נפק מן לבא נפק והויו מסיב לה לברנשא:
מן לבא הו גיר נפקן מחשבתא בישתא גורא קטלא זניותא גנבותא סהדות שוקרא גודפא:
הלין אנין דמסיבן לברנשא אן אנש דין נלעס כד לא משגן אידוהי לא מסתיב:
ונפק מן תמן ישוע ואתא לתחומא דצור ודצידן:
והא אנתתא כנעניתא מן תחומא הנון נפקת כד קעיא ואמרא אתרחם עלי מרי ברה דדויד ברתי בישאית מתדברא מן שאדא:
הו דין לא פניה פתגמא וקרבו תלמידוהי בעו מנה ואמרין שריה דקעיא בתרן:
הו דין ענא ואמר להון לא אשתדרת אלא לות ערבא דטעו מן בית איסריל:
הי דין אתת סגדת לה ואמרת מרי עדריני:
אמר לה לא שפיר למסב לחמא דבניא ולמרמיו לכלבא:
הי דין אמרת אין מרי אף כלבא אכלין מן פרתותא דנפלין מן פתורא דמריהון וחאין:
הידין אמר לה ישוע או אנתתא רבא הי הימנותכי נהוא לכי איך דצביא אנתי ואתאסית ברתה מן הי שעתא:
ושני מן תמן ישוע ואתא על גנב ימא דגלילא וסלק לטורא ויתב תמן:
וקרבו לותה כנשא סגיאא דאית הוו עמהון חגירא וסמיא וחרשא ופשיגא ואחרנא סגיאא וארמיו אנון לות רגלוהי דישוע ואסי אנון:
איך דנתדמרון כנשא הנון דחזין חרשא דממללין ופשיגא דמתחלמין וחגירא דמהלכין וסמיא דחזין ושבחו לאלהא דיסריל:
הו דין ישוע קרא לתלמידוהי ואמר להון מתרחם אנא על כנשא הנא דהא תלתא יומין קויו לותי ולית להון מא דנאכלון ודאשרא אנון כד צימין לא צבא אנא דלמא נעופון באורחא:
אמרין לה תלמידוהי אימכא לן בחורבא לחמא דנסבע כנשא הנא כלה:
אמר להון ישוע כמא לחמין אית לכון אמרין לה שבעא וקליל נונא דקדקא:
ופקד לכנשא דנסתמכון על ארעא:
ושקל להלין שבעא לחמין ולנונא ושבח וקצא ויהב לתלמידוהי ותלמידא יהבו לכנשא:
ואכלו כלהון וסבעו ושקלו תותרא דקציא מלא שבעא אספרידין:
הנון דין דאכלו הוין הוו ארבעא אלפין גברא סטר מן נשא וטליא:
וכד שרא לכנשא סלק לאלפא ואתא לתחומא דמגדו:
וקרבו פרישא וזדוקיא מנסין לה ושאלין לה אתא מן שמיא דנחוא אנון:
הו דין ענא ואמר להון מא דהוא רמשא אמרין אנתון צחוא הו סמקת גיר שמיא:
ובצפרא אמרין אנתון יומנא סתוא הו סמקת גיר שמיא כמיראית נסבי באפא פרצופא דשמיא ידעין אנתון דתבקון אתותא דזבנא הנא לא ידעין אנתון דתפרשון:
שרבתא בישתא וגירתא אתא בעיא ואתא לא מתיהבא לה אלא אתה דיונן נביא ושבק אנון ואזל:
וכד אתו תלמידוהי לעברא טעו דנסבון עמהון לחמא:
הו דין אמר להון חזו אזדהרו מן חמירא דפרישא ודזדוקיא:
הנון דין מתרעין הוו בנפשהון ואמרין דלחמא לא נסבו:
ישוע דין ידע ואמר להון מנא מתחשבין אנתון בנפשכון זעורי הימנותא דלחמא לא שקלתון:
לא עדמא להשא אסתכלתון לא עהדין אנתון להנון חמשא לחמין דחמשא אלפין וכמא קופינין שקלתון:
ולא להנון שבעא לחמין דארבעא אלפין וכמא אספרידין שקלתון:
איכן לא אסתכלתון דלא הוא על לחמא אמרת לכון אלא דתזדהרון מן חמירא דפרישא ודזדוקיא:
הידין אסתכלו דלא אמר דנזדהרון מן חמירא דלחמא אלא מן יולפנא דפרישא ודזדוקיא:
כד דין אתא ישוע לאתרא דקסריא-דפיליפוס משאל הוא לתלמידוהי ואמר מנו אמרין עלי אנשא דאיתי ברה דאנשא:
הנון דין אמרו אית דאמרין יוחנן מעמדנא אחרנא דין אליא ואחרנא ארמיא או חד מן נביא:
אמר להון אנתון דין מנו אמרין אנתון דאיתי:
ענא שמעון כאפא ואמר אנת הו משיחא ברה דאלהא חיא:
ענא ישוע ואמר לה טוביך שמעון ברה-דיונא דבסרא ודמא לא גלא לך אלא אבי דבשמיא:
אף אנא אמר אנא לך דאנת הו כאפא ועל הדא כאפא אבניה לעדתי ותרעא דשיול לא נחסנונה:
לך אתל קלידא דמלכותא דשמיא וכל מדם דתאסור בארעא נהוא אסיר בשמיא ומדם דתשרא בארעא נהוא שרא בשמיא:
הידין פקד לתלמידוהי דלאנש לא נאמרון דהויו משיחא:
ומן הידין שרי ישוע למחויו לתלמידוהי דעתיד הו דנאזל לאורשלם וסגי נחש מן קשישא ומן רבי כהנא וספרא ונתקטל וליומא דתלתא נקום:
ודברה כאפא ושרי למכאא בה ואמר חס לך מרי דתהוא לך הדא:
הו דין אתפני ואמר לכאפא זל לך לבסתרי סטנא תוקלתא אנת לי דלא מתרעא אנת דאלהא אלא דבני אנשא:
הידין אמר ישוע לתלמידוהי מן דצבא דנאתא בתרי נכפור בנפשה ונשקול זקיפה ונאתא בתרי:
מן דצבא גיר דנחא נפשה נובדיה ומן דנובד נפשה מטלתי נשכחיה:
מנא גיר מתהנא ברנשא אן כלה עלמא נקנא ונפשה נחסר או מנא נתל ברנשא תחלופא דנפשה:
עתיד הו גיר ברה דאנשא דנאתא בתשבוחתא דאבוהי עם מלאכוהי קדישא והידין נפרוע לאנש אנש איך עבדוהי:
אמין אמר אנא לכון דאית אנשא דקימין תנן דלא נטעמון מותא עדמא דנחזון לברה דאנשא דאתא במלכותה:
ובתר שתא יומין דבר ישוע לכאפא וליעקוב וליוחנן אחוהי ואסק אנון לטורא רמא בלחודיהון:
ואשתחלף ישוע קדמיהון ונהר פרצופה איך שמשא נחתוהי דין חורו איך נוהרא:
ואתחזיו להון מושא ואליא כד ממללין עמה:
ענא דין כאפא ואמר לישוע מרי שפיר הו לן דתנן נהוא ואן צבא אנת נעבד תנן תלת מטלין חדא לך וחדא למושא וחדא לאליא:
ועד הו ממלל הא עננא נהירתא אטלת עליהון וקלא הוא מן עננא דאמר הנו ברי חביבא דבה אצטבית לה שמעו:
וכד שמעו תלמידא נפלו על אפיהון ודחלו טב:
ואתקרב לותהון ישוע וקרב להון ואמר קומו לא תדחלון:
וארימו עיניהון ולאנש לא חזו אלא אן לישוע בלחודוהי:
וכד נחתין מן טורא פקד אנון ישוע ואמר להון לעין אנש לא תאמרון חזוא הנא עדמא דנקום ברה דאנשא מן מיתא:
ושאלוהי תלמידוהי ואמרין לה מנא הכיל ספרא אמרין דאליא ולא דנאתא לוקדם:
ענא ישוע ואמר אליא אתא לוקדם דכל מדם נשלם:
אמר אנא לכון דין דהא אליא אתא ולא ידעוהי ועבדו בה כל מא דצבו הכנא אף ברה דאנשא עתיד דנחש מנהון:
הידין אסתכלו תלמידא דעל יוחנן מעמדנא אמר להון:
וכד אתו לות כנשא קרב לה גברא וברך על בורכוהי:
ואמר לה מרי אתרחם עלי ברי דאית לה בר אגרא ובישאית עביד כמא גיר זבנין בנורא נפל וכמא זבנין במיא:
וקרבתה לתלמידיך ולא אשכחו למאסיותה:
ענא ישוע ואמר און שרבתא דלא מהימנא ומעקלתא עדמא לאמתי אהוא עמכון ועדמא לאמתי אסיברכון איתיהי לי לכא:
וכאא בה ישוע ונפק מנה שאדא ואתאסי טליא מן הי שעתא:
הידין קרבו תלמידא לות ישוע בלחודוהי ואמרו לה למנא חנן לא אשכחן למאסיותה:
אמר להון ישוע מטל לא הימנותכון אמין גיר אמר אנא לכון דאן תהוא בכון הימנותא איך פרדתא דחרדלא תאמרון לטורא הנא דשנא מכא ונשנא ומדם לא נחסנכון:
הנא דין גנסא לא נפק אלא בצומא ובצלותא:
כד מתהפכין דין בגלילא אמר להון ישוע עתיד הו ברה דאנשא דנשתלם באידי בני אנשא:
ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום וכרית להון טב:
וכד אתו לכפרנחום קרבו הנון דנסבין תרין תרין זוזין דכסף רשא לות כאפא ואמרו לה רבכון לא יהב תרין זוזוהי:
אמר להון אין וכד על כאפא לביתא קדמה ישוע ואמר לה מנא מתחזא לך שמעון מלכיה דארעא מן מן נסבין מכסא וכסף רשא מן בניהון או מן נוכריא:
אמר לה שמעון מן נוכריא אמר לה ישוע מדין בני חארא אנון בניא:
דלא דין נכשל אנון זל לימא וארמא בלועא ונונא קדמיא דסלק פתח פומה ותשכח אסתרא הי סב והב חלפי וחלפיך:
בהי שעתא קרבו תלמידא לות ישוע ואמרין מנו כי רב במלכותא דשמיא:
וקרא ישוע טליא ואקימה בינתהון:
ואמר אמין אמרנא לכון דאלא תתהפכון ותהוון איך טליא לא תעלון למלכותא דשמיא:
מן הכיל דממכך נפשה איך הנא טליא הו נהוא רב במלכותא דשמיא:
ומן דנקבל איך טליא הנא בשמי לי מקבל:
וכל דנכשל לחד מן הלין זעורא דמהימנין בי פקח הוא לה דתהוא תליא רחיא דחמרא בצורה ומטבע בעומקוהי דימא:
וי לעלמא מן מכשולא אננקא גיר דנאתון מכשולא וי דין לגברא דבאידה נאתון מכשולא:
אן דין אידך או רגלך מכשלא לך פסוקיה ושדיה מנך טב הו לך דתעול לחיא כד חגיס אנת או כד פשיג ולא כד אית לך תרתין אידין או תרתין רגלין תפל בנורא דלעלם:
ואן הו דעינך מכשלא לך חציה ושדיה מנך טב הו לך דבחדא עינא תעול לחיא ולא כד אית לך תרתין עינין תפל בגהנא דנורא:
חזו לא תבסון על חד מן הלין זעורא אמר אנא לכון גיר דמלאכיהון בשמיא בכלזבן חזין פרצופה דאבי דבשמיא:
אתא גיר ברה דאנשא דנחא מדם דאביד הוא:
מנא מתחזא לכון אן נהוון לאנש מאא ערבין ונטעא חד מנהון לא שבק תשעין ותשעא בטורא ואזל בעא להו דטעא:
ואן נשכחה אמין אמרנא לכון דחדא בה יתיר מן תשעין ותשעא דלא טעו:
הכנא לית צבינא קדם אבוכון דבשמיא דנאבד חד מן זעורא הלין:
אן דין אסכל בך אחוך זל אכסיהי ביניך ולה בלחוד אן שמעך יתרת אחוך:
ואלא שמעך דבר עמך חד או תרין דעל פום תרין או תלתא סהדין תקום כל מלא:
אן דין אף לא להנון נשמע אמר לעדתא אן דין אף לא לעדתא נשמע נהוא לך איך מכסא ואיך חנפא:
ואמין אמר אנא לכון דכל מא דתאסרון בארעא נהוא אסיר בשמיא ומדם דתשרון בארעא נהוא שרא בשמיא:
תוב אמרנא לכון דאן תרין מנכון נשתוון בארעא על כל צבו דנשאלון נהוא להון מן לות אבי דבשמיא:
איכא גיר דתרין או תלתא כנישין בשמי תמן אנא בינתהון:
הידין קרב לותה כאפא ואמר מרי כמא זבנין אן נסכל בי אחי אשבוק לה עדמא לשבע זבנין:
אמר לה ישוע לא אמר אנא לך עדמא לשבע אלא עדמא לשבעין זבנין שבע שבע:
מטל הנא אתדמית מלכותא דשמיא לגברא מלכא דצבא דנסב חושבנא מן עבדוהי:
וכד שרי למסב קרבו לה חד דחיב רבו ככרין:
וכד לית לה למפרע פקד מרה דנזדבן הו ואנתתה ובנוהי וכל מדם דאית לה ונפרוע:
ונפל הו עבדא סגד לה ואמר מרי אגר עלי רוחא וכל מדם פרע אנא לך:
ואתרחם מרה דעבדא הו ושריהי וחובתה שבק לה:
נפק דין עבדא הו ואשכח לחד מן כנותה דחיב הוא לה דינרא מאא ואחדה וחנק הוא לה ואמר לה הב לי מדם דחיב אנת לי:
ונפל הו כנתה על רגלוהי בעא מנה ואמר לה אגר עלי רוחא ופרע אנא לך:
הו דין לא צבא אלא אזל ארמיה בית אסירא עדמא דנתל לה מא דחיב לה:
כד חזו דין כנותהון מדם דהוא כרית להון טב ואתו אודעו למרהון כל דהוא:
הידין קריהי מרה ואמר לה עבדא בישא הי כלה חובתא שבקת לך דבעית מני:
לא ולא הוא לך אף אנת דתחון לכנתך איכנא דאנא חנתך:
ורגז מרה ואשלמה למנגדנא עדמא דנפרוע כל מדם דחיב לה:
הכנא נעבד לכון אבי דבשמיא אלא תשבקון אנש לאחוהי מן לבכון סכלותה:
והוא דכד שלם ישוע מלא הלין שקל מן גלילא ואתא לתחומא דיהוד לעברא דיורדנן:
ואתו בתרה כנשא סגיאא ואסי אנון תמן:
וקרבו לותה פרישא ומנסין הוו לה ואמרין אן שליט לאנש דנשרא אנתתה בכל עלא:
הו דין ענא ואמר להון לא קריתון דהו דעבד מן ברשית דכרא ונקבתא עבד אנון:
ואמר מטל הנא נשבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקף לאנתתה ונהוון תריהון חד בסר:
מדין לא הוו תרין אלא חד פגר מדם הכיל דאלהא זוג ברנשא לא נפרש:
אמרין לה למנא הכיל מושא פקד דנתל כתבא דשובקנא ונשריה:
אמר להון מושא לוקבל קשיות לבכון אפס לכון דתשרון נשיכון מן ברשית דין לא הוא הכנא:
אמר אנא לכון דין דמן דשבק אנתתה דלא גורא ונסב אחרתא גאר ומן דנסב שביקתא גאר:
אמרין לה תלמידוהי אן הכנא אית עדליא ביני גברא לאנתתא לא פקח למסב אנתתא:
הו דין אמר להון לא כלנש ספק לה למלתא הדא אלא מן דיהיב לה:
אית גיר מהימנא דמן כרסא דאמהון אתילדו הכנא ואית מהימנא דמן בנינשא הוו מהימנא ואית מהימנא דהנון עבדו נפשהון מהימנא מטל מלכותא דשמיא מן דמשכח דנספק נספק:
הידין קרבו לה טליא דנסים אידה עליהון ונצלא וכאו בהון תלמידוהי:
הו דין ישוע אמר להון שבוקו טליא אתין לותי ולא תכלון אנון דדאילין גיר דאיך הלין אנון איתיה מלכותא דשמיא:
וסם אידה עליהון ואזל מן תמן:
ואתא חד קרב ואמר לה מלפנא טבא מנא דטב אעבד דנהוון לי חיא דלעלם:
הו דין אמר לה מנא קרא אנת לי טבא לית טבא אלא אן חד אלהא אן דין צבא אנת דתעול לחיא טר פוקדנא:
אמר לה אילין הו דין ישוע אמר לה דלא תקטול ולא תגור ולא תגנוב ולא תסהד סהדות שוקרא:
ויקר לאבוך ולאמך ותחב לקריבך איך נפשך:
אמר לה הו עלימא הלין כלהין נטרת אנין מן טליותי מנא חסיר אנא:
אמר לה ישוע אן צבא אנת גמירא למהוא זל זבן קנינך והב למסכנא ותהוא לך סימתא בשמיא ותא בתרי:
שמע דין הו עלימא מלתא הדא ואזל כד כריא לה אית הוא לה גיר קנינא סגיאא:
ישוע דין אמר לתלמידוהי אמין אמר אנא לכון דעטלא הי לעתירא דנעול למלכות שמיא:
תוב דין אמרנא לכון דדליל הו לגמלא למעל בחרורא דמחטא או עתירא דנעול למלכותא דאלהא:
תלמידא דין כד שמעו תהירין הוו טב ואמרין מנו כי משכח דנחא:
חר בהון ישוע ואמר להון לות בנינשא הדא לא משכחא לות אלהא דין כלמדם משכחא:
הידין ענא כאפא ואמר לה הא אנחנן שבקן כלמדם ואתין בתרך מנא כי נהוא לן:
אמר להון ישוע אמין אמר אנא לכון דאנתון דאתיתון בתרי בעלמא חדתא מא דיתב ברה דאנשא על תרנוס דשובחה תתבון אף אנתון על תרעסר כורסון ותדונון תרעסר שבטא דאיסראיל:
וכלנש דשבק בתא או אחא או אחותא או אבא או אמא או אנתתא או בניא או קוריא מטל שמי חד במאא נקבל וחיא דלעלם נארת:
סגיאא דין קדמיא דנהוון אחריא ואחריא קדמיא:
דמיא גיר מלכותא דשמיא לגברא מרא ביתא דנפק בצפרא דנאגור פעלא לכרמה:
קץ דין עם פעלא מן דינרא ביומא ושדר אנון לכרמה:
ונפק בתלת שעין וחזא אחרנא דקימין בשוקא ובטילין:
ואמר להון זלו אף אנתון לכרמא ומדם דולא יהב אנא לכון:
הנון דין אזלו ונפק תוב בשת ובתשע שעין ועבד הכות:
ולאפי חדעסרא שעין נפק ואשכח אחרנא דקימין ובטילין ואמר להון מנא קימין אנתון יומא כלה ובטלין:
אמרין לה דלא אנש אגרן אמר להון זלו אף אנתון לכרמא ומדם דולא נסבין אנתון:
כד הוא דין רמשא אמר מרא כרמא לרביתה קרי פעלא והב להון אגרהון ושרא מן אחריא ועדמא לקדמיא:
ואתו הנון דחדעסרא שעין נסבו דינר דינר:
וכד אתו קדמיא סברו דיתיר שקלין ושקלו דינר דינר אף הנון:
וכד שקלו רטנו על מרא ביתא:
ואמרין הלין אחריא חדא שעא עבדו ואשוית אנון עמן דשקלן יוקרה דיומא וחומה:
הו דין ענא ואמר לחד מנהון חברי לא מעול אנא בך לא הוא בדינר קצת עמי:
סב דילך וזל צבא אנא דין דלהנא אחריא אתל איך דלך:
או לא שליט לי דמדם דצבא אנא אעבד בדילי או עינך בישא דאנא טב אנא:
הכנא נהוון אחריא קדמיא וקדמיא אחריא סגיאין אנון גיר קריא וזעורין גביא:
עתיד הוא דין ישוע דנסק לאורשלם ודבר לתרעסר תלמידוהי בינוהי ולהון באורחא ואמר להון:
הא סלקין חנן לאורשלם וברה דאנשא משתלם לרבי כהנא ולספרא ונחיבוניהי למותא:
ונשלמוניהי לעממא ונבזחון בה וננגדוניהי ונזקפוניהי וליומא דתלתא נקום:
הידין קרבת לה אמהון דבני זבדי הי ובניה וסגדת לה ושאלא הות לה מדם:
הו דין אמר לה מנא צביא אנתי אמרא לה אמר דנתבון הלין תרין בני חד מן ימינך וחד מן סמלך במלכותך:
ענא ישוע ואמר לא ידעין אנתון מנא שאלין אנתון משכחין אנתון למשתא כסא דאנא עתיד למשתא או מעמודיתא דאנא עמד אנא תעמדון אמרין לה משכחין חנן:
אמר להון כסי תשתון ומעמודיתא דאנא עמד אנא תעמדון דתתבון דין מן ימיני ומן סמלי לא הות דילי דאתל אלא לאילין דאתטיבת מן אבי:
כד דין שמעו עסרא רגזו על הנון תרין אחין:
וקרא אנון ישוע ואמר להון ידעין אנתון דרשיהון דעממא מריהון אנון ורורבניהון שליטין עליהון:
לא הכנא נהוא בינתכון אלא מן דצבא בכון דנהוא רבא נהוא לכון משמשנא:
ומן דצבא בכון דנהוא קדמיא נהוא לכון עבדא:
איכנא דברה דאנשא לא אתא דנשתמש אלא דנשמש ודנתל נפשה פורקנא חלף סגיאא:
וכד נפק ישוע מן איריחו אתא הוא בתרה כנשא סגיאא:
והא סמיא תרין יתבין הוו על יד אורחא וכד שמעו דישוע עבר יהבו קלא ואמרין אתרחם עלין מרי ברה דדויד:
כנשא דין כאין הוו בהון דנשתקון והנון יתיראית ארימו קלהון ואמרין מרן אתרחם עלין ברה דדויד:
וקם ישוע וקרא אנון ואמר מנא צבין אנתון דאעבד לכון:
אמרין לה מרן דנתפתחן עינין:
ואתרחם עליהון ישוע וקרב לעיניהון ובר שעתה אתפתח עיניהון ואזלו בתרה:
וכד קרב לאורשלם ואתא לבית-פגא על גנב טורא דזיתא שדר ישוע תרין מן תלמידוהי:
ואמר להון זלו לקריתא הדא דלקובלכון ומחדא משכחין אנתון חמרא דאסירא ועילא עמה שרו איתו לי:
ואן אנש אמר לכון מדם אמרו לה דלמרן מתבעין ומחדא משדר להון לכא:
הדא דין דהות דנתמלא מדם דאתאמר ביד נביא דאמר:
אמרו לברת צהיון הא מלככי אתא לכי מכיך ורכיב על חמרא ועל עילא בר אתנא:
ואזלו תלמידא ועבדו איכנא דפקד להון ישוע:
ואיתיו לחמרא ולעילא וסמו על עילא נחתיהון ורכב עלוהי ישוע:
וסוגאא דכנשא משוין הוו מאניהון באורחא אחרנא דין פסקין הוו סוכא מן אילנא ורמין באורחא:
כנשא דין אילין דאזלין הוו קדמוהי ואתין בתרה קעין הוו ואמרין אושענא לברה דדויד בריך הו דאתא בשמה דמריא אושענא במרומא:
וכד על לאורשלם אתתזיעת כלה מדינתא ואמרין הוו מנו הנא:
כנשא דין אמרין הוו הנו ישוע נביא דמן נצרת דגלילא:
ועל ישוע להיכלא דאלהא ואפק לכלהון דזבנין ומזבנין בהיכלא וסחף פתורא דמערפנא וכורסותא דהנון דמזבנין יונא:
ואמר להון כתיב הו דביתי בית צלותא נתקרא אנתון דין עבדתוניהי מערתא דלסטיא:
וקרבו לה בהיכלא סמיא וחגיסא ואסי אנון:
כד חזו דין רבי כהנא ופרישא תדמרתא דעבד וטליא דקעין בהיכלא ואמרין אושענא לברה דדויד אתבאש להון:
ואמרין לה שמע אנת מנא אמרין הלין אמר להון ישוע אין מן מתום לא קריתון דמן פומא דטליא ודילודא תקנת תשבוחתא:
ושבק אנון ונפק לבר מן מדינתא לבית-עניא ובת תמן:
בצפרא דין כד הפך למדינתא כפן:
וחזא תתא חדא באורחא ואתא לותה ולא אשכח בה מדם אלא אן טרפא בלחוד ואמר לה לא נהוון בכי תוב פארא לעלם ומחדא יבשת תתא הי:
וחזו תלמידא ותהרו ואמרין איכנא בר שעתה יבשת תתא:
ענא ישוע ואמר להון אמין אמר אנא לכון דאן תהוא בכון הימנותא ולא תתפלגון לא בלחוד הדא דתתא תעבדון אלא אפן לטורא הנא תאמרון דאשתקל ופל בימא תהוא:
וכל מדם דתשאלון בצלותא ותהימנון תסבון:
וכד אתא ישוע להיכלא קרבו לה רבי כהנא וקשישא דעמא כד מלף ואמרין לה באינא שולטן הלין עבד אנת ומנו יהב לך שולטנא הנא:
ענא ישוע ואמר להון אשאלכון אף אנא מלתא חדא ואן תאמרון לי ואף אנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
מעמודיתה דיוחנן אימכא איתיה מן שמיא הי או מן בנינשא הנון דין מתרעין הוו בנפשהון ואמרין דאן נאמר מן שמיא אמר לן ועל מנא לא הימנתוניהי:
ודנאמר מן בנינשא דחלין אנחנן מן כנשא כלהון גיר איך נביא אחידין הוו לה ליוחנן:
ענו ואמרין לה לא ידעינן אמר להון ישוע אף לא אנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
מנא דין מתחזא לכון גברא חד אית הוו לה בניא תרין וקרב לות קדמיא ואמר לה ברי זל יומנא פלוח בכרמא:
הו דין ענא ואמר לא צבא אנא בחרתא דין אתתוי ואזל:
וקרב לות אחרנא ואמר לה הכות הו דין ענא ואמר אנא מרי ולא אזל:
מנו מן הלין תריהון עבד צבינא דאבוהי אמרין לה הו קדמיא אמר להון ישוע אמין אמר אנא לכון דמכסא וזניתא קדמין לכון למלכותא דאלהא:
אתא גיר לותכון יוחנן באורחא דכאנותא ולא הימנתוניהי מכסא דין וזניתא הימנוהי אנתון דין אף לא כד חזיתון אתתויתון בחרתא דתהימנון בה:
שמעו אחרנא מתלא גברא חד אית הוא מרא ביתא ונצב כרמא ואחדרה סיגא וחפר בה מעצרתא ובנא בה מגדלא ואוחדה לפלחא וחזק:
כד דין מטא זבנא דפארא שדר לעבדוהי לות פלחא דנשדרון לה מן פארא דכרמה:
ואחדו פלחא לעבדוהי ואית דמחאוהי ואית דרגמוהי ואית דקטלוהי:
ותוב שדר אחרנא עבדא דסגיאין מן קדמיא והכות עבדו להון:
אחרית דין שדר לותהון לברה כד אמר כבר נבהתון מן ברי:
פלחא דין כד חזאוהי לברא אמרו בינתהון הנו ירתא תו נקטליוהי ונאחוד ירתותה:
ואחדו אפקוהי לבר מן כרמא וקטלוהי:
מא דאתא הכיל מרה דכרמא מנא נעבד לפלחא הנון:
אמרין לה דביש ביש נובד אנון וכרמא נוחד לאחרנא פלחא אילין דיהבין לה פארא בזבנהון:
אמר להון ישוע לא ממתום קריתון בכתבא דכאפא דאסליו בניא הי הות לרשא דזויתא מן לות מריא הות הדא ואיתיה תדמורתא בעינין:
מטל הנא אמר אנא לכון דתשתקל מנכון מלכותא דאלהא ותתיהב לעמא דעבד פארא:
ומן דנפל על כאפא הדא נתרעע וכל מן דהי תפל עלוהי תדריוהי:
וכד שמעו רבי כהנא ופרישא מתלוהי ידעו דעליהון אמר:
ובעו למאחדה ודחלו מן כנשא מטל דאיך דלנביא אחידין הוו לה:
וענא תוב ישוע במתלא ואמר:
אתדמית מלכותא דשמיא לגברא מלכא דעבד משתותא לברה:
ושדר לעבדוהי דנקרון למזמנא למשתותא ולא צבו למאתא:
תוב שדר עבדא אחרנא ואמר אמרו למזמנא דהא שרותי מטיבא ותורי ומפטמי קטילין וכל מדם מטיב תו למשתותא:
הנון דין בסו ואזלו אית דלקריתה ואית דלתאגורתה:
שרכא דין אחדו לעבדוהי וצערו וקטלו:
כד שמע דין מלכא רגז ושדר חילותה אובד לקטולא הנון ולמדינתהון אוקד:
הידין אמר לעבדוהי משתותא מטיבא והנון דמזמנין הוו לא שוין הוו:
זלו הכיל למפקנא דאורחתא וכל מן דמשכחין אנתון קרו למשתותא:
ונפקו עבדא הנון לאורחתא וכנשו כל דאשכחו בישא וטבא ואתמלי בית משתותא סמיכא:
ועל מלכא דנחזא סמיכא וחזא תמן גברא דלא לביש לבושא דמשתותא:
ואמר לה חברי איכנא עלת לכא כד נחתא דמשתותא לית לך הו דין אשתתק:
הידין אמר מלכא למשמשנא אסורו אידוהי ורגלוהי ואפקוהי לחשוכא בריא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
סגיאין אנון גיר קריא וזעורין גביא:
הידין אזלו פרישא נסבו מלכא דאיכנא נצודוניהי במלתא:
ושדרו לותה תלמידיהון עם דבית הרודס ואמרין לה מלפנא ידעינן דשריר אנת ואורחא דאלהא בקושתא מלף אנת ולא שקיל אנת צפתא דאנש לא גיר נסב אנת באפא דאנשא:
אמר לן הכיל איכנא מתחזא לך שליט למתל כסף רשא לקסר או לא:
ישוע דין ידע בישותהון ואמר מנא מנסין אנתון לי נסבי באפא:
חואוני דינרא דכסף רשא הנון דין קרבו לה דינרא:
ואמר להון ישוע דמנו צלמא הנא וכתבא:
אמרין דקסר אמר להון הבו הכיל דקסר לקסר ודאלהא לאלהא:
וכד שמעו אתדמרו ושבקוהי ואזלו:
בהו יומא קרבו זדוקיא ואמרין לה לית חית מיתא ושאלוהי:
ואמרין לה מלפנא מושא אמר לן דאן אנש נמות כד לית לה בניא נסב אחוהי אנתתה ונקים זרעא לאחוהי:
אית הוו דין לותן אחא שבעא קדמיא שקל אנתתא ומית ודלית הוא לה בניא שבקה אנתתה לאחוהי:
הכות אף הו דתרין ואף הו דתלתא ועדמא לשבעתיהון:
בחרתא דין דכלהון מיתת אף אנתתא:
בקימתא הכיל לאינא מן הלין שבעא תהוא אנתתא כלהון גיר נסבוה:
ענא ישוע ואמר להון טעין אנתון דלא ידעין אנתון כתבא ולא חילה דאלהא:
בקימתא גיר דמיתא לא נסבין נשא אפלא נשא הוין לגברא אלא איך מלאכא דאלהא בשמיא איתיהון:
על קימתא דין דמיתא לא קריתון מדם דאתאמר לכון מן אלהא דאמר:
דאנא אנא אלהה דאברהם אלהה דאיסחק אלהה דיעקוב ואלהא לא הוא דמיתא אלא דחיא:
וכד שמעו כנשא מתתמהין הוו ביולפנה:
פרישא דין כד שמעו דשתק לזדוקיא אתכנשו אכחדא:
ושאלה חד מנהון דידע נמוסא כד מנסא לה:
מלפנא אינא פוקדנא רב בנמוסא:
ישוע דין אמר לה דתרחם למריא אלהך מן כלה לבך ומן כלה נפשך ומן כלה חילך ומן כלה רעינך:
הנו פוקדנא רבא וקדמיא:
ודתרין דדמא לה דתרחם לקריבך איך נפשך:
בהלין תרין פוקדנין תליא אוריתא ונביא:
כד כנישין דין פרישא שאל אנון ישוע:
ואמר מנא אמרין אנתון על משיחא בר מנו אמרין לה בר דויד:
אמר להון ואיכנא דויד ברוח קרא לה מריא אמר גיר:
דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני עדמא דאסים בעלדבביך תחית רגליך:
אן הכיל דויד קרא לה מריא איכנא ברה הו:
ולא אנש אשכח דנתל לה פתגמא ולא אנש אמרח תוב מן הו יומא למשאלותה:
הידין ישוע מלל עם כנשא ועם תלמידוהי:
ואמר להון על כורסיא דמושא יתבו ספרא ופרישא:
כל מדם הכיל דנאמרון לכון דתטרון טרו ועבדו איך עבדיהון דין לא תעבדון אמרין גיר ולא עבדין:
ואסרין מובלא יקירתא וסימין על כתפתא דבני אנשא הנון דין בצבעהון לא צבין דנקרבון להין:
וכלהון עבדיהון עבדין דנתחזון לבני אנשא מפתין גיר תפליהון ומורכין תכלתא דמרטוטיהון:
ורחמין רש סמכא בחשמיתא ורש מותבא בכנושתא:
ושלמא בשוקא ודנהוון מתקרין מן אנשא רבי:
אנתון דין לא תתקרון רבי חד הו גיר רבכון אנתון דין כלכון אחא אנתון:
ואבא לא תקרון לכון בארעא חד הו גיר אבוכון דבשמיא:
ולא תתקרון מדברנא מטל דחד הו מדברנכון משיחא:
הו דין דרב בכון נהוא לכון משמשנא:
מן גיר דנרים נפשה נתמכך ומן דנמך נפשה נתתרים:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דאכלין אנתון בתא דארמלתא בעלתא דמורכין אנתון צלותכון מטל הנא תקבלון דינא יתירא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דאחידין אנתון מלכותא דשמיא קדם בני אנשא אנתון גיר לא עאלין אנתון ולאילין דעאלין לא שבקין אנתון למעל:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דמתכרכין אנתון ימא ויבשא דתעבדון חד גיורא ומא דהוא עבדין אנתון לה ברה דגהנא אעפא עליכון:
וי לכון נגודא סמיא דאמרין אנתון דמן דימא בהיכלא לא הוא מדם מן דין דימא בדהבא דבהיכלא חאב:
סכלא וסמיא מנא גיר רב דהבא או היכלא דהו מקדש לה לדהבא:
ומן דימא במדבחא לא הוא מדם מן דין דימא בקורבנא דלעל מנה חאב:
סכלא ועוירא מנא רב קורבנא או מדבחא דמקדש לקורבנא:
מן דימא הכיל במדבחא ימא בה ובכל מא דאית לעל מנה:
ומן דימא בהיכלא ימא בה ובמן דעמר בה:
ומן דימא בשמיא ימא בכורסיה דאלהא ובמן דיתב לעל מנה:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דמעסרין אנתון ננעא ושבתא וכמונא ושבקתון יקירתה דנמוסא דינא וחננא והימנותא הלין דין ולא הוא דתעבדון והלין לא תשבקון:
נגודא סמיא דמצללין בקא ובלעין גמלא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דמדכין אנתון ברה דכסא ודזבורא לגו דין מלין חטופיא ועולא:
פרישא עוירא דכו לוקדם גוה דכסא ודזבורא דהוא אף ברהון דכא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דדמין אנתון לקברא מכלשא דמן לבר מתחזין שפירא מן לגו דין מלין גרמא דמיתא וכלה טנפותא:
הכנא אף אנתון מן לבר מתחזין אנתון לבני אנשא איך זדיקא ומן לגו מלין אנתון עולא ומסב באפא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דבנין אנתון קברא דנביא ומצבתין אנתון בית קבורא דזדיקא:
ואמרין אנתון דאלו הוין ביומי אבהין לא הוין הוין להון שותפא בדמא דנביא:
מדין מסהדין אנתון על נפשכון דבניא אנתון דהנון דקטלו לנביא:
ואף אנתון מלו משוחתא דאבהיכון:
חוותא ילדא דאכדנא איכנא תערקון מן דינא דגהנא:
מטל הנא הא אנא משדר אנא לותכון נביא וחכימא וספרא מנהון קטלין אנתון וזקפין אנתון ומנהון מנגדין אנתון בכנושתכון ותרדפון אנון מן מדינא למדינא:
איכנא דנאתא עליכון כלה דמא דזדיקא דאתאשד על ארעא מן דמה דהביל זדיקא ועדמא לדמה דזכריא בר ברכיא הו דקטלתון ביני היכלא למדבחא:
אמין אמר אנא לכון דנאתין הלין כלהין על שרבתא הדא:
אורשלם אורשלם קטלת נביא ורגמת לאילין דשליחין לותה כמא זבנין צבית דאכנש בניכי איך דכנשא תרנגולתא פרוגיה תחית גפיה ולא צביתון:
הא משתבק לכון ביתכון חרבא:
אמרנא לכון גיר דלא תחזונני מן השא עדמא דתאמרון בריך הו דאתא בשמה דמריא:
ונפק ישוע מן היכלא למאזל וקרבו תלמידוהי מחוין הוו לה בנינה דהיכלא:
הו דין אמר להון לא הא חזין אנתון הלין כלהין אמין אמר אנא לכון דלא תשתבק הרכא כאף על כאף דלא תסתתר:
וכד יתב ישוע על טורא דזיתא קרבו תלמידוהי ואמרין ביניהון ולה אמר לן אמתי הלין נהוין ומנא הי אתא דמאתיתך ודשולמה דעלמא:
ענא ישוע ואמר להון אזדהרו לא אנש נטעיכון:
סגיאא גיר נאתון בשמי ונאמרון דאנא אנא משיחא וסגיאא נטעון:
עתידין אנתון דין למשמע קארסא ושמעא דקרבא חזו לא תתדודון ולא גיר דכלהין נהוין אלא לא עדכיל שולמא:
נקום גיר עמא על עמא ומלכותא על מלכותא ונהוון כפנא ומותנא וזועא בדוכא דוכא:
הלין דין כלהין רשא אנין דחבלא:
הידין נשלמונכון לאולצנא ונקטלונכון ותהוון סניאין מן כלהון עממא מטל שמי:
הידין נתכשלון סגיאא ונסנון חד לחד ונשלמון חד לחד:
וסגיאא נביא דגלא נקומון ונטעון לסגיאא:
ומטל סגיאות עולא נפוג חובא דסגיאא:
מן דנסיבר דין עדמא לחרתא הו נחא:
ותתכרז הדא סברתא דמלכותא בכלה עלמא לסהדותא דכלהון עממא והידין נאתא שולמא:
מא דין דחזיתון אתא טנפתא דחורבא דאתאמר בדניאיל נביא דקימא בדוכתא קדישתא הו דקרא נסתכל:
הידין אילין דביהוד אנון נערקון לטורא:
והו דבאגרא הו לא נחות למסב דבביתה:
ואינא דבחקלא הו לא נתהפך לבסתרה למסב לבשה:
וי דין לבטנתא ולאילין דמינקן בהנון יומתא:
צלו דין דלא נהוא ערוקיכון בסתוא ולא בשבתא:
נהוא גיר הידין אולצנא רבא אינא דלא הוא מן רשיתה דעלמא ועדמא להשא ולא נהוא:
ואלו לא אתכריו יומתא הנון לא חיא הוא כל בסר מטל גביא דין נתכרון יומתא הנון:
הידין אן אנש נאמר לכון הא הרכא הו משיחא או הרכא לא תהימנון:
נקומון גיר משיחא דגלא ונביא דכדבותא ונתלון אתותא רורבתא איך דנטעון אן משכחא אף לגביא:
הא קדמת אמרת לכון:
אן הכיל נאמרון לכון הא בחורבא הו לא תפקון או דהא בתונא הו לא תהימנון:
איכנא גיר דברקא נפק מן מדנחא ומתחזא עדמא למערבא הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשא:
איכא דאן נהוא פגרא תמן נתכנשון נשרא:
מחדא דין בתר אולצנא דיומתא הנון שמשא נחשך וסהרא לא נחוא נוהרה וכוכבא נפלון מן שמיא וחילא דשמיא נתתזיעון:
והידין נתחזא נישה דברה דאנשא בשמיא והידין נרקדן כלהין שרבתא דארעא ונחזון לברה דאנשא דאתא על ענני שמיא עם חילא ושובחא סגיאא:
ונשדר מלאכוהי עם שיפורא רבא ונכנשון לגביא דילה מן ארבעת רוחא מן רשהון דשמיא ועדמא לרשהון:
מן תתא דין ילפו פלאתא דמחדא דסוכיה רכן ופרעין טרפיה ידעין אנתון דמטא קיטא:
הכנא אף אנתון מא דחזיתון הלין כלהין דעו דמטת לה לתרעא:
אמין אמר אנא לכון דלא תעבר שרבתא הדא עדמא דהלין כלהין נהוין:
שמיא וארעא נעברון ומלי לא נעברן:
על יומא דין הו ועל שעתא הי אנש לא ידע אפלא מלאכא דשמיא אלא אבא בלחוד:
איכנא דין דיומי נוח הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשא:
איכנא גיר דאיתיהון הוו קדם טופנא אכלין ושתין ונסבין נשא ויהבין לגברא עדמא ליומא דעל נוח לכוילא:
ולא ידעו עדמא דאתא טופנא ושקל לכלהון הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשא:
הידין תרין נהוון בקריתא חד נתדבר וחד נשתבק:
ותרתין נהוין טחנן ברחיא חדא מתדברא וחדא משתבקא:
אתתעירו הכיל דלא ידעין אנתון באידא שעתא אתא מרכון:
הדא דין דעו דאלו ידע הוא מרא ביתא באידא מטרתא אתא גנבא מתתעיר הוא ולא שבק הוא דנתפלש ביתה:
מטל הנא אף אנתון הוו מטיבין דבשעתא דלא סברין אנתון נאתא ברה דאנשא:
מנו כי איתוהי עבדא מהימנא וחכימא דאקימה מרה על בני ביתה דנתל להון סיברתא בזבנה:
טובוהי לעבדא הו דנאתא מרה נשכחיוהי דעבד הכנא:
אמין אמר אנא לכון דנקימיוהי על כל דאית לה:
אן דין נאמר עבדא הו בישא בלבה דמרי מוחר למאתא:
ונשרא לממחא כנותה ונהוא אכל ושתא עם רויא:
נאתא מרה דעבדא הו ביומא דלא סבר ובשעתא דלא ידע:
ונפלגיוהי ונסים מנתה עם נסבי באפא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
הידין תדמא מלכותא דשמיא לעסר בתולן הנין דנסב למפדיהין ונפק לאורע חתנא וכלתא:
חמש דין מנהין חכימן הוי וחמש סכלן:
והנין סכלתא נסב למפדיהין ולא נסב עמהין משחא:
הנין דין חכימתא נסב משחא במאנא עם למפדיהין:
כד אוחר דין חתנא נם כלהין ודמך:
ובפלגה דלליא הות קעתא הא חתנא אתא פוקו לאורעה:
הידין קם כלהין בתולתא הלין ותקן למפדיהין:
אמרן דין הנין סכלתא לחכימתא הבין לן מן משחכין דהא דעכו להון למפדין:
עני הלין חכימתא ואמרן למא לא נספק לן ולכין אלא זלין לות אילין דמזבנין וזבנין לכין:
וכד אזל למזבן אתא חתנא ואילין דמטיבן הוי על עמה לבית חלולא ואתתחד תרעא:
בחרתא דין אתי אף הנין בתולתא אחרניתא ואמרן מרן מרן פתח לן:
הו דין ענא ואמר להין אמין אמר אנא לכין דלא ידע אנא לכין:
אתתעירו הכיל דלא ידעין אנתון ליומא הו ולא לשעתא:
איך גברא גיר דחזק קרא לעבדוהי ואשלם להון קנינה:
אית דיהב לה חמש ככרין ואית דתרתין ואית דחדא אנש אנש איך חילה וחזק מחדא:
אזל דין הו דנסב חמש ככרין אתתגר בהין ויתר חמש אחרנין:
והכות אף הו דתרתין אתתגר תרתין אחרנין:
הו דין דנסב חדא אזל חפר בארעא וטשי כספא דמרה:
בתר דין זבנא סגיאא אתא מרהון דעבדא הנון ונסב מנהון חושבנא:
וקרב הו דנסב הוא חמש ככרין וקרב חמש אחרנין ואמר מרי חמש ככרין יהבת לי הא חמש אחרנין אתתגרת עליהין:
אמר לה מרה איו עבדא טבא ומהימנא על קליל מהימן הוית על סגי אקימך עול לחדותה דמרך:
וקרב הו דתרתין ככרוהי ואמר מרי תרתין ככרין יהבת לי הא תרתין אחרנין אתתגרת עליהין:
אמר לה מרה איו עבדא טבא ומהימנא על קליל מהימן הוית על סגי אקימך עול לחדותה דמרך:
קרב דין אף הו דנסב חדא ככרא ואמר מרי ידע הוית לך דגברא אנת קשיא וחצד אנת איכא דלא זרעת ומכנש אנת מן איכא דלא בדרת:
ודחלת ואזלת טשיתה ככרך בארעא הא אית לך דילך:
ענא מרה ואמר לה עבדא בישא וחבננא ידע הוית דחצד אנא איכא דלא זרעת ומכנש אנא מן איכא דלא בדרת:
ולא הוא לך דתרמא כספי על פתורא ואתא הוית אנא ותבע הוית דילי עם רביתה:
סבו הכיל מנה ככרא והבוה להו דאית לה עסר ככרין:
למן גיר דאית לה נתיהב לה ונתתוסף לה והו דין דלית לה ואף הו דאית לה נשתקל מנה:
ולעבדא בטילא אפקוהי לחשוכא בריא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
מא דאתא דין ברה דאנשא בשובחה וכלהון מלאכוהי קדישא עמה הידין נתב על תרנוס דשובחה:
ונתכנשון קדמוהי כלהון עממא ונפרש אנון חד מן חד איך רעיא דמפרש ערבא מן גדיא:
ונקים ערבא מן ימינה וגדיא מן סמלה:
הידין נאמר מלכא להנון דמן ימינה תו בריכוהי דאבי ירתו מלכותא דעתידא הות לכון מן תרמיתה דעלמא:
כפנת גיר ויהבתון לי למאכל וצהית ואשקיתונני אכסניא הוית וכנשתונני:
ערטליא הוית וכסיתונני כריה הוית וסערתונני ובית אסירא הוית ואתיתון לותי:
הידין נאמרון לה הנון זדיקא מרן אמתי חזינך דכפן אנת ותרסינך או דצהא אנת ואשקינך:
ואמתי חזינך דאכסניא אנת וכנשנך או דערטלי אנת וכסינך:
ואמתי חזינך כריהא או בית אסירא ואתין לותך:
וענא מלכא ואמר להון אמין אמר אנא לכון דכמא דעבדתון לחד מן הלין אחי זעורא לי הו עבדתון:
הידין נאמר אף להנון דמן סמלה זלו לכון מני ליטא לנורא דלעלם הי דמטיבא לאכלקרצא ולמלאכוהי:
כפנת גיר ולא יהבתון לי למאכל וצהית ולא אשקיתונני:
ואכסניא הוית ולא כנשתונני וערטליא הוית ולא כסיתונני וכריהא הוית ובית אסירא הוית ולא סערתונני:
הידין נענון אף הנון ונאמרון מרן אמתי חזינך כפנא או צהיא או אכסניא או ערטליא או כריהא או בית אסירא ולא שמשנך:
הידין נענא ונאמר להון אמין אמר אנא לכון דכמא דלא עבדתון לחד מן הלין זעורא אף לא לי עבדתון:
ונאזלון הלין לתשניקא דלעלם וזדיקא לחיא דלעלם:
והוא דכד שלם ישוע כלהין מלא הלין אמר לתלמידוהי:
ידעין אנתון דבתר תרין יומין הוא פצחא וברה דאנשא משתלם דנזדקף:
הידין אתכנשו רבי כהנא וספרא וקשישא דעמא לדרתה דרב כהנא דמתקרא קיפא:
ואתמלכו על ישוע דבנכלא נאחדוניהי ונקטלוניהי:
ואמרין הוו לא בעדעדא דלא נהוא שגושיא בעמא:
וכד הוא ישוע בבית-עניא בביתה דשמעון גרבא:
קרבת לה אנתתא דאית עליה שטיפתא דמשחא דבסמא סגי דמיא ואשפעתה על רשה דישוע כד סמיך:
חזו דין תלמידוהי ואתבאש להון ואמרו למנא אבדנא הנא:
משכח הוא גיר דנזדבן הנא בסגי ונתיהב למסכנא:
ישוע דין ידע ואמר להון מנא מלאין אנתון לה לאנתתא עבדא שפירא עבדת לותי:
בכלזבן גיר מסכנא אית לכון עמכון לי דין לא בכלזבן אית לכון:
הדא דין דארמית בסמא הנא על גושמי איך דלמקברני עבדת:
ואמין אמר אנא לכון דאיכא דתתכרז סברתי הדא בכלה עלמא נתמלל אף מדם דעבדת הדא לדוכרנה:
הידין אזל חד מן תרעסר דמתקרא יהודא סכריוטא לות רבי כהנא:
ואמר להון מנא צבין אנתון למתל לי ואנא משלם אנא לה לכון הנון דין אקימו לה תלתין דכספא:
ומן הידין בעא הוא לה פלעא דנשלמיוהי:
ביומא דין קדמיא דפטירא קרבו תלמידא לות ישוע ואמרו לה איכא צבא אנת דנטיב לך דתלעס פצחא:
הו דין אמר להון זלו למדינתא לות פלן ואמרו לה רבן אמר זבני מטא לה לותך עבד אנא פצחא עם תלמידי:
ותלמידוהי עבדו איכנא דפקד להון ישוע וטיבו פצחא:
וכד הוא רמשא סמיך הוא עם תרעסר תלמידוהי:
וכד לעסין אמר אמין אמר אנא לכון דחד מנכון משלם לי:
וכרית להון טב ושריו למאמר לה חד חד מנהון למא אנא מרי:
הו דין ענא ואמר מן דצבע אידה עמי בלגתא הו נשלמני:
וברה דאנשא אזל איכנא דכתיב עלוהי וי לה דין לגברא הו דבאידה ברה דאנשא משתלם פקח הוא לה לגברא הו אלו לא אתילד:
ענא יהודא משלמנא ואמר דלמא אנא הו רבי אמר לה ישוע אנת אמרת:
כד דין לעסין שקל ישוע לחמא וברך וקצא ויהב לתלמידוהי ואמר סבו אכולו הנו פגרי:
ושקל כסא ואודי ויהב להון ואמר סבו אשתו מנה כלכון:
הנו דמי דדיתקא חדתא דחלף סגיאא מתאשד לשובקנא דחטהא:
אמר אנא לכון דין דלא אשתא מן השא מן הנא ילדא דגפתא עדמא ליומא דבה אשתיוהי עמכון חדתא במלכותה דאבי:
ושבחו ונפקו לטור זיתא:
הידין אמר להון ישוע אנתון כלכון תתכשלון בי בהנא לליא כתיב גיר דאמחא לרעיא ונתבדרון ערבא דענה:
מן בתר דקאם אנא דין קדם אנא לכון לגלילא:
ענא כאפא ואמר לה אפן כלנש נתכשל בך אנא מתום לא אתכשל בך:
אמר לה ישוע אמין אמר אנא לך דבהנא לליא קדם דנקרא תרנגלא תלת זבנין תכפור בי:
אמר לה כאפא אן נהוא לי לממת עמך לא אכפור בך והכות אף כלהון תלמידא אמרו:
הידין אתא עמהון ישוע לדוכתא דמתקריא גדסמן ואמר לתלמידוהי תבו הרכא עד אזל אצלא:
ודבר לכאפא ולתריהון בני זבדי ושרי למתכמרו ולמתעקו:
ואמר להון כריא הי לה לנפשי עדמא למותא קוו לי הרכא ושהרו עמי:
ופרק קליל ונפל על אפוהי ומצלא הוא ואמר אבי אן משכחא נעברני כסא הנא ברם לא איך דאנא צבא אנא אלא איך דאנת:
ואתא לות תלמידוהי ואשכח אנון כד דמכין ואמר לכאפא הכנא לא אשכחתון חדא שעא דתשהרון עמי:
אתתעירו וצלו דלא תעלון לנסיונא רוחא מטיבא פגרא דין כריה:
תוב אזל דתרתין זבנין צלי ואמר אבי אן לא משכח הנא כסא דנעבר אלא אן אשתיתה נהוא צבינך:
ואתא תוב אשכח אנון כד דמכין עיניהון גיר יקירן הוי:
ושבק אנון ואזל תוב צלי דתלת זבנין ולה למלתא אמר:
הידין אתא לות תלמידוהי ואמר להון דמכו מכיל ואתתניחו הא מטת שעתא וברה דאנשא משתלם באידיהון דחטיא:
קומו נאזל הא מטא הו דמשלם לי:
ועד הו ממלל הא יהודא משלמנא חד מן תרעסרתא אתא וכנשא עמה סגיאא עם ספסרא וחוטרא מן לות רבי כהנא וקשישא דעמא:
ויהב הוא להון אתא יהודא משלמנא ואמר להו דנשק אנא הויו לה אחודו:
ומחדא קרב לות ישוע ואמר שלם רבי ונשקה:
הו דין ישוע אמר לה על הי דאתית חברי הידין אתקרבו וארמיו אידיהון על ישוע ואחדוהי:
והא חד מן הנון דעם ישוע אושט אידה ושמט ספסרא ומחיהי לעבדה דרב כהנא ושקלה אדנה:
הידין אמר לה ישוע אהפך ספסרא לדוכתה כלהון גיר הנון דנסבו סיפא בסיפא נמותון:
או סבר אנת דלא משכח אנא דאבעא מן אבי ונקים לי השא יתיר מן תרתעסרא לגיונין דמלאכא:
איכנא הכיל נתמלון כתבא דהכנא ולא דנהוא:
בהי שעתא אמר ישוע לכנשא איך דעל גיסא נפקתון בספסרא ובחוטרא דתאחדונני כליום לותכון בהיכלא יתב הוית ומלף ולא אחדתונני:
הדא דין דהות דנתמלון כתבא דנביא הידין תלמידא כלהון שבקוהי וערקו:
והנון דאחדוהי לישוע אובלוהי לות קיפא רב כהנא איכא דספרא וקשישא כנישין הוו:
שמעון דין כאפא אזל הוא בתרה מן רוחקא עדמא לדרתה דרב כהנא ועל יתב לגו עם דחשא דנחזא חרתא:
רבי כהנא דין וקשישא וכנושתא כלה בעין הוו על ישוע סהדא איך דנמיתוניהי:
ולא אשכחו ואתו סגיאא סהדא דשוקרא אחרית דין קרבו תרין:
ואמרין הנא אמר דמשכח אנא דאשרא היכלא דאלהא ולתלתא יומין אבניוהי:
וקם רב כהנא ואמר לה לא מדם מפנא אנת פתגמא מנא מסהדין עליך הלין:
ישוע דין שתיק הוא וענא רב כהנא ואמר לה מומא אנא לך באלהא חיא דתאמר לן אן אנת הו משיחא ברה דאלהא:
אמר לה ישוע אנת אמרת אמרנא לכון דין דמן השא תחזוניהי לברה דאנשא דיתב מן ימינא דחילא ואתא על ענני שמיא:
הידין רב כהנא צרי מאנוהי ואמר הא גדף מנא מכיל מתבעין לן סהדא הא השא שמעתון גודפה:
מנא צבין אנתון ענו ואמרין חיב הו מותא:
הידין רקו באפוהי ומקפחין הוו לה אחרנא דין מחין הוו לה:
ואמרין אתנבא לן משיחא מנו הו דמחך:
כאפא דין יתב הוא לבר בדרתא וקרבת לותה אמתא חדא ואמרא לה אף אנת עם ישוע הוית נצריא:
הו דין כפר קדם כלהון ואמר לא ידע אנא מנא אמרא אנתי:
וכד נפק לספא חזתה אחרתא ואמרא להון דתמן הוא אף הנא עם ישוע נצריא:
ותוב כפר במומתא דלא ידע אנא לה לגברא:
מן בתר קליל דין קרבו הנון דקימין ואמרו לכאפא שריראית אף אנת מנהון אנת אף ממללך גיר מודע לך:
הידין שרי למחרמו ולמאמא דלא ידענא לה לגברא ובה בשעתא קרא תרנגלא:
ואתדכר כאפא מלתא דישוע דאמר לה דקדם דנקרא תרנגלא תלת זבנין תכפור בי ונפק לבר בכא מריראית:
כד דין הוא צפרא מלכא נסבו על ישוע כלהון רבי כהנא וקשישא דעמא איך דנמיתוניהי:
ואסרוהי ואובלוהי ואשלמוהי לפילטוס הגמונא:
הידין יהודא משלמנא כד חזא דאתחיב ישוע אתתוי ואזל אהפך הלין תלתין דכספא לרבי כהנא ולקשישא:
ואמר חטית דאשלמת דמא זכיא הנון דין אמרו לה לן מא לן אנת ידע אנת:
ושדיהי כספא בהיכלא ושני ואזל חנק נפשה:
רבי כהנא דין שקלוהי לכספא ואמרו לא שליט דנרמיוהי בית קורבנא מטל דטימי דמא הו:
ונסבו מלכא וזבנו בה אגורסה דפחרא לבית קבורא דאכסניא:
מטל הנא אתקרי אגורסא הו קריתא דדמא עדמא ליומנא:
הידין אתמלי מדם דאתאמר ביד נביא דאמר דנסבת תלתין דכספא דמוהי דיקירא דקצו מן בני איסריל:
ויהבת אנון לאגורסה דפחרא איך דפקד לי מריא:
הו דין ישוע קם קדם הגמונא ושאלה הגמונא ואמר לה אנת הו מלכא דיהודיא אמר לה ישוע אנת אמרת:
וכד אכלין הוו קרצוהי רבי כהנא וקשישא מדם פתגמא הו לא פני:
הידין אמר לה פילטוס לא שמע אנת כמא מסהדין עליך:
ולא יהב לה פתגמא ולא בחדא מלא ועל הדא אתדמר טב:
בכל עאדא דין מעד הוא הגמונא דנשרא אסירא חד לעמא אינא דהנון צבין הוו:
אסיר הוא להון דין אסירא ידיעא דמתקרא בר-אבא:
וכד כנישין אמר להון פילטוס למן צבין אנתון דאשרא לכון לבר-אבא או לישוע דמתקרא משיחא:
ידע הוא גיר פילטוס דמן חסמא אשלמוהי:
כד יתב דין הגמונא על בים דילה שלחת לה אנתתה ואמרא לה לא לך ולהו זדיקא סגי גיר חשת בחלמי יומנא מטלתה:
רבי כהנא דין וקשישא אפיסו לכנשא דנשאלון לבר-אבא לישוע דין דנובדון:
וענא הגמונא ואמר להון למן צבין אנתון דאשרא לכון מן תריהון הנון דין אמרו לבר-אבא:
אמר להון פילטוס ולישוע דמתקרא משיחא מנא אעבד לה אמרין כלהון נזדקף:
אמר להון הגמונא מנא גיר דביש עבד הנון דין יתיראית קעו ואמרו נזדקף:
פילטוס דין כד חזא דמדם לא מותר אלא יתיראית רובא הוא שקל מיא אשיג אידוהי לעין כנשא ואמר מחסי אנא מן דמה דהנא זדיקא אנתון תדעון:
וענו כלה עמא ואמרו דמה עלין ועל בנין:
הידין שרא להון לבר-אבא ונגד בפרגלא לישוע ואשלמה דנזדקף:
הידין אסטרטיוטא דהגמונא דברוהי לישוע לפרטורין וכנשו עלוהי לכלה אספיר:
ואשלחוהי ואלבשוהי כלמיס דזחוריתא:
וגדלו כלילא דעוזניא וסמו ברשה וקניא בימינה וברכו על בורכיהון קדמוהי ומבזחין הוו בה ואמרין שלם מלכא דיהודיא:
ורקו בפרצופה ושקלו קניא ומחין הוו לה על רשה:
וכד בזחו בה אשלחוהי כלמיס ואלבשוהי נחתוהי ואובלוהי דנזדקף:
וכד נפקין אשכחו גברא קוריניא דשמה שמעון להנא שחרו דנשקול זקיפה:
ואתו לדוכתא דמתקריא גגולתא הי דמתפשקא קרקפתא:
ויהבו לה דנשתא חלא דחליט במררתא וטעם ולא צבא למשתא:
וכד זקפוהי פלגו נחתוהי בפסא:
ויתבין הוו ונטרין לה תמן:
וסמו לעל מן רשה עלתא דמותה בכתבא הנו ישוע מלכא דיהודיא:
ואזדקפו עמה תרין לסטיא חד מן ימינה וחד מן סמלה:
אילין דין דעברין הוו מגדפין הוו עלוהי ומנידין רשיהון:
ואמרין סתר היכלא ובנא לה לתלתא יומין פצא נפשך אן ברה אנת דאלהא וחות מן זקיפא:
הכות אף רבי כהנא מבזחין הוו עם ספרא וקשישא ופרישא:
ואמרין לאחרנא אחי נפשה לא משכח למחיו אן מלכה הו דאיסריל נחות השא מן זקיפא ונהימן בה:
תכיל על אלהא נפרקיוהי השא אן צבא בה אמר גיר דברה אנא דאלהא:
הכות אף גיסא הנון דאזדקפו עמה מחסדין הוו לה:
מן שת שעין דין הוא חשוכא על כלה ארעא עדמא לשעא תשע:
ולאפי תשע שעין קעא ישוע בקלא רמא ואמר איל איל למנא שבקתני:
אנשין דין מן הנון דקימין הוו תמן כד שמעו אמרין הוו הנא לאליא קרא:
ובה בשעתא רהט חד מנהון ושקל אספוגא ומלה חלא וסמה בקניא ומשקא הוא לה:
שרכא דין אמרין הוו שבוקו נחזא אן אתא אליא למפרקה:
הו דין ישוע תוב קעא בקלא רמא ושבק רוחה:
ומחדא אפי תרעא דהיכלא אצטרי לתרין מן לעל עדמא לתחת וארעא אתתזיעת וכאפא אצטרי:
ובית קבורא אתפתחו ופגרא סגיאא דקדישא דשכיבין הוו קמו:
ונפקו ובתר קימתה עלו למדינתא קדישתא ואתחזיו לסגיאא:
קנטרונא דין ודעמה דנטרין הוו לישוע כד חזו זועא ואילין דהוי דחלו טב ואמרו שריראית הנא ברה הוא דאלהא:
אית הוי דין אף תמן נשא סגיאתא דחזין הוי מן רוחקא הנין דאתי הוי בתרה דישוע מן גלילא ומשמשן הוי לה:
דחדא מנהין מרים מגדליתא ומרים אמה דיעקוב ודיוסא ואמהון דבני זבדי:
כד הוא דין רמשא אתא גברא עתירא מן רמתא דשמה יוסף דאף הו אתתלמד הוא לישוע:
הנא קרב לות פילטוס ושאל פגרה דישוע ופקד פילטוס דנתיהב לה פגרא:
ושקלה יוסף לפגרא וכרכה בחיצא דכתנא נקדא:
וסמה בבית קבורא חדתא דילה דנקיר בכאפא ועגלו כאפא רבתא ארמיו על תרעא דבית קבורא ואזלו:
אית הוי דין תמן מרים מגדליתא ומרים אחרתא דיתבן הוי לקובלה דקברא:
ליומא דין דמחר דאיתוהי בתר ערובתא אתכנשו רבי כהנא ופרישא לות פילטוס:
ואמרין לה מרן אתדכרן דהו מטעינא אמר הוא כד חי דמן בתר תלתא יומין קאם אנא:
פקוד הכיל מזדהרין בקברא עדמא לתלתא יומין דלמא נאתון תלמידוהי נגנבוניהי בלליא ונאמרון לעמא דמן בית מיתא קם ותהוא טועיי אחריתא בישא מן קדמיתא:
אמר להון פילטוס אית לכון קסטונרא זלו אזדהרו איכנא דידעין אנתון:
הנון דין אזלו אזדהרו בקברא וחתמו כאפא הי עם קסטונרא:
ברמשא דין בשבתא דנגה חד בשבא אתת מרים מגדליתא ומרים אחרתא דנחזין קברא:
והא זועא רבא הוא מלאכא גיר דמריא נחת מן שמיא וקרב עגל כאפא מן תרעא ויתב הוא עליה:
איתוהי הוא דין חזוה איך ברקא ולבושה חור הוא איך תלגא:
ומן דחלתה אתתזיעו אילין דנטרין הוו והוו איך מיתא:
ענא דין מלאכא ואמר לנשא אנתין לא תדחלן ידע אנא גיר דלישוע דאזדקף בעין אנתין:
לא הוא תנן קם לה גיר איכנא דאמר תאיין חזיין דוכתא דסים הוא בה מרן:
וזלין בעגל אמרין לתלמידוהי דקם מן בית מיתא והא קדם לכון לגלילא תמן תחזוניהי הא אמרת לכין:
ואזל עגל מן קברא בדחלתא ובחדותא רבתא ורהטן דנאמרן לתלמידוהי:
והא ישוע פגע בהין ואמר להין שלם לכין הנין דין קרב אחד רגלוהי וסגדין לה:
הידין אמר להין ישוע לא תדחלן אלא זלין אמרין לאחי דנאזלון לגלילא ותמן נחזונני:
כד אזלין דין אתו אנשא מן קסטונרא הנון למדינתא ואמרו לרבי כהנא כל מדם דהוא:
ואתכנשו עם קשישא ונסבו מלכא ויהבו כספא לא זעור לקסטונרא:
ואמרין להון אמרו דתלמידוהי אתו גנבוהי בלליא כד דמכין חנן:
ואן אשתמעת הדא קדם הגמונא חנן מפיסין חנן לה ולכון דלא צפתא עבדין חנן:
הנון דין כד נסבו כספא עבדו איך דאלפו אנון ונפקת מלתא הדא בית יהודיא עדמא ליומנא:
תלמידא דין חדעסר אזלו לגלילא לטורא איכא דועד אנון ישוע:
וכד חזאוהי סגדו לה מנהון דין אתפלגו הוו:
וקרב ישוע מלל עמהון ואמר להון אתיהב לי כל שולטן בשמיא ובארעא ואיכנא דשדרני אבי משדר אנא לכון:
זלו הכיל תלמדו כלהון עממא ואעמדו אנון בשם אבא וברא ורוחא דקודשא:
ואלפו אנון דנטרון כל מא דפקדתכון והא אנא עמכון אנא כלהון יומתא עדמא לשולמה דעלמא אמין:
רשא דאונגליון דישוע משיחא ברה דאלהא:
איך דכתיב באשעיא נביא הא משדר אנא מלאכי קדם פרצופך דנתקן אורחך:
קלא דקרא במדברא טיבו אורחה דמריא ואשוו שבילוהי:
הוא יוחנן במדברא מעמד ומכרז מעמודיתא דתיבותא לשובקנא דחטהא:
ונפקא הות לותה כלה כור דיהוד וכלהון בני אורשלם ומעמד הוא להון ביורדנן כד מודין בחטהיהון:
הו דין יוחנן לביש הוא לבושא דסערא דגמלא ואסיר הוא ערקתא דמשכא בחצוהי ומאכולתה איתיה הות קמצא ודבשא דברא:
ומכרז הוא ואמר הא אתא בתרי דחילתן מני הו דלא שוא אנא דאגהן אשרא ערקא דמסנוהי:
אנא אעמדתכון במיא הו דין נעמדכון ברוחא דקודשא:
והוא ביומתא הנון אתא ישוע מן נצרת דגלילא ואתעמד ביורדנן מן יוחנן:
ומחדא דסלק מן מיא חזא דאסתדקו שמיא ורוחא איך יונא דנחתת עלוהי:
וקלא הוא מן שמיא אנת הו ברי חביבא בך אצטבית:
ומחדא אפקתה רוחא למדברא:
והוא תמן במדברא יומתא ארבעין כד מתנסא מן סטנא ואיתוהי הוא עם חיותא ומשמשין הוו לה מלאכא:
בתר דאשתלם דין יוחנן אתא לה ישוע לגלילא ומכרז הוא סברתא דמלכותה דאלהא:
ואמר שלם לה זבנא ומטת מלכותא דאלהא תובו והימנו בסברתא:
וכד מהלך חדרי ימא דגלילא חזא לשמעון ולאנדראוס אחוהי דרמין מצידתא בימא איתיהון הוו גיר צידא:
ואמר להון ישוע תו בתרי ואעבדכון צידא דבני אנשא:
ומחדא שבקו מצידתהון ואזלו בתרה:
וכד עבר קליל חזא ליעקוב בר זבדי וליוחנן אחוהי ואף להון בספינתא דמתקנין מצידתהון:
וקרא אנון ומחדא שבקו לזבדי אבוהון בספינתא עם אגירא ואזלו בתרה:
וכד עלו לכפרנחום מחדא מלף הוא בשבא בכנושתהון:
ותמיהין הוו ביולפנה מלף הוא להון גיר איך משלטא ולא איך ספריהון:
ואית הוא בכנושתהון גברא דאית בה רוחא טמאתא וקעא:
ואמר מא לן ולך ישוע נצריא אתית למובדותן ידע אנא לך מן אנת קדישה דאלהא:
וכאא בה ישוע ואמר סכור פומך ופוק מנה:
ושדתה רוחא טנפתא וקעת בקלא רמא ונפקת מנה:
ואתדמרו כלהון ובעין הוו חד עם חד ואמרין דמנא הי הדא ומנו יולפנא הנא חדתא דבשולטנא ואף לרוחא טנפתא פקד ומשתמען לה:
ומחדא נפק טבה בכלה אתרא דגלילא:
ונפקו מן כנושתא ואתו לביתה דשמעון ודאנדראוס עם יעקוב ויוחנן:
וחמתה דשמעון רמיא הות באשתא ואמרו לה עליה:
וקרב אחדה באידה ואקימה ומחדא שבקתה אשתה ומשמשא הות להון:
ברמשא דין במערבי שמשא איתיו לותה כלהון אילין דבישאית עבידין ודיונא:
ומדינתא כלה כנישא הות על תרעא:
ואסי לסגיאא דבישאית עבידין הוו בכורהנא משחלפא ודיוא סגיאא אפק ולא שבק הוא להון לדיוא דנמללון מטל דידעין הוו לה:
ובצפרא קדם קם טב ואזל לאתרא חורבא ותמן מצלא הוא:
ובעין הוו לה שמעון ודעמה:
וכד אשכחוהי אמרין לה כלהון אנשא בעין לך:
אמר להון הלכו לקוריא ולמדינתא דקריבן דאף תמן אכרז להדא גיר אתית:
ומכרז הוא בכלהין כנושתהון בכלה גלילא ומפק שאדא:
ואתא לותה גרבא ונפל על רגלוהי ובעא הוא מנה ואמר לה אן צבא אנת משכח אנת למדכיותי:
הו דין ישוע אתרחם עלוהי ופשט אידה קרב לה ואמר צבא אנא אתדכא:
ובה בשעתא אזל גרבה מנה ואתדכי:
וכאא בה ואפקה:
ואמר לה חזי למא לאנש אמר אנת אלא זל חוא נפשך לכהנא וקרב קורבנא חלף תדכיתך איכנא דפקד מושא לסהדותהון:
הו דין כד נפק שרי הוא מכרז סגי ואטבה למלתא איכנא דלא נשכח הוא ישוע גליאית דנעול למדינתא אלא לבר הוא באתרא חורבא ואתין הוו לותה מן כל דוכא:
ועל תוב ישוע לכפרנחום ליומתא וכד שמעו דבביתא הו:
אתכנשו סגיאא איכנא דלא אשכח אחד אנון אפלא קדם תרעא וממלל הוא עמהון מלתא:
ואתו לותה ואיתיו לה משריא כד שקילין לה בית ארבעא:
ודלא אשכחו למתקרבו לותה מטל כנשא סלקו להון לאגרא וארימו תטלילא דאתר דאיתוהי הוא ישוע ושבוה ערסא דרמא הוא בה משריא:
כד חזא דין ישוע הימנותהון אמר להו משריא ברי שביקין לך חטהיך:
אית הוו דין תמן מן ספרא ופרישא דיתבין ומתרעין הוו בלבהון:
דמנא הנא ממלל גודפא מנו משכח למשבק חטהא אלא אן חד אלהא:
ישוע דין ידע ברוחה דהלין מתרעין בנפשהון ואמר להון מנא מתרעין אנתון הלין בלבכון:
אידא פשיקא למאמר למשריא דשביקין לך חטהיך או למאמר דקום שקול ערסך והלך:
דתדעון דין דשליט הו ברה דאנשא בארעא למשבק חטהא אמר למשריא:
לך אמר אנא קום שקול ערסך וזל לביתך:
וקם בר שעתה ושקל ערסה ונפק לעין כלהון איכנא דנתדמרון כלהון ונשבחון לאלהא כד אמרין דלא ממתום חזין הכנא:
ונפק תוב לות ימא וכלה כנשא אתין הוו לותה ומלף הוא להון:
וכד עבר חזא ללוי בר חלפי דיתב בית מכסא ואמר לה תא בתרי וקם אזל בתרה:
והוא דכד סמיך בביתה סגיאא מכסא וחטיא סמיכין הוו עם ישוע ועם תלמידוהי איתיהון הוו גיר סגיאא ואתו בתרה:
וספרא ופרישא כד חזאוהי דלעס עם מכסא ועם חטיא אמרו לתלמידוהי מנו עם מכסא וחטיא אכל ושתא:
כד שמע דין ישוע אמר להון לא סניקין חלימא על אסיא אלא אילין דביש ביש עבידין לא אתית דאקרא לזדיקא אלא לחטיא:
תלמידוהי דין דיוחנן ופרישא צימין הוו ואתו ואמרין לה למנא תלמידוהי דיוחנן ודפרישא צימין ותלמידיך דילך לא צימין:
אמר להון ישוע למא משכחין בנוהי דגנונא כמא דחתנא עמהון הו דנצומון לא:
נאתון דין יומתא דמא דאשתקל מנהון חתנא הידין נצומון בהו יומא:
לא אנש רמא אורקעתא חדתא וחאט על מאנא בליא דלא נסבא מליותה הי חדתא מן בליא והוא סדקא יתירא:
ולא אנש רמא חמרא חדתא בזקא בליתא דלא חמרא מצרא לזקא וזקא אבדן וחמרא מתאשד אלא רמין חמרא חדתא בזקא חדתתא:
והוא דכד אזל ישוע בשבתא בית זרעא תלמידוהי מהלכין הוו ומלגין שבלא:
ואמרין לה פרישא חזי מנא עבדין בשבתא מדם דלא שליט:
אמר להון ישוע לא ממתום קריתון מנא עבד דויד כד אסתנק וכפן הו ודעמה:
איכנא על לביתה דאלהא כד אביתר רב כהנא ולחמא דפתורה דמריא אכל הו דלא שליט למאכל אלא אן לכהנא ויהב אף לאילין דעמה הוו:
ואמר להון דשבתא מטל ברנשא אתברית ולא הוא ברנשא מטל שבתא:
מרה הו הכיל ואף דשבתא ברה דאנשא:
ועל תוב ישוע לכנושתא ואית הוא תמן גברא חד דיבישא אידה:
ונטרין הוו לה דאן מאסא לה בשבתא נקטרגוניהי:
ואמר להו גברא דיבישא אידה קום במצעתא:
אמר דין אף להון שליט בשבתא למעבד דטב או דביש נפשא למחיו או למובדו הנון דין שתיקין הוו:
וחר בהון בחמתא כד כריא לה על קשיות לבהון ואמר להו גברא פשוט אידך ופשט ותקנת אידה:
ונפקו פרישא בר שעתה עם דבית הרודס ומלכא נסבו עלוהי איכנא דנובדוניהי:
וישוע עם תלמידוהי אזל לה לות ימא ועמא סגיאא מן גלילא נקפה הוא ומן יהוד:
ומן אורשלם ומן אדום ומן עברא דיורדנן ומן צור ומן צידן כנשא סגיאא דשמעו הוו כל דעבד אתו לותה:
ואמר לתלמידוהי דנקרבון לה ספינתא מטל כנשא דלא נחבצוניהי:
סגיאא גיר מאסא הוא עדמא דנהוון נפלין עלוהי מטל דנתקרבון לה:
ואילין דאית הוי להון מחותא דרוחא טנפתא מא דחזאוהי נפלין הוו וקעין ואמרין אנת הו ברה דאלהא:
וסגי כאא הוא בהון דלא נגלוניהי:
וסלק לטורא וקרא לאילין דצבא ואתו לותה:
וגבא תרעסר דנהוון עמה ודנשדר אנון דנכרזון:
ודנהוון שליטין דנאסון כריהא ונפקון דיוא:
ושמי לשמעון שמא כאפא:
וליעקוב בר זבדי וליוחנן אחוהי דיעקוב סם להון שמא בני-רגשי דאיתוהי בני רעמא:
ואנדראוס ופיליפוס ובר-תולמי ומתי ותאומא ויעקוב בר חלפי ותדי ושמעון קנניא:
ויהודא סכריוטא הו דאשלמה ואתו לביתא:
ואתכנשו כנשא תוב איכנא דלא נשכחון הוו לחמא למאכל:
ושמעו אחינוהי ונפקו למאחדה אמרין הוו גיר דמן הונה נפק:
וספרא אילין דמן אורשלם נחתו אמרין הוו בעלזבוב אית בה וברשא דדיוא מפק דיוא:
וקרא אנון ישוע ובמתלא אמר להון איכנא משכח סטנא לסטנא למפקו:
אן מלכותא גיר על נפשה תתפלג לא משכחא למקם מלכותא הי:
ואן ביתא על נפשה נתפלג לא משכח ביתא הו למקם:
ואן הו דסטנא קם על נפשה ואתפלג לא משכח למקם אלא חרתה הי:
לא אנש משכח דנעול לבית חסינא ונחטוף מאנוהי אלא אן לוקדם לחסינא נאסור והידין ביתה נבוז:
אמין אמר אנא לכון דכלהון חטהא וגודפא דנגדפון בני אנשא נשתבקון להון:
מן דין דנגדף על רוחא דקודשא לית לה שובקנא לעלם אלא מחיב הו לדינא דלעלם:
מטל דאמרין הוו דרוחא טנפתא אית בה:
ואתו אמה ואחוהי קימין לבר ושדרו דנקרוניהי להון:
יתב הוא דין חדרוהי כנשא ואמרו לה הא אמך ואחיך לבר בעין לך:
וענא ואמר להון מן הי אמי ומן אנון אחי:
וחר באילין דיתבין לותה ואמר הא אמי והא אחי:
מן דנעבד גיר צבינה דאלהא הויו אחי וחתי ואמי:
תוב דין שרי הוא מלף על יד ימא ואתכנשו לותה כנשא סגיאא איך דנסק נתב לה בספינתא בימא וכלה כנשא קאם הוא על ארעא על יד ימא:
ומלף הוא להון במתלא סגי ואמר הוא ביולפנה:
שמעו הא נפק זרועא למזרע:
וכד זרע אית דנפל על יד אורחא ואתת פרחתא ואכלתה:
אחרנא דין נפל על שועא איכא דלית ארעא סגי ובר שעתה בלץ מטל דלית הוא עומקא דארעא:
כד דנח דין שמשא חמא ומטל דלית הוא לה עקרא יבש:
ואחרנא נפל בית כובא וסלקו כובא וחנקוהי ופארא לא יהב:
אחרנא דין נפל על ארעא טבתא וסלק ורבא ויהב פארא אית דתלתין ואית דשתין ואית דמאא:
ואמר הוא מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
כד הוו דין בלחודיהון שאלוהי הנון דעמה עם תרעסרתה מתלא הו:
ואמר להון ישוע לכון יהיב למדע ארזא דמלכותה דאלהא לבריא דין כל מדם במתלא הוא:
דכד חזין נחזון ולא נחזון וכד שמעין נשמעון ולא נסתכלון דלמא נתפנון ונשתבקון להון חטהיהון:
ואמר להון לא ידעין אנתון לה למתלא הנא ואיכנא כלהון מתלא תדעון:
זרועא דזרע מלתא זרע:
הלין דין דעל יד אורחא הלין אנון דמזדרעא בהון מלתא ומא דשמעו מחדא אתא סטנא ושקל לה למלתא דזריעא בלבהון:
והנון דעל שועא אזדרעו הלין אנון דמא דשמעו מלתא מחדא בחדותא מקבלין לה:
ולית להון עקרא בנפשהון אלא דזבנא אנון ומא דהוא אולצנא או רדופיא מטל מלתא עגל מתכשלין:
והנון דבית כובא מזדרעין הלין אנון הנון דשמעו מלתא:
ורניא דעלמא הנא וטועיי דעותרא ושרכא דרגיגתא אחרניתא עאלן חנקן לה למלתא ודלא פארא הויא:
והנון דבארעא טבתא אזדרעו הלין אנון דשמעין מלתא ומקבלין ויהבין פארא בתלתין ובשתין ובמאא:
ואמר להון דלמא אתא שרגא דתחית סאתא נתתסים או תחית ערסא לא הוא דעל מנרתא נתתסים:
לית גיר מדם דטשא דלא נתגלא ולא הוא בטושיא ולא מתגלא:
אן אנש אית לה אדנא דנשמע נשמע:
ואמר להון חזו מנא שמעין אנתון בהי כילתא דמכילין אנתון מתתכיל לכון ומתתוסף לכון לאילין דשמעין:
מן דאית לה גיר נתיהב לה ומן דלית לה אף הו דאית לה נשתקל מנה:
ואמר הוא הכנא הי מלכותא דאלהא איך אנש דנרמא זרעא בארעא:
ונדמך ונקום בלליא ובאיממא וזרעא נרבא ונארך כד הו לא ידע:
ארעא גיר מיתיא לה לפארא ולוקדם הוא עסבא ובתרה שבלא אחרית דין חטתא משמליתא בשבלא:
מא דשמן דין פארא מחדא אתיא מגלא דמטי חצדא:
ואמר למנא נדמיה למלכותא דאלהא ובאינא מתלא נמתליה:
איך פרדתא הי דחרדלא הי דמא דאזדרעת בארעא זעוריא הי מן כלהון זרעונא דעל ארעא:
ומא דאזדרעת סלקא והויא רבא מן כלהון ירקונא ועבדא סוכא רורבתא איך דתשכח דבטללה פרחתא תשכן:
במתלא דאיך הלין ממלל הוא ישוע עמהון מתלא איך דמשכחין הוו למשמע:
ודלא מתלא לא ממלל הוא עמהון לתלמידוהי דין בינוהי ולהון מפשק הוא כלמדם:
ואמר להון בהו יומא ברמשא נעבר לן לעברא:
ושבקו לכנשא ודברוהי כד בספינתא הו וספינא אחרניתא אית הוי עמהון:
והות עלעלא רבתא ורוחא וגללא נפלין הוו בספינתא וקריבא הות דתתמלא:
הו דין ישוע על בסדיא דמך הוא בחרתה דספינתא ואתו אקימוהי ואמרין לה רבן לא בטיל לך דאבדין חנן:
וקם וכאא ברוחא ואמר לימא שלי זגיר אנת ושלית רוחא והוא נוחא רבא:
ואמר להון למנא דחולתנין אנתון הכן ולמנא לית בכון הימנותא:
ודחלו דחלתא רבתא ואמרין הוו חד לחד מנו כי הנא דרוחא וימא משתמעין לה:
ואתא לעברא דימא לאתרא דגדריא:
וכד נפק מן ספינתא פגע בה מן בית קבורא גברא דאית בה רוחא טנפתא:
ועמר הוא בית קבורא ובששלתא אנש לא משכח הוא למאסרה:
מטל דכל אמתי דבסוטמא ובששלתא מתאסר הוא ששלתא מתבר הוא וסוטמא מפסק הוא ולא אנש משכח הוא למכבשה:
ובכל זבן בלליא ובאיממא בבית קבורא ובטורא איתוהי הוא וקעא הוא ומצלף נפשה בכאפא:
כד חזא דין לישוע מן רוחקא רהט סגד לה:
וקעא בקלא רמא ואמר מא לי ולך ישוע ברה דאלהא מרימא מומא אנא לך באלהא דלא תשנקני:
אמר הוא לה גיר פוק מן ברנשא רוחא טנפא:
ושאלה איכנא שמך אמר לה לגיון שמן מטל דסגיאא חנן:
ובעא הוא מנה סגי דלא נשדריוהי לבר מן אתרא:
אית הוא דין תמן לות טורא בקרא רבתא דחזירא דרעיא:
ובעין הוו מנה הנון שאדא ואמרין שדרין על הנון חזירא דבהון נעול:
ואפס להון ונפק רוחא הלין טנפתא ועל בחזירא ורהטת הי בקרא לשקיפא ונפלת בימא איך תרין אלפין ואתחנקו במיא:
והנון דרעין הוו להון ערקו ואמרו במדינתא ואף בקוריא ונפקו למחזא מדם דהוא:
ואתו לות ישוע וחזאוהי להו דשאדוהי כד לביש ומנכף ויתב הו דאית הוא בה לגיון ודחלו:
ואשתעיו להון הנון דחזו דאיכנא הוא להו דשאדוהי ואף על הנון חזירא:
ושריו בעין מנה דנאזל לה מן תחומהון:
וכד סלק לספינתא בעא הוא מנה הו דשאדוהי דעמה נהוא:
ולא שבקה אלא אמר לה זל לביתך לות אנשיך ואשתעא להון מדם דעבד לך מריא ודאתרחם עליך:
ואזל ושרי מכרז בעסרת-מדינתא מדם דעבד לה ישוע וכלהון תמיהין הוו:
וכד עבר ישוע בספינתא להו עברא תוב אתכנשו עלוהי כנשא סגיאא כד איתוהי על יד ימא:
ואתא חד דשמה יוארש מן רבי כנושתא וכד חזיהי נפל לות רגלוהי:
ובעא הוא מנה סגי ואמר לה ברתי בישאית עבידא תא סים אידך עליה ותתחלם ותחא:
ואזל עמה ישוע ודביק הוא לה כנשא סגיאא וחבצין הוו לה:
אנתתא דין חדא דאיתיה הות במרדיתא דדמא שנין תרתעסרא:
אידא דסגי סבלת מן אסותא סגיאא ואפקת כל מדם דאית לה ומדם לא אתעדרת אלא אף יתיראית אתאלצת:
כד שמעת על ישוע אתת בחבצא דכנשא מן בסתרה קרבת ללבושה:
אמרא הות גיר דאפן ללבושה קרבא אנא חיא אנא:
ומחדא יבשת מעינא דדמה וארגשת בפגרה דאתאסית מן מחותה:
ישוע דין מחדא ידע בנפשה דחילא נפק מנה ואתפני לות כנשא ואמר מנו קרב למאני:
ואמרין לה תלמידוהי חזא אנת לכנשא דחבצין לך ואמר אנת מנו קרב לי:
וחאר הוא דנחזא מנו הדא עבד:
הי דין אנתתא כד דחילא ורתיתא דידעת מא דהוא לה אתת נפלת קדמוהי ואמרת לה כלה שררא:
הו דין אמר לה ברתי הימנותכי אחיתכי זלי בשלמא והויתי חלימא מן מחותכי:
ועד הו ממלל אתו מן דבית רב כנושתא ואמרין דברתך מיתת למנא מכיל מעמל אנת למלפנא:
ישוע דין שמע למלתא דאמרו ואמר להו רב כנושתא לא תדחל בלחוד הימן:
ולא שבק לאנש דנאזל עמה אלא לשמעון כאפא וליעקוב וליוחנן אחוהי דיעקוב:
ואתו לביתא דהו רב כנושתא וחזא דרהיבין ובכין ומיללין:
ועל ואמר להון מנא רהיבין אנתון ובכין טליתא לא מיתת אלא דמכא הי:
וגחכין הוו עלוהי הו דין אפק לכלהון ודבר לאבוה דטליתא ולאמה ולהנון דעמה ועל לאיכא דרמיא הות טליתא:
ואחד באידה דטליתא ואמר לה טליתא קומי:
ובר שעתה קמת טליתא ומהלכא הות איתיה הות גיר ברת שנין תרתעסרא ומתדמרין הוו דומרא רבא:
ופקד אנון סגי דלא אנש נדע הדא ואמר דנתלון לה למלעס:
ונפק מן תמן ואתא למדינתה ודביקין הוו לה תלמידוהי:
וכד הות שבתא שרי למלפו בכנושתא וסגיאא דשמעו אתדמרו ואמרין הוו אימכא לה הלין להנא ואידא הי חכמתא דאתיהבת לה דחילא דאיך הלין באידוהי נהוון:
לא הוא הנא נגרא ברה דמרים ואחוהי דיעקוב ודיוסא ודיהודא ודשמעון ולא הא אחותה תנן לותן ומתכשלין הוו בה:
ואמר להון ישוע לית נביא דצעיר אלא אן במדינתה ובית אחינוהי ובביתה:
ולא משכח הוא דנעבד תמן אף לא חד חילא אלא אן דעל כריהא קליל סם אידה ואסי:
ומתדמר הוא בחסירות הימנותהון ומתכרך הוא בקוריא כד מלף:
וקרא לתרעסרתה ושרי דנשדר אנון תרין תרין ויהב להון שולטנא על רוחא טנפתא דנפקון:
ופקד אנון דלא נשקלון מדם לאורחא אלא אן שבטא בלחוד לא תרמלא ולא לחמא ולא נחשא בכיסיהון:
אלא נסאנון טלרא ולא נלבשון תרתין כותינין:
ואמר להון דלאינא ביתא דעאלין אנתון תמן הוו עדמא דנפקין אנתון מן תמן:
וכל מן דלא נקבלונכון ולא נשמעונכון מא דנפקין אנתון מן תמן פצו חלא דבתחתיא דרגליכון לסהדותהון ואמין אמר אנא לכון דנהוא ניח לסדום ולעמורא ביומא דדינא או למדינתא הי:
ונפקו הוו ואכרזו דנתובון:
ושאדא סגיאא מפקין הוו ומשחין הוו במשחא כריהא סגיאא ומאסין הוו:
ושמע הרודס מלכא על ישוע אתידע הוא לה גיר שמה ואמר הוא יוחנן מעמדנא קם מן בית מיתא מטל הנא חילא מסתערין בה:
אחרנא אמרין הוו דאליא הו ואחרנא דנביא הו איך חד מן נביא:
כד שמע דין הרודס אמר יוחנן הו דאנא פסקת רשה הו קם מן בית מיתא:
הו גיר הרודס שדר הוא אחדה ליוחנן ואסרה בית אסירא מטל הרודיא אנתת פיליפוס אחוהי הי דנסב:
אמר הוא גיר יוחנן להרודס דלא שליט לך דתסב אנתת אחוך:
הי דין הרודיא לחימא הות לה וצבין הות למקטלה ולא משכחא הות:
הרודס גיר דחל הוא מן יוחנן על דידע הוא דגברא הו זדיקא וקדישא ומנטר הוא לה וסגיאתא שמע הוא לה ועבד ובסימאית שמע הוא לה:
והוא יומא ידיעא כד הרודס בבית ילדה חשמיתא עבד הוא לרורבנוהי ולכילירכא ולרשא דגלילא:
ועלת ברתה דהרודיא רקדת ושפרת לה להרודס ולאילין דסמיכין עמה ואמר מלכא לטליתא שאלי מני מדם דצביא אנתי ואתל לכי:
וימא לה דמדם דתשאלין אתל לכי עדמא לפלגה דמלכותי:
הי דין נפקת ואמרא לאמה מנא אשאליוהי אמרא לה רשה דיוחנן מעמדנא:
ומחדא עלת בבטילותא לות מלכא ואמרא לה צביא אנא בהדא שעתא דתתל לי על פינכא רשה דיוחנן מעמדנא:
וכרית לה סגי למלכא מטל דין מומתא ומטל סמיכא לא צבא דנגלזיה:
אלא מחדא שדר מלכא אספוקלטרא ופקד דניתא רשה דיוחנן ואזל פסקה רשה דיוחנן בית אסירא:
ואיתי בפינכא ויהב לטליתא והי טליתא יהבת לאמה:
ושמעו תלמידוהי ואתו שקלו שלדה וסמו בבית קבורא:
ואתכנשו שליחא לות ישוע ואמרו לה כל מא דעבדו וכל מא דאלפו:
ואמר להון תו לכון נאזל לדברא בלחודין ואתתניחו קליל אית הוו גיר סגיאא דאזלין ואתין ולית הוא להון אתרא אף לא למאכל:
ואזלו לאתרא חורבא בספינתא בלחודיהון:
וחזו אנון סגיאא כד אזלין ואשתודעו אנון וביבשא רהטו מן כלהין מדינתא קדמוהי לתמן:
ונפק ישוע חזא כנשא סגיאא ואתרחם עליהון דדמין הוו לערבא דלית להון רעיא ושרי הוא למלפו אנון סגיאתא:
וכד הוא עדנא סגיאא קרבו לותה תלמידוהי ואמרין לה דהנא אתרא חורבא הו ועדנא סגי:
שרי אנון דנאזלון לאגורסא דחדרין ולקוריא ונזבנון להון לחמא לית להון גיר מדם למאכל:
הו דין אמר להון הבו להון אנתון למלעס אמרין לה נאזל נזבן דמאתין דינרין לחמא ונתל להון לעסין:
הו דין אמר להון זלו חזו כמא לחמין אית לכון הרכא וכד חזו אמרין לה חמשא לחמין ותרין נונין:
ופקד להון דנסמכון לכלנש סמכין סמכין על עסבא:
ואסתמכו סמכין סמכין דמאא מאא ודחמשין חמשין:
ונסב הנון חמשא לחמין ותרין נונין וחר בשמיא וברך וקצא לחמא ויהב לתלמידוהי דנסימון להון והנון תרין נונין פלגו לכלהון:
ואכלו כלהון וסבעו:
ושקלו קציא תרעסר קופינין כד מלין ומן נונא:
איתיהון הוו דין דאכלו לחמא חמשא אלפין גברין:
ומחדא אלץ לתלמידוהי דנסקון לספינתא ונאזלון קדמוהי לעברא לבית-צידא עד שרא הו לכנשא:
וכד שרא אנון אזל לטורא למצליו:
כד הוא דין רמשא ספינתא איתיה הות מצעת ימא והו בלחודוהי על ארעא:
וחזא אנון דמשתנקין כד רדין רוחא גיר לוקבלהון הות ובמטרתא רביעיתא דלליא אתא לותהון ישוע כד מהלך על מיא וצבא הוא דנעבר אנון:
הנון דין חזאוהי דמהלך על מיא וסברו להון דחזוא הו דגלא וקעו:
כלהון גיר חזאוהי ודחלו ובר שעתה מלל עמהון ואמר להון אתלבבו אנא אנא לא תדחלון:
וסלק לותהון לספינתא ושלית רוחא וטב מתדמרין הוו ותהירין בנפשהון:
לא גיר אסתכלו הוו מן לחמא הו מטל דלבהון מעבי הוא:
וכד עברו עברא אתו לארעא דגנסר:
וכד נפקו מן ספינתא בר שעתה אסתכלוהי אנשי אתרא:
ורהטו בכלה ארעא הי ושריו למיתיו לאילין דבישאית עבידין כד שקילין להון בערסתא לאיכא דשמעין הוו דאיתוהי:
ואיכא דעאל הוא לקוריא ולמדינתא בשוקא סימין הוו כריהא ובעין הוו מנה דאפן לכנפא דלבושה נקרבון וכלהון אילין דקרבין הוו לה מתאסין הוו:
וכנשו לותה פרישא וספרא דאתו מן אורשלם:
וחזו אנשין מן תלמידוהי דאכלין לחמא כד לא משגן אידיהון ואתעדלו:
כלהון גיר יהודיא ופרישא אן הו דבטילאית לא משיגין אידיהון לא לעסין מטל דאחידין משלמנותא דקשישא:
ומן שוקא אלא עמדין לא לעסין וסגיאתא אחרניתא אית אילין דקבלו דנטרון מעמודיתא דכסא ודקסטא ודמאני נחשא ודערסתא:
ושאלוהי ספרא ופרישא למנא תלמידיך לא מהלכין איך משלמנותא דקשישא אלא כד לא משגן אידיהון אכלין לחמא:
הו דין אמר להון שפיר אתנבי עליכון אשעיא נביא נסבי באפא איך דכתיב דעמא הנא בספותה הו מיקר לי לבהון דין סגי רחיק מני:
וסריקאית דחלין לי כד מלפין יולפנא דפוקדנא דבני אנשא:
שבקתון גיר פוקדנא דאלהא ואחידין אנתון משלמנותא דבני אנשא מעמודיתא דכסא ודקסטא וסגיאתא אילין דלהלין דמין:
אמר להון שפיר טלמין אנתון פוקדנא דאלהא דתקימון משלמנותכון:
מושא גיר אמר דיקר לאבוך ולאמך ומן דמצחא לאבא ולאמא מותא נמות:
אנתון דין אמרין אנתון אן נאמר גברא לאבוהי או לאמה קורבני מדם דמני תאתר:
ולא שבקין אנתון לה דנעבד מדם לאבוהי או לאמה:
ומסלין אנתון מלתא דאלהא מטל משלמנותא דאשלמתון ודדמין להלין סגיאתא עבדין אנתון:
וקרא ישוע לכנשא כלה ואמר להון שומעוני כלכון ואסתכלו:
לית מדם דלבר מן ברנשא הו ועאל לה דמשכח מסיב לה אלא מדם דנפק מנה הו הו מסיב לבר אנשא:
מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
כד דין על ישוע לביתא מן כנשא שאלוהי תלמידוהי על מתלא הו:
אמר להון הכנא אף אנתון עטלין אנתון לא ידעין אנתון דכל מדם דמן לבר עאל לבר אנשא לא משכח מסיב לה:
דלא הוא ללבה עאל אלא לכרסה ומשתדא בתדכיתא דמדכיא כלה מאכולתא:
מדם דין דנפק מן ברנשא הו הו מסיב לבר אנשא:
מן לגו גיר מן לבא דבני אנשא נפקן מחשבתא בישתא גורא זניותא גנבותא קטלא:
עלובותא בישותא נכלא צחנותא עינא בישתא גודפא שבהרנותא שטיותא:
הלין כלהין בישתא מן לגו הו נפקן ומסיבן לה לברנשא:
מן תמן קם ישוע ואתא לתחומא דצור ודצידן ועל לביתא חד ולא צבא הוא דאנש נדע בה ולא אשכח דנטשא:
מחדא גיר שמעת אנתתא חדא מטלתה דאית הות לברתה רוחא טנפתא ואתת נפלת קדם רגלוהי:
הי דין אנתתא איתיה הות חנפתא מן פוניקא דסוריא ובעיא הות מנה דנפק שאדא מן ברתה:
ואמר לה ישוע שבוקי לוקדם דנסבעון בניא לא הות גיר שפירא דנסב לחמא דבניא ונרמא לכלבא:
הי דין ענת ואמרא לה אין מרי אף כלבא מן תחית פתורא אכלין פרתותא דבניא:
אמר לה ישוע זלי מטל הדא מלתא נפק לה שאדא מן ברתכי:
ואזלת לביתה ואשכחת ברתה כד רמיא בערסא ונפיק מנה שאדה:
תוב נפק ישוע מן תחומא דצור ודצידן ואתא לימא דגלילא בתחומא דעסרת-מדינתא:
ואיתיו לה חרשא חד פאקא ובעא הוו מנה דנסים עלוהי אידא:
ונגדה מן כנשא בלחודוהי וארמי צבעתה באדנוהי ורק וקרב ללשנה:
וחר בשמיא ואתתנח ואמר לה אתפתח:
ובה בשעתא אתפתח אדנוהי ואשתרי אסרא דלשנה ומלל פשיקאית:
וזהר אנון דלאנש לא נאמרון וכמא דהו מזהר הוא להון הנון יתיר מכרזין הוו:
ויתיראית מתדמרין הוו ואמרין דכל מדם שפיר עבד לחרשא עבד דנשמעון ודלא ממללין דנמללון:
בהנון דין יומתא כד כנשא סגיאא אית הוא ולא אית הוא מדם דנאכלון קרא לתלמידוהי ואמר להון:
מתרחם אנא על כנשא הנא דהא תלתא יומין קויו לותי ולית להון מנא נאכלון:
ואן הו דשרא אנא להון כד צימין לבתיהון עיפין באורחא אנשא גיר מנהון מן רוחקא אתיאין:
אמרין לה תלמידוהי אימכא משכח אנש הרכא בחורבא דנסבע לחמא להלין כלהון:
ושאל אנון הו כמא לחמין אית לכון אמרין לה שבעא:
ופקד לכנשא דנסתמכון על ארעא ונסב הנון שבעא לחמין וברך וקצא ויהב לתלמידוהי דנסימון וסמו לכנשא:
ואית הוו נונא קליל ואף עליהון ברך ואמר דנסימון אנון:
ואכלו וסבעו ושקלו תותרא דקציא שבעא אספרידין:
איתיהון הוו דין אנשא דאכלו איך ארבעא אלפין:
ושרא אנון וסלק מחדא לספינתא עם תלמידוהי ואתא לאתרא דדלמנותא:
ונפקו פרישא ושריו למבעא עמה ושאלין הוו לה אתא מן שמיא כד מנסין לה:
ואתתנח ברוחה ואמר מנא בעיא אתא שרבתא הדא אמין אמר אנא לכון דלא תתיהב לה אתא לשרבתא הדא:
ושבק אנון וסלק לספינתא ואזלו להו עברא:
וטעו דנסבון לחמא ואלא חדא גריצתא לית הוא עמהון בספינתא:
ופקד אנון ואמר להון חזו אזדהרו מן חמירא דפרישא ומן חמירה דהרודס:
ומתחשבין הוו חד עם חד ואמרין דלחמא לית לן:
ישוע דין ידע ואמר להון מנא רנין אנתון דלחמא לית לכון לא עדמא להשא ידעין אנתון ולא מסתכלין אנתון עדכיל לבא קשיא אית לכון:
ועינא אית לכון ולא חזין אנתון ואדנא אית לכון ולא שמעין אנתון ולא עהדין אנתון:
כד הלין חמשא לחמין קצית לחמשא אלפין כמא קופינין דקציא כד מלין שקלתון אמרין לה תרעסר:
אמר להון וכד שבעא לארבעא אלפין כמא אספרידין דקציא כד מלין שקלתון אמרין שבעא:
אמר להון איכו לא עדמא להשא מסתכלין אנתון:
ואתא לבית-צידא ואיתיו לה סמיא ובעין הוו מנה דנקרוב לה:
ואחד באידה דסמיא ואפקה לבר מן קריתא ורק בעינוהי וסם אידה ושאלה דמנא חזא:
חר ואמר חזא אנא בני אנשא איך אילנא דמהלכין:
תוב סם אידה על עינוהי ותקן וחזא הוא כל מדם נהיראית:
ושדרה לביתה ואמר אף לא לקריתא תעול ולא תאמר לאנש בקריתא:
ונפק ישוע ותלמידוהי לקוריא דקסריא-דפיליפוס ומשאל הוא לתלמידוהי באורחא ואמר להון מנו אמרין עלי אנשא דאיתי:
הנון דין אמרו דיוחנן מעמדנא ואחרנא דאליא ואחרנא חד מן נביא:
אמר להון ישוע אנתון דין מנו אמרין אנתון עלי דאיתי ענא שמעון ואמר לה אנת הו משיחא ברה דאלהא חיא:
וכאא בהון דלאנש לא נאמרון עלוהי:
ושרי הוא למלפו אנון דעתיד הו ברה דאנשא דנחש סגי ודנסתלא מן קשישא ומן רבי כהנא ומן ספרא ונתקטל ולתלתא יומין נקום:
ועין בגלא מלתא ממלל הוא ודברה כאפא ושרי למכאא בה:
הו דין אתפני וחר בתלמידוהי וכאא בשמעון ואמר זל לך לבסתרי סטנא דלא רנא אנת דאלהא אלא דבני אנשא:
וקרא ישוע לכנשא עם תלמידוהי ואמר להון מן דצבא דנאתא בתרי נכפור בנפשה ונשקול זקיפה ונאתא בתרי:
כל מן דצבא גיר דנחא נפשה נובדיה וכל דנובד נפשה מטלתי ומטל סברתי נחיה:
מנא גיר נתעדר ברנשא אן עלמא כלה נאתר ונפשה נחסר:
או מנא נתל ברנשא תחלופא דנפשה:
כל גיר דנבהת בי ובמלי בשרבתא הדא חטיתא וגירתא ואף ברה דאנשא נבהת בה מא דאתא בשובחא דאבוהי עם מלאכוהי קדישא:
ואמר הוא להון אמין אמר אנא לכון דאית אנשא דקימין תנן דלא נטעמון מותא עדמא דנחזון מלכותה דאלהא דאתת בחילא:
ובתר שתא יומין דבר ישוע לכאפא וליעקוב וליוחנן ואסק אנון לטורא רמא בלחודיהון ואתחלף לעניהון:
ומזהר הוא לבושה ומחור טב איך תלגא איכנא דבני אנשא למחורו בארעא לא משכחין:
ואתחזיו להון אליא ומושא כד ממללין עם ישוע:
ואמר לה כאפא רבי שפיר הו לן דהרכא נהוא ונעבד תלת מטלין לך חדא ולמושא חדא ולאליא חדא:
לא דין ידע הוא מנא אמר איתיהון הוו גיר בדחלתא:
והות עננא ומטלא הות עליהון וקלא מן עננא דאמר הנו ברי חביבא לה שמעו:
ומן שליא כד חרו תלמידא לאנש לא חזו אלא לישוע בלחודוהי עמהון:
וכד נחתין מן טורא מפקד הוא להון דלאנש לא נאמרון מדם דחזו אלא אן מא דקם ברה דאנשא מן מיתא:
ואחדוה למלתא בנפשהון ובעין הוו דמנא הי הדא מלתא דמא דקם מן בית מיתא:
ומשאלין הוו לה ואמרין מנא הכיל אמרין ספרא דאליא ולא דנאתא לוקדם:
אמר להון אליא אתא לוקדם דכלמדם נתקן ואיכנא כתיב על ברה דאנשא דסגי נחש ונסתלא:
אלא אמר אנא לכון דאף אליא אתא ועבדו בה כל מא דצבו איכנא דכתיב עלוהי:
וכד אתא לות תלמידא חזא לותהון כנשא סגיאא וספרא כד דרשין עמהון:
ובר שעתה כלה כנשא חזאוהי ותוהו ורהטו שאלו בשלמה:
ומשאל הוא לספרא מנא דרשין אנתון עמהון:
וענא חד מן כנשא ואמר מלפנא איתית ברי לותך דאית לה רוחא דלא ממללא:
ואיכא דמדרכא לה חבטא לה ומרעת ומחרק שנוהי ויבש ואמרת לתלמידיך דנפקוניהי ולא אשכחו:
ענא ישוע ואמר לה און שרבתא דלא מהימנא עדמא לאמתי אהוא לותכון ועדמא לאמתי אסיברכון איתאוהי לותי:
ואיתיוהי לותה וכד חזתה רוחא בר שעתה חבטתה ונפל על ארעא ומתבעק הוא ומרעת:
ושאל ישוע לאבוהי דכמא לה זבנא הא מן דהכנא הו אמר לה הא מן טליותה:
וזבנין סגיאן ארמיתה בנורא ובמיא דתובדיוהי אלא מדם דמשכח אנת עדריני ואתרחם עלי:
אמר לה ישוע אן משכח אנת דתהימן כל מדם משכח דנהוא למן דמהימן:
ובר שעתה קעא אבוהי דטליא כד בכא ואמר מהימן אנא מרי עדר לחסירות הימנותי:
כד חזא דין ישוע דרהט עמא ומתכנש לותה כאא בהי רוחא טנפתא ואמר לה רוחא חרשתא דלא ממללא אנא פקד אנא לכי פוקי מנה ותוב לא תעלין לה:
וקעא שאדא הו סגי ושחקה ונפק והוא איך מיתא איך דסגיאא נאמרון דמית לה:
הו דין ישוע אחדה באידה ואקימה:
כד על דין לביתא ישוע שאלוהי תלמידוהי בלחודיהון למנא חנן לא אשכחן למפקותה:
אמר להון הנא גנסא במדם לא משכח למפק אלא בצומא ובצלותא:
וכד נפק מן תמן עברין הוו בגלילא ולא צבא הוא דאנש נדע בה:
מלף הוא גיר לתלמידוהי ואמר להון דברה דאנשא משתלם באידי אנשא ונקטלוניהי ומא דאתקטל ביומא דתלתא נקום:
הנון דין לא ידעין הוו לה למלתא ודחלין הוו דנשאלוניהי:
ואתו לכפרנחום וכד עלו לביתא משאל הוא להון דמנא מתחשבין הויתון באורחא בינתכון:
הנון דין שתיקין הוו אתחריו הוו גיר באורחא חד עם חד דמנו רב בהון:
ויתב ישוע וקרא לתרעסר ואמר להון מן דצבא דנהוא קדמיא נהוא אחריא דכל אנש ומשמשנא דכל אנש:
ונסב טליא חד ואקימה במצעתא ושקלה על דרעוהי ואמר להון:
כל מן דנקבל איך הנא טליא בשמי לי הו מקבל ומן דלי מקבל לא הוא לי מקבל אלא למן דשדרני:
אמר לה יוחנן רבי חזין אנש דמפק שאדא בשמך וכליניהי על דלא נקף לן:
אמר להון ישוע לא תכלוניהי לית גיר אנש דעבד חילא בשמי ומשכח עגל אמר עלי דביש:
מן דלא הוא הכיל לוקבלכון חלפיכון הו:
כל דין דנשקיכון כסא דמיא בלחוד בשמא דדמשיחא אנתון אמין אמר אנא לכון דלא נובד אגרה:
וכל מן דנכשל לחד מן הלין זעורא דמהימנין בי פקח הוא לה אלו רמיא הות רחיא דחמרא בצורה ושדא בימא:
אן דין מכשלא לך אידך פסוקיה פקח הו לך פשיגא דתעול לחיא או כד אית לך תרתין אידין תאזל לגהנא:
איכא דתולעהון לא מיתא ונורהון לא דעכא:
ואן רגלך מכשלא לך פסוקיה פקח הו לך דתעול לחיא חגיסא או כד אית לך תרתין רגלין תפל בגהנא:
איכא דתולעהון לא מיתא ונורהון לא דעכא:
ואן עינך מכשלא לך חציה פקח הו לך דבחדא עינך תעול למלכותה דאלהא או כד אית לך תרתין עינין תפל בגהנא דנורא:
איכא דתולעהון לא מיתא ונורהון לא דעכא:
כל גיר בנורא נתמלח וכל דבחתא במלחא תתמלח:
שפירא הי מלחא אן דין מלחא תפכה במנא תתמלח תהוא בכון מלחא ובשינא הוו חד עם חד:
וקם מן תמן ואתא לתחומא דיהוד לעברא דיורדנן ואזלו לתמן לותה כנשא סגיאא ומלף הוא להון תוב איך דמעד הוא:
וקרבו פרישא מנסין לה ומשאלין דאן שליט לגברא דנשבוק אנתתה:
אמר להון מנא פקדכון מושא:
הנון דין אמרין מושא אפס לן דנכתוב כתבא דשובקנא ונשרא:
ענא ישוע ואמר להון לוקבל קשיות לבכון כתב לכון פוקדנא הנא:
מן ברשית דין דכרא ונקבתא עבד אנון אלהא:
מטל הנא נשבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקף לאנתתה:
ונהוון תריהון חד בסר מכיל לא הוו תרין אלא חד בסר:
מדם דאלהא הכיל זוג ברנשא לא נפרש:
ושאלוהי תוב תלמידוהי בביתא על הדא:
ואמר להון כל מן דנשרא אנתתה ונסב אחרתא גאר:
ואן אנתתא תשרא בעלה ותהוא לאחרנא גירא:
ומקרבין הוו לה טליא דנקרוב להון תלמידוהי דין כאין הוו בהלין דמקרבין להון:
ישוע דין חזא ואתבאש לה ואמר להון שבוקו טליא אתין לותי ולא תכלון אנון דדאילין גיר דאיך הלין אנון איתיה מלכותא דאלהא:
אמין אמר אנא לכון דכל דלא נקבל מלכותא דאלהא איך טליא לא נעול לה:
ושקל אנון על דרעוהי וסם אידה עליהון וברך אנון:
וכד רדא באורחא רהט חד נפל על בורכוהי ומשאל הוא לה ואמר מלפנא טבא מנא אעבד דאתר חיא דלעלם:
אמר לה ישוע מנא קרא אנת לי טבא לית טבא אלא אן חד אלהא:
פוקדנא ידע אנת לא תגור לא תגנוב לא תקטול ולא תסהד סהדותא דגלתא לא תטלום יקר לאבוך ולאמך:
הו דין ענא ואמר לה מלפנא הלין כלהין נטרת אנין מן טליותי:
ישוע דין חר בה ואחבה ואמר לה חדא חסירא לך זל זבן כל מדם דאית לך והב למסכנא ותהוא לך סימתא בשמיא וסב צליבא ותא בתרי:
הו דין אתכמר במלתא הדא ואזל כד עייקא לה אית הוא לה גיר נכסא סגיאא:
חר דין ישוע בתלמידוהי ואמר להון כמא עטלא לאילין דאית להון נכסא דנעלון למלכותא דאלהא:
תלמידא דין מתדמרין הוו על מלוהי וענא תוב ישוע ואמר להון בני כמא עטלא לאילין דתכילין על נכסיהון דנעלון למלכותה דאלהא:
פשיק הו לגמלא דנעול בחרורא דמחטא או עתירא למלכותה דאלהא למעל:
הנון דין יתיראית מתדמרין הוו ואמרין ביניהון מנו משכח למחא:
חר דין בהון ישוע ואמר להון לות בני אנשא הדא לא משכחא אלא לות אלהא כל מדם גיר משכחא לות אלהא:
ושרי כאפא למאמר הא חנן שבקן כל מדם ונקפנך:
ענא ישוע ואמר אמין אמר אנא לכון דלית אנש דשבק בתא או אחא או אחותא או אבא או אמא או אנתתא או בניא או קוריא מטלתי ומטל סברתי:
ולא נקבל חד במאא השא בזבנא הנא בתא ואחא ואחותא ואמהתא ובניא וקוריא עם רדופיא ובעלמא דאתא חיא דלעלם:
סגיאא דין קדמיא דנהוון אחריא ואחריא קדמיא:
כד סלקין הוו דין באורחא לאורשלם הו ישוע קדים הוא להון ומתתמהין הוו ואזלין הוו בתרה כד דחילין ודבר לתרעסרתה ושרי דנאמר להון מדם דעתיד דנהוא לה:
דהא סלקין חנן לאורשלם וברה דאנשא משתלם לרבי כהנא ולספרא ונחיבוניהי למותא ונשלמוניהי לעממא:
ונבזחון בה וננגדוניהי ונרקון באפוהי ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום:
וקרבו לותה יעקוב ויוחנן בני זבדי ואמרין לה מלפנא צבין חנן דכל דנשאל תעבד לן:
אמר להון מנא צבין אנתון אעבד לכון:
אמרין לה הב לן דחד נתב מן ימינך וחד מן סמלך בשובחך:
הו דין אמר להון לא ידעין אנתון מנא שאלין אנתון משכחין אנתון דתשתון כסא דאנא שתא אנא ומעמודיתא דאנא עמד אנא תעמדון:
אמרין לה משכחינן אמר להון ישוע כסא דשתא אנא תשתון ומעמודיתא דעמד אנא תעמדון:
דתתבון דין מן ימיני ומן סמלי לא הות דילי למתל אלא לאילין דמטיבא:
וכד שמעו עסרא שריו רטנין על יעקוב ויוחנן:
וקרא אנון ישוע ואמר להון ידעין אנתון דאילין דמסתברין רשא דעממא מריהון אנון ורורבניהון שליטין עליהון:
לא דין הכנא נהוא בינתכון אלא מן דצבא בכון דנהוא רבא נהוא לכון משמשנא:
ואינא מנכון דצבא דנהוא קדמיא נהוא עבדא דכלנש:
אף ברה גיר דאנשא לא אתא דנשתמש אלא דנשמש ודנתל נפשה פורקנא חלף סגיאא:
ואתו לאיריחו וכד נפק ישוע מן איריחו הו ותלמידוהי וכנשא סגיאא טימי בר-טימי סמיא יתב הוא על יד אורחא וחדר:
ושמע דישוע הו נצריא ושרי למקעא ולמאמר ברה דדויד אתרחם עלי:
וכאין הוו בה סגיאא דנשתוק הו דין יתיראית קעא הוא ואמר ברה דדויד אתרחם עלי:
וקם ישוע ופקד דנקרוניהי וקראוהי לסמיא ואמרין לה אתלבב קום קרא לך:
הו דין סמיא שדא לבשה וקם אתא לות ישוע:
אמר לה ישוע מנא צבא אנת אעבד לך הו דין סמיא אמר לה רבי דאחזא:
וישוע אמר לה חזי הימנותך אחיתך ומחדא אתחזי לה ואזל הוא באורחא:
וכד קרב לאורשלם על גנב בית-פגא ובית-עניא לות טורא דזיתא שדר תרין מן תלמידוהי:
ואמר להון זלו לקריתא הי דלקובלן ובר שעתה דעאלין אנתון לה משכחין אנתון עילא דאסיר דאנש מן בנינשא לא רכבה שרו איתאוהי:
ואן אנש נאמר לכון מנא עבדין אנתון הדא אמרו לה דלמרן מתבעא ומחדא משדר לה לכא:
ואזלו אשכחו עילא דאסיר על תרעא לבר בשוקא וכד שרין לה:
אנשין מן אילין דקימין אמרו להון מנא עבדין אנתון דשרין אנתון עילא:
הנון דין אמרו להון איך דפקד אנון ישוע ושבקו אנון:
ואיתיוהי לעילא לות ישוע וארמיו עלוהי מאניהון ורכב עלוהי ישוע:
סגיאא דין משוין הוו נחתיהון באורחא ואחרנא פסקין הוו סוכא מן אילנא ומשוין באורחא:
והנון דקדמוהי והנון דבתרה קעין הוו ואמרין אושענא בריך הו דאתא בשמה דמריא:
ובריכא הי מלכותא דאתיא דאבון דויד אושענא במרומא:
ועל ישוע לאורשלם להיכלא וחזא כלמדם כד הוא דין עדנא דרמשא נפק לבית-עניא עם תרעסר:
וליומא אחרנא כד נפק מן בית-עניא כפן:
וחזא תתא חדא מן רוחקא דאית בה טרפא ואתא לותה דאן נשכח בה מדם וכד אתא לא אשכח בה אלא אן טרפא זבנא גיר לא הוא הוא דתאנא:
ואמר לה מכיל ולעלם אנש מנכי פארא לא נאכול ושמעו תלמידוהי ואתו לאורשלם:
ועל ישוע להיכלא דאלהא ושרי דנפק לאילין דזבנין ומזבנין בהיכלא והפך פתורא דמערפנא וכורסותא דהנון דמזבנין יונא:
ולא שבק הוא דאנש נעבר מאנא בגו היכלא:
ומלף הוא ואמר להון לא כתיב דביתי בית צלותא נתקרא לכלהון עממא אנתון דין עבדתוניהי מערתא דלסטיא:
ושמעו רבי כהנא וספרא ובעין הוו דאיכנא נובדוניהי דחלין הוו גיר מנה מטל דכלה עמא תמיהין הוו ביולפנה:
וכד הוא רמשא נפקו לבר מן מדינתא:
ובצפרא כד עברין חזו תתא הי כד יבישא מן עקרה:
ואתדכר שמעון ואמר לה רבי הא תתא הי דלטת יבשת:
וענא ישוע ואמר להון תהוא בכון הימנותא דאלהא:
אמין גיר אמר אנא לכון דמן דנאמר לטורא הנא דאשתקל ופל בימא ולא נתפלג בלבה אלא נהימן דהוא הו מדם דאמר נהוא לה מדם דאמר:
מטל הנא אמר אנא לכון דכל מדם דמצלין אנתון ושאלין אנתון הימנו דנסבין אנתון ונהוא לכון:
ומא דקימין אנתון למצליו שבוקו מדם דאית לכון על אנש דאף אבוכון דבשמיא נשבוק לכון סכלותכון:
אן דין אנתון לא שבקין אנתון אפלא אבוכון דבשמיא נשבוק לכון סכלותכון:
ואתו תוב לאורשלם וכד מהלך הוא בהיכלא אתו לותה רבי כהנא וספרא וקשישא:
ואמרין לה באינא שולטנא הלין עבד אנת ומנו יהב לך שולטנא הנא דהלין תעבד:
הו דין ישוע אמר להון אשאלכון אף אנא מלתא חדא דתאמרון לי ואנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
מעמודיתה דיוחנן מן אימכא הי מן שמיא או מן בני אנשא אמרו לי:
ואתחשבו בנפשהון ואמרו דאן נאמר לה דמן שמיא אמר לן ולמנא לא הימנתוניהי:
ודנאמר מן בני אנשא דחלתא הי מן עמא כלהון גיר אחידין הוו לה ליוחנן דשריראית נביא הו:
וענו ואמרין לה לישוע לא ידעינן אמר להון אף לא אנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
ושרי דנמלל עמהון במתלא גברא חד נצב כרמא ואחדרה סיגא וחפר בה מעצרתא ובנא בה מגדלא ואוחדה לפלחא וחזק:
ושדר לות פלחא עבדה בזבנא דמן פארא דכרמא נסב:
הנון דין מחאוהי ושדרוהי כד ספיק:
ושדר תוב לותהון עבדא אחרנא ואף להו רגמוהי וצלפוהי ושדרוהי בצערא:
ושדר תוב אחרנא אף להו קטלוהי ולסגיאא עבדא אחרנא שדר ומנהון מחו מנהון דין קטלו:
חרתא דין חד ברא חביבא אית הוא לה ושדרה לותהון אחרית אמר גיר כבר נבהתון מן ברי:
הנון דין פלחא אמרו בנפשהון הנו ירתא תו נקטליוהי ותהוא דילן ירתותא:
ונסבו קטלוהי ואפקוהי לבר מן כרמא:
מנא הכיל נעבד מרא כרמא נאתא נובד להנון פלחא ונתליוהי כרמא לאחרנא:
ואפלא כתבא הנא קריתון דכאפא דאסליו בניא הי הות לרשא דזויתא:
מן לות מריא הות הדא ואיתיה תדמורתא בעינין:
ובעין הוו למאחדה ודחלו מן עמא ידעו גיר דעליהון אמר מתלא הנא ושבקוהי ואזלו:
ושדרו לותה אנשא מן ספרא ומן דבית הרודס דנצודוניהי במלתא:
הנון דין אתו ושאלוהי מלפנא ידעין חנן דשריר אנת ולא שקיל אנת צפתא לאנש לא גיר חאר אנת בפרצופא דבני אנשא אלא בשררא אורחא דאלהא מלף אנת שליט למתל כסף רשא לקסר או לא נתל או לא נתל:
הו דין ידע נכלהון ואמר להון מנא מנסין אנתון לי איתו לי דינרא אחזא:
ואיתיו לה אמר להון דמנו צלמא הנא וכתבא הנון דין אמרו דקסר:
אמר להון ישוע דקסר הבו לקסר ודאלהא לאלהא ותמהו הוו בה:
ואתו זדוקיא לותה הנון דאמרין דקימתא לית ומשאלין הוו לה ואמרין:
מלפנא מושא כתב לן דאן מאת אחוהי דאנש ושבק אנתתא ובניא לא שבק נסב אחוהי אנתתה ונקים זרעא לאחוהי:
שבעא אחין אית הוו קדמיא נסב אנתתא ומית ולא שבק זרעא:
ודתרין נסבה ומית כד אף לא הו שבק זרעא ודתלתא הכות:
ושבעתיהון נסבוה ולא שבקו זרעא אחרית כלהון מיתת אף הי אנתתא:
בקימתא הכיל דאינא מנהון תהוא אנתתא שבעתיהון גיר נסבוה:
אמר להון ישוע לא הוא מטל הדא טעין אנתון דלא ידעין אנתון כתבא ולא חילה דאלהא:
מא גיר דקמו מן מיתא לא נסבין נשא אף לא נשא הוין לגברא אלא איתיהון איך מלאכא דבשמיא:
על מיתא דין דקימין לא קריתון בכתבא דמושא איכנא מן סניא אמר לה אלהא אנא אנא אלהה דאברהם ואלהה דאיסחק ואלהה דיעקוב:
ולא הוא אלהא דמיתא אלא דחיא אנתון הכיל סגי טעין אנתון:
וקרב חד מן ספרא ושמע אנון דדרשין וחזא דשפיר אתיב להון פתגמא ושאלה אינו פוקדנא קדמיא דכלהון:
אמר לה ישוע קדמי מן כלהון פוקדנא שמע איסריל מריא אלהן מריא חד הו:
ודתרחם למריא אלהך מן כלה לבך ומן כלה נפשך ומן כלה רעינך ומן כלה חילך הנו פוקדנא קדמיא:
ודתרין דדמא לה דתחב לקריבך איך נפשך פוקדנא אחרנא דרב מן הלין לית:
אמר לה הו ספרא שפיר רבי בשררא אמרת דחד הו ולית אחרין לבר מנה:
ודנרחמיוהי אנש מן כלה לבא ומן כלה רעינא ומן כלה נפשא ומן כלה חילא ודנרחם קריבה איך נפשה יתירא הי מן כלהון יקדא ודבחא:
ישוע דין חזיהי דחכימאית מפנא פתגמא ענא ואמר לה לא הוית רחיק מן מלכותא דאלהא ולא אנש תוב אמרח דנשאליוהי:
וענא ישוע ואמר כד מלף בהיכלא איכנא אמרין ספרא דמשיחא ברה הו דדויד:
הו גיר דויד אמר ברוחא דקודשא דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני עדמא דאסים בעלדבביך כובשא תחית רגליך:
הו הכיל דויד קרא לה מרי ואיכנא ברה איתוהי וכלה כנשא שמע הוא לה בסימאית:
וביולפנה אמר הוא להון אזדהרו מן ספרא דצבין דבאסטלא נהלכון ורחמין שלמא בשוקא:
וריש מותבא בכנושתא וריש סמכא בחשמיתא:
הנון דאכלין בתא דארמלתא בעלתא דמורכין צלותהון הנון נקבלון דינא יתירא:
וכד יתב ישוע לוקבל בית גזא חאר הוא איכנא כנשא רמין עורפנא בית גזא וסגיאא עתירא רמין הוו סגי:
ואתת ארמלתא חדא מסכנתא ארמית תרין מנין דאיתיהון שמונא:
וקרא ישוע לתלמידוהי ואמר להון אמין אמר אנא לכון דהדא ארמלתא מסכנתא יתיר מן כלהון אנשא דרמין ארמית בית גזא:
כלהון גיר מן מדם דיתיר להון ארמיו הדא דין מן חסירותה כל מדם דאית הוא לה ארמיתה כלה קנינה:
וכד נפק ישוע מן היכלא אמר לה חד מן תלמידוהי מלפנא הא חזי אילין כאפא ואילין בנינא:
ישוע דין אמר לה חזא אנת הלין בנינא רורבא לא משתבקא הרכא כאף על כאף דלא מסתתרא:
וכד יתב ישוע בטורא דזיתא לוקבל היכלא שאלוהי כאפא ויעקוב ויוחנן ואנדראוס בלחודיהון:
אמר לן אמתי הלין נהוין ומנא אתא מא דקריבן הלין כלהין למשתלמו:
הו דין ישוע שרי למאמר להון חזו דלמא אנש נטעיכון:
סגיאא גיר נאתון בשמי ונאמרון דאנא אנא ולסגיאא נטעון:
מא דין דשמעתון קרבא וטבא דקארסא לא תדחלון עתיד הו דנהוא אלא לא עדכיל חרתא:
נקום גיר עמא על עמא ומלכו על מלכו ונהוון זועא בדוכא דוכא ונהוון כפנא ושגושיא הלין רשא אנין דחבלא:
חזו דין אנתון נפשכון נשלמונכון גיר לדינא ובכנושתהון תתנגדון וקדם מלכא והגמונא תקומון מטלתי לסהדותהון:
לוקדם דין עתידא דתתכרז סברתי בכלהון עממא:
מא דמקרבין לכון דין דנשלמונכון לא תקדמון תאצפון מנא תמללון ולא תרנון אלא מדם דמתיהב לכון בהי שעתא הו מללו לא הוא גיר אנתון ממללין אלא רוחא דקודשא:
נשלם דין אחא לאחוהי למותא ואבא לברה ונקומון בניא על אבהיהון ונמיתון אנון:
ותהוון סניאין מן כלנש מטל שמי מן דין דנסיבר עדמא לחרתא הו נחא:
מא דין דחזיתון אתא טנפתא דחורבא הי דאמירא בדניאיל נביא דקימא איכא דלא ולא הו דקרא נסתכל הידין אילין דביהוד אנון נערקון לטורא:
ומן דבאגרא הו לא נחות ולא נעול למשקל מדם מן ביתה:
ומן דבחקלא הו לא נתהפך לבסתרה דנשקול לבשה:
וי דין לבטנתא ולאילין דמינקן בהנון יומתא:
צלו דין דלא נהוא ערוקיכון בסתוא:
נהוא גיר ביומתא הנון אולצנא דלא הוא אכותה מן ריש בריתא דברא אלהא עדמא להשא ולא נהוא:
ואלו לא מריא דכרי יומתא הנון לא חיא הוא כל בסר אלא מטל גביא דגבא כרי יומתא הנון:
הידין אן אנש נאמר לכון דהא הרכא הו משיחא והא הרתמן לא תהימנון:
נקומון גיר משיחא דדגלותא ונביא דכדבותא ונתלון אתותא ותדמרתא ונטעון אן משכחא אף לגביא:
אנתון דין אזדהרו הא קדמת אמרת לכון כל מדם:
בהנון דין יומתא בתר אולצנא הו שמשא נחשך וסהרא לא נתל נוהרה:
וכוכבא נפלון מן שמיא וחילותא דשמיא נתתזיעון:
והידין נחזוניהי לברה דאנשא כד אתא בעננא עם חילא רבא ועם שובחא:
הידין נשדר מלאכוהי ונכנש לגבוהי מן ארבעתיהין רוחא מן רשה דארעא ועדמא לרשה דשמיא:
מן תתא דין ילפו פלאתא דמא דרך סוכיה ופרעו טרפיה ידעין אנתון דמטא קיטא:
הכנא אף אנתון מא דחזיתון הלין דהוין דעו דקריבא הי על תרעא:
אמין אמר אנא לכון דלא תעבר שרבתא הדא עדמא דהלין כלהין נהוין:
שמיא וארעא נעברון ומלי לא נעברן:
על דין יומא הו ועל שעתא הי אנש לא ידע אפלא מלאכא דשמיא ולא ברא אלא אן אבא:
חזו אתתעירו וצלו לא גיר ידעין אנתון אמתי הו זבנא:
איך גברא הו גיר דחזק ושבק ביתה ויהב שולטנא לעבדוהי ולאנש אנש עבדה ולתרעא פקד דנהוא עיר:
אתתעירו הכיל דלא ידעין אנתון אמתי אתא מרה דביתא ברמשא או בפלגה דלליא או במקרא תרנגלא או בצפרא:
דלמא נאתא מן שליא ונשכחכון כד דמכין אנתון:
מדם דלכון דין אמר אנא לכלכון הו אמר אנא הויתון עירין:
בתר דין תרין יומין הוא הוא פצחא דפטירא ובעין הוו רבי כהנא וספרא איכנא בנכלא נאחדון ונקטלוניהי:
ואמרין הוו לא בעדעדא דלמא נהוא שגושיא בעמא:
וכד הו איתוהי בבית-עניא בביתה דשמעון גרבא כד סמיך אתת אנתתא דאית עליה שטיפתא דבסמא דנרדין רשיא סגי דמיא ופתחתה ואשפעתה על רשה דישוע:
אית הוו דין אנשא מן תלמידא דאתבאש להון בנפשהון ואמרו דלמנא הוא אבדנא דהנא בסמא:
משכח הוא גיר למזדבנו יתיר מן תלתמאא דינרין ולמתיהבו למסכנא ומזדעפין הוו בה:
הו דין ישוע אמר שובקוה מנא מהרין אנתון לה עבדא שפירא עבדת לותי:
בכלזבן גיר מסכנא אית לכון עמכון ואמתי דצבין אנתון משכחין אנתון דתעבדון להון דשפיר אנא דין לא בכלזבן איתי לותכון:
הו דאית הוא לה להדא עבדת וקדמת איך דלקבורתא בסמת גושמי:
ואמין אמר אנא לכון דכל איכא דתתכרז סברתי הדא בכלה עלמא ואף מדם דעבדת הדא נתמלל לדוכרנה:
יהודא דין סכריוטא חד מן תרעסר אזל לות רבי כהנא איך דנשלמיוהי להון לישוע:
הנון דין כד שמעו חדיו ואשתודיו כספא דנתלון לה ובעא הוא לה פלעא דנשלמיוהי:
וביומא קדמיא דפטירא דבה דבחין יהודיא פצחא אמרין לה תלמידוהי איכא צבא אנת דנאזל נטיב לך דתאכול פצחא:
ושדר תרין מן תלמידוהי ואמר להון זלו למדינתא והא פגע בכון גברא דשקיל מאנא דמיא זלו בתרה:
ולאיכא דעאל אמרו למרא ביתא רבן אמר איכו בית משריא איכא דאכול עם תלמידי פצחא:
והא מחוא לכון עליתא רבתא דמשויא ומטיבא תמן תקנו לן:
ונפקו תלמידוהי ואתו למדינתא ואשכחו איכנא דאמר להון וטיבו פצחא:
וכד הוא רמשא אתא עם תרעסרתה:
וכד סמיכין ולעסין אמר ישוע אמין אמר אנא לכון דחד מנכון דאכל עמי הו נשלמני:
הנון דין שריו מתתעיקין ואמרין לה חד חד למא אנא:
הו דין אמר להון חד מן תרעסר דצבע עמי בלגתא:
וברה דאנשא אזל איכנא דכתיב עלוהי וי דין לגברא הו דבאידה משתלם ברה דאנשא פקח הוא לה לגברא הו אלו לא אתילד:
וכד הנון לעסין נסב ישוע לחמא וברך וקצא ויהב להון ואמר להון סבו הנא איתוהי פגרי:
ונסב כסא ואודי וברך ויהב להון ואשתיו מנה כלהון:
ואמר להון הנו דמי דדיתקא חדתא דחלף סגיאא מתאשד:
אמין אמר אנא לכון דתוב לא אשתא מן ילדא דגפתא עדמא ליומא הו דבה אשתיוהי חדתאית במלכותה דאלהא:
ושבחו ונפקו לטור זיתא:
ואמר להון ישוע דכלכון תתכשלון בי בהנא לליא כתיב גיר דאמחא לרעיא ונתבדרון אמרוהי:
אלא מא דקמת קדם אנא לכון לגלילא:
אמר לה כאפא אן כלהון נתכשלון אלא לא אנא:
אמר לה ישוע אמין אמר אנא לך דאנת יומנא בלליא הנא קדם דנקרא תרנגלא תרתין זבנין תלת תכפור בי:
הו דין יתיראית אמר הוא דאן נהוא לי לממת עמך לא אכפור בך מרי ואכותה אף כלהון אמרו:
ואתו לדוכתא אידא דמתקריא גדסמן ואמר לתלמידוהי תבו הרכא עד מצלא אנא:
ודבר עמה לכאפא וליעקוב וליוחנן ושרי למתכמרו ולמתתעקו:
ואמר להון כריא הי לה לנפשי עדמא למותא קוו הרכא ואתתעירו:
וקרב קליל ונפל על ארעא ומצלא הוא דאן משכחא תעבר מנה שעתא:
ואמר אבא אבי כל מדם משכח אנת אעבר מני כסא הנא אלא לא צביני דילי אלא דילך:
ואתא אשכח אנון כד דמכין ואמר לכאפא שמעון דמכת לך לא אשכחת חדא שעא למתתערו:
אתתעירו וצלו דלא תעלון לנסיונא רוחא צביא ומטיבא אלא פגרא כריה:
ואזל תוב צלי והי מלתא אמר:
והפך אתא תוב אשכח אנון כד דמכין מטל דעיניהון יקירן הוי ולא ידעין הוו מנא נאמרון לה:
ואתא דתלת זבנין ואמר להון דמכו מכיל ואתתניחו מטת חרתא ואתת שעתא והא משתלם ברה דאנשא באידיהון דחטיא:
קומו נאזל הא קרב הו דמשלם לי:
ועד הו ממלל אתא יהודא סכריוטא חד מן תרעסר ועמא סגיאא עם ספסרא וחוטרא מן לות רבי כהנא וספרא וקשישא:
ויהב להון אתא משלמנא הו דמשלם ואמר הו דנשק אנא הויו אוחדוהי זהיראית ואובלוהי:
ובר שעתה קרב ואמר לה רבי רבי ונשקה:
הנון דין ארמיו עלוהי אידיא ואחדוהי:
חד דין מן הנון דקימין שמט סיפא ומחיהי לעבדה דרב כהנא ושקלה אדנה:
הו דין ישוע ענא ואמר להון איך דעל גיסא נפקתון בסיפא ובחוטרא דתאחדונני:
כליום לותכון הוית כד מלף אנא בהיכלא ולא אחדתונני אלא דנשלמון כתבא הות הדא:
הידין שבקוהי תלמידוהי וערקו:
ועלימא חד אתא הוא בתרה ועטיף סדונא ערטל ואחדוהי:
הו דין שבק סדונא וערק ערטל:
ואובלוהי לישוע לות קיפא רב כהנא ואתכנשו לותה כלהון רבי כהנא וספרא וקשישא:
שמעון דין מן רוחקא אתא הוא בתרה עדמא לגו דרתא דרב כהנא ויתב הוא עם משמשנא ושחן לוקבל נורא:
רבי כהנא דין וכלה כנשהון בעין הוו על ישוע סהדותא דנמיתוניהי ולא אשכחו:
כד סגיאא גיר מסהדין הוו עלוהי לא שוין הוי סהדותהון:
אנשין דין קמו עלוהי סהדא דשוקרא ואמרו:
דחנן שמעניהי דאמר דאנא שרא אנא היכלא הנא דעביד באידיא ולתלתא יומין בנא אנא אחרנא דלא עביד באידיא:
ואפלא דין הכנא שויא הות סהדותהון:
וקם רב כהנא במצעתא ושאלה לישוע ואמר לא מפנא אנת פתגמא מנא מסהדין עליך הלין:
הו דין שתיק הוא ומדם לא עניהי ותוב שאלה רב כהנא ואמר אנת הו משיחא ברה דמברכא:
הו דין ישוע אמר לה אנא אנא ותחזון לברה דאנשא דיתב מן ימינא דחילא ואתא על ענני שמיא:
רב כהנא דין צרא כותינה ואמר מנא מכיל מתבעין לן סהדא:
הא מן פומה שמעתון גודפא מנא מתחזא לכון הנון דין כלהון דנו דחיב הו מותא:
ושריו אנשין רקין בפרצופה ומחפין אפוהי ומקפחין לה ואמרין אתנבא ודחשא מחין הוו לה על פכוהי:
וכד שמעון לתחת בדרתא אתת עלימתא חדא דרב כהנא:
חזתה דשחן וחרת בה ואמרא לה ואף אנת עם ישוע הוית נצריא:
הו דין כפר ואמר לא ידע אנא מנא אמרא אנתי ונפק לבר לספא וקרא תרנגלא:
וחזתה תוב עלימתא הי ושרית דתאמר לאילין דקימין דאף הנא מנהון הו:
הו דין תוב כפר ובתר קליל תוב הנון דקימין אמרו לכאפא שריראית מנהון אנת אף גיר גליליא אנת וממללך דמא:
הו דין שרי הוא מחרם וימא דלא ידע אנא לגברא הנא דאמרין אנתון:
ובה בשעתא קרא תרנגלא דתרתין זבנין ואתדכר שמעון מלתה דישוע דאמר הוא לה דקדם דנקרא תרנגלא תרתין זבנין תלת תכפור בי ושרי דנבכא:
ומחדא בצפרא עבדו מלכא רבי כהנא עם קשישא ועם ספרא ועם כלה כנושתא ואסרו לישוע ואובלוהי ואשלמוהי לפילטוס:
ושאלה פילטוס אנת הו מלכא דיהודיא הו דין ענא ואמר לה אנת אמרת:
ואכלין הוו קרצוהי רבי כהנא בסגיאתא:
הו דין פילטוס תוב שאלה ואמר לה לא מפנא אנת פתגמא חזי כמא מסהדין עליך:
הו דין ישוע מדם פתגמא לא יהב איכנא דנתדמר פילטוס:
מעד הוא דין בכל עאדא למשרא להון אסירא חד אינא דשאלין:
ואית הוא חד דמתקרא בר-אבא דאסיר הוא עם עבדי אסטסין הנון דקטלא באסטסין עבדו:
וקעו עמא ושריו למשאל איך דמעד הוא עבד להון:
הו דין פילטוס ענא ואמר צבין אנתון אשרא לכון מלכא דיהודיא:
ידע הוא גיר פילטוס דמן חסמא אשלמוהי רבי כהנא:
רבי כהנא דין יתיראית חפטו לכנשא דלבר-אבא נשרא להון:
הו דין פילטוס אמר להון מנא הכיל צבין אנתון אעבד להנא דקרין אנתון מלכא דיהודיא:
הנון דין תוב קעו זקופיהי:
הו דין פילטוס אמר להון מנא גיר דביש עבד והנון יתיראית קעין הוו זקופיהי:
פילטוס דין צבא דנעבד צבינא לכנשא ושרא להון לבר-אבא ואשלם להון לישוע כד מנגד דנזדקף:
אסטרטיוטא דין אובלוהי לגו דרתא דאיתיה פרטורין וקרו לכלה אספיר:
ואלבשוהי ארגונא וגדלו סמו לה כלילא דכובא:
ושריו למשאל בשלמה שלם מלכא דיהודיא:
ומחין הוו לה על רשה בקניא ורקין הוו באפוהי וברכין הוו על בורכיהון וסגדין לה:
וכד בזחו בה אשלחוהי ארגונא ואלבשוהי מאנוהי ואפקוהי דנזקפוניהי:
ושחרו חד דעבר הוא שמעון קוריניא דאתא הוא מן קריתא אבוהי דאלכסנדרוס ודרופוס דנשקול זקיפה:
ואיתיוהי לגגולתא דוכתא דמתפשקא קרקפתא:
ויהבו לה למשתא חמרא דחליט בה מורא הו דין לא נסב:
וכד זקפוהי פלגו מאנוהי וארמיו עליהון פסא מנו מנא נסב:
אית הוא דין שעא תלת כד זקפוהי:
וכתיבא הות עלתא דמותה בכתבא הנא הו מלכא דיהודיא:
וזקפו עמה תרין לסטיא חד מן ימינה וחד מן סמלה:
ושלם כתבא דאמר דעם עולא אתחשב:
ואף אילין דין דעברין הוו מגדפין הוו עלוהי ומנידין רשיהון ואמרין און שרא היכלא ובנא לה לתלתא יומין:
פצא נפשך וחות מן זקיפא:
והכנא אף רבי כהנא גחכין הוו חד עם חד וספרא ואמרין אחרנא אחי נפשה לא משכח למחיו:
משיחא מלכה דאיסריל נחות השא מן זקיפא דנחזא ונהימן בה ואף הנון דין דזקיפין הוו עמה מחסדין הוו לה:
וכד הוי שת שעין הוא חשוכא על כלה ארעא עדמא לשעא תשע:
ובתשע שעין קעא ישוע בקלא רמא ואמר איל איל למנא שבקתני דאיתיה אלהי אלהי למנא שבקתני:
ואנשין דשמעו מן הנון דקימין אמרין הוו לאליא קרא:
רהט דין חד ומלא אספוגא חלא ואסר בקניא דנשקיוהי ואמרו שבוקו נחזא אן אתא אליא מחת לה:
הו דין ישוע קעא בקלא רמא ושלם:
ואפי תרעא דהיכלא אצטרי לתרין מן לעל עדמא לתחת:
כד חזא דין קנטרונא הו דקאם הוא לותה דהכנא קעא ושלם אמר שריראית הנא גברא ברה הוא דאלהא:
אית הוי דין אף נשא מן רוחקא דחזין הוי מרים מגדליתא ומרים אמה דיעקוב זעורא ודיוסא ושלום:
הנין דכד הו בגלילא נקיפן הוי לה ומשמשן לה ואחרניתא סגיאתא דסלק הוי עמה לאורשלם:
וכד הוא רמשא דערובתא דאיתיה קדם שבתא:
אתא יוסף הו דמן רמתא מיקרא בולוטא אינא דאף הו מסכא הוא למלכותא דאלהא ואמרח ועל לות פילטוס ושאל פגרה דישוע:
פילטוס דין תמה דאן מן כדו מית וקרא לקנטרונא ושאלה דאן מן קדם עדנא מית:
וכד ילף יהב פגרה ליוסף:
וזבן יוסף כתנא ואחתה וכרכה בה וסמה בקברא דנקיר הוא בשועא ועגל כאפא על תרעה דקברא:
מרים דין מגדליתא ומרים הי דיוסא חזי איכא דאתתסים:
וכד עברת שבתא מרים מגדליתא ומרים דיעקוב ושלום זבן הרומא דנאתין נמשחניהי:
בשפרא דין בחד בשבא אתי לבית קבורא כד דנח שמשא:
ואמרן הוי בנפשהין מן דין עגל לן כאפא מן תרעא דבית קבורא:
וחר חזי דמעגלא הי כאפא רבא הות גיר טב:
ועלין לבית קבורא וחזי עלימא דיתב מן ימינא ועטיף אסטלא חורתא ותמה:
הו דין אמר להין לא תדחלן לישוע נצריא בעין אנתין הו דאזדקף קם לה לא הוא תנן הא דוכתא איכא דסים הוא:
אלא זלין אמרין לתלמידוהי ולכאפא דהא קדם לכון לגלילא תמן תחזוניהי איכנא דאמר לכון:
וכד שמע ערק ונפק מן קברא אחיד הוא להין גיר תהרא ורתיתא ולאנש מדם לא אמרין דחילן הוי גיר:
בשפרא דין בחד בשבא קם ואתחזי לוקדם למרים מגדליתא הי דשבעא שאדין אפק הוא מנה:
והי אזלת סברת להנון דעמה הוו דאבילין הוו ובכין:
והנון כד שמעו דאמרן דחי ואתחזי להין לא הימנו אנין:
בתר הלין אתחזי לתרין מנהון בדמותא אחרתא כד מהלכין ואזלין לקריתא:
והנון אזלו אמרו לשרכא אף לא להנון הימנו:
אחרית דין אתחזי לחדעסר כד סמיכין וחסד לחסירות הימנותהון ולקשיות לבהון דלהנון דחזאוהי דקם לא הימנו:
ואמר להון זלו לעלמא כלה ואכרזו סברתי בכלה בריתא:
אינא דמהימן ועמד חיא ואינא דלא מהימן מתחיב:
אתותא דין לאילין דמהימנין הלין נקפן בשמי שאדא נפקון ובלשנא חדתא נמללון:
וחוותא נשקלון ואן סמא דמותא נשתון לא נהר אנון ואידיהון נסימון על כריהא ונתחלמון:
ישוע דין מרן מן בתר דמלל עמהון לשמיא סלק ויתב מן ימינא דאלהא:
הנון דין נפקו ואכרזו בכל דוכא ומרן מעדר הוא להון ומשר מליהון באתותא דעבדין הוו:
מטל דסגיאא צבו דנכתבון תשעיתא דסוערנא אילין דחנן מפסין חנן בהון:
איך מדם דאשלמו לן הנון דמן קדים הוו חזיא ומשמשנא דילה דמלתא:
אתחזי אף לי מטל דקריב הוית יציפאית לכלהון דכל מדם בטכסה אכתוב לך נציחא תאופילא:
דתדע שררא דמלא דאתתלמדת להין:
הוא ביומתה דהרודס מלכא דיהודא כהנא חד דשמה הוא זכריא מן תשמשתא דבית אביא ואנתתה מן בנתה דאהרון שמה הוא אלישבע:
תריהון דין זדיקין הוו קדם אלהא ומהלכין בכלהון פוקדנוהי ובכאנותה דמריא דלא עדלי:
ברא דין לית הוא להון מטל דאלישבע עקרתא הות ותריהון סגיאי ביומתהון הוו:
הוא הוא דין כד מכהן הוא בטכסא דתשמשתה קדם אלהא:
בעידא דכהנותא מטיהי דנסים בסמא ועל להיכלה דמריא:
וכלה כנשא דעמא מצלא הוא לבר בעדנא דבסמא:
ואתחזי לה לזכריא מלאכא דמריא דקאם מן ימינא דמדבחא דבסמא:
ואשתגש זכריא כד חזיהי ודחלתא נפלת עלוהי:
ואמר לה מלאכא לא תדחל זכריא מטל דאשתמעת צלותך ואנתתך אלישבע תאלד לך ברא ותקרא שמה יוחנן:
ותהוא לך חדותא וארוזא וסגיאא נחדון במולדה:
נהוא גיר רב קדם מריא וחמרא ושכרא לא נשתא ורוחא דקודשא נתמלא עד הו בכרסא דאמה:
וסגיאא מן בני איסריל נפנא לות מריא אלההון:
והו נאזל קדמוהי ברוחא ובחילא דאליא נביא דנפנא לבא דאבהא על בניא ולאילין דלא מתטפיסין לידעתא דכאנא ונטיב למריא עמא גמירא:
ואמר זכריא למלאכא איכנא אדע הדא אנא גיר איתי סבא ואנתתי סגיאת ביומתה הי:
וענא מלאכא ואמר לה אנא אנא גבריאיל דקאם אנא קדם אלהא ואשתלחת דאמלל עמך ואסברך הלין:
מכיל תהוא שתיק ולא תשכח לממללו עדמא ליומא דהלין נהוין על דלא הימנת למלי הלין דמתמלין בזבנהין:
עמא דין קאם הוא ומסכא לזכריא ותמיהין הוו על תוחרתה דבהיכלא:
כד נפק דין זכריא לא משכח הוא דנמלל עמהון ואסתכלו דחזוא חזא בהיכלא והו מרמז רמז הוא להון וקוי כד חרש:
וכד אתמליו יומתא דתשמשתה אזל לביתה:
והוא מן בתר יומתא הנון בטנת אלישבע אנתתה ומטשיא הות נפשה ירחא חמשא ואמרא הות:
דהלין עבד לי מריא ביומתא דחר בי למסב חסדי דבית בני אנשא:
בירחא דין דשתא אשתלח גבריאיל מלאכא מן לות אלהא לגלילא למדינתא דשמה נצרת:
לות בתולתא דמכירא לגברא דשמה יוסף מן ביתה דדויד ושמה לבתולתא מרים:
ועל לותה מלאכא ואמר לה שלם לכי מלית טיבותא מרן עמכי בריכת בנשא:
הי דין כד חזת אתרהבת במלתה ומתחשבא הות דמנא הו שלמא הנא:
ואמר לה מלאכא לא תדחלין מרים אשכחתי גיר טיבותא לות אלהא:
הא גיר תקבלין בטנא ותאלדין ברא ותקרין שמה ישוע:
הנא נהוא רב וברה דעליא נתקרא ונתל לה מריא אלהא כורסיה דדויד אבוהי:
ונמלך על ביתה דיעקוב לעלם ולמלכותה סוף לא נהוא:
אמרא מרים למלאכא איכנא תהוא הדא דגברא לא חכים לי:
ענא מלאכא ואמר לה רוחא דקודשא תאתא וחילה דעליא נגן עליכי מטל הנא הו דמתילד בכי קדישא הו וברה דאלהא נתקרא:
והא אלישבע אחינתכי אף הי בטנא ברא בסיבותה והנא ירחא דשתא לה להי דמתקריא עקרתא:
מטל דלא עטל לאלהא מדם:
אמרא מרים הא אנא אמתה דמריא נהוא לי איך מלתך ואזל מלאכא מן לותה:
קמת דין מרים בהון ביומתא הנון ואזלת בטילאית לטורא למדינתא דיהוד:
ועלת לביתה דזכריא ושאלת שלמה דאלישבע:
והוא דכד שמעת אלישבע שלמה דמרים דץ עולא בכרסה ואתמלית אלישבע רוחא דקודשא:
וקעת בקלא רמא ואמרת למרים מברכתא אנתי בנשא ומברך הו פארא דבכרסכי:
אימכא לי הדא דאמה דמרי תאתא לותי:
הא גיר כד נפל קלא דשלמכי באדני בחדותא רבתא דץ עולא בכרסי:
וטוביה לאידא דהימנת דהוא שולמא לאילין דאתמלל עמה מן לות מריא:
ואמרת מרים מורבא נפשי למריא:
וחדית רוחי באלהא מחיני:
דחר במוככא דאמתה הא גיר מן השא טובא נתלן לי שרבתא כלהין:
דעבד לותי רורבתא הו דחילתן וקדיש שמה:
וחננה לדרא ושרבתא על אילין דדחלין לה:
עבד זכותא בדרעה ובדר חתירי בתרעיתא דלבהון:
סחף תקיפא מן כורסותא וארים מכיכא:
כפנא סבע טבתא ועתירא שרא ספיקאית:
עדר לאיסריל עבדה ואתדכר חננה:
איך דמלל עם אבהין עם אברהם ועם זרעה לעלם:
קוית דין מרים לות אלישבע איך ירחא תלתא והפכת לביתה:
אלישבע דין הוא הוא לה זבנא דתאלד וילדת ברא:
ושמעו שבביה ובני טוהמה דאסגי אלהא חננה לותה וחדין הוו עמה:
והוא ליומא דתמניא ואתו למגזרה לטליא וקרין הוו לה בשמא דאבוהי זכריא:
וענת אמה ואמרא להון לא הכנא אלא נתקרא יוחנן:
ואמרו לה דלית אנש בשרבתכי דמתקרא בשמא הנא:
ורמזו לאבוהי דאיכנא צבא דנשמיוהי:
ושאל פנקיתא וכתב ואמר יוחנן הו שמה ואתדמרו כלנש:
ומחדא אתפתח פומה ולשנה ומלל וברך לאלהא:
והות דחלתא על כלהון שבביהון ובכלה טורא דיהוד הלין מתמללן הוי:
וכלהון דשמעו מתחשבין הוו בלבהון ואמרין מנא כי נהוא טליא הנא ואידה דמריא אית הות עמה:
ואתמלי זכריא אבוהי רוחא דקודשא ואתנבי ואמר:
מברך הו מריא אלהה דאיסריל דסער עמה ועבד לה פורקנא:
ואקים לן קרנא דפורקנא בביתה דדויד עבדה:
איך דמלל בפומא דנביוהי קדישא דמן עלם:
דנפרקן מן בעלדבבין ומן אידא דכלהון סנאין:
ועבד חננה עם אבהין ועהד לדיתקוהי קדישתא:
ומומתא דימא לאברהם אבון דנתל לן:
דנתפרק מן אידא דבעלדבבין ודלא דחלא נפלוח קדמוהי:
כלהון יומתן בכאנותא ובזדיקותא:
ואנת טליא נביה דעליא תתקרא תאזל גיר קדם פרצופה דמריא דתטיב אורחה:
דנתל מדעא דחיא לעמה בשובקנא דחטהיהון:
ברחמא דחננא דאלהן דבהון נסערן דנחא מן רומא:
למנהרו לאילין דבחשוכא ובטללא דמותא יתבין דנתרוץ רגלין באורחא דשלמא:
טליא דין רבא הוא ומתחיל ברוחא ובחורבא איתוהי הוא עדמא ליומא דתחויתה דלות איסריל:
הוא דין ביומתא הנון ונפק פוקדנא מן אגוסטוס קסר דנתכתב כלה עמא דאוחדנה:
הדא מכתבנותא קדמיתא הות בהגמנותא דקורינוס בסוריא:
ואזל הוא כלנש דנתכתב במדינתה:
סלק הוא דין אף יוסף מן נצרת מדינתא דגלילא ליהוד למדינתה דדויד דמתקריא בית-לחם מטל דאיתוהי הוא מן ביתה ומן שרבתה דדויד:
עם מרים מכירתה כד בטנא דתמן נתכתב:
והוא דכד תמן אנון אתמליו יומתה דתאלד:
וילדת ברה בוכרא וכרכתה בעזרורא וארמיתה באוריא מטל דלית הוא להון דוכתא איכא דשרין הוו:
רעותא דין אית הוו בה באתרא דשרין הוו תמן ונטרין מטרתא דלליא על מרעיתהון:
והא מלאכא דאלהא אתא לותהון ותשבוחתה דמריא אנהרת עליהון ודחלו דחלתא רבתא:
ואמר להון מלאכא לא תדחלון הא גיר מסבר אנא לכון חדותא רבתא דתהוא לכלה עלמא:
אתילד לכון גיר יומנא פרוקא דאיתוהי מריא משיחא במדינתה דדויד:
והדא לכון אתא משכחין אנתון עולא דכריך בעזרורא וסים באוריא:
ומן שלי אתחזיו עם מלאכא חילותא סגיאא דשמיא כד משבחין לאלהא ואמרין:
תשבוחתא לאלהא במרומא ועל ארעא שלמא וסברא טבא לבני אנשא:
והוא דכד אזלו מן לותהון מלאכא לשמיא מללו רעותא חד עם חד ואמרין נרדא עדמא לבית-לחם ונחזא למלתא הדא דהות איך דמריא אודע לן:
ואתו מסרהבאית ואשכחו למרים וליוסף ולעולא דסים באוריא:
וכד חזו אודעו למלתא דאתמללת עמהון עלוהי על טליא:
וכלהון דשמעו אתדמרו על אילין דאתמלל להון מן רעותא:
מרים דין נטרא הות כלהין מלא הלין ומפחמא בלבה:
והפכו רעותא הנון כד משבחין ומהללין לאלהא על כל דחזו ושמעו איכנא דאתמלל עמהון:
וכד מלו תמניא יומין דנתגזר טליא אתקרי שמה ישוע דאתקרי מן מלאכא קדם דנתבטן בכרסא:
וכד אתמליו יומתא דתדכיתהון איך נמוסא דמושא אסקוהי לאורשלם דנקימוניהי קדם מריא:
איך דכתיב בנמוסא דמריא דכל דכרא פתח מרבעא קדישא דמריא נתקרא:
ודנתלון דבחתא איכנא דאמיר בנמוסא דמריא זוגא דשופנינא או תרין פרוגא דיונא:
גברא דין חד אית הוא באורשלם שמה הוא שמעון וגברא הנא כאין הוא וזדיק ומסכא הוא לבויאה דאיסריל ורוחא דקודשא אית הות עלוהי:
ואמיר הוא לה מן רוחא דקודשא דלא נחזא מותא עדמא דנחזא למשיחה דמריא:
הו הנא אתא הוא ברוחא להיכלא וכד מעלין לה אבהוהי לישוע טליא דנעבדון חלפוהי איכנא דפקיד בנמוסא:
קבלה על דרעוהי וברך לאלהא ואמר:
מכיל שרא אנת לה לעבדך מרי איך מלתך בשלמא:
דהא חזי עיני חננך:
הו דטיבת בפרצופא דכלהין אמותא:
נוהרא לגלינא דעממא ושובחא לעמך איסריל:
יוסף דין ואמה תמיהין הוו על אילין דמתמללן הוי עלוהי:
וברך אנון שמעון ואמר למרים אמה הא הנא סים למפולתא ולקימא דסגיאא באיסריל ולאתא דחרינא:
ובנפשכי דין דילכי תעבר רומחא איך דנתגלין מחשבתא דלבותא דסגיאא:
וחנא דין נביתא ברתה דפנואיל מן שבטא דאשיר אף הי קשישת ביומתה הות ושבע שנין עם בעלה חית מן בתולותה:
והות ארמלתא איך שנין תמנאין וארבע ולא פרקא הות מן היכלא ובצומא ובצלותא פלחא הות באיממא ובלליא:
ואף הי קמת בה בשעתא ואודית למריא וממללא הות עלוהי עם כלנש דמסכא הוא לפורקנה דאורשלם:
וכד שלמו כל מדם איך דבנמוסא דמריא הפכו לגלילא לנצרת מדינתהון:
טליא דין רבא הוא ומתחיל ברוחא ומתמלא חכמתא וטיבותא דאלהא אית הות עלוהי:
ואנשוהי בכל שנא אזלין הוו לאורשלם בעדעדא דפצחא:
וכד הוא בר שנין תרתעסרא סלקו איכנא דמעדין הוו לעדעדא:
וכד שלמו יומתא הפכו להון ישוע דין טליא פש לה באורשלם ויוסף ואמה לא ידעו:
סברין הוו גיר דעם בני לויתהון הו וכד אתו מרדא יומא חד בעאוהי לות אנשותהון ולות מן דידע להון:
ולא אשכחוהי והפכו להון תוב לאורשלם ובעין הוו לה:
ומן בתר תלתא יומין אשכחוהי בהיכלא כד יתב מצעת מלפנא ושמע מנהון ומשאל להון:
ותמיהין הוו כלהון אילין דשמעין הוו לה בחכמתה ובפתגמוהי:
וכד חזאוהי תמהו ואמרת לה אמה ברי למנא עבדת לן הכנא דהא אבוך ואנא בטורפא סגיאא בעין הוין לך:
אמר להון מנא בעין הויתון לי לא ידעין אנתון דבית אבי ולא לי דאהוא:
הנון דין לא אשתודעו למלתא דאמר להון:
ונחת עמהון ואתא לנצרת ומשתעבד הוא להון אמה דין נטרא הות כלהין מלא בלבה:
ישוע דין רבא הוא בקומתה ובחכמתה ובטיבותא לות אלהא ובנינשא:
בשנת חמשעסרא דין דמלכותה דטיבריוס קסר בהגמנותא דפנטיוס-פילטוס ביהוד כד רשא רביעיא הרודס בגלילא ופיליפוס אחוהי רשא רביעיא באיטוריא ובאתרא דטרכונא ולוסניא רשא רביעיא דאבילינא:
ברבות כהנותא דחנן ודקיפא הות מלתא דאלהא על יוחנן בר זכריא בחורבא:
ואתא בכלה אתרא דחדרי יורדנן כד מכרז מעמודיתא דתיבותא לשובקנא דחטהא:
איכנא דכתיב בכתבא דמלא דאשעיא נביא דאמר קלא דקרא בחורבא טיבו אורחה דמריא ותרוצו בפקעתא שבילא לאלהן:
כלהון נחלא נתמלון וכלהון טורא ורמתא נתמככון ונהוא ערמא לשפיא ואתרא עסקא לפקעתא:
ונחזא כל בסר חיא דאלהא:
ואמר הוא לכנשא אילין דאתין הוו לותה למעמד ילדא דאכדנא מנו חויכון למערק מן רוגזא דעתיד:
עבדו הכיל פארא דשוין לתיבותא ולא תשרון למאמר בנפשכון דאבא אית לן אברהם אמר אנא לכון גיר דמן הלין כאפא משכח אלהא למקמו בניא לאברהם:
הא דין נרגא סים על עקרא דאילנא כל אילנא הכיל דפארא טבא לא עבד מתפסק ובנורא נפל:
ומשאלין הוו לה כנשא ואמרין מנא הכיל נעבד:
ענא ואמר להון מן דאית לה תרתין כותינין נתל למן דלית לה ומן דאית לה סיברתא הכנא נעבד:
ואתו אף מכסא למעמד ואמרין לה מלפנא מנא נעבד:
הו דין אמר להון לא תתבעון מדם יתיר על מא דפקיד לכון למתבע:
ומשאלין הוו לה פלחי אסטרטיא ואמרין מנא נעבד אף חנן אמר להון לא באנש תתטגרון ולאנש לא תעשקון ונספקן לכון אפסוניתכון:
כד דין מסבר הוא עמא על יוחנן וכלהון מתחשבין הוו בלבהון דדלמא הויו משיחא:
ענא יוחנן ואמר להון אנא הא מעמד אנא לכון במיא אתא דין הו דחילתן מני הו דלא שוא אנא דאשרא ערקא דמסנוהי הו נעמדכון ברוחא דקודשא ובנורא:
הו דאחיד רפשא באידה ומדכא אדרוהי וחטא כנש לאוצרוהי ותבנא נוקד בנורא דלא דעכא:
אף אחרניתא דין סגיאתא מלף הוא ומסבר לעמא:
הרודס דין טטררכא מטל דמתכסס הוא מן יוחנן על הרודיא אנתת פיליפוס אחוהי ועל כלהין בישתא דעבד הוא:
אוסף אף הדא על כלהין וחבשה ליוחנן בית אסירא:
הוא דין כד עמד כלה עמא ואף ישוע עמד וכד מצלא אתפתחו שמיא:
ונחתת רוחא דקודשא עלוהי בדמות גושמא דיונא וקלא הוא מן שמיא דאמר אנת הו ברי חביבא דבך אצטבית:
הו דין ישוע איתוהי הוא איך בר שנין תלתין ומסתבר הוא בר יוסף בר הלי:
בר מטתת בר לוי בר מלכי בר יאני בר יוסף:
בר מתתא בר עמוץ בר נחום בר חסלי בר נגי:
בר מאת בר מטת בר שמעי בר יוסף בר יהודא:
בר יוחנן בר רסא בר זורבבל בר שלתאיל בר נרי:
בר מלכי בר אדי בר קוסם בר אלמודד בר עיר:
בר יוסא בר אליעזר בר יורם בר מתיתא בר לוי:
בר שמעון בר יהודא בר יוסף בר יונם בר אליקים:
בר מליא בר מאני בר מטתא בר נתן בר דויד:
בר אישי בר עוביד בר בעז בר סלמון בר נחשון:
בר עמינדב בר ארם בר חצרון בר פרץ בר יהודא:
בר יעקוב בר איסחק בר אברהם בר תרח בר נחור:
בר סרוג בר ארעו בר פלג בר עבר בר שלח:
בר קינן בר ארפכשר בר שים בר נוח בר למך:
בר מתושלח בר חנוך בר ירד בר מהללאיל בר קינן:
בר אנוש בר שית בר אדם דמן אלהא:
ישוע דין כד מלא רוחא דקודשא הפך מן יורדנן ודברתה רוחא לחורבא:
יומתא ארבעין דנתנסא מן אכלקרצא ולא לעס מדם בהנון יומתא וכד שלם אנון לחרתא כפן:
ואמר לה אכלקרצא אן ברה אנת דאלהא אמר לכאפא הדא דתהוא לחמא:
ענא ישוע ואמר לה כתיב הו דלא הוא בלחמא בלחוד חיא ברנשא אלא בכל פתגם דאלהא:
ואסקה סטנא לטורא רמא וחויה כלהין מלכותא דארעא בעדנא זעורא:
ואמר לה אכלקרצא לך אתל שולטנא הנא כלה ושובחה דלי משלם ולמן דאצבא יהב אנא לה:
אן הכיל תסגוד קדמי דילך נהוא כלה:
ענא ישוע ואמר לה כתיב הו דלמריא אלהך תסגוד ולה בלחודוהי תפלוח:
ואיתיה לאורשלם ואקימה על כנפא דהיכלא ואמר לה אן ברה אנת דאלהא ארמא נפשך מכא לתחת:
כתיב גיר דלמלאכוהי נפקד עליך דננטרונך:
ועל דרעיהון נשקלונך דלא תתקל רגלך בכאפא:
ענא דין ישוע ואמר לה אמיר הו דלא תנסא למריא אלהך:
וכד שלם אכלקרצא כלהון נסיונוהי פרק מן לותה עד זבנא:
והפך ישוע בחילא דרוחא לגלילא ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהון:
והו מלף הוא בכנושתהון ומשתבח הוא מן כל אנש:
ואתא לנצרת איכא דאתרבי ועל איכנא דמעד הוא לכנושתא ביומא דשבתא וקם למקרא:
ואתיהב לה ספרא דאשעיא נביא ופתח ישוע ספרא ואשכח דוכתא איכא דכתיב:
רוחה דמריא עלי ומטל הדא משחני למסברו למסכנא ושלחני למאסיו לתבירי לבא ולמכרזו לשביא שובקנא ולעוירא חזיא ולמשררו לתבירא בשובקנא:
ולמכרזו שנתא מקבלתא למריא:
וכרך ספרא ויהבה למשמשנא ואזל יתב כלהון דין דבכנושתא עיניהון חירן הוי בה:
ושרי למאמר לותהון דיומנא אשתלם כתבא הנא באדניכון:
וסהדין הוו לה כלהון ומתדמרין הוו במלא דטיבותא דנפקן הוי מן פומה ואמרין הוו לא הוא הנא בר יוסף:
אמר להון ישוע כבר תאמרון לי מתלא הנא אסיא אסא נפשך וכל דשמען דעבדת בכפרנחום עבד אף הרכא במדינתך:
הו דין אמר אמין אמר אנא לכון דלית נביא דמתקבל במדינתה:
שררא גיר אמר אנא לכון דסגי ארמלתא אית הוי באיסריל ביומי אליא נביא כד אתתחדו שמיא שנין תלת וירחא שתא והוא כפנא רבא בכלה ארעא:
ולות חדא מנהין לא אשתדר אליא אלא לצרפת דצידן לות אנתתא ארמלתא:
וסגיאא גרבא אית הוו בית איסריל ביומי אלישע נביא וחד מנהון לא אתדכי אלא אן נעמן ארמיא:
וכד שמעו הלין הנון דבכנושתא אתמליו חמתא כלהון:
וקמו אפקוהי לבר מן מדינתא ואיתיוהי עדמא לגבינא דטורא הו דמדינתהון בניא הות עלוהי דנשדוניהי מן שקיפא:
הו דין עבר בינתהון ואזל:
ונחת לכפרנחום מדינתא דגלילא ומלף הוא להון בשבא:
ותמיהין הוו ביולפנה דמשלטא הות מלתה:
ואית הוא בכנושתא גברא דאית הוא בה רוחא דשאדא טנפא וזעק בקלא רמא:
ואמר שבוקיני מא לן ולך ישוע נצריא אתית למובדותן ידע אנא לך מן אנת קדישה דאלהא:
וכאא בה ישוע ואמר סכור פומך ופוק מנה ושדיהי שאדא במצעתא ונפק מנה כד לא סרח בה מדם:
ותמהא רבא אחד לכלנש וממללין הוו עם חדדא ואמרין מנא הי כי מלתא הדא דבשולטנא ובחילא פקדא לרוחא טנפתא ונפקן:
ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהון:
וכד נפק ישוע מן כנושתא על לביתה דשמעון וחמתה דשמעון אליצא הות באשתא רבתא ובעו מנה מטלתה:
וקם לעל מנה וכאא באשתה ושבקתה ומחדא קמת ומשמשא הות להון:
מערבי שמשא דין כלהון אילין דאית הוא להון כריהא דכריהין בכורהנא משחלפא איתיו אנון לותה הו דין על חד חד מנהון אידה סאם הוא ומאסא הוא להון:
ונפקין הוו אף שאדא מן סגיאא כד מזעקין ואמרין דאנת הו משיחא ברה דאלהא וכאא הוא בהון ולא שבק הוא להון דנאמרון דידעין דהויו משיחא:
ולצפרה דיומא נפק אזל לה לאתרא חורבא וכנשא בעין הוו לה ואתו עדמא לותה ואחדוהי דלא נאזל לה מן לותהון:
הו דין ישוע אמר להון דאף למדינתא אחרניתא ולא לי למסברו מלכותה דאלהא דעל הדא הו אשתדרת:
והו מכרז הוא בכנושתא דגלילא:
הוא דין כד כנש עלוהי כנשא למשמע מלתא דאלהא והו קאם הוא על יד ימתא דגנסר:
חזא ספינא תרתין דקימן על גנב ימתא וצידא דסלקו מנהין ומשיגין מצידתהון:
וחדא מנהין דשמעון הות כאפא וסלק ישוע יתב בה ואמר דנדברונה קליל מן יבשא למיא ויתב הוא ומלף מן ספינתא לכנשא:
וכד שתק מן ממללה אמר לשמעון דברו לעומקא וארמו מצידתכון לצידא:
ענא שמעון ואמר לה רבי לליא כלה לאין ומדם לא אחדן על מלתך דין רמא אנא מצידתא:
וכד הדא עבדו חבשו נונא סגיאא דטב ומצטריא הות מצידתהון:
ורמזו לחבריהון דבספינתא אחרתא דנאתון נעדרון אנון וכד אתו מלו אנין ספינא תרתיהין איך דקריבן הוי למטבע:
כד חזא דין שמעון כאפא נפל קדם רגלוהי דישוע ואמר לה בעא אנא מנך מרי פרוק לך מני דגברא אנא חטיא:
תמהא גיר אחדה הוא ולכלהון דעמה על צידא הו דנונא דצדו:
הכות דין אף ליעקוב וליוחנן בני זבדי דאיתיהון הוו שותפא דשמעון אמר דין ישוע לשמעון לא תדחל מן השא בני אנשא תהוא צאד לחיא:
וקרבו אנין ספינא לארעא ושבקו כל מדם ואתו בתרה:
וכד הוא ישוע בחדא מן מדינתא אתא גברא דמלא כלה גרבא חזא לישוע ונפל על אפוהי ובעא הוא מנה ואמר לה מרי אן צבא אנת משכח אנת למדכיותי:
ופשט אידה ישוע קרב לה ואמר לה צבא אנא אתדכא ובר שעתה אזל מנה גרבה ואתדכי:
ופקדה דלאנש לא תאמר אלא זל חוא נפשך לכהנא וקרב חלף תדכיתך איכנא דפקד מושא לסהדותהון:
ונפק עלוהי טבא יתיראית ומתכנש הוא עמא סגיאא למשמע מנה ולמתאסיו מן כורהניהון:
הו דין משנא הוא לדברא ומצלא:
והוא בחד מן יומתא כד מלף הוא ישוע יתבין הוו פרישא ומלפי נמוסא דאתו הוו מן כל קוריא דגלילא ודיהוד ודאורשלם וחילא דמריא איתוהי הוא למאסיותהון:
ואנשא איתיו בערסא גברא חד משריא ובעין הוו דנעלון נסימוניהי קדמוהי:
וכד לא אשכחו דאיכנא נעלוניהי מטל סוגאא דעמא סלקו להון לאגרא ושבוהי עם ערסה מן תטלילא למצעתא קדמוהי דישוע:
כד חזא דין ישוע הימנותהון אמר להו משריא גברא שביקין לך חטהיך:
ושריו ספרא ופרישא מתחשבין ואמרין מנו הנא דממלל גודפא מנו משכח למשבק חטהא אלא אן אלהא בלחוד:
ישוע דין ידע מחשבתהון וענא ואמר להון מנא מתחשבין אנתון בלבכון:
אידא פשיקא למאמר דשביקין לך חטהיך או למאמר קום הלך:
דתדעון דין דשליט הו ברה דאנשא בארעא דנשבוק חטהא אמר למשריא לך אמר אנא קום שקול ערסך וזל לביתך:
ומחדא קם לעניהון ושקל ערסה ואזל לביתה כד משבח לאלהא:
ותמהא אחד לכלנש ומשבחין הוו לאלהא ואתמליו דחלתא ואמרין דחזין יומנא תדמרתא:
בתר הלין נפק ישוע וחזא מכסא דשמה לוי דיתב בית מכסא ואמר לה תא בתרי:
ושבק כל מדם וקם אזל בתרה:
ועבד לה לוי בביתה קובלא רבא ואית הוא כנשא סגיאא דמכסא ודאחרנא דסמיכין הוו עמהון:
ורטנין הוו ספרא ופרישא ואמרין לתלמידוהי למנא עם מכסא וחטיא אכלין אנתון ושתין:
וענא ישוע ואמר להון לא מתבעא אסיא לחלימא אלא לאילין דביש ביש עבידין:
לא אתית דאקרא לזדיקא אלא לחטיא לתיבותא:
הנון דין אמרין לה למנא תלמידוהי דיוחנן צימין אמינאית ומצלין אף דפרישא דילך דין אכלין ושתין:
הו דין אמר להון לא משכחין אנתון לבנוהי דגנונא כמא דחתנא עמהון דתעבדון דנצומון:
נאתון דין יומתא כד נתתרים חתנא מנהון הידין נצומון בהנון יומתא:
ואמר להון מתלא דלא אנש קאד אורקעתא מן מאנא חדתא ורמא על מאנא בליא דלא לחדתא קאד ולבליא לא שלמא אורקעתא דמן חדתא:
ולא אנש רמא חמרא חדתא בזקא בליתא ואן דין לא מבזע חמרא חדתא לזקא והו חמרא מתאשד וזקא אבדן:
אלא חמרא חדתא בזקא חדתתא רמין ותריהון מתנטרין:
ולא אנש שתא חמרא עתיקא ומחדא בעא חדתא אמר גיר עתיקא בסים:
הוא דין בשבתא כד מהלך ישוע בית זרעא תלמידוהי מלגין הוו שבלא ופרכין באידיהון ואכלין:
אנשין דין מן פרישא אמרין להון מנא עבדין אנתון מדם דלא שליט למעבד בשבתא:
ענא ישוע ואמר להון ולא הדא קריתון מדם דעבד דויד כד כפן הו ואילין דעמה:
דעל לביתה דאלהא ולחמא דפתורה דמריא נסב אכל ויהב לאילין דעמה הו דלא שליט הוא למאכל אלא לכהנא בלחוד:
ואמר להון דמרה הו דשבתא ברה דאנשא:
הוא דין לשבתא אחרתא על לכנושתא ומלף הוא ואית הוא תמן גברא דאידה דימינא יבישא הות:
וספרא ופרישא נטרין הוו לה דאן הו דמאסא בשבתא דנשכחון נאכלון קרצוהי:
הו דין ידע מחשבתהון ואמר להו גברא דיבישא אידה קום תא לך למצעת כנושתא וכד אתא וקם:
אמר להון ישוע אשאלכון מנא שליט בשבתא דטב למעבד או דביש נפשא למחיו או למובדו:
וחר בהון בכלהון ואמר לה פשוט אידך ופשט ותקנת אידה איך חברתה:
הנון דין אתמליו חסמא וממללין הוו חד עם חד דמנא נעבדון לה לישוע:
הוא דין ביומתא הנון נפק ישוע לטורא למצליו ותמן אגה הוא בצלותה דאלהא:
וכד נגהת קרא לתלמידוהי וגבא מנהון תרעסר הנון דשליחא שמי אנון:
שמעון הו דשמי כאפא ואנדראוס אחוהי ויעקוב ויוחנן ופיליפוס ובר-תולמי:
ומתי ותאומא ויעקוב בר חלפי ושמעון דמתקרא טננא:
ויהודא בר יעקוב ויהודא סכריוטא הו דהוא משלמנא:
ונחת עמהון ישוע וקם בפקעתא וכנשא סגיאא דתלמידוהי וסוגאא דכנשא דעמא מן כלה יהוד ומן אורשלם ומן ספר ימא דצור ודצידן:
דאתו דנשמעון מלתה ודנתאסון מן כורהניהון ואילין דמתאלצין מן רוחא טנפתא ומתאסין הוו:
וכלה כנשא בעין הוו למתקרבו לה חילא גיר נפק הוא מנה ולכלהון מאסא הוא:
וארים עינוהי על תלמידוהי ואמר טוביכון מסכנא דדילכון הי מלכותא דאלהא:
טוביכון אילין דכפנין השא דתסבעון טוביכון לדבכין השא דתגחכון:
טוביכון מא דסנין לכון בנינשא ומפרשין לכון ומחסדין לכון ומפקין שמכון איך בישא חלף ברה דאנשא:
חדו בהו יומא ודוצו דאגרכון סגי בשמיא הכנא גיר עבדין הוו אבהתהון לנביא:
ברם וי לכון עתירא דקבלתון בויאכון:
וי לכון סבעא דתכפנון וי לכון לדגחכין השא דתבכון ותתאבלון:
וי לכון כד נהוון אמרין עליכון בני אנשא דשפיר הכנא גיר עבדין הוו לנביא דדגלותא אבהתהון:
לכון דין אמר אנא לדשמעין אחבו לבעלדבביכון ועבדו דשפיר לאילין דסנין לכון:
וברכו לאילין דליטין לכון וצלו על אילין דדברין לכון בקטירא:
ולדמחא לך על פכך קרב לה אחרנא ומן מן דשקל מרטוטך לא תכלא אף כותינך:
לכל דשאל לך הב לה ומן מן דשקל דילך לא תתבע:
ואיכנא דצבין אנתון דנעבדון לכון בני אנשא הכות עבדו להון אף אנתון:
אן גיר מחבין אנתון לאילין דמחבין לכון אידא הי טיבותכון אף גיר חטיא לאילין דמחבין להון רחמין:
ואן עבדין אנתון דטב לאילין דמטאבין לכון אידא הי טיבותכון אף חטיא גיר הכנא עבדין:
ואן מוזפין אנתון למן דסברין אנתון דתתפרעון מנה אידא הי טיבותכון אף חטיא גיר לחטיא מוזפין דהכות נתפרעון:
ברם אחבו לבעלדבביכון ואטאבו להון ואוזפו ולא תפסקון סברא דאנש ונהוא סגי אגרכון ותהוון בנוהי דרמא דהו בסים הו על בישא ועל כפורא:
הוו הכיל מרחמנא איכנא דאף אבוכון מרחמנא הו:
לא תדונון ולא מתתדינין אנתון לא תחיבון ולא מתחיבין אנתון שרו ותשתרון:
הבו ומתיהב לכון בכילתא טבתא ורקיעתא ומשפעתא נרמון בעוביכון בהי גיר כילתא דמכילין אנתון מתתכיל לכון:
ואמר הוא להון מתלא למא משכח סמיא לסמיא למדברו לא תריהון בגומצא נפלין:
לית תלמידא דיתיר מן רבה כלנש גיר דגמיר נהוא איך רבה:
מנא דין חזא אנת גלא דבעינה דאחוך קריתא דין דבעינך לא מתחזיא לך:
או איכנא משכח אנת למאמר לאחוך אחי שבוק אפק גלא מן עינך דהא קריתא דבעינך דילך לא מתחזיא לך נסב באפא אפק לוקדם קריתא מן עינך והידין נתחזא לך למפקו גלא מן עינה דאחוך:
לא אית אילנא טבא דעבד פארא בישא אף לא אילנא בישא דעבד פארא טבא:
כל אילנא גיר מן פארוהי הו מתידע לא גיר לקטין מן כובא תאנא אף לא מן סניא קטפין ענבא:
גברא טבא מן סימתא טבתא דבלבה מפק טבתא וגברא בישא מן סימתא בישתא דבלבה מפק בישתא מן תותרי לבא גיר ממללן ספותא:
מנא קרין אנתון לי מרי מרי ומדם דאמר אנא לא עבדין אנתון:
כל אנש דאתא לותי ושמע מלי ועבד להין אחויכון למנא דמא:
דמא לגברא דבנא ביתא וחפר ועמק וסם שתאסא על שועא כד הוא דין מלאא אתטרי מלאא בביתא הו ולא אשכח דנזיעיוהי סימא הות גיר שתאסתה על שועא:
והו דשמע ולא עבד דמא לגברא דבנא ביתה על עפרא דלא שתאסתא וכד אתטרי בה נהרא בר שעתה נפל והות מפולתה רבא דביתא הו:
וכד שלם מלא כלהין למשמעתה דעמא על ישוע לכפרנחום:
עבדה דין דקנטרונא חד עביד הוא בישאית אינא דיקיר הוא עלוהי וקריב הוא לממת:
ושמע על ישוע ושדר לותה קשישא דיהודיא ובעא הוא מנה איך דנאתא נחא לעבדה:
הנון דין כד אתו לות ישוע בעין הוו מנה בטילאית ואמרין שוא הו דתעבד לה הדא:
רחם גיר לעמן ואף בית כנושתא הו בנא לן:
ישוע דין אזל הוא עמהון כד דין לא סגי רחיק מן ביתא שדר לותה קנטרונא רחמוהי ואמר לה מרי לא תעמל לא גיר שוא אנא דתעול תחית מטללי:
מטל הו אנא לא שוית דלותך אתא אלא אמר במלתא ונתאסא טליי:
אף אנא גיר גברא אנא דמשעבד אנא תחית שולטנא ואית תחית אידי אסטרטיוטא ואמר אנא להנא דזל ואזל ולאחרנא דתא ואתא ולעבדי עבד הדא ועבד:
כד שמע דין ישוע הלין אתדמר בה ואתפני ואמר לכנשא דאתא בתרה אמר אנא לכון דאף לא בית איסריל אשכחת איך הדא הימנותא:
והפכו הנון דאשתדרו לביתא ואשכחו לעבדא הו דכריה הוא כד חלים:
והוא ליומא דבתרה אזל הוא למדינתא דשמה נאין ותלמידוהי עמה וכנשא סגיאא:
וכד קרב לתרעא דמדינתא חזא כד מלוין מיתא דיחידיא הוא לאמה והי אמה ארמלתא הות וכנשא סגיאא דבני מדינתא עמה:
חזה דין ישוע ואתרחם עליה ואמר לה לא תבכין:
ואזל קרב לערסא והנון דשקילין הוו לה קמו ואמר עלימא לך אמר אנא קום:
ויתב הו מיתא ושרי לממללו ויהבה לאמה:
ואחדת דחלתא לאנשא כלהון ומשבחין הוו לאלהא ואמרין דנביא רבא קם בן וסער אלהא לעמה:
ונפקת עלוהי מלתא הדא בכלה יהוד ובכלה אתרא דחדריהון:
ואשתעיו ליוחנן תלמידוהי הלין כלהין:
וקרא יוחנן לתרין מן תלמידוהי ושדר אנון לות ישוע ואמר אנת הו הו דאתא או לאחרין הו מסכין חנן:
ואתו לות ישוע ואמרין לה יוחנן מעמדנא שדרן לותך ואמר אנת הו הו דאתא או לאחרין הו מסכין חנן:
בה דין בהי שעתא סגיאא אסי מן כורהנא ומן מחותא ומן רוחא בישתא ולסגיאא סמיא יהב הוא למחזא:
וענא ישוע ואמר להון זלו אמרו ליוחנן כלמדם דחזיתון ושמעתון דסמיא חזין וחגירא מהלכין וגרבא מתדכין וחרשא שמעין ומיתא קימין ומסכנא מסתברין:
וטובוהי למן דלא נתכשל בי:
כד דין אזלו תלמידוהי דיוחנן שרי למאמר לכנשא על יוחנן מנא נפקתון לחורבא למחזא קניא דמן רוחא מתתזיע:
ואלא מנא נפקתון למחזא גברא דנחתא רכיכא לביש הא אילין דבלבושא משבחא ובפונקא איתיהון בית מלכא אנון:
ואלא מנא נפקתון למחזא נביא אין אמר אנא לכון ויתיר מן נביא:
הנו דעלוהי כתיב דהא אנא משדר אנא מלאכי קדם פרצופך דנתקן אורחא קדמיך:
אמר אנא לכון דלית נביא בילידי נשא דרב מן יוחנן מעמדנא זעורא דין במלכותא דאלהא רב הו מנה:
וכלה עמא דשמעו אף מכסא זדקו לאלהא דעמדו מעמודיתה דיוחנן:
פרישא דין וספרא טלמו בנפשהון צבינא דאלהא דלא אתעמדו מנה:
למן הכיל אדמא לאנשא דשרבתא הדא ולמן דמין:
דמין לטליא דיתבין בשוקא וקעין לחבריהון ואמרין זמרן לכון ולא רקדתון ואלין לכון ולא בכיתון:
אתא גיר יוחנן מעמדנא לא אכל לחמא ולא שתא חמרא ואמרין אנתון שאדא אית בה:
אתא ברה דאנשא אכל ושתא ואמרין אנתון הא גברא אכולא ושתא חמרא ורחמא דמכסא ודחטיא:
ואזדדקת חכמתא מן כלהון בניה:
אתא דין בעא מנה חד מן פרישא דנלעס עמה ועל לביתה דפרישא הו ואסתמך:
ואנתתא חטיתא אית הות במדינתא הי וכד ידעת דבביתה דפרישא הו סמיך נסבת שטיפתא דבסמא:
וקמת בסתרה לות רגלוהי ובכיא הות ושרית בדמעיה מצבעא רגלוהי ובסערא דרשה משוין להין ומנשקא הות רגלוהי ומשחא בסמא:
כד חזא דין פרישא הו דקריהי אתחשב בנפשה ואמר הנא אלו נביא הוא ידע הוא מן הי ומא טבה דחטיתא הי אנתתא הי דקרבת לה:
ענא דין ישוע ואמר לה שמעון מדם אית לי דאמר לך הו דין אמר לה אמר רבי אמר לה ישוע:
תרין חיבא אית הוו לחד מרא חובא חד חיב הוא דינרא חמשמאא ואחרנא דינרא חמשין:
ודלית הוא להון למפרע לתריהון שבק אינא הכיל מנהון יתיר נחביוהי:
ענא שמעון ואמר סבר אנא דהו דאשתבק לה סגי אמר לה ישוע תריצאית דנת:
ואתפני לות הי אנתתא ואמר לשמעון חזא אנת אנתתא הדא לביתך עלת מיא לרגלי לא יהבת הדא דין בדמעיה רגלי צבעת ובסערה שוית אנין:
אנת לא נשקתני הדא דין הא מן דעלת לא שלית רגלי למנשקו:
אנת משחא לרשי לא משחת הדא דין במשחא דבסמא רגלי משחת:
חלף הדא אמר אנא לך דשביקין לה חטהיה סגיאא מטל דאחבת סגי הו דין דקליל משתבק לה קליל מחב:
ואמר להי אנתתא שביקין לכי חטהיכי:
שריו דין הנון דסמיכין אמרין בנפשהון מנו הנא דאף חטהא שבק:
ישוע דין אמר להי אנתתא הימנותכי אחיתכי זלי בשלמא:
והוא מן בתר הלין מתכרך הוא ישוע במדינתא ובקוריא ומכרז הוא ומסבר מלכותא דאלהא ותרעסרתה עמה:
ונשא הלין דאתאסי מן כורהנא ומן רוחא בישתא מרים דמתקריא מגדליתא הי דשבעא שאדין נפקו מנה:
ויוחן אנתת כוזא רביתה דהרודס ושושן ואחרניתא סגיאתא אילין דמשמשן הוי להון מן קניניהין:
וכד כנשא סגיאא כנש הוא ומן כל מדינן אתין הוו לותה אמר במתלא:
נפק זרועא למזרע זרעה וכד זרע אית דנפל על יד אורחא ואתדיש ואכלתה פרחתא:
ואחרנא נפל על שועא ובר שעתה יעא ודלית הוא לה תלילותא יבש:
ואחרנא נפל בית כובא ויעו עמה כובא וחנקוהי:
ואחרנא נפל בארעא טבתא ושפירתא ויעא ועבד פארא חד במאא הלין כד אמר קעא הוא דמן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
ושאלוהי תלמידוהי דמנו מתלא הנא:
הו דין אמר להון לכון הו יהיב למדע ארזא דמלכותה דאלהא להנון דין שרכא בפלאתא מתאמר דכד חזין לא נחזון וכד שמעין לא נסתכלון:
הנו דין מתלא זרעא איתוהי מלתא דאלהא:
הנון דין דעל יד אורחא איתיהון הנון דשמעין מלתא ואתא בעלדבבא שקל מלתא מן לבהון דלא נהימנון ונחון:
הלין דין דעל שועא הלין אנון דמא דשמעו בחדותא מקבלין לה למלתא ועקרא לית להון אלא דזבנא הי הימנותהון ובזבן נסיונא מתכשלין:
הו דין דנפל בית כובא הלין אנון אילין דשמעין מלתא ובצפתא ובעותרא וברגיגתה דעלמא מתחנקין ופארא לא יהבין:
הו דין דבארעא טבתא הלין אנון אילין דבלבא שפיא וטבא שמעין מלתא ואחדין ויהבין פארא במסיברנותא:
לא אנש מנהר שרגא ומחפא לה במאנא או סאם לה תחית ערסא אלא סאם לה לעל מן מנרתא דכל דעאל נחזא נוהרה:
לית גיר מדם דכסא דלא נתגלא ולא דמטשי דלא נתידע ונאתא לגליא:
חזו איכנא שמעתון מן דאית לה גיר נתיהב לה ומן דלית לה אף הו דסבר דאית לה נשתקל מנה:
אתו דין לותה אמה ואחוהי ולא משכחין הוו דנמללון עמה מטל כנשא:
ואמרו לה אמך ואחיך קימין לבר וצבין למחזיך:
הו דין ענא ואמר להון הלין אנון אמי ואחי אילין דשמעין מלתא דאלהא ועבדין לה:
הוא דין בחד מן יומתא סלק ישוע יתב בספינתא הו ותלמידוהי ואמר להון נעבר להו עברא דימתא:
וכד רדין דמך לה הו ישוע והות עלעלא דרוחא בימתא וקריבא הות ספינתא למטבע:
וקרבו אעירוהי ואמרין לה רבן רבן אבדינן הו דין קם וכאא ברוחא ובמחשולא דימא ונחו והוא שליא:
ואמר להון איכא הי הימנותכון הנון דין כד דחילין מתדמרין הוו ואמרין חד לחד מנו כי הנא דאף לרוחא פקד ולמחשולא ולימא ומשתמעין לה:
ורדו ואתו לאתרא דגדריא דאיתוהי בעברא לוקבל גלילא:
וכד נפק לארעא פגע בה גברא חד מן מדינתא דאית בה דיוא מן זבנא סגיאא ומאנא לא לבש הוא ובביתא לא עמר הוא אלא בבית קבורא:
כד חזא דין לישוע קעא ונפל קדמוהי ובקלא רמא אמר מא לן ולך ישוע ברה דאלהא מרימא בעא אנא מנך לא תשנקני:
פקד הוא לה גיר ישוע לרוחא טנפא למפק מן ברנשא סגי הוא גיר זבנא מן דשבא הוא לה ומתאסר הוא בששלתא ובכבלא מתנטר הוא ומפסק הוא אסורוהי ומתדבר הוא מן שאדא לחורבא:
שאלה דין ישוע מן שמך אמר לה לגיון מטל דדיוא סגיאא עלילין הוו בה:
ובעין הוו מנה דלא נפקוד להון למאזל לתהומא:
אית הוא דין תמן בקרא דחזירא סגיאא דרעיא בטורא ובעין הוו מנה דנפס להון דבחזירא נעלון ואפס להון:
ונפקו שאדא מן גברא ועלו בחזירא ותרצת בקרא הי כלה לשקיפא ונפלו בימתא ואתחנקו:
כד חזו דין רעותא מדם דהוא ערקו ואשתעיו במדינתא ובקוריא:
ונפקו אנשא דנחזון מדם דהוא ואתו לות ישוע ואשכחוהי לגברא הו דנפקו שאדוהי כד לביש ומנכף ויתב לות רגלוהי דישוע ודחלו:
ואשתעיו להון אילין דחזו איכנא אתאסי גברא הו דיונא:
ובעין הוו מנה כלה כנשא דגדריא דנאזל לה מן לותהון מטל דדחלתא רבתא אחדת אנון הו דין ישוע סלק לספינתא והפך מן לותהון:
הו דין גברא דנפקו מנה שאדא בעא הוא מנה דלותה נהוא ושריהי ישוע ואמר לה:
הפוך לביתך ואשתעא מדם דעבד לך אלהא ואזל ומכרז הוא בכלה מדינתא מדם דעבד לה ישוע:
כד הפך דין ישוע קבלה כנשא סגיאא כלהון גיר לה חירין הוו:
וגברא חד דשמה יוארש ריש כנושתא נפל קדם רגלוהי דישוע ובעא הוא מנה דנעול לביתה:
ברתא גיר יחידיתא אית הות לה איך ברת שנין תרתעסרא וקריבא הות לממת וכד אזל עמה הו ישוע כנשא סגיאא חבץ הוא לה:
אנתתא דין חדא דתריע הוא דמה שנין תרתעסרא הי דבית אסותא כלה קנינה אפקת ולא אשכחת דמן אנש תתאסא:
אתקרבת מן בסתרה וקרבת לכנפא דמאנה ומחדא קמת מרדיתא דדמה:
ואמר ישוע מנו קרב לי וכד כלהון כפרין אמר לה שמעון כאפא ודעמה רבן כנשא אלצין לך וחבצין ואמר אנת מנו קרב לי:
הו דין אמר אנש קרב לי אנא גיר ידעת דחילא נפק מני:
הי דין אנתתא כד חזת דלא טעתה אתת כד רתיתא ונפלת סגדת לה ואמרת לעין עמא כלה מטל אידא עלתא קרבת ואיכנא מחדא אתאסית:
הו דין ישוע אמר לה אתלבבי ברתי הימנותכי אחיתכי זלי בשלמא:
ועד הו ממלל אתא אנש מן דבית רב כנושתא ואמר לה מיתת לה ברתך לא תעמל למלפנא:
ישוע דין שמע ואמר לאבוה דטליתא לא תדחל בלחוד הימן וחיא:
אתא דין ישוע לביתא ולא שבק לאנש דנעול עמה אלא לשמעון וליעקוב וליוחנן ולאבוה דטליתא ולאמה:
כלהון דין בכין הוו ומרקדין עליה ישוע דין אמר לא תבכון לא גיר מיתת אלא דמכא הי:
וגחכין הוו עלוהי דידעין דמיתת לה:
הו דין אפק לכלנש לבר ואחדה באידה וקרה ואמר טליתא קומי:
והפכת רוחה ומחדא קמת ופקד דנתלון לה למאכל:
ותמהו אבהיה הו דין זהר אנון דלאנש לא נאמרון מא דהוא:
וקרא ישוע לתרעסרתה ויהב להון חילא ושולטנא על כלהון שאדא וכורהנא למאסיו:
ושדר אנון למכרזו מלכותה דאלהא ולמאסיו כריהא:
ואמר להון מדם לא תשקלון לאורחא לא שבטא ולא תרמלא ולא לחמא ולא כספא ולא תרתין כותינין נהוין לכון:
ולאינא ביתא דעאלין אנתון לה תמן הוו ומן תמן פוקו:
ולמן דלא מקבלין לכון מא דנפקין אנתון מן מדינתא הי אף חלא מן רגליכון פצו עליהון לסהדותא:
ונפקו שליחא ומתכרכין הוו בקוריא ובמדינתא ומסברין הוו ומאסין בכל דוך:
שמע דין הרודס טטררכא כלהין דהוין הוי באידה ומתדמר הוא מטל דאמרין הוו אנשין דיוחנן קם מן בית מיתא:
אחרנא דין אמרין הוו דאליא אתחזי ואחרנא דנביא מן נביא קדמיא קם:
ואמר הרודס רשה דיוחנן אנא פסקת מנו דין הנא דהלין שמע אנא עלוהי וצבא הוא דנחזיוהי:
וכד הפכו שליחא אשתעיו לישוע כלמדם דעבדו ודבר אנון בלחודיהון לאתרא חורבא דבית-צידא:
כנשא דין כד ידעו אזלו בתרה וקבל אנון וממלל הוא עמהון על מלכותא דאלהא ולאילין דסניקין הוו על אסיותא מאסא הוא:
כד דין שרי יומא למצלא קרבו תלמידוהי ואמרין לה שרי לכנשא דנאזלון לקוריא דחדרין ולכפרונא דנשרון בהון ונשכחון להון סיברתא מטל דבאתרא חורבא איתין:
אמר להון ישוע הבו להון אנתון למאכל הנון דין אמרין לית לן יתיר מן חמשא לחמין ותרין נונין אלא אן אזלנן וזבנן סיברתא להנא כלה עמא:
הוין הוו גיר איך חמשא אלפין גברין אמר להון ישוע אסמכו אנון סמכא חמשין אנשין בסמכא:
ועבדו הכות תלמידא ואסמכו לכלהון:
ונסב ישוע הנון חמשא לחמין ותרין נונין וחר בשמיא וברך וקצא ויהב לתלמידוהי דנסימון לכנשא:
ואכלו כלהון וסבעו ושקלו קציא מדם דאותרו תרעסר קופינין:
וכד מצלא בלחודוהי ותלמידוהי עמה שאל אנון ואמר מנו אמרין עלי כנשא דאיתי:
ענו ואמרין לה דיוחנן מעמדנא ואחרנא דאליא אחרנא דין דנביא חד מן נביא קדמיא קם:
אמר להון אנתון דין מנו אמרין אנתון דאיתי ענא שמעון ואמר משיחה דאלהא:
הו דין כאא בהון וזהר אנון דהדא לאנש לא נאמרון:
ואמר להון דעתיד הו ברה דאנשא דסגיאתא נחש ודנסתלא מן קשישא ורבי כהנא וספרא ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום:
ואמר הוא קדם כלנש מן דצבא דנאתא בתרי נכפור בנפשה ונשקול זקיפה כליום ונאתא בתרי:
מן גיר דצבא דנפשה נחא מובד לה מן דין דנובד נפשה מטלתי הנא מחא לה:
מנא גיר נתעדר בר אנשא דנאתר עלמא כלה נפשה דין נובד או נחסר:
מן דנבהת בי דין ובמלי נבהת בה ברה דאנשא מא דאתא בשובחא דאבוהי עם מלאכוהי קדישא:
שררא אמר אנא לכון דאית אנשא דקימין הרכא דלא נטעמון מותא עדמא דנחזון מלכותה דאלהא:
הוא דין בתר מלא הלין איך תמניא יומין דבר ישוע לשמעון וליעקוב וליוחנן וסלק לטורא למצליו:
וכד הו מצלא אתחלף חזוא דאפוהי ונחתוהי חורו ומברקין הוו:
והא תרין גברין ממללין הוו עמה דאיתיהון מושא ואליא:
דאתחזיו בתשבוחתא אמרין הוו דין על מפקנה דעתיד הוא דנשתלם באורשלם:
ויקרו הוו להון בשנתא שמעון והנון דעמה ולמחסן אתתעירו וחזו שובחה ולהנון תרין אנשין דקימין הוו לותה:
וכד שריו למפרש מנה אמר שמעון לישוע רבי שפיר הו לן דהרכא נהוא ונעבד תלת מטלין לך חדא ולמושא חדא ולאליא חדא ולא ידע הוא מנא אמר:
וכד אמר הלין הות עננא ואטלת עליהון ודחלו כד חזו למושא ולאליא דעלו בעננא:
וקלא הוא מן עננא דאמר הנו ברי חביבא לה שמעו:
וכד הוא קלא אשתכח ישוע בלחודוהי והנון שתקו ולאנש לא אמרו בהנון יומתא מדם דחזו:
והוא ליומא דבתרה כד נחתין מן טורא פגע בהון כנשא סגיאא:
וגברא חד מן כנשא הו קעא ואמר מלפנא בעא אנא מנך אתפני עלי ברי דיחידיא הו לי:
ורוחא עדיא עלוהי ומן שליא קעא ומחרק שנוהי ומרעת ולמחסן פרקא מנה מא דשחקתה:
ובעית מן תלמידיך דנפקוניהי ולא אשכחו:
ענא דין ישוע ואמר און שרבתא דלא מהימנא ומעקלתא עדמא לאמתי אהוא לותכון ואסיברכון קרביהי לכא לברך:
וכד מקרב לה ארמיה דיוא הו ומעסה וכאא ישוע ברוחא הי טנפתא ואסיה לטליא ויהבה לאבוהי:
ואתדמרו כלהון ברבותה דאלהא וכד כלנש מתדמר הוא על כל דעבד ישוע אמר לתלמידוהי:
סימו אנתון מלא הלין באדניכון ברה גיר דאנשא עתיד דנשתלם באידי בני אנשא:
הנון דין לא אשתודעוה למלתא הדא מטל דמכסיא הות מנהון דלא נדעונה ודחלין הוו דנשאלוניהי עליה על מלתא הדא:
ועלת בהון מחשבתא דמנו כי רב בהון:
ישוע דין ידע מחשבתא דלבהון ונסב טליא ואקימה לותה:
ואמר להון מן דמקבל טליא איך הנא בשמי לי הו מקבל ומן דלי מקבל מקבל למן דשדרני אינא גיר דזעור בכלכון הנא נהוא רב:
וענא יוחנן ואמר רבן חזין אנש דמפק דיוא בשמך וכליניהי על דלא אתא עמן בתרך:
אמר להון ישוע לא תכלון מן גיר דלא הוא לוקבלכון חלפיכון הו:
והוא דכד מתמלין יומתא דסולקה אתקן פרצופה דנאזל לאורשלם:
ושדר מלאכא קדם פרצופה ואזלו עלו לקריתא דשמריא איך דנתקנון לה:
ולא קבלוהי מטל דפרצופה לאורשלם סים הוא למאזל:
וכד חזו יעקוב ויוחנן תלמידוהי אמרין לה מרן צבא אנת דנאמר ותחות נורא מן שמיא ותסיף אנון איך דאף אליא עבד:
ואתפני וכאא בהון ואמר לא ידעין אנתון דאידא אנתון רוחא:
ברה גיר דאנשא לא אתא למובדו נפשתא אלא למחיו ואזלו להון לקריתא אחרתא:
וכד אזלין באורחא אמר לה אנש אתא בתרך לאתר דאזל אנת מרי:
אמר לה ישוע לתעלא נקעא אית להון ולפרחתא דשמיא מטללא לברה דין דאנשא לית לה איכא דנסמוך רשה:
ואמר לאחרנא תא בתרי הו דין אמר לה מרי אפס לי לוקדם אזל אקבור אבי:
אמר לה ישוע שבוק מיתא קברין מיתיהון ואנת זל סבר מלכותה דאלהא:
אמר לה אחרנא אתא בתרך מרי לוקדם דין אפס לי אזל אשלם לבני ביתי ואתא:
אמר לה ישוע לא אנש רמא אידה על חרבא דפדנא וחאר לבסתרה וחשח למלכותה דאלהא:
בתר הלין פרש ישוע מן תלמידוהי אחרנא שבעין ושדר אנון תרין תרין קדם פרצופה לכל אתר ומדינא דעתיד הוא למאזל:
ואמר להון חצדא סגי ופעלא זעורין בעו הכיל מן מרא חצדא דנפק פעלא לחצדה:
זלו הא אנא משדר אנא לכון איך אמרא ביני דאבא:
לא תשקלון לכון כיסא ולא תרמלא ולא מסנא ובשלמא דאנש באורחא לא תשאלון:
ולאינא ביתא דעאלין אנתון לוקדם אמרו שלמא לביתא הנא:
ואן אית תמן בר שלמא נתתניח עלוהי שלמכון אן דין לא עליכון נהפוך:
בה דין בביתא הוו כד לעסין אנתון ושתין מן דילהון שוא הו גיר פעלא אגרה ולא תשנון מן ביתא לביתא:
ולאידא מדינתא דעאלין אנתון ומקבלין לכון לעסו מדם דמתתסים לכון:
ואסו לאילין דכריהין בה ואמרו להון קרבת עליכון מלכותה דאלהא:
לאידא מדינתא דין דעאלין אנתון ולא נקבלונכון פוקו לכון לשוקא ואמרו:
ואף חלא דדבק לן ברגלין מן מדינתכון נפצין חנן לכון ברם הדא דעו דקרבת לה עליכון מלכותה דאלהא:
אמר אנא לכון דלסדום נהוא ניח ביומא הו או למדינתא הי:
וי לכי כורזין וי לכי בית-צידא דאלו בצור ובצידן הוו חילא דהוו בכין כבר דין בסקא ובקטמא תבו:
ברם לצור ולצידן נהוא ניח בדינא או לכין:
ואנתי כפרנחום הי דעדמא לשמיא אתתרימתי עדמא לשיול תתחתין:
מן דלכון שמע לי שמע ומן דלכון טלם לי הו טלם ומן דלי טלם טלם למן דשלחני:
והפכו הנון שבעין דשדר בחדותא רבתא ואמרין לה מרן אף שאדא משתעבדין לן בשמך:
הו דין אמר להון חזא הוית לה לסטנא דנפל איך ברקא מן שמיא:
הא יהב אנא לכון שולטנא דהויתון דישין חוותא ועקרבא וכלה חילה דבעלדבבא ומדם לא נהרכון:
ברם בהדא לא תחדון דשאדא משתעבדין לכון אלא חדו דשמהיכון אתכתבו בשמיא:
בה בשעתא רוז ישוע ברוחא דקודשא ואמר מודא אנא לך אבי מרא דשמיא ודארעא דכסית הלין מן חכימא וסכולתנא וגלית אנין לילודא אין אבי דהכנא הוא צבינא קדמיך:
ואתפני לות תלמידוהי ואמר להון כל מדם אשתלם לי מן אבי ולא אנש ידע מנו ברא אלא אן אבא ומנו אבא אלא אן ברא ולמן דאן נצבא ברא דנגלא:
ואתפני לות תלמידוהי בלחודיהון ואמר טוביהין לעינא דחזין מדם דאנתון חזין:
אמר אנא לכון גיר דנביא סגיאא ומלכא צבו דנחזון מדם דחזין אנתון ולא חזו ולמשמע מדם דאנתון שמעין ולא שמעו:
והא ספרא חד קם דננסיוהי ואמר מלפנא מנא אעבד דארת חיא דלעלם:
הו דין ישוע אמר לה בנמוסא איכנא כתיב איכנא קרא אנת:
ענא ואמר לה דתרחם למריא אלהך מן כלה לבך ומן כלה נפשך ומן כלה חילך ומן כלה רעינך ולקריבך איך נפשך:
אמר לה ישוע תריצאית אמרת הדא עבד ותחא:
הו דין כד צבא למזדקו נפשה אמר לה ומנו קריבי:
אמר לה ישוע גברא חד נחת הוא מן אורשלם לאיריחו ונפלו עלוהי לסטיא ושלחוהי ומחאוהי ושבקוהי כד קליל קימא בה נפשא ואזלו:
וגדש כהנא חד נחת הוא באורחא הי וחזיהי ועבר:
והכנא אף לויא אתא מטא להי דוכתא וחזיהי ועבר:
אנש דין שמריא כד רדא הוא אתא איכא דאיתוהי הוא וחזיהי ואתרחם עלוהי:
ואתקרב ועצב מחותה ונצל עליהין חמרא ומשחא וסמה על חמרה ואיתיה לפותקא ואתבטל לה עלוהי:
ולצפרה דיומא אפק תרין דינרין יהב לפותקיא ואמר לה יצף דילה ואן מדם יתיר תפק מא דהפך אנא יהב אנא לך:
מנו הכיל מן הלין תלתא מתחזא לך דהוא קריבא להו דנפל באידי גיסא:
הו דין אמר הו דאתרחם עלוהי אמר לה ישוע זל אף אנת הכנא הוית עבד:
והוא דכד הנון רדין באורחא על לקריתא חדא ואנתתא דשמה מרתא קבלתה בביתה:
ואית הות לה חתא דשמה מרים ואתת יתבת לה לות רגלוהי דמרן ושמעא הות מלוהי:
מרתא דין עניא הות בתשמשתא סגיאתא ואתת אמרא לה מרי לא בטיל לך דחתי שבקתני בלחודי למשמשו אמר לה מעדרא לי:
ענא דין ישוע ואמר לה מרתא מרתא יצפתי ורהיבתי על סגיאתא:
חדא הי דין דמתבעיא מרים דין מנתא טבתא גבת לה הי דלא תתנסב מנה:
והוא דכד הו מצלא בדוכתא חדא כד שלם אמר לה חד מן תלמידוהי מרן אלפין למצליו איכנא דאף יוחנן אלף לתלמידוהי:
אמר להון ישוע אמתי דמצלין אנתון הכנא הויתון אמרין אבון דבשמיא נתקדש שמך תאתא מלכותך נהוא צבינך איך דבשמיא אף בארעא:
הב לן לחמא דסונקנן כליום:
ושבוק לן חטהין אף אנחנן גיר שבקן לכל דחיבין לן ולא תעלן לנסיונא אלא פרוקין מן בישא:
ואמר להון מנו מנכון דאית לה רחמא ונאזל לותה בפלגות לליא ונאמר לה רחמי אשאליני תלת גריצן:
מטל דרחמא אתא לותי מן אורחא ולית לי מדם דאסים לה:
והו רחמה מן לגו נענא ונאמר לה לא תהריני דהא תרעא אחיד הו ובני עמי בערסא לא משכח אנא דאקום ואתל לך:
אמר אנא לכון דאן מטל רחמותא לא נתל לה מטל חציפותה נקום ונתל לה כמא דמתבעא לה:
אף אנא אמר אנא לכון שאלו ונתיהב לכון בעו ותשכחון קושו ונתפתח לכון:
כל גיר דשאל נסב ודבעא משכח ודנקש מתפתח לה:
אינא גיר מנכון אבא דנשאליוהי ברה לחמא למא כאפא מושט לה ואן נונא נשאליוהי למא חלף נונא חויא מושט לה:
ואן ברתא נשאליוהי למא הו עקרבא מושט לה:
ואן אנתון דבישא איתיכון ידעין אנתון מוהבתא טבתא למתל לבניכון כמא יתיראית אבוכון מן שמיא נתל רוחא דקודשא לאילין דשאלין לה:
וכד מפק שאדא דאיתוהי חרשא הוא דכד נפק הו שאדא מלל הו חרשא ואתדמרו כנשא:
אנשא דין מנהון אמרו בבעלזבוב רשא דדיוא מפק הנא דיוא:
אחרנא דין כד מנסין לה אתא מן שמיא שאלין הוו לה:
ישוע דין דידע הוא מחשבתהון אמר להון כל מלכו דתתפלג על נפשה תחרב וביתא דעל קנומה מתפלג נפל:
ואן סטנא על נפשה אתפלג איכנא תקום מלכותה דאמרין אנתון דבבעלזבוב מפק אנא דיוא:
ואן אנא בבעלזבוב מפק אנא דיוא בניכון במנא מפקין מטל הנא הנון נהוון לכון דינא:
אן דין בצבעא דאלהא מפק אנא דיוא קרבת לה עליכון מלכותה דאלהא:
אמתי דחסינא כד מזין נטר דרתה בשינא הו קנינה:
אן דין נאתא מן דחסין מנה נזכיוהי כלה זינה שקל הו דתכיל הוא עלוהי ובזתה מפלג:
מן דלא הוא עמי לוקבלי הו ומן דלא כנש עמי מבדרו מבדר:
רוחא טנפתא מא דנפקת מן בר אנשא אזלא מתכרכא באתרותא דמיא לית בהון דתבעא לה ניחא ומא דלא אשכחת אמרא אהפוך לביתי אימכא דנפקת:
ואן אתת אשכחתה דחמים ומצבת:
הידין אזלא דברא שבע רוחין אחרנין דבישן מנה ועאלן ועמרן תמן והויא חרתה דברנשא הו בישא מן קדמיתה:
וכד הלין ממלל הוא ארימת אנתתא חדא קלה מן כנשא ואמרת לה טוביה לכרסא דטענתך ולתדיא דאינקוך:
אמר לה הו טוביהון לאילין דשמעו מלתה דאלהא ונטרין לה:
וכד מתכנשין הוו כנשא שרי למאמר שרבתא הדא בישתא אתא בעיא ואתא לא תתיהב לה אלא אתה דיונן נביא:
איכנא גיר דהוא יונן אתא לנינויא הכנא נהוא אף ברה דאנשא לשרבתא הדא:
מלכתא דתימנא תקום בדינא עם אנשא דשרבתא הדא ותחיב אנון דאתת מן עבריה דארעא דתשמע חכמתה דשלימון והא דיתיר מן שלימון הרכא:
גברא נינויא נקומון בדינא עם שרבתא הדא ונחיבונה דתבו בכרוזותה דיונן והא דיתיר מן יונן הרכא:
לא אנש מנהר שרגא וסאם לה בכסיא או תחית סאתא אלא לעל מן מנרתא דאילין דעאלין נחזון נוהרה:
שרגה דפגרך איתיה עינך אמתי הכיל דעינך פשיטא אף כלה פגרך נהוא נהיר אן דין תהוא בישא ואף פגרך נהוא חשוך:
אזדהר הכיל דלמא נוהרא דבך חשוכא הו:
אן דין פגרך כלה נהיר ולית בה מנתא מדם חשוכא נהוא מנהר כלה איך דשרגא בדלקה מנהר לך:
כד דין ממלל בעא מנה פרישא חד דנשתרא לותה ועל אסתמך:
הו דין פרישא כד חזיהי אתדמר דלא לוקדם עמד מן קדם שרותה:
אמר לה דין ישוע השא אנתון פרישא ברה דכסא ודפינכא מדכין אנתון לגו מנכון דין מלא חטופיא ובישתא:
חסירי רעינא לא הוא מן דעבד דלבר ודלגו הו עבד:
ברם מדם דאית הבוהי בזדקתא והא כלמדם דכא הו לכון:
אלא וי לכון פרישא דמעסרין אנתון ננעא ופגנא וכל יורק ועברין אנתון על דינא ועל חובא דאלהא הלין דין ולא הוא דתעבדון והלין לא תשבקון:
וי לכון פרישא דרחמין אנתון ריש מותבא בכנושתא ושלמא בשוקא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דאיתיכון איך קברא דלא ידיעין ובני אנשא מהלכין עליהון ולא ידעין:
וענא חד מן ספרא ואמר לה מלפנא כד הלין אמר אנת אף לן מצער אנת:
הו דין אמר אף לכון ספרא וי דמטענין אנתון לבני אנשא מובלא יקירתא ואנתון בחדא מן צבעתכון לא קרבין אנתון להין למובלא:
וי לכון דבנין אנתון קברא דנביא דאבהיכון קטלו אנון:
סהדין אנתון הכיל וצבין אנתון בעבדא דאבהיכון דהנון קטלו אנון ואנתון בנין אנתון קבריהון:
מטל הנא אף חכמתא דאלהא אמרת דהא אנא אשדר להון נביא ושליחא מנהון נרדפון ונקטלון:
דנתתבע דמא דכלהון נביא דאתאשד מן דאתברי עלמא מן שרבתא הדא:
מן דמה דהביל עדמא לדמה דזכריא הו דאתקטל ביני היכלא למדבחא אין אמר אנא לכון דמתתבע מן שרבתא הדא:
וי לכון ספרא דשקלתון קלידא דידעתא אנתון לא עלתון ולאילין דעאלין כליתון:
וכד הלין אמר הוא להון שריו ספרא ופרישא מתבאש להון ומתחמתין ומתכסין מלוהי:
ונכלין לה בסגיאתא כד בעין למאחד מדם מן פומה דנשכחון נאכלון קרצוהי:
וכד אתכנשו רבותא דכנשא סגיאא איכנא דנדישון חד לחד שרי ישוע למאמר לתלמידוהי לוקדם אזדהרו בנפשכון מן חמירא דפרישא דאיתוהי מסב באפא:
לית דין מדם דכסא דלא נתגלא ולא דמטשי דלא נתידע:
כל גיר דבחשוכא אמרתון בנהירא נשתמע ומדם דבתונא באדנא לחשתון על אגרא נתכרז:
אמר אנא לכון דין לרחמי לא תדחלון מן אילין דקטלין פגרא ומן בתרכן לית להון מדם יתיר למעבד:
אחויכון דין מן מן תדחלון מן הו דמן בתר דקטל שליט למרמיו בגהנא אין אמר אנא לכון דמן הנא דחלו:
לא חמש צפרין מזדבנן בתרין אסרין וחדא מנהין לא טעיא קדם אלהא:
דילכון דין אף מנא דסערא דרשכון כלהין מנין אנין לא הכיל תדחלון דמן סוגאא דצפרא מיתרין אנתון:
אמר אנא לכון דין דכל דנודא בי קדם בנינשא אף ברה דאנשא נודא בה קדם מלאכוהי דאלהא:
אינא דין דכפר בי קדם בנינשא נתכפר בה קדם מלאכוהי דאלהא:
וכל דנאמר מלתא על ברה דאנשא נשתבק לה מן דעל רוחא דין דקודשא נגדף לא נשתבק לה:
מא דמקרבין לכון דין לכנושתא קדם רשא ושליטנא לא תאצפון איכנא תפקון רוחא או מנא תאמרון:
רוחא גיר דקודשא נלפכון בהי שעתא מדם דולא דתאמרון:
אמר לה דין אנש מן הו כנשא מלפנא אמר לאחי פלג עמי ירתותא:
ישוע דין אמר לה גברא מנו אקימני עליכון דינא ומפלגנא:
ואמר לתלמידוהי אזדהרו מן כלה יענותא מטל דלא הוא ביתירותא דנכסא אית חיא:
ואמר מתלא לותהון גברא חד עתירא אעלת לה ארעה עללתא סגיאתא:
ומתחשב הוא בנפשה ואמר מנא אעבד דלית לי איכא דאחמול עללתי:
ואמר הדא אעבד אסתור בית קפסי ואבנא ואורב אנון ואחמול תמן כלה עבורי וטבתי:
ואמר לנפשי נפשי אית לכי טבתא סגיאתא דסימן לשניא סגיאתא אתתניחי אכולי אשתי אתבסמי:
אמר לה דין אלהא חסיר רעינא בהנא לליא נפשך תבעין לה מנך והלין דטיבת למן נהוין:
הכנא הו מן דסאם לה סימתא ובאלהא לא עתיר:
ואמר לתלמידוהי מטל הנא לכון אמר אנא לא תאצפון לנפשכון מנא תאכלון ולא לפגרכון מנא תלבשון:
נפשא גיר יתירא מן סיברתא ופגרא מן לבושא:
אתבקו בנעבא דלא זרעין ולא חצדין ולית להון תונא ובית קפסא ואלהא מתרסא להון כמא הכיל אנתון יתירין אנתון מן פרחתא:
אינא דין מנכון כד יצף משכח למוספו על קומתה אמתא חדא:
אן דין אף לא זעורתא משכחין אנתון מנא על שרכא יצפין אנתון:
אתבקו בשושנא איכנא רבין דלא לאין ולא עזלן אמר אנא לכון דין דאף לא שלימון בכלה שובחה אתכסי איך חדא מן הלין:
אן דין לעמירא דיומנא איתוהי בחקלא ומחר נפל בתנורא אלהא הכנא מלבש כמא יתיר לכון זעורי הימנותא:
ואנתון לא תבעון מנא תאכלון ומנא תשתון ולא נפהא רעינכון בהלין:
הלין גיר כלהין עממא הו דעלמא בעין אף לכון דין אבוכון ידע דמתבעין לכון הלין:
ברם בעו מלכותה דאלהא והלין כלהין מתתוספן לכון:
לא תדחל גזרא זעורא דצבא אבוכון דנתל לכון מלכותא:
זבנו קנינכון והבו זדקתא עבדו לכון כיסא דלא בלין וסימתא דלא גיזא בשמיא איכא דגנבא לא קרב וססא לא מחבל:
איכא גיר דאיתיה סימתכון תמן נהוא אף לבכון:
נהוון אסירין חציכון ומנהרין שרגיכון:
והוו דמין לאנשא דמסכין למרהון דאמתי נפנא מן בית משתותא דמא דאתא ונקש מחדא נפתחון לה:
טוביהון לעבדא הנון אילין דנאתא מרהון ונשכח אנון כד עירין אמין אמר אנא לכון דנאסור חצוהי ונסמך אנון ונעבר נשמש אנון:
ואן במטרתא דתרתין או דתלת נאתא ונשכח הכנא טוביהון לעבדא הנון:
הדא דין דעו דאלו ידע הוא מרא ביתא באידא מטרתא אתא גנבא מתתעיר הוא ולא שבק הוא דנתפלש ביתה:
אף אנתון הכיל הוו מטיבא דבהי שעתא דלא סברין אנתון אתא ברה דאנשא:
אמר לה שמעון כאפא מרן לותן אמר אנת לה למתלא הנא או אף לות כלנש:
אמר לה ישוע מנו כי אית רביתא מהימנא וחכימא דנקימיוהי מרה על תשמשתה דנתל פרסא בזבנה:
טובוהי להו עבדא דנאתא מרה נשכחיוהי דעבד הכנא:
שריראית אמר אנא לכון דנקימיוהי על כלה קנינה:
אן דין נאמר עבדא הו בלבה דמרי מוחר למאתא ונשרא לממחא לעבדא ולאמהתא דמרה ונשרא למלעס ולמשתא ולמרוא:
נאתא מרה דעבדא הו ביומא דלא סבר ובשעתא דלא ידע ונפלגיוהי ונסים מנתה עם הנון דלא מהימנין:
עבדא דין אינא דידע צבינא דמרה ולא טיב לה איך צבינה נבלע סגיאתא:
הו דין דלא ידע ועבד מדם דשוא למחותא נבלע מחותא זעוריתא כל גיר דאתיהב לה סגי סגי נתתבע מנה ולהו דאגעלו לה סגי יתיראית נתבעון באידה:
נורא אתית דארמא בארעא וצבא אנא אלו מן כדו חבת:
ומעמודיתא אית לי דאעמד וסגי אליץ אנא עדמא דתשתמלא:
סברין אנתון דשינא אתית דארמא בארעא אמר אנא לכון דלא אלא פלגותא:
מן השא גיר נהוון חמשא בביתא חד דפליגין תלתא על תרין ותרין על תלתא:
נתפלג גיר אבא על ברה וברא על אבוהי אמא על ברתה וברתא על אמה חמתא על כלתה וכלתא על חמתה:
ואמר לכנשא מא דחזיתון עננא דדנחא מן מערבא מחדא אמרין אנתון מטרא אתא והוא הכנא:
ומא דנשבא תימנא אמרין אנתון חומא הוא והוא:
נסבי באפא פרצופא דארעא ודשמיא ידעין אנתון דתפרשון זבנא דין הנא איכנא לא פרשין אנתון:
למנא דין מן נפשכון לא דינין אנתון קושתא:
מא גיר דאזל אנת עם בעלדינך לות ארכונא עד באורחא אנת הב תאגורתא ותתפרק מנה דלמא נובלך לות דינא ודינא נשלמך לגביא וגביא נרמיך בית אסירא:
ואמר אנא לך דלא תפוק מן תמן עדמא דתתל שמונא אחריא:
בהו דין זבנא אתו אנשין אמרו לה על גליליא הנון דפילטוס חלט דמהון עם דבחיהון:
וענא ישוע ואמר להון סברין אנתון דהלין גליליא חטיין הוו יתיר מן כלהון גליליא דהכנא הוא אנון:
לא אמר אנא לכון דין דאף כלכון אלא תתובון הכנא תאבדון:
או הנון תמנתעסר דנפל עליהון מגדלא בשילוחא וקטל אנון סברין אנתון דחטיין הוו יתיר מן כלהון בנינשא דעמרין באורשלם:
לא אמר אנא לכון דין דאלא תתובון כלכון אכותהון תאבדון:
ואמר מתלא הנא תתא אית הות לאנש דנציבא בכרמה ואתא בעא בה פארא ולא אשכח:
ואמר לפלחא הא תלת שנין אתא אנא בעא אנא פארא בתתא הדא ולא משכח אנא פסוקיה למנא מבטלא ארעא:
אמר לה פלחא מרי שבוקיה אף הדא שנתא עד אפלחיה ואזבליה:
ואן עבדת פארא ואלא למנחי תפסקיה:
כד דין מלף ישוע בשבתא בחדא מן כנושתא:
אית הות תמן אנתתא דאית הות לה רוחא דכורהנא שנין תמנעסרא וכפיפא הות ולא משכחא הות דתתפשט לגמר:
חזה דין ישוע וקרה ואמר לה אנתתא שריתי מן כורהנכי:
וסם אידה עליה ומחדא אתפשטת ושבחת לאלהא:
ענא דין רב כנושתא כד מתחמת על דאסי בשבתא ישוע ואמר לכנשא שתא אנון יומין דבהון ולא למפלח בהון הויתון אתין מתאסין ולא ביומא דשבתא:
ישוע דין ענא ואמר לה נסב באפא חד חד מנכון בשבתא לא שרא תורה או חמרה מן אוריא ואזל משקא:
הדא דין דברתה הי דאברהם ואסרה אכלקרצא הא תמנעסרא שנין לא ולא הוא דתשתרא מן הנא אסוריא ביומא דשבתא:
וכד הלין אמר הוא בהתין הוו כלהון אילין דקימין הוו לקובלה וכלה עמא חדא הוא בכלהין תמיהתא דהוין הוי באידה:
אמר הוא דין ישוע למנא דמיא מלכותא דאלהא ולמנא אדמיה:
דמיא לפרדתא דחרדלא הי דנסב גברא ארמיה בגנתה ורבת והות אילנא רבא ופרחתא דשמיא אקנת בסוכיה:
תוב אמר ישוע למנא אדמיה למלכותא דאלהא:
דמיא לחמירא דנסבת אנתתא טמרת בקמחא דתלת סאין עדמא דכלה חמע:
ורדא הוא בקוריא ובמדינתא כד מלף ואזל לאורשלם:
שאלה דין אנש דאן זעורין אנון אילין דחאין:
ישוע דין אמר להון אתכתשו למעל בתרעא אליצא אמר אנא לכון גיר דסגיאא נבעון למעל ולא נשכחון:
מן שעתא דנקום מרא ביתא ונאחוד תרעא ותהוון קימין לבר ונקשין בתרעא ותשרון למאמר מרן מרן פתח לן ונענא הו ונאמר אמר אנא לכון דלא ידע אנא לכון אימכא אנתון:
ותשרון למאמר קדמיך אכלן ואשתין ובשוקין אלפת:
ונאמר לכון דלא ידע אנא לכון אימכא אנתון פרוקו לכון מני פלחי שוקרא:
תמן נהוא בכיא וחורק שנא כד תחזון לאברהם ולאיסחק וליעקוב ולכלהון נביא במלכותא דאלהא אנתון דין תהוון מפקין לבר:
ונאתון מן מדנחא ומן מערבא ומן תימנא ומן גרביא ונסתמכון במלכותא דאלהא:
והא אית אחריא דנהוון קדמיא ואית קדמיא דנהוון אחריא:
בה בהו יומא קרבו אנשא מן פרישא ואמרין לה פוק זל לך מכא מטל דהרודס צבא למקטלך:
אמר להון ישוע זלו אמרו לתעלא הנא דהא מפק אנא שאדא ואסותא עבד אנא יומנא ומחר וליומא דתלתא משתמלא אנא:
ברם ולא לי דיומנא ומחר אסעור וליומא אחרנא אזל מטל דלא משכחא דנביא נאבד לבר מן אורשלם:
אורשלם אורשלם קטלת נביא ורגמת לאילין דשליחין לותה כמא זבנין צבית למכנשו בניכי איך תרנגולתא דכנשא פרוגיה תחית גפיה ולא צביתון:
הא משתבק לכון ביתכון חרבא אמר אנא לכון גיר דלא תחזונני עדמא דתאמרון בריך הו דאתא בשמה דמריא:
והוא דכד על לביתא דחד מן רשא דפרישא דנאכול לחמא ביומא דשבתא והנון נטרין הוו לה:
והא גברא חד דכניש הוא מיא אית הוא קדמוהי:
וענא ישוע ואמר לספרא ולפרישא דאן שליט בשבתא למאסיו:
הנון דין שתקו ואחדה הו ואסיה ושריהי:
ואמר להון מנו מנכון דנפל ברה או תורה בברא ביומא דשבתא ולא מחדא דלא מסק לה:
ולא אשכחו למתל לה פתגמא על הדא:
ואמר הוא מתלא לות הנון דמזמנין תמן על דחזא הוא להון דמגבין דוכיתא דריש סמכא:
אמתי דמזדמן אנת מן אנש לבית משתותא לא תאזל תסתמך לך בריש סמכא דלמא נהוא מזמן תמן אנש דמיקר מנך:
ונאתא הו מן דלך ולה קרא ונאמר לך דהב דוכתא להנא ותבהת כד קאם אנת ואחד אנת דוכתא אחריתא:
אלא מא דאזדמנת זל אסתמך לך בחרתא דמא דאתא הו דקרך נאמר לך רחמי אתעלא לעל ואסתמך ותהוא לך תשבוחתא קדם כלהון דסמיכין עמך:
מטל דכל דנרים נפשה נתמכך וכל דנמך נפשה נתתרים:
אמר דין אף להו דקריהי מא דעבד אנת שרותא או אחשמיתא לא תהוא קרא רחמיך אפלא אחיך או אחיניך ולא שבביך עתירא דלמא ואף הנון נקרונך ונהוא לך פורענא הנא:
אלא מא דעבד אנת קובלא קרי למסכנא סגיפא חגיסא סמיא:
וטוביך דלית להון דנפרעונך נהוא גיר פורענך בקימא דזדיקא:
כד שמע דין חד מן הנון דסמיכין הלין אמר לה טובוהי למן דנאכול לחמא במלכותה דאלהא:
אמר לה ישוע גברא חד עבד אחשמיתא רבתא וקרא לסגיאא:
ושדר עבדה בעדנא דאחשמיתא דנאמר לאילין דקרין הא כלמדם מטיב לכון תו:
ושריו מן חד כלהון למשתאלו אמר לה קדמיא קריתא זבנת ואליץ אנא דאפוק אחזיה בעא אנא מנך שבוקיני דמשתאל אנא:
אחרנא אמר חמשא זוגין תורא זבנת ואזל אנא דאבקא אנון בעא אנא מנך שבוקיני דמשתאל אנא:
ואחרנא אמר אנתתא נסבת ומטל הדא לא משכח אנא דאתא:
ואתא הו עבדא ואמר למרה הלין הידין רגז מרא ביתא ואמר לעבדה פוק בעגל לשוקא ולבריתא דמדינתא ואעל לכא למסכנא ולמכאבא ולמחגרא ולעוירא:
ואמר עבדא מרי הוא איך דפקדת ותוב אית אתרא:
ואמר מרא לעבדה פוק לאורחתא ולבית סיגא ואלוץ דנעלון דנתמלא ביתי:
אמר אנא לכון גיר דחד מן הנון אנשא דקרין הוו לא נטעמון מן אחשמיתי:
וכד אזלין הוו עמה כנשא סגיאא אתפני ואמר להון:
מן דאתא לותי ולא סנא לאבוהי ולאמה ולאחוהי ולאחותה ולאנתתה ולבנוהי ואף לנפשה תלמידא לא משכח דנהוא לי:
ומן דלא שקל צליבה ואתא בתרי תלמידא לא משכח דנהוא לי:
מנו גיר מנכון דצבא דנבנא מגדלא ולא לוקדם יתב חשב נפקתה אן אית לה למשלמותה:
דלא כד נסים שתאסתא ולא נשכח למשלמו כל דחזין נהוון מבזחין בה:
ואמרין דהנא גברא שרי למבנא ולא אשכח למשלמו:
או מנו מלכא דאזל לקרבא למתכתשו עם מלכא חברה ולא לוקדם מתרעא דאן משכח בעסרא אלפין למארע להו דאתא עלוהי בעסרין אלפין:
ואן דין לא עד הו רחיק מנה משדר איזגדא ובעא על שלמא:
הכנא כלנש מנכון דלא שבק כלה קנינה לא משכח דנהוא לי תלמידא:
שפירא הי מלחא אן דין אף מלחא תפכה במנא תתמלח:
לא לארעא ולא לזבלא אזלא לבר שדין לה מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
מתקרבין הוו דין לותה מכסא וחטיא דנשמעוניהי:
וספרא ופרישא רטנין הוו ואמרין הנא לחטיא מקבל ואכל עמהון:
ואמר להון ישוע מתלא הנא:
מנו מנכון גברא דאית לה מאא ערבין ואן נאבד חד מנהון לא שבק תשעין ותשעא בדברא ואזל בעא להו דאבד עדמא דנשכחיוהי:
ומא דאשכחה חדא ושקל לה על כתפתה:
ואתא לביתה וקרא לרחמוהי ולשבבוהי ואמר להון חדו עמי דאשכחת ערבי דאביד הוא:
אמר אנא לכון דהכנא תהוא חדותא בשמיא על חד חטיא דתאב או על תשעין ותשעא זדיקין דלא מתבעיא להון תיבותא:
או אידא הי אנתתא דאית לה עסרא זוזין ותובד חד מנהון ולא מנהרא שרגא וחמא ביתא ובעיא לה בטילאית עדמא דתשכחיוהי:
ומא דאשכחתה קריא לרחמתה ולשבבתה ואמרא להין חדיין עמי דאשכחת זוזי דאביד הוא:
אמר אנא לכון דהכנא תהוא חדותא קדם מלאכוהי דאלהא על חד חטיא דתאב:
ואמר הוא להון תוב ישוע לגברא חד אית הוא לה בניא תרין:
ואמר לה ברה זעורא אבי הב לי פלגותא דמטיא לי מן ביתך ופלג להון קנינה:
ומן בתר יומתא קליל כנש הו ברה זעורא כל מדם דמטיהי ואזל לאתרא רחיקא ותמן בדר קנינה כד חיא פרחאית:
וכד גמר כל מדם דאית הוא לה הוא כפנא רבא באתרא הו ושרי חסר לה:
ואזל נקף לה לחד מן בני מדינתא דאתרא הו והו שדרה לקריתא למרעא חזירא:
ומתרגרג הוא לממלא כרסה מן חרובא הנון דאכלין הוו חזירא ולא אנש יהב הוא לה:
וכד אתא לות נפשה אמר כמא השא אגירא אית בית אבי דיתיר להון לחמא ואנא הרכא לכפני אבד אנא:
אקום אזל לות אבי ואמר לה אבי חטית בשמיא וקדמיך:
ולא מכיל שוא אנא דברך אתקרא עבדיני איך חד מן אגיריך:
וקם אתא לות אבוהי ועד הו רחיק חזיהי אבוהי ואתרחם עלוהי ורהט נפל על צורה ונשקה:
ואמר לה ברה אבי חטית בשמיא וקדמיך ולא שוא אנא דברך אתקרא:
אמר דין אבוהי לעבדוהי אפקו אסטלא רשיתא אלבשוהי וסימו עזקתא באידה ואסאנוהי מסנא:
ואיתו קטולו תורא דפטמא ונאכול ונתבסם:
דהנא ברי מיתא הוא וחיא ואבידא הוא ואשתכח ושריו למתבסמו:
הו דין ברה קשישא בקריתא הוא וכד אתא וקרב לות ביתא שמע קל זמרא דסגיאא:
וקרא לחד מן טליא ושאלה מנו הנא:
אמר לה אחוך אתא וקטל אבוך תורא דפטמא דכד חלים אקבלה:
ורגז ולא צבא הוא למעל ונפק אבוהי בעא מנה:
הו דין אמר לאבוהי הא כמא שנין פלח אנא לך עבדותא ולא ממתום עברת פוקדנך ומן מתום גדיא לא יהבת לי דאתבסם עם רחמי:
להנא דין ברך כד פרח קנינך עם זניתא ואתא נכסת לה תורא דפטמא:
אמר לה אבוהי ברי אנת בכלזבן עמי אנת וכלמדם דילי דילך הו:
למבסם דין ולא הוא לן ולמחדא דהנא אחוך מיתא הוא וחיא ואבידא הוא ואשתכח:
ואמר מתלא לות תלמידוהי גברא חד אית הוא עתירא ואית הוא לה רביתא ואתאכלו לה קרצוהי דקנינה מפרח:
וקריהי מרה ואמר לה מנו הנא דשמע אנא עליך הב לי חושבנא דרבת ביתותך לא גיר משכח אנת מכיל רביתא דתהוא לי:
אמר הו רביתא בנפשה מנא אעבד דמרי שקל לה מני רבת ביתותא דאחפור לא משכח אנא ולמחדר בהת אנא:
ידעת מנא אעבד דמא דנפקת מן רבת ביתותא נקבלונני בבתיהון:
וקרא חד חד מן חיבא דמרה ואמר לקדמיא כמא חיב אנת למרי:
אמר לה מאא מתרין משחא אמר לה סב כתבך ותב בעגל כתוב חמשין מתרין:
ואמר לאחרנא ואנת מנא חיב אנת למרי אמר לה מאא כורין חטא אמר לה קבל כתבך ותב כתוב תמנאין כורין:
ושבח מרן לרביתא דעולא דחכימאית עבד בנוהי גיר דעלמא הנא חכימין אנון מן בנוהי דנוהרא בשרבתהון הדא:
ואף אנא אמר אנא לכון דעבדו לכון רחמא מן ממונא הנא דעולא דמא דגמר נקבלונכון במטליהון דלעלם:
מן דבקליל מהימן אף בסגי מהימן הו ומן דבקליל עול אף בסגי עול הו:
אן הכיל בממונא דעולא מהימנא לא הויתון שררא לכון מנו מהימן:
ואן בדלא דילכון לא אשתכחתון מהימנא דילכון מנו נתל לכון:
לית עבדא דמשכח לתרין מרון למפלח או גיר לחד נסנא ולאחרנא נרחם או לחד ניקר ולאחרנא נשוט לא משכחין אנתון למפלח לאלהא ולממונא:
פרישא דין כד שמעו הלין כלהין מטל דרחמין הוו כספא ממיקין הוו בה:
ישוע דין אמר להון אנתון אנון דמזדקין נפשהון קדם בני אנשא אלהא דין ידע לבותכון דמדם דרם בית בנינשא קדם אלהא נדיד הו:
נמוסא ונביא עדמא ליוחנן מן הידין מלכותא דאלהא מסתברא וכל לה חבץ דנעול:
פשיק הו דין דשמיא וארעא נעברון או אתותא חדא מן נמוסא תעבר:
כל מן דשרא אנתתה ונסב אחרתא גאר וכל מן דנסב שביקתא גאר:
גברא דין חד עתירא אית הוא ולבש הוא בוצא וארגונא וכליום מתבסמין הוא גאיאית:
ומסכנא חד אית הוא דשמה לעזר ורמא הוא לות תרעה דהו עתירא כד ממחי בשוחנא:
ומתיאב הוא דנמלא כרסה מן פרתותא דנפלין מן פתורה דהו עתירא אלא אף כלבא אתין הוו מלחכין שוחנוהי:
הוא דין ומית הו מסכנא ואובלוהי מלאכא לעובה דאברהם אף הו דין עתירא מית ואתקבר:
וכד משתנק בשיול ארים עינוהי מן רוחקא וחזא לאברהם וללעזר בעובה:
וקרא בקלא רמא ואמר אבי אברהם אתרחם עלי ושדר ללעזר דנצבוע ריש צבעה במיא ונרטב לי לשני דהא משתנק אנא בשלהביתא הדא:
אמר לה אברהם ברי אתדכר דקבלת טבתך בחייך ולעזר בישתה והשא הא מתתניח הרכא ואנת משתנק:
ועם הלין כלהין הותא רבתא סימא בינין ולכון דאילין דצבין מכא דנעברון לותכון לא נשכחון ואפלא דמן תמן נעברון לותן:
אמר לה מדין בעא אנא מנך אבי דתשדריוהי לבית אבי:
חמשא גיר אחין אית לי נאזל נסהד אנון דלא אף הנון נאתון לדוכתא הדא דתשניקא:
אמר לה אברהם אית להון מושא ונביא נשמעון אנון:
הו דין אמר לה לא אבי אברהם אלא אן אנש מן מיתא נאזל לותהון תיבין:
אמר לה אברהם אן למושא ולנביא לא שמעין אף לא אן אנש מן מיתא נקום מהימנין לה:
ואמר הוא ישוע לתלמידוהי לא משכחא דלא נאתון מכשולא וי דין להו דבאידה נאתון:
פקח הוא לה אלו רחיא דחמרא תליא בצורה ושדא בימא או דנכשל לחד מן הלין זעורא:
אזדהרו בנפשכון אן נחטא אחוך כאי בה ואן תאב שבוק לה:
ואן שבע זבנין ביומא נסכל בך ושבע זבנין ביומא נתפנא לותך ונאמר דתאב אנא שבוק לה:
ואמרו שליחא למרן אוסף לן הימנותא:
אמר להון אן אית הות לכון הימנותא איך פרדתא דחרדלא אמרין הויתון לתותא הנא דאתעקר ואתנצב בימא ומשתמע הוא לכון:
מנו דין מנכון דאית לה עבדא דדבר פדנא או דרעא ענא ואן נאתא מן חקלא אמר לה מחדא עבר אסתמך:
אלא אמר לה טיב לי מדם דאחשם ואסור חציך שמשיני עדמא דאלעס ואשתא ובתרכן אף אנת תלעס ותשתא:
למא טיבותה מקבל דהו עבדא דעבד מדם דאתפקד לה לא סבר אנא:
הכנא אף אנתון מא דעבדתון כלהין אילין דפקידן לכון אמרו דעבדא חנן בטילא דמדם דחיבין הוין למעבד עבדן:
והוא דכד אזל ישוע לאורשלם עבר הוא בית שמריא לגלילא:
וכד קריב למעל לקריתא חדא ארעוהי עסרא אנשין גרבא וקמו מן רוחקא:
וארימו קלהון ואמרין רבן ישוע אתרחם עלין:
וכד חזא אנון אמר להון זלו חוו נפשכון לכהנא וכד אזלין אתדכיו:
חד דין מנהון כד חזא דאתדכי הפך לה ובקלא רמא משבח הוא לאלהא:
ונפל על אפוהי קדם רגלוהי דישוע כד מודא לה והו הנא שמריא הוא:
ענא דין ישוע ואמר לא הוא עסרא הוין הלין דאתדכיו איכא אנון תשעא:
למא פרשו דנאתון נתלון תשבוחתא לאלהא אלא הנא דמן עמא הו נוכריא:
ואמר לה קום זל הימנותך אחיתך:
וכד שאלוהי לישוע מן פרישא אמתי אתיא מלכותה דאלהא ענא ואמר להון לא אתיא מלכותה דאלהא בנטורתא:
ולא אמרין הא הרכא הי והא הר תמן הי הא גיר מלכותה דאלהא לגו מנכון הי:
ואמר לתלמידוהי נאתון יומתא דתתרגרגון למחזא חד מן יומתא דברה דאנשא ולא תחזון:
ואן נאמרון לכון הא הרכא הו והא הר תמן הו לא תאזלון:
איכנא גיר דברקא ברק מן שמיא וכלה תחית שמיא מנהר הכנא נהוא ברה דאנשא ביומה:
לוקדם דין עתיד הו דנחש סגיאתא ונסתלא מן שרבתא הדא:
ואיכנא דהוא ביומתה דנוח הכנא נהוא ביומתה דברה דאנשא:
דאכלין הוו ושתין ונסבין נשא ויהבין לגברא עדמא ליומא דעל נוח לכוילא ואתא טופנא ואובד לכל אנש:
ואיכנא תוב דהוא ביומתה דלוט דאכלין הוו ושתין וזבנין ומזבנין ונצבין הוו ובנין:
ביומא דין דנפק לוט מן סדום אמטר מריא נורא וכבריתא מן שמיא ואובד לכלהון:
הכנא נהוא ביומא דמתגלא ברה דאנשא:
בהו יומא מן דבאגרא הו ומאנוהי בביתא לא נחות דנשקול אנון ומן דבחקלא הו לא נתהפך לבסתרה:
אתדכרו לאנתתה דלוט:
מן דצבא דנחא נפשה נובדיה ומן דנובד נפשה נחיה:
אמר אנא לכון דבהו לליא תרין נהוון בחדא ערסא חד נתדבר ואחרנא נשתבק:
תרתין נהוין טחנן אכחדא חדא תתדבר ואחרתא תשתבק:
תרין נהוון בחקלא חד נתדבר ואחרנא נשתבק:
ענו ואמרין לה לאיכא מרן אמר להון איכא דפגרא תמן נתכנשון נשרא:
אמר להון דין אף מתלא דבכל עדן נצלון ולא תמאן להון:
דינא חד אית הוא במדינתא חדא דמן אלהא לא דחל הוא ומן בנינשא לא מתכחד הוא:
ארמלתא דין חדא אית הות במדינתא הי ואתיא הות לותה ואמרא תבעיני מן בעל דיני:
ולא צבא הוא זבנא סגיאא בתרכן דין אמר בנפשה אן מן אלהא לא דחל אנא ומן בנינשא לא מתכחד אנא:
אפן מטל דמלאיא לי הדא ארמלתא אתבעיה דלא בכל עדן תהוא אתיא מהרא לי:
ואמר מרן שמעו מנא אמר דינא דעולא:
אלהא דין לא יתיראית נעבד תבעתא לגבוהי דקרין לה באיממא ובלליא ומגר רוחה עליהון:
אמר אנא לכון דנעבד תבעתהון בעגל ברם נאתא ברה דאנשא ונשכח כי הימנותא על ארעא:
ואמר הוא מתלא הנא לוקבל אנשא אילין דתכילין על נפשהון דאיתיהון זדיקא ובסין על כלנש:
תרין גברין סלקו להיכלא למצליו חד פרישא ואחרנא מכסא:
והו פרישא קאם הוא בינוהי לנפשה והלין מצלא הוא אלהא מודא אנא לך דלא הוית איך שרכא דאנשא חטופא ועלובא וגירא ולא איך הנא מכסא:
אלא צאם אנא תרין בשבתא ומעסר אנא כל מדם דקנא אנא:
הו דין מכסא קאם הוא מן רוחקא ולא צבא הוא אף לא עינוהי נרים לשמיא אלא טרף הוא על חדיה ואמר אלהא חוניני לחטיא:
אמר אנא לכון דנחת הנא מזדק לביתה יתיר מן הו פרישא כל אנש גיר דנרים נפשה נתמכך וכל דנמך נפשה נתתרים:
קרבו הוו לה דין אף ילודא דנקרוב להון וחזו אנון תלמידוהי וכאו בהון:
הו דין ישוע קרא אנון ואמר להון שבוקו טליא אתין לותי ולא תכלון אנון דדאילין גיר דאיך הלין אנון דילהון הי מלכותא דשמיא:
אמין אמר אנא לכון דמן דלא נקבל מלכותא דאלהא איך טליא לא נעול לה:
ושאלה חד מן רשנא ואמר לה מלפנא טבא מנא אעבד דארת חיא דלעלם:
אמר לה ישוע מנא קרא אנת לי טבא לית טבא אלא אן חד אלהא:
פוקדנא ידע אנת לא תקטול ולא תגור ולא תגנוב ולא תסהד סהדותא דשוקרא יקר לאבוך ולאמך:
אמר לה הלין כלהין נטרת אנין מן טליותי:
כד שמע דין הלין ישוע אמר לה חדא חסירא לך זל זבן כל מדם דאית לך והב למסכנא ותהוא לך סימתא בשמיא ותא בתרי:
הו דין כד שמע הלין כרית לה עתיר הוא גיר טב:
וכד חזא ישוע דכרית לה אמר איכנא עטלא לאילין דאית להון נכסא דנעלון למלכותה דאלהא:
דלילא הי לגמלא דבחרורא דמחטא נעול או עתירא למלכותה דאלהא:
אמרין לה אילין דשמעו ומנו משכח למחא:
ישוע דין אמר אילין דלות בני אנשא לא משכחן לות אלהא משכחן למהוא:
אמר לה שמעון כאפא הא חנן שבקן כל מדם ואתין בתרך:
אמר לה ישוע אמין אמר אנא לכון דלית אנש דשבק בתא או אבהא או אחא או אנתתא או בניא מטל מלכותא דאלהא:
ולא נקבל באעפא סגיאא בהנא זבנא ובעלמא דאתא חיא דלעלם:
ודבר ישוע לתרעסרתה ואמר להון הא סלקינן לאורשלם ומשתלמן כלהין דכתיבן בנביא על ברה דאנשא:
נשתלם גיר לעממא ונבזחון בה ונרקון באפוהי:
וננגדוניהי ונצערוניהי ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום:
הנון דין חדא מן הלין לא אסתכלו אלא מכסיא הות מנהון מלתא הדא ולא ידעין הוו הלין דמתמללן עמהון:
וכד קריב לאיריחו סמיא חד יתב הוא על יד אורחא וחדר:
ושמע קל כנשא דעבר ומשאל הוא דמנו הנא:
אמרין לה ישוע נצריא עבר:
וקעא ואמר ישוע ברה דדויד אתרחם עלי:
ואילין דאזלין הוו קדמוהי דישוע כאין הוו בה דנשתוק הו דין יתיראית קעא הוא ברה דדויד אתרחם עלי:
וקם ישוע ופקד דניתוניהי לותה וכד קרב לותה שאלה:
ואמר לה מנא צבא אנת אעבד לך הו דין אמר מרי דאחזא:
וישוע אמר לה חזי הימנותך אחיתך:
ובר שעתה חזא ואתא הוא בתרה ומשבח לאלהא וכלה עמא דחזא יהב הוא שובחא לאלהא:
וכד על ישוע ועבר באיריחו:
גברא חד דשמה זכי עתירא הוא ורב מכסא:
וצבא הוא דנחזא לישוע דמנו ולא משכח הוא מן כנשא מטל דבקומתה זעור הוא זכי:
ורהט קדמה לישוע וסלק לה לתתא פכיהתא דנחזיוהי מטל דהכות עתיד הוא דנעבר:
וכד אתא להי דוכתא ישוע חזיהי ואמר לה אסתרהב חות זכי יומנא גיר ולא דבביתך אהוא:
ואסתרהב נחת וקבלה כד חדא:
כד חזו דין כלהון רטנין הוו ואמרין דלות גברא חטיא על שרא:
קם דין זכי ואמר לישוע הא מרי פלגות נכסי יהב אנא למסכנא ולכלנש מדם דגלזת חד בארבעא פרע אנא:
אמר לה ישוע יומנא הוו חיא לביתא הנא מטל דאף הנא ברה הו דאברהם:
אתא גיר ברה דאנשא דנבעא ונחא הו מדם דאביד הוא:
וכד שמעין הוו הלין אוסף למאמר מתלא מטל דקריב הוא לאורשלם וסברין הוו דבהי שעתא עתידא דתתגלא מלכותה דאלהא:
ואמר גברא חד בר טוהמא רבא אזל לאתרא רחיקא דנסב לה מלכותא ונהפוך:
וקרא עסרא עבדוהי ויהב להון עסרא מנין ואמר להון אתתגרו עד אתא אנא:
בני מדינתה דין סנין הוו לה ושדרו איזגדא בתרה ואמרין לא צבין חנן דנמלך עלין הנא:
וכד נסב מלכותא והפך אמר דנקרון לה הנון עבדוהי דיהב להון כספא דנדע מנא כל חד חד מנהון אתתגר:
ואתא קדמיא ואמר מרי מניך עסרא מנין אותר:
אמר לה איו עבדא טבא דבקליל אשתכחת מהימן תהוא שליט על עסרא כרכין:
ואתא דתרין ואמר מרי מניך חמשא מנין עבד:
אמר אף להנא אף אנת תהוא שליט על חמשא כרכין:
ואתא אחרנא ואמר מרי הא מניך הו דאית הוא לותי כד סים בסדונא:
דחלת גיר מנך דגברא אנת קשיא ושקל אנת מדם דלא סמת וחצד אנת מדם דלא זרעת:
אמר לה מן פומך אדונך עבדא בישא ידע הוית לי דגברא אנא קשיא ושקל אנא מדם דלא סמת וחצד אנא מדם דלא זרעת:
למנא לא יהבת כספי על פתורא ואנא אתא הוית תבע לה עם רביתה:
ולהנון דקימין קדמוהי אמר סבו מנה מניא והבו להו דאית לותה עסרא מנין:
אמרין לה מרן אית לותה עסרא מנין:
אמר להון אמר אנא לכון דלכל מן דאית לה נתיהב לה ומן הו דלית לה אף הו דאית לה נתנסב מנה:
ברם להנון בעלדבבי אילין דלא צבו דאמלך עליהון איתו אנון וקטלו אנון קדמי:
וכד אמר הלין ישוע נפק לקדמוהי דנאזל לאורשלם:
וכד מטי לבית-פגא ובית-עניא על גנב טורא דמתקרא דבית זיתא שדר תרין מן תלמידוהי:
ואמר להון זלו לקריתא הי דלקובלן וכד עאלין אנתון לה הא משכחין אנתון עילא דאסיר דאנש ממתום לא רכב עלוהי שרו איתאוהי:
ואן אנש משאל לכון למנא שרין אנתון לה הכנא אמרו לה למרן מתבעא:
ואזלו הנון דאשתדרו ואשכחו איכנא דאמר להון:
וכד שרין לה לעילא אמרין להון מרוהי מנא שרין אנתון עילא הו:
ואמרו להון דלמרן מתבעא:
ואיתיוהי לות ישוע וארמיו על עילא מאניהון וארכבוהי לישוע עלוהי:
כד דין אזל פרסין הוו מאניהון באורחא:
וכד קרב למחתתא דטורא דבית זיתא שריו כלה כנשא דתלמידא חדין ומשבחין לאלהא בקלא רמא על כל חילא דחזו:
ואמרין הוו בריך הו מלכא דאתא בשמה דמריא שלמא בשמיא ושובחא במרומא:
אנשא דין מן פרישא מן ביני כנשא אמרין לה רבי כאי בתלמידיך:
אמר להון אמר אנא לכון דאן הלין נשתקון כאפא נקעין:
וכד קרב וחזה למדינתא בכא עליה:
ואמר אלו כי ידעתי אילין דאיתיהין דשלמכי אפן בהנא יומכי השא דין אתכסי להין מן עיניכי:
נאתון לכי דין יומתא דנחדרונכי בעלדבביכי ונאלצונכי מן כל דוכא:
ונסחפונכי ולבניכי בגוכי ולא נשבקון בכי כאף על כאף חלף דלא ידעתי זבנא דסוערנכי:
וכד על להיכלא שרי למפקו לאילין דזבנין בה ומזבנין:
ואמר להון כתיב דביתי בית צלותא איתוהי אנתון דין עבדתוניהי מערתא דלסטיא:
והו מלף הוא כל יום בהיכלא רבי כהנא דין וספרא וקשישא דעמא בעין הוו למובדותה:
ולא משכחין הוו מנא נעבדון לה כלה גיר עמא תלא הוא בה למשמעה:
והוא בחד מן יומתא כד מלף בהיכלא לעמא ומסבר קמו עלוהי רבי כהנא וספרא עם קשישא:
ואמרין לה אמר לן באינא שולטנא הלין עבד אנת ומנו הו דיהב לך שולטנא הנא:
ענא ישוע ואמר להון אשאלכון אף אנא מלתא ואמרו לי:
מעמודיתה דיוחנן מן שמיא הות או מן בני אנשא:
הנון דין מתחשבין הוו בנפשהון ואמרין דאן נאמר מן שמיא אמר לן ומטל מנא לא הימנתוניהי:
אן דין נאמר מן בני אנשא רגם לן עמא כלה מפסין גיר דיוחנן נביא הו:
ואמרו לה דלא ידעינן מן אימכא הי:
אמר להון ישוע ולא אנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
ושרי דנאמר לעמא מתלא הנא גברא חד נצב כרמא ואוחדה לפלחא ואבעד זבנא סגיאא:
ובזבנא שדר עבדה לות פלחא דנתלון לה מן פארא דכרמא פלחא דין מחאוהי ושדרוהי כד סריק:
ואוסף ושדר לעבדה אחרנא הנון דין אף להו מחאוהי וצערוהי ושדרוהי כד סריק:
ואוסף ושדר דתלתא הנון דין ואף להו צלפוהי ואפקוהי:
אמר מרא כרמא מנא אעבד אשדר ברי חביבא כבר נחזוניהי ונתכחדון:
כד חזאוהי דין פלחא מתחשבין הוו בנפשהון ואמרין הנו ירתא תו נקטליוהי ותהוא ירתותא דילן:
ואפקוהי לבר מן כרמא וקטלוהי מנא הכיל נעבד להון מרא כרמא:
נאתא ונובד לפלחא הנון ונתל כרמא לאחרנא כד שמעו דין אמרו לא תהוא הדא:
הו דין חר בהון ואמר ומנא הי הי דכתיבא דכאפא דאסליו בניא הי הות לריש קרנא דזויתא:
וכל דנפל על הי כאפא נתרעע וכל מן דהי תפל עלוהי תדריוהי:
בעו הוו דין רבי כהנא וספרא דנרמון עלוהי אידיא בהי שעתא ודחלו מן עמא ידעו גיר דעליהון אמר מתלא הנא:
ושדרו לותה גשושא דמתדמין בזדיקא דנאחדוניהי במלתא ונשלמוניהי לדינא ולשולטנה דהגמונא:
ושאלוהי ואמרין לה מלפנא ידעינן דתריצאית ממלל אנת ומלף ולא נסב אנת באפא אלא בקושתא אורחא דאלהא מלף אנת:
שליט לן דנתל כסף רשא לקסר או לא:
הו דין אסתכל חרעותהון ואמר מנא מנסין אנתון לי:
חואוני דינרא דמן אית בה צלמא וכתיבתא הנון דין אמרו דקסר:
אמר להון ישוע הבו הכיל דקסר לקסר ודאלהא לאלהא:
ולא אשכחו למאחד מנה מלתא קדם עמא ואתדמרו על פתגמה ושתקו:
קרבו דין אנשין מן זדוקיא הנון דאמרין דקימתא לית ושאלוהי:
ואמרין לה מלפנא מושא כתב לן דאן אנש נמות אחוהי דאית לה אנתתא דלא בניא נסב אחוהי אנתתה ונקים זרעא לאחוהי:
שבעא דין אחין אית הוו קדמיא נסב אנתתא ומית דלא בניא:
ונסבה דתרין לאנתתה והנא מית דלא בניא:
ודתלתא תוב נסבה והכות ואף שבעתיהון ומיתו ולא שבקו בניא:
ומיתת בחרתא אף אנתתא:
בקימתא הכיל דאינא מנהון תהוא אנתתא שבעתיהון גיר נסבוה:
אמר להון ישוע בנוהי דעלמא הנא נסבין נשא ונשא הוין לגברא:
הנון דין דלהו עלמא שוו ולקימתא דמן בית מיתא לא נסבין נשא ואף לא נשא הוין לגברא:
אפלא גיר תוב לממת משכחין איך מלאכא אנון גיר ובניא איתיהון דאלהא מטל דהוו בניא דקימתא:
דקימין דין מיתא אף מושא בדק אדכר גיר בסניא כד אמר מריא אלהה דאברהם ואלהה דאיסחק ואלהה דיעקוב:
אלהא דין לא הוא דמיתא אלא דחיא כלהון גיר חיין אנון לה:
וענו אנשין מן ספרא ואמרין לה מלפנא שפיר אמר אנת:
ולא תוב אמרחו למשאלותה על מדם:
ואמר הוא להון איכנא אמרין ספרא על משיחא דברה הו דדויד:
והו דויד אמר בכתבא דמזמורא דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני:
עדמא דאסים בעלדבביך תחית רגליך:
אן הכיל דויד מרי קרא לה איכנא ברה הו:
וכד כלה עמא שמע הוא אמר לתלמידוהי:
אזדהרו מן ספרא דצבין למהלכו באסטלא ורחמין שלמא בשוקא וריש מותבא בכנושתא וריש סמכא באחשמיתא:
הנון דאכלין בתא דארמלתא בעלתא דמורכין צלותהון הנון נקבלון דינא יתירא:
חר דין ישוע בעתירא אילין דרמין הוו בית גזא קורבניהון:
וחזא אף ארמלתא חדא מסכנתא דארמית שמונא תרין:
ואמר שררא אמר אנא לכון דהדא ארמלתא מסכנתא ארמית יתיר מן כלנש:
כלהון גיר הלין מן מא דיתיר הוא להון ארמיו בית קורבנא דאלהא הדא דין מן חסירותה כל דקניא הות ארמיתה:
וכד אמרין הוו אנשין על היכלא דבכאפא שפירתא ובקורבנא מצבת אמר להון ישוע:
הלין דחזין אנתון נאתון יומתא דבהון לא תשתבק כאף על כאף דלא תסתתר:
ומשאלין הוו לה ואמרין מלפנא אמתי הלין נהוין ומנא הי אתא מא דקריבן הלין דנהוין:
הו דין אמר להון חזו למא תטעון סגיאא גיר נאתון בשמי ונאמרון דאנא אנא משיחא וזבנא קרב לא דין תאזלון בתרהון:
ומא דשמעין אנתון קרבא ושגושיא לא תדחלון עתידן אנין גיר הלין לוקדם למהוא אלא לא עדכיל מטת חרתא:
נקום גיר עמא על עמא ומלכו על מלכו:
וזועא רורבא נהוון בדוכא דוכא וכפנא ומותנא ונהוין דחלתא וסורדא ואתותא רורבתא מן שמיא נתחזין וסתוא רורבא נהוון:
קדם דין הלין כלהין נרמון עליכון אידיא ונרדפונכון ונשלמונכון לכנושתא ולבית אסירא ונקרבונכון קדם מלכא והגמונא מטל שמי:
הויא לכון דין לסהדותא:
סימו דין בלבכון דלא תהוון מתילפין למפק רוחא:
אנא גיר אתל לכון פומא וחכמתא אידא דלא נשכחון למקם לקובלה כלהון בעלדבביכון:
נשלמונכון דין אבהיכון ואחיכון ואחיניכון ורחמיכון ונמיתון מנכון:
ותהוון סניאין מן כל אנש מטל שמי:
ומנתא מן רשכון לא תאבד:
במסיברנותכון דין תקנון נפשכון:
מא דין דחזיתון לאורשלם דחדירין לה חילא הידין דעו דקרב לה חורבה:
הידין אילין דביהוד אנון נערקון לטורא ואילין דבגוה אנון נערקון ודבקוריא לא נעלון לה:
דיומתא אנון הלין דתבעתא דנשלם כל מא דכתיב:
וי דין לאילין דבטנן ולאילין דמינקן בהנון יומתא נהוא גיר אולצנא רבא בארעא ורוגזא על עמא הנא:
ונפלון בפומא דחרבא ונשתבון לכל אתר ואורשלם תהוא מתדישא מן עממא עדמא דנשלמון זבנא דעממא:
ונהוין אתותא בשמשא ובסהרא ובכוכבא ובארעא אולצנא דעממא ופושך אידיא מן תוהתא דקלא דימא:
וזועא דמפק נפשתא דבנינשא מן דחלתא דמדם דעתיד למאתא על ארעא ונתתזיעון חילא דשמיא:
והידין נחזוניהי לברה דאנשא דאתא בעננא עם חילא סגיאא ושובחא רבא:
מא דין דשרי הלין דנהוין אתלבבו וארימו רשיכון מטל דקרב לה פורקנכון:
ואמר הוא להון מתלא חזו לתתא ולכלהון אילנא:
דמא דמפרעין מחדא מנהון מסתכלין אנתון דקרב לה קיטא:
הכנא אף אנתון מא דחזיתון הלין דהוין דעו דקריבא הי מלכותא דאלהא:
אמין אמר אנא לכון דלא תעבר שרבתא הדא עדמא דהלין כלהין נהוין:
שמיא וארעא נעברון ומלי לא נעברן:
אזדהרו דין בנפשכון דלא מתום נאקרון לבותכון באסוטותא וברויותא ובצפתא דעלמא ומן שליא נאתא עליכון יומא הו:
איך צפחתא גיר נצפח על כלהון אילין דיתבין על אפיה דכלה ארעא:
הוו הכיל שהרין בכלזבן ומצלין דתשוון למערק מן הלין דעתידן למהוא ותקומון קדם ברה דאנשא:
באיממא דין מלף הוא בהיכלא ובלליא נפק הוא באת בטורא דמתקרא דבית זיתא:
וכלה עמא מקדמין הוו לותה להיכלא למשמע מלתה:
קריב הוא דין עדעדא דפטירא דמתקרא פצחא:
ובעין הוו רבי כהנא וספרא דאיכנא נקטלוניהי דחלין הוו גיר מן עמא:
על הוא דין סטנא ביהודא דמתקרא סכריוטא דאיתוהי הוא מן מנינא דתרעסר:
ואזל מלל עם רבי כהנא וספרא ורבי חילא דהיכלא איך דנשלמיוהי להון:
וחדיו ואקימו דנתלון לה כספא:
ואשתודי להון ובעא הוא פלעא דנשלמיוהי להון בלעד מן כנשא:
ומטי יומא דפטירא דבה אית הוא עידא דנתנכס פצחא:
ושדר ישוע לכאפא וליוחנן ואמר להון זלו טיבו לן פצחא דנלעס:
הנון דין אמרו לה איכא צבא אנת דנטיב:
אמר להון הא מא דעאלין אנתון למדינתא פגע בכון גברא דשקיל גרבא דמיא זלו בתרה:
ואיכא דעאל אמרו למרה דביתא רבן אמר אינו בית משריא איכא דאכול פצחא עם תלמידי:
והא הו מחוא לכון עליתא חדא רבתא דמשויא תמן טיבו:
ואזלו אשכחו איך דאמר להון וטיבו פצחא:
וכד הוא עדנא אתא ישוע אסתמך ותרעסר שליחא עמה:
ואמר להון רגתא רגתני דהנא פצחא אכול עמכון קדם דאחש:
אמר אנא לכון גיר דמכיל לא אכליוהי עדמא דנשלם במלכותה דאלהא:
ונסב כסא ואודי ואמר סבו הנא ופלגו בינתכון:
אמר אנא גיר לכון דלא אשתא מן ילדא דגפתא עדמא דתאתא מלכותא דאלהא:
ונסב לחמא ואודי וקצא ויהב להון ואמר הנו פגרי דעל אפיכון מתיהב הדא הויתון עבדין לדוכרני:
והכות אף על כסא מן בתר דאחשמו אמר הנא כסא דיתקא חדתא בדמי דחלפיכון מתאשד:
ברם הא אידה דמשלמני על פתורא:
וברה דאנשא אזל איכנא דאתפרש ברם וי להו גברא דבאידה משתלם:
ושריו דנעקבון בינתהון דמנו כי מנהון הו דהדא עתיד למסער:
הוא דין אף חרינא בינתהון דמן אית בהון דרב:
הו דין ישוע אמר להון מלכיהון דעממא מריהון אנון ודשליטין עליהון עבדי טבתא מתקרין:
אנתון דין לא הכנא אלא אינא דרב בכון נהוא איך זעורא ואינא דרשא הו איך משמשנא:
מנו גיר רב הו דסמיך או הו דמשמש לא הוא הו דסמיך אנא דין איתי בינתכון איך הו דמשמש:
אנתון אנון דין דכתרתון לותי בנסיוני:
ואנא משתודא אנא לכון איך דאשתודי לי אבי מלכותא:
דתאכלון ותשתון על פתורא דמלכותא דילי ותתבון על כורסותא ותדונון תרעסר שבטא דאיסריל:
ואמר ישוע לשמעון שמעון הא סטנא שאל דנערובכון איך דלחטא:
ואנא בעית עליך דלא תחסר הימנותך אף אנת בזבן אתפני ושרר אחיך:
שמעון דין אמר לה מרי עמך מטיב אנא ולבית אסירא ולמותא:
אמר לה ישוע אמר אנא לך שמעון דלא נקרא תרנגלא יומנא עדמא דתלת זבנין תכפור דלא ידע אנת לי:
ואמר להון כד שדרתכון דלא כיסא ודלא תרמלא ומסנא למא חסר לכון מדם אמרין לה ולא מדם:
אמר להון מן השא מן דאית לה כיסא נסב והכנא אף תרמלא ומן דלית לה סיפא נזבן נחתה ונזבן לה סיפא:
אמר אנא לכון גיר דאף הדא דכתיבא ולא דתתמלא בי דעם עולא אתמנא כלהין גיר דעלי אשתלם:
והנון אמרין לה מרן הא הרכא אית תרין סיפין אמר להון ספקין:
ונפק ואזל איך דמעד הוא לטורא דבית זיתא ואזלו בתרה אף תלמידוהי:
וכד מטי לדוכתא אמר להון צלו דלא תעלון לנסיונא:
והו פרק מנהון איך משדא כאפא וסם בורכוהי ומצלא הוא:
ואמר אבא אן צבא אנת נעברני כסא הנא ברם לא צביני אלא דילך נהוא:
ואתחזי לה מלאכא מן שמיא דמחיל לה:
וכד הוא בדחלתא תכיבאית מצלא הוא והות דועתה איך שלתא דדמא ונפל על ארעא:
וקם מן צלותה ואתא לות תלמידוהי ואשכח אנון כד דמכין מן עקתא:
ואמר להון מנא דמכין אנתון קומו צלו דלא תעלון לנסיונא:
ועד הו ממלל הא כנשא והו דמתקרא יהודא חד מן תרעסר אתא קדמיהון וקרב לות ישוע ונשקה הדא גיר אתא יהב הוא להון דאינא דנשק אנא הויו:
אמר לה ישוע יהודא בנושקתא משלם אנת לה לברה דאנשא:
כד חזו דין אילין דעמה מדם דהוא אמרין לה מרן נמחא אנון בסיפא:
ומחא חד מנהון לעבדה דרב כהנא ונסבה אדנה דימינא:
ענא דין ישוע ואמר כדו עדמא להדא וקרב לאדנה דהו דבלע ואסיה:
ואמר ישוע להנון דאתו עלוהי רבי כהנא וקשישא ורבי חילא דהיכלא איך דעל לסטיא נפקתון עלי בסיפא ובחוטרא דתאחדונני:
כליום עמכון הוית בהיכלא ולא אושטתון עלי אידיא אלא הדא הי שעתכון ושולטנא דחשוכא:
ואחדו איתיוהי לביתה דרב כהנא ושמעון אתא הוא בתרה מן רוחקא:
אוחדו דין נורא מצעת דרתא ויתבין הוו חדריה ויתב הוא אף הו שמעון בינתהון:
וחזתה עלימתא חדא דיתב לות נורא וחרת בה ואמרא אף הנא עמה הוא:
הו דין כפר ואמר אנתתא לא ידע אנא לה:
ובתר קליל חזיהי אחרנא ואמר לה אף אנת מנהון אנת כאפא דין אמר לא הוית:
ובתר שעא חדא אחרנא מתחרא הוא ואמר שריראית אף הנא עמה הוא אף גליליא הו גיר:
אמר כאפא גברא לא ידע אנא מנא אמר אנת ומחדא כד הו ממלל קרא תרנגלא:
ואתפני ישוע וחר בכאפא ואתדכר שמעון מלתה דמרן דאמר הוא לה דקדם דנקרא תרנגלא תכפור בי תלת זבנין:
ונפק לבר שמעון בכא מריראית:
וגברא דאחידין הוו לישוע מבזחין הוו בה ומחפין הוו לה:
ומחין הוו לה על אפוהי ואמרין אתנבא מנו מחך:
ואחרניתא סגיאתא מגדפין הוו ואמרין עלוהי:
וכד נגהת אתכנשו קשישא ורבי כהנא וספרא ואסקוהי לבית כנושתהון:
ואמרין לה אן אנת הו משיחא אמר לן אמר להון אן אמר לכון לא תהימנונני:
ואן אשאלכון לא מפנין אנתון לי פתגמא או שרין אנתון לי:
מן השא נהוא ברה דאנשא יתב מן ימינא דחילא דאלהא:
אמרין דין כלהון אנת הו הכיל ברה דאלהא אמר להון ישוע אנתון אמרין אנתון דאנא אנא:
אמרין מנא תוב מתבעין לן סהדא חנן גיר שמען מן פומה:
וקמו כלה כנשהון ואיתיוהי לות פילטוס:
ושריו אכלין קרצוהי ואמרין להנא אשכחן דמטעא עמן וכלא דכסף רשא לקסר לא נתל ואמר על נפשה דמלכא הו משיחא:
פילטוס דין שאלה ואמר לה אנת הו מלכא דיהודיא אמר לה אנת אמרת:
ואמר פילטוס לרבי כהנא ולכנשא אנא מדם עלתא לא משכח אנא על גברא הנא:
הנון דין מזעקין הוו ואמרין דשגשה לעמן כד מלף בכלה יהוד ושרי מן גלילא ועדמא להרכא:
פילטוס דין כד שמע שמא דגלילא שאל דאן גברא הו גליליא:
וכד ידע דמן תחית שולטנא הו דהרודס שדרה לותה דהרודס מטל דבאורשלם הוא בהנון יומתא:
הרודס דין כד חזיהי לישוע חדי טב צבא הוא גיר למחזיה מן זבנא סגיאא מטל דשמע הוא עלוהי סגיאתא ומסבר הוא דמדם אתא נחזא מנה:
ומלא סגיאתא משאל הוא לה ישוע דין מדם פתגמא לא אתיבה:
קימין הוו דין רבי כהנא וספרא ועזיזאית אכלין הוו קרצוהי:
הרודס דין שטה הו ופלחוהי וכד מבזח אלבשה נחתא דזחוריתא ושדרה לות פילטוס:
ובהו יומא הוו רחמא פילטוס והרודס עם חדדא בעלדבבותא הות גיר מן קדים בינתהון:
קרא דין פילטוס לרבי כהנא ולארכונא ולעמא:
ואמר להון קרבתון לי גברא הנא איך מהפך עמכון והא אנא עקבתה לעניכון ועלתא מדם לא אשכחת בגברא הנא מן כל דמרשין אנתון בה:
אלא אפלא הרודס שדרתה גיר לותה והא לא מדם דשוא למותא סעיר לה:
ארדיוהי הכיל ואשבקיוהי:
עידא גיר אית הוא דנשרא להון חד בעדעדא:
קעו דין כלה כנשא ואמרין שקוליהי להנא ושרי לן לבר-אבא:
הו אינא דמטל אסטסיס דהות במדינתא וקטלא רמא הוא בית אסירא:
תוב דין מלל עמהון פילטוס כד צבא דנשרא לישוע:
הנון דין קעין הוו ואמרין זקופיהי זקופיהי:
הו דין דתלת זבנין אמר להון מנא גיר דביש עבד הנא מדם עלתא דשויא למותא לא אשכחת בה ארדיוהי הכיל ואשבקיוהי:
הנון דין תכבין הוו בקלא רמא ושאלין הוו לה דנזקפוניהי ועשן הוא קלהון דילהון ודרבי כהנא:
פילטוס דין פקד דתהוא שאלתהון:
ושרא להון להו דמטל אסטסיס וקטלא רמא הוא בית אסירא הו דשאלו לישוע דין אשלם לצבינהון:
וכד מובלין לה אחדו לשמעון קוריניא דאתא מן קריתא וסמו עלוהי זקיפא דנטען בתרה דישוע:
ואתא הוא בתרה סוגאא דעמא ונשא אילין דמרקדן הוי ואלין עלוהי:
ואתפני ישוע לותהין ואמר בנת אורשלם לא תבכין עלי ברם על נפשכין בכיין ועל בניכין:
דהא אתין יומתא דבהון נאמרון טוביהין לעקרתא ולכרסתא דלא ילד ולתדיא דלא אינקו:
הידין תשרון למאמר לטורא דפלו עלין ולרמתא דכסינן:
דאן בקיסא רטיבא הלין עבדין ביבישא מנא נהוא:
ואתין הוו עמה תרין אחרנין עבדי בישתא דנתקטלון:
וכד אתו לדוכתא חדא דמתקריא קרקפתא זקפוהי תמן ולהנון עבדי בישתא חד מן ימינה וחד מן סמלה:
הו דין ישוע אמר הוא אבא שבוק להון לא גיר ידעין מנא עבדין ופלגו נחתוהי וארמיו עליהון פסא:
קאם הוא דין עמא וחזא וממיקין הוו בה אף ארכונא ואמרין לאחרנא אחי נחא נפשה אן הויו משיחא גביה דאלהא:
ומבזחין הוו בה אף אסטרטיוטא כד קרבין לותה ומקרבין לה חלא:
ואמרין לה אן אנת הו מלכא דיהודיא אחא נפשך:
אית הוא דין אף כתבא דכתיב לעל מנה יונאית ורהומאית ועבראית הנו מלכא דיהודיא:
חד דין מן הנון עבדי בישתא דצליבין הוו עמה מגדף הוא עלוהי ואמר אן אנת הו משיחא פצא נפשך ופצא אף לן:
וכאא בה חברה ואמר לה אף לא מן אלהא דחל אנת דאף אנת בה אנת בדינא:
וחנן כאנאית איך דשוין הוין גיר ואיך דעבדן אתפרען הנא דין מדם דסנא לא עביד לה:
ואמר לישוע אתדכריני מרי מא דאתא אנת במלכותך:
אמר לה ישוע אמין אמר אנא לך דיומנא עמי תהוא בפרדיסא:
אית הוי דין איך שעא שת והוא חשוכא על כלה ארעא עדמא לתשע שעין:
ושמשא חשך ואצטרי אפי תרעא דהיכלא מן מצעתה:
וקעא ישוע בקלא רמא ואמר אבי באידיך סאם אנא רוחי הדא אמר ושלם:
כד חזא דין קנטרונא מדם דהוא שבח לאלהא ואמר שריראית הנא גברא זדיקא הוא:
וכלהון כנשא אילין דכנישין הוו לחזתא הדא כד חזו מדם דהוא הפכו כד טרפין על חדיהון:
וקימין הוו מן רוחקא כלהון ידועוהי דישוע ונשא אילין דאתי הוי עמה מן גלילא וחזין הוו הלין:
גברא דין חד דשמה יוסף בולוטא מן רמתא מדינתא דיהוד גברא הוא טבא וזדיקא:
הנא לא שלם הוא לצבינהון ולסוערנהון ומסכא הוא למלכותא דאלהא:
הנא קרב לות פילטוס ושאל פגרה דישוע:
ואחתה וכרכה בחיצא דכתנא וסמה בבית קבורא נקירא הו דלא אנש עדכיל אתתסים הוא בה:
ויומא ערובתא הות ושבתא נגהא הות:
קריבן הוי דין נשא הלין דאתי עמה מן גלילא וחזייהי לקברא ואיכנא אתתסים פגרה:
והפך טיב הרומא ובסמא ובשבתא שלי איך דפקיד:
בחד בשבא דין בשפרא עד חשוך אתי לבית קבורא ואיתי הרומא הלין דטיב הוי ואית הוי עמהין נשא אחרניתא:
ואשכח כאפא דמעגלא מן בית קבורא:
ועלין ולא אשכחיהי לפגרא דישוע:
והוא דכד הנין תמיהן על הדא הא תרין גברין קמו לעל מנהין ומברק הוא לבושהון:
והוי בדחלתא וכפי אפיהין בארעא ואמרין להין מנא בעין אנתין חיא עם מיתא:
ליתוהי תנן קם לה עהדין דמלל עמכין כד הו בגלילא:
ואמר הוא דעתיד הו ברה דאנשא דנשתלם באידי אנשא חטיא ונצטלב ולתלתא יומין נקום:
והנין אתדכרין למלוהי:
והפך מן קברא ואמרין הלין כלהין לחדעסר ולשרכא:
איתיהין הוי דין מרים מגדליתא ויוחן ומרים אמה דיעקוב ושרכא דעמהין הלין דאמר הוי לשליחא:
ואתחזי בעיניהון מלא הלין איך שניתא ולא הימנו אנין:
שמעון דין קם ורהט לקברא ואדיק חזא כתנא דסימין בלחוד ואזל כד מתדמר בנפשה על מדם דהוא:
והא תרין מנהון בה ביומא אזלין הוו לקריתא דשמה עמאוס ופריקא מן אורשלם אסטדותא שתין:
והנון ממללין הוו חד עם חד על הלין כלהין דגדש:
וכד הנון ממללין ובעין חד עם חד אתא הו ישוע ומטי אנון ומהלך הוא עמהון:
ועיניהון אחידן הוי דלא נסתכלוניהי:
ואמר להון מנא אנין מלא הלין דממללין אנתון חד עם חד כד מהלכין אנתון וכמירין אנתון:
ענא חד מנהון דשמה קליופא ואמר לה אנת הו כי בלחודיך נוכריא מן אורשלם דלא ידע אנת מדם דהוא בה בהנון יומתא:
אמר להון מנא אמרין לה על ישוע הו דמן נצרת גברא דהוא נביא וחילתן הוא במלתא ובעבדא קדם אלהא וקדם כולה עמא:
ואשלמוהי רבי כהנא וקשישא לדינא דמותא וזקפוהי:
חנן דין סברין הוין דהויו עתיד הוא דנפרקיוהי לאיסריל והא תלתא יומין הא מן דהלין כלהין הוי:
אלא אף נשא מנן אתמהן קדם הוי גיר לבית קבורא:
וכד לא אשכח פגרה אתי אמרן לן דמלאכא חזין תמן ואמרין עלוהי דחי הו:
ואף אנשא מנן אזלו לבית קבורא ואשכחו הכנא איך מא דאמר נשא לה דין לא חזו:
הידין אמר להון ישוע או חסירי רעינא ויקירי לבא למהימנו בכלהין אילין דמללו נביא:
לא הוא הלין עתיד הוא דנסיבר משיחא ודנעול לתשבוחתה:
ושרי הוא מן מושא ומן כלהון נביא ומפשק הוא להון על נפשה מן כלהון כתבא:
וקרבו הוו לקריתא הי דאזלין הוו לה והו מסבר הוא להון דאיך דלדוכא רחיקא אזל הוא:
ואלצוהי ואמרין לה פוש לותן מטל דיומא השא רכן לה למחשך ועל דנקוא לותהון:
והוא דכד אסתמך עמהון נסב לחמא וברך וקצא ויהב להון:
ומחדא אתפתח עיניהון ואשתודעוהי והו אשתקל לה מנהון:
ואמרין הוו חד לחד לא הוא לבן יקיר הוא בגון כד ממלל עמן באורחא ומפשק לן כתבא:
וקמו בה בשעתא והפכו לאורשלם ואשכחו לחדעסר דכנישין ולאילין דעמהון:
כד אמרין דשריראית קם מרן ואתחזי לשמעון:
ואף הנון אשתעיו אילין דהוי באורחא ואיכנא אתידע להון כד קצא לחמא:
וכד הלין ממללין הוו ישוע קם בינתהון ואמר להון שלמא עמכון אנא אנא לא תדחלון:
והנון אתרהבו והוו בדחלתא סברין הוו גיר דרוחא חזין:
ואמר להון ישוע מנא מתזיעין אנתון ומנא סלקן מחשבתא על לבותכון:
חזו אידי ורגלי דאנא אנא גושונני ודעו דלרוחא בסרא וגרמא לית לה איך דחזין אנתון דאית לי:
וכד הלין אמר חוי אנון אידוהי ורגלוהי:
וכד עדמא להשא לא מהימנין הוו מן חדותהון ומתתמהין הוו אמר להון אית לכון תנן מדם למאכל:
הנון דין יהבו לה מנתא מן נונא דטויא ומן ככריתא דדבשא:
ונסב אכל לעניהון:
ואמר להון הלין אנין מלא דמללת עמכון כד לותכון הוית דולא הו דנשתלם כל מדם דכתיב בנמוסא דמושא ובנביא ובמזמורא עלי:
הידין פתח רעינהון למסתכלו כתבא:
ואמר להון דהכנא כתיב והכנא זדק הוא דנחש משיחא ודנקום מן בית מיתא לתלתא יומין:
ודנתכרז בשמה תיבותא לשובקנא דחטהא בכלהון עממא ושוריא נהוא מן אורשלם:
ואנתון אנון סהדא דהלין:
ואנא אשדר עליכון מולכנא דאבי אנתון דין קוו באורשלם מדינתא עדמא דתלבשון חילא מן רומא:
ואפק אנון עדמא לבית-עניא וארים אידוהי וברך אנון:
והוא דכד מברך להון אתפרש מנהון וסלק לשמיא:
הנון דין סגדו לה והפכו לאורשלם בחדותא רבתא:
ובכלזבן איתיהון הוו בהיכלא כד משבחין ומברכין לאלהא אמין:
ברשית איתוהי הוא מלתא והו מלתא איתוהי הוא לות אלהא ואלהא איתוהי הוא הו מלתא:
הנא איתוהי הוא ברשית לות אלהא:
כל באידה הוא ובלעדוהי אפלא חדא הות מדם דהוא:
בה חיא הוא וחיא איתיהון נוהרא דבנינשא:
והו נוהרא בחשוכא מנהר וחשוכא לא אדרכה:
הוא ברנשא דאשתדר מן אלהא שמה יוחנן:
הנא אתא לסהדותא דנסהד על נוהרא דכלנש נהימן באידה:
לא הו הוא נוהרא אלא דנסהד על נוהרא:
איתוהי הוא גיר נוהרא דשררא דמנהר לכלנש דאתא לעלמא:
בעלמא הוא ועלמא באידה הוא ועלמא לא ידעה:
לדילה אתא ודילה לא קבלוהי:
אילין דין דקבלוהי יהב להון שולטנא דבניא דאלהא נהוון לאילין דמהימנין בשמה:
אילין דלו מן דמא ולא מן צבינא דבסרא ולא מן צבינא דגברא אלא מן אלהא אתילדו:
ומלתא בסרא הוא ואגן בן וחזין שובחה שובחא איך דיחידיא דמן אבא דמלא טיבותא וקושתא:
יוחנן סהד עלוהי וקעא ואמר הנו הו דאמרת דבתרי אתא והוא לה קדמי מטל דקדמי הו מני:
ומן מליותה חנן כלן נסבן וטיבותא חלף טיבותא:
מטל דנמוסא ביד מושא אתיהב שררא דין וטיבותא ביד ישוע משיחא הוא:
אלהא לא חזא אנש ממתום יחידיא אלהא הו דאיתוהי בעובא דאבוהי הו אשתעי:
והדא הי סהדותה דיוחנן כד שדרו לותה יהודיא מן אורשלם כהנא ולויא דנשאלוניהי אנת מן אנת:
ואודי ולא כפר ואודי דלו אנא אנא משיחא:
ושאלוהי תוב מנא הכיל אליא אנת ואמר לא איתי נביא אנת ואמר לא:
ואמרו לה ומנו אנת דנתל פתגמא לאילין דשדרון מנא אמר אנת על נפשך:
אמר אנא קלא דקרא במדברא דאשוו אורחה דמריא איכנא דאמר אשעיא נביא:
הנון דין דאשתדרו מן פרישא הוו:
ושאלוהי ואמרו לה מנא הכיל מעמד אנת אן אנת לא איתיך משיחא ולא אליא ולא נביא:
ענא יוחנן ואמר להון אנא מעמד אנא במיא בינתכון דין קאם הו דאנתון לא ידעין אנתון לה:
הנו הו דבתרי אתא והוא לה קדמי הו דאנא לא שוא אנא דאשרא ערקא דמסנוהי:
הלין בבית-עניא הוי בעברא דיורדנן איכא דמעמד הוא יוחנן:
וליומא דבתרה חזא יוחנן לישוע דאתא לותה ואמר הא אמרה דאלהא הו דשקל חטיתה דעלמא:
הנו דאנא אמרת עלוהי דבתרי אתא גברא והוא לה קדמי מטל דקדמי הו מני:
ואנא לא ידע הוית לה אלא דנתידע לאיסריל מטל הנא אתית אנא דבמיא אעמד:
ואסהד יוחנן ואמר דחזית לרוחא דנחתא מן שמיא איך יונא וקוית עלוהי:
ואנא לא ידע הוית לה אלא מן דשדרני דאעמד במיא הו אמר לי דאינא דחזא אנת דנחתא רוחא ומקויא עלוהי הנו מעמד ברוחא דקודשא:
ואנא חזית ואסהדת דהנו ברה דאלהא:
וליומא אחרנא קאם הוא יוחנן ותרין מן תלמידוהי:
וחר בישוע כד מהלך ואמר הא אמרה דאלהא:
ושמעו תריהון תלמידוהי כד אמר ואזלו להון בתרה דישוע:
ואתפני ישוע וחזא אנון דאתין בתרה ואמר להון מנא בעין אנתון אמרין לה רבן איכא הוא אנת:
אמר להון תו ותחזון הנון דין אתו וחזו איכא דהוא ולותה הוו יומא הו ואית הוי איך שעא עסר:
חד דין מן הנון דשמעו מן יוחנן ואזלו בתרה דישוע איתוהי הוא אנדראוס אחוהי דשמעון:
הנא חזא לוקדם לשמעון אחוהי ואמר לה אשכחניהי למשיחא:
ואיתיה לות ישוע וחר בה ישוע ואמר אנת הו שמעון ברה-דיונא אנת תתקרא כאפא:
וליומא אחרנא צבא ישוע למפק לגלילא ואשכח לפיליפוס ואמר לה תא בתרי:
הו דין פיליפוס איתוהי הוא מן בית-צידא מן מדינתה דאנדראוס ודשמעון:
ופיליפוס אשכח לנתניאיל ואמר לה הו דכתב עלוהי מושא בנמוסא ובנביא אשכחניהי דישוע הו בר יוסף מן נצרת:
אמר לה נתניאיל מן נצרת משכח מדם דטב נהוא אמר לה פיליפוס תא ותחזא:
וחזיהי ישוע לנתניאיל כד אתא לותה ואמר עלוהי הא שריראית בר איסריל דנכלא לית בה:
אמר לה נתניאיל מן אימכא ידע אנת לי אמר לה ישוע עדלא נקריך פיליפוס כד תחית תתא אנת חזיתך:
ענא נתניאיל ואמר לה רבי אנת הו ברה דאלהא אנת הו מלכה דאיסריל:
אמר לה ישוע על דאמרת לך דחזיתך תחית תתא מהימן אנת דרורבן מן הלין תחזא:
אמר לה אמין אמין אמר אנא לכון דמן השא תחזון שמיא דפתיחין ומלאכוהי דאלהא כד סלקין ונחתין לות ברה דאנשא:
וליומא דתלתא הות משתותא בקטנא מדינתא דגלילא ואמה דישוע תמן הות:
ואף הו ישוע ותלמידוהי אתקריו לה למשתותא:
וחסר הוא חמרא ואמרא לה אמה לישוע חמרא לית להון:
אמר לה ישוע מא לי ולכי אנתתא לא עדכיל אתת שעתי:
אמרא אמה למשמשנא מדם דאמר לכון עבדו:
אית הוי דין תמן אגנא דכאפא שת דסימן לתדכיתא דיהודיא דאחדן תרין תרין רבעין או תלתא:
אמר להון ישוע מלו אנין מיא לאגנא ומלו אנין עדמא לעל:
אמר להון זלועו מכיל ואיתו לריש סמכא ואיתיו:
וכד טעם הו ריש סמכא מיא הנון דהוו חמרא ולא ידע הוא מן אימכא הוא משמשנא דין ידעין הוו דהנון מלו אנון למיא קרא ריש סמכא לחתנא:
ואמר לה כל אנש לוקדם חמרא טבא מיתא ומא דרויו הידין אינא דבציר אנת דין נטרתיהי לחמרא טבא עדמא להשא:
הדא הי אתא קדמיתא דעבד ישוע בקטנא דגלילא ואודע שובחה והימנו בה תלמידוהי:
בתר הדא נחת לכפרנחום הו ואמה ואחוהי ותלמידוהי ותמן הוו קליל יומתא:
וקריב הוא פצחא דיהודיא וסלק לאורשלם ישוע:
ואשכח בהיכלא להלין דמזבנין תורא וערבא ויונא ולמערפנא דיתבין:
ועבד לה פרגלא מן חבלא ולכלהון אפק מן היכלא ולערבא ולתורא ולמערפנא ואשד עורפנהון ופתוריהון הפך:
ולהנון דמזבנין יונא אמר שקולו הלין מכא ולא תעבדונה לביתה דאבי בית תאגורתא:
ואתדכרו תלמידוהי דכתיב דטננה דביתך אכלני:
ענו דין יהודיא ואמרו לה מנא אתא מחוא אנת לן דהלין עבד אנת:
ענא ישוע ואמר להון סתורו היכלא הנא ולתלתא יומין אנא מקים אנא לה:
אמרין לה יהודיא לארבעין ושת שנין אתבני היכלא הנא ואנת לתלתא יומין מקים אנת לה:
הו דין אמר הוא על היכלא דפגרה:
כד קם דין מן בית מיתא אתדכרו תלמידוהי דהדא אמר הוא והימנו לכתבא ולמלתא דאמר ישוע:
כד איתוהי הוא דין ישוע באורשלם בפצחא בעדעדא סגיאא הימנו בה דחזו אתותא דעבד:
הו דין ישוע לא מהימן הוא להון נפשה מטל דהו ידע הוא לכלנש:
ולא סניק הוא דאנש נסהד לה על כל ברנש הו גיר ידע הוא מנא אית בברנשא:
אית הוא דין תמן חד גברא מן פרישא ניקדמוס שמה הוא ארכונא דיהודיא:
הנא אתא לות ישוע בלליא ואמר לה רבי ידעינן דמן אלהא אשתדרת מלפנא לא גיר אנש משכח הלין אתותא למעבד דאנת עבד אנת אלא מן דאלהא עמה:
ענא ישוע ואמר לה אמין אמין אמר אנא לך דאן אנש לא מתילד מן דריש לא משכח דנחזא מלכותה דאלהא:
אמר לה ניקדמוס איכנא משכח דנתילד גברא סבא דלמא משכח תוב לכרסא דאמה דתרתין זבנין למעל ונתילד:
ענא ישוע ואמר לה אמין אמין אמר אנא לך דאן אנש לא מתילד מן מיא ורוחא לא משכח דנעול למלכותא דאלהא:
מדם דיליד מן בסרא בסרא הו ומדם דיליד מן רוחא רוחא הו:
לא תתדמר דאמרת לך דולא לכון למתילדו מן דריש:
רוחא אתר דצביא נשבא וקלה שמע אנת אלא לא ידע אנת אימכא אתיא ולאיכא אזלא הכנא איתוהי כלנש דיליד מן רוחא:
ענא ניקדמוס ואמר לה איכנא משכחן הלין למהוא:
ענא ישוע ואמר לה אנת הו מלפנה דאיסריל והלין לא ידע אנת:
אמין אמין אמר אנא לך דמדם דידעין חנן ממללין חנן ומדם דחזין מסהדין אנחנן וסהדותן לא מקבלין אנתון:
אן דבארעא אמרת לכון ולא מהימנין אנתון איכנא אן אמר לכון דבשמיא תהימנונני:
ולא אנש סלק לשמיא אלא הו דנחת מן שמיא ברה דאנשא הו דאיתוהי בשמיא:
ואיכנא דארים מושא חויא במדברא הכנא עתיד למתתרמו ברה דאנשא:
דכל אנש דמהימן בה לא נאבד אלא נהוון לה חיא דלעלם:
הכנא גיר אחב אלהא לעלמא איכנא דלברה יחידיא נתל דכל מן דמהימן בה לא נאבד אלא נהוון לה חיא דלעלם:
לא גיר שדר אלהא לברה לעלמא דנדוניוהי לעלמא אלא דנחא לעלמא באידה:
מן דמהימן בה לא מתתדין ומן דלא מהימן מן כדו דין הו דלא הימן בשמה דיחידיא ברה דאלהא:
הנו דין דינא דנוהרא אתא לעלמא ואחבו בנינשא לחשוכא יתיר מן דלנוהרא איתיהון הוו גיר עבדיהון בישא:
כל גיר דסניתא עבד סנא לנוהרא ולא אתא לנוהרא דלא נתכססון עבדוהי:
הו דין דעבד שררא אתא לות נוהרא דנתידעון עבדוהי דבאלהא עבידין:
בתר הלין אתא ישוע ותלמידוהי לארעא דיהוד ותמן מתהפך הוא עמהון ומעמד:
אף יוחנן דין מעמד הוא בעינ-יון דעל גנב שלים מטל דמיא אית הוו תמן סגיאא ואתין הוו ועמדין:
לא גיר עדכיל נפל הוא יוחנן בית אסירא:
הות הות דין בעתא לחד מן תלמידוהי דיוחנן עם יהודיא חד על תדכיתא:
ואתו לות יוחנן ואמרו לה רבן הו דעמך הוא בעברא דיורדנן דאנת סהדת עלוהי הא אף הו מעמד וסגיאא אתין לותה:
ענא יוחנן ואמר להון לא משכח ברנשא למסב מן צבות נפשה מדם אלא אן אתיהב לה מן שמיא:
אנתון סהדין אנתון לי דאמרת דאנא לא הוית משיחא אלא שליחא אנא דקדמוהי:
מן דאית לה כלתא חתנא הו רחמה דין דחתנא הו דקאם וצאת לה חדותא רבתא חדא מטל קלה דחתנא הדא הכיל חדותא דילי הא ממליא:
להו הו ולא למרבא ולי למבצר:
הו גיר דמן לעל אתא לעל מן כל הו והו דמן ארעא מן ארעא הו ומן ארעא ממלל הו דמן שמיא אתא לעל מן כל הו:
ומדם דחזא ושמע מסהד וסהדותה לא אנש מקבל:
הו דין דקבל סהדותה חתם דאלהא שרירא הו:
אינא גיר דאלהא שדרה מלא הו דאלהא ממלל לא הוא גיר בכילא יהב אלהא רוחא:
אבא מחב לברא וכל מדם יהב באידוהי:
מן דמהימן בברא אית לה חיא דלעלם ומן דלא מתטפיס לברא לא נחזא חיא אלא רוגזה דאלהא נקוא עלוהי:
ידע דין ישוע דשמעו פרישא דתלמידא סגיאא עבד ומעמד יתיר מן יוחנן:
כד לא הוא הו ישוע מעמד הוא אלא תלמידוהי:
ושבקה ליהוד ואזל לה תוב לגלילא:
מעבדא הות לה דין דנאתא נעבר על בית שמריא:
ואתא למדינתא דשמריא דמתקריא שכר על גנב קריתא דיהב הוא יעקוב ליוסף ברה:
ואית הוא תמן מעינא דמיא דיעקוב הו דין ישוע לאא הוא מן עמלא דאורחא ויתב הוא לה על מעינא ואית הוי שת שעין:
ואתת אנתתא מן שמרין דתמלא מיא ואמר לה ישוע הב לי מיא אשתא:
תלמידוהי גיר עלו הוו למדינתא דנזבנון להון סיברתא:
אמרא לה הי אנתתא שמריתא איכנא אנת יהודיא אנת ומני שאל אנת למשתא דאיתי אנתתא שמריתא לא גיר מתחשחין יהודיא עם שמריא:
ענא ישוע ואמר לה אלו ידעא הויתי מוהבתא דאלהא ומנו הנא דאמר לכי הב לי אשתא אנתי שאלא הויתי לה ויהב הוא לכי מיא חיא:
אמרא לה אנתתא הי מרי לא דולא אית לך וברא עמיקא אימכא לך מיא חיא:
למא אנת רב אנת מן אבון יעקוב הו דהו יהב לן ברא הדא והו מנה אשתי ובנוהי וענה:
ענא ישוע ואמר לה כל דנשתא מן הלין מיא תוב נצהא:
כל דין דנשתא מן מיא דאנא אתל לה לא נצהא לעלם אלא מיא הנון דיהב אנא לה נהוון בה מעינא דמיא דנבעין לחיא דלעלם:
אמרא לה אנתתא הי מרי הב לי מן הלין מיא דלא תוב אצהא ולא הוית אתיא דליא מן הרכא:
אמר לה ישוע זלי קרי לבעלכי ותי להרכא:
אמרא לה לית לי בעלא אמר לה ישוע שפיר אמרתי דלית לי בעלא:
חמשא גיר בעלין הוו לכי והנא דאית לכי השא לא הוא בעלכי הדא שרירתא אמרתי:
אמרא לה הי אנתתא מרי חזיא אנא דנביא אנת:
אבהין בהנא טורא סגדו ואנתון אמרין אנתון דבאורשלם הו אתר דולא למסגד:
אמר לה ישוע אנתתא הימניני דאתיא שעתא דלא בהנא טורא ואף לא באורשלם תסגדון לאבא:
אנתון סגדין אנתון למדם דלא ידעין אנתון חנן דין סגדין חנן למא דידעין חנן דחיא מן יהודיא אנון:
אלא אתיא שעתא והשא איתיה אמתי דסגודא שרירא נסגדון לאבא ברוחא ובשררא אף אבא גיר דאיך הלין הו סגודא בעא:
רוחא הו גיר אלהא ואילין דסגדין לה ברוחא ובשררא ולא דנסגדון:
אמרא לה אנתתא הי ידעא אנא דמשיחא אתא ומא דאתא הו מלף לן כלמדם:
אמר לה ישוע אנא אנא דממלל אנא עמכי:
וכד ממלל אתו תלמידוהי ומתדמרין הוו דעם אנתתא ממלל לא דין אנש אמר מנא בעא אנת או מנא ממלל אנת עמה:
ושבקת קולתה אנתתא ואזלת למדינתא ואמרא לאנשא:
תו חזו גברא דאמר לי כל מדם דעבדת למא הויו משיחא:
ונפקו אנשא מן מדינתא ואתין הוו לותה:
ובינת הלין בעין הוו מנה תלמידוהי ואמרין לה רבן לעס:
הו דין אמר להון אית לי מאכולתא דאכול אידא דאנתון לא ידעין אנתון:
אמרין תלמידא ביניהון למא אנש איתי לה מדם למאכל:
אמר להון ישוע מאכולתי דילי איתיה דאעבד צבינה דמן דשדרני ואשלמיוהי לעבדה:
לא אנתון אמרין דבתר ארבעא ירחין אתא חצדא הא אמר אנא לכון דארימו עיניכון וחזו ארעתא דחור ומטי לחצדא מן כדו:
ואינא דחצד אגרא נסב וכנש פארא לחיא דלעלם וזרועא וחצודא אכחדא נחדון:
בהדא גיר איתיה מלתא דשררא דאחרין הו זרע ואחרין חצד:
אנא שדרתכון למחצד מדם דלא הוא אנתון לאיתון בה אחרנא גיר לאיו ואנתון עלתון על עמלהון דהנון:
מן הי מדינתא דין סגיאא הימנו בה שמריא מטל מלתה דאנתתא הי דמסהדא הות דאמר לי כלמדם דעבדת:
וכד אתו לותה הנון שמריא בעו מנה דנהוא לותהון והוא לותהון תרין יומין:
וסגיאא הימנו בה מטל מלתה:
ואמרין הוו לאנתתא הי דמכיל לא הוא מטל מלתכי מהימנין חנן בה חנן גיר שמען וידען דהנו שריראית משיחא מחינה דעלמא:
ובתר תרין יומין נפק ישוע מן תמן ואזל לגלילא:
הו גיר ישוע סהד דנביא במדינתה לא מתיקר:
כד דין אתא לגלילא קבלוהי גליליא דחזו אתותא כל דעבד באורשלם בעדעדא אתו הוו גיר ואף הנון לעדעדא:
אתא דין תוב ישוע לקטנא דגלילא איכא דעבד מיא חמרא ואית הוא בכפרנחום עבד מלכא חד דברה כריה הוא:
הנא שמע דאתא ישוע מן יהוד לגלילא ואזל לותה ובעא הוא מנה דנחות ונאסא לברה קריב הוא גיר לממת:
אמר לה ישוע אן אתותא ותדמרתא לא תחזון לא תהימנון:
אמר לה הו עבד מלכא מרי חות עדלא מאת לה טליא:
אמר לה ישוע זל ברך חי הו והימן הו גברא במלתא דאמר לה ישוע ואזל:
כד דין נחת הוא ארעוהי עבדוהי וסברוהי ואמרין לה ברך חיא:
ושאל אנון באינא עדנא אתחלם אמרין לה אתמלי בשבע שעין שבקתה אשתא:
וידע אבוהי דבהי שעתא דבה אמר לה ישוע דברך חיא והימן הו וביתה כלה:
הדא תוב אתא דתרתין עבד ישוע כד אתא מן יהוד לגלילא:
בתר הלין הוא עדעדא דיהודיא וסלק ישוע לאורשלם:
אית הוא דין תמן באורשלם דוכתא חדא דמעמודיתא דמתקריא עבראית בית-חסדא ואית הוא בה חמשא אסטוין:
ובהלין רמין הוו עמא סגיאא דכריהא וסמיא וחגיסא ויבישא ומסכין הוו לזועא דמיא:
מלאכא גיר בזבן זבן נחת הוא לה למעמודיתא ומזיע הוא להון למיא ואינא דקדמיא נחת הוא מן בתר זועא דמיא מתחלם הוא כל כאבא אינא דאית הוא לה:
אית הוא דין תמן גברא חד דתלתין ותמנא שנין איתוהי הוא בכורהנא:
להנא חזא ישוע דרמא וידע דזבנא סגיאא אית לה ואמר לה צבא אנת דתתחלם:
ענא הו כריהא ואמר אין מרי לית לי דין אנש דמא דאתתזיעו מיא נרמיני במעמודיתא אלא עד אנא אתא אנא אחרין מן קדמי נחת:
אמר לה ישוע קום שקול ערסך והלך:
ובר שעתה אתחלם גברא הו וקם שקל ערסה והלך והו הו יומא שבתא הות:
ואמרין לה יהודיא להו דאתאסי שבתא הי לא שליט לך דתשקול ערסך:
הו דין ענא ואמר להון הו דעבדני חלימא הו אמר לי דשקול ערסך והלך:
ושאלוהי מנו הנא גברא דאמר לך דשקול ערסך והלך:
הו דין דאתאסי לא ידע הוא מנו ישוע גיר אתגני הוא לה בכנשא סגיאא דאית הוא בדוכתא הי:
בתר זבן אשכחה ישוע בהיכלא ואמר לה הא חלים אנת תוב לא תחטא דלמא נהוא לך מדם דביש מן קדמיא:
ואזל הו גברא ואמר ליהודיא דישוע הו הו דאחלמה:
ומטל הדא רדפין הוו יהודיא לישוע ובעין הוו למקטלה דהלין עבד הוא בשבתא:
הו דין ישוע אמר להון אבי עדמא להשא עבד אף אנא עבד אנא:
ומטל הדא יתיראית בעין הוו יהודיא למקטלה לא בלחוד דשרא הוא שבתא אלא אף דעל אלהא דאבוהי איתוהי אמר הוא ומשוא הוא נפשה עם אלהא:
ענא דין ישוע ואמר להון אמין אמין אמר אנא לכון דלא משכח ברא עבד מדם מן צבות נפשה אלא מדם דחזא לאבא דעבד אילין גיר דאבא עבד הלין אף ברא אכותה עבד:
אבא גיר רחם לברה וכלמדם דעבד מחוא לה ודיתירין מן הלין עבדא מחוא לה דאנתון תתדמרון:
איכנא גיר דאבא מקים מיתא ומחא להון הכנא אף ברא לאילין דצבא מחא:
לא הוא גיר אבא דאן לאנש אלא כלה דינא יהבה לברא:
דכלנש ניקר לברא איך דמיקר לאבא הו דלא מיקר לברא לא מיקר לאבא דשדרה:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דשמע מלתי ומהימן למן דשדרני אית לה חיא דלעלם ולדינא לא אתא אלא שני לה מן מותא לחיא:
אמין אמין אמר אנא לכון דאתיא שעתא אף השא איתיה אמתי דמיתא נשמעון קלה דברה דאלהא והנון דשמעין נחון:
איכנא גיר דלאבא אית חיא בקנומה הכנא יהב אף לברא דנהוון חיא בקנומה:
ואשלטה דנהוא עבד אף דינא:
דברה הו דין דאנשא לא תתדמרון בהדא דאתיא שעתא אמתי דכלהון אילין דבקברא אנון נשמעון קלה:
ונפקון אילין דעבדו טבתא לקימתא דחיא ואילין דעבדו בישתא לקימתא דדינא:
לא משכח אנא מדם מן צבות נפשי למעבד אלא איכנא דשמע אנא דאן אנא ודיני כאין הו לא גיר בעא אנא צביני אלא צבינה דמן דשדרני:
אן אנא מסהד אנא על נפשי סהדותי לא הות שרירא:
אחרין הו הו דמסהד עלי וידע אנא דשרירא הי סהדותה דמסהד עלי:
אנתון שדרתון לות יוחנן ואסהד על שררא:
אנא דין לא הוא מן ברנשא נסב אנא סהדותא אלא הלין אמר אנא דאנתון תחון:
הו שרגא הוא דדלק ומנהר ואנתון צביתון דתשתבהרון דשעתא בנוהרה:
לי דין אית לי סהדותא דרבא מן דיוחנן עבדא גיר דיהב לי אבי דאשלם אנון הנון עבדא דעבד אנא סהדין עלי דאבא שלחני:
ואבא דשלחני הו סהד עלי לא קלה ממתום שמעתון ולא חזוה חזיתון:
ומלתה לא מקויא בכון מטל דבהו דהו שדר אנתון לא מהימנין אנתון:
בצו כתבא דבהון מסברין אנתון דחיא דלעלם אית לכון והנון סהדין עלי:
ולא צבין אנתון דתאתון לותי דחיא דלעלם נהוון לכון:
שובחא מן בני אנשא לא נסב אנא:
אלא ידעתכון דחובה דאלהא לית בכון:
אנא אתית בשמה דאבי ולא מקבלין אנתון לי ואן אחרין נאתא בשם נפשה להו תקבלון:
איכנא משכחין אנתון למהימנו דשובחא חד מן חד מקבלין אנתון ושובחא דמן חד אלהא לא בעין אנתון:
למא סברין אנתון דאנא אכל אנא קרציכון קדם אבא איתוהי מן דאכל קרציכון מושא הו דבה סברתון:
אלו גיר במושא הימנתון אף בי מהימנין הויתון מושא גיר עלי כתב:
ואן לכתבוהי דהו לא מהימנין אנתון איכנא למלי דילי תהימנון:
בתר הלין אזל ישוע לעברא דימא דגלילא דטבריוס:
ואזלו בתרה כנשא סגיאא מטל דחזין הוו אתותא דעבד בכריהא:
וסלק ישוע לטורא ותמן יתב הוא עם תלמידוהי:
קריב הוא דין עדעדא דפצחא דיהודיא:
וארים עינוהי ישוע וחזא כנשא סגיאא דאתא לותה ואמר לפיליפוס אימכא נזבן לחמא דנאכלון הלין:
הדא דין אמר כד מנסא לה הו גיר ידע הוא מנא עתיד למעבד:
אמר לה פיליפוס דמאתין דינרין לחמא לא ספק להון כד קליל קליל חד חד מנהון נסב:
אמר לה חד מן תלמידוהי אנדראוס אחוהי דשמעון כאפא:
אית תנן טליא חד דאית עלוהי חמש גריצן דסערא ותרין נונין אלא הלין מנא אנון להלין כלהון:
אמר להון ישוע עבדו אנשא כלהון דנסתמכון עסבא דין סגי הוא בה בדוכתא הי ואסתמכו גברא במנינא חמשא אלפין:
ושקל ישוע לחמא וברך ופלג להנון דסמיכין והכנא אף מן נונא כמא דצבו:
וכד סבעו אמר לתלמידוהי כנשו קציא דיתרו דלא נאבד מדם:
וכנשו ומלו תרעסר קופינין קציא אילין דיתרו להנון דאכלו מן חמשא לחמין דסערא:
הנון דין אנשא דחזו אתא דעבד ישוע אמרין הוו שריראית הנו נביא דאתא לעלמא:
ישוע דין ידע דעתידין דנאתון נחטפוניהי ונעבדוניהי מלכא ושני לה לטורא הו בלחודוהי:
וכד הוא רמשא נחתו תלמידוהי לימא:
ויתבו בספינתא ואתין הוו לעברא לכפרנחום וחשכת הות לה ולא אתי הוא לותהון ישוע:
ימא דין אזדקף הוא עליהון מטל דרוחא רבתא נשבת הות:
ודברו איך אסטדותא עסרין וחמשא או תלתין וחזו לישוע כד מהלך על ימתא וכד קרב לות ספינתהון דחלו:
הו דין ישוע אמר להון אנא אנא לא תדחלון:
וצבו הוו דנקבלוניהי בספינתא ובה בשעתא ספינתא הי הות לות ארעא הי דאזלין הוו לה:
וליומא דבתרה הו כנשא דקאם הוא בעברא דימא חזו דספינתא אחרתא לית הוא תמן אלא אן הי דסלקו לה תלמידא ודלא על הוא עמהון ישוע עם תלמידוהי לספינתא:
אתי הוי דין אלפא אחרניתא מן טבריוס על גנב דוכתא הי דאכלו בה לחמא כד ברך ישוע:
וכד חזא הו כנשא דלא הוא תמן ישוע אפלא תלמידוהי סלקו להלין אלפא ואתו לכפרנחום ובעין הוו לה לישוע:
וכד אשכחוהי בעברא דימא אמרין לה רבן אמתי אתית להרכא:
ענא ישוע ואמר להון אמין אמין אמר אנא לכון דבעין אנתון לי לא הוא מטל דחזיתון אתותא אלא דאכלתון לחמא וסבעתון:
לא תפלחון מאכולתא דאבדא אלא מאכולתא דמקויא לחיא דלעלם אידא דברה דאנשא נתל לכון להנא גיר אבא חתם אלהא:
אמרין לה מנא נעבד דנפלוח עבדא דאלהא:
ענא ישוע ואמר להון הנו עבדא דאלהא דתהימנון במן דהו שדר:
אמרין לה מנא אתא עבד אנת דנחזא ונהימן בך מנא סער אנת:
אבהין מננא אכלו במדברא איכנא דכתיב דלחמא מן שמיא יהב להון למאכל:
אמר להון ישוע אמין אמין אמר אנא לכון דלא הוא מושא יהב לכון לחמא מן שמיא אלא אבי יהב לכון לחמא דקושתא מן שמיא:
לחמה גיר דאלהא איתוהי הו דנחת מן שמיא ויהב חיא לעלמא:
אמרין לה מרן בכלזבן הב לן לחמא הנא:
אמר להון ישוע אנא אנא לחמא דחיא מן דאתא לותי לא נכפן ומן דמהימן בי לא נצהא לעלם:
אלא אמרת לכון דחזיתונני ולא מהימנין אנתון:
כל דיהב לי אבי לותי נאתא ומן דלותי נאתא לא אפקה לבר:
דנחתת מן שמיא לא הוא דאעבד צביני אלא דאעבד צבינה דמן דשדרני:
הנו דין צבינה דמן דשדרני דכל דיהב לי לא אובד מנה אלא אקימיוהי ביומא אחריא:
הנו גיר צבינה דאבי דכל דחזא לברא ומהימן בה נהוון לה חיא דלעלם ואנא אקימיוהי ביומא אחריא:
יהודיא דין רטנין הוו עלוהי דאמר דאנא אנא לחמא דנחתת מן שמיא:
ואמרין הוו לא הוא הנא ישוע ברה דיוסף הו דחנן ידעין לאבוהי ולאמה ואיכנא אמר הנא דמן שמיא נחתת:
ענא ישוע ואמר להון לא תרטנון חד עם חד:
לא אנש משכח דנאתא לותי אלא אן נגדה אבא דשדרני ואנא אקימיוהי ביומא אחריא:
כתיב גיר בנביא דנהוון כלהון מלפא דאלהא כל מן דשמע הכיל מן אבא וילף מנה אתא לותי:
לא הוא דחזא אנש לאבא אלא מן דמן אלהא איתוהי הו הו חזא לאבא:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דמהימן בי אית לה חיא דלעלם:
אנא אנא לחמא דחיא:
אבהיכון אכלו מננא במדברא ומיתו:
הנו דין לחמא דנחת מן שמיא דנאכול אנש מנה ולא נמות:
אנא אנא לחמא חיא דמן שמיא נחתת ואן אנש נאכול מן הנא לחמא נחא לעלם ולחמא אינא דאנא אתל פגרי הו דעל אפי חיוהי דעלמא יהב אנא:
נצין הוו דין יהודיא חד עם חד ואמרין איכנא משכח הנא פגרה דנתל לן למאכל:
ואמר להון ישוע אמין אמין אמר אנא לכון דאלא תאכלון פגרה דברה דאנשא ותשתון דמה לית לכון חיא בקנומכון:
מן דאכל דין מן פגרי ושתא מן דמי אית לה חיא דלעלם ואנא אקימיוהי ביומא אחריא:
פגרי גיר שריראית איתוהי מאכולתא ודמי שריראית איתוהי משתיא:
מן דאכל פגרי ושתא דמי בי מקוא ואנא בה:
איכנא דשדרני אבא חיא ואנא חי אנא מטל אבא ומן דנאכלני אף הו נחא מטלתי:
הנו לחמא דנחת מן שמיא לא הוא איך דאכלו אבהיכון מננא ומיתו מן דאכל הנא לחמא נחא לעלם:
הלין אמר בכנושתא כד מלף בכפרנחום:
וסגיאא דשמעו מן תלמידוהי אמרין קשיא הי מלתא הדא מנו משכח למשמעה:
ישוע דין ידע בנפשה דרטנין על הדא תלמידוהי ואמר להון הדא מכשלא לכון:
אן תחזון הכיל לברה דאנשא דסלק לאתר דאיתוהי הוא מן קדים:
רוחא הי דמחיא פגרא לא מהנא מדם מלא דאנא מללת עמכון רוחא אנין וחיא אנין:
אלא אית אנשא מנכון דלא מהימנין ידע הוא גיר ישוע מן קדים מן אנון אילין דלא מהימנין ומנו הו דמשלם לה:
ואמר הוא להון מטל הנא אמרת לכון דלא אנש משכח דנאתא לותי אלא יהיב לה מן אבי:
מטל הדא מלתא סגיאא מן תלמידוהי אזלו לבסתרהון ולא מהלכין הוו עמה:
ואמר ישוע לתרעסרתה למא אף אנתון צבין אנתון למאזל:
ענא שמעון כאפא ואמר מרי לות מן נאזל מלא דחיא דלעלם אית לך:
וחנן הימנן וידען דאנת הו משיחא ברה דאלהא חיא:
אמר להון ישוע לא הוא אנא גביתכון לתרעסר ומנכון חד סטנא הו:
אמר הוא דין על יהודא בר שמעון סכריוטא הו גיר עתיד הוא דנשלמיוהי חד מן תרעסר:
בתר הלין מהלך הוא ישוע בגלילא לא גיר צבא הוא למהלכו ביהוד מטל דיהודיא בעין הוו למקטלה:
וקריב הוא עדעדא דמטלא דיהודיא:
ואמרו לה אחוהי לישוע שנא לך מכא וזל ליהוד דנחזון תלמידיך עבדא דעבד אנת:
לית גיר אנש דעבד מדם בטושיא וצבא הו דבגליא נהוא אן הלין עבד אנת חוא נפשך לעלמא:
אף לא גיר אחוהי הימנו הוו בה בישוע:
אמר להון ישוע זבני דילי עדמא להשא לא מטא זבנכון דין דילכון בכל עדן מטיב:
לא משכח עלמא למסנכון לי דין סנא מטל דאנא מסהד אנא עלוהי דעבדוהי בישין אנון:
אנתון סקו לעדעדא הנא אנא לא סלק אנא השא לעדעדא הנא מטל דזבנא דילי לא עדכיל שלם:
הלין אמר ופש לה בגלילא:
כד דין סלקו אחוהי לעדעדא הידין אף הו סלק לא בגליא אלא איך דבטושיא:
יהודיא דין בעין הוו לה בעדעדא ואמרין הוו איכו הו:
ורטנא סגיאא מטלתה אית הוא בכנשא אית הוו גיר דאמרין דטב הו ואחרנא אמרין הוו לא אלא מטעא לעמא:
לא דין אנש גליאית ממלל הוא עלוהי מטל דחלתא דיהודיא:
כד דין פלגו יומתא דעדעדא סלק ישוע להיכלא ומלף הוא:
ומתדמרין הוו יהודיא ואמרין איכנא ידע הנא ספרא כד לא ילף:
ענא ישוע ואמר יולפני לא הוא דילי אלא דהו דשדרני:
מן דצבא דנעבד צבינה מסתכל יולפני אן מן אלהא הו או אנא מן צבות נפשי ממלל אנא:
מן דמן צבות רעינה ממלל שובחא לנפשה בעא הו דין דשובחא דמן דשדרה בעא שריר הו ועולא בלבה לא אית:
לא הוא מושא יהב לכון נמוסא ולא אנש מנכון נטר נמוסא:
מנא בעין אנתון למקטלני ענא כנשא ואמרין דיוא אית לך מנו בעא למקטלך:
ענא ישוע ואמר להון חד עבדא עבדת וכלכון מתדמרין אנתון:
מטל הנא מושא יהב לכון גזורתא לא הוא מטל דמנה הי מן מושא אלא דמן אבהתא הי ובשבתא גזרין אנתון ברנשא:
אן ברנשא מתגזר ביומא דשבתא מטל דלא נשתרא נמוסא דמושא עלי רטנין אנתון דכלה ברנשא אחלמת ביומא דשבתא:
לא תהוון דינין במסב באפא אלא דינא כאנא דונו:
ואמרין הוו אנשא מן אורשלם לו הנו הו דבעין למקטל:
והא גליאית ממלל ומדם לא אמרין לה דלמא ידעו קשישין דהנו שריראית משיחא:
אלא להנא ידעין חנן מן אימכא הו משיחא דין אמתי דאתא לא אנש ידע מן אימכא הו:
וארים ישוע קלה כד מלף בהיכלא ואמר ולי ידעין אנתון ומן אימכא אנא ידעין אנתון ומן צבות נפשי לא אתית אלא שריר הו מן דשדרני הו דאנתון לא ידעין אנתון לה:
אנא דין ידע אנא לה דמן לותה אנא והו שדרני:
ובעו למאחדה ולא אנש ארמי עלוהי אידיא מטל דלא עדכיל אתת הות שעתה:
סגיאא דין מן כנשא הימנו בה ואמרין משיחא מא דאתא למא דיתירן מן הלין אתותא דעבד הנא עבד:
ושמעו פרישא לכנשא דממללין עלוהי הלין ושדרו הנון ורבי כהנא דחשא דנאחדוניהי:
ואמר ישוע קליל תוב זבנא עמכון אנא ואזל אנא לות מן דשדרני:
ותבעונני ולא תשכחונני ואיכא דאנא איתי לא משכחין אנתון למאתא:
אמרין יהודיא בנפשהון לאיכא עתיד הנא למאזל דחנן לא משכחין חנן לה למא כי לאתרותא דעממא עתיד דנאזל ונלף לחנפא:
מנא הי הדא מלתא דאמר דתבעונני ולא תשכחונני ואיכא דאנא איתי אנתון לא משכחין אנתון למאתא:
ביומא דין רבא דאיתוהי אחריא דעדעדא קאם הוא ישוע וקעא ואמר אן אנש צהא נאתא לותי ונשתא:
כל מן דמהימן בי איכנא דאמרו כתבא נהרותא דמיא חיא נרדון מן כרסה:
הדא דין אמר על רוחא דעתידין הוו למקבלו אילין דמהימנין בה לא גיר עדכיל אתיהבת הות רוחא מטל דלא עדכיל אשתבח הוא ישוע:
סגיאא דין מן כנשא דשמעו מלוהי אמרין הוו הנו שריראית נביא:
אחרנא אמרין הוו הנו משיחא אחרנא אמרין דלמא מן גלילא אתא משיחא:
לא הוא כתבא אמר דמן זרעה דדויד ומן בית-לחם קריתא דילה דדויד אתא משיחא:
והות הות פלגותא בכנשא מטלתה:
ואית הוו אנשין מנהון דצבין הוו דנאחדוניהי אלא לא אנש ארמי עלוהי אידיא:
ואתו דחשא הנון לות רבי כהנא ופרישא ואמרו להון כהנא למנא לא איתיתוניהי:
אמרין להון דחשא לא ממתום הכנא מלל ברנשא איך דממלל גברא הנא:
אמרין להון פרישא למא אף אנתון טעיתון:
למא אנש מן רשא או מן פרישא הימנו בה:
אלא אן עמא הנא דלא ידע נמוסא ליטין אנון:
אמר להון ניקדמוס חד מנהון הו דאתא הוא לות ישוע בלליא:
דלמא נמוסא דילן מחיב לברנשא אלא אן נשמע מנה לוקדם ונדע מנא עבד:
ענו ואמרין לה למא אף אנת מן גלילא אנת בצי וחזי דנביא מן גלילא לא קאם:
אזל הכיל כלחד לביתה:
ישוע דין אזל לטורא דזיתא:
בצפרא דין תוב אתא להיכלא וכלה עמא אתא הוא לותה וכד יתב מלף הוא להון:
איתיו דין ספרא ופרישא לאנתתא דאתתחדת בגורא וכד אקימוה במצעתא:
אמרין לה מלפנא הדא אנתתא אתתחדת גליאית בה בסוערנא דגורא:
ובנמוסא דין דמושא פקד דלדאיך הלין נרגום אנת הכיל מנא אמר אנת:
הדא אמרו כד מנסין לה איכנא דתהוא להון דנקטרגוניהי ישוע דין כד לתחת אתגהן מכתב הוא על ארעא:
כד דין כתרו כד משאלין לה אתפשט ואמר להון אינא מנכון דאיתוהי דלא חטה קדמיא נשדא עליה כאפא:
ותוב כד אתגהן כתב הוא על ארעא:
הנון דין כד שמעו נפקין הוו חד חד כד שריו מן קשישא ואשתבקת אנתתא לחודיה כד איתיה במצעתא:
כד דין אתפשט ישוע אמר לה לאנתתא איכא איתיהון לא אנש חיבכי:
הי דין אמרת ולא אנש מריא אמר דין ישוע אפלא אנא מחיב אנא לכי זלי ומן השא תוב לא תחטין:
תוב דין מלל עמהון ישוע ואמר אנא אנא נוהרה דעלמא מן דבתרי אתא לא נהלך בחשוכא אלא נשכח לה נוהרא דחיא:
אמרין לה פרישא אנת על נפשך מסהד אנת סהדותך לא הות שרירא:
ענא ישוע ואמר להון אפן אנא מסהד אנא על נפשי שרירא הי סהדותי מטל דידע אנא מן אימכא אתית ולאיכא אזל אנא אנתון דין לא ידעין אנתון מן אימכא אתית ולא לאיכא אזל אנא:
אנתון פגרנאית דינין אנתון אנא לאנש לא דאן אנא:
ואן דאן אנא דין דיני שריר הו מטל דלא הוית בלחודי אלא אנא ואבי דשדרני:
ובנמוסכון דין כתיב דסהדותא דתרין גברין שרירא הי:
אנא אנא דסהד אנא על נפשי ואבי דשדרני סהד עלי:
אמרין לה איכו אבוך ענא ישוע ואמר להון ולא לי ידעין אנתון ולא לאבי אלו לי ידעין הויתון אף לאבי ידעין הויתון:
הלין מלא מלל בית גזא כד מלף בהיכלא ולא אנש אחדה לא גיר עדכיל אתת הות שעתה:
אמר להון תוב ישוע אנא אזל אנא ותבעונני ותמותון בחטהיכון ואיכא דאנא אזל אנא אנתון לא משכחין אנתון למאתא:
אמרין יהודיא למא כי נפשה קטל דאמר דאיכא דאנא אזל אנא אנתון לא משכחין אנתון למאתא:
ואמר להון אנתון מן דלתחת אנתון ואנא מן דלעל אנא אנתון מן הנא אנתון עלמא אנא לא הוית מן הנא עלמא:
אמרת לכון דתמותון בחטהיכון אלא גיר תהימנון דאנא אנא תמותון בחטהיכון:
אמרין יהודיא אנת מן אנת אמר להון ישוע אפן דשרית דאמלל עמכון:
סגי אית לי עליכון למאמר ולמדן אלא מן דשדרני שריר הו ואנא אילין דשמעת מנה הלין הו ממלל אנא בעלמא:
ולא ידעו דעל אבא אמר להון:
אמר להון תוב ישוע אמתי דתרימונה לברה דאנשא הידין תדעון דאנא אנא ומדם מן צבות נפשי לא עבד אנא אלא איכנא דאלפני אבי הכות הו ממלל אנא:
ומן דשדרני עמי איתוהי ולא שבקני בלחודי אבי מטל דאנא מדם דשפר לה עבד אנא בכלזבן:
כד הלין ממלל הוא סגיאא הימנו בה:
ואמר ישוע להנון יהודיא דהימנו בה אן אנתון תכתרון במלתי שריראית תלמידי אנתון:
ותדעון שררא והו שררא נחררכון:
אמרין לה זרעה חנן דאברהם ומן מתום עבדותא לאנש לא פליחא לן איכנא אמר אנת דתהוון בני חארא:
אמר להון ישוע אמין אמין אמרנא לכון דכלמן דעבד חטיתא עבדה הו דחטיתא:
ועבדא לא מקוא לעלם בביתא ברא דין לעלם מקוא:
אן הו הכיל דברא נחררכון שריראית תהוון בני חארא:
ידע אנא דזרעה אנתון דאברהם אלא בעין אנתון למקטלני מטל דלמלתי לא ספקין אנתון:
אנא מדם דחזית לות אבי ממלל אנא ואנתון מדם דחזיתון לות אבוכון עבדין אנתון:
ענו ואמרין לה אבון דילן אברהם הו אמר להון ישוע אלו בנוהי הויתון דאברהם עבדוהי דאברהם עבדין הויתון:
השא דין הא בעין אנתון למקטלני לגברא דשרירתא מללת עמכון אידא דשמעת מן אלהא הדא אברהם לא עבד:
אנתון דין עבדין אנתון עבדא דאבוכון אמרין לה חנן מן זניותא לא הוין חד אבא אית לן אלהא:
אמר להון ישוע אלו אלהא הוא אבוכון מחבין הויתון לי אנא גיר מן אלהא נפקת ואתית ולא הוא מן צבות נפשי אתית אלא הו שדרני:
מטל מנא מלתי לא משתודעין אנתון על דלא משכחין אנתון שמעין מלתי:
אנתון מן אבא אכלקרצא איתיכון ורגתה דאבוכון צבין אנתון למעבד הו דמן ברשית קטל אנשא הו ובשררא לא קאם מטל דשררא לית בה אמתי דממלל כדבותא מן דילה הו ממלל מטל דדגלא הו אף אבוה:
אנא דין דשררא ממלל אנא לא מהימנין אנתון לי:
מנו מנכון מכס לי על חטיתא ואן שררא ממלל אנא אנתון למנא לא מהימנין אנתון לי:
מן דמן אלהא איתוהי מלא דאלהא שמע מטל הנא אנתון לא שמעין אנתון מטל דלא הויתון מן אלהא:
ענו יהודיא ואמרין לה לא שפיר אמרין אנחנן דשמריא אנת ודיוא אית לך:
אמר להון ישוע לי דיוא לא אית אלא לאבי מיקר אנא ואנתון מצערין לי:
אנא דין לא בעא אנא שובחי אית הו דבעא ודאן:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דמלתי נטר מותא לא נחזא לעלם:
אמרין לה יהודיא השא ידען דדיוא אית לך אברהם מית ונביא ואנת אמר אנת דמן דמלתי נטר מותא לא נטעם לעלם:
למא אנת רב אנת מן אבון אברהם דמית ומן נביא דמיתו מנו עבד אנת נפשך:
אמר להון ישוע אן אנא משבח אנא נפשי שובחי לא הוא מדם איתוהי אבי דמשבח לי הו דאמרין אנתון דאלהן הו:
ולא ידעתוניהי אנא דין ידע אנא לה ואן אמר אנא דלא ידע אנא לה הוא אנא לי כדבא אכותכון אלא ידע אנא לה ומלתה נטר אנא:
אברהם אבוכון מסוח הוא דנחזא יומי וחזא וחדי:
אמרין לה יהודיא עדכיל בר חמשין שנין לא הוית ולאברהם חזית:
אמר להון ישוע אמין אמין אמר אנא לכון דעדלא נהוא אברהם אנא איתי:
ושקלו כאפא דנרגמוניהי וישוע אתטשי ונפק מן היכלא ועבר בינתהון ואזל:
וכד עבר חזא גברא סמיא דמן כרס אמה:
ושאלוהי תלמידוהי ואמרין רבן מנו חטא הנא או אבהוהי דכד סמא נתילד:
אמר להון ישוע לא הו חטא ולא אבהוהי אלא דנתחזון בה עבדוהי דאלהא:
לי ולא למעבד עבדא דמן דשדרני עד איממא הו אתא לליא דאנש לא משכח למפלח:
כמא דבעלמא אנא נוהרה אנא דעלמא:
וכד אמר הלין רק על ארעא וגבל טינא מן רוקה וטש על עינוהי דהו סמיא:
ואמר לה זל אשיג במעמודיתא דשילוחא ואזל אשיג ואתא כד חזא:
שבבוהי דין ואילין דחזא הוא להון מן קדים דחדר הוא אמרין הוו לא הוא הנו הו דיתב הוא וחדר:
אית דאמרין הוו דהויו ואית דאמרין הוו לא אלא מדמא דמא לה הו דין אמר הוא דאנא אנא:
אמרין לה איכנא אתפתח עיניך:
ענא ואמר להון גברא דשמה ישוע עבד טינא וטש לי על עיני ואמר לי זל אשיג במיא דשילוחא ואזלת אשיגת ואתחזי לי:
אמרין לה איכו אמר להון לא ידע אנא:
ואיתיוהי להו דמן קדים סמיא הוא לות פרישא:
איתיה הות דין שבתא כד עבד טינא ישוע ופתח לה עינוהי:
ותוב שאלוהי פרישא איכנא אתחזי לך הו דין אמר להון טינא סם על עיני ואשיגת ואתחזי לי:
ואמרין הוו אנשא מן פרישא הנא גברא לא הוא מן אלהא הו דשבתא לא נטר אחרנא דין אמרין הוו איכנא משכח גברא חטיא הלין אתותא למעבד ופלגותא אית הות בינתהון:
אמרין תוב להו סמיא אנת מנא אמר אנת עלוהי דפתח לך עיניך אמר להון אנא אמר אנא דנביא הו:
לא דין הימנו הוו עלוהי יהודיא דסמיא הוא וחזא עדמא דקרו לאבהוהי דהו דחזא:
ושאלו אנון אן הנו ברכון הו דאנתון אמרין אנתון דכד סמא אתילד איכנא השא חזא:
ענו דין אבהוהי ואמרו ידעינן דהנו ברן ודכד סמא אתילד:
איכנא דין השא חזא או מנו פתח לה עינוהי לא ידעינן אף הו על לה לשנוהי לה שאלו הו חלף נפשה נמלל:
הלין אמרו אבהוהי מטל דדחלין הוו מן יהודיא פסקו הוו גיר יהודיא דאן אנש נודא בה דמשיחא הו נפקוניהי מן כנושתא:
מטל הנא אמרו אבהוהי דעל לה לשנוהי לה שאלו:
וקראוהי לגברא דתרתין זבנין להו דאיתוהי הוא סמיא ואמרין לה שבח לאלהא חנן גיר ידעינן דהנא גברא חטיא הו:
ענא הו ואמר להון אן חטיא הו לא ידע אנא חדא דין ידע אנא דסמיא הוית והשא הא חזא אנא:
אמרין לה תוב מנא עבד לך איכנא פתח לך עיניך:
אמר להון אמרת לכון ולא שמעתון מנא תוב צבין אנתון למשמע למא אף אנתון תלמידא צבין אנתון למהוא לה:
הנון דין צחיוהי ואמרין לה אנת הו תלמידה דהו חנן גיר תלמידא חנן דמושא:
וידעינן דעם מושא אלהא מלל להנא דין לא ידעינן מן אימכא הו:
ענא הו גברא ואמר להון בהדא הו הכיל למתדמרו דאנתון לא ידעין אנתון מן אימכא הו ועיני דילי פתח:
ידעין חנן דין דאלהא בקלא דחטיא לא שמע אלא למן דדחל מנה ועבד צבינה להו הו שמע:
מן עלם לא אשתמעת דפתח אנש עינא דסמיא דאתילד:
אלו לא מן אלהא הוא הנא לא משכח הוא הדא למעבד:
ענו ואמרין לה אנת כלך בחטהא אתילדת ואנת מלף אנת לן ואפקוהי לבר:
ושמע ישוע דאפקוהי לבר ואשכחה ואמר לה אנת מהימן אנת בברה דאלהא:
ענא הו דאתאסי ואמר מנו מרי דאהימן בה:
אמר לה ישוע חזיתיהי והו דממלל עמך הויו:
הו דין אמר מהימן אנא מרי ונפל סגד לה:
ואמר ישוע לדינה דעלמא הנא אתית דאילין דלא חזין נחזון ואילין דחזין נסמון:
ושמעו מן פרישא אילין דעמה הוו הלין ואמרו לה למא אף חנן סמיא חנן:
אמר להון ישוע אלו סמיא הויתון לית הות לכון חטיתא השא דין אמרין אנתון דחזינן מטל הנא חטיתכון קימא הי:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דלא עאל מן תרעא לטירא דענא אלא סלק מן דוכא אחרניא הו גנבא הו וגיסא:
הו דין דעאל מן תרעא רעיא הו דענא:
ולהנא נטר תרעא פתח לה תרעא וענא שמעא קלה וערבוהי קרא בשמהיהון ומפק להון:
ומא דאפק ענה קדמיה אזל וערבוהי דילה אזלין בתרה מטל דידעין קלה:
בתר נוכריא דין לא אזלא ענא אלא ערקא מנה דלא ידעא קלה דנוכריא:
הדא פלאתא אמר להון ישוע הנון דין לא ידעו מנא מלל עמהון:
אמר להון דין תוב ישוע אמין אמין אמר אנא לכון דאנא אנא תרעה דענא:
וכלהון אילין דאתו גנבא אנון וגיסא אלא לא שמעת אנון ענא:
אנא אנא תרעא ובי אן אנש נעול נחא ונעול ונפוק ורעיא נשכח:
גנבא לא אתא אלא דנגנוב ודנקטול ודנובד אנא אתית דחיא נהוון להון ומדם דיתיר נהוא להון:
אנא אנא רעיא טבא רעיא טבא נפשה סאם חלף ענה:
אגירא דין דלא הוא רעיא ולו דילה אנון ערבא מא דחזא דאבא דאתא שבק ענא וערק ואתא דאבא חטף ומבדר לה לענא:
אגירא דין ערק מטל דאגירא הו ולא בטיל לה על ענא:
אנא אנא רעיא טבא וידע אנא לדילי ומתידע אנא מן דילי:
איכנא דידע לי אבי ואנא ידע אנא לאבי ונפשי סאם אנא חלף ענא:
אית לי דין אף ערבא אחרנא אילין דלא הוו מן טירא הנא ואף להון ולא לי למיתיו אנון ונשמעון קלי ותהוא ענא כלה חדא וחד רעיא:
מטל הנא אבי רחם לי דאנא סאם אנא נפשי דתוב אסביה:
לא הוא אנש שקל לה מני אלא אנא סאם אנא לה מן צביני שליט אנא גיר דאסימיה ושליט אנא דתוב אסביה דהנא פוקדנא קבלת מן אבי:
והות תוב פלגותא ביני יהודיא מטל מלא הלין:
ואמרין הוו סגיאא מנהון דדיוא אית לה ומשנא שנא מנא שמעין אנתון לה:
אחרנא דין אמרין הוו הלין מלא לא הוי דדיונא למא דיוא משכח עינא דסמיא למפתחו:
הוא דין עאדא דחודתא באורשלם וסתוא הוא:
ומהלך הוא ישוע בהיכלא באסטוא דשלימון:
וחדרוהי יהודיא ואמרין לה עדמא לאמתי נסב אנת נפשן אן אנת הו משיחא אמר לן גליאית:
ענא ישוע ואמר להון אמרת לכון ולא מהימנין אנתון ועבדא דאנא עבד אנא בשמה דאבי הנון סהדין עלי:
אלא אנתון לא מהימנין אנתון מטל דלא הויתון מן ערבי איכנא דאמרת לכון:
ערבא דילי קלי שמעין ואנא ידע אנא להון והנון אתין בתרי:
ואנא יהב אנא להון חיא דלעלם ולא נאבדון לעלם ולא אנש נחטוף אנון מן אידי:
אבי גיר דיהב לי מן כל רב הו ולא אנש משכח דמן אידה דאבי נחטוף:
אנא ואבי חד חנן:
ושקלו תוב יהודיא כאפא למרגמה:
אמר להון ישוע סגיאא עבדא שפירא מן לות אבי חויתכון מטל אינא עבדא מנהון רגמין אנתון לי:
אמרין לה יהודיא לא הוא מטל עבדא שפירא רגמין חנן לך אלא מטל דמגדף אנת וכד איתיך בר אנשא עבד אנת נפשך אלהא:
אמר להון ישוע לא הוא הכנא כתיב בנמוסכון דאנא אמרת דאלהא אנתון:
אן להנון אמר אלהא מטל דלותהון הות מלתא דאלהא ולא משכח כתבא דנשתרא:
לאינא דאבא קדשה ושדרה לעלמא אנתון אמרין אנתון דמגדף אנת על דאמרת לכון דברה אנא דאלהא:
אלא עבד אנא עבדא דאבי לא תהימנונני:
אן דין עבד אנא אפן לי לא מהימנין אנתון להון לעבדא הימנו דתדעון ותהימנון דאבי בי ואנא באבי:
ובעו הוו תוב דנאחדוניהי ונפק לה מן בית אידיהון:
ואזל לה לעברא דיורדנן לדוכתא איכא דאיתוהי הוא יוחנן מן קדים כד מעמד הוא והוא תמן:
ואתו אנשא סגיאא לותה ואמרין הוו דיוחנן אף לא חדא אתא עבד כלמדם דין דאמר יוחנן על גברא הנא שריר הו:
וסגיאא הימנו בה:
אית הוא דין חד דכריה לעזר מן בית-עניא קריתא אחוה דמרים ודמרתא:
מרים דין הדא איתיה הי דמשחת בבסמא רגלוהי דישוע ושוית בסערה אחוה הוא דהדא לעזר דכריה הוא:
ושדרין תרתיהין אחותה לות ישוע ואמרן מרן הא הו דרחם אנת כריה:
ישוע דין אמר הנא כורהנא לא הוא דמותא אלא חלף תשבוחתא דאלהא דנשתבח ברה דאלהא מטלתה:
מחב הוא דין הו ישוע למרתא ולמרים וללעזר:
וכד שמע דכריה כתר בדוכתא דאיתוהי הוא תרין יומין:
ובתרכן אמר לתלמידוהי תו נאזל תוב ליהוד:
אמרין לה תלמידוהי רבן השא יהודיא בעין הוו למרגמך ותוב אזל אנת לתמן:
אמר להון ישוע לא תרתעסרא שעין אית ביומא ואן אנש מהלך באיממא לא מתתקל מטל דחזא נוהרה דעלמא הנא:
אן אנש דין בלליא נהלך מתתקל מטל דנהירא לית בה:
הלין אמר ישוע ובתרכן אמר להון לעזר רחמן שכב אלא אזל אנא דאעיריוהי:
אמרין לה תלמידוהי מרן אן דמך מתחלם:
הו דין ישוע אמר על מותה והנון סברו דעל מדמכא הו דשנתא אמר:
הידין אמר להון ישוע פשיקאית לעזר מית לה:
וחדא אנא דלא הוית תמן מטלתכון דתהימנון אלא הלכו לתמן:
אמר תאומא דמתאמר תאמא לתלמידא חברוהי נאזל אף חנן נמות עמה:
ואתא ישוע לבית-עניא ואשכח דארבעא לה יומין דאיתוהי בבית קבורא:
איתיה הות דין בית-עניא על גנב אורשלם כד פריקא מנה איך אסטדותא חמשתעסר:
וסגיאא מן יהודיא אתיאין הוו לות מרתא ומרים דנמלון בלבהין מטל אחוהין:
מרתא דין כד שמעת דישוע אתא נפקת לאורעה מרים דין בביתא יתבא הות:
ואמרת מרתא לישוע מרי אלו תנן הוית לא מאת הוא אחי:
אלא אף השא ידעא אנא דכמא דתשאל לאלהא יהב לך:
אמר לה ישוע קאם אחוכי:
אמרא לה מרתא ידעאנא דקאם בנוחמא ביומא אחריא:
אמר לה ישוע אנא אנא נוחמא וחיא מן דמהימן בי אפן נמות נחא:
וכל דחי ומהימן בי לעלם לא נמות מהימנתי הדא:
אמרא לה אין מרי אנא מהימנא אנא דאנת הו משיחא ברה דאלהא דאתא לעלמא:
וכד אמרת הלין אזלת קרת למרים חתה כסיאית ואמרא לה רבן אתא וקרא לכי:
ומרים כד שמעת קמת עגל ואתיא הות לותה:
הו דין ישוע לא עדכיל אתא הוא לקריתא אלא בה הוא בהי דוכתא דארעתה מרתא:
אף הנון דין יהודיא דאית הוו עמה בביתא דמביאין הוו לה דחזו למרים דעגל קמת נפקת אזלו להון בתרה סברו גיר דלקברא אזלא למבכא:
הי דין מרים כד אתת איכא דאיתוהי הוא ישוע וחזתה נפלת על רגלוהי ואמרא לה אלו תנן הוית מרי לא מאת הוא אחי:
ישוע דין כד חזה דבכיא וליהודיא הנון דאתו עמה דבכין אתעזז ברוחה ואזיע נפשה:
ואמר איכא סמתוניהי ואמרין לה מרן תא חזי:
ואתין הוי דמעוהי דישוע:
ואמרין הוו יהודיא חזו כמא רחם הוא לה:
אנשין דין מנהון אמרו לא משכח הוא הנא דפתח עינוהי דהו סמיא נעבד דאף הנא לא נמות:
ישוע דין כד מתעזז בינוהי ולה אתא לבית קבורא והו בית קבורא איתוהי הוא מערתא וכאפא סימא הות על תרעה:
ואמר ישוע שקולו כאפא הדא אמרא לה מרתא חתה דהו מיתא מרי מן כדו סרי לה ארבעא לה גיר יומין:
אמר לה ישוע לא אמרת לכי דאן תהימנין תחזין שובחה דאלהא:
ושקלו כאפא הי והו ישוע ארים עינוהי לעל ואמר אבא מודא אנא לך דשמעתני:
ואנא ידע אנא דבכלזבן שמע אנת לי אלא מטל כנשא הנא דקאם אמר אנא הלין דנהימנון דאנת שדרתני:
וכד אמר הלין קעא בקלא רמא לעזר תא לבר:
ונפק הו מיתא כד אסירן אידוהי ורגלוהי בפסקיתא ואפוהי אסירן בסודרא אמר להון ישוע שראוהי ושבוקו אזל:
וסגיאא מן יהודיא דאתו לות מרים כד חזו מדם דעבד ישוע הימנו בה:
ואנשין מנהון אזלו לות פרישא ואמרו להון מדם דעבד ישוע:
ואתכנשו רבי כהנא ופרישא ואמרין הוו מנא נעבד דהנא גברא אתותא סגיאתא עבד:
ואן שבקין חנן לה הכנא כלהון אנשא מהימנין בה ואתין רהומיא שקלין אתרן ועמן:
חד דין מנהון דשמה קיפא רב כהנא הוא דהי שנתא ואמר להון אנתון לא ידעין אנתון מדם:
ולא מתחשבין אנתון דפקח לן דחד גברא נמות חלף עמא ולא כלה עמא נאבד:
הדא דין מן צבות נפשה לא אמר אלא מטל דרב כהנא הוא דהי שנתא אתנבי דעתיד הוא ישוע דנמות חלף עמא:
ולא בלחוד חלף עמא אלא דאף בניא דאלהא דמבדרין נכנש לחדא:
ומן הו יומא אתחשבו הוו דנקטלוניהי:
הו דין ישוע לא מהלך הוא גליאית בית יהודיא אלא אזל לה מן תמן לאתרא דקריב לחורבא לכרכא דמתקרא אפרים ותמן מתהפך הוא עם תלמידוהי:
קריב הוא דין פצחא דיהודיא וסלקו סגיאא מן קוריא לאורשלם קדם עדעדא דנדכון נפשהון:
ובעין הוו לה לישוע ואמרין הוו חד לחד בהיכלא מנא סברין אנתון דלא אתא לעדעדא:
רבי כהנא דין ופרישא פקדו הוו דאן אנש נדע איכו נבדק להון איך דנאחדוניהי:
ישוע דין קדם שתא יומין דפצחא אתא לבית-עניא איכא דאיתוהי הוא לעזר הו דאקים מן בית מיתא הו ישוע:
ועבדו לה תמן חשמיתא ומרתא משמשא הות ולעזר חד מן סמיכא הוא דעמה:
מרים דין שקלת שטיפתא דבסמא דנרדין רשיא סגי דמיא ומשחת רגלוהי דישוע ושוית בסערה רגלוהי ואתמלי ביתא מן ריחה דבסמא:
ואמר יהודא סכריוטא חד מן תלמידוהי הו דעתיד הוא דנשלמיוהי:
למנא לא אזדבן משחא הנא בתלת מאא דינרין ואתיהב למסכנא:
הדא דין אמר לא הוא מטל דעל מסכנא בטיל הוא לה אלא מטל דגנבא הוא וגלוסקמא לותה הוא ומדם דנפל הוא בה הו טעין הוא:
אמר דין ישוע שבוקיה ליומא דקבורי נטרתה:
בכלזבן גיר מסכנא אית לכון עמכון לי דין לא בכלזבן אית לכון:
ושמעו כנשא סגיאא מן יהודיא דתמן הו ישוע ואתו לא מטל ישוע בלחוד אלא אף דנחזון ללעזר הו דאקים מן בית מיתא:
ואתרעיו הוו רבי כהנא דאף ללעזר נקטלוניהי:
מטל דסגיאא מן יהודיא מטלתה אזלין הוו ומהימנין בישוע:
וליומא אחרנא כנשא סגיאא אינא דאתא הוא לעדעדא כד שמעו דישוע אתא לאורשלם:
שקלו סוכא דדקלא ונפקו לאורעה וקעין הוו ואמרין אושענא בריך הו דאתא בשמה דמריא מלכא דאיסריל:
אשכח דין ישוע חמרא ויתב עלוהי איכנא דכתיב:
לא תדחלין ברת צהיון הא מלככי אתא לכי ורכיב על עילא בר אתנא:
הלין דין לא ידעו תלמידוהי בהו זבנא אלא כד אשתבח ישוע אתדכרו תלמידוהי דהלין כתיבן הוי עלוהי והלין עבדו לה:
וסהד הוא כנשא הו דעמה הוא דקרא ללעזר מן קברא ואקימה מן בית מיתא:
ומטל הדא נפקו לקובלה כנשא סגיאא דשמעו דאתא הדא עבד:
פרישא דין אמרין הוו חד לחד חזין אנתון דלא מותרין אנתון מדם דהא עלמא כלה אזל לה בתרה:
אית הוו דין אף מן עממא אנשא בהון דסלקו למסגד בעדעדא:
הלין אתו קרבו לות פיליפוס הו דמן בית-צידא דגלילא ושאלוהי ואמרין לה מרי צבין חנן נחזא לישוע:
ואתא הו פיליפוס ואמר לאנדראוס ואנדראוס ופיליפוס אמרו לישוע:
ישוע דין ענא ואמר להון אתת שעתא דנשתבח ברה דאנשא:
אמין אמין אמר אנא לכון דפרדתא דחטתא אלא נפלא ומיתא בארעא בלחודיה פישא אן דין מיתא פארא סגיאא מיתיא:
מן דרחם נפשה נובדיה ומן דסנא נפשה בעלמא הנא נטריה לחיא דלעלם:
אן לי אנש משמש נאתא בתרי ואיכא דאנא איתי תמן נהוא אף משמשני מן דלי משמש ניקריוהי אבא:
השא נפשי הא שגישא ומנא אמר אבי פצני מן הדא שעתא אלא מטל הנא אתית להדא שעתא:
אבא שבח שמך וקלא אשתמע מן שמיא שבחת ותוב משבח אנא:
וכנשא דקאם הוא שמעו ואמרין רעמא הוא אחרנא דין אמרין מלאכא מלל עמה:
ענא ישוע ואמר להון לא הוא מטלתי הוא קלא הנא אלא מטלתכון:
השא דינה הו דעלמא הנא השא ארכונא דעלמא הנא משתדא לבר:
ואנא מא דאתתרימת מן ארעא אגד כלנש לותי:
הדא דין אמר דנחוא באינא מותא מאת:
אמרין לה כנשא חנן שמען מן נמוסא דמשיחא לעלם מקוא איכנא אמר אנת דעתיד הו דנתתרים ברה דאנשא מנו הנא ברה דאנשא:
אמר להון ישוע קליל אחרין זבנא נוהרא עמכון הו הלכו עד אית לכון נוהרא דלא חשוכא נדרככון ומן דמהלך בחשוכא לא ידע לאיכא אזל:
עד אית לכון נוהרא הימנו בנוהרא דבנוהי דנוהרא תהוון הלין מלל ישוע ואזל אתטשי מנהון:
וכד הלין כלהין אתותא עבד קדמיהון לא הימנו בה:
דתתמלא מלתא דאשעיא נביא דאמר מרי מנו הימן לשמען ודרעה דמריא למן אתגלי:
מטל הנא לא משכחין הוו דנהימנון מטל דתוב אמר אשעיא:
דעורו עיניהון ואחשכו לבהון דלא נחזון בעיניהון ונסתכלון בלבהון ונתפנון ואסא אנון:
הלין אמר אשעיא כד חזא שובחה ומלל עלוהי:
אף מן רשא דין סגיאא הימנו בה אלא מטל פרישא לא מודין הוו דלא נהוון לבר מן כנושתא:
רחמו גיר שובחא דבנינשא יתיר מן שובחה דאלהא:
ישוע דין קעא ואמר מן דמהימן בי לא הוא בי מהימן אלא במן דשדרני:
ומן דלי חזא חזא למן דשדרני:
אנא נוהרא אתית לעלמא דכל מן דמהימן בי לא נקוא בחשוכא:
ומן דשמע מלי ולא נטר להין אנא לא דאן אנא לה לא גיר אתית דאדון לעלמא אלא דאחא לעלמא:
מן דטלם לי ולא מקבל מלי אית מן דדאן לה מלתא דמללת הי דינא לה ביומא אחריא:
דאנא מן נפשי לא מללת אלא אבא דשדרני הו יהב לי פוקדנא מנא אמר ומנא אמלל:
וידע אנא דפוקדנה חיא אנון דלעלם אילין הכיל דממלל אנא איכנא דאמר לי אבי הכנא ממלל אנא:
קדם דין עאדא דפצחא ידע הוא ישוע דמטת שעתא דנשנא מן הנא עלמא לות אבוהי ואחב לדילה דבהנא עלמא ועדמא לחרתא אחב אנון:
וכד הות חשמיתא רמא הוא לה לסטנא בלבה דיהודא בר שמעון סכריוטא דנשלמיוהי:
הו דין ישוע מטל דידע הוא דכל מדם יהב אבא באידוהי ודמן אלהא נפק ולות אלהא אזל:
קם מן חשמיתא וסם נחתוהי ושקל סדונא מחא בחצוהי:
וארמי מיא במשגתא ושרי למשגו רגלא דתלמידוהי ומשוא הוא בסדונא דמחא בחצוהי:
כד דין אתא לות שמעון כאפא אמר לה שמעון אנת מרי רגלי משיג אנת לי:
ענא ישוע ואמר לה מדם דעבד אנא אנת לא ידע אנת השא בתרכן דין תדע:
אמר לה שמעון כאפא לעלם לא משיג אנת לי רגלי אמר לה ישוע אן לא משיג אנא לך לית לך עמי מנתא:
אמר לה שמעון כאפא מדין מרי לא בלחוד רגלי תשיג לי אלא אף אידי אף רשי:
אמר לה ישוע הו דסחא לא סניק אלא רגלוהי בלחוד נשיג כלה גיר דכא הו אף אנתון כלכון דכיא אנתון אלא לא כלכון:
ידע הוא גיר ישוע להו דמשלם לה מטל הנא אמר דלא הוא כלכון דכיא אנתון:
כד דין אשיג רגליהון שקל נחתוהי ואסתמך ואמר להון ידעין אנתון מנא עבדת לכון:
אנתון קרין אנתון לי רבן ומרן ושפיר אמרין אנתון איתי גיר:
אן אנא הכיל מרכון ורבכון אשיגת לכון רגליכון כמא אנתון חיבין אנתון דתשיגון רגלא חד דחד:
הנא גיר טופסא יהבת לכון דאיכנא דאנא עבדת לכון אף אנתון תעבדון:
אמין אמין אמר אנא לכון דלית עבדא דרב מן מרה ולא שליחא דרב מן מן דשדרה:
אן הלין תדעון טובנא אנתון אן תעבדון אנין:
לא הוא על כלכון אמר אנא ידע אנא גיר לאילין דגבית אלא דכתבא נשלם דהו דאכל עמי לחמא ארים עלי עקבה:
מן השא אמר אנא לכון מן קדם דנהוא דמא דהוא תהימנון דאנא אנא:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דמקבל למן דמשדר אנא לי מקבל ומן דלי מקבל מקבל למן דשדרני:
הלין אמר ישוע ואתעזז ברוחה ואסהד ואמר אמין אמין אמר אנא לכון דחד מנכון נשלמני:
חרו דין תלמידא חד בחד מטל דלא ידעין הוו דעל מנו אמר:
אית הוא דין מן תלמידוהי חד דסמיך הוא בעובה הו דרחם הוא לה ישוע:
להנא רמז שמעון כאפא דנשאליוהי דמנו הו דאמר עלוהי:
ונפל הו תלמידא על חדיה דישוע ואמר לה מרי מנו הנא:
ענא ישוע ואמר הו הו דצבע אנא לחמא יהב אנא לה וצבע ישוע לחמא ויהב ליהודא בר שמעון סכריוטא:
ובתר לחמא הידין אתעלל בה סטנא ואמר לה ישוע מדם דעבד אנת עבד בעגל:
הדא דין לא אנש ידע מן הנון סמיכא דעל מנא אמר לה:
אנשין גיר סברו מטל דגלוסקמא צאדוהי הוא דיהודא דמפקד פקד לה דנזבן מדם דמתבעא לעדעדא או דנתל מדם למסכנא:
הו דין יהודא נסב לחמא בר שעתה ונפק לה לבר לליא הוא דין כד נפק:
ואמר ישוע השא אשתבח ברה דאנשא ואלהא אשתבח בה:
ואן אלהא אשתבח בה ואף אלהא משבח לה בה ומחדא משבח לה:
בני קליל אחרין עמכון אנא ותבעונני ואיכנא דאמרת ליהודיא דלאיכא דאנא אזל אנא אנתון לא משכחין אנתון למאתא ואף לכון אמר אנא השא:
פוקדנא חדתא יהב אנא לכון דהויתון מחבין חד לחד איכנא דאנא אחבתכון אף אנתון תחבון חד לחד:
בהדא נדע כל אנש דתלמידי אנתון אן חובא נהוא בכון חד לות חד:
אמר לה שמעון כאפא מרן לאיכא אזל אנת ענא ישוע ואמר לה לאיכא דאזל אנא לא משכח אנת השא דתאתא בתרי לחרתא דין תאתא:
אמר לה שמעון כאפא מרי למנא לא משכח אנא דאתא בתרך השא נפשי חלפיך סאם אנא:
אמר לה ישוע נפשך חלפי סאם אנת אמין אמין אמר אנא לך דלא נקרא תרנגלא עדמא דתכפור בי תלת זבנין:
לא נתדוד לבכון הימנו באלהא ובי הימנו:
סגיאין אנון אונא בית אבי ואלא אמר הוית לכון דאזל אנא דאטיב לכון אתרא:
ואן אזל אטיב לכון אתרא תוב אתא ואדברכון לותי דאיכא דאנא איתי אף אנתון תהוון:
ולאיכא דאזל אנא ידעין אנתון ואורחא ידעין אנתון:
אמר לה תאומא מרן לא ידעינן לאיכא אזל אנת ואיכנא משכחין חנן אורחא למדע:
אמר לה ישוע אנא אנא אורחא ושררא וחיא לא אנש אתא לות אבי אלא אן בי:
אלו לי ידעין הויתון אף לאבי ידעין הויתון ומן השא ידעין אנתון לה וחזיתוניהי:
אמר לה פיליפוס מרן חון אבא וכדו לן:
אמר לה ישוע הנא כלה זבנא עמכון אנא ולא ידעתני פיליפא מן דלי חזא חזא לאבא ואיכנא אנת אמר אנת חון אבא:
לא מהימן אנת דאנא באבי ואבי בי מלא אילין דאנא ממלל אנא מן נפשי לא ממלל אנא אבי דין דבי עמר הו עבד עבדא הלין:
הימנו דאנא באבי ואבי בי ואלא אפן מטל עבדא הימנו:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דמהימן בי עבדא אילין דאנא עבד אנא אף הו נעבד ודיתירין מן הלין נעבד דאנא לות אבא אזל אנא:
ומדם דתשאלון בשמי אעבד לכון דנשתבח אבא בברה:
ואן תשאלונני בשמי אנא עבדנא:
אן רחמין אנתון לי פוקדני טרו:
ואנא אבעא מן אבי ואחרנא פרקלטא נתל לכון דנהוא עמכון לעלם:
רוחא דשררא הו דעלמא לא משכח למקבלותה מטל דלא חזיהי ולא ידעה אנתון דין ידעין אנתון לה דלותכון עמר ובכון הו:
לא שבק אנא לכון יתמא אתא אנא גיר לותכון קליל אחרין:
ועלמא לא חזא לי אנתון דין תחזונני דאנא חי אף אנתון תחון:
בהו יומא תדעון דאנא באבי ואנתון בי אנתון ואנא בכון אנא:
מן דאית לותה פוקדני ונטר להון הו הו מחב לי הו דין דרחם לי נתרחם מן אבי ואנא ארחמיוהי ואחויוהי נפשי:
אמר לה יהודא לא הוא סכריוטא מרי מנו לן עתיד אנת למחויו נפשך ולא הוא לעלמא:
ענא ישוע ואמר לה מן דרחם לי מלתי נטר ואבי נרחמיוהי ולותה אתין חנן ואונא לותה עבדין חנן:
הו דין דלא רחם לי מלתי לא נטר ומלתא הדא דשמעין אנתון לא הות דילי אלא דאבא דשדרני:
הלין מללת עמכון כד לותכון איתי:
הו דין פרקלטא רוחא דקודשא הו דמשדר אבי בשמי הו נלפכון כלמדם והו נעהדכון כל מא דאמר אנא לכון:
שלמא שבק אנא לכון שלמא דילי יהב אנא לכון לא הוא איכנא דיהב עלמא אנא יהב אנא לכון לא נתדוד לבכון ולא נדחל:
שמעתון דאנא אמרת לכון דאזל אנא ואתא אנא לותכון אלו רחמין הויתון לי חדין הויתון דאזל אנא לות אבי דאבי רב הו מני:
והשא הא אמרת לכון עדלא נהוא דמא דהוא תהימנון:
מכיל לא אמלל עמכון סגיאתא אתא גיר ארכונה דעלמא ובי לית לה מדם:
אלא דנדע עלמא דרחם אנא לאבי ואיכנא דפקדני אבי הכות עבד אנא קומו נאזל מכא:
אנא אנא גפתא דשררא ואבי הו פלחא:
כל שבשתא דבי פארא לא יהבא שקל לה ואידא דיהבא פארא מדכא לה דפארא סגיאא תיתא:
אנתון מן כדו דכין אנתון מטל מלתא דמללת עמכון:
קוו בי ואנא בכון איכנא דשבשתא לא משכחא דתתל פארא מן נפשה אלא מקויא בגפתא הכנא אף לא אנתון אלא תקוון בי:
אנא אנא גפתא ואנתון שבשתא מן דמקוא בי ואנא בה הנא מיתא פארא סגיאא מטל דדלא אנא לא משכחין אנתון למעבד מדם:
אלא דין אנש מקוא בי משתדא לבר איך שבשתא דיבשא ולקטין רמין לה בנורא דתאקד:
אן דין תקוון בי ומלי נקוין בכון כל מא דתצבון למשאל נהוא לכון:
בהדא משתבח אבא דפארא סגיאא תיתון ותהוון תלמידי:
איכנא דאחבני אבי אף אנא אחבתכון קוו ברחמתי דילי:
אן פוקדני תטרון תקוון בחובא דילי איכנא דאנא נטרת פוקדנוהי דאבי ומקוא אנא בחובה:
הלין מללת עמכון דחדותי תהוא בכון ותשתמלא חדותכון:
הנו פוקדני דתחבון חד לחד איכנא דאנא אחבתכון:
חובא דרב מן הנא לית דאנש נפשה נסים חלף רחמוהי:
אנתון רחמי אנתון אן תעבדון כל דמפקד אנא לכון:
לא מכיל קרא אנא לכון עבדא מטל דעבדא לא ידע מנא עבד מרה רחמי דין קריתכון מטל דכל דשמעת מן אבי אודעתכון:
לא הוא אנתון גביתונני אלא אנא הו גביתכון וסמתכון דאף אנתון תאזלון תיתון פארא ופאריכון נקוון דכל דתשאלון לאבי בשמי נתל לכון:
הלין מפקד אנא לכון דתחבון חד לחד:
ואן עלמא סנא לכון דעו דקדמיכון לי סנא:
ואלו מן עלמא הויתון עלמא לדילה רחם הוא אלא לא הויתון מן עלמא אנא גיר גביתכון מן עלמא מטל הנא סנא לכון עלמא:
עהדו מלתא דאנא אמרת לכון דלית עבדא דרב מן מרה אן לי רדפו אף לכון נרדפון ואן מלתי נטרו אף דילכון נטרון:
אלא הלין כלהין נעבדון בכון מטל שמי דילי דלא ידעין למן דשדרני:
אלו אנא לא אתית מללת עמהון לית הות להון חטיתא השא דין לית להון עלתא על אפי חטיתהון:
מן דלי סנא ואף לאבי סנא:
ואלו עבדא לא עבדת לעניהון אילין דאנש אחרין לא עבד לית הוא להון חטיתא השא דין וחזו וסנו אף לי ואף לאבי:
דתתמלא מלתא דכתיבא בנמוסהון דסנאוני מגן:
מא דין דאתא פרקלטא הו דאנא משדר אנא לכון מן לות אבי רוחא דשררא הו דמן לות אבי נפק הו נסהד עלי:
אף אנתון סהדין אנתון דמן שוריא עמי אנתון:
הלין מללת עמכון דלא תתכשלון:
נפקונכון גיר מן כנושתהון ותאתא שעתא דכל דנקטולכון נסבר דקורבנא מקרב לאלהא:
והלין נעבדון מטל דלא ידעו ולא לאבי ולא לי:
הלין מללת עמכון דמא דאתא עדנהין תעהדון אנין דאנא אמרת לכון הלין דין מן קדים לא אמרת לכון דעמכון הוית:
השא דין אזל אנא לות מן דשדרני ולא אנש מנכון משאל לי לאיכא אזל אנת:
אמרת לכון גיר הלין ואתת כריותא ומלת לבותכון:
אלא אנא שררא אמר אנא לכון דפקח לכון דאנא אזל אן גיר אנא לא אזל אנא פרקלטא לא אתא לותכון אן דין אזל אשדריוהי לותכון:
ומא דאתא הו נכסיוהי לעלמא על חטיתא ועל זדיקותא ועל דינא:
על חטיתא דלא מהימנין בי:
על זדיקותא דין דלות אבי אזל אנא ולא תוב חזין אנתון לי:
על דינא דין דארכונא דעלמא הנא דין הו:
תוב סגי אית לי למאמר לכון אלא לא משכחין אנתון למאחד השא:
מא דאתא דין רוחא דשררא הו נדברכון בכלה שררא לא גיר נמלל מן רעין נפשה אלא כל דנשמע הו נמלל ועתידתא נודעכון:
והו נשבחני מטל דמן דילי נסב ונחויכון:
כל מדם דאית לאבי דילי הו מטל הנא אמרת לכון דמן דילי נסב ונחויכון:
קליל ולא תחזונני ותוב קליל ותחזונני דאזל אנא לות אבא:
ואמרו הוו תלמידוהי חד לחד מנא הי הדא דאמר לן דקליל ולא תחזונני ותוב קליל ותחזונני ודאזל אנא לות אבי:
ואמרין הוו מנא הי הדא קליל דאמר לא ידעינן מנא ממלל:
ישוע דין ידע דבעין הוו למשאלותה ואמר להון על הדא בעין אנתון עם חדדא דאמרת לכון דקליל ולא תחזונני ותוב קליל ותחזונני:
אמין אמין אמר אנא לכון דתבכון אנתון ותאלון ועלמא נחדא ולכון תכרא אלא כריותכון לחדותא תהוא:
אנתתא מא דילדא כריא לה דמטא יומא דמולדה מא דילדת דין ברא לא עהדא אולצנה מטל חדותא דאתילד ברנשא בעלמא:
אף אנתון השא כריא לכון תוב דין אחזיכון ונחדא לבכון וחדותכון לא אנש נסב מנכון:
ובהו יומא לי לא תשאלון מדם אמין אמין אמר אנא לכון דכל מדם דתשאלון לאבי בשמי נתל לכון:
עדמא להשא לא שאלתון מדם בשמי שאלו ותסבון דתהוא חדותכון משמליא:
הלין בפלאתא מללת עמכון אתיא דין שעתא אמתי דלא אמלל עמכון בפלאתא אלא עין בגלא אבדק לכון על אבא:
בהו יומא דתשאלון בשמי ולא אמר אנא לכון דאנא אבעא מן אבא עליכון:
הו גיר אבא רחם לכון דאנתון רחמתונני והימנתון דאנא מן לות אלהא נפקת:
נפקת מן לות אבא ואתית לעלמא ותוב שבק אנא לעלמא ואזל אנא לי לות אבא:
אמרין לה תלמידוהי הא השא גליאית ממלל אנת ופלאתא ולא חדא אמר אנת:
השא ידעין חנן דכל מדם ידע אנת ולא סניק אנת דאנש נשאלך בהדא מהימנין חנן דמן אלהא נפקת:
אמר להון ישוע הימנו:
דהא אתיא שעתא והשא אתת דתתבדרון אנש לאתרה ותשבקונני בלחודי ולא הוית בלחודי דאבא עמי הו:
הלין אמרת לכון דבי נהוא לכון שלמא בעלמא הוא לכון אולצנא אלא אתלבבו אנא זכיתה לעלמא:
הלין מלל ישוע וארים עינוהי לשמיא ואמר אבי אתת שעתא שבח ברך דברך נשבחך:
איכנא דיהבת לה שולטנא על כל בסר דכל מא דיהבת לה נתל לה חיא דלעלם:
הלין אנון דין חיא דלעלם דנדעונך דאנת אנת אלהא דשררא בלחודיך ומן דשדרת ישוע משיחא:
אנא שבחתך בארעא עבדא הו דיהבת לי דאעבד שלמתה:
והשא שבחיני אנת אבי לותך בהו שובחא דאית הוא לי לותך מן קדם דנהוא עלמא:
אודעת שמך לבני אנשא הנון דיהבת לי מן עלמא דילך הוו ולי יהבת אנון ונטרו מלתך:
השא ידעת דכל מא דיהבת לי מן לותך הו:
דמלא דיהבת לי יהבת להון והנון קבלו וידעו שריראית דמן לותך נפקת והימנו דאנת שדרתני:
ואנא עליהון בעא אנא לא הוא על עלמא בעא אנא אלא על הנון דיהבת לי דדילך אנון:
וכל מדם דדילי הו דילך הו ודילך דילי הו ומשבח אנא בהון:
מכיל לא הוית בעלמא והלין בעלמא אנון ואנא לותך אתא אנא אבא קדישא טר אנון בשמך הו דיהבת לי דנהוון חד איכנא דחנן:
כד עמהון הוית בעלמא אנא נטר הוית להון בשמך לאילין דיהבת לי נטרת ואנש מנהון לא אבד אלא ברה דאבדנא דנתמלא כתבא:
השא דין לותך אתא אנא והלין ממלל אנא בעלמא דתהוא חדותי משמליא בהון:
אנא יהבת להון מלתך ועלמא סנא אנון דלא הוו מן עלמא איכנא דאנא לא הוית מן עלמא:
לא הוא דתשקול אנון מן עלמא בעא אנא אלא דתטר אנון מן בישא:
לא הוו גיר מן עלמא איכנא דאנא לא הוית מן עלמא:
אבא קדש אנון בשררך דמלתך דילך שררא הי:
איכנא דלי שדרת לעלמא אף אנא שדרת אנון לעלמא:
ועל אפיהון אנא מקדש אנא נפשי דנהוון אף הנון מקדשין בשררא:
ולא הוא על אפי הלין בעא אנא בלחוד אלא אף על אפי אילין דמהימנין בי במלתהון:
דכלהון נהוון חד איכנא דאנת אבי בי ואנא בך דאף הנון בן חד נהוון דנהימן עלמא דאנת שדרתני:
ואנא שובחא דיהבת לי יהבת להון דנהוון חד איכנא דחנן חד חנן:
אנא בהון ואנת בי דנהוון גמירין לחד ודנדע עלמא דאנת שדרתני ודאחבת אנון איכנא דאף לי אחבת:
אבא הנון דיהבת לי צבא אנא דאתר דאנא אף הנון נהוון עמי דנהוון חזין שובחא דילי הו דיהבת לי דאחבתני מן קדם תרמיתה דעלמא:
אבי כאנא ועלמא לא ידעך אנא דין ידעתך והנון ידעו דאנת שדרתני:
ואודעת אנון שמך ומודע אנא דחובא הו דאחבתני נהוא בהון ואנא אהוא בהון:
הלין אמר ישוע ונפק עם תלמידוהי לעברא דרגלתא דקדרון אתר דאית הות גנתא איכא דעל הו ותלמידוהי:
ידע הוא דין אף יהודא משלמנא לדוכתא הי מטל דסגי זבנא כנש הוא תמן ישוע עם תלמידוהי:
הו הכיל יהודא דבר אספיר ומן לות רבי כהנא ופרישא דבר דחשא ואתא לתמן עם נפטרא ולמפידא וזינא:
ישוע דין דידע הוא כל מדם דאתא עלוהי נפק ואמר להון למן בעין אנתון:
אמרין לה לישוע נצריא אמר להון ישוע אנא אנא קאם הוא דין אף יהודא משלמנא עמהון:
וכד אמר להון ישוע דאנא אנא אזלו לבסתרהון ונפלו על ארעא:
תוב שאל אנון ישוע למן בעין אנתון הנון דין אמרו לישוע נצריא:
אמר להון ישוע אמרת לכון דאנא אנא ואן לי בעין אנתון שבוקו להלין אזלין:
דתשלם מלתא דאמר דאילין דיהבת לי לא אובדת מנהון אפלא חד:
שמעון דין כאפא אית הוא עלוהי ספסרא ושמטה ומחיהי לעבדה דרב כהנא ושקלה אדנה דימינא שמה דין דעבדא מלך:
ואמר ישוע לכאפא סים ספסרא בחלתה כסא דיהב לי אבי לא אשתיוהי:
הידין אספיר וכלירכא ודחשא דיהודיא אחדוהי לישוע ואסרוהי:
ואיתיוהי לות חנן לוקדם מטל דחמוהי הוא דקיפא הו דאיתוהי הוא רב כהנא דשנתא הי:
איתוהי הוא דין קיפא הו דמלך ליהודיא דפקח דחד גברא נמות חלף עמא:
שמעון דין כאפא וחד מן תלמידא אחרנא אתין הוו בתרה דישוע להו דין תלמידא ידע הוא לה רב כהנא ועל עם ישוע לדרתא:
שמעון דין קאם הוא לבר לות תרעא ונפק הו תלמידא אחרנא דידע הוא לה רב כהנא ואמר לנטרת תרעא ואעלה לשמעון:
אמרת דין עלימתא נטרת תרעא לשמעון למא אף אנת מן תלמידוהי אנת דהנא גברא אמר לה לא:
וקימין הוו עבדא ודחשא וסימין הוו נורא דנשחנון מטל דקריש הוא קאם הוא דין אף שמעון עמהון ושחן:
רב כהנא דין שאלה לישוע על תלמידוהי ועל יולפנה:
ואמר לה ישוע אנא עין בגלא מללת עם עמא ובכלזבן אלפת בכנושתא ובהיכלא איכא דכלהון יהודיא מתכנשין ומדם בטושיא לא מללת:
מנא משאל אנת לי שאל להנון דשמעו מנא מללת עמהון הא הנון ידעין כל מדם דאמרת:
וכד הלין אמר חד מן דחשא דקאם הוא מחיהי על פכה לישוע ואמר לה הכנא יהב אנת פתגמא לרב כהנא:
ענא ישוע ואמר לה אן בישאית מללת אסהד על בישתא ואן דין שפיר למנא מחיתני:
חנן דין שדר לישוע כד אסיר לות קיפא רב כהנא:
ושמעון כאפא קאם הוא ושחן ואמרין לה למא אף אנת חד מן תלמידוהי אנת והו כפר ואמר לא הוית:
אמר לה חד מן עבדא דרב כהנא אחינה דהו דפסק הוא שמעון אדנה לא אנא חזיתך עמה בגנתא:
ותוב כפר שמעון ובה בשעתא קרא תרנגלא:
איתיוהי דין לישוע מן לות קיפא לפרטורין ואיתוהי הוא צפרא והנון לא עלו לפרטורין דלא נתטושון עד אכלין פצחא:
נפק דין פילטוס לבר לותהון ואמר להון מנא מאכל-קרצא אית לכון על גברא הנא:
ענו ואמרין לה אלו לא עבד בישתא הוא אפלא לך משלמין הוין לה:
אמר להון פילטוס דוברוהי אנתון ודונוהי איך נמוסכון אמרין לה יהודיא לא שליט לן למקטל לאנש:
דתשלם מלתא דאמר ישוע כד מודע באינא מותא עתיד דנמות:
על דין פילטוס לפרטורין וקרא לישוע ואמר לה אנת הו מלכהון דיהודיא:
אמר לה ישוע מן נפשך אמרת הדא או אחרנא אמרו לך עלי:
אמר לה פילטוס למא אנא יהודיא אנא בני עמך הו ורבי כהנא אשלמוך לי מנא עבדת:
אמר לה ישוע מלכותי דילי לא הות מן הנא עלמא אלו מן עלמא הות הנא מלכותי מתכתשין הוו משמשני דלא אשתלם ליהודיא השא דין מלכותי דילי לא הות מכא:
אמר לה פילטוס מדין מלכא אנת אמר לה ישוע אנת אמרת דמלכא אנא אנא להדא יליד אנא ולהדא אתית לעלמא דאסהד על שררא כל מן דאיתוהי מן שררא שמע קלי:
אמר לה פילטוס מנו שררא וכד אמר הדא נפק לה תוב לות יהודיא ואמר להון אנא אפלא חדא עלתא משכח אנא בה:
עידא דין אית לכון דחד אשרא לכון בפצחא צבין אנתון הכיל אשרא לכון להנא מלכא דיהודיא:
וקעו כלהון ואמרין לא להנא אלא לבר-אבא איתוהי הוא דין הנא בר-אבא גיסא:
הידין פילטוס נגדה לישוע:
ואסטרטיוטא גדלו כלילא מן כובא וסמו לה ברשה וכסיוהי נחתא דארגונא:
ואמרין הוו שלם לך מלכא דיהודיא ומחין הוו לה על פכוהי:
ונפק פילטוס תוב לבר ואמר להון הא מפק אנא לה לכון לבר דתדעון דלא משכח אנא בתרה אפלא חדא עלתא:
ונפק ישוע לבר כד אית עלוהי כלילא דכובא ונחתא דארגונא ואמר להון פילטוס הא גברא:
כד דין חזאוהי רבי כהנא ודחשא קעו ואמרין צלוביהי צלוביהי אמר להון פילטוס דברו אנתון וזוקפוהי אנא גיר לא משכח אנא בה עלתא:
אמרין לה יהודיא לן נמוסא אית לן ואיך דבנמוסן חיב הו מותא דעבד נפשה ברה דאלהא:
כד שמע דין פילטוס הדא מלתא יתיראית דחל:
ועל תוב לפרטורין ואמר לישוע אימכא אנת ישוע דין פתגמא לא יהב לה:
אמר לה פילטוס עמי לא ממלל אנת לא ידע אנת דשליט אנא דאשריך ושליט אנא דאזקפך:
אמר לה ישוע לית הוא לך עלי שולטנא אף לא חד אלו לא יהיב הוא לך מן לעל מטל הנא הו מן דאשלמני לך רבא הי חטיתה מן דילך:
ומטל הדא צבא הוא פילטוס דנשריוהי יהודיא דין קעין הוו דאן להנא שרא אנת לא הוית רחמה דקסר כל מן גיר דנפשה מלכא עבד סקובלא הו דקסר:
כד שמע דין פילטוס הדא מלתא אפקה לישוע לבר ויתב על בים בדוכתא דמתקריא רציפתא דכאפא עבראית דין מתאמרא גפיפתא:
וערובתא הות דפצחא ואית הוי איך שעא שת ואמר ליהודיא הא מלככון:
הנון דין קעין הוו שקוליהי שקוליהי צלוביהי צלוביהי אמר להון פילטוס למלככון אזקוף אמרין רבי כהנא לית לן מלכא אלא אן קסר:
הידין אשלמה להון דנזקפוניהי ודברוהי לישוע ואפקוהי:
כד שקיל זקיפה לדוכתא דמתקריא קרקפתא עבראית דין מתאמרא גגולתא:
אתר דזקפוהי ועמה תרין אחרנין חד מכא וחד מכא ולישוע במצעתא:
וכתב אף לוחא פילטוס וסם על זקיפה כתיב הוא דין הכנא הנא ישוע נצריא מלכא דיהודיא:
ולהנא דפא סגיאא מן יהודיא קראוהי מטל דקריבא הות למדינתא דוכתא דאזדקף בה ישוע וכתיבא הוא עבראית ויונאית ורהומאית:
ואמרו רבי כהנא לפילטוס לא תכתוב דמלכא הו דיהודיא אלא דהו אמר דמלכא אנא דיהודיא:
אמר פילטוס מדם דכתבת כתבת:
אסטרטיוטא דין כד זקפוהי לישוע שקלו נחתוהי ועבדו לארבע מנון מנתא לחד מן אסטרטיוטא כותינה דין איתיה הות דלא חיטא מן לעל זקירתא כלה:
ואמרו חד לחד לא נסדקיה אלא נפס עליה מפס דמנו תהוא ושלם כתבא דאמר דפלגו נחתי בינתהון ועל לבושי ארמיו פסא הלין עבדו אסטרטיוטא:
קימן הוי דין לות זקיפה דישוע אמה וחתה דאמה ומרים הי דקליופא ומרים מגדליתא:
ישוע דין חזא לאמה ולתלמידא הו דרחם הוא דקאם ואמר לאמה אנתתא הא ברכי:
ואמר לתלמידא הו הא אמך ומן הי שעתא דברה תלמידא הו לותה:
בתר הלין ידע ישוע דכלמדם אשתלם ודנתמלא כתבא אמר צהא אנא:
ומאנא סים הוא דמלא חלא הנון דין מלו אספוגא מן חלא וסמו על זופא וקרבו לות פומה:
כד דין שקל הו חלא ישוע אמר הא משלם וארכן רשה ואשלם רוחה:
יהודיא דין מטל דערובתא הות אמרין לא נבותון פגרא הלין על זקיפיהון מטל דשבתא נגהא יומא הוא גיר רבא יומא דשבתא הי ובעו מן פילטוס דנתברון שקיהון דהנון זקיפא ונחתון אנון:
ואתו אסטרטיוטא ותברו שקוהי דקדמיא ודהו אחרנא דאזדקף עמה:
וכד אתו לות ישוע חזו דמית לה מן כדו ולא תברו שקוהי:
אלא חד מן אסטרטיוטא מחיהי בדפנה בלוכיתא ומחדא נפק דמא ומיא:
ומן דחזא אסהד ושרירא הי סהדותה והו ידע דשררא אמר דאף אנתון תהימנון:
הלין גיר הוי דנתמלא כתבא דאמר דגרמא לא נתתבר בה:
ותוב כתבא אחרנא דאמר דנחורון במן דדקרו:
בתר הלין יוסף הו דמן רמתא בעא מן פילטוס מטל דתלמידא הוא דישוע ומטשא הוא מן דחלתא דיהודיא דנשקול פגרה דישוע ואפס פילטוס ואתא ושקל פגרה דישוע:
ואתא אף ניקדמוס הו דאתא הוא מן קדים לות ישוע בלליא ואיתי עמה חונטתא דמורא ודעלוי איך מאא ליטרין:
ושקלוהי לפגרה דישוע וכרכוהי בכתנא ובבסמא איכנא דאית עידא ליהודיא דנקברון:
אית הות דין בהי דוכתא דאזדקף בה ישוע גנתא ובה בגנתא בית קבורא חדתא דאנש עדכיל לא אתתסים הוא בה:
וסמוהי תמן לישוע מטל דשבתא עאלא הות ומטל דקריב הוא קברא:
בחד בשבא דין אתת מרים מגדליתא בצפרא עד חשוך לבית קבורא וחזת לכאפא דשקילא מן קברא:
ורהטת אתת לות שמעון כאפא ולות הו תלמידא אחרנא דרחם הוא ישוע ואמרא להון דשקלוהי למרן מן הו בית קבורא ולא ידעא אנא איכא סמוהי:
ונפק שמעון והו תלמידא אחרנא ואתין הוו לבית קבורא:
ורהטין הוו תריהון אכחדא הו דין תלמידא רהט קדמה לשמעון ואתא קדמיא לבית קבורא:
ואדיק חזא כתנא כד סימין מעל דין לא על:
אתא דין שמעון בתרה ועל לבית קבורא וחזא כתנא כד סימין:
וסודרא הו דחזיק הוא ברשה לא עם כתנא אלא כד כריך וסים לסטר בחדא דוכא:
הידין על אף הו תלמידא דאתא קדמיא לבית קבורא וחזא והימן:
לא גיר עדכיל ידעין הוו מן כתבא דעתיד הוא למקם מן מיתא:
ואזלו הנון תלמידא תוב לדוכתהון:
מרים דין קימא הות לות קברא ובכיא וכד בכיא אדיקת בקברא:
וחזת תרין מלאכא בחורא דיתבין חד מן אסדוהי וחד מן רגלוהי איכא דסים הוא פגרה דישוע:
ואמרין לה אנתתא מנא בכיא אנתי אמרא להון דשקלוהי למרי ולא ידעא אנא איכא סמוהי:
הדא אמרת ואתפנית לבסתרה וחזת לישוע דקאם ולא ידעא הות דישוע הו:
אמר לה ישוע אנתתא מנא בכיא אנתי ולמן בעיא אנתי הי דין סברת דגננא הו ואמרא לה מרי אן אנת שקלתיהי אמר לי איכא סמתיהי אזל אשקליוהי:
אמר לה ישוע מרים ואתפנית ואמרא לה עבראית רבולי דמתאמר מלפנא:
אמר לה ישוע לא תתקרבין לי לא גיר עדכיל סלקת לות אבי זלי דין לות אחי ואמרי להון סלק אנא לות אבי ואבוכון ואלהי ואלהכון:
הידין אתת מרים מגדליתא וסברת לתלמידא דחזת למרן ודהלין אמר לה:
כד הוא דין רמשא דיומא הו דחד בשבא ותרעא אחידין הוו דאיכא דאיתיהון הוו תלמידא מטל דחלתא דיהודיא אתא ישוע קם בינתהון ואמר להון שלמא עמכון:
הדא אמר וחוי אנון אידוהי וסטרה וחדיו תלמידא דחזו למרן:
אמר להון דין תוב ישוע שלמא עמכון איכנא דשדרני אבי אף אנא משדר אנא לכון:
וכד אמר הלין נפח בהון ואמר להון קבלו רוחא דקודשא:
אן תשבקון חטהא לאנש נשתבקון לה ואן תאחדון דאנש אחידין:
תאומא דין חד מן תרעסרתא הו דמתאמר תאמא לא הוא תמן הוא עמהון כד אתא ישוע:
ואמרין לה תלמידא חזין למרן הו דין אמר להון אלא חזא אנא באידוהי דוכיתא דצצא ורמא אנא בהין צבעתי ומושט אנא אידי בדפנה לא מהימן אנא:
ובתר תמניא יומין תוב לגו הוו תלמידא ותאומא עמהון ואתא ישוע כד אחידין תרעא קם במצעתא ואמר להון שלמא עמכון:
ואמר לתאומא איתא צבעך להרכא וחזי אידי ואיתא אידך ואושט בגבי ולא תהוא לא מהימנא אלא מהימנא:
וענא תאומא ואמר לה מרי ואלהי:
אמר לה ישוע השא דחזיתני הימנת טוביהון לאילין דלא חזאוני והימנו:
סגיאתא דין אתותא אחרניתא עבד ישוע קדם תלמידוהי אילין דלא כתיבן בכתבא הנא:
אף הלין דין דכתיבן דתהימנון דישוע הו משיחא ברה דאלהא ומא דהימנתון נהוון לכון בשמה חיא דלעלם:
בתר הלין חוי תוב נפשה ישוע לתלמידוהי על ימא דטיבריוס חוי דין הכנא:
איתיהון הוו אכחדא שמעון כאפא ותאומא דמתאמר תאמא ונתניאיל הו דמן קטנא דגלילא ובני זבדי ותרין אחרנין מן תלמידא:
אמר להון שמעון כאפא אזל אנא אצוד נונא אמרין לה אף חנן אתינן עמך ונפקו וסלקו לספינתא ובהו לליא מדם לא צדו:
כד דין הוא צפרא קם ישוע על יד ימא ולא ידעו תלמידא דישוע הו:
ואמר להון ישוע טליא למא אית לכון מדם למלעס אמרין לה לא:
אמר להון ארמו מצידתכון מן גבא דימינא דספינתא ומשכחין אנתון וארמיו ולא אשכחו למגדה למצידתא מן סוגאא דנונא דאחדת:
ואמר תלמידא הו דרחם הוא לה ישוע לכאפא הנא מרן הו שמעון דין כד שמע דמרן הו נסב כותינה מחא בחצוהי מטל דערטליא הוא ושדא נפשה בימא דנאתא לות ישוע:
אחרנא דין תלמידא בספינתא אתו לא גיר רחיקין הוו סגי מן ארעא אלא איך מאתין אמין ונגדין הוו לה למצידתא הי דנונא:
כד דין סלקו לארעא חזו גומרא כד סימן ונונא כד סים עליהין ולחמא:
ואמר להון ישוע איתו מן הנון נונא דצדתון השא:
וסלק שמעון כאפא ונגדה למצידתא לארעא כד מליא נונא רורבא מאא וחמשין ותלתא ובהנא כלה יוקרא לא אצטרית מצידתא הי:
ואמר להון ישוע תו אשתרו אנש דין מן תלמידא לא ממרח הוא דנשאליוהי דמנו דידעין הוו דמרן הו:
קרב דין ישוע ושקל לחמא ונונא ויהב להון:
הדא דתלת זבנין אתחזי ישוע לתלמידוהי כד קם מן בית מיתא:
כד דין אשתריו אמר ישוע לשמעון כאפא שמעון בר-יונא רחם אנת לי יתיר מן הלין אמר לה אין מרי אנת ידע אנת דרחם אנא לך אמר לה רעי לי אמרי:
אמר לה תוב דתרתין זבנין שמעון בר-יונא רחם אנת לי אמר לה אין מרי אנת ידע אנת דרחם אנא לך אמר לה ישוע רעי לי ערבי:
אמר לה דתלת זבנין שמעון בר-יונא רחם אנת לי וכרית לה לכאפא דאמר לה דתלת זבנין דרחם אנת לי ואמר לה מרי כל מדם אנת חכם אנת אנת ידע אנת דרחם אנא לך אמר לה ישוע רעי לי נקותי:
אמין אמין אמר אנא לך דכד טלא הוית אנת לנפשך אסר הוית חציך ומהלך הוית לאיכא דצבא אנת מא דין דסאבת תפשוט אידיך ואחרין נאסור לך חציך ונובלך לאיכא דלא צבא אנת:
הדא דין אמר דנחוא באינא מותא עתיד דנשבח לאלהא וכד אמר הלין אמר לה תא בתרי:
ואתפני שמעון כאפא וחזא לתלמידא הו דרחם הוא ישוע דאתא בתרה הו דנפל הוא בחשמיתא על חדיה דישוע ואמר מרי מנו משלם לך:
להנא כד חזא כאפא אמר לישוע מרי והנא מנא:
אמר לה ישוע אן צבא אנא דנקוא הנא עדמא דאתא אנא לך מא לך אנת תא בתרי:
ונפקת הדא מלתא בית אחא דהו תלמידא לא מאת ישוע דין לא הוא דלא מאת אמר אלא דאן צבא אנא דנקוא הנא עדמא דאתא אנא לך מא לך:
הנו תלמידא דאסהד על הלין כלהין ואף כתב אנין וידעין חנן דשרירא הי סהדותה:
אית דין אף אחרניתא סגיאתא דעבד ישוע אילין דאלו חדא חדא מתכתבן הוי אף לא הו עלמא איך דסבר אנא ספק הוא לכתבא דמתכתבין הוו:
כתבא קדמיא כתבת או תאופילא על כלהין אילין דשרי מרן ישוע משיחא למעבד ולמלפו:
עדמא ליומא הו דבה אסתלק מן בתר דפקד הוא אנון לשליחא אילין דגבא ברוחא דקודשא:
הנון דאף חוי להון נפשה כד חי מן בתר דחש באתותא סגיאתא ביומין ארבעין כד מתחזא הוא להון ואמר על מלכותא דאלהא:
וכד אכל עמהון לחמא פקד אנון דמן אורשלם לא נפרקון אלא דנקוון לשוודיה דאבא הו דשמעתון מני:
דיוחנן אעמד במיא ואנתון תעמדון ברוחא דקודשא לא בתר יומתא סגיאא:
הנון דין כד כנישין שאלוהי ואמרין לה מרן אן בהנא זבנא מפנא אנת מלכותא לאיסריל:
אמר להון הו לא הות דילכון הדא למדע זבנא או זבנא אילין דאבא סם אנון בשולטנא דנפשה:
אלא כד תאתא רוחא דקודשא עליכון תקבלון חילא ותהוון לי סהדא באורשלם ובכלה יהוד ואף בית שמריא ועדמא לסופיה דארעא:
וכד הלין אמר כד חזין לה אסתלק ועננא קבלתה ואתכסי מן עיניהון:
וכד חירין הוו בשמיא כד הו אזל הוא אשתכחו תרין גברין קימין לותהון בלבושא חורא:
ואמרין להון גברא גליליא מנא קימין אנתון וחירין בשמיא הנא ישוע דאסתלק מנכון לשמיא הכנא נאתא איך מא דחזיתוניהי דסלק לשמיא:
ומן בתרכן הפכו להון לאורשלם מן טורא דמתקרא דבית זיתא דאיתוהי על גנב אורשלם ופריק מנה איך שבעא אסטדון:
ומן בתר דעלו סלקו להון לעליתא הי דהוין הוו בה פטרוס ויוחנן ויעקוב ואנדראוס ופיליפוס ותאומא ומתי ובר-תולמי ויעקוב בר חלפי ושמעון טננא ויהודא בר יעקוב:
הלין כלהון אכחדא אמינין הוו בצלותא בחדא נפש עם נשא ועם מרים אמה דישוע ועם אחוהי:
ובהון ביומתא הנון קם שמעון כאפא מצעת תלמידא אית הוא דין תמן כנשא דאנשא איך מאא ועסרין ואמר:
גברא אחין זדק הוא דנתמלא כתבא אינא דקדם אמר רוחא דקודשא בפומה דדויד על יהודא הו דהוא מדברנא להנון דאחדו לישוע:
מטל דמנא הוא עמן ואית הוא לה פסא בתשמשתא הדא:
הנו דקנא לה קריתא מן אגרא דחטיתא ונפל על אפוהי על ארעא ואתפרת מן מצעתה ואתאשד כלה גויה:
והי הדא אתידעת לכלהון דעמרין באורשלם והכנא אתקרית קריתא הי בלשנה דאתרא חקל דמא דאיתוהי תורגמה קורית דם:
כתיב גיר בספרא דמזמורא דדירה תהוא חרבא ועמור לא נהוא בה ותשמשתה נסב אחרין:
וליא הי הכיל לחד מן הלין גברא דהוו עמן בהנא זבנא כלה דבה על ונפק עלין מרן ישוע:
דאקף מן מעמודיתה דיוחנן עדמא ליומא דאסתלק מן לותן דהו נהוא עמן סהדא דקימתה:
ואקימו תרין ליוסף דמתקרא ברשבא דאשתמי יוסטוס ולמתיא:
וכד צליו אמרו אנת מריא ידע דבלבותא דכל חוא חד אינא דגבא אנת מן הלין תריהון:
דהו נקבל פסא דתשמשתא ושליחותא דמנה פרק יהודא דנאזל לה לאתרה:
וארמיו פצא וסלקת למתיא ואתמני עם חדעסר שליחא:
וכד אתמליו יומתא דפנטקוסטא כד כנישין הוו כלהון אכחדא:
הוא מן שליא מן שמיא קלא איך רוחא עזיזתא ואתמלי הוא מנה כלה ביתא הו דבה יתבין הוו:
ואתחזיו להון לשנא דמתפלגין הוו איך נורא ויתבו על חד חד מנהון:
ואתמליו כלהון ברוחא דקודשא ואקפו הוו לממללו בלשן לשן איך מא דרוחא יהב הוא להון לממללו:
אית הוו דין גברא דעמרין באורשלם דדחלין מן אלהא יהודיא מן כל עממא דתחית שמיא:
וכד הוא קלא הו כנש כלה עמא ואשתגש מטל דשמע הוא אנש אנש מנהון דממללין הוו בלשניהון:
תהירין הוו דין כלהון ומתדמרין כד אמרין הוו חד לחד הלין כלהון דממללין לא הא גליליא אנון:
איכנא חנן שמעין חנן אנש אנש לשנה דבה ילידין חנן:
פרתויא ומדיא ואלניא ואילין דעמרין בית-נהרין יהודיא וקפודקיא ודמן אתרא דפנטוס ודאסיא:
ודמן אתרא דפרוגיא ודפמפוליא ודמצרין ודאתרותא דלובא דקריבין לקורינא ואילין דאתו מן רהומא יהודיא וגיורא:
ודמן קרטא וערביא הא שמעין חנן מנהון דממללין בלשנין דילן תדמרתה דאלהא:
מתדמרין הוו דין כלהון ותוירין כד אמרין חד לחד דמנא הי הדא צבותא:
אחרנא דין ממיקין הוו בהון כד אמרין הלין מאריתא אשתיו ורויו:
בתרכן קם שמעון כאפא עם חדעסר שליחין וארים קלה ואמר להון גברא יהודיא וכלהון דעמרין באורשלם הדא תתידע לכון וצותו מלי:
לא גיר איכנא דאנתון סברין הלין רוין דהא עדמא להשא תלת אנין שעין:
אלא הדא הי דאמירא ביואיל נביא:
נהוא ביומתא אחריא אמר אלהא אשוד רוחי על כל בסר ונתנבון בניכון ובנתכון וגדודיכון חזונא נחזון וקשישיכון חלמא נחלמון:
ועל עבדי ועל אמהתי אשוד רוחי ביומתא הנון ונתנבון:
ואתל אתותא בשמיא וגברותא על ארעא דמא ונורא ועטרא דתננא:
שמשא נתחלף בעמטנא וסהרא בדמא עדלא נאתא יומה דמריא רבא ודחילא:
ונהוא כל דנקרא שמה דמריא נחא:
גברא בני איסריל שמעו מלא הלין ישוע נצריא גברא דמן אלהא אתחזי לותכון בחילא ובאתותא ובגברותא אילין דאלהא עבד בינתכון באידה איך דאנתון ידעין אנתון:
להנא דפריש הוא לה להדא במקדמות ידעתה ובצבינה דאלהא אשלמתוניהי באידי רשיעא וזקפתון וקטלתון:
אלהא דין אקימה ושרא חבליה דשיול מטל דלא משכחא הות דנתתחד בה בשיול:
דויד גיר אמר עלוהי מקדם הוית חזא למרי בכלזבן דעל ימיני הו דלא אזוע:
מטל הנא אתבסם לבי ורוזת תשבוחתי ואף פגרי נגן על סברא:
מטל דלא שבק אנת לנפשי בשיול ולא יהב אנת לחסיך דנחזא חבלא:
גלית לי אורחא דחיא תמליני בסימותא עם פרצופך:
גברא אחין מפס למאמר עין בגלא לותכון על ריש אבהתא דויד דמית ואף אתקבר ובית קבורה איתוהי לותן עדמא ליומנא:
נביא הוא גיר וידע הוא דמומתא ימא לה אלהא דמן פארא דכרסך אותב על כורסיך:
וקדם חזא ומלל על קימתה דמשיחא דלא אשתבק בשיול אפלא פגרה חזא חבלא:
להנא ישוע אקים אלהא וחנן כלן סהדוהי:
והויו דבימינה דאלהא אתתרים ונסב מן אבא שוודיא דעל רוחא דקודשא ואשד מוהבתא הדא דהא חזין אנתון ושמעין אנתון:
לא הוא גיר דויד סלק לשמיא מטל דהו אמר דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני:
עדמא דאסים בעלדבביך כובשא לרגליך:
שריראית הכיל נדע כלה בית איסריל דמריא ומשיחא עבדה אלהא להנא ישוע דאנתון זקפתון:
וכד שמעו הלין אתגנחו בלבהון ואמרו לשמעון ולשרכא דשליחא מנא נעבד אחין:
אמר להון שמעון תובו ועמדו אנש אנש מנכון בשמה דמריא ישוע לשובקן חטהא דתקבלון מוהבתא דרוחא דקודשא:
לכון גיר הוא שוודיא ולבניכון ולכלהון אילין דרחיקין אילין דהו אלהא נקרא אנון:
ובמלא אחרניתא סגיאתא מסהד הוא להון ובעא הוא מנהון כד אמר חיו מן שרבתא הדא מעקמתא:
ואנשין מנהון עתידאית קבלו מלתה והימנו ועמדו ואתתוספו בהו יומא איך תלתא אלפין נפשן:
ואמינין הוו ביולפנא דשליחא ומשתותפין הוו בצלותא ובקציא דאוכרסטיא:
והויא הות דחלתא לכל נפש ואתותא סגיאתא וגברותא הוין הוי ביד שליחא באורשלם:
וכלהון אילין דהימנו הוו אכחדא הוו וכלמדם דאית הוא להון דגוא הוא:
ואילין דאית הוא להון קנינא מזבנין הוו לה ומפלגין הוו לאנש אנש איך מדם דסניק הוא:
וכליום אמינין הוו בהיכלא בחדא נפש ובביתא קצין הוו פריסתא ומקבלין הוו סיברתא כד רוזין ובברירותא דלבהון:
משבחין הוו לאלהא כד יהיבין ברחמא קדם כלה עמא ומרן מוסף הוא כליום לאילין דחאין בעדתא:
והוא דכד סלקין שמעון כאפא ויוחנן אכחדא להיכלא בעדנא דצלותא דתשע שעין:
והא גברא חד חגירא דמן כרס אמה שקילין הוו אנשא אילין דמעדין הוו מיתין וסימין לה בתרעא דהיכלא דמתקרא שפירא דנהוא שאל זדקתא מן הנון דעאלין להיכלא:
הנא כד חזא לשמעון וליוחנן דעאלין להיכלא בעא הוא מנהון דנתלון לה זדקתא:
וחרו בה שמעון ויוחנן ואמרו לה חור בן:
הו דין חר בהון כד סבר הוא למסב מנהון מדם:
אמר לה שמעון דהבא וסאמא לית לי אלא מדם דאית לי יהב אנא לך בשמה דישוע משיחא נצריא קום הלך:
ואחדה באידה דימינא ואקימה ובה בשעתא שר רגלוהי ועקבוהי:
ושור קם והלך ועל עמהון להיכלא כד מהלך ומשור ומשבח לאלהא:
וחזאוהי כלה עמא כד מהלך ומשבח לאלהא:
ואשתודעו דהויו הו חדורא דיתב הוא כליום ושאל זדקתא על תרעא דמתקרא שפירא ואתמליו תמהא ודומרא על מדם דהוא:
וכד אחיד הוא לשמעון וליוחנן רהט כלה עמא כד תהיר לותהון לאסטוא דמתקרא דשלימון:
וכד חזא שמעון ענא ואמר להון גברא בני איסריל מנא מתדמרין אנתון בהנא או בן מנא חירין אנתון איך הו דבחילא דילן או בשולטנן עבדן הדא דנהלך הנא:
אלהה הו דאברהם ודאיסחק ודיעקוב אלהא דאבהתן שבח לברה ישוע הו דאנתון אשלמתון וכפרתון בה קדם אפוהי דפילטוס כד הו זדק הוא דנשריוהי:
אנתון דין בקדישא וזדיקא כפרתון ושאלתון לכון לגברא קטולא דנתיהב לכון:
ולהו רשא דחיא קטלתון דלה אקים אלהא מן בית מיתא וחנן כלן סהדוהי:
ובהימנותא דשמה להנא דחזין אנתון וידעין אנתון הו אשר ואסי והימנותא דבה יהבת לה הדא חלימותא קדם כלכון:
ברם השא אחי ידע אנא דבטועיי עבדתון הדא איך דעבדו רשיכון:
ואלהא איך מדם דקדם אכרז בפום כלהון נביא דנחש משיחה מלי הכנא:
תובו הכיל ואתפנו איכנא דנתעטון חטהיכון ונאתון לכון זבנא דניחתא מן קדם פרצופה דמריא:
ונשדר לכון לאינא דמטיב הוא לכון לישוע משיחא:
דלה ולא לשמיא דנקבלון עדמא למוליא דזבנא דכלהין אילין דמלל אלהא בפומא דנביוהי קדישא דמן עלם:
מושא גיר אמר דנביא נקים לכון מריא מן אחיכון אכותי לה שמעו בכל מא דנמלל עמכון:
ותהוא כל נפשא אידא דלא תשמע לנביא הו תאבד נפשא הי מן עמה:
ונביא כלהון מן שמואיל ואילין דמן בתרה הוו מללו ואכרזו על יומתא הנון:
אנתון אנון בניהון דנביא ודדיתקא אידא דסם אלהא לאבהתן כד אמר לאברהם דבזרעך נתברכן כלהין שרבתא דארעא:
לכון מן קדים אקים ושדר אלהא לברה כד מברך לכון אן תתפנון ותתובון מן בישתכון:
וכד הלין מלא ממללין הוו לעמא קמו עליהון כהנא וזדוקיא וארכונא דהיכלא:
כד מתחמתין הוו עליהון דמלפין לעמא ומכרזין במשיחא על קימתא דמן בית מיתא:
וארמיו עליהון אידיא ונטרו אנון ליומא אחרנא מטל דקרב הוא לה רמשא:
וסגיאא דשמעו הוו מלתא הימנו הוו ואיתיהון הוו במנינא איך חמשא אלפין גברין:
וליומא אחרנא אתכנשו ארכונא וקשישא וספרא:
ואף חנן רב כהנא וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס ואילין דאיתיהון הוו מן שרבתא דרבי כהנא:
וכד אקימו אנון במצעתא משאלין הוו להון דבאינא חיל או באינא שם עבדתון הדא:
הידין שמעון כאפא אתמלי רוחא דקודשא ואמר להון ארכונוהי דעמא וקשישא דבית איסריל שמעו:
אן חנן יומנא מתדינין חנן מנכון על שפירתא דהות לברנשא כריהא דבמנא הנא אתאסי:
הדא תתידע לכון ולכלה עמא דאיסריל דבשמה דישוע משיחא נצריא הו דאנתון זקפתוניהי הו דאקים אלהא מן בית מיתא בה בהו הא קאם הנא קדמיכון כד חלים:
הנו כאפא דאסליתון אנתון בניא והו הוא לריש קרנא:
ולית באנש אחרין פורקנא לא גיר אית שמא אחרנא תחית שמיא דאתיהב לבנינשא דבה ולא למחא:
וכד שמעו מלתה דשמעון ודיוחנן דעין בגלא אמרוה אסתכלו דלא ידעין ספרא והדיוטא אנון ותהרו בהון ואשתודעו אנון דעם ישוע מתהפכין הוו:
וחזין הוו דקאם הוא עמהון חגירא הו דאתאסי ולא משכחין הוו מדם למאמר לוקבלהון:
הידין פקדו דנפקון אנון מן כנשהון ואמרין הוו חד לחד:
מנא נעבד להון לגברא הלין הא גיר אתא גליתא דהות באידיהון לכלהון עמוריה דאורשלם אתידעת ולא משכחינן דנכפור:
אלא דלא יתיראית נפוק בעמא טבא הנא נתלחם להון דתוב לא נמללון בשמא הנא לאנש מן בנינשא:
וקרו אנון ופקדו אנון דלגמר לא נמללון ולא נלפון בשם ישוע:
ענו שמעון כאפא ויוחנן ואמרו להון אן כאנא קדם אלהא דלכון נשמע יתיר מן אלהא דונו:
לא גיר משכחין חנן דמא דחזין ושמען דלא נמלליוהי:
ואתלחמו להון ושרו אנון לא גיר אשכחו להון עלתא דנסימון ברשהון מטל עמא כלנש גיר משבח הוא לאלהא על מדם דהוא:
יתיר גיר מן בר ארבעין שנין איתוהי הוא גברא הו דהות בה הדא אתא דאסיותא:
וכד אשתריו אתו לות אחיהון ואשתעיו להון כל מא דאמרו כהנא וקשישא:
והנון כד שמעו אכחד ארימו קלהון לות אלהא ואמרו מריא אנת הו אלהא דעבדת שמיא וארעא ויממא וכל דאית בהון:
ואנת הו דמללת ביד רוחא דקודשא בפום דויד עבדך למנא רגשו עממא ואמותא רני סריקותא:
קמו מלכא דארעא ושליטנא ואתמלכו אכחדא על מריא ועל משיחה:
אתכנשו גיר שריראית במדינתא הדא על קדישא ברך ישוע אינא דאנת משחת הרודס ופילטוס עם עממא וכנשא דאיסריל:
למעבד כל מא דאידך וצבינך קדם רשם דנהוא:
ואף השא מריא חור וחזי ללוחמיהון והב לעבדיך דעין בגלא נהוון מכרזין מלתך:
כד אידך מושט אנת לאסותא ולגברותא ולאתותא דנהוין בשמה דברך קדישא ישוע:
וכד בעו ואתכשפו אתתזיע אתרא דבה כנישין הוו ואתמליו כלהון ברוחא דקודשא וממללין הוו עין בגלא מלתא דאלהא:
אית הוא דין לכנשא דאנשא אילין דהימנו הוו חדא נפש וחד רעין ולא אנש מנהון אמר הוא על נכסא דקנא הוא דדילה אנון אלא כל מדם דאית הוא להון דגוא הוא:
ובחילא רבא מסהדין הוו הנון שליחא על קימתה דישוע משיחא וטיבותא רבתא אית הות עם כלהון:
ואנש לית הוא בהון דצריך אילין גיר דקנין הוו קוריא ובתא מזבנין הוו ומיתין דמיא דמדם דמזדבן:
וסימין לות רגליהון דשליחא ומתיהב הוא לאנש אנש איך מדם דסניק הוא:
יוסף דין הו דאתכני ברנבא מן שליחא דמתתרגם ברא דבויאא לויא מן אתרא דקופרס:
אית הוא לה קריתא וזבנה ואיתי דמיה וסם קדם רגליהון דשליחא:
וגברא חד דשמה הוא חנניא עם אנתתה דשמה הוא שפירא זבן הוא קריתה:
ושקל מן טימיה וטשי כד רגישא הות בה אנתתה ואיתי מנה מן כספא וסם קדם רגליהון דשליחא:
ואמר לה שמעון חנניא מנו דהכנא מלא סטנא לבך דתדגל ברוחא דקודשא ותטשא מן כספא דדמיה דקריתא:
לא הוא דילך הות עדלא תזדבן ומן דאזדבנת תוב אנת שליט הוית על דמיה למנא סמת בלבך דתעבד צבותא הדא לא דגלת בבני אנשא אלא באלהא:
וכד שמע חנניא הלין מלא נפל ומית והות דחלתא רבתא בכלהון הלין דשמעו:
וקמו אילין דעלימין בהון וכנשוהי ואפקו קברוהי:
ומן בתר דהוי תלת שעין אף אנתתה עלת כד לא ידעא הות מנא הוא:
אמר לה שמעון אמר לי אן בהלין דמיא זבנתון קריתא הי דין אמרת אין בהלין דמיא:
אמר לה שמעון מטל דאשתויתון למנסיו רוחה דמריא הא רגליהון דקבורוהי דבעלכי בתרעא והנון נפקונכי:
ובה בשעתא נפלת קדם רגליהון ומיתת ועלו עלימא הנון ואשכחוה כד מיתא וקפסו אובלו קברוה על גנב בעלה:
והות דחלתא רבתא בכלה עדתא ובכלהון הנון דשמעו:
והוין הוי ביד שליחא אתותא וגברותא סגיאתא בעמא וכלהון כנישין הוו אכחדא באסטוא דשלימון:
ומן אנשא אחרנא אנש לא ממרח הוא דנתקרב לותהון אלא מורב הוא להון עמא:
ויתיר מתתוספן הוו אילין דמהימנין הוו במריא כנשא דגברא ודנשא:
איכנא דבשוקא מפקין הוו לכריהא כד רמין הוו בערסתא דאמתי דנהוא אתא שמעון אפן טלניתה תגן עליהון:
אתין הוו דין סגיאא לותהון מן מדינתא אחרניתא דחדרי אורשלם כד מיתין הוו כריהא ואילין דהוין הוי להון רוחא טנפתא ומתחלמין הוו כלהון:
ואתמלי הוא חסמא רב כהנא וכלהון דעמה דאיתיהון הוו מן יולפנא דזדוקיא:
וארמיו אידיא על שליחא ואחדו אסרו אנון בית אסירא:
הידין בלליא מלאכא דמריא פתח תרעא דבית אסירא ואפק אנון ואמר להון:
זלו קומו בהיכלא ומללו לעמא כלהין מלא הלין דחיא:
ונפקו עדן שפרא ועלו להיכלא ומלפין הוו רב כהנא דין ואילין דעמה קרו לחבריהון ולקשישא דאיסריל ושדרו לבית אסירא דניתון אנון לשליחא:
וכד אזלו אילין דאשתדרו מנהון לא אשכחו אנון בית אסירא והפכו אתו:
אמרין אשכחן בית אסירא דאחיד זהיראית ואף לנטורא דקימין על תרעא ופתחן ואנש לא אשכחן תמן:
וכד שמעו הלין מלא רבי כהנא וארכונא דהיכלא תוירין הוו עליהון ומתחשבין הוו דמנא הי הדא:
ואתא אנש אודע אנון דהנון גברא דחבשתון בית אסירא הא קימין בהיכלא ומלפין לעמא:
הידין אזלו ארכונא עם דחשא דניתון אנון לא בקטירא דחלין הוו גיר דלמא נרגום אנון עמא:
וכד איתיו אנון אקימו אנון קדם כלה כנשא ואקף הוא רב כהנא למאמר להון:
לא הוא מפקד פקדן הוין לכון דלאנש לא תלפון בשמא הנא אנתון דין הא מליתונה לאורשלם מן יולפנכון וצבין אנתון דתיתון עלין דמה דגברא הנא:
ענא שמעון עם שליחא ואמר להון לאלהא ולא למתטפסו יתיר מן דלבנינשא:
אלהא דאבהתן אקים לישוע אינא דאנתון קטלתון כד תליתוניהי על קיסא:
לה להנא אקים אלהא רשא ומחינא וארימה בימינה איך דנתל תיבותא ושובקן חטהא לאיסריל:
וחנן סהדא חנן דמלא הלין ורוחא דקודשא הו דיהב אלהא לאילין דמהימנין בה:
וכד שמעו הוו הלין מלא מתגוזלין הוו ברוגזא ומתחשבין הוו למקטל אנון:
וקם הוא חד מן פרישא דשמה הוא גמליאיל מלף נמוסא ומיקר מן כלה עמא ופקד דנפקון אנון לשליחא לבר עדנא זעורא:
ואמר להון גברא בני איסריל אזדהרו בנפשכון וחזו מנא ולא לכון למעבד על הלין אנשא:
מן קדם גיר הנא זבנא קם הוא תודא ואמר על נפשה דמדם הו רב ואזלו בתרה איך ארבעמאא גברין והו אתקטל ואילין דאזלין הוו בתרה אתבדרו והוו איך לא מדם:
וקם מן בתרה יהודא גליליא ביומתא דמתכתבין הוו אנשא בכסף רשא ואסטי עמא סגיאא בתרה והו מית וכלהון אילין דאזלין הוו בתרה אתבדרו:
והשא אמר אנא לכון פרוקו לכון מן הלין אנשא ושבוקו להון דאן הו דמן בנינשא איתיה הדא מחשבתא והנא עבדא משתרין ועברין:
אן דין מן אלהא הו לא מטיא באידיכון דתבטלוניהי דלמא תשתכחון לכון דלוקבל אלהא קימין אנתון:
ואתטפיסו לה וקרו אנון לשליחא ונגדו אנון ופקדו אנון דלא נהוון ממללין בשמא דישוע ושרו אנון:
ונפקו מן קדמיהון כד חדין דשוו הוו מטל שמא דנצטערון:
ולא שלין הוו כליום למלפו בהיכלא ובביתא ולמסברו על מרן ישוע משיחא:
ובהון ביומתא הנון כד סגיו תלמידא רטנו הוו יוניא תלמידא על עבריא דמתבסין הוי ארמלתהון בתשמשתא דכליום:
וקרו תרעסר שליחא לכלה כנשא דתלמידא ואמרו להון לא שפיר דנשבוק מלתא דאלהא ונשמש פתורא:
בצו הכיל אחי וגבו שבעא גברין מנכון דאית עליהון סהדותא ומלין רוחה דמריא וחכמתא ונקים אנון על הדא צבותא:
וחנן נהוא אמינין בצלותא ובתשמשתא דמלתא:
ושפרת הדא מלתא קדם כלה עמא וגבו לאסטפנוס גברא דמלא הוא הימנותא ורוחא דקודשא ולפיליפוס ולפרכרוס ולניקנור ולטימון ולפרמנא ולניקלאוס גיורא אנטיוכיא:
הלין קמו קדמיהון דשליחא וכד צליו סמו עליהון אידא:
ומלתה דאלהא רביא הות וסגא הוא מנינא דתלמידא באורשלם טב ועמא סגיאא מן יהודיא משתמע הוא להימנותא:
אסטפנוס דין מלא הוא טיבותא וחילא ועבד הוא אתותא ותדמרתא בעמא:
וקמו הוו אנשא מן כנושתא דמתקריא דליברטינו וקוריניא ואלכסנדריא ודמן קיליקיא ומן אסיא ודרשין הוו עם אסטפנוס:
ולא משכחין הוו למקם לוקבל חכמתא ורוחא דממללא הות בה:
הידין שדרו לגברא ואלפו אנון דנאמרון דחנן שמעניהי דאמר מלא דגודפא על מושא ועל אלהא:
ושגשו לעמא ולקשישא ולספרא ואתו וקמו עלוהי וחטפו איתיוהי למצעת כנשא:
ואקימו סהדא דגלא דאמרין הנא גברא לא שלא לממללו מלא לוקבל נמוסא ועל אתרא הנא קדישא:
חנן גיר שמעניהי דאמר דישוע הנא נצריא הו נשריוהי לאתרא הנא ונחלף עידא דאשלם לכון מושא:
וחרו בה כלהון הנון דיתבין הוו בכנושתא וחזו פרצופה איך פרצופא דמלאכא:
ושאלה רב כהנא דאן הו דהלין הכנא אנין:
הו דין אמר גברא אחין ואבהתן שמעו אלהא דתשבוחתא אתחזי לאבון אברהם כד איתוהי הוא בית-נהרין עד לא נאתא נעמר בחרן:
ואמר הוא לה דפוק מן ארעך ומן לות בני טוהמך ותא לארעא אידא דאחויך:
והידין נפק אברהם מן ארעא דכלדיא ואתא עמר בחרן ומן תמן כד מית אבוהי שניה אלהא לארעא הדא דבה עמרין אנתון יומנא:
ולא יהב לה ירתותא בה אף לא דורכתא דרגלא ואשתודי הוא דנתליה לה איך דלמארתה לה ולזרעה כד לית הוא לה ברא:
ומלל הוא עמה אלהא כד אמר לה דנהוא זרעך תותבא בארעא נוכריתא ונשעבדוניהי ונבאשון לה ארבעמאא שנין:
ולעמא דנפלחון עבדותא אדוניוהי אנא אמר אלהא ומן בתר הלין נפקון ונפלחון לי באתרא הנא:
ויהב לה דיתקא דגזורתא והידין אולד לאיסחק וגזרה ביומא תמיניא ואיסחק אולד ליעקוב ויעקוב אולד לתרעסר אבהתן:
והנון אבהתן טנו ביוסף וזבנוהי למצרין ואלהא עמה הוא:
ופרקה הוא מן כלהון אולצנוהי ויהב לה טיבותא וחכמתא קדם פרעון מלכא דמצרין ואקימה רשא על מצרין ועל ביתה כלה:
והוא כפנא ואולצנא רבא בכלה מצרין ובארעא דכנען ולית הוא להון למסבע לאבהתן:
וכד שמע יעקוב דאית עבורא במצרין שדר הוא לאבהתן לוקדם:
וכד אזלו דתרתין זבנין אודע יוסף נפשה לאחוהי ואתידע לפרעון טוהמה דיוסף:
ושדר הוא יוסף ואיתיה לאבוהי יעקוב ולכלה טוהמה והוין הוו במנינא שבעין וחמש נפשן:
ונחת יעקוב למצרין ומית תמן הו ואבהתן:
ואשתני לשכים ואתתסים בקברא דזבן הוא אברהם בכספא מן בני חמור:
וכד מטי הוא זבנא דמדם דאשתודי הוא במומתא אלהא לאברהם סגי הוא עמא ותקף במצרין:
עדמא דקם מלכא אחרנא על מצרין אינא דלא ידע הוא לה ליוסף:
ואצטנע על טוהמן ואבאש לאבהתן ופקד דנהוון משתדין ילודיהון דלא נחון:
בה בזבנא הו אתילד מושא ורחים הוא לאלהא ואתרבי ירחא תלתא בית אבוהי:
וכד אשתדי מן אמה אשכחתה ברת פרעון ורביתה לה לברא:
ואתרדי מושא בכלה חכמתא דמצריא ועתיד הוא במלוהי ואף בעבדוהי:
וכד הוא בר ארבעין שנין סלק הוא על לבה דנסעור לאחוהי בני איסריל:
וחזא לחד מן בני שרבתה דמתדבר בקטירא ותבעה ועבד לה דינא וקטלה למצריא הו דמסכל הוא בה:
וסבר דמסתכלין אחוהי בני איסריל דאלהא באידה יהב להון פורקנא ולא אסתכלו:
וליומא אחרנא אתחזי להון כד נצין הנון חד עם חד ומפיס הוא להון דנשתינון כד אמר גברא אחא אנתון מטל מנא מסכלין אנתון חד בחד:
הו דין דמסכל הוא בחברה דחקה מן לותה ואמר לה מנו אקימך עלין רשא ודינא:
דלמא למקטלני בעא אנת איך דקטלת אתמלי למצריא:
וערק מושא במלתא הדא והוא תותבא בארעא דמדין והוו לה תרין בנין:
וכד מלי לה תמן ארבעין שנין אתחזי לה במדברא דטור סיני מלאכה דמריא בנורא דיקדא בסניא:
וכד חזא מושא אתדמר בחזוא וכד אתקרב דנחזא אמר לה מריא בקלא:
אנא אנא אלהא דאבהיך אלהה דאברהם ודאיסחק ודיעקוב וכד רתית הוא מושא לא ממרח הוא דנחור בחזוא:
ואמר לה מריא שרי מסניך מן רגליך ארעא גיר דקאם אנת בה קדישא הי:
מחזא חזית אולצנה דעמי דבמצרין ותנחתה שמעת ונחתת דאפרוק אנון והשא תא אשדרך למצרין:
להנא מושא דכפרו בה כד אמרין דמנו אקימך עלין רשא ודינא לה להנא אלהא רשא ופרוקא שדר להון באידי מלאכא הו דאתחזי לה בסניא:
הנו דאפק אנון כד עבד אתותא ותדמרתא וגברותא בארעא דמצרין ובימא-דסוף ובמדברא שנין ארבעין:
הנו מושא הו דאמר לבני איסריל דנביא נקים לכון מריא אלהא מן אחיכון אכותי לה תשמעון:
הנו דהוא בכנושתא במדברא עם מלאכא הו דמלל הוא עמה ועם אבהתן בטורא דסיני והויו דקבל מלא חיתא דלן נתל:
ולא צבו למתדניו לה אבהתן אלא שבקוהי ובלבותהון הפכו להון למצרין:
כד אמרין לאהרון עבד לן אלהא דנאזלון קדמין מטל דהנא מושא דאפקן מן ארעא דמצרין לא ידעין חנן מנא הויהי:
ועבדו להון עגלא ביומתא הנון ודבחו דבחא לפתכרא ומתבסמין הוו בעבד אידיהון:
והפך אלהא ואשלם אנון דנהוון פלחין לחילותא דשמיא איך דכתיב בכתבא דנביא למא ארבעין שנין במדברא נכסתא או דבחתא קרבתון לי בני איסריל:
אלא שקלתון משכנה דמלכום וכוכבה דאלהא דרפן דמותא דעבדתון דתהוון סגדין להין אשניכון להל מן בבל:
הא משכנא דסהדותא דאבהתן במדברא איתוהי הוא איך מא דפקד הו דמלל עם מושא למעבדה בדמותא דחויה:
ולה להנא משכנא אף מעלו אעלוהי אבהתן עם ישוע לארעא דיהב להון אלהא יורתנא מן עממא הנון דשדא מן קדמיהון ואתיבל עדמא ליומוהי דדויד:
הו דאשכח רחמא קדמוהי דאלהא ושאל דנשכח משכנא לאלהה דיעקוב:
שלימון דין בנא לה ביתא:
ומרימא לא שרא בעבד אידיא איך דאמר נביא:
דשמיא כורסי וארעא כובשא דתחית רגלי אינו ביתא דתבנון לי אמר מריא או אינו אתרא דניחתי:
לא הא אידא דילי עבדת הלין כלהין:
או קשיי קדלא ודלא גזירין בלבהון ובמשמעתהון אנתון בכלזבן לוקבל רוחא דקודשא קימין אנתון איך אבהיכון אף אנתון:
לאינא גיר מן נביא דלא רדפו וקטלו אבהיכון לאילין דקדמו בדקו על מאתיתה דזדיקא הו דאנתון אשלמתון וקטלתוניהי:
וקבלתון נמוסא ביד פוקדנא דמלאכא ולא נטרתוניהי:
וכד שמעו הוו הלין אתמליו חמתא בנפשהון ומחרקין הוו שניהון עלוהי:
והו כד מלא הוא הימנותא ורוחא דקודשא חר בשמיא וחזא תשבוחתא דאלהא ולישוע כד קאם מן ימינא דאלהא:
ואמר הא חזא אנא שמיא כד פתיחין ולברה דאנשא כד קאם מן ימינא דאלהא:
וקעו בקלא רמא וסכרו אדניהון וגזמו עלוהי כלהון:
ואחדו אפקוהי לבר מן מדינתא ורגמין הוו לה ואילין דאסהדו עלוהי סמו נחתיהון לות רגלוהי דעלימא חד דמתקרא שאול:
ורגמין הוו לה לאסטפנוס כד מצלא ואמר מרן ישוע קבל רוחי:
וכד סם בורכא קעא בקלא רמא ואמר מרן לא תקים להון הדא חטיתא וכד הדא אמר שכב:
שאול דין צבא הוא ומשותף הוא בקטלה והוא הוא בהו יומא רדופיא רבא לעדתא דבאורשלם ואתבדרו כלהון בקוריא דיהוד ואף בית שמריא לבר מן שליחא בלחוד:
וקפסו קברוהי לאסטפנוס גברא מהימנא ואתאבלו עלוהי רורבאית:
שאול דין רדף הוא לעדתה דאלהא כד עאל הוא לבתא ומגרגר לגברא ולנשא ומשלמין הוא לבית אסירא:
והנון דאתבדרו מתכרכין הוו ומכרזין מלתא דאלהא:
פיליפוס דין נחת לה למדינתא דשמריא ומכרז הוא להון על משיחא:
וכד שמעין הוו מלתה בנינשא דתמן ציתין הוו לה ומתטפיסין הוו לכל דאמר הוא דחזין הוו אתותא דעבד הוא:
סגיאא גיר דאחידן הוי להון רוחא טנפתא קעין הוו בקלא רמא ונפקן הוי מנהון ואחרנא משריא ומחגרא אתאסיו:
וחדותא רבתא הות בהי מדינתא:
אית הוא דין תמן גברא חד דשמה סימון דעמיר הוא לה בה במדינתא זבנא סגיאא ובחרשוהי מטעא הוא לעמא דשמריא כד מורב הוא נפשה ואמר דאנא אנא רבא:
וצלין הוו לותה כלהון רורבא ודקדקא ואמרין הוו הנו חילה רבא דאלהא:
ומתטפיסין הוו לה כלהון מטל דזבנא סגיאא בחרשוהי אתמה הוא אנון:
כד דין הימנו לפיליפוס דמסבר הוא מלכותא דאלהא בשמה דמרן ישוע משיחא עמדין הוו גברא ונשא:
ואף הו סימון הימן הוא ועמד ונקיף הוא לה לפיליפוס וכד חזא הוא אתותא וחילא רורבא דהוין הוו באידה תמה הוא ומתדמר:
וכד שמעו שליחא דבאורשלם דקבלו עמא דשמריא מלתא דאלהא שדרו לותהון לשמעון כאפא וליוחנן:
ונחתו וצליו עליהון איך דנקבלון רוחא דקודשא:
לית הוא גיר על חד מנהון עדכיל בלחוד דין עמדין הוו בשמה דמרן ישוע:
הידין סימין הוו עליהון אידא ומקבלין הוו רוחא דקודשא:
וכד חזא סימון דבסים אידא דשליחא מתיהבא רוחא דקודשא קרב להון כספא:
כד אמר הבו אף לי שולטנא הנא דאינא דאסים עלוהי אידא נהוא מקבל רוחא דקודשא:
אמר לה שמעון כאפא כספך עמך נאזל לאבדנא מטל דסברת דמוהבתה דאלהא בקנין עלמא מתקניא:
לית לך מנתא אפלא פסא בהימנותא הדא מטל דלבך לא הוא תריץ קדם אלהא:
ברם תוב מן בישותך הדא ובעי מן אלהא דלמא נשתבק לך נכלא דלבך:
בכבדא גיר מרירתא ובקטרא דעולא חזא אנא דאיתיך:
ענא סימון ואמר בעו אנתון חלפי מן אלהא דלא נאתא עלי מדם מן הלין דאמרתון:
שמעון דין ויוחנן כד סהדו אנון ואלפו מלתא דאלהא הפכו להון לאורשלם ובקוריא סגיאתא דשמריא סברו:
ומלל מלאכא דמריא עם פיליפוס ואמר לה קום זל לתימנא באורחא מדבריתא דנחתא מן אורשלם לגזא:
וקם אזל וארעה מהימנא חד דאתא הוא מן כוש שליטא דקנדק מלכתא דכושיא והו שליט הוא על כלה גזה ואתא הוא דנסגוד באורשלם:
וכד הפך דנאזל יתב הוא על מרכבתא וקרא הוא באשעיא נביא:
ואמרת רוחא לפיליפוס אתקרב וקף למרכבתא:
וכד אתקרב שמע דקרא באשעיא נביא ואמר לה דאן מסתכל אנת מנא קרא אנת:
והו אמר איכנא משכח אנא דאסתכל אלא אן אנש נרתיני ובעא מנה מן פיליפוס דנסק ונתב עמה:
פסוקא דין דכתבא דקרא הוא בה איתוהי הוא הנא איך אמרא לנכסתא אתדבר ואיך נקיא קדם גזוזא שתיק הוא והכנא לא פתח פומה:
במוככה מן חבושיא ומן דינא אתדבר ודרה מנו נשתעא דמשתקלין חיוהי מן ארעא:
ואמר הו מהימנא לפיליפוס בעא אנא מנך על מנו אמרה הדא נביא על נפשה או על אנש אחרין:
הידין פיליפוס פתח פומה ושרי מנה מן הנא כתבא מסבר לה על מרן ישוע:
וכד הנון אזלין באורחא מטיו הוו לדוכתא חדא דאית בה מיא ואמר הו מהימנא הא מיא מנא הי כליתא דאעמד:
ואמר פיליפוס אן מהימן אנת מן כלה לבא שליט וענא ואמר אנא מהימן אנא דישוע משיחא ברה דאלהא הו:
ופקד הוא דתקום מרכבתא ונחתו תריהון למיא ואעמדה פיליפוס למהימנא הו:
וכד סלקו מן מיא רוחה דמריא חטפת לפיליפוס ותוב לא חזיהי מהימנא הו אלא אזל הוא באורחה כד חדא:
פיליפוס דין אשתכח באזוטוס ומן תמן מתכרך הוא ומסבר במדינתא כלהין עדמא דאתא לקסריא:
שאול דין עדכיל מלא הוא לוחמא וחמתא דקטלא על תלמידוהי דמרן:
ושאל לה אגרתא מן רב כהנא דנתל לה לדרמסוק לכנושתא דאן הו דנשכח דרדין בהדא אורחא גברא או נשא נאסור ניתא אנון לאורשלם:
וכד אזל הוא ושרי ממטא לדרמסוק מן תחית שליא אזלג הוא עלוהי נוהרא מן שמיא:
ונפל על ארעא ושמע קלא דאמר לה שאול שאול מנא רדף אנת לי קשא הו לך למבעטו לעוקסא:
ענא הו ואמר מן אנת מרי ומרן אמר אנא אנא ישוע נצריא הו דאנת רדף אנת:
אלא קום עול למדינתא ותמן נתמלל עמך על מא דולא לך למעבד:
וגברא דאזלין הוו עמה באורחא קימין הוו כד תמיהין מטל דקלא בלחוד שמעין הוו אנש דין לא מתחזא הוא להון:
וקם שאול מן ארעא ולא מתחזא הוא לה מדם כד עינוהי פתיחן הוי וכד אחידין באידוהי אעלוהי לדרמסוק:
ולא מתחזא הוא לה תלתא יומין ולא אכל ולא אשתי:
אית הוא דין בה בדרמסוק תלמידא חד דשמה הוא חנניא ומריא אמר לה בחזוא חנניא ואמר הא אנא מרי:
ומרן אמר לה קום זל לשוקא דמתקרא תריצא ובעי בביתא דיהודא לשאול דאיתוהי מן טרסוס מדינתא הא גיר כד הו מצלא:
חזא בחזוא לגברא דשמה חנניא דעל וסם עלוהי אידא איך דנתפתחן עינוהי:
ואמר חנניא מרי שמעת מן סגיאא על גברא הנא דכמא בישתא אסבל לקדישיך באורשלם:
והא אף הרכא אית לה שולטנא מן רבי כהנא דנאסור לכלהון אילין דקרין שמך:
ואמר לה מריא קום זל מטל דמאנא הו לי גביא דנשקול שמי בעממא ובמלכא ובית בני איסריל:
אנא גיר אחויוהי כמא עתיד למחש מטל שמי:
הידין חנניא אזל לביתא לותה וסם עלוהי אידא ואמר לה שאול אחי מרן ישוע שדרני הו דאתחזי לך באורחא כד אתא אנת איך דנתפתחן עיניך ותתמלא רוחא דקודשא:
ובר שעתה נפל מן עינוהי מדם דדמא לקלפא ואתפתח עינוהי וקם עמד:
וקבל סיברתא ואתחיל והוא יומתא לות תלמידא הנון דאית הוו בדרמסוק:
ובר שעתה מכרז הוא בכנושתא דיהודיא על ישוע דהויו ברה דאלהא:
ותמיהין הוו כלהון אילין דשמעין הוו לה ואמרין הוו לא הוא הנא הו דרדף הוא לכלהון אילין דקרין הוו לשמא הנא באורשלם אף להרכא עליה על הדא משדר הוא איך דנאסור נובל אנון לרבי כהנא:
שאול דין יתיר מתחיל הוא ומזיע הוא להון ליהודיא הנון דעמרין הוו בדרמסוק כד מחוא הוא דהנו משיחא:
וכד סגיו לה תמן יומתא עבדו עלוהי נכלא יהודיא דנקטלוניהי:
אתבדק לה דין לשאול אפרסנא דבעין הוו למעבד לה ונטרין הוו תרעא דמדינתא איממא ולליא דנקטלוניהי:
הידין סמוהי תלמידא באספרידא ושבוהי מן שורא בלליא:
ואזל לה לאורשלם וצבא הוא למתנקפו לתלמידא וכלהון דחלין הוו מנה ולא מהימנין הוו דתלמידא הו:
ברנבא דין אחדה ואיתיה לות שליחא ואשתעי להון איכנא באורחא חזא למריא ודאיכנא מלל עמה ואיכנא בדרמסוק עין בגלא מלל בשמה דישוע:
ועאל הוא עמהון ונפק באורשלם:
וממלל הוא בשמה דישוע עין בגלא ודרש הוא עם יהודיא אילין דידעין הוו יונאית הנון דין צבין הוו למקטלה:
וכד ידעו אחא איתיוהי בלליא לקסריא ומן תמן שדרוהי לטרסוס:
ברם דין עדתא דבכלה יהוד ובגלילא ובשמרין אית הוא בה שלמא כד מתבניא הות ורדיא בדחלת אלהא ובבויאא דרוחא דקודשא סגיא הות:
והוא דכד מתכרך הוא שמעון במדינתא נחת אף לות קדישא דעמרין בלוד מדינתא:
ואשכח גברא חד דשמה אניס דרמא הוא בערסא ומשרי שנין תמנא:
ואמר לה שמעון אניא מאסא לך ישוע משיחא קום ושוא ערסך ובר שעתה קם:
וחזאוהי כלהון דעמרין בלוד ובסרונא ואתפניו לות אלהא:
אית הוא דין תלמידתא חדא ביופא מדינתא דשמה הוא טביתא הדא עתירא הות בעבדא טבא ובזדקתא דעבדא הות:
אתכרהת דין בהון בהנון יומתא ומיתת ואסחיוה וסמוה בעליתא:
ושמעו הוו תלמידא דשמעון בלוד הו מדינתא הי דאיתיה על גנב יופא ושדרו הוו לותה גברא תרין דנבעון מנה דלא תמאן לה דנאתא צאדיהון:
וקם שמעון אזל עמהון וכד אתא אסקוהי לעליתא וכנש קם להין חדרוהי כלהין ארמלתא כד בכין ומחוין לה כותיניתא ומרטוטא הלין דיהבא הות להין טביתא כד חיא:
שמעון דין אפק לכלהון אנשא לבר וקעד על בורכוהי וצלי ואתפני לות שלדא ואמר טביתא קומי הי דין פתחת עיניה וכד חזתה לשמעון יתבת:
ואושט לה אידה ואקימה וקרא לקדישא ולארמלתא ויהבה להון כד חיא:
ואתידעת הדא בכלה מדינתא וסגיאא הימנו במרן:
הוא דין בה ביופא יומתא לא זעורין כד שרא הוא בית שמעון בורסיא:
בקסריא דין אית הוא גברא חד קנטרונא דשמה הוא קורנליוס מן ספירא הי דמתקריא איטליקא:
וזדיק הוא ודחל הוא מן אלהא הו וביתה כלה ועבד הוא זדקתא סגיאתא בעמא ובכלזבן בעא הוא מן אלהא:
הנא חזא מלאכא דאלהא בחזוא גליאית לאפי תשע שעין באיממא דעל לותה ואמר לה קורנליא:
והו חר בה ודחל ואמר מנא מרי ואמר לה מלאכא צלותך וזדקתך סלק לדוכרנא קדם אלהא:
והשא שדר גברא ליופא מדינתא ואיתא לשמעון דמתקרא כאפא:
הא שרא בביתה דשמעון בורסיא הו דאיתוהי על יד ימא:
וכד אזל לה מלאכא דמלל עמה קרא תרין מן בני ביתה ופלחא חד דדחל לאלהא אינא דמתדנא הוא לה:
ואשתעי להון כלמדם דחזא ושדר אנון ליופא:
וליומא אחרנא כד הנון רדין באורחא וקריבין למדינתא סלק שמעון לאגרא דנצלא בשת שעין:
וכפן וצבא הוא דנלעס וכד הנון מתקנין לה נפל עלוהי תמהא:
וחזא שמיא כד פתיחין ומאנא חד כד אסיר בארבע קרנן ודמא הוא לכתנא רבא ושאב הוא מן שמיא על ארעא:
ואית הוא בה כלהין חיותא דארבעת רגלא ורחשא דארעא ופרחתא דשמיא:
וקלא אתא לה דאמר שמעון קום כוס ואכול:
ושמעון אמר חס מרי דממתום לא אכלת כל דמסיב וטמא:
ותוב דתרתין זבנין קלא הוא לותה אילין דאלהא דכי אנת לא תסיב:
הדא דין הות תלת זבנין ואתעלי לה מאנא לשמיא:
וכד מתדמר שמעון בנפשה דמנו חזוא דחזא מטיו גברא הנון דאשתדרו הוו מן קורנליוס ושאלו על ביתא דשרא בה שמעון ואתו וקמו על תרעא דדרתא:
וקרין הוו תמן ומשאלין דאן שמעון דמתקרא כאפא הרכא שרא:
וכד שמעון רנא הוא בחזוא אמר לה רוחא הא גברא תלתא בעין לך:
קום חות וזל עמהון כד לא מתפלג רעינך מטל דאנא הו שדרת אנון:
הידין נחת שמעון לות גברא הנון ואמר להון אנא הו דבעין אנתון אידא הי עלתא דמטלתה אתיתון:
אמרין לה גברא חד דשמה קורנליוס קנטרונא כאנא דדחל מן אלהא ומסהד עלוהי כלה עמא דיהודיא אתאמר לה בחזוא מן מלאכא קדישא דנשדר נעלך לביתה ונשמע מלתא מנך:
ואעל אנון שמעון וקבל אנון כר דשרא הוא וקם לבתרה דיומא ונפק אזל עמהון ואזלו עמה אנש אנש מן אחא דיופא:
וליומא אחרנא על לקסריא קורנליוס דין מקוא הוא להון כד מכנשין לה כלהון בני טוהמה ואף רחמא חביבא דאית הוו לה:
וכד עאל שמעון ארעה קורנליוס ונפל סגד לרגלוהי:
ושמעון אקימה ואמר לה קום לך ואף אנא ברנשא אנא:
וכד ממלל עמה על ואשכח סגיאא דאתו הוו לתמן:
ואמר להון אנתון ידעין אנתון דלא מפס לגברא יהודיא דנקף לאנשא נוכריא דלא הוא בר שרבתה ולי אלהא חויני דלא אמר על אנש דטמא או מסיב:
מטל הנא עתידאית אתית כד שדרתון בתרי ברם משאל אנא לכון מטל מנא שדרתון בתרי:
אמר לה קורנליוס ארבעא יומין אית עדמא להשא הא מן דצאם אנא ובתשע שעין כד מצלא אנא בביתי קם גברא חד קדמי כד לביש חורא:
ואמר לי קורנליא אשתמעת צלותך ולזדקתך דוכרנא הוא קדם אלהא:
ברם שדר ליופא מדינתא ואיתא לשמעון דמתקרא כאפא הא שרא בביתה דשמעון בורסיא דעל יד ימא והו נאתא נמלל עמך:
ובר שעתה שדרת לותך ואנת שפיר עבדת דאתית והא חנן כלן קדמיך וצבינן דנשמע כל מא דאתפקד לך מן לות אלהא:
פתח דין שמעון פומה ואמר בשררא אדרכת דאלהא לא הוא נסב באפא:
אלא בכלהון עממא אינא דדחל מנה ופלח כאנותא מקבל הו לותה:
מלתא גיר דשדר לבני איסריל וסבר אנון שלמא ושינא ביד ישוע משיחא הנו מריא דכל:
ואף אנתון ידעין אנתון במלתא דהות בכלה יהוד דאקפת מן גלילא בתר מעמודיתא דאכרז יוחנן:
על ישוע דמן נצרת דאלהא משחה ברוחא דקודשא ובחילא והויו דמתכרך הוא ומאסא להנון דאתנכיו מן בישא מטל דאלהא הוא עמה:
וחנן סהדוהי על כל מא דעבד בכלה ארעא דיהוד ודאורשלם לה להנא תלאוהי יהודיא על קיסא וקטלוהי:
ולה אקים אלהא לתלתא יומין ויהבה דנתחזא עין בגלא:
לא דין לכלה עמא אלא לן אילין דמן אלהא אתגבין דנהוא לה סהדא דאכלן עמה ואשתין מן בתר קימתה דמן בית מיתא:
ופקדן דנכרז ונסהד לעמא דהנו דאתפרש מן אלהא דינא דחיא ודמיתא:
ועלוהי אסהדו כלהון נביא דכלמן דמהימן בשמה נקבל שובקן חטהא:
וכד הו שמעון ממלל הוא הלין מלא אגנת רוחא דקודשא על כלהון דשמעין הוו מלתא:
ותמהו ותהרו אחא גזירא הנון דאתו עמה דאף על עממא מוהבתא דרוחא דקודשא אשתפעת:
שמעין הוו להון גיר כד ממללין בלשן לשן ומורבין הוו לאלהא ואמר הוא שמעון:
דלמא מיא משכח אנש כלא דלא נעמדון הנון דהא קבלו רוחא דקודשא איך מא דחנן:
הידין פקד להון דנעמדון בשמה דמרן ישוע משיחא ובעו מנה איך דנקוא לותהון יומתא:
ואשתמעת הות לשליחא ולאחא דביהוד דאף עממא קבלו מלתא דאלהא:
וכד סלק שמעון לאורשלם דינין הוו עמה הנון דמן גזורתא:
כד אמרין דלות אנשא עורלא על ולעס עמהון:
ואקף הוא שמעון בתר בתר למאמר להון:
דכד מצלא הוית ביופא חזית בחזוא דנחת הוא מאנא חד אינא דדמא הוא לכתנא ואסיר הוא בארבע קרנתה ושאב הוא מן שמיא ואתא עדמא לותי:
וחרת בה וחזא הוית דאית בה חיותא דארבעת רגליהין ורחשא דארעא ואף פרחתא דשמיא:
ושמעת הוית קלא דאמר הוא לי שמעון קום כוס ואכול:
ואמרת חס מרי דממתום לא על לפומי דטמא ודמסיב:
ותוב קלא אמר לי מן שמיא דמדם דאלהא דכי אנת לא תסיב:
הדא הות תלת זבנין ואסתלק לה כלמדם לשמיא:
ובה בשעתא תלתא גברין דאשתדרו לותי מן קורנליוס מן קסריא אתו וקמו על תרעא דדרתא דשרא הוית בה:
ואמר לי רוחא דזל עמהון דלא פולגא ואתו עמי אף הלין שתא אחין ועלן לביתה דגברא:
ואשתעי לן איכנא חזא בביתה מלאכא דקם ואמר לה דשדר ליופא מדינתא ואיתא לשמעון דמתקרא כאפא:
והו נמלל עמך מלא דבהין תחא אנת וכלה ביתך:
וכד אקפת הוית תמן לממללו אגנת רוחא דקודשא עליהון איך מא דעלין מן קדים:
ואתדכרת מלתה דמרן דאמר הוא דיוחנן אעמד במיא אנתון דין תעמדון ברוחא דקודשא:
אן הכיל אלהא שויאית יהבה מוהבתא לעממא אילין דהימנו במרן ישוע משיחא איך דאף לן אנא מן הוית דאספק הוית דאכלא לאלהא:
וכד הלין מלא שמעו שליו להון ושבחו לאלהא ואמרין הוו דכבר אף לעממא אלהא יהב תיבותא לחיא:
הנון דין דאתבדרו הוו מן אולצנא דהוא הוא על אסטפנוס מטיו הוו עדמא לפוניקא ואף לאתרא דקופרוס ולאנטיכיא כד עם אנש לא ממללין הוו מלתא אלא בלחוד עם יהודיא:
אית הוו דין אנשא מנהון מן קופרוס ומן קורינא הלין עלו הוו לאנטיוכי וממללין הוו עם יוניא ומסברין הוו על מרן ישוע:
ואית הות עמהון אידה דמריא וסגיאא הימנו ואתפניו לות מריא:
ואשתמעת הות הי הדא לאדניהון דבני עדתא דבאורשלם ושדרו לברנבא לאנטיוכי:
וכד אתא לתמן וחזא טיבותה דאלהא חדי ובעא הוא מנהון דבכלה לבהון נהוון נקיפין למרן:
מטל דגברא הוא טבא ומשמלי הוא ברוחא דקודשא ובהימנותא ואתתוסף הוא עמא סגיאא למרן:
והו נפק הוא לטרסוס למבעא לשאול:
וכד אשכחה איתיה עמה לאנטיכיא ושנתא כלה אכחדא כנישין הוו בעדתא ואלפו עמא סגיאא מן הידין קדמית אתקריו באנטיוכי תלמידא כרסטינא:
וביומתא הנון אתו מן אורשלם לתמן נביא:
וקם חד מנהון דשמה הוא אגבוס ואודע אנון ברוח דכפנא רבא הוא בכלה ארעא והוא כפנא הנא ביומי קלודיוס קסר:
ברם דין תלמידא איך מא דאית הוא לאנש אנש מנהון פרשו דנשדרון לתשמשתא דאחא אילין דעמרין ביהוד:
ושדרו ביד ברנבא ושאול לקשישא דתמן:
בהו דין זבנא ארמי הוא אידיא על אנשין דבעדתא איך דנבאש להון הרודס מלכא הו דמתכנא הוא אגרפוס:
וקטל בסיפא ליעקוב אחוהי דיוחנן:
וכד חזא דשפרת הדא ליהודיא אוסף הוא למאחד אף לשמעון כאפא ואיתיהון הוו יומתא דפטירא:
ואחדה וארמיה בית אסירא ואשלם לה שתתעסר סטרטוטין דנטרונה דמן בתר פצחא נשלמיוהי לעמא דיהודיא:
וכד הו שמעון מתנטר הוא בית אסירא צלותא אמינתא מתקרבא הות מן עדתא חלפוהי לאלהא:
ובה בהו לליא דלצפרא עתיד הוא דנשלמיוהי כד דמך הוא שמעון בית תרין אסטרטיוטין ואסיר הוא בתרתין ששלן ואחרנא נטרין הוו תרעא דבית אסירא:
מלאכא דמריא קם לעל מנה ונוהרא אזלג בכלה ביתא ודקרה בגבה ואקימה ואמר לה קום עגל ונפל ששלתא מן אידוהי:
ואמר לה מלאכא אסור חציך וסאן טלריך ועבד הכנא ותוב אמר לה אתעטף תכסיתך ותא בתרי:
ונפק ואזל הוא בתרה כד לא ידע הוא דשרירא הות הי דהויא הות ביד מלאכא סבר הוא גיר דחזוא חזא הוא:
וכד עברו מטרתא קדמיתא ודתרתין אתו עדמא לתרעא דפרזלא ואתפתח להון מן צבות נפשה וכד נפקו ועברו שוקא חד פרק מן לותה מלאכא:
הידין אשתודע שמעון ואמר השא ידעת בקושתא דמריא שדר מלאכה ופלטני מן אידה דהרודס מלכא ומן מדם דמתחשבין הוו עלי יהודיא:
וכד אסתכל אתא לה לביתא דמרים אמה דיוחנן הו דאתכני מרקוס מטל דאחא סגיאא תמן כנישין הוו ומצלין:
ונקש בתרעא דדרתא ונפקת דתעניוהי טליתא דשמה רודא:
ואשתודעת קלה דשמעון ובחדותה לא פתחת לה תרעא אלא הפכת ברהטא ואמרא להון שמעון הא קאם על תרעא דדרתא:
אמרין לה מזע זעתי לכי והי מתחריא הות דהדא הכנא הי אמרין לה כבר מלאכה הו:
ושמעון נקש הוא בתרעא ונפקו חזאוהי ותמהו להון:
ומניף הוא להון אידה איך דנשתקון להון ועל ואשתעי להון איכנא מריא אפקה מן בית אסירא ואמר להון אשתעו הלין ליעקוב ולאחין ונפק אזל לה לאתר אחרין:
וכד הוא צפרא הוא הוא רובא סגיאא בית אסטרטיוטא על שמעון דמנא הוא לה:
הרודס דין כד בעיהי ולא אשכחה דן אנון לנטורא ופקד דנמותון ונפק לה מן יהוד ואיתוהי הוא בקסריא:
ומטל דרגיז הוא על צוריא ועל צידניא אתכנשו ואתו לותה אכחדא ואפיסו לבלסטוס קיטונקנה דמלכא ושאלו מנה דנהוא להון שינא מטל דפורנסא דאתרהון מן מלכותה הוא דהרודס:
ביומא דין ידיעא לבש הוא הרודס לבושא דמלכותא ויתב על בים וממלל הוא עם כנשא:
עמא דין כלה קעא הוא ואמר הלין בנת קלא דאלהא אנין ולא הוי דבנינשא:
וחלף דלא יהב תשבוחתא לאלהא בה בשעתא מחיהי מלאכה דמריא ורפת בתולעא ומית:
וסברתא דאלהא מתכרזא הות ורביא:
ברנבא דין ושאול פנו מן אורשלם לאנטיוכי מן בתר דשלמו תשמשתהון ודברו עמהון ליוחנן הו דאתכני מרקוס:
אית הוא דין בעדתא דאנטיכיא נביא ומלפנא ברנבא ושמעון דמתקרא ניגר ולוקיס דמן קורינא מדינתא ומנאיל בר מרבינוהי דהרודס טטררכא ושאול:
וכד הנון צימין הוו ומתכשפין לאלהא אמרת להון רוחא דקודשא פרושו לי לשאול ולברנבא לעבדא אינא דאנא קרית אנון:
ובתר דצמו וצליו סמו עליהון אידא ושדרו אנון:
והנון כד אשתלחו מן רוחא דקודשא נחתו להון לסלוקיא ומן תמן רדו בימא עדמא לקופרוס:
וכד עלו לסלמנא מדינתא מסברין הוו מלתה דמרן בכנושתא דיהודיא ויוחנן משמש הוא להון:
וכד אתכרכוה לכלה גזרתא עדמא לפפוס מדינתא אשכחו גברא חד חרשא יהודיא דאיתוהי הוא נביא דגלא דשמה הוא ברשומא:
הנא דביק הוא לגברא חכימא דאיתוהי הוא אנתופטוס ומתקרא הוא סרגיוס-פולוס וקרא הוא אנתופטוס לשאול ולברנבא ובעא הוא דנשמע מנהון מלתא דאלהא:
קאם הוא דין לוקבלהון הו הנא חרשא ברשומא דמתתרגם שמה אלומס מטל דצבא הוא דנעקמיוהי לאנתופטוס מן הימנותא:
שאול דין הו דאתקרי פולוס אתמלי הוא ברוחא דקודשא וחר בה:
ואמר או דמלא כל נכלין וכלהין בישתא ברה דאכל קרצא ובעלדבבא דכלה כאנותא לא שלא אנת למעקמו אורחתה תריצתא דמריא:
והשא אידה דמריא עליך ותהוא סמא ולא תחזא שמשא עדמא לזבנא ובה בשעתא נפל עלוהי עמטנא וחשוכא ומתכרך הוא ובעא דמנו נאחוד באידה:
וכד חזא אנתופטוס מדם דהוא אתדמר והימן ביולפנה דמריא:
פולוס דין וברנבא רדו בימא מן פפוס מדינתא ואתו להון לפרגא מדינתא דפמפוליא ופרש מנהון יוחנן ואזל לה לאורשלם:
הנון דין נפקו מן פרגא ואתו לאנטיכיא מדינתא דפיסידיא ועלו לכנושתא ויתבו ביומא ושבתא:
ובתר דאתקרי נמוסא ונביא שלחו להון קשישא דכנושתא ואמרו גברא אחין אן הו דאית לכון מלתא דבויאא מללו עם עמא:
וקם פולוס ואניף אידה ואמר גברא בני איסריל ואילין דדחלין מן אלהא שמעו:
אלהה דעמא הנא גבא לאבהתן וארים ואורב אנון כד הוו תותבא בארעא דמצרין ובדרעא רמא אפק אנון מנה:
ותרסי אנון במדברא ארבעין שנין:
והגם שבעא עממין בארעא דכנען ויהב להון ארעהון ליורתנא:
וארבע מאא וחמשין שנין יהב להון דינא עדמא לשמואיל נביא:
והידין שאלו להון מלכא ויהב להון אלהא לשאול בר קיש גברא מן שרבתא דבנימין שנין ארבעין:
ונסבה ואקים להון לדויד מלכא ואסהד עלוהי ואמר דאשכחת לדויד ברה דאישי גברא איך לבי הו נעבד כלהון צביני:
מן זרעה דהנא אקים אלהא לאיסריל איך מא דאשתודי לישוע פרוקא:
ושדר ליוחנן דנכרז קדם מאתיתה מעמודיתא דתיבותא לכלה עמא דאיסריל:
וכד משלם הוא יוחנן תשמשתה אמר הוא מנו סברין אנתון דאיתי לא הוית אנא אלא הא אתא בתרי הו דלא שוא אנא דאשרא ערקא דמסנוהי:
גברא אחין בני שרבתה דאברהם ואילין דדחלין עמכון לאלהא לכון הו אשתדרת מלתא דחיא:
הלין גיר עמורא דאורשלם ורשניהון לא ארגשו בה אפלא בכתבא דנביא דמתקרין בכל שבא אלא דנוהי ושלמו הלין דכתיבן:
וכד לא אשכחו עלתא דמותא מדם שאלו מן פילטוס דנקטלוניהי:
וכד שלמו כלמדם דכתיב הוא עלוהי אחתוהי מן צליבא וסמוהי בית קבורא:
אלהא דין אקימה מן בית מיתא:
ואתחזי יומתא סגיאא לאילין דסלקו עמה מן גלילא לאורשלם והנון אנון השא סהדוהי לות עמא:
ואף חנן הא מסברינן לכון דשוודיא הו דהוא לות אבהתן:
הא שמליה אלהא לן לבניהון דאקים לישוע איך דכתיב במזמורא דתרין דברי אנת אנא יומנא ילדתך:
והכנא אקימה אלהא מן בית מיתא דתוב לא נהפוך נחזא חבלא איך דאמר דאתל לכון טיבותה דדויד מהימנתא:
ותוב אמר בדוכתא אחרתא דלא יהבת לחסיך דנחזא חבלא:
דויד גיר בשרבתה שמש צבינה דאלהא ושכב ואתתוסף על אבהוהי וחזא חבלא:
הנא דין דאקים אלהא לא חזא חבלא:
דעו הכיל אחי דבה בהנא מתכרז לכון שובקן חטהא:
ומן כל דלא אשכחתון בנמוסא דמושא דתזדדקון בהנא כל דמהימן מזדדק:
אזדהרו הכיל דלמא נאתא עליכון מדם דכתיב בנביא:
דחזו מבסרנא ותתמהון ותתחבלון דעבדא עבד אנא ביומיכון אינא דלא תהימנון אן אנש משתעא לכון:
וכד נפקין הוו מן צאדיהון בעו מנהון דלשבתא אחרתא נמללון עמהון מלא הלין:
ומן דאשתרית כנושתא סגיאא יהודיא אזלו בתרהון ואף גיורא דדחלין הוו מן אלהא והנון ממללין הוו ומפיסין להון דנהוון נקיפין לטיבותה דאלהא:
ולשבתא אחרתא כנשת כלה מדינתא למשמע מלתה דאלהא:
וכד חזו יהודיא כנשא סגיאא אתמליו חסמא וקימין הוו לוקבל מלא דאמר הוא פולוס ומגדפין הוו:
אמר דין פולוס וברנבא עין בגלא לכון הו ולא הוא קדמית דתתאמר מלתה דאלהא אלא מטל דדחין אנתון לה מנכון ופסקתון על נפשכון דלא שוין אנתון לחיא דלעלם הא מתפנינן לן לות עממא:
הכנא גיר פקדן מרן איך דכתיב דסמתך נוהרא לעממא דתהוא לחיא עדמא לסופיה דארעא:
וכד שמעין הוו עממא חדין הוו ומשבחין לאלהא והימנו אילין דסימין הוו לחיא דלעלם:
ומלתה דמריא מתמללא הות בכלה הו אתרא:
יהודיא דין גרגו לרשא דמדינתא ולנשא עתירתא אילין דדחלן הוי עמהון לאלהא ואקימו רדופיא על פולוס ועל ברנבא ואפקו אנון מן תחומיהון:
וכד נפקו נפצו עליהון חלא דרגליהון ואתו להון לאיקנון מדינתא:
ותלמידא מתמלין הוו חדותא ורוחא דקודשא:
ואתו ועלו להון לכנושתא דיהודיא והכנא מללו עמהון איך דנהימנון סגיאא מן יהודיא ומן יוניא:
יהודיא דין אילין דלא מתטפיסין הוו גרגו לעממא דנבאשון להון לאחא:
והנון זבנא סגיאא הוו תמן ועין בגלא ממללין הוו על מריא והו מסהד הוא על מלתא דטיבותה באתותא ובתדמרתא דעבד הוא באידיהון:
וכלה כנשא דמדינתא פליג הוא מנהון אית הוו עם יהודיא ומנהון נקיפין הוו לשליחא:
הוא דין עליהון גזמא מן עממא ומן יהודיא ורשניהון דנצערון אנון ונרגמון אנון בכאפא:
וכד ידעו שניו ואתגוסו במדינתא דלוקניא לוסטרא ודרבא וקוריא דחדריהין:
ותמן מסברין הוו:
וגברא חד יתב הוא בלוסטרא מדינתא דסגיף הוא ברגלוהי חגירא דמן כרס אמה דממתום לא הלך הוא:
הנא שמע לפולוס דממלל וכד חזיהי פולוס ואשתודע דאית בה הימנותא דנחא:
אמר לה בקלא רמא לך אמר אנא בשמה דמרן ישוע משיחא קום על רגליך ושור קם והלך:
וכנשא דעמא כד חזו מדם דעבד פולוס ארימו קלהון בלשנה דאתרא ואמרין אלהא אתדמיו בבני אנשא ונחתו לותן:
ושמיו הוו לברנבא מרא אלהא ולפולוס הרמיס מטל דהו משרא הוא במלתא:
וכומרא דמרא אלהא הו דאית הוא לבר מן מדינתא איתי תורא וכלילא לתרעא דדרתא אתר דשרין הוו וצבא הוא דנדבח להון:
ברנבא דין ופולוס כד שמעו סדקו נחתיהון ושורו ונפקו להון לות אכלוס וקעין הוו:
ואמרין גברא מנא עבדין אנתון אף חנן בנינשא חנן חשושא אכותכון דמסברינן לכון דמן הלין בטלתא תתפנון לות אלהא חיא הו דעבד שמיא וארעא ויממא וכל דאית בהון:
הו דבדרא קדמיא שבק הוא אנון לכלהון עממא דנאזלון באורחתא דנפשהון:
כד לא שבק נפשה דלא סהדו בדעבד הוא להון טבתא מן שמיא ומחת הוא להון מטרא ומרבא הוא פארא בזבניהון ומלא הוא תורסיא ובסימותא לבותהון:
וכד הלין אמרין הוו מן מחסן כלו לעמא דאנש לא נדבח להון:
אתו דין לתמן יהודיא מן איקנון ומן אנטיכיא ושגשו עליהון לעמא ורגמוהי לפולוס וגרוהי לבר מן מדינתא מטל דסברין הוו דמית לה:
וכנשו עלוהי תלמידא וקם על למדינתא וליומא אחרנא נפק לה מן תמן עם ברנבא ואתו לדרבא מדינתא:
וכד מסברין הוו לבני מדינתא הי תלמדו הוו לסגיאא והפכו אתו להון ללוסטרא מדינתא ולאיקנון ולאנטיכיא:
כד משררין הוו נפשתהון דתלמידא ובעין הוו מנהון דנקוון בהימנותא ואמרין הוו להון דבאולצנא סגיאא ולא למעל למלכותה דאלהא:
ואקימו להון בכל עדתא קשישא כד צימין הוו עמהון ומצלין ומגעלין הוו להון למרן הו דהימנו בה:
וכד אתכרכו באתרא דפיסידיא אתו להון לפמפוליא:
וכד מללו בפרגא מדינתא מלתא דמריא נחתו להון לאיטליא:
ומן תמן רדו בימא ואתו להון לאנטיכיא מטל דמן תמן מגעלין הוו לטיבותה דמריא לעבדא הו דשלמו:
וכד כנשו כלה עדתא משתעין הוו כלמדם דעבד עמהון אלהא ודפתח תרעא דהימנותא לעממא:
וזבנא סגיאא הוו תמן לות תלמידא:
נחתו הוו דין אנשא מן יהוד ומלפין הוו להון לאחא דאן הו דלא גזרין אנתון בעידא דנמוסא לא משכחין אנתון למחא:
והוא שגושיא סגיאא ובעתא לפולוס ולברנבא עמהון והות דנסקון פולוס וברנבא ואחרנא עמהון לות שליחא וקשישא דבאורשלם מטל הדא בעתא:
ולוית שדרת אנון עדתא ורדין הוו בכלה פוניקא ואף בית שמריא כד משתעין הוו על פוניא דעממא ועבדין הוו חדותא רבתא לכלהון אחא:
וכד אתו לאורשלם אתקבלו מן עדתא ומן שליחא ומן קשישא ואשתעיו להון כל מא דעבד עמהון אלהא:
קמו הוו דין אנשא אילין דהימנו הוו מן יולפנא דפרישא ואמרין דולא הו לכון למגזר אנון ותפקדון אנון דנטרון נמוסא דמושא:
אתכנשו דין שליחא וקשישא דנחזון על מלתא הדא:
וכד הות בעתא סגיאתא קם שמעון ואמר להון גברא אחין אנתון ידעין אנתון דמן יומתא קדמיא מן פומי דילי גבא אלהא דנשמעון עממא מלתא דסברתא ונהימנון:
ואלהא דידע דבלבותא אסהד עליהון ויהב להון רוחא דקודשא איך דלן:
ומדם לא פרש בינין ולהון מטל דדכי בהימנותא לבותהון:
והשא אנתון מנא מנסין אנתון לאלהא איך דתסימון נירא על צוריהון דתלמידא אינא דאפלא אבהתן אפלא חנן אשכחן למטען:
אלא בטיבותה דמרן ישוע משיחא מהימנינן דנחא אכותהון:
ושתקו כלה כנשא ושמעין הוו לפולוס ולברנבא דמשתעין הוו כל מא דעבד אלהא באידיהון אתותא וגברותא בעממא:
ובתר דשתקו קם יעקוב ואמר גברא אחין שומעוני:
שמעון אשתעי לכון איכנא שרי אלהא למגבא מן עממא עמא לשמה:
ולהדא שלמן מליהון דנביא איך מא דכתיב:
דמן בתר הלין אהפוך ואקים משכנה דדויד אינא דנפל ואבנא מדם דנפל מנה ואקימיוהי:
איך דנבעון שרכהון דבנינשא למריא וכלהון עממא אילין דאתקרי שמי עליהון אמר מריא דעבד הלין כלהין:
ידיעין מן עלם עבדוהי דאלהא:
מטל הדא אנא אמר אנא דלא נהוון שחקין לאילין דמן עממא מתפנין לות אלהא:
אלא נשתלח להון דנהוון פריקין מן טמאותא דדביחא ומן זניותא ומן דחניקא ומן דמא:
מושא גיר מן דרא קדמיא בכל מדינא אית הוא לה כרוזא בכנושתא דבכל שבין קרין לה:
הידין שליחא וקשישא עם כלה עדתא גבו גברא מנהון ושדרו לאנטיוכי עם פולוס וברנבא ליהודא דמתקרא בר-שבא ולשילא גברא דרשא הוו בהון באחא:
וכתבו אגרתא באידיהון הכנא שליחא וקשישא ואחא לאילין דאית באנטיוכי ובסוריא ובקיליקיא אחא דמן עממא שלם:
שמיע לן דאנשין מנן נפקו ודלחכון במלא ואהפכו נפשתכון כד אמרין דתהוון גזרין ונטרין נמוסא אילין דחנן לא פקדן אנון:
מטל הנא אתחשבן כלן כד כנישינן וגבין גברא ושדרן לותכון עם פולוס וברנבא חביבין:
אנשא דאשלמו נפשתהון חלף שמה דמרן ישוע משיחא:
ושדרן עמהון ליהודא ולשילא דהנון במלתא נאמרון לכון הנין הלין:
הוא גיר צבינא לרוחא דקודשא ואף לן דלא נתתסים עליכון יוקרא יתירא לבר מן הלין דאלצן:
דתתרחקון מן דדביחא ומן דמא ומן חניקא ומן זניותא דכד תטרון נפשכון מן הלין שפיר תהוון הוו שרירין במרן:
הנון דין דאשתלחו אתו לאנטיכיא וכנשו כלה עמא ויהבו אגרתא:
וכד קרו חדיו ואתביאו:
ובמלתא עתירתא חילו לאחא וקימו אנון דבית יהודא ושילא מטל דאף הנון נביא הוו:
וכד הוו תמן זבנא שרו אנון אחא בשלמא לות שליחא:
ברם הוא צבינה דשילא דנקוא תמן:
פולוס דין וברנבא קויו הוו באנטיוכי ומלפין הוו ומסברין עם אחרנא סגיאא מלתה דאלהא:
ובתר יומתא אמר פולוס לברנבא נתפנא ונסעור לאחא דבכל מדינא דאכרזן בה מלתא דאלהא ונחזא מנא עבידין:
ברנבא דין צבא הוא דנדבר ליוחנן הו דאתכני מרקוס:
פולוס דין לא צבא הוא דנדברה עמהון מטל דשבק הוא אנון כד הנון בפמפוליא ולא אזל עמהון:
מטל הנא חרינא פרשו חד מן חד וברנבא דבר למרקוס ורדו בימא ואזלו להון לקופרוס:
פולוס דין גבא לה לשילא ונפק כד מגעל מן אחא לטיבותא דאלהא:
ורדא הוא בסוריא ובקיליקיא ומקים עדתא:
ומטי הוא לדרבא מדינתא וללוסטרא אית הוא דין תמן תלמידא חד דשמה טימתאוס ברה דיהודיתא חדא מהימנתא ואבוהי ארמיא הוא:
וכלהון תלמידא דמן לוסטרא ומן איקנון מסהדין הוו עלוהי:
להנא צבא הוא פולוס דנדבריוהי עמה ונסב גזרה מטל יהודיא דאית הוו באתרא ידעין הוו גיר כלהון לאבוהי דארמיא הוא:
וכד אזלין הוו במדינתא מכרזין הוו ומלפין להון דנהוון נטרין פוקדנא אילין דכתבו שליחא וקשישא דבאורשלם:
ברם עדתא מתקימן הוי בהימנותא וסגין הוי במנינא כליום:
הלכו דין בפרוגיא ובגלטיא אתרותא וכלת אנון רוחא דקודשא דלא נמללון מלתא דאלהא באסיא:
וכד אתו למוסיא אתרא צבין הוו דנאזלון מן תמן לביתוניא ולא אפסת להון רוחה דישוע:
וכד נפקו מן מוסיא נחתו להון לטרואס אתרא:
ובחזוא דלליא אתחזי לפולוס איך גברא חד מקדוניא דקאם ובעא מנה כד אמר דתא למקדוניא ועדריני:
כד דין חזא פולוס הנא חזוא מחדא צבין למפק למקדוניא מטל דאסתכלן דמרן קרן דנסבר אנון:
ורדין מן טרואס ותרצן לסמתרקא ומן תמן ליומא אחרנא אתין לנאפוליס מדינתא:
ומן תמן לפיליפוס דהי הי רשא דמקדוניא ואיתיה קולוניא הוין דין בה בהדא מדינתא יומתא ידיעא:
ונפקן ביומא דשבתא לבר מן תרעא דמדינתא על יד נהרא מטל דתמן מתחזא הוא בית צלותא וכד יתבן ממללין הוין עם נשא דכנישן הוי תמן:
ואנתתא חדא מזבנת ארגונא דדחלא הות מן אלהא שמה הוא לודיא מן תאוטירא מדינתא דהדא פתח לבה מרן ושמעא הות מדם דאמר פולוס:
ועמדת הות הי ובני ביתה ובעיא הות מנן ואמרא דאן הו דשריראית תכילין אנתון דהימנת במרן תו שרו לכון בביתי וסגי אלצתן:
והוא דכד אזלינן לבית צלותא פגעת בן עלימתא חדא דאית הוא לה רוחא דקצמא ועבדא הות למריה תאגורתא סגיאתא בקצמא דקצמא הות:
ואתיא הות בתר פולוס ובתרן וקעיא הות ואמרא הלין אנשא עבדוהי אנון דאלהא מרימא ומסברין לכון אורחא דחיא:
והכנא עבדא הות יומתא סגיאא ואתתפיר פולוס ואמר לה לרוחא הי פקד אנא לכי בשמה דישוע משיחא דתפקין מנה ובה בשעתא נפקת:
וכד חזו מריה דנפק לה מנה סברא דתאגורתהון אחדוהי לפולוס ולשילא ונגדו איתיו אנון לשוקא:
וקרבו אנון לאסטרטגא ולרשא דמדינתא ואמרין הוו דהלין אנשא מדלחין לה למדינתן מטל דיהודיא אנון:
ומכרזין לן עידא אילין דלא מפס לן למקבלו ולמעבד מטל דרהומיא חנן:
וכנשא סגיאא אתכנשו עליהון הידין אסטרטגא סדקו נחתיהון ופקדו דננגדון אנון:
וכד נגדו אנון סגי ארמיו אנון בית אסירא ופקדו לנטר בית אסירא דנטר אנון זהיראית:
הו דין כד קבל הנא פוקדנא אעל חבש אנון בביתא גויא דבית אסירא ואסר רגליהון בסדא:
ובפלגה דלליא פולוס ושילא מצלין הוו ומשבחין הוו לאלהא ושמעין הוו להון אסירא:
ומן שליא זועא רבא הוא ואתתזיע שתאסא דבית אסירא ואתפתחו מחדא תרעא כלהון ואסוריהון דכלהון אשתריו:
וכד אתתעיר נטר בית אסירא וחזא דפתיחין תרעא דבית אסירא נסב ספסרא ובעא דנקטול נפשה מטל דסבר הוא דערקו להון אסירא:
וקריהי פולוס בקלא רמא ואמר לה לא תעבד לנפשך מדם דביש מטל דכלן הרכא חנן:
ואנהר לה שרגא ושור ועל כד ראת ונפל על רגליהון דפולוס ודשילא:
ואפק אנון לבר ואמר הוא להון מרי מנא ולא לי למעבד איך דאחא:
והנון אמרין הוו לה הימן במרן ישוע משיחא ותחא אנת וביתך:
ומללו עמה מלתא דמריא ועם כלהון בני ביתה:
ובה בשעתא בה בלליא דבר אסחי אנון מן נגדהון ובר שעתה עמד הו ובני ביתה כלהון:
ודבר אסק אנון לביתה וסם להון פתורא ורוז הוא הו ובני ביתה בהימנותא דאלהא:
וכד הוא צפרא שדרו אסטרטגא לשקלי שבטא דנאמרון לרב אסירא שרי להלין אנשא:
וכד שמע רב בית אסירא על אמר לה הי הדא מלתא לפולוס דשדרו אסטרטגא איך דתשתרון והשא פוקו זלו בשלמא:
אמר לה פולוס דלא סכלו נגדון לעין עלמא כלה לאנשא רהומיא וארמיון בית אסירא והשא מטשיאית מפקין לן לא גיר אלא הנון נאתון נפקונן:
ואזלו שקלי שבטא ואמרו לאסטרטגא מלא הלין דאתאמר להון וכד שמעו דרהומיא אנון דחלו:
ואתו לותהון ובעו מנהון דנפקון ונשנון להון מן מדינתא:
וכד נפקו מן בית אסירא עלו לות לודיא וחזו תמן לאחא וביאו אנון ונפקו:
ועברו על אמפיפוליס ואפלוניא מדינתא ואתו לתסלוניקא איכא דאית הוא כנושתא דיהודיא:
ועל פולוס איכנא דמעד הוא לותהון ושבא תלת מלל עמהון מן כתבא:
כד מפשק הוא ומחוא דעתיד הוא משיחא דנחש ודנקום מן בית מיתא והויו ישוע משיחא הנא דמסבר אנא לכון:
ואנשין מנהון הימנו ונקפו לפולוס ולשילא וסגיאא מן יוניא אילין דדחלין הוו מן אלהא ואף נשא ידיעתא לא זעורין:
וחסמו הוו יהודיא ואקפו להון אנשא בישא מן שוקא דמדינתא ועבדו אכלוס סגיאא ודלחו הוו למדינתא ואתו וקמו להון על ביתה דאיסון ובעין הוו דנפקון אנון מן תמן ונשלמון אנון לאכלוס:
וכד לא אשכחו אנון תמן גרוהי הוו לאיסון ולאחא דאית הוו תמן ואיתיו אנון לות רשא דמדינתא כד קעין הוו דהלין אנון דלכלה ארעא דלחו והא תוב להרכא אתו:
ומקבלנהון הנו איסון וכלהון הלין לוקבל פוקדנוהי דקסר קימין כד אמרין דאית מלכא אחרנא ישוע:
אתדלחו דין רשא דמדינתא וכלה עמא כד שמעו הלין:
ונסבו ערבא מן איסון ואף מן אחא והידין שרו אנון:
אחא דין בר שעתה בה בלליא שרו לפולוס ולשילא לברואא מדינתא וכד אתו לתמן עאלין הוו לכנושתא דיהודיא:
חאריין הוו גיר הנון יהודיא דתמן מן יהודיא הנון דאית הוו בתסלוניקא ושמעין הוו מנהון מלתא כליום חדיאית כד מפרשין הוו מן כתבא דאן הלין הכנא איתיהין:
וסגיאא מנהון הימנו והכנא אף מן יוניא גברא סגיאא ונשא ידיעתא:
וכד ידעו הנון יהודיא דמן תסלוניקא דמלתה דאלהא אתכרזת מן פולוס בברואא מדינתא אתו אף לתמן ולא שליו למזעו ולמדלחו לאנשותא:
ולפולוס שראוהי אחא דנחות לה לימא וקוי הוא בה במדינתא הי שילא וטימתאוס:
והנון דאתלויו לה לפולוס אתו עמה עדמא לאתנוס מדינתא וכד נפקין מן צאדוהי קבלו מנה אגרתא לות שילא וטימתאוס דבעגל נאזלון לותה:
הו דין פולוס כד מקוא הוא באתנוס מתמרמר הוא ברוחה כד חזא הוא דמדינתא כלה מליא פתכרא:
וממלל הוא בכנושתא עם יהודיא ועם אילין דדחלין מן אלהא ובשוקא עם אילין דמסתקבלין הוו כליום:
ואף פילסופא דמן יולפנה דאפיקורס ואחרנא דמתקרין סטואיקו דרשין הוו עמה ואנש אנש מנהון אמרין הוו מנא צבא הנא מלקט מלא ואחרנא אמרין הוו דאלהא נוכריא מכרז מטל דלישוע ולקימתה מכרז הוא להון:
ואחדוהי ואיתיוהי לבית דינא דמתקרא אריוס-פגוס כד אמרין לה משכחינן למדע מנו הנא יולפנא חדתא דמכרז אנת:
מלא גיר נוכריתא זרע אנת במשמעתן וצבינן למדע מנא אנין הלין:
אתניא דין כלהון ואילין דאתין לתמן נוכריא על מדם אחרין לא בטיל להון אלא למאמר ולמשמע מדם חדת:
וכד קם פולוס באריוס-פגוס אמר גברא אתניא חזא אנא לכון דבכלהין יתירין אנתון בדחלת שאדא:
כד גיר מתכרך הוית וחזא הוית בית דחלתכון אשכחת עלתא חדא דכתיב הוא עליה דאלהא גניזא הו הכיל דכד לא ידעין אנתון דחלין אנתון לה לה להנא אנא מסבר אנא לכון:
אלהא גיר דעבד עלמא וכל מא דאית בה והויו מרא דשמיא ודארעא בהיכלא דעבד אידיא לא שרא:
ולא משתמש מן אידי בנינשא ועל מדם לא סניק מטל דהו יהב לכלנש חיא ונפשא:
ומן חד דם עבד עלמא כלה דבנינשא דנהוון עמרין על אפי ארעא כלה ופרש זבנא בפוקדנה וסם תחומא דעומרא דבנינשא:
דנהוון בעין לאלהא ומעקבין ומן בריתה משכחין לה מטל דאף לא הוא רחיק מן כל מנן:
בה הו גיר חיינן ומתתזיעינן ואיתין איך דאף אנשא מן חכימא דלותכון אמרו דמנה הו טוהמן:
אנשא הכיל דטוהמן מן אלהא הו לא חיבינן למסבר דלדהבא או לסאמא או לכאפא דגליפא באומנותא ובידעתא דברנשא דמיא אלהותא:
זבנא גיר דטעיותא אעבר אלהא ובזבנא הנא מפקד לכלהון בנינשא דכל אנש בכל דוכא נתוב:
מטל דאקים יומא דבה עתיד דנדון ארעא כלה בכאנותא ביד גברא אינא דפרש ואפני לכל אנש להימנותה בדאקימה מן בית מיתא:
וכד שמעו קימתא דמן בית מיתא מנהון ממיקין הוו ומנהון אמרין הוו בזבן אחרין שמעינן לך על הדא:
והכנא נפק פולוס מן בינתהון:
ואנשין מנהון נקפוהי והימנו חד דין מנהון איתוהי הוא דינוסיוס מן דינא דאריוס-פגוס ואנתתא חדא דשמה הוא דמריס ואחרנא עמהון:
וכד נפק פולוס מן אתנוס אתא לה לקורנתוס:
ואשכח תמן גברא חד יהודיא דשמה הוא אקלוס דאיתוהי הוא מן פנטוס אתרא דבה בהו זבנא אתא הוא מן אתרא דאיטליא הו ופריסקלא אנתתה מטל דפקד הוא קלודיוס קסר דנפקון כלהון יהודיא מן רהומא ואתקרב לותהון:
ומטל דבר אומנותהון הוא שרא לה לותהון ופלח הוא עמהון באומנותהון דין לולרא הוו:
וממלל הוא בכנושתא בכל שבא ומפיס הוא ליהודיא ולחנפא:
וכד אתו הוו מן מקדוניא שילא וטימתאוס אליץ הוא במלתא הו פולוס מטל דקימין הוו לקובלה יהודיא ומגדפין הוו כד מסהד הוא להון דישוע הויו משיחא:
ונפץ מאנוהי ואמר להון מן השא אנא דכא אנא אזל אנא לי לות עממא:
ונפק מן תמן ועל לביתה דגברא דשמה טטוס אינא דדחל הוא מן אלהא וביתה נקיף הוא לכנושתא:
וכריספוס רב כנושתא הימן הוא במרן הו ובני ביתה כלהון וסגיאא קורנתיא שמעין הוו ומהימנין באלהא ועמדין:
ואמר מריא בחזוא לפולוס לא תדחל אלא מלל ולא תשתוק:
מטל דאנא עמך אנא ואנש לא משכח למהרותך ועמא סגיאא אית לי במדינתא הדא:
יתב הוא דין שנתא חדא וירחא שתא בקורנתוס ומלף הוא להון מלתא דאלהא:
וכד איתוהי הוא גאליון אנתופטוס דאכאיא אתכנשו אכחדא יהודיא על פולוס ואיתיוהי קדם בים:
כד אמרין דהנא לבר מן נמוסא מפיס לבנינשא דנהוון דחלין לאלהא:
וכד בעא הוא פולוס דנפתח פומה ונמלל אמר גאליון ליהודיא אלו על מדם דביש או דנכיל או דסנא מקטרגין הויתון או יהודיא בוליתא מקבל הוית לכון:
אן דין זטמא אנון על מלתא ועל שמהא ועל נמוסא דילכון אנתון ידעין אנתון בינתכון אנא גיר לא צבא אנא דאהוא דינא דהלין צבותא:
וטרד אנון מן בים דילה:
ואחדו הוו כלהון חנפא לסוסתניס קשישא דכנושתא ומחין הוו לה קדם בים וגאליון מהמא הוא בהלין:
וכד הוא פולוס תמן יומתא סגיאא יהב שלמא לאחא ורדא בימא דנאזל לסוריא ואתו עמה פריסקלא ואקלוס כד ספר רשה בקנכראס מטל דנדרא נדיר הוא לה:
ומטיו לאפסוס ועל פולוס לכנושתא וממלל הוא עם יהודיא:
ובעין הוו מנה דנגר לותהון ולא אתטפיס:
כד אמר דולא לי אמינאית דעאדא דאתא באורשלם אעבדיוהי ואן אלהא נצבא אפנא תוב לותכון ולאקלוס ולפריסקלא שבק אנון באפסוס:
והו רדא בימא ואתא לקסריא וסלק ושאל בשלמא דבני עדתא ואזל לה לאנטיוכי:
וכד הוא תמן יומתא ידיעא נפק ואתכרך בתר בתר באתרא דגלטיא ודפרוגיא כד מקים הוא לכלהון תלמידא:
וגברא חד דשמה הוא אפלו יהודיא דאיתוהי הוא טוהמה מן אלכסנדריא ורדא הוא במלתא ומדק הוא בכתבא אתא לאפסוס:
הנא מתלמד הוא לאורחה דמריא ורתח הוא ברוח וממלל הוא ומלף מליאית על ישוע כד מדם לא ידע הוא אלא אן מעמודיתא דיוחנן:
ושרי עין בגלא ממלל בכנושתא וכד שמעוהי אקלוס ופריסקלא איתיוהי לביתהון ומליאית חויוהי אורחה דמריא:
וכד צבא דנאזל לאכאיא חפטוהי אחא וכתבו לתלמידא דנקבלוניהי וכד אזל עדר סגי ביד טיבותא לכלהון מהימנא:
תקיפאית גיר דרש הוא לוקבל יהודיא קדם כנשא כד מחוא הוא מן כתבא על ישוע דמשיחא הו:
וכד איתוהי הוא אפלו בקורנתוס אתכרך פולוס באתרותא עליא ואתא לאפסוס ומשאל הוא לתלמידא אילין דאשכח תמן:
דאן קבלתון רוחא דקודשא מן דהימנתון ענו ואמרין לה ואפלא אן אית רוחא דקודשא שמיע לן:
אמר להון ובמנא עמדתון אמרין במעמודיתה דיוחנן:
אמר להון פולוס יוחנן אעמד מעמודיתא דתיבותא לעמא כד אמר הוא דנהימנון באינא דאתא בתרה דאיתוהי ישוע משיחא:
וכד הלין שמעו עמדו בשמה דמרן ישוע משיחא:
וסם עליהון אידא פולוס ואתא רוחא דקודשא עליהון וממללין הוו בלשן לשן ומתנבין הוו:
הוין הוו דין כלהון אנשא תרעסר:
ועל הוא פולוס לכנושתא וממלל הוא עין בגלא ירחא תלתא ומפיס הוא על מלכותה דאלהא:
ואנשין מנהון מתקשין הוו ומתחרין ומצחין לאורחא דאלהא קדם כנשא דעממא הידין ארחק פולוס ופרש מנהון לתלמידא וכליום ממלל הוא עמהון באסכולא דגברא דשמה טורנוס:
והדא הות שנין תרתין עדמא דשמעו מלתא דמריא כלהון דעמרין באסיא יהודיא וארמיא:
וחילא רורבא עבד הוא אלהא באידה דפולוס:
הכנא דאף מן נחתא דעל גושמה סודרא או רוקעא מיתין הוו וסימין על כריהא ופרקין הוו מנהון כורהנא ואף שאדא נפקין הוו:
צבו הוו דין אף אנשא יהודיא אילין דמתכרכין הוו ומומין על שאדא דנומון בשמה דמרן ישוע על אילין דאית הוי להון רוחא טנפתא כד אמרין הוו מומינן לכון בשמה דישוע אינא דמכרז פולוס:
אית הוא דין שבעא בנוהי דגברא חד יהודיא רב כהנא דשמה הוא סקוא דעבדין הוו הדא:
וענא שאדא הו בישא ואמר להון לישוע משתודע אנא ולפולוס ידע אנא אנתון דין מן אנתון:
ושור עליהון גברא הו דאית הוא בה רוחא בישתא ואתחיל עליהון ושפל אנון וכד שליחין ופעיעין ערקו מן ביתא הו:
והדא אתידעת הות לכלהון יהודיא וארמיא דעמרין באפסוס ונפלת דחלתא על כלהון ומתרמרם הוא שמה דמרן ישוע משיחא:
וסגיאא מן אילין דהימנו אתין הוו ומשתעין סכלותהון ומודין במדם דעבדין הוו:
סגיאא דין אף חרשא כנשו כתביהון ואיתיו אוקדו אנון קדם כלנש וחשבו דמיהון וסלק כספא רבותא חמש:
והכנא בחילא רבא תקפא הות וסגיא הימנותה דאלהא:
כד דין אשתלם הלין סם פולוס ברעינה דנתכרך בכלה מקדוניא ובאכאיא ונאזל לאורשלם ואמר דמא דאזלת לתמן ולא לי דאף רהומי אחזא:
ושדר הוא תרין אנשין מן הנון דמשמשין הוו לה למקדוניא לטימתאוס ולארסטוס הו דין קוי זבנא באסיא:
הוא הוא דין בהו זבנא שגושיא סגיאא על אורחה דאלהא:
אית הוא דין תמן עבד סאמא חד דשמה הוא דמטריוס דעבד הוא נוסא דסאמא לארטמיס ומותר הוא לבני אומנותה יותרנא רבא:
הנא כנש אנון לבני אומנותה כלהון ולאילין דפלחין עמהון ואמר להון גברא ידעין אנתון דתאגורתן כלה מן הנא הי פולחנא:
ואף אנתון שמעין אנתון וחזין אנתון דלא הוא בלחוד לבני אפסוס אלא אף לסוגאא דכלה אסיא אפיס הנא פולוס ואהפך כד אמר דלו אלהא אנון הנון דבאידי בנינשא מתעבדין:
ולו הדא צבותא בלחוד מתפרסיא ובטלא אלא אף הו היכלא דארטמיס אלהתא רבתא מתחשב לה איך לא מדם ואף הי אלהתא דכלה אסיא וכלהון עממא סגדין לה מתשיטא:
וכד שמעו הלין אתמליו חמתא וקעין הוו ואמרין רבא הי ארטמיס דאפסיא:
ואשתגשת כלה מדינתא ורהטו אכחדא ואזלו לתאטרון וחטפו אובלו עמהון לגאיוס ולארסטרכוס גברא מקדוניא בני לויתה דפולוס:
ופולוס צבא הוא דנעול לתאטרון וכלאוהי תלמידא:
ואף רשא דאסיא מטל דרחמוהי הוו שדרו בעו מנה דלא נתל נפשה דנעול לתאטרון:
כנשא דין דאית הוו בתאטרון טב שגישין הוו ואחרנא אחרניתא קעין הוו סגיאא גיר מנהון לא ידעין הוו מטל מנא אתכנשו:
עמא דין דיהודיא דאית הוו תמן אקימו מנהון לגברא יהודיא דשמה אלכסנדרוס וכד קם אניף אידה וצבא הוא דנפוק רוחא לעמא:
וכד ידעו דיהודיא הו קעו כלהון בחד קלא איך שעין תרתין דרבא הי ארטמיס דאפסיא:
ושלי אנון רשא דמדינתא כד אמר גברא אפסיא מנו גיר מן בנינשא דלא ידע למדינתא דאפסיא דכומרתא הי דארטמיס רבתא ולצלמה דמן שמיא נחת:
מטל הכיל דלוקבל הדא אנש לא משכח למאמר ולא לכון דתהוון שלין ולא תעבדון מדם בסורהבא:
איתיתון גיר לגברא הלין כד לא היכלא חלצו ולא צחיו לאלהתן:
אן דין הנא דמטריוס ובני אומנותה אית להון דינא עם אנש הא אנתופטוס במדינתא אומנא אנון נקרבון ונדונון חד עם חד:
ואן הו דמדם אחרין בעין אנתון בדוכתא דיהיבא מן נמוסא לכנושיא משתרא:
מטל דאף השא בקנדינוס קימינן דנתרשא איך שגושא דלא משכחינן דנפוק רוחא על כנשא דיומא הנא דאתכנשן בטלאית ואשתגשן דלא עלתא:
וכד הלין אמר שרא לכנשא:
ובתר דשלי שגושיא קרא פולוס לתלמידא וביא אנון ונשק אנון ונפק אזל לה למקדוניא:
וכד אתכרך אנון לאתרותא הלין וביא אנון במלא סגיאתא אתא לה להלס אתרא:
והוא תמן תלתא ירחין עבדו דין עלוהי נכלא יהודיא כד עתיד הוא למאזל לסוריא ואתחשב דנהפוך לה למקדוניא:
ונפקו עמה עדמא לאסיא סופטרוס דמן ברואא מדינתא וארסטרכוס וסקונדוס דמן תסלוניקא וגאיוס דמן דרבא מדינתא וטימתאוס דמן לוסטרא ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס:
הלין אזלו קדמין וקויו לן בטרואס:
חנן דין נפקן מן פיליפוס מדינתא דמקדוניא בתר יומתא דפטירא ורדין בימא ואתין לטרואס ליומתא חמשא והוין תמן יומתא שבעא:
וביומא דחד בשבא כד כנישינן דנקצא אוכרסטיא ממלל הוא עמהון פולוס מטל דליומא אחרנא עתיד הוא דנפוק לה ואגר הוא לממללו עדמא לפלגה דלליא:
ואית הוא תמן למפאדא דנורא סגיאא בעליתא הי דכנישין הוין בה:
ויתב הוא עלימא חד דשמה הוא אוטכוס בכותא ושמע וטבע בשנתא יקירתא כד אגר הוא במלתא פולוס ובשנתה נפל הוא מן תלתא מדירין ואשתקל כד מית:
ונחת פולוס נפל לעל מנה ועפקה ואמר לא תתזיעון מטל דנפשה בה הי:
כד סלק דין קצא לחמא וטעם והוא ממלל עדמא דסלק צפרא והידין נפק דנאזל ביבשא:
ודברוהי לעלימא כד חי וחדיו בה רורבאית:
חנן דין נחתן לאלפא ורדין לועדא דתסוס מטל דמן תמן עתידין הוין דנקבליוהי לפולוס הכנא גיר פקד הוא לן כד אזל הוא הו ביבשא:
כד דין קבלניהי מן תסוס שקלניהי באלפא ואתין למיטולינא:
ומן תמן ליומא אחרנא רדין לוקבל כיוס גזרתא ותוב ליומא אחרנא אתין לסמוס וקוין בטרוגליון וליומא אחרנא אתין למיליטוס:
פסיק הוא לה גיר לפולוס דנעבריה לאפסוס דלמא נשתוחר לה תמן מטל דמסרהב הוא דאן משכחא יומא דפנטקוסטא באורשלם נעבדיוהי:
ומנה מן מיליטוס שדר איתי לקשישא דעדתא דאפסוס:
וכד אתו לותה אמר להון אנתון ידעין אנתון דמן יומא קדמיא דעלת לאסיא איכנא הוית עמכון כלה זבנא:
כד פלח אנא לאלהא במכיכותא סגיאתא ובדמעא ובנסיונא אילין דעדין הוו עלי בנכליהון דיהודיא:
ולא בסית במדם דפקח הוא לנפשתכון דאכרז לכון ואלף בשוקא ובבתא:
כד מסהד הוית ליהודיא ולארמיא על תיבותא דלות אלהא והימנותא דבמרן ישוע משיחא:
והשא אנא אסיר אנא ברוחא ואזל אנא לאורשלם ולא ידע אנא מנא ארע לי בה:
ברם רוחא דקודשא בכל מדינא מסהד לי ואמר דאסורא ואולצנא עתידין לך:
אלא לי לא חשיבא נפשי מדם איך דאשלם רהטי ותשמשתא דקבלת מן מרן ישוע דאסהד על סברתא דטיבותה דאלהא:
והשא אנא ידע אנא דתוב פרצופי לא חזין אנתון כלכון אילין דאתכרכת אכרזת לכון מלכותא:
ומטל הנא מסהד אנא לכון יומא דיומנא דדכא אנא מן דמא דכלכון:
לא גיר אשתאלת דאודעכון כלה צבינה דאלהא:
אזדהרו הכיל בנפשכון ובכלה מרעיתא הי דאקימכון בה רוחא דקודשא אפסקופא דתרעון לעדתה דאלהא הי דקנה בדמה:
אנא ידע אנא דמן בתר דאזל אנא נעלון עמכון דאבא תקיפא דלא חיסין על מרעיתא:
ואף מנכון דילכון נקומון גברא ממללי מעקמתא איך דנהפכון לתלמידא דנאזלון בתרהון:
מטל הנא הויתון עירין ועהידין דשניא תלת לא שלית בלליא ובאיממא כד בדמעא מרתא אנא לאנש אנש מנכון:
והשא מגעל אנא לכון לאלהא ולמלתא דטיבותה דהי משכחא בניא לכון ויהבא לכון יורתנא עם כלהון קדישא:
כספא או דהבא או נחתא לא רגת:
ואנתון ידעין אנתון דלסניקותי ולאילין דאית עמי שמש הלין אידי:
וכלמדם חויתכון דהכנא ולא למלאא ולמאצף דאילין דכריהין ולמעהדו מלוהי דמרן ישוע מטל דהו אמר דטובוהי לאינא דיהב יתיר מן אינא דנסב:
וכד הלין אמר קעד על בורכוהי וצלי וכלהון אנשא עמה:
והות בכתא רבתא בכלהון ועפקוהי ומנשקין הוו לה:
יתיראית דין משתנקין הוו על הי מלתא דאמר דלא תוב עתידין דנחזון פרצופה ולויוהי עדמא לאלפא:
ופרשן מנהון ורדין תריצאית לקו גזרתא וליומא אחרנא אתין לרודוס ומן תמן לפאטרא:
ואשכחן תמן אלפא דאזלא לפוניקא וסלקן לה ורדין:
ומטין עדמא לות קופרוס גזרתא ושבקנה לסמלא ואתין לסוריא ומן תמן מטין לצור תמן גיר אית הוא לה לאלפא למנחו טענה:
וכד אשכחן תמן תלמידא קוין לותהון יומתא שבעא והלין אמרין הוו כליום לפולוס ברוח דלא נאזל לאורשלם:
ומן בתר הלין יומתא נפקן דנאזל באורחא ומלוין הוו לן כלהון הנון ונשיהון ובניהון עדמא לבר מן מדינתא וקעדו על בורכיהון על יד ימא וצליו:
ונשקן לחדדא וסלקן לאלפא והפכו הנון לבתיהון:
חנן דין רדין מן צור ואתין לעכו מדינתא ויהבן שלמא לאחא דתמן ושרין צאדיהון יומא חד:
וליומא אחרנא נפקן ואתין לקסריא ועלן שרין בביתה דפיליפוס מסברנא אינא דאיתוהי הוא מן שבעא:
ואית הוי לה בנתא בתולתא ארבע דמתנבין הוי:
וכד איתין תמן יומתא סגיאא נחת הוא מן יהוד נביא חד דשמה הוא אגבוס:
ועל לותן ושקל ערקתא דחצוהי דפולוס ואסר רגלא דנפשה ואידוהי ואמר הכנא אמר רוחא דקודשא דגברא מרה דערקתא הדא הכנא נאסרונה יהודיא באורשלם ונשלמונה באידי עממא:
וכד הלין מלא שמען בעין מנה חנן ובני אתרא דלא נאזל לאורשלם:
הידין ענא ואמר פולוס מנא עבדין אנתון דבכין אנתון ושחקין אנתון לה ללבי אנא גיר לא הוא דאתאסר בלחוד מטיב אנא אלא אף דאמות באורשלם חלף שמה דמרן ישוע:
וכד לא אתטפיס לן בהלן לן ואמרן דצבינה דמרן נהוא:
ובתר יומתא הלין אתטיבן וסלקן לן לאורשלם:
ואתו הוו עמן אנשא תלמידא מן קסריא כד דבירין עמהון אחא חד מן תלמידא קדמיא דשמה הוא מנסון ואיתוהי הוא מן קופרוס דנקבלן בביתה:
וכד אתין לאורשלם קבלון אחא חדיאית:
וליומא אחרנא עלן עם פולוס לות יעקוב כד אית הוא לותה כלהון קשישא:
ויהבן להון שלמא ומשתעא הוא להון פולוס בתר בתר כל מא דעבד אלהא בעממא בתשמשתה:
וכד שמעו שבחו לאלהא ואמרו לה חזא אנת אחון כמא רבון אית ביהוד אילין דהימנו וכלהון הלין טננא אנון דנמוסא:
אתאמר להון דין עליך דמלף אנת דנפרקון מן מושא כלהון יהודיא דבעממא כד אמר אנת דלא נהוון גזרין בניהון ולא בעידא דנמוסא נהוון מהלכין:
מטל הכיל דמשתמעא הי להון דאתית לכא:
עבד מדם דאמרינן לך אית לן גברא ארבעא דנדיר להון דנתדכון:
דבר אנון וזל אתדכא עמהון ואפק עליהון נפקתא איך דנגרעון רשיהון ומתידעא לכלנש דמדם דאתאמר עליך דגל הו ואנת לנמוסא שלם אנת ונטר:
על אילין דין דהימנו מן עממא חנן כתבן דנהוון נטרין נפשהון מן דדביחא ומן זניותא ומן חניקא ומן דמא:
הידין פולוס דבר אנון לגברא הלין ליומא אחרנא ואתדכי עמהון ועל אזל להיכלא כד מודע להון מוליא דיומתא דתדכיתא עדמא דאתקרב קורבנא דאנש אנש מנהון:
וכד מטי יומא דשבעא יהודיא דמן אסיא חזאוהי בהיכלא וגריו עלוהי עמא כלה וארמיו עלוהי אידיא:
כד מבגנין ואמרין גברא בני איסריל עדרו הנא הו גברא דלוקבל עמא דילן מלף בכל דוכא ולוקבל נמוסא ולוקבל אתרא הנא ואף לארמיא אעל להיכלא וסיבה לאתרא הנא קדישא:
קדמו הוו גיר חזו עמה לטרופימס אפסיא במדינתא וסברין הוו דעם פולוס על להיכלא:
ואשתגשת מדינתא ואתכנשו כלה עמא ואחדוהי לפולוס וגרוהי לבר מן היכלא ובר שעתה אתתחדו תרעא:
וכד בעא הוא כנשא למקטלה אשתמעת לכלירכא דאספיר דכלה מדינתא אתתזיעת לה:
ובר שעתה דבר לקנטרונא ולאסטרטיוטא סגיאא ורהטו עליהון וכד חזו לכלירכא ולאסטרטיוטא בהלו מן דמחין הוו לה לפולוס:
וקרב לותה כלירכא ואחדה ופקד דנאסרונה בתרתין ששלן ומשאל הוא עלוהי דמנו ומנא עבד:
וקעין הוו עלוהי אנשא מן אכלוס מדם מדם ומטל קעתהון לא משכח הוא למדע אידא הי שרירתא ופקד הוא דנובלונה למשריתא:
וכד מטי פולוס לדרגא טענוהי אסטרטיוטא מטל קטירא דעמא:
אתא הוא גיר בתרה עמא סגיאא וקעין הוו ואמרין שקוליהי:
וכד מטי למעל למשריתא הו פולוס אמר לכלירכא אן מפס אנת לי אמלל עמך הו דין אמר לה יונאית ידע אנת:
לא הוית אנת הו מצריא דקדם יומתא הלין אזיעת ואפקת למדברא ארבעא אלפין גברא עבדי בישתא:
אמר לה פולוס אנא גברא אנא יהודיא מן טרסוס דקיליקיא מדינתא ידיעתא דבה יליד אנא בעא אנא מנך אפס לי לממללו לעמא:
וכד אפס לה קם פולוס על דרגא ואזיע הוא להון אידה וכד בהלו מלל עמהון עבראית ואמר להון:
אחא ואבהתא שמעו מפק ברוח דלותכון:
וכד שמעו דעבראית ממלל הוא עמהון יתיראית בהלו ואמר להון:
אנא גברא אנא יהודיא ויליד אנא בטרסוס דקיליקיא אתרבית דין בהדא מדינתא על גנב רגלוהי דגמליאיל ואתרדית גמיראית בנמוסא דאבהתן ואיתי הוית טננא דאלהא איך מא דאף אנתון כלכון איתיכון:
ולהדא אורחא רדפת עדמא למותא כד אסר הוית ומשלם הוית לבית אסירא גברא ונשא:
איך מא דסהד עלי רב כהנא וכלהון קשישא דמנהון קבלת אגרתא דאזל לות אחא דבדרמסוק דאף להנון דאית הוו תמן איתא אנון לאורשלם כד אסירין ונקבלון מסם ברשא:
וכד אזל הוית ושרית ממטא אנא לדרמסוק בפלגה דיומא מן תחית שליא מן שמיא אזלג עלי נוהרא סגיאא:
ונפלת על ארעא ושמעת קלא דאמר הוא לי שאול שאול מנא רדף אנת לי:
אנא דין ענית ואמרת מן אנת מרי והו אמר לי אנא הו ישוע נצריא דאנת רדף אנת:
ואנשא דאית הוו עמי חזו נוהרא קלא דין לא שמעו דהו דממלל הוא עמי:
ואמרת מנא אעבד מרי ומרן אמר לי קום זל לדרמסוק ותמן נתמלל עמך על כל מדם דמתפקד לך דתעבד:
וכד לא מתחזא הוא לי מטל תשבוחתה דנוהרא הו אחדוני באידי הנון דעמי הוו ועלת לדרמסוק:
וגברא חד חנניא כאנא בנמוסא איך דסהדין הוו עלוהי כלהון יהודיא דתמן:
אתא לותי ואמר לי שאול אחי פתח עיניך ובה בשעתא אתפתח עיני וחרת בה:
ואמר לי אלהא דאבהתן אקימך למדע צבינה ותחזא לזדיקא ותשמע קלא מן פומה:
ותהוא לה סהדא לות כלהון בנינשא על כול מא דחזית ושמעת:
והשא מנא משתוחר אנת קום עמד ואתדכא מן חטהיך כד קרא אנת שמה:
והפכת אתית לכא לאורשלם וצלית בהיכלא:
וחזיתה בחזוא כד אמר לי אסתרהב ופוק לך מן אורשלם מטל דלא מקבלין סהדותך דעלי:
ואנא אמרת מרי אף הנון ידעין דאנא משלם הוית לבית אסירא ומחא הוית בכל כנושן לאילין דמהימנין הוו בך:
וכד מתאשד הוא דמה דאסטפנס סהדך ואף אנא עמהון קאם הוית ושלם הוית לצבינהון דקטולוהי ונטר הוית מאנא דאילין דרגמין הוו לה:
ואמר לי זל דאנא משדר אנא לך לרוחקא למכרזו לעממא:
וכד שמעוהי לפולוס עדמא להדא מלתא ארימו קלהון וקעו נשתקל מן ארעא אינא דהכנא הו לא גיר ולא לה למחא:
וכד מבגנין הוו ומשדין הוו מאניהון ומסקין הוו חלא לשמיא:
פקד כלירכא דנעלונה למשריתא ופקד דבנגדא נשתאל איך דנדע מטל אידא עלתא קעין הוו עלוהי:
וכד מתחוהי בערקא אמר הו פולוס לקנטרונא דקאם הוא עלוהי מפס לכון דלגברא רהומיא דלא מחיב דתנגדון:
וכד שמע קנטרונא קרב לות כלירכא ואמר לה מנא עבד אנת הנא גיר גברא רהומיא הו:
וקרב לותה כלירכא ואמר לה אמר לי אנת רהומיא אנת ואמר לה אין:
וענא כלירכא ואמר אנא בכספא סגיאא קניתה לרהומיותא אמר לה פולוס אנא דין אף בה אתילדת:
ומחדא פרקו להון מנה הנון דבעין הוו למנגדותה ודחל כלירכא כד ילף דרהומיא הו על דפכרה הוא:
וליומא אחרנא צבא הוא למדע שריראית דמנא הי קטגרנותא דמיתין הוו עלוהי יהודיא ושריהי ופקד דנאתון רבי כהנא וכלה כנשא דרשיהון ודבר לפולוס ואחת אקימה בינתהון:
וכד חר פולוס בכנשהון אמר גברא אחי אנא בכל תארתא טבתא אתדברת קדם אלהא עדמא ליומנא:
וחנניא כהנא פקד להנון דקימין על גבה דנמחונה לפולוס על פומה:
ופולוס אמר לה עתיד הו אלהא דנמחיך אסתא מחורתא ואנת יתב אנת דאן אנת לי איך דבנמוסא כד עבר אנת על נמוסא ופקד אנת דנמחונני:
ואילין דקימין הוו תמן אמרין לה לכהנא דאלהא מצחא אנת:
אמר להון פולוס לא ידע הוית אחי דכהנא הו כתיב הו גיר דלרשא דעמך לא תלוט:
וכד ידע פולוס דמנה דעמא איתוהי דזדוקיא ומנה דפרישא קעא הוא בכנשא גברא אחי אנא פרישא אנא בר פרישא ועל סברא דקימתא דמיתא מתדין אנא:
וכד הדא אמר נפלו חד בחד פרישא וזדוקיא ואתפלג עמא:
זדוקיא גיר אמרין דלית קימתא ולא מלאכא ולא רוחא פרישא דין מודין בכלהין:
והוא קלא רבא וקמו אנשא ספרא מן גבא דפרישא ונצין הוו עמהון ואמרין לא משכחינן מדם דביש בהנא גברא אן דין רוחא או מלאכא מלל עמה מנא אית בה בהדא:
וכד הוא שגושיא רבא בינתהון דחל הוא כלירכא דלמא נפשחונה לפולוס ושלח לרהומיא דנאתון נחטפונה מן מצעתהון ונעלונה למשריתא:
וכד הוא לליא אתחזי לה מרן לפולוס ואמר לה אתחיל מטל דאיך דאסהדת עלי באורשלם הכנא עתיד אנת דאף ברהומא תסהד:
וכד הוא צפרא אתכנשו הוו אנשין מן יהודיא ואחרמו עליהון דלא נאכלון ולא נשתון עדמא דנקטלונה לפולוס:
הוין הוו דין הנון דאקימו במומתא הנא קימא יתיר מן ארבעין גברין:
ואתקרבו לות כהנא ולות קשישא ואמרין הוו דחרמא אחרמן עלין דמדם לא נטעם עדמא דנקטול לפולוס:
והשא בעו אנתון ורשא דכנושתא מן כלירכא דניתיוהי לותכון איך בעין אנתון דתבצון שריראית סוערנה וחנן מטיבינן דנקטליוהי עדלא נמטא לותכון:
ושמע הוא בר חתה דפולוס אפרסנא הנא ועל למשריתא ובדק לפולוס:
ושדר פולוס קרא לחד מן קנטרונא ואמר לה אובל לעלימא הנא לות כלירכא אית לה גיר מדם דנאמר לה:
ודברה קנטרונא לעלימא ואעלה לות כלירכא ואמר פולוס אסירא קרני ובעא מני דאיתא הנא עלימא לותך דאית לה מדם דנאמר לך:
ואחדה באידה כלירכא לעלימא ונגדה לחד גבא ומשאל הוא לה דמנא אית לך דתאמר לי:
ואמר לה עלימא יהודיא אתחשבו דנבעון מנך דתחת לפולוס מחר לכנשהון איך צבין מדם יתיר דנאלפון מנה:
אנת הכיל לא תתטפיס להון הא גיר יתיר מן ארבעין גברין מנהון נטרין לה בכמאנא ואחרמו על נפשהון דלא נאכלון ולא נשתון עדמא דנקטלונה והא מטיבין ומקוין לשוודיך:
ושריהי כלירכא לעלימא כד פקדה דאנש לא נדע דהלין בדקת לי:
וקרא לתרין קנטרונין ואמר להון זלו עתדו רהומיא מאתין דנאזלון לקסריא ופרשא שבעין ושדיי בימינא מאתין דנפקון מן תלת שעין בלליא:
טיבו דין אף בעירא איך דנרכבון לפולוס ונפלטונה לות פילכס הגמונא:
וכתב אגרתא יהב להון דאית בה הכנא:
לוסיוס לפילכס הגמונא נציחא שלם:
לגברא הנא אחדו יהודיא איך דנקטלונה וקמת אנא עם רהומיא ופרקתה כד ילפת דרהומיא הו:
וכד בעא הוית למדע עלתא דמטלתה רשין הוו לה אחתתה לכנשהון:
ואשכחת דעל זטמא דנמוסהון רשין הוו לה ועלתא דשויא לאסורא או למותא לית הוא לותה:
וכד אתבדק לי נכלא בכמאנא דעבדו עלוהי יהודיא מחדא שדרתה לותך ופקדת לקטגרנוהי דנאתון ונאמרון עמה קדמיך הוי חלים:
הידין רהומיא איך דאתפקדו דברוהי לפולוס בלליא ואיתיוהי לאנטיפטרס מדינתא:
וליומא אחרנא שרו פרשא לרגלא חבריהון דנהפכון למשריתא:
ואיתיוהי לקסריא ויהבו אגרתא להגמונא ואקימוהי קדמוהי לפולוס:
וכד קרא אגרתא משאל הוא לה דמן אידא הופרכיא איתוהי וכד ילף דמן קיליקיא:
אמר לה שמע אנא לך מא דאתו קטגרניך ופקד דנטרונה בפרטורין דהרודס:
ומן בתר יומתא חמשא נחת חנניא רב כהנא עם קשישא ועם טרטלוס רהטרא ואודעו להגמונא על פולוס:
וכד אתקרי אקף הוא טרטלוס מקטרג לה ואמר בסוגאא דשינא עמרינן מטלתך ותקנתא סגיאתא הוי לעמא הנא בשקל טענך:
וכלן בכל דוך מקבלינן טיבותך נציחא פילכס:
דלא דין נלאיך בסגיאתא בעא אנא מנך דתשמע למכיכותן בפסיקתא:
אשכחן גיר לגברא הנא דאיתוהי משחטנא ומעיר שגושיא לכלהון יהודיא דבכלה ארעא רשא הו גיר דיולפנא דנצריא:
ולהיכלן צבא למסיבו וכד אחדניהי בעין דנדוניוהי איך דבנמוסן:
אתא דין לוסיוס כלירכא ובקטירא סגיאא מן אידין אעדיה ולך שדרה:
ופקד לקטרגנוהי דנאתון לותך ומשכח אנת כד משאל אנת לה דתאלף מנה על כלהין הלין דמקטרגינן לה:
אריבו דין עלוהי אף הנון יהודיא כד אמרין דהלין הכנא אנין:
ורמז הגמונא לפולוס דנמלל וענא פולוס ואמר מן שניא סגיאתא ידע אנא דאיתיך דינא דעמא הנא ומטל הנא חדיאית נפק אנא רוחא על אפי נפשי:
כד משכח אנת למדע דלית לי יתיר מן תרעסר יומין דסלקת לאורשלם למסגד:
ולא אשכחוני דממלל אנא עם אנש בהיכלא ואפלא כנשא דכנש אנא לא בכנושתהון ולא במדינתא:
ולא דנחוון מטיא באידיהון קדמיך על מדם דהשא מקטרגין לי:
ברם דין הדא מודא אנא דבה בהנא יולפנא דאמרין בה פלח אנא לאלהא דאבהי כד מהימן אנא לכלהין דכתיבן בנמוסא ובנביא:
וכד אית לי סברא על אלהא אינא דאף הנון הלין מסברין דעתידא דתהוא קימתא דמן בית מיתא דכאנא ודעולא:
מטל הנא אף עמל אנא דתארתא דכיתא תהוא לי קדם אלהא וקדם בני אנשא אמינאית:
לשנין דין סגיאן אתית לות בני עמא דילי דאתל זדקתא ואקרב קורבנא:
ואשכחוני הלין בהיכלא כד מדכי אנא לא עם כנשא אפלא בשגושיא:
אלא אן דשגשו אנשין יהודיא דאתו מן אסיא אילין דולא הוא דנקומון עמי קדמיך ונקטרגון מדם דאית להון:
או הנון הלין נאמרון מנא אשכחו בי סכלותא כד קמת קדם כנשהון:
אלא אן הדא חדא מלתא דקעית כד קאם אנא בינתהון דעל קימתא דמיתא מתדין אנא יומנא קדמיכון:
פילכס דין מטל דידע הוא לה לאורחא הדא מליאית תהי אנון כד אמר דמא דאתא כלירכא שמע אנא בינתכון:
ופקד לקנטרונא דנטריוהי לפולוס בניחא ודלא אנש מן ידועוהי נתכלא דנהוא משמש לה:
ומן בתר קליל יומתא שדר פילכס ודורסלא אנתתה דאיתיה הות יהודיתא וקרו לה לפולוס ושמעו מנה על הימנותא דמשיחא:
וכד ממלל עמהון על זדיקותא ועל קדישותא ועל דינא דעתיד אתמלי דחלתא פילכס ואמר דהשא זל ואמתי דנהוא לי אתרא אשדר בתרך:
סבר הוא גיר דשוחדא מתיהב הוא לה מן פולוס מטל הדא אף אמינאית משדר הוא מיתא לה וממלל עמה:
וכד מלי לה תרתין שנין אחרנא הגמונא אתא הוא לדוכתה דמתקרא הוא פרקיוס-פהסטוס פילכס דין איך דנעבד טיבותא ביהודיא שבקה לפולוס כד אסיר:
וכד אתא פהסטוס לקסריא בתר תלתא יומין סלק לאורשלם:
ואודעוהי רבי כהנא ורשא דיהודיא על פולוס ובעין הוו מנה:
כד שאלין לה הדא טיבותא דנשדר ניתיוהי לאורשלם כד עבדין הוו כמאנא באורחא דנקטלוניהי:
ופהסטוס פני פתגמא דפולוס מתנטר בקסריא ואנא מסרהב אנא דאחזוק:
אילין הכיל דאית בכון דמטיא באידיהון נחתון עמן ועל כל סכלו דאית בה בגברא נקטרגון:
וכד הוא תמן יומתא תמניא או עסרא נחת לה לקסריא וליומא אחרנא יתב על בים ופקד דניתון לפולוס:
וכד אתא חדרוהי יהודיא דנחתו מן אורשלם ורשא סגיאא וקשיא מיתין הוו בתרה אילין דלא משכחין הוו דנחוון:
וכד פולוס נפק הוא רוחא דלא אסכל מדם לא בנמוסא דיהודיא ולא בהיכלא ולא בקסר:
פהסטוס דין מטל דצבא הוא דנרשא טיבותא ביהודיא אמר לה לפולוס צבא אנת דתסק לאורשלם ותמן על הלין תתדין קדמי:
ענא פולוס ואמר על בים דקסר קאם אנא הרכא הו זדק לי למתדנו לא מדם חטית ליהודיא איך דאף אנת ידע אנת:
ואן סכלותא עבידא לי או מדם דשוא למותא לא משתאל אנא מן מותא אן דין לית מדם צאדי מן הלין דמקטרגין לי לא אנש יהב לי להון מוהבת בגנוהי דקסר קרא אנא:
הידין פהסטוס מלל עם בני מלכה ואמר בגן קסר קרית לות קסר אזל אנת:
וכד הוו יומתא נחת אגרפוס מלכא וברניקא לקסריא דנשאלון שלמה דפהסטוס:
וכד הוו לותה יומתא אשתעי פהסטוס למלכא דינה דפולוס כד אמר גברא חד אסירא אשתבק מן אידי פילכס:
וכד הוית באורשלם אודעו לי עלוהי רבי כהנא וקשישא דיהודיא ובעו דאעבד להון דינא מנה:
ואמרת להון דלית עידא לרהומיא דנתלון ברנשא מוהבת לקטלא עדמא דנאתא בעל דינה ונכסיוהי באפוהי ונתיהב לה אתרא למפק ברוחא על מא דמתרשא:
וכד אתית לכא דלא תוהיא ליומא אחרנא יתבת על בים ופקדת דניתוניהי לי לגברא:
וקמו עמה קטרגנוהי ולא אשכחו מדם רשינא בישא דנחוון עלוהי איך מא דסבר הוית:
זטמא דין מדם מדם על דחלתהון אית הוא להון לותה ועל ישוע אנש דמית הו דאמר הוא פולוס דחי הו:
ומטל דלא קאם הוית אנא על בעתא דהלין אמרת הוית לפולוס דאן בעא אנת דתאזל לאורשלם ותמן תתדין על הלין:
הו דין בעא דנתנטר לדינה דקסר ופקדת דנתנטר עדמא דאשדריוהי לות קסר:
ואמר אגרפוס צבא הוית דאשמעיוהי לגברא הנא ופהסטוס אמר דלמחר שמע אנת לה:
וליומא אחרנא אתא אגרפוס וברניקא בזוחא סגיאא ועל לבית דינא עם כלירכא ורשא דמדינתא ופקד פהסטוס ואתא פולוס:
ואמר פהסטוס אגרפוס מלכא וכלכון גברא דאיתיכון עמן על הנא גברא דחזין אנתון כלה עמא דיהודיא קבלני באורשלם והרכא כד קעין דלא תוב ולא להנא דנחא:
אנא דין אדרכת דמדם דשוא למותא לא סעיר לה ומטל דהו בעא דנתנטר לדינה דקסר פקדת דנשתדר:
ולא ידע אנא מנא אכתוב עלוהי לקסר מטל הנא צבית למיתיותה קדמיכון ויתיראית קדמיך מלכא אגרפא דמא דאשתאל דינה אשכח מנא אכתוב:
לא גיר ולא דכד משדרינן גברא אסירא דלא נכתוב סכלותה:
ואמר אגרפוס לפולוס מפס לך לממללו על אפי נפשך הידין פולוס פשט אידה ונפק הוא רוחא ואמר:
על כל מא דמתרשא אנא מן יהודיא מלכא אגרפא סבר אנא על נפשי דטובנא אנא דקדמיך יומנא נפק אנא רוחא:
יתיראית דידע אנא דמפס אנת בכלהון זטמא ונמוסא דיהודיא מטל הנא בעא אנא מנך דבמגרת רוחא תשמעני:
ידעין אנון גיר אף הנון יהודיא אן צבין דנסהדון דוברי דמן טליותי דהוו לי מן שוריא בעמי ובאורשלם:
מטל דמן נוגרא מפסין בי וידעין דביולפנא רשיא דפרישא חיית:
והשא על סברא דשוודיא דהוא הוא לאבהתן מן אלהא קאם אנא ומתדין אנא:
דעל הנא סברא תרתעסרא שרבן מסברן דנמנען בצלותא חפיטתא דאיממא ודלליא ועלוהי על הנא סברא מתרשא אנא מן אידי יהודיא מלכא אגרפא:
מנא דינין אנתון לא ולא דנהימן דמקים אלהא מיתא:
אנא גיר מן קדים סמת ברעיני דסקובלא סגיאא אסעור לוקבל שמה דישוע נצריא:
הדא דעבדת אף באורשלם וקדישא סגיאא ארמית בית אסירא בשולטנא דקבלת מן רבי כהנא וכד מתקטלין הוו מנהון אשתותפת לאילין דחיבו אנון:
ובכל כנושא משתנד הוית בהון כד אלץ הוית דנהוון מגדפין בשמה דישוע וברוגזא סגיאא דמלא הוית עליהון אף למדינתא אחרניתא נפק הוית למרדף אנון:
וכד אזל הוית מטל הדא לדרמסוק בשולטנא ובמפסנותא דרבי כהנא:
בפלגה דיומא באורחא חזית מן שמיא או מלכא דאזלג עלי ועל כל דעמי הוו נוהרא דמיתר מן דשמשא:
ונפלן כלן על ארעא ושמעת קלא כד אמר לי עבראית שאול שאול מנא רדף אנת לי קשא הו לך למבעטו לעוקסא:
ואנא אמרת מן אנת מרי ומרן אמר לי אנא הו ישוע נצריא דאנת רדף אנת:
ואמר לי קום על רגליך מטל הדא גיר אתחזית לך דאקימך משמשנא וסהדא דמדם דחזיתני ודעתיד אנת דתחזיני:
ואפציך מן עמא דיהודיא ומן עממא אחרנא דלותהון משדר אנא לך:
דתפתח עיניהון איך דנהפכון מן חשוכא לנהירא ומן שולטנה דסטנא לות אלהא ונקבלון שובקן חטהא ופסא עם קדישא בהימנותא דבי:
מטל הדא מלכא אגרפא לא קמת בחרינא לוקבל חזוא שמינא:
אלא אכרזת מן לקודמין להנון דבדרמסוק ולהנון דבאורשלם ודבכלהין קוריא דיהוד ואף לעממא אכרזת דנתובון ונתפנון לות אלהא ונעבדון עבדא דשוין לתיבותא:
ועל אפי הלין אחדוני יהודיא בהיכלא וצבין הוו למקטלני:
עדרני דין אלהא עדמא ליומא הנא והא קאם אנא ומסהד אנא לזעורא ולרבא כד מדם לבר מן מושא ונביא לא אמר אנא אלא אילין דהנון אמרו דעתידן דנהוין:
דנחש משיחא ונהוא רשיתא דקימתא דמן בית מיתא ודעתיד דנכרז נוהרא לעמא ולעממא:
וכד הכנא נפק הוא פולוס רוחא קעא פהסטוס בקלא רמא שנית לך פולא ספרא סגיאא עבדך דתשנא:
אמר פולוס לא שנית נציחא פהסטוס אלא מלי שררא ותקנותא ממלל אנא:
ואף מלכא אגרפוס יתיראית ידע עליהין דהלין ומטל הנא עין בגלא ממלל אנא קדמוהי מטל דחדא מן הלין מלא לא סבר אנא דטעין לה דלא הוא בטושיא סעירן:
מהימן אנת מלכא אגרפא לנביא ידע אנא דמהימן אנת:
אמר לה אגרפוס בקליל מדם מפיס אנת לי דאהוא כרסטינא:
ופולוס אמר בעא הוית מן אלהא בקליל ובסגי לא הוא לך בלחוד אלא אף לכלהון אילין דשמעין לי יומנא דנהוון אכותי לבר מן אסורא הלין:
וקם לה מלכא והגמונא וברניקא ואילין דיתבין הוו עמהון:
וכד פרקו מן תמן ממללין הוו חד עם חד ואמרין דמדם דשוא למותא או לאסורא לא עבד גברא הנא:
ואמר אגרפוס לפהסטוס משכח הוא גברא הנא דנשתרא אלו בגן קסר לא קרא:
ופקד עלוהי פהסטס דנשתדר לות קסר לאיטליא ואשלמה לפולוס ולאסירא אחרנא עמה לגברא חד קנטרונא מן אספיר סבסטא דשמה הוא יוליוס:
וכד הות דנרדא נחתן לאלפא דאיתיה הות מן אדרמנטוס מדינתא ואזלא הות לאתרא דאסיא ועל הוא עמן לאלפא ארסטרכוס מקדוניא דמן תסלוניקא מדינתא:
וליומא אחרנא מטין לצידן ואתחשח קנטרונא במרחמנותא לות פולוס ואפס לה דנאזל לות רחמוהי ונתתניח:
ומן תמן רדין ומטל דרוחא סקובלן הוי אתכרכן על קופרוס:
ועברן ימא דקיליקיא ודפמפוליא ומטין למורא מדינתא דלוקיא:
ואשכח תמן קנטרונא אלפא מן אלכסנדריא דאזלא הות לאיטליא ואותבן בה:
ומטל דיקיראית רדיא הות ליומתא סגיאא למחסן מטין לוקבל קנידוס גזרתא ומטל דלא שבקא הות רוחא דנאזל תריצאית אתכרכן על קרטא לוקבל סלמונא מדינתא:
ולמחסן כד רדינן חדריה מטין לדוכתא דמתקריא למאנא שפירא וקריבא הות לה מדינתא דשמה לאסאא:
והוין תמן זבנא סגיאא עדמא דעבר אף יומא דצומא דיהודיא והוא לה קנטא דנרדא אנש בימא ומלך הוא להון פולוס:
ואמר גברא חזא אנא דבאולצנא ובחוסרנא סגיאא הויא מרדיתן לו בלחוד דמובלה דאלפן אלא אף דנפשתן דילן:
קנטרונא דין לקוברנטא ולמרה דאלפא שמע הוא יתיר מן מלוהי דפולוס:
ומטל דלא עהן הוא הו למאנא למסתיו בה סתוא סגיאא מנן צבין הוו דנרדא מן תמן ואנהו דמשכחין דנמנעון ונסתון בלמאנא חד דאיתוהי הוא בקרטא ומתקרא הוא פונכס וחאר הוא לתימנא:
וכד נשבת רוחא דתימנא וסברו דממטין איך צבינהון רדין הוו חדרי קרטא:
ומן בתר קליל נפק עלין משבא דעלעלא דמתקרא טופניקוס אורקלידון:
ואתחטפת אלפא ולא אשכחת דתקום לוקבל רוחא ויהבן לאידא דהי:
וכד עברן גזרתא חדא דמתקריא קודא למחסן אשכחן אחדן לקרקורא:
וכד שקלנה מחיצין הוין ומתקנין לה לאלפא ומטל דדחלין הוין דדלמא נפל במחתתה דימא אחתניהי לארמנון והכות רדין הוין:
וכד קם לה עלין כימונא קשיא ליומא אחרנא שדין מאנין בימא:
וליומא דתלתא מאנא דילה דאלפא באידין שדין:
וכד אחד לה סתוא יומתא יתירא ולא שמשא מתחזא הוא ולא סהרא ולא כוכבא סברא דחיין כל כלה אתפסק הוא לה:
וכד אנש מדם לא מסתיבר הוא הידין קם פולוס בינתהון ואמר אלו אתטפיסתון לי גברא לא רדין הוין מן קרטא ומתחסכין הוין מן חוסרנא ומן אולצנא הנא:
והשא מלך אנא דתהוון דלא עקא נפשא גיר מנכון חדא לא אבדא אלא אן אלפא:
אתחזי לי גיר בלליא הנא מלאכה דאלהא הו דדילה אנא ולה פלח אנא:
ואמר לי לא תדחל פולא עתיד הו לך למקם קדם קסר והא יהב לך אלהא מוהבתא לכל דרדין עמך:
מטל הנא אתלבבו גברא מהימן אנא גיר באלהא דהכנא הוא איך מא דאתמלל עמי:
ברם לגזרתא חדא אית לן דנשתדא:
ומן בתר ארבתעסר יומין דטעין ואתטרפן בהדריוס ימא בפלגה דלליא סברו מלחא דלארעא מתקרבין הוו:
וארמיו אוקינס ואשכחו קומין עסרין ותוב קליל רדו ואשכחו קומין חמשעסרא:
וכד דחילין הוין דלמא נשתכח לן בדוכיתא דאית בהין שועא ארמיו מן חרתה דאלפא אוקינס ארבע ומצלין הוו דנהוא יומא:
מלחא דין בעו למערק מנה מן אלפא ואחתו מנה לקרקורא לימא בעלתא דנאזלון בה ונאסרונה לאלפא בארעא:
וכד חזא פולוס אמר לקנטרונא ולאסטרטיוטא דאן הלין באלפא לא מכתרין אנתון לא משכחין אנתון דתחון:
הידין פסקו אסטרטיוטא לחבליה דקרקורא מן אלפא ושבקוה טעיא:
הו דין פולוס עדמא דהוא צפרא מפיס הוא לכלהון דנקבלון סיברתא כד אמר להון יומנא הא ארבתעסר יומין מן קנטא מדם לא טעים לכון:
מטל הדא בעא אנא מנכון דתקבלון מאכולתא לקוימא דחייכון מנתא גיר מן רשא דחד מנכון לא אבדא:
וכד הלין אמר נסב לחמא ושבח לאלהא קדם כלהון וקצא ואקף למאכל:
ואתביאו כלהון וקבלו תורסיא:
איתין הוין דין באלפא מאתין ושבעין ושת נפשן:
וכד סבעו מאכולתא אקלו מן אלפא ושקלו חטא ושדו בימא:
וכד הוא יומא ספנא אידא הי ארעא לא אשתודעו אלא חרו על גנב יבשא כנפא חדא דימא איכא דרנין הוו דאן משכחא נדחונה לאלפא:
ופסקו אוקינס מן אלפא וארפיו אנין בימא ושרו רכבא דסוכנא ותלו ארמנון זעורא לרוחא דנשבא ורדין הוו לאפי יבשא:
וגשת אלפא בדוכתא דרמא בינת תרין עומקין דימא ואתחרית בה וקם עליה גבה קדמיא ולא מתתזיע הוא גבה דין אחריא אשתרי מן קטירא דגללא:
וצבו הוו אסטרטיוטא דנקטלון אנון לאסירא דלא נרמון סחוא ונערקון להון מנהון:
וקנטרונא כלא אנון מן הדא מטל דצבא הוא דנחא לפולוס ולאילין דמשכחין הוו למרמיו סחוא פקד להון דבקדמיא נסחון ונעברון לארעא:
ולשרכא על דפא ועל קיסא אחרנא דאלפא אעברו אנון והכנא כלהון אשתוזבו לארעא:
ומן בתרכן ילפן דמליטא מתקריא הי גזרתא:
וברבריא דעמרין הוו בה רחמא סגיאא חויו לותן ואוחדו נורא וקראון לכלן דנשחן מטל מטרא סגיאא וקורשא דאית הוא:
ופולוס שקל סוגאא דחבובא וסם על נורא ונפקת מנהון אכדנא מן רתחא דנורא ונכתת באידה:
וכד חזאוה ברבריא דתליא באידה אמרין הוו כבר הנא גברא קטולא הו דכד אשתוזב מן ימא כאנותא לא שבקתה דנחא:
הו דין פולוס אניף אידה ושדה לאכדנא בנורא ומדם דסנא לא הויהי:
סברין הוו דין ברבריא דבר שעתה מתמסא ונפל כד מית על ארעא וכד עדנא סגיאא סכיו וחזו דמדם דסנא לא הויהי שחלפו מליהון ואמרו דאלהא הו:
אית הוא דין קוריא בה בהו אתרא לגברא חד דשמה הוא פופליוס דהו הוא רשה דגזרתא וקבלן בביתה תלתא יומין חדיאית:
אבוהי דין דפופליוס באשתא ובכאב מעיא כריה הוא ועל לותה פולוס וצלי וסם עלוהי אידה ואחלמה:
וכד הות הדא אף שרכא אילין דאית הוו בה בגזרתא כריהא קרבין הוו לותה ומתאסין הוו:
ואיקרא רורבא יקרון וכד נפקין הוין מן תמן זודון:
נפקן דין בתר ירחא תלתא ורדין באלפא אלכסנדריתא דאסתית הות בה בגזרתא ואית הות עליה אתא דתאמא:
ואתין לסרקוסא מדינתא וקוין תמן יומתא תלתא:
ומן תמן אתכרכן ומנען לרגיון מדינתא ובתר יומא חד נשבת לן רוחא דתימנא ולתרין יומין אתין לפוטיאלס מדינתא דאיטליא:
ואשכחן תמן אחא ובעו מנן והוין לותהון יומתא שבעא והידין אזלן לרהומא:
וכד שמעו אחא דתמן נפקו לאורען עדמא לשוקא דמתקרא אפיוס-פורוס ועדמא לתלת חנון וכד חזא אנון פולוס אודי לאלהא ואתחיל:
ועלן לרהומא ואפס קנטרונא לפולוס דנשרא איכא דצבא עם אסטרטיוטא הו דנטר הוא לה:
ומן בתר תלתא יומין שדר פולוס קרא לרשניהון דיהודיא וכד אתכנשו אמר להון גברא אחי אנא כד במדם לא קמת לוקבל עמא ונמוסא דאבהי באסורא אשתלמת מן אורשלם באידא דרהומיא:
והנון כד שאלוני צבו דנשרונני מטל דלא אשכחו בתרי רשינא מדם דשוא למותא:
וכד קימין הוו לוקבלי יהודיא אתאלצת דאקעא בגן קסר לא איך אית לי דאקטרג במדם לבני עמי:
מטל הנא בעית מנכון דתאתון ואחזיכון ואשתעא לכון הלין מטל סברא גיר דאיסריל אסיר אנא בששלתא הדא:
אמרין לה הנון חנן אגרתא עליך לא קבלן מן יהוד ולא אנש מן אחא דאתו מן אורשלם אמרו לן מדם דביש עליך:
צבינן דין דנשמע מנך מדם דמתרעא אנת מטל דיולפנא הנא ידעינן דעל אנש לא מקבל:
ואקימו לה יומא וכנשו ואתו לותה סגיאא כר דשרא הוא וגלא להון על מלכותא דאלהא כד מסהד ומפיס להון על ישוע מן נמוסא דמושא ומן נביא מן צפרא ועדמא לרמשא:
ואנשין מנהון מתטפיסין הוו למלוהי ואחרנא לא מתטפיסין הוו:
ואשתריו מן לותה כד לא שלמין לחדדא ואמר להון הו פולוס מלתא הדא שפיר מלל רוחא דקודשא בפום אשעיא נביא לוקבל אבהתכון:
כד אמר דזל לות עמא הנא ואמר להון דשמעא תשמעון ולא תסתכלון ותחזון ולא תבחרון:
אתעבי לה גיר לבה דעמא הנא ומשמעתהון אוקרו ועיניהון עמצו דלא נחזון בעיניהון ונשמעון באדניהון ונסתכלון בלבהון ונתובון לותי ואשבוק להון:
תתידע לכון הכיל הדא דלעממא הו אשתדר הנא פורקנא דאלהא הנון גיר אף שמעין לה:
וכד הלין אמר נפקו יהודיא וסגי דרשין הוו בינתהון:
ואגר לה פולוס מן דילה ביתא והוא בה תרתין שנין ומקבל הוא תמן לכלהון אילין דאתין הוו לותה:
ומכרז הוא על מלכותה דאלהא ומלף הוא עין בגלא על מרן ישוע משיחא דלא כלין:
פולוס עבדא דישוע משיחא קריא ושליחא דאתפרש לאונגליון דאלהא:
דמן קדים מלך ביד נביוהי בכתבא קדישא:
על ברה הו דאתילד בבסר מן זרעא דבית דויד:
ואתידע ברא דאלהא בחיל וברוח קדוש דקם מן בית מיתא ישוע משיחא מרן:
דבה נסבן טיבותא ושליחותא בכלהון עממא איך דנשתמעון להימנותא דשמה:
דאף אנתון מנהון אנתון קריא בישוע משיחא:
לכלהון דברהומי חביבוהי דאלהא קריא וקדישא שלמא וטיבותא עמכון מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
לוקדם מודא אנא לאלהי בישוע משיחא על כלכון דהימנותכון אשתמעת בכלה עלמא:
סהד הו לי גיר אלהא דלה משמש אנא ברוח באונגליון דברה דדלא שלוא בכלזבן מתדכר אנא לכון בצלותי:
ומתחנן אנא דאן מן כדו תתפתח לי אורחא בצבינה דאלהא דאתא לותכון:
מטל דטב סוא אנא דאחזכון ואתל לכון מוהבתא דרוח דבה תשתררון:
ואכחדא נתביא בהימנותא דילכון ודילי:
צבא אנא דין אחי דתדעון דזבנין סגיאן צבית דאתא לותכון ואתכלית עדמא להשא דאף בכון נהוא לי אדשא איך דבשרכא דעממא:
יוניא וברבריא חכימא וסכלא דלכלנש חיב אנא דאכרז:
והכנא מתחפט אנא דאף לכון דברהומי אסבר:
לא גיר בהת אנא בה באונגליון מטל דחילא הו דאלהא לחיא דכל דמהימנין בה אן מן יהודיא לוקדם ואן מן ארמיא:
כאנותה גיר דאלהא בה מתגליא מן הימנותא להימנותא איך דכתיב דכאנא מן הימנותא נחא:
מתגלא הו גיר רוגזה דאלהא מן שמיא על כלה עולהון ורושעהון דבנינשא הנון דקושתא בעולא אחידין:
מטל דידיעותה דאלהא גליא הי בהון אלהא גיר גלה בהון:
כסיתה גיר דאלהא מן תרמיתה דעלמא לבריתה בסוכלא מתחזין וחילה ואלהותה דלעלם דנהוון דלא מפק ברוח:
מטל דידעו לאלהא ולא איך דלאלהא שבחוהי ואודיו לה אלא אסתרקו במחשבתהון ואתחשך לבהון דלא מסתכל:
וכד סברין בנפשהון דחכימין אנון שטו להון:
וחלפו תשבוחתה דאלהא דלא מתחבל בדמותא דצלמא דברנשא דמתחבל ובדמותא דפרחתא ודארבעת רגליה ודרחשא דארעא:
מטל הנא אשלם אנון אלהא לרגיגתא טמאתא דלבהון דנצערון פגריהון בהון:
וחלפו שררה דאלהא בכדבותא ודחלו ושמשו לבריתא טב מן דלברויהין דלה תשבחן ובורכן לעלם עלמין אמין:
מטל הנא אשלם אנון אלהא לכאבא דצערא נקבתהון גיר חלף חשחתא דכינהין ובמדם דלא מכן אתחשח:
ותוב אף דכריהון הכנא שבקו חשחתא דכינא דנקבתא ואשתרחו ברגתא חד על חד ודכרא על דכרא בהתתא עבדו ופורענא דזדק הוא לטעיותהון בקנומהון קבלוהי:
ואיך דלא דנו בנפשהון דנדעון לאלהא אשלם אנון אלהא למדעא דסריקותא דנהוון עבדין מדם דלא ולא:
כד מלין כל עולותא וזניותא ומרירותא ובישותא ועלובותא וחסמא וקטלא וחרינא ונכלא ומחשבתא בישתא:
ורטנא ומאכלקרצא וסניאין לאלהא מצערנא חתירא שבהרנא משכחי בישתא חסירי רעינא דלאבהיהון לא מתטפיסין:
ודקימא לית להון ולא חובא ולא שינא ולא רחמא אית בהון:
אילין דכד ידעין דינה דאלהא דלאילין דאיך הלין סערין למותא מחיב לא הוא בלחוד עבדין להין אלא אף משתותפין לאילין דהלין עבדין:
מטל הנא לית לך מפק ברוחא או ברנשא דאן חברה בהו גיר דדאן אנת חברך נפשך הו מחיב אנת אף אנת גיר דדאן אנת בהין הו מתהפך אנת:
וידעינן דאיתוהי דינה דאלהא בקושתא על אילין דבהלין מתהפכין:
מנא דין מתחשב אנת או ברנשא דדאן אנת לאילין דבהלין מתהפכין כד אף אנת בהין מתהפך אנת דאנת תערוק מן דינה דאלהא:
או על עותרא דבסימותה ועל מגרת רוחה ועל אתרא דיהב לך ממרח אנת ולא ידע אנת דבסימותה דאלהא לתיבותא הו מיתיא לך:
אלא מטל קשיות לבך דלא תאב סאם אנת לך סימתא דרוגזא ליומא דרוגזא ולגלינא דדינא כאנא דאלהא:
הו דפרע לכלנש איך עבדוהי:
לאילין דבמסיברנותא דעבדא טבא תשבוחתא ואיקרא ולא מתחבלנותא בעין יהב להון חיא דלעלם:
אילין דין דעצין ולא מתטפיסין לשררא אלא לעולא מתטפיסין נפרוע אנון רוגזא וחמתא:
ואולצנא וטורפא לכל ברנש דפלח בישתא ליהודיא לוקדם ולארמיא:
תשבוחתא דין ואיקרא ושלמא לכל דפלח טבתא ליהודיא לוקדם ולארמיא:
לא גיר אית מסב באפא לות אלהא:
אילין גיר דדלא נמוסא חטו אף דלא נמוסא נאבדון ואילין דבנמוסא חטו מן נמוסא נתדינון:
לא הוא גיר שמועוהי דנמוסא כאנין קדם אלהא אלא עבודוהי דנמוסא מזדדקין:
אן גיר עממא דנמוסא לית להון מן כינהון נעבדון דנמוסא הנון דכד נמוסא לית הוא להון לנפשהון הוו נמוסא:
והנון מחוין עבדה דנמוסא כד כתיב על לבהון ומסהדא עליהון תארתהון כד מחשבתהון מכונן או נפקן רוחא לחדדא:
ביומא דדאן אלהא כסיתא דבנינשא איך אונגליון דילי ביד ישוע משיחא:
אן אנת דין דיהודיא מתקרא אנת ומתתניח אנת על נמוסא ומשתבהר אנת באלהא:
דידע אנת צבינה ופרש אנת וליתא דיליף אנת מן נמוסא:
ואתתכלת על נפשך דמדברנא אנת דעוירא ונוהרא דאילין דאיתיהון בחשוכא:
ורדויא דחסירי רעינא ומלפנא דטליא ואית לך דומיא דידעתא ודשררא בנמוסא:
אנת הכיל דמלף אנת לאחרנא לנפשך לא מלף אנת ודמכרז אנת דלא נגנבון אנת גנב אנת:
ודאמר אנת דלא נגורון אנת גאר אנת ואנת דשאט אנת פתכרא מחלץ אנת בית מקדשא:
ואנת דמשתבהר אנת בנמוסא בהו דעבר אנת על נמוסא לאלהא הו מצער אנת:
שמה גיר דאלהא מטלתכון הו מתגדף בית עממא איך דכתיב:
גזורתא גיר מהניא אן נמוסא תגמור אן תעבר לך דין מן נמוסא גזורתך הות לה עורלותא:
אן הו דין דעורלותא תטר פוקדנה דנמוסא לא הא עורלותא מתחשבא לה גזורתא:
ותדון עורלותא דמן כינה גמרא נמוסא לך דבכתבא ובגזורתא עבר אנת על נמוסא:
לא הוא גיר מן דבגליא הו הו יהודיא אפלא אידא דמתחזיא בבסרא גזורתא:
אלא הו הו יהודיא אינא דבכסיא הו וגזורתא אידא דדלבא הי ברוח ולא בכתבא אידא דתשבוחתה לא הות מן בני אנשא אלא מן אלהא:
מנא הי הכיל יתירותה דיהודיא או מנא יותרנה דגזורתא:
סגי בכל מדם לוקדם דאתהימן מלוהי דאלהא:
אן מנהון גיר לא הימנו דלמא בדלא הימנו הימנותה דאלהא בטלו:
חס איתוהי גיר אלהא שרירא וכל ברנש דגל איכנא דכתיב דתהוא כאין במליך ותזכא כד דינין לך:
אן דין עולן כאנותה דאלהא מקים מנא נאמר למא עול הו אלהא דמיתא רוגזה איך ברנשא הו ממלל אנא:
חס ואן לא איכנא נדון אלהא לעלמא:
אן גיר שררה דאלהא אתיתר בדגלותי לתשבוחתה דילה למנא הכיל אנא איך חטיא מתתדין אנא:
או דלמא איך דמגדפין עלין ואמרין דאמרינן דנעבד בישתא דנאתין טבתא הנון דדינהון נטיר הו לכאנותא:
מנא הכיל אחידינן יתירא דקדמן פסקן על יהודיא ועל ארמיא דתחית חטיתא אנון כלהון:
איך דכתיב דלית כאנא אפלא חד:
ולא דמסתכל ולא דבעא לאלהא:
כלהון סטו אכחדא ואסתליו ולית דעבד טבתא אפלא חד:
קברא פתיחא גגרתהון ולשניהון נכולתנין וחמתא דאספס תחית ספותהון:
פומהון מלא לוטתא ומרתא:
ורגליהון קלילן למאשד דמא:
שחקא ודוונא באורחתהון:
ואורחא דשלמא לא ידעו:
ודחלתה דאלהא לית קדם עיניהון:
ידעינן דין דמדם דאמר נמוסא לאילין דבנמוסא אנון אמר דכל פום נסתכר ועלמא כלה נתחיב לאלהא:
מטל דמן עבדוהי דנמוסא לא מזדדק כל בסר קדמוהי מן נמוסא גיר אתידעת חטיתא:
השא דין דלא נמוסא כאנותה דאלהא אתגלית ומסהד עליה הו נמוסא ונביא:
כאנותה דין דאלהא ביד הימנותא הי דישוע משיחא לכלנש אף על כלנש דמהימן בה לית גיר פורשנא:
מטל דכלהון חטו וחסירין מן תשבוחתה דאלהא:
ומזדדקין בטיבותא מגן ובפורקנא דאיתוהי בישוע משיחא:
הנא דקדם סמה אלהא חוסיא בהימנותא דדמה מטל חטהין דמן קדים חטין:
באתרא דיהב לן אלהא במגרת רוחה לתחויתא דכאנותה דבזבנא הנא דהו נהוא כאנא ונזדק בכאנותא למן דבהימנותא הו דמרן ישוע משיחא:
איכו הכיל שובהרא אתבטל לה באינא נמוסא דעבדא לא אלא בנמוסא דהימנותא:
מתרעינן הכיל דבהימנותא הו מזדדק ברנשא ולא בעבדא דנמוסא:
למא גיר אלהא דיהודיא הו בלחוד ודעממא לא אין אף דעממא:
מטל דחד הו אלהא דמזדק גזורתא בהימנותא אף עורלותא בה בהימנותא:
למא הכיל נמוסא הו מבטלינן בהימנותא חס אלא נמוסא הו מקימינן:
מנא הכיל אמרינן על אברהם רשא דאבהתא דאשכח בבסר:
אלו גיר אברהם מן עבדא אזדדק הוא אית הוא לה שובהרא אלא לא לות אלהא:
מנא גיר אמר כתבא דהימן אברהם לאלהא ואתחשבת לה לזדיקו:
למן דפלח דין לא מתחשב לה אגרה איך דבטיבו אלא איך מן דמתתחיב לה:
להו דין דלא פלח אלא הימן בלחוד במן דמזדק לחטיא מתחשבא לה הימנותה לכאנו:
איכנא דאף דויד אמר על טובה דגברא אינא דאלהא חשב לה זדיקותא דלא עבדא כד אמר:
דטוביהון לאילין דאשתבק להון עולהון ואתכסיו חטהיהון:
וטובוהי לגברא דלא נחשוב לה אלהא חטיתה:
הנא הכיל טובא על גזורתא הו או על עורלותא אמרינן גיר דאתחשבת לאברהם הימנותה לכאנו:
איכנא הכיל אתחשבת לה בגזורתא או בעורלותא לא הוא בגזורתא אלא בעורלותא:
אתא הו גיר שקלה לגזורתא וחתמא דכאנותא דהימנותה דבעורלותא דנהוא אבא לכלהון אילין דמהימנין מן עורלותא דתתחשב אף להון לכאנו:
ואבא לגזורתא לא הוא לאילין דמן גזורתא אנון בלחוד אלא אף לאילין דשלמין לעקבתא דהימנותא דעורלותא דאבון אברהם:
לא הוא גיר בנמוסא הוא מולכנא לאברהם ולזרעה דנהוא ירתא לעלמא אלא בכאנותא דהימנותה:
אלו גיר הלין דמן נמוסא הוו ירתא סריקא הות הימנותא ומבטל הוא מולכנא:
נמוסא גיר מעבדנא הו דרוגזא כר דלית גיר נמוסא אפלא עבר נמוסא:
מטל הנא בהימנותא דבטיבותא נזדדק ונהוא שריר מולכנא לכלה זרעה לא לאינא דמן נמוסא הו בלחוד אלא אף לאינא דמן הימנותא הו דאברהם דאיתוהי אבא דכלן:
איכנא דכתיב דסמתך אבא לסוגאא דעממא קדם אלהא הו דהימנת בה דמחא מיתא וקרא לאילין דלא איתיהון איך איתיהון:
ודלא סברא לסברא הימן דנהוא אבא לסוגאא דעממא איך דכתיב דהכנא נהוא זרעך:
ולא אתכרה בהימנותה כד מתבקא בפגרה מיתא דהוא בר מאא שנין ובמרבעא מיתא דסרא:
ובמולכנא דאלהא לא אתפלג איך חסיר הימנותא אלא אתחיל בהימנותא ויהב תשבוחתא לאלהא:
ואשר דמדם דמלך לה אלהא משכח למגמר:
מטל הנא אתחשבת לה לכאנו:
ולא הוא מטלתה בלחוד אתכתבת הדא דאתחשבת הימנותה לכאנו:
אלא אף מטלתן דאפלן עתיד הו דנחשוב אילין דהימנן במן דאקים למרן ישוע משיחא מן בית מיתא:
דהו אשתלם מטל חטהין וקם מטל דנזדקן:
מטל דאזדדקן הכיל בהימנותא נהוא לן שלמא לות אלהא במרן ישוע משיחא:
דבה אתקרבן בהימנותא לטיבותא הדא דבה קימינן ומשתבהרינן בסברא דתשבוחתה דאלהא:
ולא הכנא בלחוד אלא אף באולצנין משתבהרינן דידעינן דאולצנא מסיברנותא גמר בן:
ומסיברנותא בוקיא ובוקיא סברא:
סברא דין לא מבהת מטל דחובה דאלהא משפע על לבותן ברוחא דקודשא דאתיהבת לן:
אן דין משיחא מטל כריהותן בזבנא הנא חלף רשיעא מית:
למחסן גיר אנש חלף רשיעא מאת חלף טבא גיר טך ממרח אנש לממת:
הרכא מחוא אלהא חובה דלותן דאן כד חטיא איתין הוין משיחא חלפין מית:
כמא הכיל יתיראית נזדדק השא בדמה ובה נתפצא מן רוגזא:
אן גיר כד איתין בעלדבבא אתרעי עמן אלהא במותא דברה כמא הכיל יתיראית בתרעותה נחא בחיוהי:
ולא הכנא בלחוד אלא אף נשתבהר באלהא ביד מרן ישוע משיחא דבה הו השא קבלן תרעותא:
איכנא גיר דביד חד ברנשא עלת חטיתא לעלמא וביד חטיתא מותא והכנא בכלהון בני אנשא עבר מותא בהי דכלהון חטו:
עדמא גיר לנמוסא חטיתא כד איתיה הות בעלמא לא חשיבא הות חטיתא מטל דלית הוא נמוסא:
אלא אמלך מותא מן אדם ועדמא למושא אף על אילין דלא חטו בדמותא דעבר נמוסה דאדם הו דאיתוהי דמותא דהו דעתיד:
אלא לא הוא איך שורעתא הכנא מוהבתא אן גיר מטל שורעתה דחד סגיאא מיתו כמא הכיל יתיראית טיבותה דאלהא ומוהבתה מטל חד ברנשא ישוע משיחא בסגיאא תתיתר:
ולא איך סכלותא דחד הכנא מוהבתא דינא גיר דהוא מן חד לחויבא הוא מוהבתא דין מן חטהא סגיאא הות לכאנו:
אן גיר מטל סכלותא דחד אמלך מותא יתיראית אילין דנסבו סוגאא דטיבותא ודמוהבתא ודכאנותא בחיא נמלכון ביד חד ישוע משיחא:
אכזנא הכיל דמטל סכלותא דחד הוא חויבא לכלהון בנינשא הכנא מטל כאנותא דחד תהוא זכותא לחיא לכלהון בנינשא:
איכנא גיר דמטל לא משתמענותה דחד ברנשא חטיא סגיאא הוו הכנא אף מטל משתמענותה דחד סגיאא כאנא הוין:
מעלנא דין דהוא לנמוסא דתסגא חטיתא וכר דסגית חטיתא תמן אתיתרת טיבותא:
דאיך דאמלכת חטיתא במותא הכנא תמלך טיבותא בכאנותא לחיא דלעלם ביד מרן ישוע משיחא:
מנא הכיל נאמר נקוא בה בחטיתא דטיבותא תתיתר:
חס אילין גיר דמיתן לחטיתא איכנא נחא בה תוב:
או לא ידעין אנתון דאילין דעמדן בישוע משיחא במותה הו עמדן:
אתקברן עמה במעמודיתא למותא דאיכנא דקם ישוע משיחא מן בית מיתא בתשבוחתא דאבוהי הכנא אף חנן בחיא חדתא נהלך:
אן גיר אכחד אתנצבן עמה בדמותא דמותה הכנא אף בקימתה נהוא:
ידעינן גיר דברנשן עתיקא אזדקף עמה דנתבטל פגרא דחטיתא דתוב לא נשמש לחטיתא:
אינא דמית גיר אתחרר לה מן חטיתא:
אן הכיל מיתן עם משיחא נהימן דעמה עם משיחא נחא:
ידעינן גיר דמשיחא קם מן בית מיתא ותוב לא מאת ומותא לא משתלט בה:
דמית גיר לחטיתא הו מית חדא זבן ודחי חי הו לאלהא:
הכנא אף אנתון חשובו נפשכון דמיתא אנתון לחטיתא וחיא אנתון לאלהא במרן ישוע משיחא:
לא הכיל תמלך חטיתא בפגרכון מיתא איך דתשתמעון לרגיגתה:
ואף לא תטיבון הדמיכון זינא דעולא לחטיתא אלא טיבו נפשכון לאלהא איך אנשא דמן מיתא חייתון והדמיכון זינא נהוון לכאנותה דאלהא:
וחטיתא לא משתלטא עליכון לא גיר איתיכון תחית נמוסא אלא תחית טיבותא:
מנא הכיל נחטא דלא הוין תחית נמוסא אלא תחית טיבותא חס:
לא ידעין אנתון דלמן דמטיבין אנתון נפשכון דתשתמעון לה לעבדותא דילה אנתון עבדא דהו דמשתמעין אנתון לה אן לחטיתא ואן למשמע אדנא דכאנותא:
טיבו דין לאלהא דעבדא הויתון דחטיתא ואשתמעתון מן לבא לדמותא דיולפנא דאשתלמתון לה:
וכד אתחררתון מן חטיתא אשתעבדתון לכאנותא:
איך דבית בנינשא אמר אנא מטל כריהותא דבסרכון דאיכנא דטיבתון הדמיכון לעבדותא דטנפותא ודעולא הכנא אף השא טיבו הדמיכון לעבדותא דכאנותא ודקדישותא:
כד עבדא הויתון גיר דחטיתא מחררא הויתון לכאנותא:
ומנא אדשא אית הוא לכון הידין אינא דיומנא בהתין אנתון בה חרתה גיר איתיה מותא:
והשא דאתחררתון מן חטיתא והויתון עבדא לאלהא אית לכון פארא קדישא דחרתהון חיא דלעלם:
תאגורתא דין דחטיתא מותא הו ומוהבתה דאלהא חיא דלעלם במרן ישוע משיחא:
או לא ידעין אנתון אחי לידעי נמוסא גיר ממלל אנא דנמוסא שליט הו על גברא כמא דחי:
איך אנתתא דאסירא הי בבעלה כמא דחי בנמוסא אן דין מית בעלה אתחררת מן נמוסא דבעלה:
אן דין כד חי בעלה תקף לגבר אחרין הות לה גירתא אן דין נמות בעלה אתחררת מן נמוסא ולא איתיה גירתא אן תהוא לגברא אחרנא:
והשא אחי אף אנתון מיתתון לנמוסא בפגרה דמשיחא דתהוון לאחרין אינא דקם מן בית מיתא דתתלון פארא לאלהא:
כד בבסרא הוין גיר כאבא דחטהא דבנמוסא מתחפטין הוו בהדמין דפארא נתל למותא:
השא דין אתבטלן מן נמוסא ומיתן להו דאחיד הוא לן דנשמש מכיל בחדתותא דרוחא ולא בעתיקות כתבא:
מנא הכיל אמרינן נמוסא חטיתא הו חס אלא לחטיתא לא ילפת אלא ביד נמוסא לא גיר רגתא ידע הוית אלו לא נמוסא דאמר דלא תרג:
ובהנא פוקדנא אשכחת לה חטיתא עלתא וגמרת בי כל רגא בלעד נמוסא גיר חטיתא מיתא הות:
אנא דין חי הוית דלא נמוסא מן קדים כד אתא דין פוקדנא חטיתא חית ואנא מיתת:
ואשתכח לי פוקדנא הו דחיא למותא:
חטיתא גיר בעלתא דאשכחת לה ביד פוקדנא אטעיתני ובה קטלתני:
נמוסא מדין קדיש הו ופוקדנא קדיש הו וכאין וטב:
טבתא הכיל לי למותא הו הות חס אלא חטיתא דתתחזא דחטיתא הי דבטבתא גמרת בי מותא דיתיראית תתחיב חטיתא בפוקדנא:
ידעינן גיר דנמוסא דרוח הו אנא דין דבסר אנא ומזבן אנא לחטיתא:
מדם דסער אנא גיר לא ידע אנא ולא הוא מדם דצבא אנא עבד אנא אלא מדם דסנא אנא הו הו עבד אנא:
ואן מדם דלא צבא אנא עבד אנא סהד אנא על נמוסא דשפיר הו:
השא דין לא הוא אנא סער אנא הדא אלא חטיתא דעמרא בי:
ידע אנא הו גיר דלא עמרא בי הנו דין בבסרי טבתא דאצבא גיר בטבתא פשיק לי דאסעריה דין לא משכח אנא:
לא הוא גיר לטבתא דצבא אנא דאעבד עבד אנא אלא בישתא דלא צבא אנא דאעבד לה עבד אנא:
ואן מדם דלא צבא אנא עבד אנא לא הוא אנא עבד אנא אלא חטיתא דעמרא בי:
משכח אנא הכיל לנמוסא דשלם לרעיני הו דצבא דנעבד טבתא מטל דבישתא קריבא הי לי:
חדא אנא גיר בנמוסה דאלהא בברנשא דלגו:
חזא אנא דין נמוסא אחרנא בהדמי דמקרב לוקבל נמוסא דרעיני ושבא לי לנמוסא דחטיתא דאית בהדמי:
דויא אנא ברנשא מנו נפציני מן פגרא הנא דמותא:
מודא אנא לאלהא ביד מרן ישוע משיחא השא הכיל אנא ברעיני עבדא אנא דנמוסא דאלהא בבסרי דין איתי עבדא דנמוסא דחטיתא:
מכיל לית חיבותא לאילין דלא מהלכין בבסר בישוע משיחא:
נמוסא גיר דרוחא דחיא דבישוע משיחא חררך מן נמוסא דחטיתא ודמותא:
מטל דמחיל הוא גיר נמוסא ביד כריהותה דבסרא שדר אלהא לברה בדמותא דבסרא דחטיתא מטלתה דחטיתא דנחיביה לחטיתא בבסרה:
דכאנותא דנמוסא בן תתמלא דלא הוא בבסר מהלכינן אלא ברוח:
אילין גיר דבבסר אנון דבסר הו מתרעין ואילין דדרוח אנון דרוח הו מתרעין:
תרעיתא גיר דבסרא מותא הו ותרעיתא דרוחא חיא ושלמא:
מטל דתרעיתא דבסרא בעלדבבותא הי לות אלהא לנמוסא גיר דאלהא לא משתעבדא מטל דלא משכחא:
ואילין דבבסר אנון למשפר לאלהא לא משכחין:
אנתון דין לא הויתון בבסר אלא ברוח אן שריראית רוחה דאלהא עמרא בכון אן דין אנש לית בה רוחה דמשיחא הנא לא הוא דילה:
ואן דין משיחא בכון פגרא מית הו מטל חטיתא רוחא דין חיא הי מטל כאנותא:
ואן רוחה דהו מן דאקים למרן ישוע משיחא מן בית מיתא עמרא בכון הו מן דאקימה לישוע משיחא מן בית מיתא אף לפגריכון מיתא נחא מטל רוחה דעמרא בכון:
השא אחי חיבינן לו לבסרא דבבסר נהלך:
אן גיר בבסר חאין אנתון עתידין אנתון הו לממת ואן ברוח הופכי פגרא ממיתין אנתון חאין אנתון:
אילין גיר דברוחא דאלהא מתדברין הלין בניא אנון דאלהא:
לא גיר נסבתון רוחא דעבדותא תוב לדחלתא אלא נסבתון רוחא דסימת בניא דבה קרינן אבא אבון:
והי רוחא מסהדא לרוחן דאיתין בניא דאלהא:
ואן בניא אף ירתא ירתא דאלהא ובני ירתותה דישוע משיחא דאן נחש עמה אף עמה נשתבח:
מתרעא אנא גיר דלא שוין חשוהי דזבנא הנא לתשבוחתא אידא דעתידא דתתגלא בן:
כלה גיר בריתא מסברא ומסכיא לגלינא דבנוהי דאלהא:
בריתא גיר אשתעבדת לסריקותא לא בצבינה אלא מטל מן דשעבדה על סברא:
דאף הי בריתא תתחרר מן עבדותא דחבלא בחרורא דתשבוחתא דבניא דאלהא:
ידעינן גיר דכלהין בריתא מתתנחן ומחבלן עדמא ליומנא:
ולא בלחוד הנין אלא אף חנן דאית בן רשיתא דרוחא מתתנחינן בנפשן ומסכינן לסימת בניא ולפורקנא דפגרין:
מטל דבסברא הו חיין סברא דין דמתחזא לא הוא סברא אן גיר חזינן לה מנא מסכינן לה:
אן דין למדם דלא מתחזא מסברינן במסיברנותא מקוינן:
הכנא אף הי רוחא מעדרא לכריהותן מנא גיר נצלא איך מא דולא לא ידעינן אלא הי רוחא מצליא חלפין בתנחתא דלא מתמללן:
דמאש דין לבותא הו ידע מנא הי תרעיתא דרוחא דאיך צבינה הו דאלהא מצליא חלף קדישא:
ידעינן דין דאילין דמחבין לאלהא בכל מדם מעדר להון לטבתא לאילין דקדם סם דנהוון קריא:
ומן לוקדם ידע אנון ורשם אנון בדמותא דצורתא דברה דהו נהוא בוכרא דאחא סגיאא:
לאילין דין דקדם רשם להון קרא ולאילין דקרא להון זדק ולאילין דזדק להון שבח:
מנא הכיל נאמר על הלין אן אלהא חלפין מנו דלקובלן:
ואן על ברה לא חס אלא חלף כלן אשלמה איכנא לא כל מדם עמה נתל לן:
מנו נקבול על גביא דאלהא אלהא מזדק:
מנו מחיב משיחא מית וקם ואיתוהי על ימינא דאלהא ובעא חלפין:
מנו נפרשני מן חובה דמשיחא אולצנא או חבושיא או רדופיא או כפנא או ערטליותא או קנדינוס או סיפא:
איך דכתיב דמטלתך כליום מיתינן ואתחשבן איך אמרא לנכסתא:
אלא בהלין כלהין זכיינן ביד מן דאחבן:
מפס אנא גיר דלא מותא ולא חיא ולא מלאכא ולא שולטנא ולא חילא ולא דקימן ולא דעתידן:
ולא רומא ולא עומקא אפלא בריתא אחרתא תשכח תפרשני מן חובה דאלהא דבמרן ישוע משיחא:
קושתא אמר אנא במשיחא ולא מדגל אנא ורעיני מסהד עלי ברוחא דקודשא:
דכריותא הי לי רבתא וכאבא דמן לבי לא שלא:
מצלא הוית גיר דאנא קנומי חרמא אהוא מן משיחא חלף אחי ואחיני דבבסר:
דאיתיהון בני איסריל דדילהון הות סימת בניא ותשבוחתא וקימא ונמוסא ותשמשתא דבה ומולכנא:
ואבהתא ומנהון אתחזי משיחא בבסר דאיתוהי אלהא דעל כל דלה תשבחן ובורכן לעלם עלמין אמין:
לא הוא דין מפל נפלת מלתה דאלהא לא הוא גיר כלהון דמן איסריל איתיהון איסריל:
אפלא מטל דמן זרעה אנון דאברהם כלהון בניא מטל דאתאמר דבאיסחק נתקרא לך זרעא:
הנו דין לא הוא בניא דבסרא איתיהון בניא דאלהא אלא בניא דמולכנא מתחשבין לזרעא:
דמולכנא גיר איתיה מלתא הדא דבזבנא הנא אתא ונהוא ברא לסרא:
ולו הדא בלחוד אלא אף רפקא כד עם חד אבון איסחק אית הוא לה שותפותא:
עדלא נתילדון בניה ולא נסערון טבתא או בישתא קדמת אתידעת גביותה דאלהא דהי תקוא לא בעבדא אלא ביד מן דקרא:
אתאמר גיר דקשישא נהוא עבדא לזעורא:
איך דכתיב דליעקוב רחמת ולעסו סנית:
מנא הכיל נאמר דלמא עולא אית לות אלהא חס:
הא אף למושא אמר ארחם על אינא דמרחם אנא ואחון לאינא דחאן אנא:
לא הכיל באידי מן דצבא ולא באידי מן דרהט אלא באידי אלהא מרחמנא:
אמר גיר בכתבא לפרעון דלה להדא אקימתך דאחוא בך חילי ודנתכרז שמי בארעא כלה:
מדין על מן דצבא הו מרחם ועל מן דצבא מקשא:
וכבר תאמר דלמנא רשא מנו גיר דנקום לוקבל צבינה:
אנת הכיל מן אנת או ברנשא דפתגמא לאלהא יהב אנת דלמא אמרא גבילתא למן דגבלה דלמנא הכנא גבלתני:
או לא שליט פחרא על טינה דמנה מן גבילתא נעבד מאנא חד לאיקרא וחד לצערא:
אן דין צבא אלהא דנחוא רוגזה ונודע חילה איתי בסוגאא דמגרת רוחה רוגזא על מאנא דרוגזא דגמירין לאבדנא:
ואשפע רחמוהי על מאנא דרחמא דמטיבין הוו לאלהא לתשבוחתא:
דאיתין חנן קריא לא הוא בלחוד מן יהודיא אלא אף מן עממא:
איכנא דאף בהושע אמר דאקרא לאילין דלא הוו עמי עמא דילי וללא אתרחמת אתרחמת:
נהוא גיר בדוכתא כר דמתקרין הוו לא עמי תמן נתקרון בניא לאלהא חיא:
אשעיא דין אכרז על בני איסריל דאן נהוא מנינא דבני איסריל איך חלא דבימא שרכנא דמנהון נחא:
מלתא גרם ופסק ונעבדיה מריא על ארעא:
ואיך מדם דקדם אמר הו אשעיא דאלו לא מריא צבאות אותר לן סרידא איך סדום הוין הוין ולעמורא מתדמין הוין:
מנא הכיל נאמר דעממא דלא רהטין הוו בתר כאנותא אדרכו כאנותא כאנותא דין אידא דמן הימנותא הי:
איסריל דין דרהט הוא בתר נמוסא דכאנותא לנמוסא דכאנותא לא אדרך:
מטל מנא מטל דלא הוא מן הימנותא אלא מן עבדוהי דנמוסא אתתקלו גיר בכאפא דתוקלתא:
איך דכתיב דהא סאם אנא בצהיון כאפא דתוקלתא וכאפא דמכשולא ומן דבה נהימן לא נבהת:
אחי צבינא דלבי ובעותי דלות אלהא חלפיהון דנחון:
מסהד אנא גיר עליהון דטננא דאלהא אית בהון אלא לו בידעתא:
כאנותה גיר דאלהא לא ידעו אלא בעו דכאנותא דנפשהון נקימון ומטל הנא לכאנותה דאלהא לא אשתעבדו:
סכה גיר דנמוסא משיחא הו לכאנותא לכל דמהימן:
מושא גיר הכנא כתב כאנותא דבנמוסא דמן דנעבד הלין נחא בהין:
כאנותא דין דבהימנותא הכנא אמרא דלא תאמר בלבך דמנו סלק לשמיא ואחת למשיחא:
ומנו נחת לתהומא דשיול ואסק למשיחא מן בית מיתא:
אלא מנא אמר קריב הו לך פתגמא לפומך וללבך הדא הי מלתא דהימנותא דמכרזינן:
ואן תודא בפומך במרן ישוע ותהימן בלבך דאלהא אקימה מן בית מיתא תחא:
לבא גיר דמהימן בה מזדדק ופומא דמודא בה חיא:
אמר גיר כתבא דכל דמהימן בה לא נבהת:
ובהדא לא פרש לא ליהודיא ולא לארמיא חד הו גיר מריא דכלהון דעתיר בכל דקרא לה:
כל גיר דנקרא שמה דמריא נחא:
איכנא הכיל נקרון לאינא דלא הימנו בה או איכנא נהימנון להו דלא שמעוהי או איכנא נשמעון דלא מכרזנא:
או איכנא נכרזון אן לא נשתלחון איך דכתיב דמא יאין רגליהון דמסברי שלמא ודמסברי טבתא:
אלא לא הוא כלהון אשתמעו לסברתא דאונגליון אשעיא גיר אמר מרי מנו הימן לברת קלן:
מכיל הימנותא מן משמע אדנא הי ומשמע אדנא מן מלתא דאלהא:
אלא אמר אנא דלמא לא שמעו והא בכלה ארעא נפקת ברת קלהון ובסופיה דתביל מליהון:
אלא אמר אנא דלמא לא ידע איסריל קדמיא מושא הכנא אמר אטנכון בעם דלא עם ובעמא דלא מתטפיס ארגזכון:
אשעיא דין אמרח ואמר דאתחזית לאילין דלא בעאוני ואשתכחת לאילין דעלי לא שאלו:
לאיסריל דין אמר דפשטת אידי יומא כלה לות עמא דמתחרא ולא מתטפיס:
אלא אמר אנא דלמא דחקה אלהא לעמה חס אף אנא גיר מן איסריל אנא מן זרעה דאברהם מן שרבתא דבנימין:
לא דחק אלהא לעמה אינא דמן קדים ידיע הוא לה או לא ידעין אנתון בכתבא דאליא מנא אמר כד קבל הוא לאלהא על איסריל ואמר:
מרי לנבייך קטלו ולמדבחיך סחפו ואנא הו בלחודי אשתחרת ובעין לנפשי:
ואתאמר לה בגלינא דהא שבקת לנפשי שבעא אלפין גברין אילין דעל בורכיהון לא ברכו ולא סגדו לבעלא:
הכנא אף בהנא זבנא שרכנא הו אשתחר בגביתא דטיבותא:
אן דין בטיבותא לא הוא מן עבדא ואן לא טיבותא לא איתיה טיבותא אן דין בעבדא לא הוא מן טיבותא ואן לא עבדא לא איתוהי עבדא:
מנא הכיל הי דבעא הוא איסריל לא אשכח גביתא דין אשכחת שרכהון דין אתעורו בלבהון:
איכנא דכתיב דיהב להון אלהא רוחא מדערניתא ועינא דלא נבחרון בהין ואדנא דלא נשמעון עדמא ליומא דיומנא:
ודויד תוב אמר נהוא פתורהון קדמיהון לפחא ופורענהון לתוקלתא:
נחשכן עיניהון דלא נחזון וחצהון בכלזבן נהוא כפיף:
אמר אנא דין דלמא אתתקלו איך דנפלון חס אלא בתוקלתהון דילהון הוו חיא לעממא לטננהון:
ואן תוקלתהון הות עותרא לעלמא וחיבותהון עותרא לעממא כמא הכיל שומליהון:
לכון דין אמר אנא לעממא אנא דאיתי שליחא דעממא לתשמשתי משבח אנא:
דלמא אטן לבני בסרי ואחא אנשין מנהון:
אן גיר מסתלינותהון תרעותא לעלמא הות כמא הכיל פוניהון אלא חיא דמן בית מיתא:
ואן דין רשיתא קדישא אף גבילתא ואן עקרא קדיש הו אף סוכא:
ואן מן סוכא אתפשח ואנת דזיתא אנת דברא אתטעמת בדוכיתהין והוית שותפא לעקרה ולשומנה דזיתא:
לא תשתבהר על סוכא אן דין משתבהר אנת לא הוא אנת שקיל לה לעקרא אלא הו עקרא שקיל לך:
וכבר תאמר דסוכא דאתפשח דאנא בדוכיתהין אתטעם:
שפיר הלין מטל דלא הימן אתפשח אנת דין בהימנותא קמת לא תתרים ברעינך אלא דחל:
אן אלהא גיר על סוכא דמן כינהין לא חס דלמא אפלא עליך נחוס:
חזי הכיל בסימותה וקשיותה דאלהא על אילין דנפלו קשיותא עליך דין בסימותא אן תקוא בה בבסימותא ואן לא אף אנת תתפשח:
והנון אן לא נקוון בחסירות הימנותהון אף הנון נתטעמון משכח גיר אלהא דתוב נטעם אנון:
אן גיר אנת דמן זיתא אנת דברא הו דבכינך אתפשחת ודלא בכינך אתטעמת בזיתא טבא כמא הכיל הנון אן נתטעמון בזיתא דכינהון:
צבא אנא גיר דתדעון אחי ארזא הנא דלא תהוון חכימין ברעין נפשכון דעוירות לבא מן אתר קליל הות לאיסריל עדמא דנעול מוליא דעממא:
והידין כלה איסריל נחא איכנא דכתיב דנאתא מן צהיון פרוקא ונהפך עולא מן יעקוב:
והידין תהוא להון דיתקא הי דמן לותי מא דשבקת להון חטהיהון:
באונגליון דין בעלדבבא אנון מטלתכון ובגביותא חביבין אנון מטל אבהתא:
לא גיר הפכא אלהא במוהבתה ובקרינה:
איכנא גיר דאף אנתון לא מתטפיסין הויתון לאלהא מן קדים והשא אתחננתון מטל לא מתטפיסנותהון דהנון:
הכנא אף הלין לא אתטפיסו השא לרחמא דעליכון דאף עליהון נהוון רחמא:
חבש גיר אלהא לכלנש בלא מתטפיסנותא דעל כל אנש נרחם:
או עומקא דעותרא וחכמתא ומדעא דאלהא דאנש לא מש דינוהי ואורחתה לא מתעקבן:
מנו גיר ידע רעינה דמריא או מנו הוא לה בעל מלכא:
ומנו קדם יהב לה וכן נסב מנה:
מטל דכל מנה וכל בה וכל באידה דלה תשבחן ובורכן לעלם עלמין אמין:
בענא הכיל מנכון אחי ברחמוהי דאלהא דתקימון פגריכון דבחתא חיתא וקדישתא ומקבלתא לאלהא בתשמשתא מלילתא:
ולא תתדמון לעלמא הנא אלא אשתחלפו בחודתא דרעיניכון והויתון פרשין אינא הו צבינא דאלהא טבא ומקבלא וגמירא:
אמר אנא דין בטיבותא דאתיהבת לי לכלכון דלא תהוון מתרעין לבר מן מא דולא דתתרעון אלא תהוון מתרעין בנכפותא כלנש איך דפלג לה אלהא הימנותא במשוחתא:
איכנא גיר דבחד פגרא הדמא סגיאא אית לן וכלהון הדמא לא הוא חד סוערנא אית להון:
הכנא אף חנן דסגיאא חנן חד חנן פגר במשיחא חד חד מנן דין הדמא חנן דחדדא:
אלא אית לן מוהבתא משחלפתא איך טיבותא דאתיהבת לן אית דנביותא איך משוחתא דהימנותה:
ואית דתשמשתא אית לה בתשמשתה ואית דמלפנא הו ביולפנה:
ואית דמביאנא הו בבויאה ודיהב בפשיטותא ודקאם ברשא בחפיטותא ודמרחם בפציחותא:
ולא נהוא נכיל חובכון אלא הויתון סנין לבישתא ומתנקפין לטבתא:
הויתון רחמין לאחיכון ומחבין חד לחד הויתון מקדמין מיקרין חד לחד:
הויתון חפיטין ולא חבננין הויתון רתחין ברוח הויתון פלחין למרכון:
הויתון חדין בסברכון הויתון מסיברין אולצניכון הויתון אמינין בצלותא:
הויתון משתותפין לסניקותא דקדישא הויתון רחמין אכסניא:
ברכו לרדופיכון ברכו ולא תלוטון:
חדו עם דחדין ובכו עם דבכין:
ומדם דמתרעין אנתון על נפשכון אף על אחיכון ולא תתרעון רעינא רמא אלא קפו לאילין דמכיכין ולא הויתון חכימין ברעין נפשכון:
ולא תפרעון לאנש בישתא חלף בישתא אלא נתבטל לכון דתעבדון טבתא קדם בנינשא כלהון:
ואן משכחא איך דמן לותכון עם כלברנש שלמא עבדו:
ולא הויתון תבעין נפשכון חביבי אלא הבו אתרא לרוגזא כתיב הו גיר דאן לא תעבד דינא לנפשך אנא אעבד דינך אמר אלהא:
ואן כפן בעלדבבך אוכליהי ואן צהא אשקיהי ואן הלין תעבד לה גומרא דנורא תקבר על קרקפתה:
לא תזכיכון בישתא אלא זכאוה לבישתא בטבתא:
כל נפש לשולטנא דרבותא תשתעבד לית גיר שולטנא דלא הוא מן אלהא הו ואילין שולטנא דאיתיהון מן אלהא הו פקידין:
מן דקאם הכיל לוקבל שולטנא לוקבל פוקדנא דאלהא קאם והלין דקימין לוקבלהון דינא נסבון:
דינא גיר לא הוו דחלתא לעבדא טבא אלא לבישא צבא אנת הכיל דלא תדחל מן שולטנא עבד טבתא ותשבוחתא תהוא לך מנה:
משמשנא הו גיר דאלהא אלא לך לטבתא ואן בישתא עבד אנת דחל לא הוא גיר סריקאית אסיר לספסרא משמשנא הו גיר דאלהא ותבועא דרוגזא לאילין דעבדין בישתא:
ומטל הנא אלצא לן דנשתעבד לא מטל רוגזא בלחוד אלא אף מטל תארתן:
מטל הנא אף כסף רשא יהבין אנתון משמשנא אנון גיר דאלהא דעליהין דהלין קימין:
פרועו הכיל לכלנש איך דמתחיב לה למן דכסף רשא כסף רשא ולמן דמכסא מכסא ולמן דדחלתא דחלתא ולמן דאיקרא איקרא:
ולאנש מדם לא תחובון אלא חד לחד למחבו מן דמחב גיר חברה נמוסא מלי:
ואף הי גיר דאמר דלא תגור ולא תקטול ולא תגנוב ולא תרג ואן אית פוקדנא אחרנא בהדא מלתא משתלם דתרחם לקריבך איך נפשך:
חובא לקריבה בישתא לא סער מטל דחובא מוליה הו דנמוסא:
ואף הדא דעו דזבנא הו ושעתא הי מכיל דנתעיר מן שנתן השא הו גיר אתקרבו לן חיין יתיר מן דכד הימנן:
לליא מכיל עבר ואיממא קרב נניח מנן הכיל עבדא דחשוכא ונלבש זינה דנוהרא:
ואיך דבאיממא באסכמא נהלך לא בזמרא ולא ברויותא ולא במדמכא טנפא ולא בחסמא ובחרינא:
אלא לובשוהי למרן ישוע משיחא ולא תאצפון דבסרכון לרגיגתא:
לאינא דין דכריה בהימנותא הבו לה אידא ולא תהוון מתפלגין במחשבתכון:
אית גיר דמהימן דכלמדם נאכול ודכריה ירקא הו אכל:
הו דין דאכל להו מן דלא אכל לא נשוט והו מן דלא אכל להו מן דאכל לא נדון אלהא גיר קרבה:
אנת מן אנת דדאן אנת לעבדא דלא דילך דאן קאם למרה קאם ואן נפל למרה נפל מקם הו דין קאם מטא גיר באידי מרה דנקימיוהי:
אית דדאן יומא מן יומא ואית דדאן כלהון יומתא כלנש דין במדעא דנפשה נשתרר:
מן דמתרעא דיומא למרה מתרעא וכל דלא מתרעא דיומא למרה לא מתרעא ודאכל למרה אכל ולאלהא מודא ודלא אכל למרה לא אכל ומודא לאלהא:
לית גיר אנש מנן דלנפשה חי ולית אנש דלנפשה מאת:
מטל דאן חאינן למרן חאינן ואן מיתינן למרן הו מיתינן ואן חיינן הכיל ואן מיתינן דמרן חנן:
מטל הנא אף משיחא מית וחיא וקם דהו נהוא מריא למיתא ולחיא:
אנת דין מנא דאן אנת לאחוך או אף אנת למנא שאט אנת לאחוך כלן גיר עתידינן למקם קדם בים דמשיחא:
איך דכתיב דחי אנא אמר מריא דלי תכוף כל ברוך ולי נודא כל לשן:
מדין כל אנש מנן פתגמא חלף נפשה יהב לאלהא:
לא מכיל נדון חד לחד אלא הדא דונו יתיראית דתוקלתא לאחוך לא תסים:
ידע אנא גיר ומפס אנא במריא ישוע דמדם דמסיב מן לותה לית אלא לאינא דרנא על מדם דטמא להו הו בלחוד טמא:
אן דין מטל מאכולתא מעיק אנת לאחוך לא הוא בחובא מהלך אנת לא תובד במאכולתך להו דמטלתה מית משיחא:
ולא תתגדף טבתן:
מלכותה גיר דאלהא לא הות מאכלא ומשתיא אלא כאנותא ושלמא וחדותא ברוחא דקודשא:
מן דבהלין גיר משמש למשיחא שפר לאלהא וקדם בנינשא בקא:
השא בתר שלמא נרהט ובתר בנינא חד דחד:
ולא מטל מאכולתא נשרא עבדא דאלהא כלמדם גיר דכא הו אלא ביש הו לברנשא דבתוקלתא אכל:
שפיר הו דלא נאכול בסרא ולא נשתא חמרא ולא מדם דמתתקל בה אחון:
אנת דאית בך הימנותא בנפשך אחודיה קדם אלהא טובוהי למן דלא דן נפשה במדם דפרש:
אינא גיר דמתפלג ואכל אתחיב לה מטל דלו בהימנותא כל מדם גיר דלא הוא מן הימנותא חטיתא הו:
חיבינן הכיל חנן חילתנא דכורהנא דמחילא נשקול ולא לנפשן נשפר:
אלא אנש מנן לקריבה נשפר בטבתא איך דלבנינא:
מטל דאף משיחא לא הוא לנפשה שפר אלא איך דכתיב דחסדא דמחסדניך נפל עלי:
כל מדם גיר דמן קדים אתכתב ליולפנא הו דילן אתכתב דבמסיברנותא ובבויאא דכתבא סברא נהוא לן:
אלהא דין דמסיברנותא ודבויאא נתל לכון דשויותא תתחשבון חד על חד בישוע משיחא:
דבחד רעין ובחד פום תשבחון לאלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא:
מטל הדא הוו מקרבין וטענין לחדדא איכנא דאף משיחא קרבכון לתשבוחתה דאלהא:
אמר אנא דין דישוע משיחא שמש גזורתא חלף שררה דאלהא איכנא דנשר מולכנא דאבהתא:
ועממא נשבחון לאלהא חלף רחמא דהוו עליהון איך דכתיב דאודא לך בעממא ולשמך אזמר:
ותוב אמר אתבסמו עממא עם עמה:
ותוב אמר שבחו למריא כלכון עממא שבחיהי כלהין אמותא:
ותוב אשעיא אמר דנהוא עקרא לאישי ומן דנקום נהוא רשא לעממא ועלוהי נסברון עממא:
אלהא דין דסברא נמליכון כלה חדותא ושלמא בהימנותא דתתיתרון בסברה בחילא דרוחא דקודשא:
מפס אנא דין אף אנא עליכון אחי דאף אנתון מלין אנתון הו טבתא ומשמליתון בכלה ידעתא ומשכחין אנתון אף לאחרנא למרתיו:
קליל דין מרחאית כתבת לכון אחי איכנא דאעהדכון בטיבותא דאתיהבת לי מן אלהא:
דאהוא משמשנא לישוע משיחא בעממא ואפלוח לאונגליון דאלהא דנהוא קורבנא דעממא מקבל ומקדש ברוחא דקודשא:
אית לי הכיל שובהרא בישוע משיחא לות אלהא:
לא גיר ממרח אנא דאמר מדם דלא סער באידי משיחא למשמעא דעממא במלתא ובעבדא:
בחילא דאתותא ודתדמרתא ובחילא דרוחה דאלהא איכנא דמן אורשלם אתכרך עדמא לאלוריקון ואמלא סברתה דמשיחא:
כד מתחפט אנא אסבר לא כר דאתקרי שמה דמשיחא דלא אבנא על שתאסתא נוכריתא:
אלא איכנא דכתיב דאילין דלא אתאמר להון עלוהי נחזונה ואילין דלא שמעו נתטפיסון:
מטל הנא אתתכסת זבנין סגיאן דאתא לותכון:
השא דין מטל דדוכא לית לי בהלין אתרותא וסוא הוית מן קדם שניא סגיאתא דאתא לותכון:
מא דאזל אנא לאספניא מסבר אנא דאתא ואחזיכון ואנתון תלוונני לתמן מא דקליל מן סגי אתבסמת בחזתכון:
השא דין אזל אנא לאורשלם דאשמש לקדישא:
צבו גיר הלין דבמקדוניא ובאכאיא דשותפותא תהוא להון עם מסכנא קדישא דאית באורשלם:
צבו מטל דאף חיבין להון אן גיר בדרוח אשתותפו עמהון עממא חיבין אנון דאף בדבסר נשמשון אנון:
הדא הכיל מא דגמרת וחתמת להון אדשא הנא עבר אנא עליכון לאספניא:
ידע אנא דין דאמתי דאתא אנא לותכון במוליא הו דבורכתא דאונגליון דמשיחא אתא אנא:
בעא אנא דין מנכון אחי במרן ישוע משיחא ובחובא דרוחא דתעמלון עמי בצלותא דחלפי לות אלהא:
דאתפצא מן אילין דלא מתטפיסין דביהוד ותשמשתא דמובל אנא לקדישא דבאורשלם תתקבל שפיר:
ואתא לותכון בחדותא בצבינה דאלהא ואתתניח עמכון:
אלהא דין דשלמא נהוא עם כלכון אמין:
מגעל אנא לכון דין לפובא חתן דאיתיה משמשניתא דעדתא דקנכראוס:
דתקבלונה במרן איך דזדק לקדישא ובכל צבו דבעיא מנכון תקומון לה מטל דאף הי קיומתא הות לסגיאא אף לי:
שאלו בשלמא דפריסקלא ודאקלס פלחא דעמי בישוע משיחא:
דהנון הלין חלף נפשי צוריהון יהבו ולא הוא אנא בלחודי מודא אנא להון אלא אף כלהין עדתא דעממא:
והבו שלמא לעדתא דאית בביתהון שאלו בשלמא דאפנטוס חביבי אינא דאיתוהי רשיתא דאכאיא במשיחא:
שאלו בשלמא דמריא אידא דסגי לאית בכון:
שאלו בשלמא דאנדרוניקוס ודיוניא אחיני דהוו שביא עמי וידיעין אנון בשליחא ובמשיחא קדמי הוו:
שאלו בשלמא דאמפליוס חביבי במרן:
שאלו בשלמא דאורבנוס פלחא דעמן במשיחא ודאסטכוס חביבי:
שאלו בשלמא דאפלא גביא במרן שאלו בשלמא דבני ביתה דארסטבולוס:
שאלו בשלמא דהרודיון אחיני שאלו בשלמא דבני ביתה דנרקסוס אילין דאיתיהון במרן:
שאלו בשלמא דטרופנא ודטרופסא דלאיין במרן שאלו בשלמא דפרסס חביבתי אידא דסגי לאית במרן:
שאלו בשלמא דרופס גביא במרן ודאמה דילה ודילי:
שאלו בשלמא דאסונקרטוס ודפלגון ודהרמא ודפטרבא ודהרמא ודאחא דעמהון:
שאלו בשלמא דפיללגוס ודיוליא ודנארוס ודחתה ודאלומפא ודכלהון קדישא דעמהון:
שאלו בשלמא חד דחד בנושקתא קדישתא שאלן בשלמכון כלהין עדתה דמשיחא:
בענא דין מנכון אחי דתזדהרון מן אילין דפלגותא ומכשולא עבדין לבר מן יולפנא דאנתון ילפתון דתתרחקון לכון מנהון:
אילין גיר דהכנא אנון לא משמשין למרן ישוע משיחא אלא לכרסהון ובמלא בסימתא ובבורכתא מטעין לבותא דפשיטא:
משתמענותכון דין דילכון לכל ברנש אתידעת חדא אנא הכיל בכון וצבא אנא דתהוון חכימין לטבתא ותמימין לבישתא:
אלהא דין דשלמא נשחקיוהי בעגל לסטנא תחית רגליכון טיבותה דמרן ישוע משיחא תהוא עמכון:
שאלין בשלמכון טימתאוס פלחא דעמי ולוקיוס ואיסון וסוסיפטרוס אחיני:
שאל אנא בשלמכון אנא טרטיוס דכתבת אגרתא במרן:
שאל בשלמכון גאיוס מקבלני ודכלה עדתא שאל בשלמכון ארסטוס רביתא דמדינתא וקוארטוס אחא:
לאלהא דין הו דמשכח דנשררכון באונגליון דילי הו דאתכרז על ישוע משיחא בגלינא דארזא דמן זבני עלמא מכסי הוא:
אתגלי דין בזבנא הנא ביד כתבא דנביא ובפוקדנה דאלהא דלעלם אתידע לכלהון עממא למשמעא דהימנותא:
דהויו חכימא בלחודוהי שובחא ביד ישוע משיחא לעלמעלמין אמין:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם כלכון אמין:
פולוס קריא ושליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא וסוסתנס אחא:
לעדתא דאלהא דבקורנתוס קריא וקדישא דבישוע משיחא מקדשין ולכלהון אילין דקרין שמה דמרן ישוע משיחא בכל אתר דילהון ודילן:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מודא אנא לאלהי בכלזבן חלפיכון על טיבותא דאלהא דאתיהבת לכון בישוע משיחא:
דבכל מדם עתרתון בה בכל מלא ובכל ידעתא:
איך דסהדותה דמשיחא אשתררת בכון:
דלא אתבצרתון בחדא מן מוהבתה אלא מסכין אנתון לגלינה דמרן ישוע משיחא:
דהו נשררכון עדמא לאחריתא דדלא רשין תהוון ביומה דמרן ישוע משיחא:
מהימן הו אלהא דבאידה אתקריתון לשותפותא דברה ישוע משיחא מרן:
בעא אנא דין מנכון אחי בשמה דמרן ישוע משיחא דתהוא חדא מלתא לכלכון ולא נהוין בכון פלגותא אלא תהוון גמירין בחדא תרעיתא ובחד רעינא:
שלחו לי גיר עליכון אחי מן בית כלאא דחרינא אית בינתכון:
הדא דין אמר אנא דאית מנכון דאמר אנא דפולוס אנא ואית דאמר אנא דאפלו אנא ואית דאמר אנא דכאפא אנא ואית דאמר אנא דמשיחא אנא:
דלמא אתפלג לה משיחא או למא פולוס אזדקף על אפיכון או בשמה דפולוס עמדתון:
מודא אנא לאלהי דלאנש מנכון לא אעמדת אלא לכריספוס ולגאיוס:
דלא אנש נאמר דבשמי אעמדת:
אעמדת דין אף לביתה דאסטפנא תוב דין לא ידע אנא אן לאנש אחרין אעמדת:
לא גיר שדרני משיחא למעמדו אלא למסברו לא בחכמת מלא דלא נסתרק זקיפה דמשיחא:
מלתא גיר דזקיפא לאבידא שטיותא הי לן דין לאילין דחיינן חילא הי דאלהא:
כתיב גיר דאובד חכמתא דחכימא ואגלוז תרעיתא דסכולתנא:
איכא הו חכימא או איכא הו ספרא או איכא הו דרושא דעלמא הנא לא הא אשטיה אלהא חכמתה דעלמא הנא:
מטל גיר דבחכמתה דאלהא לא ידע עלמא בחכמתא לאלהא צבא אלהא דבשטיותא דכרוזותא נחא לאילין דמהימנין:
מטל דיהודיא אתותא שאלין וארמיא חכמתא בעין:
חנן דין מכרזינן משיחא כד זקיף תוקלתא ליהודיא ולארמיא שטיותא:
להנון דין דקרין יהודיא וארמיא משיחא חילא דאלהא וחכמתא דאלהא:
מטל דשטיותה דאלהא חכימא הי מן בנינשא וכריהותה דאלהא חילתניא הי מן בני אנשא:
חזו גיר אף קריתכון אחי דלא סגיאין בכון חכימא בבסר ולא סגיאין בכון חילתנא ולא סגיאין בכון בני טוהמא רבא:
אלא גבא אלהא לסכלוהי דעלמא דנבהת לחכימא וגבא כריהוהי דעלמא דנבהת לחילתנא:
וגבא לאילין דבציר טוהמהון בעלמא ולמסליא ולאילין דלית אנון דנבטל לאילין דאיתיהון:
דלא נשתבהר כל בסר קדמוהי:
אף אנתון דין מנה אנתון בישוע משיחא הו דהוא לן חכמתא מן אלהא וזדיקותא וקדישותא ופורקנא:
איך דכתיב דמן דמשתבהר במריא נשתבהר:
ואנא אחי כד אתית לותכון לא בממללא רורבא אפלא בחכמתא סברתכון ארזה דאלהא:
ולא דנת נפשי בינתכון איך דמדם ידע אנא אלא אן לישוע משיחא אף לה כד זקיף:
ואנא בדחלתא סגיאתא וברתיתא הוית לותכון:
ומלתי וכרוזותי לא הות במפיסנותא דמלא דחכמתא אלא בתחויתא דרוחא ודחילא:
דלא תהוא הימנותכון בחכמתא דבנינשא אלא בחילא דאלהא:
חכמתא דין ממללינן בגמירא חכמתא לא דהנא עלמא אפלא דשליטנוהי דעלמא הנא דמתבטלין:
אלא ממללינן חכמתא דאלהא בארז הי דמכסיא הות וקדם הוא פרשה אלהא מן קדם עלמא לשובחא דילן:
הי דחד מן שליטנא דעלמא הנא לא ידעה אלו גיר ידעוה לו למרה דתשבוחתא זקפין הוו:
אלא איך דכתיב דעינא לא חזת ואדנא לא שמעת ועל לבא דברנשא לא סלק מדם דטיב אלהא לאילין דרחמין לה:
לן דין גלא אלהא ברוחה רוחא גיר כלמדם בציא אף עומקוהי דאלהא:
אינא הו גיר ברנשא דידע דבברנשא אלא אן רוחא דבר דבה הכנא אף דבאלהא אנש לא ידע אלא אן רוחה דאלהא:
חנן דין לא הוא רוחא דעלמא נסבן אלא רוחא דמן אלהא דנדע מוהבתא דמן אלהא אתיהב לן:
אילין דאף ממללינן לא הוא ביולפנא דמלא דחכמתא דבנינשא אלא ביולפנא דרוחא ולרוחנא רוחניתא מפחמינן:
ברנשא גיר דבנפש הו לא מקבל רוחניתא שטיותא אנין גיר לה ולא משכח דנדע דברוח מתדין:
רוחנא דין כל מדם דאן והו מן אנש לא מתדין:
מנו גיר ידע רעינה דמריא דנלפיוהי לן דין רעינא דמשיחא אית לן:
ואנא אחי לא אשכחת דאמלל עמכון איך דעם רוחנא אלא איך דעם פגרנא ואיך דלילודא במשיחא:
חלבא אשקיתכון ולא יהבת לכון מאכולתא לא גיר עדכיל משכחין הויתון אלא אפלא השא משכחין אנתון:
עדכיל גיר בבסר אנתון איכא גיר דאית בכון חסמא וחרינא ופלגותא לא הא פגרנא אנתון ובבסר מהלכין אנתון:
מא דאמר גיר אנש אנש מנכון אנא דפולוס אנא ואחרנא אמר אנא דאפלו אנא לא הא פגרנא אנתון:
מנו גיר פולוס או מנו אפלו אלא משמשנא דבאידיהון הימנתון ואנש אנש איך דיהב לה מריא:
אנא נצבת ואפלו אשקי אלא אלהא רבי:
לא הכיל הו דנצב איתוהי מדם ולא הו דמשקא אלא אלהא דמרבא:
מן דנצב דין ומן דמשקא חד אנון ואנש איך עמלה אגרה מקבל:
עם אלהא גיר פלחינן ופולחנא דאלהא ובנינא דאלהא אנתון אנון:
ואיך טיבותא דאלהא דאתיהבת לי סמת שתאסתא איך ארדכלא חכימא אחרנא דין עליה בנא כלנש דין נחזא איכן בנא עליה:
שתאסתא גיר אחרתא סטר מן הדא דסימא אנש לא משכח למסם דאיתיה ישוע משיחא:
ואן אנש דין בנא על הדא שתאסתא דהבא או סאמא או כאפא יקירתא או קיסא או עמירא או חבתא:
עבדא דכלנש מתגלא יומא גיר הו גלא לה מטל דבנורא מתגלא ועבדה דכלנש איכנא איתוהי נורא תפרשיוהי:
ואינא דנקוא עבדה הו דבנא אגרה נקבל:
ואינא דעבדה נאקד נחסר הו דין נשתוזב הכנא דין איך דמן נורא:
לא ידעין אנתון דהיכלה אנתון דאלהא ורוחה דאלהא עמרא בכון:
ומן דמחבל היכלה דאלהא מחבל לה אלהא היכלה גיר דאלהא קדיש הו דאנתון אנון:
אנש לא נטעא נפשה מן דסבר בכון דחכים הו בעלמא הנא נהוא לה סכלא דנהוא חכימא:
חכמתה גיר דעלמא הנא ללותא הי לות אלהא כתיב הו גיר דאחד חכימא בחרעותהון:
ותוב מריא ידע מחשבתהון דחכימא דסריקן אנין:
מטל הנא לא אנש נשתבהר בבנינשא כלמדם גיר דילכון הו:
אן פולוס ואן אפלו ואן כאפא ואן עלמא ואן חיא ואן מותא ואן דקימן ואן דעתידן כל מדם דילכון הו:
ואנתון דמשיחא ומשיחא דאלהא:
הכנא הוין חשיבין לכון איך משמשנא דמשיחא ורבי בתא דארזוהי דאלהא:
הרכא מכיל מתבעא ברבי בתא דאנש כד מהימן נשתכח:
לי דין הדא בצירותא הי לי דמנכון אתדין או מן כל בר אנש אלא אפלא אנא נפשי דאן אנא:
לא גיר מדם בנפשי חשיש אנא אלא לו בהדא אזדדקת דיני גיר מריא הו:
מטל הנא לא מן קדם זבנא תהוון דינין עדמא דנאתא מריא הו דמנהר כסיתה דחשוכא וגלא מחשבתהון דלבותא והידין נהוא שובחא לאנש אנש מן אלהא:
הלין דין אחי מטלתכון הו סמת על פרצופא דילי ודאפלו דבן תאלפון דלא תתרעון יתיר מן מא דכתיב ואנש על חברה לא נתרים מטל אנש:
מנו גיר בצך או מנא אית לך דלא נסבת ואן נסבת למנא משתבהר אנת איך הו דלא נסבת:
מן כדו סבעתון לכון ועתרתון ובלעדין אמלכתון אשתוף דין אמלכתון דאף חנן נמלך עמכון:
סבר אנא גיר דלן לשליחא אחריא הו סמן אלהא איך דלמותא דהוין תאטרון לעלמא ולמלאכא ולבנינשא:
חנן שטיא מטל משיחא אנתון דין חכימא במשיחא חנן כריהא ואנתון חילתנא אנתון משתבחין וחנן מצטערין:
עדמא להדא שעתא כפנינן וצהינן וערטליינן ומתקפחינן ובית קימא לית לן:
ולאינן כד פלחינן באידין מצערין לן ומברכינן רדפין לן ומסיברינן:
מצחין לן ובעינן מנהון איך נפתא דעלמא הוין וכופרא דכלנש עדמא להשא:
לא הוא איך דאבהתכון כתב אנא הלין אלא איך דלבניא חביבא מרתא אנא:
אן גיר רבו תראא נהוון לכון במשיחא אלא לא סגיאא אבהא בישוע גיר משיחא אנא הו אולדתכון בסברתא:
בעא אנא הכיל מנכון דבי תתדמון:
מטל הנא שדרת לותכון לטימתאוס דאיתוהי ברי חביבא ומהימנא במריא דהו נעהדכון אורחתי דבמשיחא איך מדם דמלף אנא בכלהין עדתא:
איך הו דין דלא אתא אנא לותכון אתחתרו אנשא מנכון:
אלא אן מריא צבא בעגל אתא אנא לותכון ואדע לא מלתהון דהלין דמרימין נפשהון אלא חילהון:
מלכותה גיר דאלהא לא הות במלתא אלא בחילא:
איכנא צבין אנתון בחוטרא אתא לותכון או בחובא וברוחא מכיכתא:
סכא משתמעא בינתכון זניותא ודאיך הדא זניותא אידא דאפלא בית חנפא משתמהא עדמא דנסב ברא אנתת אבוהי:
ואנתון חתירין אנתון ולא דין יתיראית יתבתון באבלא דנשתקל מן בינתכון הו מן דהנא סוערנא סער:
אנא גיר כד רחיק אנא מנכון בפגר וקריב אנא לכון ברוח מן כדו דנת איך קריבא להו מן דהדא סער:
דבשמה דמרן ישוע משיחא תתכנשון כלכון ואנא עמכון ברוח עם חילה דמרן ישוע משיחא:
ותשלמונה להנא לסטנא לאבדנא דפגרה דברוח נחא ביומה דמרן ישוע משיחא:
לא שפיר שובהרכון לא ידעין אנתון דחמירא קליל כלה גבילתא מחמע:
דכו מנכון חמירא עתיקא דתהוון גבילתא חדתא איכנא דאיתיכון פטירא פצחא גיר דילן משיחא הו דאתנכס חלפין:
מטל הנא נעבד עדעדא לא בחמירא עתיקא ולא בחמירא דבישותא ודמרירותא אלא בחמירא דדכיותא ודקדישותא:
כתבת לכון באגרתא דלא תתחלטון עם זניא:
לא דין אמר אנא על זניא דבעלמא הנא או על עלובא או על חטופא או על פלחי פתכרא ואן לא חיבין הויתון אף מן עלמא למפק:
הדא דין דכתבת לכון דלא תתחלטון אן אית דמתקרא אחא ואיתוהי זניא או עלובא או פלח פתכרא או מצערן או רוי או חטוף עם אינא דהכנא הו אפלא לחמא למאכל:
מא לי גיר למדן לבריא אנתון לדלגו דונו:
לבריא דין אלהא דאן ושוקלוהי לבישא מן בינתכון:
ממרח אנש מנכון כד אית לה דינא עם אחוהי דנדון קדם עולא ולא קדם קדישא:
או לא ידעין אנתון דקדישא לעלמא נדונון ואן עלמא בכון מתדין לא שוין אנתון למדן דינא דקדקא:
לא ידעין אנתון דלמלאכא דינינן חד כמא אילין דדעלמא אנין הנא:
אלא אן אית לכון דינא על דעלמא לאילין דבסין בעדתא אותבו לכון בדינא:
לכוארא הו דין אמר אנא לכון הכנא לית בכון אפלא חד חכימא דנשכח נשוא בית אחא לאחוהי:
אלא אחא עם אחוהי מתדין ותוב קדם אילין דלא מהימנין:
מן כדו הכיל קנומכון חבתון לכון דדינא חד עם חד אית לכון מטל מנא גיר לא מתעלבין אנתון ומטל מנא לא מתגלזין אנתון:
אלא אנתון עלבין אנתון וגלזין אנתון אף לאחיכון:
או לא ידעין אנתון דעולא מלכותה דאלהא לא ירתין לא תטעון לא זניא ולא פלחי פתכרא ולא גירא ולא מחבלא ולא שכבי עם דכרא:
ולא עלובא ולא גנבא ולא רויא ולא מצערנא ולא חטופא הלין מלכותה דאלהא לא ירתין:
והלין אית הוי באנש אנש מנכון אלא סחיתון ואתקדשתון ואזדדקתון בשמה דמרן ישוע משיחא וברוחה דאלהן:
כל שליט לי אלא לא כל פקח לי כל שליט לי אלא עלי אנש לא נשתלט:
מאכולתא דכרסא וכרסא דמאכולתא אלהא דין לתרתיהין מבטל פגרא דין לא לזניותא אלא למרן ומרן לפגרא:
אלהא דין ולמרן אקים ולן מקים בחילה:
לא ידעין אנתון דפגריכון הדמא אנון דמשיחא נסב הדמא דמשיחא נעבדיוהי הדמא דזניתא חס:
או לא ידעין אנתון דמן דנקף לזניתא חד הו פגר אמיר גיר דנהוון תריהון חד פגר:
מן דנקף דין למרן הוא עמה חדא רוח:
ערוקו מן זניותא כל חטיתא דנעבד ברנשא לבר מן פגרה הי מן דמזנא דין בפגרה הו חטא:
או לא ידעין אנתון דפגרכון היכלא הו דרוחא דקודשא דעמרא בכון הי דקבלתון מן אלהא ולא הויתון דנפשכון:
אזדבנתון גיר בדמיא הויתון הכיל משבחין לאלהא בפגרכון וברוחכון הנון דאיתיהון דאלהא:
על אילין דכתבתון לי דין שפיר הו לגברא דלאנתתא לא נתקרב:
אלא מטל זניותא אנש אנתתה נאחוד ואנתתא לבעלה תאחוד:
גברא לאנתתה חובא דמתתחיב נפרוע הכנא אף הי אנתתא לבעלה:
אנתתא לא שליטא על פגרה אלא בעלה הכנא אף גברא לא שליט על פגרה אלא אנתתה:
לא הכיל תגלזון חד לחד אלא אמתי דתריכון תשתוון בזבן דתתענון לצומא ולצלותא ותוב לה לצבותא תתפנון דלא ננסיכון סטנא מטל רגתא דפגרכון:
הדא דין אמר אנא איך דלמחילא לו מן פוקדנא:
אנא גיר צבא אנא דכלהון בנינשא אכותי נהוון בדכיותא אלא כלנש מוהבתא יהיבא לה מן אלהא אית דהכנא ואית דהכנא:
אמר אנא דין לאילין דלית להון נשא ולארמלתא דפקח להון אן נקוון אכותי:
אן לא דין מסיברין נזדוגון פקח גיר למסב אנתתא טב מן דלמאקד ברגתא:
לאילין דין דאית להון נשא מפקד אנא לא אנא אלא מרי דאנתתא מן בעלה לא תפרוש:
ואן תפרוש תקוא דלא גברא או לבעלה תתרעא וגברא לאנתתה לא נשבוק:
לשרכא דין אמר אנא אנא לא מרי אן אית אחא דאית לה אנתתא דלא מהימנא והי צביא דתעמר עמה לא נשבקיה:
ואנתתא אידא דאית לה בעלא דלא מהימן והו צבא דנעמר עמה לא תשבוק בעלה:
מקדש הו גיר גברא אינא דלא מהימן באנתתא דמהימנא ומקדשא הי אנתתא אידא דלא מהימנא בגברא דמהימן ואן לא בניהון טמאין אנון השא דין דכין אנון:
אן דין הו דלא מהימן פרש נפרוש לא משעבד אחא או חתא בהלין לשלמא הו קרן אלהא:
מנא גיר ידעא אנתי אנתתא אן לבעלכי תחין או אנת גברא ידע אנת אן לאנתתך תחא:
אלא אנש אנש איך דפלג לה מריא ואנש איך דקריהי אלהא הכנא נהלך ואף לכלהין עדתא הכנא מפקד אנא:
אן כד גזיר אנש אתקרי לא נהפוך לה לעורלותא ואן בעורלותא אתקרי לא נגזור:
גזורתא גיר לא הות מדם אף לא עורלותא אלא נטורתא דפוקדנוהי דאלהא:
כלנש בקרינא דאתקרי בה נקוא:
אן עבדא אתקרית לא נתבטל לך אלא אפן משכח אנת למתחררו גבי לך דתפלוח:
אינא גיר דעבדא אתקרי במרן מחררא הו דאלהא הכנא אף אינא דבר חארא אתקרי עבדא הו דמשיחא:
בדמיא אזדבנתון לא תהוון עבדא דבנינשא:
כלנש במדם דאתקרי אחי בה נקוא לות אלהא:
על בתולותא דין פוקדנא מן אלהא לא אחיד אנא מלכא דין יהב אנא איך גברא דאתחננת מן אלהא דאהוא מהימן:
וסבר אנא דהדא שפירא מטל אננקא דזבנא דפקח לה לברנשא דהכנא נהוא:
אסיר אנת באנתתא לא תבעא שריא שרא אנת מן אנתתא לא תבעא אנתתא:
ואן תסב אנתתא לא חטא אנת ואן בתולתא תהוא לגברא לא חטיא אולצנא דין בפגר הוא לאילין דהכנא אנון אנא דין עליכון חאס אנא:
והדא אמר אנא אחי דזבנא מכיל אזדלהז לה דאילין דאית להון נשא נהוון איך דלית להון:
ואילין דבכין איך לא בכין ואילין דחדין איך לא חדין ואילין דזבנין איך לא מקדין:
ואילין דמתחשחין בעלמא הנא לא לבר מן זדקא דחשחתא עבר לה גיר אסכמה דעלמא הנא:
מטל הנא צבא אנא דדלא צפתא תהוון אינא גיר דלית לה אנתתא רנא בדמרה דאיכנא נשפר למרה:
ואינא דאית לה אנתתא יצף דעלמא דאיכנא נשפר לאנתתה:
פורשנא דין אית אף בינת אנתתא לבתולתא אידא דלגברא לא הות רניא במרה דתהוא קדישא בפגרה וברוחה ואידא דאית לה בעלא רניא דעלמא דאיכנא תשפר לבעלה:
הדא דין לעודרנכון הו דילכון אמר אנא לא הוא מחנוקיתא רמא אנא לכון אלא דתהוון אמינין לות מרכון באסכמא שפירא כד לא רנין אנתון בעלמא:
אן אנש דין סבר דמתבזח בבתולתה דעבר זבנה ולא יהבה לגברא ווליא דנתליה איך דצבא נעבד לא חטא תזדוג:
אינא דין דשריראית פסק ברעינה ולא אלצא לה צבותא ושליט על צבינה והכנא דן בלבה דנטר בתולתה שפיר עבד:
ואינא הכיל דיהב בתולתה שפיר עבד ואינא דלא יהב בתולתה יתיראית שפיר עבד:
אנתתא כמא דחי בעלה אסירא הי בנמוסא אן דין נדמך בעלה מחררא הי דתהוא למן דצביא בלחוד במרן:
טוביה דין אן הכנא תקוא איך רעיני דילי סבר אנא דין אף אנא דרוחא דאלהא אית בי:
על דבחא דין דפתכרא ידעינן דבכלן אית ידעתא וידעתא מחתרא חובא דין בנא:
אן אנש דין סבר דידע מדם לא עדכיל מדם ידע איך מא דולא לה למדע:
אן אנש דין מחב לאלהא הנא אתידע מנה:
על מאכולתא הכיל דדבחא דפתכרא ידעינן דלא הוא מדם הו פתכרא בעלמא ודלית אלה אחרין אלא אן חד:
אפן גיר אית דמתקרין אלהא או בשמיא או בארעא איכנא דאית אלהא סגיאא ומרותא סגיאא:
אלא לן דילן חד הו אלהא אבא דכל מנה וחנן בה וחד מריא ישוע משיחא דכל באידה ואף חנן באידה:
אלא לא הוא בכלנש ידעתא אית גיר אנשא דבתארתהון עדמא להשא דעל פתכרא איך דדביחא אכלין ומטל דכריהא תארתהון מתטושא:
מאכולתא דין לא מקרבא לן לאלהא לא גיר אן אכלינן מתיתרינן ולא אן לא נאכול מתבצרינן:
חזו דין דלמא שולטנכון הנא נהוא תוקלתא לכריהא:
אן אנש גיר נחזיך לך דאית בך ידעתא דסמיך אנת בית פתכרא לא הא תארתה מטל דכריה הו משתררא למאכל דדביחא:
ואבד לה בידעתך דילך הו אינא דמרע דמטלתה מית משיחא:
ואן הכנא מסכלין אנתון באחיכון ומקפחין אנתון תארתהון מרעתא במשיחא הו מסכלין אנתון:
מטל הנא אן מאכולתא מכשלא לאחי לעלם בסרא לא אכול דלא אכשל לאחי:
למא לא הוית בר חארא או לא הוית שליחא או לישוע משיחא מרן לא חזית או לא הויתון עבדי במרי:
ואן לאחרנא לא הוית שליחא אלא לכון איתי וחתמא דשליחותי אנתון אנון:
ומפק ברוחי לאילין דדינין לי הנו:
למא לא שליט לן למאכל ולמשתא:
ולמא לא שליט לן חתא אנתתא למכרכו עמן איך שרכא דשליחא ואיך אחוהי דמרן ואיך כאפא:
או אנא בלחוד וברנבא לית לן שולטנא דלא נפלוח:
מנו דמפלח בפלחותא בנפקתא דנפשה או מנו דנצב כרמא ומן פארוהי לא אכל או מנו דרעא ענא ומן חלבא דמרעיתה לא אכל:
דלמא איך ברנשא הלין אמר אנא הא אף נמוסא הלין אמר:
כתיב גיר בה בנמוסא דמושא דלא תבלום תורא דמדרך למא על תורא בטיל לה לאלהא:
אלא ידיעא דמטלתן הו אמר ומטלתן גיר אתכתבת מטל דעל סברא הו ולא לה לכרובא דנכרוב ואינא דמדרך על סברא דעללתא:
אן חנן דרוחא זרען בכון רבא הי אן חנן מנכון דפגרא נחצוד:
ואן לאחרנא אית להון שולטנא עליכון לא לן ולא יתיראית אלא לא אתחשחן בשולטנא הנא אלא כלמדם מסיברינן דבמדם לא נתכס סברתה דמשיחא:
לא ידעין אנתון דאילין דבית קודשא פלחין מן בית קודשא מסתיברין ואילין דלמדבחא פלחין עם מדבחא פלגין:
הכנא אף מרן פקד דאילין דסברתה מכרזין מן סברתה נחון:
אנא דין לא אתחשחת בחדא מן הלין ולו מטל הדא כתבת דהכנא נהוא לי פקח לי גיר דממת אמות ולא דאנש שובהרי נסרק:
אף דמסבר אנא גיר לית לי שובהרא קטירא גיר סים עלי וי לי דין אלא אסבר:
אן גיר בצביני הדא סער אנא אגרא אית לי אן דין דלא בצביני רבת ביתותא הו מהימן אנא:
אינא הו הכיל אגרי דכד מסבר אנא דלא נפקתא אעבדיה לסברתה דמשיחא ולא אתחשח בשולטנא דיהב לי באונגליון:
כד מחרר אנא גיר מן כלהין לכלנש שעבדת נפשי דלסגיאא אתר:
והוית עם יהודיא איך יהודיא דליהודיא אתר ועם דתחית נמוסא אנון הוית איך דתחית נמוסא דלאילין דתחית נמוסא אנון אתר:
ולאילין דנמוסא לית להון הוית איך דלא נמוס כד לא איתי לאלהא דלא נמוס אלא בנמוסה דמשיחא דאף להנון דדלא נמוס אנון אתר:
הוית עם כריהא איך כריהא דלכריהא אתר לכלנש כל הוית דלכלנש אחא:
הדא דין עבד אנא מטל דאהוא שותפא לסברתא:
לא ידעין אנתון דאילין דבאסטדיון רהטין כלהון הו רהטין אלא חד הו נסב לה זכותא הכנא הרטו איך דתדרכון:
כל אנש דין דאגונא עבד מן כל מדם אחד רעינה והלין רהטין דנסבון כלילא דמתחבל חנן דין דלא מתחבל:
אנא הכיל הכנא רהט אנא לא הוא איך דעל מדם דלא ידיע והכנא מתכתש אנא לא איך הו דלאאר כתש:
אלא פגרי הו כבש אנא ומשעבד אנא דדלמא אנא דלאחרנא אכרזת אנא קנומי אסתלא לי:
צבא אנא דין דתדעון אחי דאבהין כלהון תחית עננא הוו וכלהון בימא עברו:
וכלהון ביד מושא עמדו בעננא ובימא:
וכלהון חדא מאכולתא דרוחא אכלו:
וכלהון חד משתיא דרוחא אשתיו שתין הוו גיר מן כאפא דרוחא דאתיא הות עמהון כאפא דין הי הו הוא משיחא:
אלא לא הוא בסוגאהון אצטבי אלהא נפלו גיר במדברא:
הלין דין טופסא לן הו הוו דלא הוין רגין בישתא איכנא דהנון רגו:
ואפלא נהוא פלחי פתכרא איכנא דאף מנהון פלחו איך דכתיב דיתב עמא למאכל ולמשתא וקמו למשתעיו:
ואפלא נזנא איכנא דמנהון זניו ונפלו בחד יומא עסרין ותלתא אלפין:
ולא ננסא למשיחא איכנא דמנהון נסיו ואובדו אנון חוותא:
ואפלא תרטנון איכנא דמנהון רטנו ואבדו באידי מחבלנא:
הלין דין כלהין דגדש להון לטופסן הוי ואתכתב מטל מרדותא דילן דחרתהון דעלמא עלין מטית:
מכיל מן דסבר דקם נזדהר דלא נפל:
נסיונא לא מטיכון אלא דבנינשא מהימן הו דין אלהא דלא נרפיכון דתתנסון יתיר מן מדם דמצין אנתון אלא נעבד לנסיונכון מפקנא איכנא דתשכחון למסיברו:
מטל הנא חביבי ערוקו מן פולחנא דפתכרא:
איך דלחכימא אמר אנא דונו אנתון מדם דאמר אנא:
כסא הו דתודיתא דמברכינן לא הוא שותפותא איתוהי דדמה דמשיחא ולחמא הו דקצינן לא הוא שותפותא איתוהי דפגרה דמשיחא:
איכנא דחד הו לחמא הו הכנא כלן חד חנן פגר כלן גיר מן הו הו חד לחמא נסבינן:
חזו לאיסריל דבבסר לא הוא אילין דאכלין דבחא הוין שותפא למדבחא:
מנא הכיל אמר אנא דפתכרא מדם איתוהי או דבחא דפתכרא מדם הו לא:
אלא הו מדם דדבחין חנפא לשאדא הו דבחין ולא לאלהא לא דין צבא אנא דתהוון שותפא לשאדא:
לא משכחין אנתון דתשתון כסא דמרן וכסא דשאדא ולא משכחין אנתון דתשתותפון בפתורא דמרן ובפתורא דשאדא:
או דלמא מטנו מטנינן למרן דלמא חסינינן מנה:
כל מדם שליט לי אלא לא כל מדם פקח כל מדם שליט לי אלא לא כל מדם מבנא:
לא אנש דנפשה נהוא בעא אלא כלנש אף דחברה:
כלמדם דמזדבן במקלון הויתון אכלין דלא עוקבא מטל תארתא:
דמריא הי גיר ארעא במלאה:
אן אנש דין מן חנפא קרא לכון וצבין אנתון למאזל כלמדם דמתסים קדמיכון אכולו דלא עוקבא מטל תארתא:
אן אנש דין נאמר לכון דהנא דדביחא הו לא תאכלון מטל הו דאמר לכון ומטל תארתא:
תארתא דין אמר אנא לא הוא דילכון אלא דהו דאמר למנא גיר חארותי מתדינא מן תארתא דאחרנא:
אן אנא בטיבותא מתחשח אנא מנא מתגדף אנא על מדם דאנא מודאנא:
אן אכלין אנתון הכיל ואן שתין אנתון ואן מדם עבדין אנתון כלמדם לתשבוחתא דאלהא הויתון עבדין:
דלא תוקלא הוו ליהודיא ולארמיא ולעדתה דאלהא:
איך דאף אנא בכל מדם לכלנש שפר אנא ולא בעא אנא מדם דלי פקח אלא מדם דלסגיאא פקח דנחון:
אתדמו בי איכנא דאף אנא במשיחא:
משבח אנא לכון דין אחי דבכל מדם מעהד אנתון לי ואיכנא דאשלמת לכון פוקדנא אחידין אנתון:
צבא אנא דין דתדעון דכל גבר רשה משיחא הו ורשה דאנתתא גברא הו ורשה דמשיחא אלהא הו:
כל גברא דמצלא או מתנבא כד מכסי רשה מבהת רשה:
וכל אנתתא דמצליא או מתנביא כד גלא רשה מבהתא רשה שויא הי גיר עם הי דגריע רשה:
אן גיר לא מתכסיא אנתתא אף תסתפר אן דין משכר הו לאנתתא למסתפרו או למגרע תתכסא:
גברא גיר לא חיב דנכסא רשה מטל דדמותא הו ותשבוחתא דאלהא אנתתא דין תשבוחתא הי דגברא:
לא גיר איתוהי גברא מן אנתתא אלא אנתתא מן גברא:
ואפלא גיר גברא אתברי מטל אנתתא אלא אנתתא מטל גברא:
מטל הנא חיבא אנתתא דשולטנא נהוא על רשה מטל מלאכא:
ברם דין לא גברא לבר מן אנתתא אפלא אנתתא לבר מן גברא במרן:
איכנא גיר דאנתתא מן גברא הכנא אף גברא ביד אנתתא כלמדם דין מן אלהא הו:
דונו ביניכון לנפשכון יאא לאנתתא דכד גלא רשה תצלא לאלהא:
אפלא הו כינא מלף לכון דגברא מא דקאם סערה צערא הו לה:
ואנתתא מא דמרבי סערה תשבוחתא הי לה מטל דסערה חלף תכסיתא הו אתיהב לה:
אן אנש דין מתחרא על הלין לן לית עידא איך הנא ולא לעדתה דאלהא:
הדא דין דמפקד אנא לא איך משבח אנא לכון מטל דלא הוא לקדמיכון אתיתון אלא לבצירותא הו נחתתון:
לוקדם גיר מא דמתכנשין אנתון בעדתא פלגותא שמע אנא דאית בינתכון ומדם מדם מהימן אנא:
עתידין אנון גיר אף חרינא דנהוון בינתכון דאילין דבקין בכון נתידעון:
מא הכיל דמתכנשין אנתון לו איך דזדק ליומה דמרן אכלין אנתון ושתין:
אלא אנש אנש חשמיתה קדם אכל לה והוא חד כפן וחד רוא:
דלמא בתא לית לכון דתאכלון ותשתון או בעדתה דאלהא בסין אנתון ומבהתין אנתון לאילין דלית להון מנא אמר לכון אשבחכון בהדא לא משבח אנא:
אנא גיר קבלת מן מרן הו מדם דאשלמת לכון דמרן ישוע בהו לליא דמשתלם הוא נסב הוא לחמא:
וברך וקצא ואמר סבו אכולו הנו פגרי דעל אפיכון מתקצא הכנא הויתון עבדין לדוכרני:
הכנא מן בתר דאחשמו אף כסא יהב ואמר הנא כסא איתוהי דיתקא חדתא בדמי הכנא הויתון עבדין כל אמתי דשתין אנתון לדוכרני:
כל אמתי גיר דאכלין אנתון לחמא הנא ושתין אנתון כסא הנא מותה הו דמרן מעהדין אנתון עדמא למאתיתה:
אינא הכיל דאכל מן לחמה דמריא ושתא מן כסה ולא שוא לה מחיב הו לדמה דמריא ולפגרה:
מטל הנא נהוא אנש בקא נפשה והידין אכל מן לחמא הנא ושתא מן כסא הנא:
מן דאכל גיר ושתא מנה כד לא שוא חויבא הו לנפשה אכל ושתא דלא פרש פגרה דמריא:
מטל הנא סגיאין בכון מרעא וכריהא וסגיאא דדמכין:
אלו גיר נפשן דינין הוין לא מתדינין הוין:
כד מתדינינן דין מן מרן מתרדיו מתרדינן דלא עם עלמא נתחיב:
מכיל אחי אמתי דמתכנשין אנתון למאכל הויתון מקוין חד לחד:
מן דין דכפן בביתה נלעס דלא לחיבותא תהוון מתכנשין על שרכא דין מא דאתית אפקדכון:
על רוחניתא דין אחי צבא אנא דתדעון:
דחנפא הויתון ולפתכרא אילין דלית להון קלא דלא פורשן מתדברין הויתון:
מטל הנא מודע אנא לכון דלית אנש דברוחא דאלהא ממלל ואמר דחרם הו ישוע ואפלא אנש משכח למאמר דמריא הו ישוע אלא אן ברוחא דקודשא:
פולגא דין דמוהבתא איתיהון אלא חדא הי רוחא:
ופולגא דתשמשתא איתיהון אלא חד הו מריא:
ופולגא דחילותא אית אלא חד הו אלהא דמעבד כל בכלנש:
לאנש אנש דין מתיהב לה גלינא דרוחא איך דעדרא לה:
אית דיהיבא לה ברוחא מלתא דחכמתא לאחרנא דין מלתא דידעתא בה ברוחא:
לאחרנא הימנותא בה ברוחא לאחרנא מוהבתא דאסיותא בה ברוחא:
לאחרנא דין חילא לאחרנא דין נביותא לאחרנא דין פרושותא דרוחא לאחרנא דין זניא דלשנא לאחרנא דין פושקא דלשנא:
כלהין דין הלין חדא הי רוחא סערא ומפלגא לכלנש איך דהי צביא:
אכזנא גיר דפגרא חד הו ואית בה הדמא סגיאא כלהון דין הדמא דפגרא כד סגיאא איתיהון חד אנון פגר הכנא אף משיחא:
אף חנן גיר כלן בחדא רוח לחד פגר עמדן אן יהודיא ואן ארמיא ואן עבדא ואן בני חארא וכלן חדא רוחא אשתין:
אף פגרא גיר לא הוא חד הדם אלא סגיאא:
אן תאמר גיר רגלא דמטל דלא הוית אידא לא הוית מנה מן פגרא לו מטל הדא ליתיה מנה מן פגרא:
ואן תאמר אדנא על דלא הוית עינא לא הוית מנה מן פגרא לו מטל הדא ליתיה מנה מן פגרא:
אלו גיר כלה פגרא עינא הוא איכא הות משמעתא ואלו כלה משמעתא הוא איכנא מריח הוא:
השא דין אלהא סם כל חד חד מן הדמא בפגרא איכנא דהו צבא:
אלו דין כלהון חד הוו הדמא איכא הוא פגרא:
השא דין הדמא איתיהון סגיאא חד הו דין פגרא:
לא משכחא עינא דתאמר לאידא דלא מתבעיא אנתי לי אפלא רשא משכח דנאמר לרגלא דלא מתבעין אנתין לי:
אלא יתיראית אילין הדמא דמסתברין דמחילין עליהון הו סונקנא:
ואילין דסברינן דמצערין אנון בפגרא להלין איקרא יתירא מסגינן ואילין דדנוכפא אנון אסכמא יתירא עבדינן להון:
אילין דין הדמא דאית בן דמיקרין לא מתבעא להון איקרא אלהא גיר מזגה לפגרא ויהב איקרא יתירא להדמא אינא דזעור:
דלא תהוא פלגותא בפגרא אלא כלהון הדמא שויאית חד על חד נהוון יצפין:
דאמתי דחד הדם נהוא כאב כלהון נהוון חשין ואן משתבח חד הדם כלהון הדמא נהוון משתבחין:
אנתון דין פגרה אנתון דמשיחא והדמא בדוכתכון:
סם גיר אלהא בעדתה לוקדם שליחא בתרהון נביא בתרהון מלפנא בתרהון עבדי חילא בתרהון מוהבתא דאסיותא ומעדרנא ומדברנא וזניא דלשנא:
דלמא כלהון שליחא דלמא כלהון נביא למא כלהון מלפנא למא כלהון סערי חילא:
למא לכלהון אית להון מוהבתא דאסיותא למא כלהון בלשנא ממללין או דלמא כלהון מפשקין:
אן דין טנין אנתון במוהבתא רורבתא אנא תוב אחויכון אורחא דמיתרא:
אן בכל לשן דבנינשא אמלל ובדמלאכא וחובא לא נהוא בי הוית לי נחשא דזאם או צצלא דיהב קלא:
ואן תהוא בי נביותא ואדע ארזא כלהון וכלה ידעתא ואן תהוא בי כלה הימנותא איכנא דטורא אשנא וחובא לית בי לא הוית מדם:
ואן אוכל כל דאית לי למסכנא ואן אשלם פגרי דנאקד וחובא לא נהוא בי מדם לא יתר אנא:
חובא נגירא הי רוחה ובסים חובא לא חסם חובא לא משתגש ולא מתחתר:
ולא סער דבהתתא ולא בעא דילה ולא מתתפיר ולא מתרעא דביש:
לא חדא בעולא אלא חדא בקושתא:
כל מדם מסיבר כלמדם מהימן כל מסבר כל סבל:
חובא ממתום לא נפל נביותא גיר נתבטלן ולשנא נשתתקון וידעתא תתבטל:
קליל הו גיר מן סגי ידעינן וקליל מן סגי מתנבינן:
אמתי דין דתאתא גמירותא הידין נתבטל הו מדם דקליל הוא:
כד ילודא הוית איך ילודא ממלל הוית ואיך ילודא מתרעא הוית ואיך ילודא מתחשב הוית כד הוית דין גברא בטלת הלין דטליותא:
השא איך דבמחזיתא חזינן בפלאתא הידין דין אפין לוקבל אפין השא ידע אנא קליל מן סגי הידין דין אדע איך מא דאתידעת:
הלין אנין גיר תלת דמכתרן הימנותא וסברא וחובא דרב דין מנהין חובא:
הרטו בתר חובא וטנו במוהבתא דרוחא יתיראית דין דתתנבון:
מן דממלל גיר בלשנא לא הוא לבנינשא ממלל אלא לאלהא לא גיר אנש שמע מדם דממלל אלא ברוח ארזא ממלל:
אינא דין דמתנבא לבנינשא ממלל בנינא ולובבא ובויאא:
דממלל בלשנא נפשה הו בנא ודמתנבא עדתא בנא:
צבא אנא דין דכלכון תמללון בלשנא יתיראית דין דתתנבון רב הו גיר אינא דמתנבא מן הו דממלל בלשנא אן לא מפשק אן דין מפשק עדתא בנא:
והשא אחי אן אתא לותכון ואמלל עמכון בלשנא מנא מותר אנא לכון אלא אן אמלל עמכון או בגלינא או בידעתא או בנביותא או ביולפנא:
אף צבותא גיר אילין דלית בהין נפשא ויהבן קלא אן אבובא ואן קיתרא אן פורשנא לא עבדן בית קינתא לחברתה איכנא מתידע מדם דמזדמר או מדם דמתנקש:
ואן קרנא תקרא קלא דלא פריש מנו נתטיב לקרבא:
הכנא אף אנתון אן תאמרון מלתא בלשנא ולא תהוא מפשקא איכנא מתידע מדם דאמרין אנתון הויתון לכון איך הו דעם אאר ממללין אנתון:
הא גיר גנסא דלשנא סגיאא אית בעלמא ולית חד מנהון דלא קלא:
ואן לא ידע אנא חילה דקלא הוא אנא לי ברבריא להו דממלל ואף הו דממלל הוא לה לי ברבריא:
הכנא אף אנתון מטל דטננא אנתון דמוהבתא דרוחא לבנינא דעדתא בעו דתתיתרון:
והו דממלל בלשנא נצלא דנפשק:
אן הו גיר דהוית מצלא בלשנא רוחי הו מצליא מדעי דין דלא פארין הו:
מנא הכיל אעבד אצלא ברוחי ואצלא אף במדעי ואזמר ברוחי ואזמר אף במדעי:
ואן לא אן מברך אנת ברוח הו דממלא דוכתה דהדיוטא איכנא נאמר אמין על תודיתך דילך מטל דמנא אמר אנת לא ידע:
אנת גיר שפיר מברך אנת אלא חברך לא מתבנא:
מודא אנא לאלהא דיתיר מן כלכון ממלל אנא בלשנא:
אלא בעדתא צבא אנא דחמש מלין במדעי אמלל דאף אחרנא אלף יתיר מן רבו מלין בלשנא:
אחי לא הויתון טלין ברעיניכון אלא לבישתא הוו ילודא וברעיניכון הוו גמירין:
בנמוסא כתיב דבממללא נוכריא ובלשנא אחרנא אמלל עמה עם עמא הנא אפלא הכנא נשמעונני אמר מריא:
מדין לשנא לאתא הו סימין לא למהימנא אלא לאילין דלא מהימנין נביותא דין לא הוא לאילין דלא מהימנין אלא לאילין דמהימנין:
אן הו הכיל דתתכנש כלה עדתא וכלהון בלשנא נמללון ונעלון הדיוטא או אילין דלא מהימנין לא אמרין דהלין שנו להון:
ואן כלכון תהוון מתנבין ונעול לותכון הדיוטא או מן דלא מהימן מתבצא מן כלכון ומתכון מן כלכון:
וכסיתא דלבה מתגלין והידין נפל על אפוהי ונסגוד לאלהא ונאמר שריראית אלהא אית בכון:
אמר אנא הכיל אחי דאמתי דמתכנשין אנתון לאינא מנכון דאית לה מזמורא נאמר ואינא דאית לה יולפנא ואינא דאית לה גלינא ואינא דאית לה לשנא ואינא דאית לה פושקא כלהין לבנינא נהוין:
ואן בלשנא אנש נמלל תרין נמללון וכד סגי תלתא וחד חד נמללון וחד נפשק:
ואן לית דמפשק נשתוק לה בעדתא הו דממלל בלשנא ובינוהי לנפשה ולאלהא נמלל:
נביא דין תרין או תלתא נמללון ושרכא נפרשון:
ואן לאחרנא נתגלא כד יתב קדמיא נשתוק לה:
משכחין אנתון גיר כלכון דחד חד תתנבון דכלנש נאלף וכלנש נתביא:
רוחא גיר דנביא לנביא משתעבדא:
מטל דאלהא לא הוא דשגושיא אלא דשלמא איך דבכלהין עדתא דקדישא:
נשיכון בעדתא נהוין שתיקן לא גיר מפס להין דנמללן אלא דנשתעבדן איכנא דאף נמוסא אמר:
ואן מדם צבין דנאלפן בבתיהין נשאלן לבעליהין בהתתא הי גיר דנשא בעדתא נמללן:
או דלמא מנכון הו נפקת מלתה דאלהא או לותכון הו בלחוד מטת:
אן אנש דין מנכון סבר דנביא הו או דרוחא הו נדע הלין דכתב אנא לכון דפוקדנא אנון דמרן:
אן אנש דין לא ידע לא נדע:
טנו הכיל אחי למתנביו ולממללו בלשנא לא תכלון:
כלמדם דין באסכמא ובטכסא נהוא:
מודע אנא לכון דין אחי אונגליון דסברתכון וקבלתוניהי וקמתון בה:
ובה חאין אנתון באידא מלתא סברתכון אן עהדין אנתון אן לא הוא סריקאית הימנתון:
אשלמת לכון גיר מן לוקדם איך מדם דקבלת דמשיחא מית על אפי חטהין איכנא דכתיב:
ודאתקבר וקם לתלתא יומין איך דכתיב:
ואתחזי לכאפא ובתרה לתרעסר:
ובתרכן אתחזי ליתיר מן חמשמאא אחין אכחדא דסגיאא מנהון קימין אנון עדמא להשא ומנהון דמכו:
ומן בתר הלין אתחזי ליעקוב ובתרה לשליחא כלהון:
לחרתא דין דכלהון איך דליחטא אתחזי אף לי:
אנא אנא גיר זעורהון דשליחא ולא שוא אנא דאתקרא שליחא מטל דרדפת עדתה דאלהא:
בטיבותה דין דאלהא איתי מדם דאיתי וטיבותה דבי לא הות סריקא אלא יתיר מן כלהון לאית לא אנא אלא טיבותה דעמי:
אן אנא הכיל ואן הנון הכנא מכרזינן והכנא הימנתון:
אן דין משיחא מתכרז דקם מן בית מיתא איכנא אית בכון אנשא דאמרין לית חית מיתא:
ואן חית מיתא לית אפלא משיחא קם:
ואן משיחא לא קם סריקא הי כרוזותן סריקא אף הימנותכון:
משתכחין חנן דין אף סהדא דגלא דאלהא דאסהדן על אלהא דאקים למשיחא כד לא אקים:
אן מיתא גיר לא קימין אפלא משיחא קם:
ואן משיחא לא קם בטלא הי הימנותכון ועדכיל בחטהיכון אנתון:
וכבר אף אילין דדמכו במשיחא אבדו להון:
ואן בהלין הו חיא בלחוד מסברינן במשיחא דוינן הו מן כלהון בנינשא:
השא דין משיחא קם מן בית מיתא והוא רשיתא דדמכא:
ואיכנא דביד ברנשא הוא מותא הכנא אף ביד ברנשא הויא חית מיתא:
איכנא גיר דבאדם כלהון בנינשא מיתין הכנא אף במשיחא כלהון חאין:
אנש אנש בטכסה רשיתא הוא משיחא בתרכן אילין דדמשיחא אנון במאתיתה:
והידין תהוא חרתא מא דמשלם מלכותא לאלהא אבא מא דבטל כל ריש וכל שולטן וכל חילין:
עתיד הו גיר דנמלך עדמא דנסים בעלדבבוהי כלהון תחית רגלוהי:
ואחריא בעלדבבא מתבטל מותא:
כל גיר שעבד תחית רגלוהי מא דאמר דין דכלמדם משתעבד לה ידיעא דסטר מן הו דשעבד לה כל:
ומא דאשתעבד לה כל הידין הו ברא נשתעבד להו דשעבד לה כל דנהוא אלהא כל בכל:
ואלא מנא נעבדון הנון דעמדין חלף מיתא אן מיתא לא קימין מנא עמדין חלף מיתא:
ולמנא אף חנן בכל שעא בקנדינוס קימינן:
ימא אנא בשובהרכון אחי דאית לי במרן ישוע משיחא דכליום מאת אנא:
אן איך דבית בנינשא אשתדית לחיותא באפסוס מנא אתהנית אן מיתא לא קימין נאכול ונשתא מחר גיר מיתינן:
לא תטעון מחבלן רעינא בסימא שועיתא בישתא:
אעירו לבכון זדיקאית ולא תחטון אית גיר אנשא דידעתא דאלהא לית בהון לבהתתכון הו אמר אנא:
נאמר אנש מנכון דאיכנא קימין מיתא ובאינא פגרא אתין:
סכלא זרעא דזרע אנת אן לא מאת לא חיא:
והו מדם דזרע אנת לא הוא הו פגרא דעתיד למהוא זרע אנת אלא פרדתא ערטליתא דחטא או דסערא או דשרכא דזרעונא:
אלהא דין יהב לה פגרא איכנא דצבא ולחד חד מן זרעונא פגרא דכינה:
לא הוא דין כל פגר שוא אחרין הו גיר פגרא דבר אנשא ואחרין דבעירא ואחרין דפרחתא ואחרין דנונא:
ואית פגרא שמינא ואית פגרא ארעניא אלא אחרין הו שובחא דשמינא ואחרין דארעניא:
ואחרין הו שובחא דשמשא ואחרין שובחא דסהרא ואחרין שובחא דכוכבא וכוכבא מן כוכבא מיתר הו בשובחא:
הכנא אף חית מיתא מזדרעין בחבלא קימין דלא חבלא:
מזדרעין בצערא קימין בשובחא מזדרעין בכריהותא קימין בחילא:
מזדרעין פגרא נפשניא קאם פגרא רוחניא אית גיר פגרא דנפש ואית פגרא דרוח:
הכנא אף כתיב הוא אדם ברנשא קדמיא לנפש חיא ואדם אחריא לרוחא מחיניתא:
אלא לא הוא לוקדם רוחניא אלא נפשניא והידין רוחניא:
ברנשא קדמיא עפרנא דמן ארעא ברנשא דתרין מריא מן שמיא:
איכנא דאיתוהי הו עפרנא הכנא אף עפרנא ואיכנא דאיתוהי הו דמן שמיא הכנא אף שמינא:
ואיך דלבשן דמותא דהו דמן עפרא הכנא נלבש דמותא דהו דמן שמיא:
הדא דין אמר אנא אחי דבסרא ודמא מלכותא דשמיא למארת לא משכחין ולא חבלא ירת לא מתחבלנותא:
הא אמר אנא לכון ארזא לו כלן נדמך כלן דין נתחלף:
חריפאית איך רפף עינא בקרנא אחריתא כד תקרא ונקומון מיתא דלא חבלא וחנן נתחלף:
עתיד הו גיר הנא דמתחבל דנלבש לא מתחבלנותא והנא דמאת דנלבש לא מיותותא:
מא דלבש דין הנא דמתחבל לא מתחבלנותא והנא דמאת לא מיותותא הידין תהוא מלתא הי דכתיבא דאתבלע מותא בזכותא:
איכו עוקסך מותא או איכא הי זכותכי שיול:
עוקסה דין דמותא חטיתא הי וחילא דחטיתא נמוסא הו:
טיבו דין לאלהא דיהב לן זכותא ביד מרן ישוע משיחא:
מכיל אחי וחביבי הוו משררין ולא תהוון מתזיעין אלא הוו מתיתרין בכלזבן בעבדה דמריא כד ידעין אנתון דעמלכון לא הוא סריק במריא:
על מדם דין דמתכנש לקדישא איכנא דפקדת לעדתא דגלטיא הכנא אף אנתון עבדו:
בכל חד בשבא אנש אנש מנכון בביתה נהוא סאם ונטר הו מדם דמטא באידוהי דלא מא דאתית הידין נהוין גביתא:
ומא דאתית לאילין דגבין אנתון להון אשדר באגרתא דנובלון טיבותכון לאורשלם:
אן דין שוא הו סוערנא דאף אנא אזל עמי נאזלון:
אתא אנא דין לותכון מא דעברת מן מקדוניא עבר אנא לה גיר למקדוניא:
וכבר אף לותכון אקוא או אסתא לותכון דאנתון תלוונני לאתר דאזל אנא:
לא גיר צבא אנא דהשא איך עבר אורחא אחזיכון מסבר אנא גיר דאוחר זבנא לותכון אן מרי מפס לי:
מקוא אנא דין באפסוס עדמא לפנטקוסטא:
תרעא גיר רבא אתפתח לי דמלא סוערנא וסקובלא סגיאין:
אן דין נאתא צאדיכון טימתאוס חזו דדלא דחלא נהוא לותכון עבדא גיר דמריא פלח אכותי:
למא הכיל אנש נשוטיוהי אלא לואוהי בשלמא דנאתא לותי מקוא אנא לה גיר עם אחא:
מן אפלו דין אחי סגי בעית מנה דנאתא לותכון עם אחא וכבר לא הוא צבינא דנאתא לותכון אמתי דין דנהוא לה אתרא אתא לותכון:
אתתעירו וקומו בהימנותא אתגברו אתחסנו:
וכלהין צבותכון בחובא נהוין:
בעא אנא דין מנכון אחי על ביתא דאסטפנא מטל דידעין אנתון דהנון אנון רשיתא דאכאיא וסמו נפשהון לתשמשתא דקדישא:
דאף אנתון תהוון משתמעין לאילין דהכנא אנון ולכלנש דלאא עמן ומעדר:
חדא אנא דין במאתיתה דאסטפנא ודפרטונטוס ודאכאיקוס דמדם דבצרתון לותי הנון מליו:
אניחו גיר רוחי דילי ודילכון הויתון הכיל משתודעין לאילין דהכנא אנון:
שאלן בשלמכון עדתא כלהין דבאסיא שאלין בשלמכון סגי במרן אקלוס ופריסקלא עם עדתא דבביתהון:
שאלין בשלמכון אחין כלהון שאלו בשלמא חד דחד בנושקתא קדישתא:
שלמא בכתבת אידא דילי דפולוס:
מן דלא רחם למרן ישוע משיחא נהוא חרם מרן אתא:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עמכון:
וחובי עם כלכון במשיחא ישוע:
פולוס שליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא וטימתאוס אחא לעדתא דאלהא דאית בקורנתוס ולכלהון קדישא דאית באכאיא כלה:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מברך הו אלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא אבא דרחמא ואלהא דכל בויא:
הו דמביא לן בכלהון אולצנין דאף חנן נשכח נביא לאילין דבכל אולצנין אנון בהו בויאא דחנן מתביאינן מן אלהא:
איכנא גיר דמתיתרין בן חשוהי דמשיחא הכנא ביד משיחא מתיתר אף בויאן:
אפן דין מתאלצינן על אפי בויאכון הו ועל אפי חייכון מתאלצינן ואן מתביאינן מטל דאנתון תתביאון ותהוא בכון חפיטותא דתסיברון אנון לחשא הנון דאף חנן חשינן להון:
וסברן דעליכון שריר הו ידעינן גיר דאן שותפין אנתון בחשא שותפין אנתון אף בבויאא:
צבינן דין דתדעון אחין על אולצנא דהוא לן באסיא דרורבאית אתאלצן יתיר מן חילן עדמא דקריבין הוו חיין למתטלקו:
ועל נפשן פסקן מותא דלא נהוא לן תוכלנא על נפשן אלא על אלהא הו דמקים מיתא:
הו דמן מותא חסינא פרקן ותוב מסברינן דפרק לן:
במעדרנותא דבעותכון דעל אפין דתהוא מוהבתה דלותן טיבותא דעבידא באפי סגיאא וסגיאא נודון לה על אפין:
שובהרן גיר הנו סהדותא דרעינן דבפשיטותא ובדכיותא ובטיבותא דאלהא אתהפכן בעלמא ולא בחכמתא דפגרא ויתיראית לותכון דילכון:
לא הוא אחרנין כתבינן לכון אלא אילין דידעין אנתון אף משתודעין אנתון תכיל אנא דין דעדמא לאחריתא תשתודעון:
איכנא דאף אשתודעתון קליל מן סגי דשובהרכון חנן איך דאף אנתון דילן ביומה דמרן ישוע משיחא:
ובהנא תוכלנא צבא הוית מן קדים דאתא לותכון דאעיפאית תקבלון טיבותא:
ואעבר עליכון למקדוניא ותוב מן מקדוניא לותכון אתא ואנתון תלוונני ליהוד:
הדא הכיל דאתרעית למא איך מסרהבא אתרעית או דלמא דבסר אנין אילין דמתרעא אנא מטל דולא הוא דנהוא בהין אין אין ולא לא:
מהימן הו אלהא דלא הות מלתן דלותכון אין ולא:
ברה גיר דאלהא ישוע משיחא הו דבאידן אתכרז לכון בי ובסלונוס ובטימתאוס לא הוא אין ולא אלא אין הוא בה:
כלהון גיר מולכנוהי דאלהא בה הו במשיחא אין הוו מטל הנא באידה יהבינן אמין לתשבוחתה דאלהא:
אלהא הו דין משרר לן עמכון במשיחא הו דהו משחן:
וחתמן ויהב רהבונא דרוחה בלבותן:
אנא דין לאלהא מסהד אנא על נפשי דמטל דחאס אנא עליכון לא אתית לקורנתוס:
לא הוא מטל דמרי הימנותכון חנן אלא מעדרנא חנן דחדותכון בהימנותא הו גיר קימין אנתון:
דנת דין הדא בנפשי דלא תוב בכריותא אתא לותכון:
אן אנא גיר מכרא אנא לכון מנו נחדיני אלא הו דאנא אכרית לה:
ודכתבת לכון הי הדא דלא כד אתא נכרון לי הנון אילין דולא הוא להון דהנון נחדונני תכיל אנא דין על כלכון דחדותי דכלכון הי:
ומן אולצנא רבא ומן אנוסיא דלבא כתבת לכון הלין בדמעא סגיאתא לא מטל דתכרא לכון אלא מטל דתדעון חובא יתירא דאית לי לותכון:
אן דין אנש אכרי לא הוא לי אכרי אלא בצירא קליל לכלכון דלא תאקר מלתא עליכון:
כדו לה דין להנא כאתא דמן סגיאא:
ומכיל אחרניאית ולא דתשבקון לה ותביאונה דלמא בכריותא יתירתא נתבלע לה הו מן דהכנא הו:
מטל הנא בעא אנא מנכון דתשררון בה חובכון:
מטל הנא גיר כתבת אף דאדע בנסינא אן בכלמדם משתמעין אנתון:
למן דאנתון דין שבקין אנתון אף אנא אף אנא גיר מדם דשבקת למן דשבקת מטלתכון הו שבקת בפרצופה דמשיחא:
דלא נעלבן סטנא ידעינן גיר מחשבתה:
כד אתית דין לטרואס בסברתה דמשיחא ואתפתח לי תרעא במריא:
לא הוא לי ניחא ברוחי דלא אשכחת לטטוס אחי אלא שרית אנון ונפקת לי למקדוניא:
טיבו דין לאלהא דבכל זבן חזתא עבד לן במשיחא וגלא בן ריחא דידעתה בכל אתר:
ריחא חנן גיר בסימא במשיחא לאלהא באילין דחאין ובאילין דאבדין:
לאילין דריחא דמותא למותא ולאילין דריחא דחיא לחיא ולהלין מנו נשוא:
לא הוין גיר איך שרכא דממזגין מלוהי דאלהא אלא איך דבשררא ואיך דמן אלהא קדם אלהא במשיחא ממללינן:
משרינן לן תוב מן דריש דנחויכון מנא חנן או דלמא סניקינן איך אחרנא דאגרתא דפוקדא נתכתבן לכון עלין או דאנתון תכתבון תפקדון עלין:
אגרתן דין דילן אנתון אנון דכתיבא בלבן וידיעא ומתקריא מן כלנש:
ידעיתון גיר דאגרתה אנתון דמשיחא דאשתמשת מנן דכתיבא לא בדיותא אלא ברוחא דאלהא חיא לא בלוחא דכאפא אלא בלוחא דלבא דבסרא:
תוכלנא דין הכנא אית לן במשיחא לות אלהא:
לו דחנן ספקינן דנתרעא מדם איך דמן נפשן אלא חילן מן אלהא הו:
הו דאשוין דנהוא משמשנא דדיתקא חדתא לא בכתבא אלא ברוחא כתבא גיר קטל רוחא דין מחיא:
אן דין תשמשתא דמותא בכתבא אתרשמת בכאפא והות בתשבוחתא איכנא דלא נשכחון בני איסריל למחר בפרצופה דמושא מטל שובחא דפרצופה הו דאתבטל:
איכנא הכיל תשמשתא דרוחא לא יתיראית תהוא בשובחא:
אן גיר לתשמשתא דחויבא הוא שובחא חד כמא תתיתר תשמשתא דזדיקותא בשובחא:
איך הו גיר דאפלא משבחא הי דאשתבחת בפוחמא דהנא שובחא מיתרא:
אן גיר מדם דאתבטל בשובחא הוא יתיראית אינא דמקוא בשובחא נהוא:
מטל דאית לן הכיל הנא סברא יתיראית בגלא עין מתדברינן:
ולא איך מושא דרמא הוא תחפיתא על אפוהי דלא נחורון בני איסריל בשולמה דהו דמתבטל:
אלא אתעורו במדעיהון עדמא גיר ליומנא אמתי דדיתקא עתיקתא מתקריא הי הי תחפיתא קימא עליהון ולא מתגליא דבמשיחא הו מתבטלא:
ועדמא ליומנא אמתי דמתקרא מושא תחפיתא על לבהון רמיא:
ואמתי דאנש מנהון נתפנא לות מריא משתקלא מנה תחפיתא:
מריא דין הויו רוחא ואתר דרוחה דמריא חארותא הי:
חנן דין כלן באפא גליתא תשבוחתה דמריא איך דבמחזיתא חזינן ולה לדמותא משתחלפינן מן שובחא לשובחא איך דמן מריא רוחא:
מטל הנא לא מאנא לן בתשמשתא הדא דאחידינן איך רחמא דהוו עלין:
אלא אסלינן כסיתה דבהתתא ולא מהלכינן בחרעותא ולא נכלינן מלתה דאלהא אלא בגליותא דשררא מחוינן נפשן לכלהון רעינא דבנינשא קדם אלהא:
ואן דין מכסי הו אונגליון דילן לאילין דאבדין הו מכסי:
אילין דאלהה דעלמא הנא עור מדעיהון על דלא מהימנין דלא נדנח להון נוהרה דאונגליון דשובחה דמשיחא דהויו דמותה דאלהא:
לא הוא גיר נפשן מכרזינן אלא למשיחא ישוע מרן לנפשן דין דעבדיכון חנן מטל ישוע:
מטל דאלהא הו דאמר דמן חשוכא נוהרא נדנח הו דנח בלבותן דנתנהר בידעתא דשובחה דאלהא בפרצופה דישוע משיחא:
אית לן דין סימתא הדא במאנא דחצפא דרבותא דחילא מן אלהא תהוא ולא מנן:
בכלמדם גיר מתאלצינן אלא לא מתחנקינן מתטרפינן אלא לא חיבין חנן:
מתרדפינן אלא לא משתבקינן מסתחפינן אלא לא אבדינן:
בכלזבן מיתותה דישוע בפגרין שקילינן דאף חיוהי דישוע בפגרין נתגלון:
אן חנן גיר חיא למותא משתלמינן מטל ישוע הכנא אף חיוהי דישוע נתגלון בפגרן הנא דמאת:
השא מותא בן מתחפט וחיא בכון:
אף חנן הכיל דחדא הי רוחא דהימנותא אית לן איך דכתיב דהימנת מטל הנא אף מללת מהימנינן מטל הנא אף ממללינן:
וידעינן דהו מן דאקים למרן ישוע אף לן ביד ישוע נקים ונקרבן עמכון לותה:
כלמדם גיר מטלתכון הו דכד מתיתרא טיבותא ביד סגיאא תסגא תודיתא לשובחה דאלהא:
מטל הנא לא מאנא לן אף אן ברנשן גיר בריא מתחבל אלא דמן לגו מתחדת יום מן יום:
אולצנה גיר דזבנא הנא כד טב זעור וקליל שובחא רבא דלא סכא לעלם עלמין מטיב לן:
דלא חדינן בהלין דמתחזין אלא בהלין דלא מתחזין דמתחזין גיר דזבנא אנין דלא מתחזין דין דלעלם אנין:
ידעינן גיר דאן ביתן דבארעא הנא דפגרא נשתרא אלא אית לן בנינא דמן אלהא ביתא דלא בעבד אידיא בשמיא לעלם:
אף על הדא גיר מתתנחינן וסוינן דנלבש ביתן דמן שמיא:
אלא אף מא דלבשן נשתכח לן ערטל:
כד איתין גיר השא בהנא ביתא מתתנחינן מן יוקרה ולא צבינן למשלחה אלא דנלבש לעל מנה דתתבלע מיתותה בחיא:
ודמעתד לן לה להדא אלהא הו הו דיהב לן רהבונא דרוחה:
מטל דידעינן הכיל ומפסינן דכמא דבפגרא שרינן ענידינן מן מרן:
בהימנותא הו גיר מהלכינן ולא בחזיא:
מטל הנא תכילינן ומסוחינן דנענד מן פגרא ונהוא לות מרן:
ומתחפטינן דאן ענודא חנן ואן עמורא לה הוין שפרין:
כלן גיר עתידינן למקם קדם בים דמשיחא דנתפרע אנש אנש בפגרה מדם דעביד לה אן דטב ואן דביש:
מטל דידעינן הכיל דחלתה דמרן לבנינשא הו מפיסינן לאלהא דין גלינן סבר אנא דין דאף למדעיכון דילכון גלינן:
לא הוא תוב נפשן משבחינן לכון אלא עלתא הו יהבינן לכון דהויתון משתבהרין בן לות הנון דבאפא הו משתבהרין ולא בלבא:
אן גיר שטינן לאלהא ואן תקנינן לכון:
חובה גיר דמשיחא אלץ לן דרנינן הדא דחד חלף כלנש מית מדין כלנש מית לה:
וחלף כלנש הו מית דאילין דחיין לא לנפשהון נחון אלא להו אינא דעל אפיהון מית וקם:
ומכיל חנן לאנש בפגר לא ידעינן ואן ידען בפגר למשיחא אלא מן השא לא ידעינן:
כל מן דבמשיחא הו הכיל בריתא הו חדתא עתיקתא עבר להין:
וכל מדם הוא חדתא מן אלהא הו דרעין לה במשיחא ויהב לן תשמשתא דתרעותא:
אלהא הוא גיר במשיחא הו דרעי לעלמא עם רבותה ולא חשב להון חטהיהון וסם בן דילן מלתא דתרעותא:
איזגדא חנן הכיל חלף משיחא ואיך הו דאלהא בעא מנכון באידן חלף משיחא הכיל בעינן אתרעו לאלהא:
הו גיר דלא ידע הוא חטיתא מטלתכון חטיתא עבדה דחנן נהוא בה זדיקותא דאלהא:
ואיך מעדרנא בעינן מנכון דלא תסתרק בכון טיבותא דאלהא דקבלתון:
אמר גיר דבזבנא מקבלא עניתך וביומא דחיא עדרתך הא השא זבנא מקבלא והא השא יומא דחיא:
למא במדם תתלון לאנש עלתא דתוקלתא דלא נהוא מומא בתשמשתן:
אלא בכל מדם נחוא נפשן דמשמשנא חנן דאלהא במסיברנותא סגיאתא באולצנא באננקס בחבושיא:
בנגדא באסורא בשגושיא בלאותא בשהרא בצומא:
בדכיותא בידעתא בנגירות רוחא בבסימותא ברוחא דקודשא בחובא דלא נכלא:
במלתא דקושתא בחילא דאלהא בזינא דזדיקותא דבימינא ובסמלא:
בשובחא ובצערא בקולסא ובגוניא איך מטעינא ושרירא:
איך לא ידיעא וידיעינן איך מיתינן והא חיין חנן איך דמתרדינן ולא מיתינן:
איך דכריא לן ובכלזבן חדינן איך מסכנא ולסגיאא מעתרינן איך דמדם לית לן וכל מדם אחידינן:
פומן פתיח הו לותכון קורנתיא ולבן רויח:
לא אליציתון בן אליציתון דין ברחמיכון:
איך דלבניא דין אמר אנא פורעוני חובלי דלותכון ורוחו חובכון לותי:
ולא תהוון בני זוגא לאילין דלא מהימנין אידא גיר שותפותא אית לזדיקותא עם עולא או אינא חולטנא אית לנהירא עם חשוכא:
או אידא שלמותא אית למשיחא עם סטנא או אידא מנתא אית לדמהימן עם דלא מהימן:
אידא דין אויותא אית להיכלה דאלהא עם דשאדא אנתון דין היכלה אנתון דאלהא חיא איכנא דאמיר דאעמר בהון ואהלך בהון ואהוא אלההון והנון נהוון לי עמא:
מטל הנא פוקו מן בינתהון ואתפרשו מנהון אמר מריא ולטמאא לא תתקרבון ואנא אקבלכון:
ואהוא לכון לאבא ואנתון תהוון לי לבניא ולבנתא אמר מריא דכל אחיד:
מטל דאית לן הכיל הלין מולכנא חביבי נדכא נפשן מן כלה טמאותא דבסרא ודרוחא ונפלוח קדישותא בדחלתא דאלהא:
סיברון אחין באנש לא אעולן לאנש לא חבלן לאנש לא עלבן:
לא הוא למחיבותכון אמר אנא קדמת גיר אמרת דבלבן אנתון לממת אכחדא ולמחא:
פרהסיא סגיאתא אית לי לותכון וסגי אית לי בכון שובהרא ומלא אנא בויאא וסוגאא מתיתרא בי חדותא בכלהון אולצני:
אף מן דאתין גיר למקדוניא אפלא חד ניח הוא לפגרן אלא בכל מדם אתאלצן מן לבר קרבא ומן לגו דחלתא:
אלא אלהא הו דמביא למכיכא ביאן במאתיתה דטטוס:
ולא בלחוד במאתיתה אלא אף בניחה הו דאתניח בכון סברן גיר על חובכון דלותן ועל אבלכון וטננכון דעל אפין וכד שמעת חדותא סגיאתא הות לי:
דאפן אכרית לכון באגרתא לא תויא לי נפשי אפן תויא הות חזא אנא גיר דהי אגרתא אפן דשעתא אכרית לכון:
אלא חדותא סגיאתא עבדת לי לא על דכרית לכון אלא מטל דכריותכון לתיבותא איתיתכון כרית לכון גיר בדאלהא איכנא דבמדם לא תחסרון מנן:
כריותא גיר דמטל אלהא תות נפשא עבדא דלא הפכא ומפניא לחיא כריותא דין דעלמא מותא הו עבדא:
הא גיר הי הדא דאתתעיקתון מטל אלהא כמא אעבדת בכון חפיטותא ומפק ברוחא ורוגזא ודחלתא וחובא וטננא ותבעתא ובכלמדם חויתון נפשכון דדכין אנתון בה בצבותא:
תהוא דין הדא דכתבת לכון דלא הוא מטל מסכלנא אף לא מטל הו מן דמסכל בה אלא מטל דתתידע קדם אלהא חפיטותכון דמטלתן:
מטל הנא אתביאן ועם בויאן יתיראית חדין בחדותה דטטוס דאתניחת רוחה עם כלכון:
דבמדם דאשתבהרת לה על אפיכון לא בהתת אלא איך דכל מדם קושתא מללן עמכון הכנא אף שובהרן דלות טטוס בקושתא אשתכח:
אף רחמוהי יתיראית סגיו עליכון כד מתדכר משתמענותא דכלכון דבדחלתא וברתיתא קבלתוניהי:
חדא אנא דבכל מדם תכיל אנא עליכון:
מודעינן לכון דין אחין טיבותה דאלהא דאתיהבת בעדתא דמקדוניא:
דבבוקיא סגיאא דאולצנהון יתירותא הות לחדותהון ועומקא דמסכנותהון אתיתר בעותרא דפשיטותהון:
סהד אנא גיר דאיך חילהון ויתיר מן חילהון בצבין נפשהון:
בעו מנן בבעותא סגיאתא דנשתותפון בטיבותא דתשמשתא דקדישא:
ולא איך מא דסברין הוין אלא נפשהון אשלמו לוקדם למרן ואף לן בצבינה דאלהא:
דחנן נבעא מן טטוס דאיך דשרי הכנא נשלם בכון אף טיבותא הדא:
אלא איכנא דבכלמדם מתיתרין אנתון בהימנותא ובמלתא ובידעתא ובכל חפיטו ובחובן דלותכון הכנא אף בהדא טיבותא תתיתרון:
לא הוא מפקד פקד אנא לכון אלא בחפיטותא דחבריכון שררא דחובכון מנסא אנא:
ידעין אנתון גיר טיבותה דמרן ישוע משיחא דמטלתכון אתמסכן כד איתוהי עתירא דאנתון במסכנותה תעתרון:
ממלך דין מלך אנא לכון הדא דמעדרא לכון מטל דמן אשתקדי שריתון לו למצבא בלחוד אלא אף למעבד:
השא דין שלמו בעבדא הו מדם דצביתון דאיכנא דהוא לכון סווחא למצבא הכנא בעבדא תשלמון מן מא דאית לכון:
אן גיר צבינא איתוהי איך מא דאית לה הכות מתקבל לא הוא איך מא דלית לה:
לא הוא גיר דלאחרנא תהוא רוחתא ולכון אולצנא:
אלא בשויותא הוו בזבנא הנא דיתירותכון דילכון תהוא לחסירותהון דהלין דאף יתירותהון דהנון תהוא לחסירותכון דילכון דתהוא שויותא:
איך דכתיב דהו דאסגי שקל לא אתיתר לה והו דקליל שקל לא אתבצר לה:
טיבו דין לאלהא דיהבה חפיטותא הדא חלפיכון בלבה דטטוס:
בעותן גיר קבל ומטל דטב בטיל לה מן צבינה נפק צאדיכון:
שדרן דין עמה לאחון אינא דתשבוחתה באונגליון בכלהין עדתא:
הכנא דאף מגבא גבא מן עדתא דנפוק עמן בטיבותא הדא דמשתמשא מנן לשובחה דילה דאלהא וללובבן דילן:
קניטינן דין בהדא דלא אנש נסים בן מומא בהדא רבותא דמשתמשא מנן:
יציפינן גיר דשפירתא לא קדם אלהא בלחוד אלא אף קדם בנינשא:
שדרן דין עמהון אף לאחון אינא דלן בקא בכלזבן בסגיאתא דחפיטא הו השא דין יתיראית חפיט בתוכלנא סגיאא דעליכון:
אן הכיל טטוס שותפא הו דילי ומעדרנא בכון ואן אחין אחרנא שליחא אנון דעדתא דשובחה דמשיחא:
מכיל תחויתא דחובכון ושובהרן דבכון בהון חוו בפרצוף עדתא כלהין:
על תשמשתא דין דקדישא יתירתא עבד אנא אן כתב אנא לכון:
ידע אנא גיר טויבה דרעינכון ומטל הנא אשתבהרת בכון למקדוניא דאכאיא עתידא הי מן אשתקדי וטננא דילכון לסגיאא גרג:
שדרת דין לאחא דלא נסתרק שובהרן דאשתבהרן בכון על הדא צבותא דאיכנא דאמרת תהוון מטיבין:
דלמא נאתון עמי מקדוניא ונשכחונכון כד לא עתידין אנתון ונבהת חנן דלא נאמר דאנתון תבהתון בשובהרא הו דאשתבהרן:
מטל הנא אתבטל לי דאבעא מן אחי הלין דנאתון קדמי לותכון ונעתדון בורכתא הי דמן קדים אשתמעתון דתהוא מטיבא הכנא איך בורכתא לא הוא איך יענותא:
הדא דין מן דזרע בחוסנא אף בחוסנא חצד ומן דזרע בבורכתא בבורכתא נחצוד:
כל אנש איך דאית ברעינה לא איך דמן כריותא או איך דמן קטירא ליהובא הו גיר חדיא רחם אלהא:
מטיא הי דין באידי אלהא כל טיבו דניתר בכון דבכלזבן בכלמדם הו מא דספק לכון נהוא לכון ותתיתרון בכל עבד טב:
איך דכתיב דבדר ויהב למסכנא וזדיקותה קימא לעלם:
הו דין דיהב זרעא לזרועא ולחמא למאכולתא הו נתל ונסגא זרעכון ונרבא פארא דזדיקותכון:
דבכל מדם תעתרון בכלה פשיטותא דהי גמרא באידן תודיתא לאלהא:
מטל דפולחנא דתשמשתא הדא לא הוא בלחוד חסירותא דקדישא ממלא אלא אף מיתר בתודיתא סגיאתא לאלהא:
מטל בוקיא גיר דתשמשתא הדא לאלהא משבחין דאשתעבדתון לתודיתא דסברתה דמשיחא ואשתותפתון בפשיטותכון עמהון ועם כלנש:
וצלותא מקרבין חלפיכון בחובא סגיאא מטל סוגאא דטיבותה דאלהא דעליכון:
טיבו דין לאלהא על מוהבתה דלא מתמללא:
אנא דין פולוס בעא אנא מנכון בניחותה ובמכיכותה דמשיחא דאפן באפין מכיך אנא לותכון אלא כד רחיק אנא תכיל אנא עליכון:
בעא אנא דין מנכון דלא מא דאתית אתאלץ בתוכלנא דאית לי דאשיח איך דמתרעא אנא על אנשא אילין דחשבין לן דאיך דבבסר מהלכינן:
אפן בבסר גיר מהלכין חנן אלא לא הוא דבסרא פלחינן:
זינא גיר דפלחותן לא הוא דבסרא אלא דחילא דאלהא ובה כבשינן חסנא מרידא:
וסתרינן מחשבתא וכל רומא דמתתרים לוקבל ידעתה דאלהא ושבינן כל תרעין למשמעתה דמשיחא:
ומטיבינן למעבד תבעתא מן אילין דלא משתמעין מא דאתמלית משתמענותכון:
בפרצופא חירין אנתון אן אנש תכיל על נפשה דדמשיחא הו הנא נדע מן נפשה דאיך דהו דמשיחא הכנא אף חנן:
אן גיר אף מדם יתיר אשתבהר על שולטנא דיהב לי מרן לא בהת אנא מטל דלבנינא הו דילכון יהב לן ולא לסוחפכון:
מהמא אנא דין דלא אסתבר איך הו דמדחלו מדחל אנא לכון באגרתי:
מטל דאית אנשא דאמרין דאגרתא יקירן וחסינן מאתיה דין דגושמא כריה ומלתה שיטא:
אלא הדא נתרעא מן דהכנא אמר דאיכנא דאיתין במלתא דאגרתן כד רחיקינן הכנא איתין אף מא דקריבינן בעבדא:
לא גיר ממרחינן דנחשוב או דנפחם נפשן עם הנון דמשבהרין נפשהון אלא מטל דהנון בהון להון מפחמין לא מסתכלין:
חנן דין לא משתבהרינן יתיר מן משוחתן אלא במשוחתא דתחומא דפלג לן אלהא דנמטא אף עדמא לותכון:
לא הוא גיר איך דלא מתמטינן לותכון מתחינן נפשן עדמא גיר לותכון מטין בסברתה דמשיחא:
ולא משתבהרינן לבר מן משוחתן בעמלא דאחרנא אלא אית לן סברא דכד רביא הימנותכון בכון נתרורב איך משוחתן ונתיתר:
אף להל מנכון למסברו לא במשוחתא דאחרנא באילין דמתקנן נשתבהר:
הו דין דמשתבהר במריא נשתבהר:
לא הוא גיר מן דנפשה משבח הו הו בקא אלא מן דמריא נשבחיוהי:
אשתוף דין מסיברין הויתון לי קליל דאמלל פכיהאית אלא אף מסיברין אנתון הו לי:
טאן אנא גיר בכון בטננא דאלהא מכרתכון גיר לגברא חד בתולתא דכיתא דאקרב למשיחא:
דחל אנא דין דלמא איך דאטעי חויא לחוא בנכילותה הכנא נתחבלון רעיניכון מן פשיטותא דלות משיחא:
אן גיר הו דאתא לותכון אחרנא ישוע אכרז לכון אינא דחנן לא אכרזן או רוחא אחרתא נסבתון אידא דלא נסבתון או סברתא אחרתא אידא דלא קבלתון שפיר מתטפיסין הויתון:
רנא אנא גיר דמדם לא בצרת מן שליחא אילין דטב מיתרין:
אפן גיר בורא אנא במלתי אלא לא בידעתי אלא בכלמדם אתגלין לותכון:
או דלמא מסכלו אסכלת דמככת נפשי דאנתון תתרימון ומגן אכרזת לכון סברתה דאלהא:
ועדתא אחרניתא חלצת ונסבת נפקתא לתשמשתא דילכון:
וכד אתית צאדיכון וחסר לי לא יקרת על אנש מנכון סניקותי גיר מליו אחא דאתו מן מקדוניא ובכל מדם נטרת נפשי ונטר אנא דלא אקר עליכון:
איתוהי בי שררה דמשיחא דהנא שובהרא לא נתבטל בי באתרותא דאכאיא:
למנא מטל דלא מחב אנא לכון אלהא הו ידע:
אלא הדא דעבד אנא אף אעבד דאפסוק הו עלתהון דאילין דבעין עלתא דבהו מדם דמשתבהרין נשתכחון אכותן:
איתיהון גיר הלין שליחא דגלא ופעלא נכילא ומדמין נפשהון לשליחא דמשיחא:
ולית למתדמרו בהדא אן הו גיר דסטנא מתדמא במלאכא דנוהרא:
לא הות רבא צבותא אן אף משמשנוהי מתדמין במשמשנא דזדיקותא הנון דחרתהון תהוא איך עבדיהון:
תוב דין אמר אנא למא אנש נסבר עלי איך דסכלא אנא ואן לא אפן איך סכלא קבלוני דאף אנא קליל אשתבהר:
מדם דממלל אנא לא הוא במרן ממלל אנא אלא איך דבפכיהותא בהדא דוכתא דשובהרא:
מטל דסגיאא משתבהרין בבסרא אף אנא אשתבהר:
מנחין אנתון הו גיר למשתמעו לחסירי רעינא כד אנתון חכימא אנתון:
ומתדנין אנתון למן דמשעבד לכון ולמן דאכל לכון ולמן דנסב מנכון ולמן דמתרים עליכון ולמן דמחא לכון על אפיכון:
איך דבצערא אמר אנא איך הו דחנן מחילינן הו בחסירות רעינא אמר אנא דבכלמדם דממרח אנש אף אנא ממרח אנא:
אן עבריא אנון אף אנא אן איסרליא אנון אף אנא אן זרעה אנון דאברהם אף אנא:
אן משמשנא אנון דמשיחא בחסירות רעינא אמר אנא דיתיר מנהון אנא בלאותא יתיר מנהון במחותא יתיר מנהון באסורא יתיר מנהון במותא זבנין סגיאן:
מן יהודיא חמש זבנין ארבעין ארבעין חסיר חדא בלעת:
תלת זבנין בשבטא אתנגדת חדא זבן אתרגמת תלת זבנין הוית נווגא איממא ולליא דלא ספינתא בימא הוית:
באורחתא סגיאתא בקנדינוס דנהרותא בקנדינוס דגיסא בקנדינוס דמן טוהמי בקנדינוס דמן עממא בקנדינוס הוית במדינתא בקנדינוס הוית בחורבא בקנדינוס בימא בקנדינוס דמן אחא דגלא:
בעמלא ובלאותא בשהרא סגיאא בכפנא ובצהיא בצומא סגיאא בעריא ובערטליותא:
סטר מן יתירתא וכנושיא דעלי דכליום וצפתי דעל אפי כלהין עדתא:
מנו מתכרה ולא אנא מתכרה אנא מנו מתכשל ולא אנא יקד אנא:
אן למשתבהרו ולא בכורהני אשתבהר:
ידע הו אלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא מברכא דלעלם עלמין דלא מכדב אנא:
בדרמסוק רב חילא דארטוס מלכא נטר הוא מדינתא דדרמוסקיא למאחדני:
ומן כותא בסריגתא שבוני מן שורא ואתפלטת מן אידוהי:
למשתבהרו ולא אלא לא פקח אתא אנא לי גיר לחזונא ולגלינוהי דמרן:
ידענא גברא במשיחא מן קדם ארבעסרא שנין אן בפגר דין ואן דלא פגר לא ידע אנא אלהא הו ידע דאתחטף הו הנא עדמא שמיא דתלתא:
וידע אנא לה להנא ברנשא אן בפגר דין ואן דלא פגר לא ידע אנא אלהא הו ידע:
דאתחטף לפרדיסא ושמע מלא דלא מתמללן אילין דלא שליט לברנשא לממללו אנין:
על הנא אשתבהר על נפשי דין לא אשתבהר אלא אן בכורהנא:
אן אצבא גיר דאשתבהר לא הוא אנא שטיא שררא הו גיר אמר אנא חאסנא דין דלמא אנש נתרעא עלי יתיר מן מא דחזא לי ודשמע מני:
ודלא אתרים ביתירותא דגלינא אשתלם לי שפיא לבסרי מלאכה דסטנא דנהוא מקפח לי דלא אתרים:
ועל הנא תלת זבנין בעית מן מרי דנפרק מני:
ואמר לי ספקא לך טיבותי חילי גיר בכריהותא הו מתגמר חדיאית הכיל אשתבהר בכורהני דנגן עלי חילה דמשיחא:
מטל הנא צבא אנא בכורהנא בצערא באולצנא ברדופיא בחבושיא דעל אפי משיחא אמתי דכריה אנא גיר הידין הו חילתן אנא:
הא הוית חסיר רעינא בשובהרי דאנתון אלצתונני חיבין הויתון גיר דאנתון תסהדון עלי מטל דלא בצרת מדם מן שליחא אילין דטב מיתרין ואפן לא הוית מדם:
אתותא דשליחא עבדת בינתכון בכל מסיברנו ובגברותא ובתדמרתא ובחילא:
במנא גיר אתבצרתון מן עדתא אחרניתא אלא אן בהדא דאנא לא יקרת עליכון שבוקו לי הדא סכלותא:
הא הדא דתלת הי זבנין דמטיב אנא דאתא לותכון ולא אקר עליכון מטל דלא בעא אנא דילכון אלא לכון לא גיר חיבין בניא למסם סימתא לאבהא אלא אבהא לבניהון:
אנא דין חדיאית ונפקתא אפק ואף קנומי אתל על אפי נפשתכון אפן כד יתיראית מחב אנא לכון אנתון בציראית מחבין אנתון לי:
וכבר אנא לא יקרת עליכון אלא איך גברא חרעא בנכלא גנבתכון:
למא ביד אנש אחרין דשדרת לותכון אתיענת עליכון:
מן טטוס בעית ושדרת עמה לאחא למא מדם אתיען עליכון טטוס לו בחדא רוחא הלכן ובהין בעקבתא:
למא תוב סברין אנתון דלכון נפקינן רוחא קדם אלהא במשיחא ממללינן וכלהין חביבי מטל בנינא הו דילכון:
דחל אנא גיר דלמא אתא לותכון ולא אשכחכון איך דצבא אנא ואשתכח לכון אף אנא איך מא דלא צביתון דלמא חרינא וחסמא וחמתא ועצינא ומאכל-קרצא ורטנא וחתירותא ושגושיא:
דלמא כד אתא לותכון נמככני אלהי ואתאבל על סגיאא אילין דחטו ולא תבו מן טנפותא ומן זניותא ומן פחזותא דעבדו:
הדא דתלת הי זבנין דאתא אנא לותכון דעל פום תרין ותלתא סהדין תקום כל מלא:
מן קדים אמרת הוית לכון ותוב מקדם אנא אמר אנא לכון איך דאף תרתין זבנין דהוית לותכון אמרת לכון ואף השא כד רחיק אנא כתבנא להלין דחטו ולשרכא דאחרנא דאן אתא תוב לא אחוס:
מטל דבוקיא בעיתון דמשיחא דממלל בי הו דלא הוא מחיל בכון אלא חילתן הו בכון:
אפן אזדקף גיר במחילותא אלא חי הו בחילא דאלהא ואף חנן מחילינן עמה אלא חיין חנן עמה בחילא דאלהא דבכון:
נפשכון בקו אן בה בהימנותא קימין אנתון נפשכון אסו או לא משתודעיתון דישוע משיחא בכון הו ואן לא מסליא אנתון:
מסבר אנא דין דתדעון דחנן לא הוין מסלין:
בעא אנא דין מן אלהא דלא נהוא בכון מדם דביש איך דבוקין דילן נתחזא אלא דאנתון תהוון סערין טבתא וחנן נהוא איך מסליא:
לא גיר משכחינן דנעבד מדם לוקבל קושתא אלא חלף קושתא:
חדינן דין מא דחנן כריהין ואנתון חילתנין הדא גיר אף מצלינן דאנתון תתגמרון:
מטל הנא כד רחיק אנא הלין כתב אנא דלא מא דאתית קשיאית אסעור איך שולטנא דיהב לי מרי לבנינכון ולא לסוחפכון:
מכיל אחי חדו ואתגמרו ואתביאו ואויותא ושינא נהוא בכון ואלהא דחובא ודשלמותא נהוא עמכון:
שאלו בשלמא חד דחד בנושקתא קדישתא:
שאלין בשלמכון כלהון קדישא:
שלמה דמרן ישוע משיחא וחובה דאלהא ושותפותא דרוחא דקודשא עם כלכון אמין:
פולוס שליחא לא מן בנינשא ולא ביד ברנשא אלא ביד ישוע משיחא ואלהא אבוהי הו דאקימה מן בית מיתא:
וכלהון אחא דעמי לעדתא דאית בגלטיא:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא:
הו דיהב נפשה חלף חטהין דנפצין מן עלמא הנא בישא איך צבינה דאלהא אבון:
דלה שובחא לעלם עלמין אמין:
מתדמר אנא איכנא בעגל מתהפכין אנתון מן משיחא הו דקרכון בטיבותה לאחרתא סברתא:
אידא דלא איתיה אלא אנשא הו אית דדלחין לכון וצבין דנשחלפון סברתה דמשיחא:
אף אן חנן דין או מלאכא מן שמיא נסברכון לבר מן מא דסברנכון נהוא חרם:
איכנא דמן לוקדם אמרת והשא תוב אמר אנא דאן אנש מסבר לכון לבר מן מא דקבלתון נהוא חרם:
השא גיר לבנינשא הו מפיס אנא או לאלהא או לבנינשא בעא אנא דאשפר אלו גיר עדמא להשא לבנינשא שפר הוית עבדא דמשיחא לא הוא הוית:
מודע אנא לכון דין אחי דסברתא דאסתברת מני לא הות מן ברנשא:
אפלא גיר אנא מן ברנשא קבלתה וילפתה אלא בגלינא דישוע משיחא:
שמעתון גיר הופכי דמן קדים דביהודיותא דיתיראית רדף הוית עדתה דאלהא וחרב הוית לה:
ומתיתר הוית ביהודיותא טב מן סגיאא בני שני דאית הוא בטוהמי ויתיראית טאן הוית ביולפנא דאבהי:
כד צבא דין הו מן דפרשני מן כרס אמי וקרני בטיבותה:
דנגלא ברה בי דאסבריוהי בעממא בר שעתה לא גלית לבסרא ולדמא:
ולא אזלת לאורשלם לות שליחא דמן קדמי אלא אזלת לארביא ותוב הפכת לדרמסוק:
ומן בתר תלת שנין אזלת לאורשלם דאחזא לכאפא וקוית לותה יומתא חמשתעסר:
לאחרין דין מן שליחא לא חזית אלא אן ליעקוב אחוהי דמרן:
הלין דין דכתב אנא לכון הא קדם אלהא דלא מכדב אנא:
מן בתר הלין אתית לאתרותא דסוריא ודקיליקיא:
ולא ידען הוי לי באפין עדתא דביהוד הלין דבמשיחא:
אלא הדא בלחוד שמעין הוו דהו דמן קדים רדף הוא לן השא הא מסבר הימנותא הי דמן קדם זבנא מסחף הוא:
ומשבחין הוו בי לאלהא:
תוב דין מן בתר ארבעסרא שנין סלקת לאורשלם עם ברנבא ודברת עמי לטטוס:
סלקת דין בגלינא וגלית להון סברתא דמכרז אנא בעממא וחויתה לאילין דמסתברין הוו דמדם איתיהון ביני ולהון דם סריקאית רהטת או רהט אנא:
אף טטוס דעמי דארמיא הוא לא אתאנס דנגזור:
מטל דין אחא דגלא דעלו עלין דנגשון חארותא דאית לן בישוע משיחא איכנא דנשעבדונני:
אפלא מלא שעא אתרמין לשועבדהון דשררה דסברתא נקוא לותכון:
הנון דין דמסתברין דאיתיהון מדם מן דין איתיהון לא בטיל לי אלהא גיר באפי בנינשא לא נסב הנון דין הלין מדם לא אוספו לי:
אלא אחרניאית חזו גיר דאתהימנת סברתא דעורלותא איך דאתהימן כאפא בגזורתא:
הו גיר דחפט לכאפא בשליחותא דגזורתא חפט אף לי בשליחותא דעממא:
וכד ידעו טיבותא דאתיהבת לי יעקוב וכאפא ויוחנן הנון דמסתברין הוו דאיתיהון עמודא ימינא דשותפותא יהבו לי ולברנבא דחנן בעממא והנון בגזורתא:
בלחוד דלמסכנא הוין עהדינן ואתבטל לי דהי הדא אעבדיה:
כד אתא דין כאפא לאנטיוכי באפוהי אכסתה מטל דמתתקלין הוו בה:
דעדלא נאתון אנשא מן לות יעקוב עם עממא אכל הוא כד אתו דין נגד הוא נפשה ופרש מטל דדחל הוא מן הנון דמן גזורתא:
ואתרמיו הוו עמה להדא אף שרכא דיהודיא הכנא דאף ברנבא אתדבר הוא למסב באפיהון:
וכד חזית דלא אזלין תריצאית בשררה דאונגליון אמרת לכאפא לעין כלהון אן אנת דיהודיא אנת ארמאית חיא אנת ולא יהודאית איכנא אלץ אנת לעממא דיהודאית נחון:
חנן גיר דמן כינן יהודיא חנן ולא הוין מן עממא חטיא:
מטל דידעינן דלא מזדדק ברנשא מן עבדא דנמוסא אלא בהימנותא דישוע משיחא אף חנן בה בישוע משיחא הימנן דמן הימנותה דמשיחא נזדדק ולא מן עבדא דנמוסא מטל דמן עבדא דנמוסא לא מזדדק כל בסר:
אן דין כד בעינן דנזדדק במשיחא אשתכחן לן אף חנן חטיא מדין ישוע משיחא משמשנא הו דחטיתא חס:
אן גיר לאילין דסתרת תוב להין בנא אנא חוית על נפשי דעבר על פוקדנא אנא:
אנא גיר בנמוסא לנמוסא מיתת דלאלהא אחא:
ועם משיחא זקיף אנא ומכיל לא הוא אנא חי אנא אלא חי בי משיחא והנא דהשא חי אנא בבסר בהימנותא הו דברה דאלהא חי אנא הו דאחבן ויהב נפשה חלפין:
לא טלם אנא טיבותה דאלהא אן גיר ביד נמוסא הי זדיקותא משיחא מגן מית:
או חסירי רעינא גלטיא מנו חסם בכון דהא איך הו דמצר ציר הוא קדם עיניכון ישוע משיחא כד צליב:
הדא בלחוד צבא אנא דאדע מנכון מן עבדא דנמוסא נסבתון רוחא או מן שמעא דהימנותא:
הכנא סכלין אנתון דשריתון ברוחא והשא בבסר משלמין אנתון:
הלין כלהין איקא סיברתון ואשתוף דין איקא:
הו הכיל דיהב בכון רוחא וסער בכון חילא מן עבדא דנמוסא או מן שמעא דהימנותא:
איכנא דהימן אברהם לאלהא ואתחשבת לה לזדיקו:
דעו הכיל דאילין דמן הימנותא אנון הנון אנון בניא דאברהם:
מטל גיר דקדם ידע אלהא דבהימנותא הו מזדדקין עממא קדם סבר לאברהם איך דאמר כתבא קדישא דבך נתברכון כלהון עממא:
מדין מהימנא הו מתברכין באברהם מהימנא:
אילין גיר דמן עבדא אנון דנמוסא תחית לוטתא אנון כתיב גיר דליט הו כלמן דלא נעבד כל דכתיב בנמוסא הנא:
דלא דין מזדדק אנש בנמוסא לות אלהא הדא גליא הי מטל דכתיב דזדיקא בהימנותא נחא:
נמוסא דין לא הוא מן הימנותא אלא מן דנעבד אילין דכתיבן בה נחא בהין:
לן דין משיחא זבנן מן לוטתא דנמוסא והו הוא חלפין לוטתא כתיב גיר דליט הו כלמן דמתתלא בקיסא:
דבעממא תהוא בורכתה דאברהם בישוע משיחא וחנן נסב שוודיא דרוחא בהימנותא:
אחי איך דבית בנינשא אמר אנא דדיתקא דברנשא דאשתררת אנש לא מסלא או משחלף בה מדם:
לאברהם דין אתמלך מולכנא ולזרעה ולא אמר לה דלזרעיך איך דלסגיאא אלא לזרעך איך דלחד הו דאיתוהי משיחא:
הדא דין אמר אנא דדיתקא דמן קדים אשתררת מן אלהא במשיחא נמוסא הו דהוא מן בתר ארבע מאא ותלתין שנין לא משכח דנסליה ונבטל מולכנא:
אן דין מן נמוסא הי ירתותא מכיל לא הות מן מולכנא לאברהם דין במולכנא הו יהב לה אלהא:
מנא הכיל נמוסא מטל מסטינותא אתתוסף עדמא דנאתא זרעא הו דלה הוא שוודיא ואתיהב הו נמוסא ביד מלאכא באידא דמצעיא:
מצעיא דין לא הוא דחד אלהא דין חד הו:
נמוסא הכיל סקובלא הו דמולכנא דאלהא חס אלו גיר אתיהב הוא נמוסא אינא דמשכח הוא למחיו שריראית מן נמוסא הויא הות זדיקותא:
אלא חבש כתבא כלמדם תחית חטיתא דמולכנא בהימנותא דישוע משיחא נתיהב לאילין דמהימנין:
עדלא דין תאתא הימנותא נמוסא נטר הוא לן כד חבישינן להימנותא דעתידא הות למתגליו:
נמוסא הכיל תראא הוא לן לות משיחא דמן הימנותא נזדדק:
כד אתת דין הימנותא לא הוין תחית תראא:
כלכון גיר בניא אנתון דאלהא בהימנותא דישוע משיחא:
אילין גיר דבמשיחא עמדתון למשיחא לבשתון:
לית יהודיא ולא ארמיא לית עבדא ולא בר חארא לית דכרא ולא נקבתא כלכון גיר חד אנתון בישוע משיחא:
ואן דמשיחא אנתון מכיל זרעה אנתון דאברהם וירתא במולכנא:
אמר אנא דין דכמא זבנא דירתא טלא לא פריש מן עבדא כד מרא הו דכלהון:
אלא תחית אפטרופא איתוהי ורבי בתא עדמא לזבנא דסם אבוהי:
הכנא אף חנן כד ילודא הוין תחית אסטוכסוהי דעלמא משעבדין הוין:
כד מטא דין שולמה דזבנא שדר אלהא לברה והוא מן אנתתא והוא תחית נמוסא:
דלאילין דתחית נמוסא אנון נזבן ונקבל סימת בניא:
ודאיתיכון דין בניא שדר אלהא רוחא דברה ללבותכון הי דקריא אבא אבון:
מכיל לא הויתון עבדא אלא בניא ואן בניא אף ירתא דאלהא ביד ישוע משיחא:
הידין גיר כד לא ידעין הויתון לאלהא פלחתון להנון דמן כינהון לא הוו אלהא:
השא דין דידעתון לאלהא ויתיראית דאתידעתון מן אלהא תוב הפכתון לכון על הנון אסטוכסא מרעא ומסכנא ומן דריש צביתון למשתעבדו להון:
יומא וירחא וזבנא ושניא נטריתון:
דחל אנא דלמא סריקאית לאית בכון:
הוו אכותי מטל דאף אנא אכותכון הוית אחי בעא אנא מנכון לא מדם אסכלתון בי:
ידעין אנתון גיר דבכריהות בסרי סברתכון הוית מן קדים:
ונסיונא דבסרי לא שטתון ולא נדתון אלא איך דלמלאכא דאלהא קבלתונני ואיך דלישוע משיחא:
איכו הכיל טובכון סהד אנא גיר עליכון דאלו משכחא הות עיניכון חצין הויתון ויהבין לי:
דלמא בעלדבבא הוית לכון דאכרזת לכון שררא:
חסמין בכון לא הוא לשפירתא אלא למחבשכון הו צבין דאנתון תהוון חסמין בהון:
שפיר הו דין דתתחסמון בשפירתא בכלזבן ולא אמתי דלותכון אנא בלחוד:
בני אילין דמן דריש מחבל אנא עדמא דנתתציר בכון משיחא:
צבא הוית דין דאהוא לותכון השא ואשחלף ברת קלי מטל דתמיה אנא בכון:
אמרו לי אנתון אילין דצבין דנהוון תחית נמוסא לה לנמוסא לא שמעין אנתון:
כתיב גיר דלאברהם תרין בנין הוו לה חד מן אמתא וחד מן חארתא:
אלא הו דמן אמתא בבסר אתילד הו דין דמן חארתא במולכנא הוא:
הלין דין איתיהין פלאתא דתרתין דיתקס חדא דמן טור סיני ילדא לעבדותא דאיתיה הגר:
הגר גיר טורא הו דסיני דבארביא ושלמא להדא אורשלם ופלחא עבדותא הי ובניה:
הי דין אורשלם עליתא חארתא הי דאיתיה אמן:
כתיב גיר דאתבסמי עקרתא הי דלא ילדא ואתפצחי וגעי הי דלא מחבלא מטל דסגיו בניה דצדיתא יתיר מן בניה דבעילתא:
חנן דין אחי איך איסחק בני מולכנא חנן:
ואיך דהידין הו דיליד הוא בבסרא רדף הוא להו דברוחא הכנא אף השא:
אלא מנא אמר כתבא אפקיה לאמתא ולברה מטל דלא נארת ברה דאמתא עם ברה דחארתא:
חנן הכיל אחי לא הוין בני אמתא אלא בני חארתא:
קומו הכיל בחארותא הי דמשיחא חררן ולא תתכדנון תוב בנירא דעבדותא:
הא אנא פולוס אמר אנא לכון דאן תתגזרון משיחא מדם לא מהנא לכון:
מסהד אנא דין תוב לכל ברנש דמתגזר דחיב הו דכלה נמוסא נעבד:
אתבטלתון לכון מן משיחא אילין דבנמוסא מזדדקיתון ומן טיבותא נפלתון:
חנן גיר ברוחא דמן הימנותא לסברא דזדיקותא מקוינן:
במשיחא גיר ישוע לא גזורתא מדם איתיה ולא עורלותא אלא הימנותא דמתגמרא בחובא:
שפיר רהטין הויתון מנו דודכון דלשררא לא תתטפיסון:
פיסכון לא הוא מן הו דקרכון:
חמירא קליל כלה גבילתא מחמע:
אנא תכיל אנא עליכון במרן דמדם אחרין לא מתרעיתון ואינא דדלח לכון הו נסיבריוהי לדינא מן דאיתוהי:
אנא דין אחי אלו עדכיל גזורתא מכרז הוית למנא מתרדף הוית דלמא אתבטל לה כשלה דזקיפא:
אשתוף דין אף מפסק נפסקון הנון דדלחין לכון:
אנתון דין לחארותא הו אתקריתון אחי בלחוד לא תהוא חארותכון לעלת בסרא אלא בחובא הויתון משתעבדין חד לחד:
כלה גיר נמוסא בחדא מלתא מתמלא בהי דתחב לקריבך איך נפשך:
אן דין חד לחד מנכתיתון ואכליתון חזו דלמא חד מן חד תסופון:
אמר אנא דין דברוחא הויתון מהלכין ורגתא דבסרא לא מן מתום תעבדון:
בסרא גיר ראג מדם דנכא לרוחא ורוחא רגא מדם דנכא לבסרא ותריהון סקובלא אנון חד דחד דלא מדם דצביתון תהוון עבדין:
אן דין ברוחא מתדברין אנתון לא הויתון תחית נמוסא:
ידיעין אנון גיר עבדוהי דבסרא דאיתיהון זניותא טנפותא צחנותא:
פולחנא דפתכרא חרשותא בעלדבבותא חרינא טננא חמתא עצינא פלגותא סדקא:
חסמא קטלא רויותא זמרא וכל דלהלין דמין ואילין דהלין סערין איך דמן לוקדם אמרת לכון אף השא אמר אנא דמלכותה דאלהא לא ירתין:
פארא דין דרוחא איתיהון חובא חדותא שלמא מגרת רוחא בסימותא טבותא הימנותא:
מכיכותא מסיברנותא על הלין נמוסא לא סים:
אילין דין דדמשיחא אנון בסרהון זקפו עם כלהון כאבוהי ורגיגתה:
נחא הכיל ברוחא ולרוחא נשלם:
ולא נהוא סריקי שובחא דמקלין חד על חד וחסמין חד בחד:
אחי אן אנש מנכון נתקדם בסכלותא אנתון אילין דברוח אנתון אתקנוהי ברוחא מכיכתא והויתון זהירין דדלמא אף אנתון תתנסון:
וטענו יוקרא דחדדא דהכנא ממליתון נמוסה דמשיחא:
אן גיר אנש סבר דאיתוהי מדם כד לא איתוהי נפשה מטעא:
אלא אנש עבדה נהוא בקא והידין בינוהי לנפשה נהוא שובהרה ולא באחרנא:
כלנש גיר מובלא דנפשה נשקול:
נשתותף דין הו דשמע מלתא להו מן דמשמע לה בכלהין טבתא:
לא תטעון אלהא לא מתבזח מדם דזרע גיר בר אנשא הו הו חצד:
מן דבבסר זרע מן בסרא חבלא הו חצד ומן דברוח זרע מן רוחא חיא דלעלם נחצוד:
וכד עבדינן דטב לא הות מאנא לן נהוא גיר זבנא דנחצוד ולא תמאן לן:
השא הכיל עד זבנא אית לן נפלוח טבתא לות כלנש יתיראית לות בני ביתא דהימנותא:
חזו אילין כתיבן כתבת לכון באידי:
אילין דצבין דנשתבהרון בבסרא הנון אלצין לכון דתתגזרון דבלחוד בזקיפה דמשיחא לא נתרדפון:
אפלא גיר הנון הלין דגזרין נטרין נמוסא אלא צבין דתתגזרון דבבסרכון דילכון נשתבהרון:
לי דין לא נהוא לי דאשתבהר אלא בזקיפה דמרן ישוע משיחא דבה עלמא זקיף לי ואנא זקיף אנא לעלמא:
לא גיר גזורתא איתיה מדם ולא עורלותא אלא בריתא חדתא:
ואילין דלהנא שבילא שלמין שלמא נהוא עליהון ורחמא ועל איסריל דאלהא:
מכיל לי אנש עמלא לא נרמא אנא גיר כותמתה דמרן ישוע בפגרי שקיל אנא:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם רוחכון אחי אמין:
פולוס שליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא לאילין דאיתיהון באפסוס קדישא ומהימנא בישוע משיחא:
שלמא עמכון וטיבותא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מברך הו אלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא הו דברכן בכל בורכן דרוח בשמיא במשיחא:
איכנא דקדם גבן בה מן קדם תרמיתה דעלמא דנהוא קדישא ודלא מום קדמוהי ובחובא קדם רשמן לה:
וסמן לבניא בישוע משיחא איך דשפר לצבינה:
דנשתבח שובחא דטיבותה הו דאשפע עלין ביד חביבה:
דבה אית לן פורקנא ובדמה שובקנא דחטהא איך עותרא דטיבותה:
הי דאתיתרת בן בכל חכמא ובכל סוכל:
ואודען ארזא דצבינה הו דקדם הוא סם דנסעור בה:
למדברנותא דמוליהון דזבנא דכלמדם מן דריש נתחדת במשיחא דבשמיא ובארעא:
ובה חנן אתגבין איך דקדם רשמן וצבא הו דכל סער איך תרעיתא דצבינה:
דנהוא חנן אילין דקדמן סברן במשיחא להדרא דתשבוחתה:
דאף אנתון בה שמעתון מלתא דקושתא דאיתיה סברתא דחייכון ובה הימנתון ואתחתמתון ברוחא דקודשא דמליכא הות:
הי דאיתיה רהבונא דירתותן לפורקנא דאילין דחאין ולשובחא דאיקרה:
מטל הנא אף אנא הא מן דשמעת הימנותכון דבמרן ישוע משיחא וחובכון דלות קדישא:
לא משתלא אנא למודיו על אפיכון ולמעהדכון בצלותי:
דאלהה דמרן ישוע משיחא אבא דתשבוחתא נתל לכון רוחא דחכמתא ודגלינא בידעתה:
וננהרן עינא דלבותכון דתדעון מנו סברא דקרינה ומנו עותרא דשובחא דירתותה בקדישא:
ומנא הי יתירותא דרבותא דחילה בן באילין דמהימנינן איך מעבדנותא דתוקפא דחילה:
דעבד במשיחא ואקימה מן בית מיתא ואותבה מן ימינה בשמיא:
לעל מן כלהין ארכוס ושולטנא וחילא ומרותא ולעל מן כל שם דמשתמה לא בלחוד בעלמא הנא אלא אף בדעתיד:
ושעבד כלמדם תחית רגלוהי ולה דאיתוהי לעל מן כל יהבה רשא לעדתא:
דאיתיה גושמה ושומליא דהו דכל בכל משמלא:
ואף לכון דמיתין הויתון בחטהיכון ובסכלותכון:
בהלין דמן קדים הלכתון הויתון בהין איך עלמיותה דעלמא הנא ואיך צבינה דריש שולטנא דאאר ודרוחא הדא דמתחפטא בבניא דלא מתטפיסנותא:
בהנון עבדא דאף חנן אתהפכן בהון מן קדים ברגיגתא דבסרן ועבדין הוין צבינא דבסרן ודתרעיתן ובניא הוין דרוגזא מליאית איך שרכא:
אלהא דין דעתיר ברחמוהי מטל חובה סגיאא דאחבן:
כד מיתין הוין בחטהין אחין עם משיחא ובטיבותה פרקן:
ואקימן עמה ואותבן עמה בשמיא בישוע משיחא:
דנחוא לעלמא דאתין רבותא דעותרא דטיבותה ובסימותה דהות עלין בישוע משיחא:
בטיבותה הו גיר אתפרקן בהימנותא והדא לא הות מנכון אלא מוהבתא הי דאלהא:
לא מן עבדא דלא אנש נשתבהר:
בריתא חנן גיר דילה דאתברין בישוע משיחא לעבדא טבא הנון דמן קדים טיב אלהא דבהון נהלך:
מטל הדא הויתון עהדין דאנתון עממא מן קדים דבסר הויתון ומתקרין הויתון עורלותא מן הי דמתקריא גזורתא ואיתיה עבד אידיא בבסרא:
ואיתיכון הויתון בהו זבנא דלא משיחא ונוכריין הויתון מן דוברא דאיסריל ואכסניא הו לדיתקא דמולכנא ודלא סבר הויתון ודלא אלה בעלמא:
השא דין בישוע משיחא אנתון דמן קדים רחיקין הויתון קריבא הויתון בדמה דמשיחא:
הויו גיר שינן הו דעבד תרתיהין חדא ושרא סיגא דקאם הוא במצעתא:
ובעלדבבותא בבסרה ונמוסא דפוקדא בפוקדנוהי בטל דלתריהון נברא בקנומה לחד ברנשא חדתא ועבד שינא:
ורעי לתריהון בחד פגר עם אלהא ובזקיפה קטל בעלדבבותא:
ואתא סבר שלמא לכון לרחיקא ולקריבא:
מטל דבה הו הוא לן קורבא לתרין בחדא רוח לות אבא:
מכיל לא הויתון אכסניא ולא תותבא אלא בני מדינתא דקדישא ובני ביתה דאלהא:
ואתבניתון על שתאסתא דשליחא ודנביא והו הוא ריש קרנא דבנינא ישוע משיחא:
ובה מתרכב כלה בנינא ורבא להיכלא קדישא במריא:
כד אף אנתון בה מתבנין אנתון למעמרא דאלהא ברוח:
מטל הנא אנא פולוס אסירא אנא דישוע משיחא על אפיכון עממא:
אן שמעתון מדברנותא דטיבותה דאלהא דאתיהבת לי בכון:
דבגלינא אתידע לי ארזא איכנא דכתבת לכון בזעוריתא:
איך מא דמשכחיתון כד קרין אנתון למסתכלו ידעתי דבארזה דמשיחא:
הו דבדרא אחרנא לא אתידע לבנינשא איך דהשא אתגלי לשליחוהי קדישא ולנביוהי ברוח:
דנהוון עממא בני ירתותה ושותפא דפגרה ודמולכנא דאתיהב בה ביד אונגליון:
הו דאנא הוית משמשנה איך מוהבתא דטיבותה דאלהא דאתיהבת לי מן מעבדנותא דחילה:
לי דזעורא אנא דכלהון קדישא אתיהבת טיבותא הדא דאסבר בעממא עותרה דמשיחא הו דלא מתעקב:
ואנהר לכלנש אידא הי מדברנותא דארזא הו דכסא הוא מן עלמא באלהא דכל ברא:
דביד עדתא תתידע חכמתה דאלהא מלית פורשנא לארכוס ולשולטנא דבשמיא:
הי דעתד הוא מן עלמא ועבדה בישוע משיחא מרן:
הו דבה אית לן פרהסיא וקריבותא בתוכלנא דהימנותה:
מטל הנא שאלנא דלא תמאן לי באולצני דעל אפיכון דהדא הי תשבוחתכון:
וכאפנא בורכי לות אבוהי דמרן ישוע משיחא:
הו דמנה משתמהא כל אבהותא דבשמיא ובארעא:
דנתל לכון איך עותרא דתשבוחתה דבחילא תשתררון ברוחה דבברנשכון דלגו:
נעמר משיחא בהימנותא ובלבותכון בחובא כד נהוא שריר עקרכון ושתאסתכון:
דתשכחון למדרכו עם כלהון קדישא מנו רומא ועומקא ואורכא ופתיא:
ותדעון רבותא דידעתא דחובה דמשיחא ותתמלון בכלה מוליא דאלהא:
להו דין דמצא בחילא יתיר מן כל למעבד לן ויתיר מן מא דשאלינן ורנינן איך חילה דמסתער בן:
לה תשבוחתא בעדתה בישוע משיחא בכלהון דרא דעלמי עלמין אמין:
בעא אנא הכיל מנכון אנא אסירא במרן דתהלכון איכנא דיאא לקרינא דאתקריתון:
בכלה מכיכות רעינא וניחותא ונגירות רוחא והויתון מסיברין חד לחד בחובא:
והויתון חפיטין למטר אויותא דרוחא בחזקא דשלמא:
דתהוון בחד פגרא ובחדא רוחא איך מא דאתקריתון בחד סברא דקרינכון:
חד הו גיר מריא וחדא הימנותא וחדא מעמודיתא:
וחד אלהא אבא דכל ועל כל וביד כל ובכלן:
לחד חד מנן דין אתיהבת טיבותא איך משוחתא דמוהבתה דמשיחא:
מטל הנא אמיר דסלק למרומא ושבא שביתא ויהב מוהבתא לבנינשא:
דסלק דין מנא הי אלא אן דאף נחת לוקדם לתחתיתה דארעא:
הו דנחת הויו הו דאף סלק לעל מן כלהון שמיא דנשלם כל:
והו יהב אית דשליחא ואית דנביא ואית דמסברנא ואית דרעותא ואית דמלפנא:
לגמרא דקדישא לעבדא דתשמשתא לבנינא דפגרא דמשיחא:
עדמא דכלן נהוא חד מדם בהימנותא ובידעתא דברה דאלהא וחד גברא גמירא במשוחתא דקומתא דשומליה דמשיחא:
ולא נהוא ילודא דמזדעזעין ומשתנין לכל רוח דיולפנא נכילא דבנינשא הנון דבחרעותהון מצטנעין דנטעון:
אלא הוין שרירין בחובן דכול מדם דילן נרבא במשיחא דהויו רשא:
ומנה כלה פגרא מתרכב ומתקטר בכל שרין איך מוהבתא דמתיהבא במשוחתא לכל הדם לתרביתא דילה דפגרא דבחובא נשתלם בנינה:
הדא דין אמר אנא ומסהד אנא במריא דמן השא לא תהוון מהלכין איך שרכא דעממא דמהלכין בסריקות רעינהון:
וחשוכין במדעיהון ונוכריין אנון מן חיוהי דאלהא מטל דלית בהון ידעתא ומטל עוירות לבהון:
הנון דפסקו סברהון ואשלמו נפשהון לפחזותא ולפולחנא דכלה טנפותא ביענותהון:
אנתון דין לא הוא הכנא ילפתוניהי למשיחא:
אן שריראית שמעתוניהי ובה ילפתון איך מא דאיתוהי קושתא בישוע:
אלא דתניחון מנכון הופכיכון קדמיא לברנשא הו עתיקא דמתחבל ברגיגתא דטועיי:
ותתחדתון ברוחא דמדעיכון:
ותלבשון לברנשא חדתא הו דבאלהא אתברי בזדיקותא ובחסיותא דקושתא:
מטל הנא אניחו מנכון כדבותא ומללו קושתא אנש עם קריבה הדמא חנן גיר חד דחד:
רגזו ולא תחטון ושמשא על רוגזכון לא נערב:
ולא תתלון אתרא לאכל-קרצא:
ואינא דגנב הוא מכיל לא נגנוב אלא נלאא באידוהי ונפלוח טבתא דנהוא לה למתל למן דסניק:
כל מלא סניא מן פומכון לא תפוק אלא אידא דשפירא וחשחא לבנינא דתתל טיבותא לאילין דשמעין:
ולא תהוון מעיקין לרוחא קדישתא דאלהא דאתחתמתון בה ליומא דפורקנא:
כלה מרירותא וחמתא ורוגזא ורובא וגודפא נשתקלן מנכון עם כלה בישותא:
והויתון בסימין חד לות חד ומרחמנין והויתון שבקין חד לחד איכנא דאלהא במשיחא שבק לן:
הויתון הכיל מתדמין באלהא איך בניא חביבא:
והלכו בחובא איך דאף משיחא אחבן ואשלם נפשה על אפין קורבנא ודבחא לאלהא לריחא בסימא:
זניותא דין וכלה טנפותא ועלובותא אפלא משתמהו תשתמה בינתכון איך דיאא לקדישא:
ולא צוחיתא ולא מלא דשטיותא או דבזחא או דשעיא הלין דלא מתבעין אלא חלף הלין תודיתא:
הדא דין הויתון ידעין דכלנש דאיתוהי זניא או טנפא או עלובא דאיתוהי פלח פתכרא לית לה ירתותא במלכותה דמשיחא ודאלהא:
דלמא אנש נטעיכון במלא סריקתא מטל הלין הו גיר אתא רוגזה דאלהא על בניא דלא מתטפיסנותא:
לא הכיל תהוון להון שותפא:
איתיכון הויתון גיר מן לוקדם חשוכא השא דין נוהרא אנתון במרן איך בני נוהרא הכיל הכנא הלכו:
פארוהי גיר דנוהרא בכלה אנון טבותא וזדיקותא וקושתא:
והויתון פרשין מנא שפיר קדם מרן:
ולא הויתון משתותפין לות עבדא דחשוכא דפארא לית בהון אלא הויתון מכונין להון:
מדם גיר דבטושיי עבדין נדיד הו אף לממללותה:
כל מדם גיר מתכון מן נוהרא ומתגלא וכלמדם דגלא נוהרא הו:
מטל הנא אמיר דאתתעיר דמכא וקום מן בית מיתא וננהר לך משיחא:
חזו הכיל איכנא תהלכון זהיאית לא איך סכלא אלא איך חכימא:
דזבנין קארסהון מטל דיומתא בישא אנון:
מטל הנא לא תהוון חסירי רעינא אלא אסתכלו מנו צבינה דאלהא:
ולא הויתון רוין בחמרא דבה אית אסוטותא אלא אתמלו ברוחא:
ומללו עם נפשכון במזמורא ובתשבחתא ובזמירתא דרוחא הויתון זמרין בלבותכון למריא:
והויתון מודין בכלזבן על אפי כלנש בשמה דמרן ישוע משיחא לאלהא אבא:
והויתון משתעבדין חד לחד בחובה דמשיחא:
נשא הויתין משתעבדן לבעליכין איך דלמרן:
מטל דגברא רשה הו דאנתתא איכנא דאף משיחא רשא הו דעדתא והויו מחינא דפגרא:
אלא איכנא דעדתא משתעבדא למשיחא הכנא אף נשא לבעליהין בכלמדם:
גברא אחבו נשיכון איך דאף משיחא אחב לעדתה ונפשה אשלם על אפיה:
דנקדשיה ונדכיה בסחיא דמיא ובמלתא:
ונקימיה עדתא לנפשה כד משבחא ולית בה טולשא ולא קמטא ולא מדם דלהלין דמא אלא תהוא קדישא דלא מום:
הכנא ולא לגברא דנחבון נשיהון איך דלפגריהון מן דלאנתתה גיר מחב נפשה הו מחב:
לא גיר אנש ממתום סנא פגרה אלא מתרסא לה ויצף דילה איכנא דאף משיחא דעדתה:
מטל דהדמא חנן דפגרה ומן בסרה חנן ומן גרמוהי:
מטל הנא נשבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקף לאנתתה ונהוון תריהון חד בסר:
הנא ארזא רב הו אנא דין אמר אנא על משיחא ועל עדתה:
ברם אף אנתון כל חד חד מנכון הכנא נרחם אנתתה איך דלנפשה אנתתא דין תהוא דחלא מן בעלה:
בניא אשתמעו לאבהיכון במרן הדא גיר כאנא:
והנו פוקדנא קדמיא דמליך יקר לאבוך ולאמך:
דנהוא לך דשפיר ונארכון חייך על ארעא:
אבהא לא תרגזון בניכון אלא רבו אנון במרדותא וביולפנא דמרן:
עבדא אשתמעו למריכון דבבסר בדחלתא וברתיתא ובפשיטות לבא איך דלמשיחא:
לא במחזא עינא איך הו דלבנינשא שפרין אנתון אלא איך עבדא דמשיחא דעבדין צבינא דאלהא:
ושמשו אנון מן כלה נפשכון בחובא איך דלמרן ולא איך דלבנינשא:
כד ידעיתון דהו מדם דעבד אנש דשפיר הו מתפרע מן מרן אן עבדא הו ואן בר חארא:
אף אנתון מריא הכנא הויתון עבדין לעבדיכון הויתון שבקין להון סכלותא מטל דידעין אנתון דאף מרכון דילכון איתוהי בשמיא ומסב באפא לית לותה:
מכיל אחי אתחילו במרן ובתוקפא דחילה:
ולבשו כלה זינא דאלהא איכנא דתשכחון למקם לוקבל צנעתה דאכל קרצא:
מטל דתכתושכון לא הוא עם בסרא ודמא אלא עם ארכוס ועם שליטנא ועם אחידי עלמא דהנא חשוכא ועם רוחא בישתא דתחית שמיא:
מטל הנא לבשו כלה זינא דאלהא דתשכחון תארעון בישא וכד מעתדין אנתון בכלמדם תקומון:
קומו הכיל וחזוקו חציכון בקושתא ולבשו שרינא דזדיקותא:
וסאנו ברגליכון טויבה דאונגליון דשלמא:
ועם הלין סבו לכון סכרא דהימנותא דבה תתמצון חילא למדעכו כלהון גארוהי יקדא דבישא:
וסימו סנורתא דפורקנא ואחודו סיפא דרוחא דאיתוהי מלתא דאלהא:
ובכל צלון ובכל בעון צלו בכלזבן ברוח ובה בצלותא הויתון שהרין בכלעדן כד מצליתון אמינאית ומתכשפין על אפי כלהון קדישא:
אף עלי דתתיהב לי מלתא במפתח פומי דעין בגלא אכרז ארזא דסברתא:
הו דאנא איזגדה בששלתא דבפרהסיא אמלליוהי איך דולא לי לממללותה:
דתדעון דין אף אנתון מדם דלותי ומדם דסער אנא הא מודע לכון טוכיקוס אחא חביבא ומשמשנא מהימנא במרן:
דלה שדרת לותכון עליה על הדא דתדעון מא דלותי ונביא לבותכון:
שלמא עם אחין וחובא עם הימנותא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא:
טיבותא עם כלהון אילין דמחבין למרן ישוע משיחא דלא חבל אמין:
פולוס וטימתאוס עבדא דישוע משיחא לכלהון קדישא דבישוע משיחא דאית בפיליפוס עם קשישא ומשמשנא:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מודא אנא לאלהי על עוהדנכון אמינא:
דבכל בעותי דעל אפיכון וכד חדא אנא מתכשף אנא:
על שותפותכון דבאונגליון מן יומא קדמיא ועדמא להשא:
מטל דתכיל אנא על הדא דהו מן דשרי בכון עבדא טבא הו נשלם עדמא ליומה דמרן ישוע משיחא:
הכנא גיר זדק לי למתרעיו על כלכון מטל דבלבי סימין אנתון ובאסורי ובמפק ברוחי דעל שררה דאונגליון דשותפי אנתון בטיבותא:
סהד הו לי גיר אלהא דאיכנא מחב אנא לכון ברחמוהי דישוע משיחא:
והדא מצלא אנא דתוב נסגא ונתיתר חובכון בידעתא ובכל סוכל דרוח:
דתהוון פרשין אילין דעהנן ותהוון דכין דלא תוקלא ביומה דמשיחא:
ומלין פארא דזדיקותא דבישוע משיחא לשובחא ולאיקרא דאלהא:
צבא אנא דין דתדעון אחי דסוערני דילי יתיראית אתא לקדמוהי באונגליון:
הכנא דאף אסורי אתגליו במשיחא בפרטורין כלה ולשרכא דכלנש:
וסוגאא דאחא דבמרן אתתכלו על אסורי ואשיחו יתיראית דלא דחלא לממללו מלתא דאלהא:
ואנש אנש מן חסמא וחרינא אנש אנש דין בצבינא טבא ובחובא למשיחא מכרזין:
מטל דידעין דלמפק ברוחא דאונגליון סים אנא:
הנון דין דבחרינא למשיחא מכרזין לא הוא דכיאית אלא דסברין דמוספין אולצנא לאסורי:
ובהדא חדית וחדא אנא דבכל פרוס אן בעלתא ואן בקושתא משיחא נתכרז:
ידע אנא גיר דהלין לחיא משתכחן לי בבעותכון ובמוהבתא דרוחא דישוע משיחא:
איכנא דמסבר אנא ומסכא אנא דבמדם לא אבהת אלא בגליות אפא איך דבכלזבן אף השא נתרורב משיחא בפגרי אן בחיא ואן במותא:
חיי גיר דילי משיחא הו ואן אמות יותרנא הו לי:
אן דין אף בהלין חיא דבסרא פארא אית לי בעבדי לא ידע אנא מנא אגבא לי:
אלצן לי גיר תרתיהין למפטר רגיג אנא דעם משיחא אהוא והדא טב פקחא הות לי:
אלא אף דאקוא בפגרי אלצא לי צבותא מטלתכון:
והדא תכילאית ידע אנא דפאש אנא ומקוא אנא לחדותא דילכון ולתרביתא דהימנותכון:
דכד אתא תוב לותכון נתיתר בי שובהרכון דבישוע משיחא בלחוד:
איכנא דיאא לסברתה דמשיחא הויתון מתדברין דאן אתא אחזיכון ואן פריק אנא אשמע עליכון דקימין אנתון בחדא רוח ובחדא נפש ומתנצחיתון אכחד בהימנותא דאונגליון:
ובמדם לא מתתזיעין אנתון מן הנון דקימין לקובלן לתחויתא דאבדנהון ולחיא דילכון:
והדא מן אלהא הו אתיהבת לכון דלא בלחוד מהימנו תהימנון בה במשיחא אלא אף דעל אפוהי תחשון:
ותסיברון אגונא איך הו דחזיתון בי והשא שמעיתון עלי:
אן אית לכון הכיל בויאא במשיחא ואן ממלא בלבא בחובא ואן שותפותא דרוחא ואן רוחפא ורחמא:
שלמו חדותי דחד רעינא נהוא לכון וחד חובא וחדא נפש וחדא תרעיתא:
ומדם בחרינא או בתשבוחתא סריקתא לא תעבדון אלא במכיכות רעינא כלנש לחברה איך דמיתר מנה נחשוב:
ולא אנש דנפשה נאצף אלא כלנש אף דחברה:
והדא אתרעו בנפשכון הי דאף ישוע משיחא:
הו דכד איתוהי בדמותא דאלהא לא הוא חטופיא חשבה הדא דאיתוהי פחמא דאלהא:
אלא נפשה סרק ודמותא דעבדא נסב והוא בדמותא דבנינשא ובאסכמא אשתכח איך ברנשא:
ומכך נפשה ואשתמע עדמא למותא מותא דין דזקיפא:
מטל הנא אף אלהא אסגי רמרמה ויהב לה שמא דמיתר מן כל שמהין:
דבשמה דישוע כל ברוך תכוף דבשמיא ובארעא ודלתחת מן ארעא:
וכל לשן נודא דמריא הו ישוע משיחא לשובחא דאלהא אבוהי:
מכיל חביבי איכנא דבכלזבן אשתמעתון לא כד קריב אנא לכון בלחוד אלא השא דרחיק אנא מנכון יתיראית בדחלתא וברתיתא פלוחו פולחנא דחייכון:
אלהא הו גיר מחפט בכון אף למצבא אף למסער הו מדם דצבין אנתון:
כלמדם הויתון עבדין דלא רטנא ודלא פולג:
דתהוון תמימא ודלא מום איך בניא דכיא דאלהא דעמרין בדרא עסקא ומעקמא ואתחזו בינתהון איך נהירא בעלמא:
דאיתיכון להון בדוכת חיא לשובהרי דילי ביומה דמשיחא דלא הוא איקא רהטת ולא סריקאית עמלת:
אלא אפן מתנקא אנא על דבחתא ותשמשתא דהימנותכון חדא אנא ורוז אנא עם כלכון:
הכנא אף אנתון חדו ורוזו עמי:
מסבר אנא דין במרן ישוע דאשדר לותכון לטימתאוס בעגל דאף לי נהוא לי ניחא כד אלף מטלתכון:
לית לי גיר אחרין הרכא דאיך נפשי הו דאכיפאית יצף דילכון:
כלהון גיר דנפשהון הו בעין ולא דישוע משיחא:
בוקיה דין דהנא ידעיתון דאיך ברא עם אבוהי הכנא פלח עמי בסברתא:
להנא מסבר אנא דאשדר לותכון בעגל מא דחזית מא דלותי:
ותכיל אנא על מרי דאף אנא בעגל אתא אנא לותכון:
השא דין אלצתני צבותא דאשדר לותכון לאפפרודיטס אחא דאיתוהי מעדרנא ופלחא דעמי דילכון דין שליחא ומשמשנא דחשחתי:
מטל דסוא הוא למחזא לכלכון ומעק הוא דידע דשמעתון דאתכרה:
אף אתכרה גיר עדמא למותא אלא אלהא רחם עלוהי לא הוא דין עלוהי בלחוד אלא אף עלי דלא תהוא לי עקא על עקא:
חפיטאית הכיל שדרתה לותכון דכד תחזוניהי תוב תחדון ולי קליל נהוא נפאשא:
קבלוהי הכיל במריא בכל חדוא ולאילין דהכנא אנון באיקרא אחודו אנון:
מטל עבדא גיר דמשיחא עדמא למותא מטי ובסר על נפשה דנמלא מדם דבצרתון הויתון בתשמשתא דלותי:
מכיל אחי חדו במרן הנין כד הנין דאכתוב לכון לא מאנא לי מטל דלכון מזהרן:
אזדהרו מן כלבא אזדהרו מן פעלא בישא אזדהרו מן פסק בסרא:
גזורתא גיר חנן איתין אילין דפלחינן לאלהא ברוחא ומשתבהרינן בישוע משיחא ולא תכילינן על בסרא:
כד לי אית הוא לי תוכלנא אף על בסרא אן גיר אנש סבר דתוכלנה בבסרא הו יתיר מנה אנא:
גזירא בר תמניא יומין מן טוהמא דאיסריל מן שבטא דבנימין עבריא בר עבריא בנמוסא פרישיא:
בטננא רדופא דעדתא ובזדיקותא דנמוסא דלא רשין הוית:
אלא הלין דיותרנא הוי לי חוסרנא חשבת אנין מטל משיחא:
אף חשב אנא להין כלהין חוסרנא מטל רבותא דידעתה דישוע משיחא מרי הו דמטלתה כלמדם חסרת ואיך זבלא חשבת דלמשיחא אתר:
ואשתכח בה כד לית לי זדיקותא דנפשי הי דמן נמוסא אלא הי דמן הימנותא דמשיחא דאיתיה זדיקותא דמן אלהא:
דבה אשתודע לישוע ולחילא דקימתה ואשתותף בחשוהי ואתדמא במותה:
דלמא אשכח אמטא לקימתא דמן בית מיתא:
לא הוא מן כדו נסבת או מן כדו אתגמרת אלא רהט אנא דלמא אדרך למדם דמטלתה אדרכני ישוע משיחא:
אחי אנא על נפשי לא רנא אנא דאדרכת חדא דין ידע אנא דדבסתרי טעא אנא ולקדמי משתושט אנא:
ורהט אנא לוקבל נישא דאסב זכותא דקרינא דלעל דאלהא בישוע משיחא:
אילין דגמירין הכיל הלין נתרעון ואן מדם אחרניאית מתרעין אנתון אף הדא אלהא נגלא לכון:
ברם להדא דמטין בחד שבילא נשלם ובחדא אויותא:
אתדמו בי אחי והויתון מתבקין באילין דהכנא מהלכין איך דמותא דבן חזיתון:
אית גיר סגיאא דאחרניאית מהלכין הנון דזבנין סגיאן אמרת לכון עליהון השא דין כד בכא אנא אמר אנא הנון דבעלדבבא אנון דזקיפה דמשיחא:
דחרתהון אבדנא הי הנון דאלההון כרסהון ותשבוחתהון בהתתהון הלין דתרעיתהון בארעא הי:
דילן דין פולחנן בשמיא הו ומן תמן מסכינן למחינא למרן ישוע משיחא:
דהו נחלף פגרא דמוככן דנהוא בדמותא דפגרא דשובחה איך חילה רבא הו דבה כל אשתעבד לה:
מכיל אחי חביבא ורחימא וחדותי וכלילי הכנא קומו במרן חביבי:
מן אוהדיא בעא אנא ומן סונטיכא דחד רעינא נהוא להין במרן:
אף מנך בעא אנא בר זוגי שרירא דתהוא מעדר להין דהנין לאי עמי באונגליון עם קלמיס ועם שרכא דמעדרני הנון דשמהיהון כתיבין בכתבא דחיא:
חדו במרן בכלזבן ותוב אמר אנא חדו:
ומכיכותכון תתידע לות כלנש מרן קריב הו:
דמדם לא תאצפון אלא בכלזבן בצלותא ובבעותא ובתודיתא שאלתכון נתידען קדם אלהא:
ושלמה דאלהא הו דרב מן כל מדע ננטר לבותכון ומדעיכון בישוע משיחא:
מכיל אחי אילין דשרירן ואילין דנכפן ואילין דכאנן ואילין דדכין ואילין דרחימן ואילין דשביחן ואילין עבדא דשובחא ודקולסא הלין אתרעו:
הלין דילפתון וקבלתון ושמעתון וחזיתון בי הלין סעורו ואלהא דשלמא נהוא עמכון:
רורבאית דין חדית במרן דאקפתון למאצף דילי איכנא דאף יצפין הויתון אלא לא ספיקין הויתון:
לא הוא דין מטל דחסר לי אמר אנא אנא גיר ילפת דנהוא ספק לי הו מדם דאית לי:
ידע אנא דאתמכך ידע אנא הו אף דאתיתר בכל ובכל מדם מדרש אנא אף בסבעא אף בכפנא במשרתחותא ובחסירותא:
דכל מדם מצא אנא חילא במשיחא דמחיל לי:
ברם שפיר עבדתון דאשתותפתון לאולצני:
ידעין אנתון דין אף אנתון פיליפסיא דבשוריא דסברתא כד נפקת מן מקדוניא אפלא חדא מן עדתא אשתותף לי בחושבן מסבא ומתלא אלא אנתון בלחוד:
דאף לתסלוניקא חדא זבן ותרתין חשחתי שדרתון לי:
לו דמוהבתא בעא אנא אלא בעא אנא דפארא נסגון לכון:
כלמדם קבלת ויתיר לי ומלא אנא ונסבת כל דשדרתון לי ביד אפפרודיטס ריחא בסימא ודבחא מקבלא דשפר לאלהא:
ואלהי נמלא כלה סניקותכון איך עותרה בשובחא דישוע משיחא:
לאלהא דין אבון שובחא ואיקרא לעלם עלמין אמין:
שאלו בשלמא דכלהון קדישא דבישוע משיחא שאלין בשלמכון אחא דעמי:
שאלין בשלמכון כלהון קדישא יתיראית הלין דמן ביתה דקסר:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם כלכון אמין:
פולוס שליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא וטימתאוס אחא:
לאילין דאית בקולסוס אחא קדישא ומהימנא בישוע משיחא שלמא עמכון וטיבותא מן אלהא אבון:
מודינן לאלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא בכלזבן ומצלינן עליכון:
הא מן דשמען הימנותכון דבישוע משיחא וחובכון דלות כלהון קדישא:
מטל סברא הו דנטיר לכון בשמיא הו דמן קדים שמעתון במלתא דקושתא דסברתא:
הי דאתכרזת לכון איך דאף לכלה עלמא ורביא ויהבא פארא איכנא דאף בכון מן יומא דשמעתון ואשתודעתון טיבותה דאלהא בקושתא:
איך מא דילפתון מן אפפרא כנתן חביבא דהו איתוהי חלפיכון משמשנא מהימנא דמשיחא:
והו אודען חובכון דברוחא:
מטלהנא אף חנן מן יומא דשמען לא שלינן למצליו עליכון ולמשאל דתתמלון ידעתא דצבינה דאלהא בכל חכמא ובכל סוכל דרוח:
דתהלכון איך דזדק ותשפרון לאלהא בכל עבדין טבין ותתלון פארא ותרבון בידעתא דאלהא:
ובכל חיל תתחילון איך רבותא דשובחה בכל מסיברנו ובמגרת רוח ובחדותא:
תודון לאלהא אבא דאשוין למנתא דירתותא דקדישא בנוהרא:
ופרקן מן שולטנה דחשוכא ואיתין למלכותא דברה חביבא:
הו דבה אית לן פורקנא ושובקנא דחטהא:
הו דהויו דמותא דאלהא דלא מתחזא ובוכרא דכלהין בריתא:
ובה אתברי כלמדם דבשמיא ובארעא כל דמתחזא וכל דלא מתחזא אן מותבא ואן מרותא ואן ארכוס ואן שולטנא כלמדם באידה ובה אתברי:
והויו דמן קדם כל וכלמדם בה קאם:
והויו רשא דפגרא דעדתא דאיתוהי רשא ובוכרא דמן בית מיתא דנהוא קדמי בכל:
דבה הו צבא כלה מוליא למעמר:
ובאידה למרעיו לה כלמדם ושין בדמא דזקיפה באידוהי אן דבארעא ואן דבשמיא:
אף לכון דמן קדים נוכריא הויתון ובעלדבבא ברעיניכון מטל עבדיכון בישא שינכון השא:
בפגרא דבסרה ובמותה דנקימכון קדמוהי קדישין דלא מום ודלא רשין:
אן תקוון בהימנותכון כד שרירא שתאסתכון ולא מתתזיעיתון מן סברא דאונגליון הו דשמעתון דאתכרז בכלה בריתא דתחית שמיא הו דאנא פולוס הוית משמשנה:
וחדא אנא בחשא דעל אפיכון וממלא אנא חסירותא דאולצנוהי דמשיחא בבסרי חלף פגרה דאיתוהי עדתא:
הי דאנא הוית משמשנה איך מדברנותא דאלהא דאתיהבת לי בכון דאשמלא מלתה דאלהא:
ארזא הו דמכסי הוא מן עלמא ומן דרא השא דין אתגלי לקדישוהי:
לאילין דצבא אלהא דנודע מנו עותרא דשובחה דארזא הנא בעממא דהויו משיחא דבכון סברא דשובחן:
הו דחנן מכרזינן ומלפינן ומסכלינן לכל ברנש בכל חכמא דנקים לכל ברנש כד גמיר בישוע משיחא:
בהדא הו גיר אף עמל אנא ומתכתש אנא במעדרנותא דחילא דמתיהב לי:
צבא אנא דין דתדעון אינא אגונא אית לי חלפיכון וחלף הנון דבלדיקיא וחלף שרכא אילין דפרצופי לא חזו בבסר:
דנתביאון לבותהון ונתקרבון בחובא לכלה עותרא דפיסא ולסוכלא דידעתה דארזא דאלהא אבא ודמשיחא:
הו דבה כסין כלהין סימתא דחכמתא ודידעתא:
הדא דין אמר אנא דלא אנש נהוא מטעא לכון בפיסא דמלא:
אפן בבסר גיר פריק אנא מנכון אלא ברוח עמכון אנא וחדא אנא דחזא אנא מטכסותכון ושרירותא דהימנותכון דבמשיחא:
איכנא הכיל דקבלתון לישוע משיחא מרן בה הלכו:
כד משררין עקריכון ומתבנין אנתון בה ומתקימין אנתון בהימנותא הי דילפתון דבה תתיתרון בתודיתא:
אזדהרו דלמא אנש נחלצכון בפילספותא ובטעיותא סריקתא איך יולפנא דבנינשא ואיך אסטוכסוהי דעלמא ולא איך משיחא:
דבה עמר כלה מוליא דאלהותא גושמנאית:
ובה אף אנתון משתמליתון דהו איתוהי רשא דכלהין ארכוס ושולטנא:
ובה אתגזרתון גזורתא דלא באידין בשלח בסרא דחטהא בגזורתה דמשיחא:
ואתקברתון עמה במעמודיתא ובה קמתון עמה דהימנתון בחילא דאלהא דאקימה מן בית מיתא:
ולכון דמיתין הויתון בחטהיכון ובעורלות בסרכון אחיכון עמה ושבק לן כלהון חטהין:
ועטא בפוקדנוהי שטר חובין הו דאיתוהי הוא סקובלן ושקלה מן מצעתא וקבעה בזקיפה:
ובשלח פגרה פרסי לארכוס ולשליטנא ואבהת אנון גליאית בקנומה:
לא הכיל אנש נדודכון במאכלא ובמשתיא או בפולגא דעאדא ודריש ירחא ודשבא:
הלין דאיתיהין טלניתא דאילין דעתידן פגרא דין משיחא הו:
ולמא אנש נצבא במכיכות רעינא למחיבותכון דתשתעבדון לפולחנא דמלאכא בדסעא על מדם דלא חזא וסריקאית מתחתר ברעינא דבסרה:
ולא אחד רשא דמנה כלה פגרא מתרכב ומתקים בשרינא ובהדמא ורבא תרביתא דאלהא:
אן גיר מיתתון עם משיחא מן אסטוכסוהי דעלמא למנא איך הו דחיין אנתון בעלמא מתדינין אנתון:
לא לם תקרוב ולא תטעם ולא תקף:
דאיתיהין הלין חשחתא דמתחבלא ופוקדא אנין ויולפנא דבנינשא:
ומתחזין דאית בהין מלתא דחכמתא בפרצוף מכיכותא ודחלת אלהא ודלא חיסין על פגרא לו במדם דמיקר אלא באילין דחשחתא אנין דבסרא:
אן הכיל קמתון עם משיחא דלעל בעו אתר דמשיחא יתב על ימינא דאלהא:
דלעל אתרעו ולא דבארעא:
מיתתון לכון גיר וחייכון כסין עם משיחא באלהא:
ואמתי דמשיחא מתגלא דהויו חיין הידין אף אנתון תתגלון עמה בשובחא:
אמיתו הכיל הדמיכון דבארעא זניותא וטנפותא וכאבא ורגתא בישתא ועלובותא דהי הי דחלת פתכרא:
מטל הלין גיר אתא רוגזה דאלהא על בניה דלא מתטפיסנותא:
ובהלין אף אנתון הלכתון מן קדים כד מתהפכין הויתון בהין:
השא דין אניחו מנכון כלהין הלין רוגזא חמתא בישותא גודפא ממללא טנפא:
ולא תהוון מדגלין חד בחד אלא שולחוהי לברנשא עתיקא עם כלהון הופכוהי:
ולבשו חדתא דמתחדת בידעתא בדמותא דבריה:
כר דלית יהודיא וארמיא ולא גזורתא ועורלותא ולא יוניא וברבריא ולא עבדא וברחארא אלא כל ובכלנש משיחא הו:
לבשו הכיל איך גביא דאלהא קדישא וחביבא רחמא ורוחפא ובסימותא ומכיכות רעינא וניחותא ונגירות רוחא:
והויתון מסיברין חד לחד ושבקין חד לחד ואן אית לאנש על חברה רועמא איכנא דמשיחא שבק לכון הכנא אף אנתון שבוקו:
ועם הלין כלהין חובא דהויו חזקא דגמירותא:
ושלמה דמשיחא נדבר לבותכון דלה אתקריתון בחד פגר והויתון מודין למשיחא:
דמלתה תעמר בכון עתיראית בכל חכמא והויתון מלפין ורדין נפשכון במזמורא ובתשבחתא ובזמירתא דרוחא ובטיבותא הויתון זמרין בלבותכון לאלהא:
וכל מדם דסערין אנתון במלתא ובעבדא בשמה דמרן ישוע משיחא הויתון עבדין והויתון מודין באידה לאלהא אבא:
נשא אשתעבדין לבעליכין איך דזדק במשיחא:
גברא אחבו נשיכון ולא תהוון מרירין עליהין:
בניא אשתמעו לאבהיכון בכלמדם הכנא גיר שפיר קדם מרן:
אבהא לא תרגזון בניכון דלא נתתעיקון:
עבדא אשתמעו בכלמדם למריכון דפגרא לא במחזא עינא איך הנון דשפרין לבנינשא אלא בלבא פשיטא ובדחלתה דמריא:
וכל דעבדין אנתון מן כלה נפשכון עבדו איך דלמרן ולא איך דלבנינשא:
ודעו דמן מרן מקבליתון פורענא בירתותא למריא גיר משיחא פלחיתון:
מסכלנא דין מתפרע איך מדם דאסכל ולית מסב באפא:
מריא עבדו שויותא וכאנותא לות עבדיכון והויתון ידעין דאף לכון אית הו מרא בשמיא:
בצלותא אתאמנו והויתון עירין אנתון בה ומודין:
ומצלין אף עלין דאלהא נפתח לן תרעא דמלתא לממללו ארזא דמשיחא דמטלתה אסיר אנא:
דאגליוהי ואמלליוהי איכנא דולא לי:
בחכמתא הלכו לות בריא וזבנו קארסכון:
ומלתכון בכלזבן בטיבותא איך דבמלחא תהוא ממדכא והויתון ידעין לאנש אנש איכנא ולא לכון למתבו פתגמא:
מדם דלותי דין נודעכון טוכיקוס אחא חביבא ומשמשנא מהימנא וכנתן במריא:
הנא דשדרת לותכון עליה על הדא דנדע מא דלותכון ונביא לבותכון:
עם אנסימוס אחא מהימנא וחביבא הו דאיתוהי מנכון הנון נודעונכון מדם דלותן:
שאל בשלמכון ארסטרכוס שביא דעמי ומרקוס בר דדה דברנבא הו דאתפקדתון עלוהי דאן אתא לותכון תקבלוניהי:
וישוע הו דמתקרא יוסטוס הלין דאיתיהון מן גזורתא והנון בלחוד עדרוני במלכותה דאלהא והנון הוו לי בויאא:
שאל בשלמכון אפפרא הו דמנכון עבדא דמשיחא כד בכלזבן עמל חלפיכון בצלותא דתקומון גמירא ומשמליא בכלה צבינה דאלהא:
סהד אנא גיר עלוהי דטננא סגיאא אית לה חלפיכון וחלף הנון דבלדיקיא ודבאירפוליס:
שאל בשלמכון לוקא אסיא חביבן ודמא:
שאלו בשלמא דאחא דבלדיקיא ודנומפא ודעדתא דבביתה:
ומא דאתקרית אגרתא הדא לותכון עבדו דאף בעדתא דלדיקיא תתקרא והי דאתכתבת מן לדיקיא קראוה אנתון:
ואמרו לארכיפוס דאזדהר בתשמשתא הי דקבלת במרן דתהוא משמלא לה:
שלמא הנא באידא דילי דפולוס הויתון עהדין לאסורי טיבותא עמכון אמין:
פולוס וסלונוס וטימתאס לעדתא דתסלוניקיא דבאלהא אבא ובמרן ישוע משיחא טיבותא עמכון ושלמא:
מודינן לאלהא בכלזבן על כלכון ומתדכרינן לכון בצלותן אמינאית:
ועהדינן קדם אלהא אבא עבדא דהימנותכון ועמלא דחובכון ומסיברנותא דסברכון דבמרן ישוע משיחא:
ידעינן גיר גביותכון אחי חביבוהי דאלהא:
מטל דמסברנותן לא הוא במלא בלחוד הות לותכון אלא אף בחילא וברוחא דקודשא ובפיסא שרירא אף אנתון ידעין אנתון איכנא הוין בינתכון מטלתכון:
ואנתון בן אתדמיתון ובמרן דקבלתון מלתא באולצנא רבא ובחדותא דרוחא דקודשא:
והויתון דמותא לכלהון מהימנא דאית במקדוניא ובאכאיא:
מנכון גיר אשתמעת מלתה דמרן לא בלחוד במקדוניא ובאכאיא אלא בכל אתר הימנותכון דבאלהא אשתמעת איכנא דלא נסתנק דנאמר עליכון מדם:
הנון גיר משתעין אינא מעלנא הוא לן לותכון ואיכנא אתפניתון לות אלהא מן דחלת פתכרא דתפלחון לאלהא חיא ושרירא:
כד מסכיתון לברה מן שמיא לישוע הו דאקים מן בית מיתא דהו מפצא לן מן רוגזא דאתא:
ואנתון ידעין אנתון אחי דמעלנן דלותכון לא הוא סריקאית הוא:
אלא לוקדם חשנן ואצטערנן איך דידעיתון בפיליפוס והידין באגונא רבא מללן עמכון בפרהסיא דאלהן סברתה דמשיחא:
בויאן גיר לא הוא מן טעיותא אפלא מן טנפותא אפלא בנכלא:
אלא איך מא דבקינן לאלהא דתתהימן סברתה הכנא ממללינן לא איך דלבני אנשא נשפר אלא לאלהא הו דבקא לבותן:
אפלא גיר ממתום אתחשחן בממללא שדלא איך דידעין אנתון ולא בעלתא דיענותא אלהא סהד:
ולא בעין שובחא מן בנינשא לא מנכון ולא מן אחרנא כד משכחין הוין יקירא למהוא איך שליחא דמשיחא:
אלא הוין בינתכון מכיכא ואיך מרביניתא דמחבבא בניה:
הכנא אף חנן מחבבינן ומסוחינן למתל לכון לא בלחוד סברתה דאלהא אלא אף נפשן מטל דחביבין אנתון:
עהדין אנתון גיר אחין דלאין הוין ועמלין בעבד אידין בלליא ובאיממא דעל חד מנכון לא נאקר:
אנתון סהדין ואלהא איכנא אכרזן לכון סברתה דאלהא דכיאית וכאנאית ודלא רשין הוין לות כלהון מהימנא:
איכנא דידעין אנתון דמן חד חד מנכון איך אבא מן בנוהי בעין הוין ומלין הוין בלבכון ומסהדינן לכון:
דתהלכון איך דיאא לאלהא הו דקרכון למלכותה ולשובחה:
מטל הנא אף חנן מודינן אמינאית לאלהא דמלתא דאלהא דקבלתון מנן לא הוא איך מלתא דבנינשא קבלתונה אלא איכנא דאיתיה שריראית מלתא דאלהא והי בעבדא מסתערא בכון באילין דמהימנין:
אנתון דין אחי אתדמיתון לעדתא דאלהא דביהוד הלין דבישוע משיחא דהכן סיברתון אף אנתון מן בני שרבתכון איכנא דאף הנון מן יהודיא:
הנון דלמרן ישוע משיחא קטלו ולנביא דמנהון ולן רדפו ולאלהא לא שפרין ועבידין סקובלא לכלהון בני אנשא:
דכלין לן דנמלל עם עממא דנחון למשלמו חטהיהון בכלזבן מטי דין עליהון רוגזא עדמא לחרתא:
חנן דין אחין הוין יתמא מנכון זבנא דשעתא באפין ולא בלבן ויתיראית אתחפטן למחזא אפיכון בחובא סגיאא:
וצבין דנאתא לותכון אנא פולוס חדא זבן ותרתין ועוכני סטנא:
אינו גיר סברן וחדותן וכלילא דשובהרן אלא אן אנתון קדם מרן ישוע במאתיתה:
אנתון אנון גיר תשבוחתן וחדותן:
ומטל דלא חמסנן צבין למפש באתנוס בלחודין:
ונשדר לותכון לטימתאוס אחון ומשמשנא דאלהא ומעדרנן בסברתה דמשיחא דנשררכון ונבעא מנכון על הימנותכון:
דלא אנש מנכון תתקטע לה באולצנא הלין אנתון גיר ידעין אנתון דלהדא הו סימינן:
אף כד לותכון הוין גיר קדמן אמרן לכון דעתידינן למתאלצו איכנא דידעין אנתון דהוא:
מטל הנא אף אנא לא חמסנת עדמא דשדרת דאדע הימנותכון דדלמא ננסיכון מנסינא ונהוא עמלן סריקא:
השא דין מן דאתא לותן טימתאוס מן צאדיכון וסברן על הימנותכון ועל חובכון ודאית לותכון עוהדנן טבא בכל עדן וסוין אנתון למחזין איכנא דאף חנן לכון:
מטל הנא אתביאן בכון אחין על כלהין עקתן ואולצנין מטל הימנותכון:
והשא הו חיינן אן אנתון תתקימון במרן:
אידא גיר תודיתא משכחינן למפרע חלפיכון לאלהא על כל חדותא דחדינן מטלתכון:
אלא דקדם אלהא יתיראית נתכשף בלליא ובאיממא דנחזא אפיכון ונגמור מא דחסירא הימנותכון:
הו דין אלהא אבון ומרן ישוע משיחא נתרוץ אורחן לותכון:
ונסגא וניתר חובכון דחד לות חד ודלות כלנש איכנא דחנן מחבינן לכון:
ונקים לבותכון דלא רשין בקדישותא קדם אלהא אבון במאתיתה דמרן ישוע משיחא דעם כלהון קדישוהי:
מכיל אחי בעינן מנכון ומתכשפינן לכון במרן ישוע דאיך דקבלתון מנן איכן ולא לכון דתהלכון ותשפרון לאלהא דיתיראית תוספון:
ידעין אנתון גיר אילין פוקדנא יהבן לכון במרן ישוע:
הנו גיר צבינה דאלהא קדישותכון ודתהוון פריקין מן כל זניותא:
ונהוא ידע אנש אנש מנכון למקנא מאנה בקדישותא ובאיקרא:
ולא בחשא דרגתא איך שרכא דעממא הנון דלא ידעין לאלהא:
ולא תהוון משיחין למעבר ולמעלב אנש לאחוהי בהדא צבותא מטל דמרן הו תבועא על הלין כלהין איכנא דאף מן קדם זבנא אמרן לכון וסהדן:
לא גיר קרכון אלהא לטנפותא אלא לקדישותא:
מכיל מן דטלם לא הוא לברנשא טלם אלא לאלהא הו דיהב בכון רוחה קדישתא:
על חובא דין דאחא לא סניקיתון למכתב לכון אנתון גיר קנומכון מלפא אנתון דאלהא דתחבון חד לחד:
אף עבדין אנתון הכנא לכלהון אחא דבכלה מקדוניא בעא אנא דין מנכון אחי דתתיתרון:
ותתחפטון דתהוון שלין וענין בסוערניכון והויתון פלחין באידיכון איכנא דפקדנכון:
דתהוון מהלכין באסכמא לות בריא ועל אנש לא תסתנקון:
צבא אנא דין דתדעון אחי דעל אילין דדמכין לא תהוא כריא לכון איך שרכא דאנשא דסברא לית להון:
אן גיר מהימנינן דישוע מית וקם הכנא אף אלהא לאילין דדמכו בישוע מיתא עמה:
הדא דין אמרינן לכון במלתה דמרן דחנן אילין דמשתחרינן במאתיתה דמרן דחיינן לא נדרך לאילין דדמכו:
מטל דהו מרן בפוקדנא ובקלא דריש מלאכא ובקרנא דאלהא נחת מן שמיא ומיתא דבמשיחא נקומון לוקדם:
והידין חנן אילין דמשתחרינן דחיינן נתחטף עמהון אכחדא בעננא לאורעה דמרן באאר והכנא בכלזבן עם מרן נהוא:
הוו הכיל מביאין חד לחד במלא הלין:
על זבנא דין ועדנא אחי לא סניקיתון למכתב לכון:
אנתון גיר שריראית ידעין אנתון דיומה דמרן איך גנבא בלליא הכנא אתא:
כד נאמרון דשלמא הו ושינא והידין מנשליא נקום עליהון אבדנא איך חבלא על בטנתא ולא נמדון:
אנתון דין אחי לא הויתון בחשוכא דהו יומא איך גנבא נדרככון:
כלכון גיר בני נוהרא אנתון ובני איממא ולא הויתון בני לליא ולא בני חשוכא:
לא נדמך הכיל איך שרכא אלא הוין עירין ומהונין:
אילין גיר דדמכין בלליא הו דמכין ואילין דרוין בלליא הו רוין:
חנן דין דבני איממא חנן הוין עירין ברעינן ולבישין שרינא דהימנותא ודחובא ונסים סנורתא דסברא דחיא:
מטל דלא סמן אלהא לרוגזא אלא לקנינא דחיא במרן ישוע משיחא:
הו דמית על אפין דאן עירינן ואן דמכינן אכחדא עמה נחא:
מטל הנא ביאו חד לחד ובנו חד לחד איכנא דאף עבדיתון:
בעינן דין מנכון אחי דהויתון ידעין לאילין דלאין בכון וקימין באפיכון במרן ומלפין לכון:
דהוו חשיבין לכון בחובא יתירא ומטל עבדהון אשתינו עמהון:
בעינן דין מנכון אחי רדו למסכלנא ולבבו לזעורי נפשא וסבו טענא דמחילא ואגרו רוחכון לות כלנש:
ואזדהרו דלמא אנש מנכון בישתא חלף בישתא נפרוע אלא בכלזבן הרטו בתר טבתא לות חדדא ולות כלנש:
הוו חדין בכלזבן:
ומצלין דלא שלוא:
ובכל מדם הוו מודין הנו גיר צבינה דאלהא בישוע משיחא בכון:
רוחא לא תדעכון:
נביותא לא תסלון:
כלמדם בקו ודשפיר אחודו:
ומן כל צבו בישא ערוקו:
הו דין אלהא דשלמא נקדשכון גמיראית לכלכון וכלה רוחכון ונפשכון ופגרכון ננטר דלא רשין למאתיתה דמרן ישוע משיחא:
מהימן הו מן דקרכון דהו נעבד:
אחי צלו עלין:
שאלו בשלמא דאחין כלהון בנושקתא קדישתא:
מומא אנא לכון במרן דתתקרא אגרתא הדא לכלהון אחא קדישא:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עמכון אמין:
פולוס וסלונוס וטימתאוס לעדתא דתסלוניקיא דבאלהא אבון ומרן ישוע משיחא:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
למודיו לאלהא בכלזבן חיבינן עליכון אחי איך מא דולא דיתיראית רביא הימנותכון וסגא חובא דכלכון דכלנש לות חברה:
איך דאף חנן בכון נהוא משתבהרין חנן בעדתא דאלהא על הימנותכון ועל מסיברנותכון דבכלה רדיפותכון ואולצניכון דמסיברין אנתון:
לתחויתא דדינא כאנא דאלהא דתשוון למלכותה הי דעל אפיה חשיתון:
ואן כאנא קדם אלהא דנפרוע אולצנא לאלוציכון:
ולכון דמתאלציתון נחא עמן בגלינה דמרן ישוע משיחא דמן שמיא עם חילא דמלאכוהי:
מא דעבד תבעתא בגוזלא דנורא מן הנון דלא ידעו לאלהא ומן הנון דלא אשתודעו לסברתה דמרן ישוע משיחא:
דהנון בדינא נתפרעון אבדנא דלעלם מן פרצופה דמרן ומן שובחא דחילה:
מא דאתא דנשתבח בקדישוהי ונחוא תדמרתה במהימנוהי דתתהימן סהדותן דעליכון בהו יומא:
מטלהנא בכלזבן מצלינן עליכון דנשויכון אלהא לקרינכון ונמליכון כלה צבינא דטבתא ועבדא דהימנותא בחילא:
דנשתבח בכון שמה דמרן ישוע משיחא אף אנתון בה איך טיבותה דאלהן ומרן ישוע משיחא:
בעינן דין מנכון אחי על מאתיתה דמרן ישוע משיחא ועל כנושיא דילן דלותה:
דלא עגל תתזיעון ברעיניכון ולא תתוהון לא מן מלתא ולא מן רוחא ולא מן אגרתא דאיך דמן לותן הי דהא לם מטי יומה דמרן:
למא אנש נטעיכון בחד מן אסכמין מטל דאן לא תאתא לוקדם מרודותא ונתגלא ברנשא דחטיתא ברה דאבדנא:
הו דלקובלא הו ומשתעלא על כל מן דמתקרא אלה ודחלא איכנא דאף בהיכלא דאלהא איך אלהא נתב ונחוא על נפשה איך דאלהא הו:
לא עהדיתון דכד לותכון הוית הלין אמרת הוית לכון:
והשא ידעין אנתון מא דאחיד דנתגלא הו בזבנה:
ארזא גיר דעולא מן כדו שרי למתחפטו בלחוד אן הו מא דהשא אחיד נשתקל מן מצעתא:
והידין נתגלא עולא הו דמרן ישוע נסיפיוהי ברוח פומה ונבטליוהי בגלינא דמאתיתה:
מאתיתה גיר דהו במעבדנותא הי דסטנא בכל חיל ואתותא ותדמרתא דגלתא:
ובכלה טועיי דעולא דהויא באבידא על דלא קבלו חובא דקושתא דבה נחון:
מטלהנא נשדר להון אלהא מעבדנותא דטועיי דנהימנון לשוקרא:
ונתדינון כלהון אילין דלא הימנו בקושתא אלא אצטביו בעולא:
חנן דין חיבינן למודיו לאלהא בכלזבן על אפיכון אחין חביבוהי דמרן דגבכון אלהא מן רשיתא לחיא בקדישותא דרוחא ובהימנותא דשררא:
להלין הו גיר קרכון במסברנותא דילן דתהוון תשבוחתא למרן ישוע משיחא:
מכיל אחי אתקימו וחמסנו בפוקדנא דילפתון אן במלתא ואן באגרתא דילן:
הו דין מרן ישוע משיחא ואלהא אבון הו דאחבן ויהב לן בויאא דלעלם וסברא טבא בטיבותה:
נביא לבותכון ונקים בכל מלא ובכל עבד טב:
מן השא אחין צלו עלין דמלתה דמרן תהוא רהטא ומשתבחא בכל דוכא איך דלותכון:
ודנתפצא מן בנינשא בישא וענתא לו גיר דכלנש הי הימנותא:
מהימן הו דין מריא דהו ננטרכון ונשוזבכון מן בישא:
תכילינן דין עליכון במרן דמדם דמפקדינן לכון עבדתון אף עבדיתון:
ומרן נתרוץ לבותכון לחובה דאלהא ולמסברנותה דמשיחא:
מפקדינן לכון דין אחי בשמה דמרן ישוע משיחא דהויתון פריקין מן כל אחא אינא דביש ביש מהלך ולא איך פוקדנא דקבלו מנן:
אנתון גיר ידעין אנתון איכנא ולא למתדמיו בן דלא הלכן ביש ביש בינתכון:
אפלא לחמא דמגן אכלן מן אנש מנכון אלא בעמלא ובלאותא בלליא ובאיממא פלחין הוין דעל אנש מנכון לא נאקר:
לא הוא מטל דלא שליט לן אלא דבנפשן נתל לכון טופסא דבן תתדמון:
אף כד לותכון הוין גיר הדא מפקדין הוין לכון דכל דלא צבא דנפלוח אפלא נלעס:
שמעינן גיר דאית בכון אנשא דביש ביש מהלכין ומדם לא פלחין אלא אן סריקתא:
להון דין להלין מפקדינן ובעינן מנהון במרן ישוע משיחא דבשליא נהוון פלחין ואכלין לחמהון:
אנתון דין אחי לא תמאן לכון למעבד דשפיר:
ואן אנש לא משתמע למלין הלין דבאגרתא נתפרש לכון הנא ולא הויתון מתחלטין עמה דנבהת:
ולא איך בעלדבבא תאחדונה אלא הויתון מרתין לה איך דלאחא:
הו דין מרה דשלמא נתל לכון שלמא בכלזבן בכלמדם מרן עם כלכון:
שלמא בכתבת אידי אנא פולוס כתבת דאיתוהי אתא דבכלהין אגרתי הכנא כתב אנא:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם כלכון אמין:
פולוס שליחא דישוע משיחא בפוקדנא דאלהא מחינן ודמשיחא ישוע סברן:
לטימתאוס ברא שרירא בהימנותא טיבותא ורחמא ושלמא מן אלהא אבון ומשיחא ישוע מרן:
בעית הוית מנך כד אזל אנא למקדוניא דתקוא באפסוס ותפקד לאנש אנש דלא נלפון יולפנא משחלפא:
ולא נתרמון לשועיתא ולתשעיתא דשרבתא דסכא לית להון הלין דחרינא הו עבדן יתיראית ולא בנינא בהימנותא דאלהא:
סכה דין דפוקדנא איתוהי חובא דמן לבא דכיא ומן תארתא טבתא ומן הימנותא שרירתא:
ומנהין מן הלין טעו אנשא וסטו למלא סריקתא:
בדבעו למהוא מלפנא דנמוסא כד לא מסתכלין מדם דממללין ולא מדם דעלוהי מתחרין:
ידעינן דין דנמוסא שפיר הו אן אנש אכותה דנמוסא נתדבר בה:
כד ידע דלכאנא נמוסא לא סים אלא לעולא ולמרודא ולרשיעא ולחטיא ולענתא ולאילין דלא דכין ולאילין דמחין לאבהיהון ולאילין דמחין לאמהתהון ולקטולא:
ולזניא ולשכבי עם דכרא ולגנבי בני חארא ולדגלא ולעברי על מומתא ולכלמדם דאיתוהי סקובלא ליולפנא חלימא:
דאונגליון דתשבוחתה דאלהא מברכא הו דאנא אתהימנת:
ומודא אנא לה דחילני למרן ישוע משיחא דחשבני מהימנא וסמני לתשמשתה:
לי דמן קדים מגדפן הוית ורדוף ומצערן אלא אתחננת מטל דכד לא ידע הוית עבדת דלא הימנותא:
סגית בי דין טיבותה דמרן והימנותא וחובא דבישוע משיחא:
מהימנא הי מלתא ושויא הי למקבלותה דישוע משיחא אתא לעלמא למחיו לחטיא דקדמיהון אנא אנא:
אלא מטל הנא רחם עלי דבי קדמא נחוא ישוע משיחא כלה מגרת רוחה לתחויתא דאילין דעתידין דנהימנון בה לחיא דלעלם:
למלכא דין דעלמא להו דלא מתחבל ולא מתחזא דהויו חד אלהא איקרא ותשבוחתא לעלם עלמין אמין:
הנא פוקדנא מגעל אנא לך ברי טימתאוס איך נביותא קדמיתא דהוי עליך דתפלוח בהין פלחותא הדא שפירתא:
בהימנותא ובתארתא טבתא אילין גיר דלהדא דחקו מנהון מן הימנותא אסתרקו:
איך הומנאוס ואלכסנדרוס הלין דאשלמת לסטנא דנתרדון דלא נהוון מגדפין:
בעא אנא הכיל מנך דמן קדם כלמדם בעותא תהוא מקרב לאלהא וצלותא ותחננתא ותודיתא חלף כלהון בנינשא:
חלף מלכא ורורבנא דעומרא שליא וניחא נעמר בכלה דחלת אלהא ודכיותא:
הדא גיר שפירא ומקבלא קדם אלהא מחינן:
הו דצבא דכלהון בנינשא נחון ונתפנון לידעתא דשררא:
חד הו גיר אלהא וחד הו מצעיא דאלהא ודבנינשא ברנשא ישוע משיחא:
הו דיהב נפשה פורקנא חלף כל אנש סהדותא דאתת בזבנה:
הי דאנא אתסימת כרוזה ושליחה קושתא אמר אנא ולא מדגל אנא דהוית מלפנא דעממא בהימנותא דשררא:
צבא אנא הכיל דהוו מצלין גברא בכל דוכא כד מרימין אידיהון דכיאית דלא רוגזא ודלא מחשבתא:
הכנא אף נשא באסכמא נכפא דלבושא בתחמצתא ובנכפותא נהוא תצביתהין לא בגדולא ובדהבא או במרגניתא או בנחתא שפירא:
אלא בעבדא טבא איכנא דיאא לנשא דמשתודין דחלת אלהא:
אנתתא בשליא הות ילפא בכל שועבד:
לאנתתא גיר למלפו לא מפס אנא ולא לממרחו על גברא אלא תהוא בשליא:
אדם גיר אתגבל לוקדם והידין חוא:
ואדם לא טעא אנתתא דין טעת ועברת על פוקדנא:
חיא דין ביד ילדיה אן נקוון בהימנותא ובחובא ובקדישותא ובנכפותא:
מהימנא הי מלתא דאן אנש ראג קשישותא עבדא טבא ראג:
ולא דין דנהוא קשישא אינא דמומא לא משתכח בה והוא בעלא דחדא אנתתא אינא דעיר רעינה ונכף ומטכס ורחם אכסניא ומלפן:
ולא עבר על חמרא ולא רהטא אידה לממחא אלא נהוא מכיך ולא נצי ולא רחם כספא:
ומדבר ביתה שפיר ואחיד בנוהי בשועבדא בכלה דכיותא:
אן גיר ביתא דנפשה לא ידע דנדבר שפיר איכנא משכח עדתה דאלהא דנדבר:
ולא נהוא טלא תולמדה דלא נתרים ונפל בדינה דסטנא:
ולא דין דאף סהדותא שפירתא אית לה מן בריא דלא נפל בחסדא ובפחא דסטנא:
ואף משמשנא הכנא נהוון דכין ולא נמללון תרתין ולא נהוון צלין לחמרא סגיאא ולא נרחמון יותרנא טנפא:
אלא נאחדון ארזא דהימנותא בתארתא דכיתא:
והנון הלין נתבקון לוקדם והידין נשמשון כד איתיהון דלא רשין:
הכנא אף נשא נהוין נכפן ונהוא עיר רעינהין ונהוין מהימנן בכל מדם ולא נהוין אכלן קרצא:
משמשנא נהוון אינא דחדא אנתתא הות לה ודבר בנוהי וביתה שפיר:
אילין גיר דשמשו שפיר דרגא טבא קנין לנפשהון ומגלא אפא סגיאא בהימנותא דישוע משיחא:
הלין כתב אנא לך כד מסבר אנא דבעגל אתא אנא לותך:
ואן הו דין דמוחר אנא דתדע איכנא ולא למתהפכו בביתה דאלהא דאיתיה עדתא דאלהא חיא עמודא ושתאסתא דשררא:
ושריראית רב הו ארזא הנא דכאנותא דאתגלי בבסר ואזדדק ברוח ואתחזי למלאכא ואתכרז בית עממא ואתהימן בעלמא ואסתלק בשובחא:
רוחא דין פשיקאית אמרא דבזבנא אחריא נפרקון אנש אנש מן הימנותא ונאזלון בתר רוחא טעיתא ובתר יולפנא דשאדא:
הלין דבאסכמא דגלא מטעין וממללין כדבותא וכוין בתארתהון:
וכלין למזדוגו ומפרקין מן מאכלתא אילין דאלהא ברא אנין לחושחא ולתודיתא לאילין דמהימנין וידעין שררא:
מטל דכל דברא לאלהא שפיר הו ולית מדם דמסלי אן בתודיתא נתנסב:
מתקדש גיר במלתא דאלהא ובצלותא:
הלין אן תהוא מלף לאחיך משמשנא טבא תהוא דישוע משיחא כד מתרבא אנת במלא דהימנותא וביולפנא טבא דיליף אנת:
מן שועיתא דין פכיהתא דסבתא אשתאל ודרש נפשך בכאנותא:
דורשא גיר דפגרא זבנא הו זעורא מותר כאנותא דין בכל מדם מותרא ואית לה שוודיא דחיא דזבנא הנא ודעתיד:
מהימנא הי מלתא ושויא הי למקבלותה:
מטל הדא הו גיר לאינן ומתחסדינן דמסברינן באלהא חיא דאיתוהי מחינא דבנינשא כלהון יתיראית דמהימנא:
הלין אלף ופקד:
ולא אנש נבסא על טליותך אלא הוי דמותא למהימנא במלתא ובהופכא ובחובא ובהימנותא ובדכיותא:
עד אתא אנא אתחפט בקרינא ובבעותא וביולפנא:
ולא תבסא במוהבתא דאית בך הי דאתיהבת לך בנביותא ובסים אידא דקשישותא:
בהלין אתהגא ובהין הוי דתתידע לכלנש דלקדמיך אתא אנת:
ואזדהר בנפשך וביולפנך וחמסן בהון כד הלין גיר תעבד נפשך תחא ולאילין דשמעין לך:
בקשישא לא תגעור אלא אפיסיהי איך דלאבא ולאילין דטלין איך דלאחיך:
ולקשישתא איך אמהתא ולאילין דטלין איך דלאחותך בכלה דכיותא:
לארמלתא יקר לאילין דארמלתא אנין בשררא:
ואן אית ארמלתא דאית לה בניא או בני בניא נאלפון לוקדם דבבני ביתהון נזדדקון ונפרעון חובלא לאבהיהון הדא גיר מקבלא קדם אלהא:
אידא דין דשריראית ארמלתא הי ומשוחדתא הדא סברה על אלהא הו ואמינא בצלותא ובבעותא בלליא ובאיממא:
אידא דין דפלחא אסטרניא מיתא הי כד חיא:
הלין הוית מפקד להין דדלא רשין נהוין:
אן אנש גיר דאילין דדילה אנון ויתיראית דאילין דאיתיהון בני ביתא דהימנותא לא יצף הנא כפר לה בהימנותא וביש הו מן אילין דלא מהימנין:
הוית הכיל גבא ארמלתא אידא דלא בצירא מן שתין שנין אידא דלחד הו גברא הות:
ואית לה סהדותא דעבדא שפירא אן רבית בניא אן קבלת אכסניא אן אשיגת רגליהון דקדישא אן ארוחת לאליצא אן הלכת בכל עבד טב:
מן ארמלתא דין אילין דטלין אשתאל מצטרין להין גיר על משיחא ובעין למהוא לגברא:
ודינהין קים הו דטלם הימנותהין קדמיתא:
ילפן דין אף חבננותא כד מתכרכן בית בתא ולא בלחוד חבננותא אלא אף דנסגין ממללא ונפרקן סריקתא ונמללן מדם דלא ולא:
צבא אנא הכיל דאילין דטלין נזדוגן ונאלדן בניא ונדברן בתיהין ולא נתלן לבעלדבבא אפלא חדא עלתא דצוחיתא:
על דהשא גיר שריו אנש אנש למסטא בתר סטנא:
אן אנש מהימנא או מהימנתא אית להון ארמלתא נתרסון אנין ולא נאקרן על עדתא דלאילין דארמלתא אנין דשררא תספק:
קשישא אילין דשפיר מתדברין לאיקרא עפיפא נשוון יתיראית אילין דלאין במלתא וביולפנא:
אמר גיר כתבא דלא תבלום תורא בדרכתא ושוא הו פעלא אגרה:
על קשישא קטגרנותא לא תקבל אלא על פום תרין ותלתא סהדין:
לאילין דחטין קדם כלנש כון דאף שרכא דאנשא נדחלון:
מסהד אנא לך קדם אלהא ומרן ישוע משיחא ומלאכוהי גביא דהלין תטר ולא נתקדם רעינך למדם ולא תסעור מדם במסב באפא:
אידא בעגל על אנש לא תסים ולא תשתותף בחטהא נוכריא נפשך טר בדכיותא:
ומכיל מיא לא תשתא אלא חמרא קליל הוית שתא מטל אסטומכך ומטל כורהניך אמינא:
אית בנינשא דחטהיהון ידיעין אנון ומקדמין להון לבית דינא ואית דבתרהון אזלין:
הכנא אף עבדא טבא ידיעין אנון ואילין דאחרניאית אנון למטשא לא משכחין:
אילין דאיתיהון תחית נירא דעבדותא למריהון בכל איקר נאחדון דלא נהוא שמה דאלהא ויולפנה מתגדף:
אילין דין דאית להון מריא מהימנא לא נבסון בהון על דאחיהון אנון אלא יתיראית נשמשון אנון על דמהימנא אנון וחביבא הלין דמתתניחין בתשמשתהון הלין אלף ובעי מנהון:
אן דין אית אנש דמלף יולפנא אחרנא ולא מתקרב למלא חלימתא דמרן ישוע משיחא וליולפנא דדחלת אלהא:
הנא מתרים כד מדם לא ידע אלא כריה בדרשא ובבעתא דמלא דמנהין הוא חסמא וחרינא וגודפא ומסם ברעינא בישא:
ושחקא דבנינשא אילין דמחבל רעינהון וגליזין מן קושתא וסברין דתגורתא הי דחלת אלהא אנת דין אתרחק מן הלין:
תאגורתן גיר דילן רבא הי דאיתיה דחלת אלהא בחשחתא דמסתן:
מדם גיר לא אעלן לעלמא וידיעא דאפלא דנפק מנה משכחינן:
מטל הנא ספקא לן מאכולתא ותכסיתא:
אילין דין דצבין למעתר נפלין בנסיונא ובפחא וברגיגתא סגיאתא דסכלן ומסגפן ומטבען לבנינשא בחבלא ובאבדנא:
עקרא דין דכולהין בישתא איתיה רחמת כספא ואית אנשא דאתרגרגו לה ומן הימנותא טעו ונפשהון אעלו לדאונא סגיאא:
אנת דין או ברנשא דאלהא מן הלין ערוק והרט בתר זדיקותא ובתר כאנותא ובתר הימנותא ובתר חובא ובתר מסיברנותא ובתר מכיכותא:
ואתכתש באגונא טבא דהימנותא ואדרך חיא דלעלם דלהון אתקרית ואודית תודיתא טבתא קדם סהדא סגיאא:
מסהד אנא לך קדם אלהא הו דמחא כל וישוע משיחא הו דאסהד קדם פנטיוס-פילטוס סהדותא שפירתא:
דתטריוהי פוקדנא דלא טולשא ודלא מומא עדמא לגלינה דמרן ישוע משיחא:
הו דעתיד בזבנה נחויוהי אלהא מברכא וחילתנא בלחודוהי מלכא דמלכא ומרא דמרותא:
הו דהו בלחודוהי לא מתחבל ועמר בנוהרא דאנש לא משכח דנתקרב לה ואנש מן בנינשא לא חזיהי ואפלא מצא למחזיה הו דלה איקרא ושולטנא לעלם עלמין אמין:
לעתירא דעלמא הנא פקד דלא נתרימון ברעיניהון ולא נתתכלון על עותרא דלית עלוהי תוכלנא אלא על אלהא חיא הו דיהב לן כל עתיראית לניחן:
ונעבדון עבדא טבא ונעתרון בסוערנא שפירא ונהוון דלילין למתל ולמשתותפו:
ונסימון לנפשהון שתאסתא טבתא למדם דעתיד דנדרכון חיא שרירא:
או טימתאא אזדהר במדם דאתגעל לך וערוק מן בנת קלא סריקתא ומן הפכתא דידעתא דגלתא:
אילין גיר דמשתודין לה טעו להון מן הימנותא טיבותא עמך אמין:
פולוס שליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא ובמולכנא דחיא דבישוע משיחא:
לטימתאוס ברא חביבא טיבותא ורחמא ושלמא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא:
מודא אנא לאלהא הו דלה משמש אנא מן אבהתי בתארתא דכיתא דאמינאית מתדכר אנא לך בצלותי דלליא ודאיממא:
וסוא אנא למחזיך ומתדכר אנא דמעיך דאתמלא חדותא:
בעוהדנא דהוא לי בהימנותך שרירתא הי דשרת לוקדם באמא דאמך לואיס ובאמך אוניקא מפס אנא דין דאף בך:
מטל הנא מעהד אנא לך דתעיר מוהבתא דאלהא הי דאית בך בסים אידי:
לא גיר יהב לן אלהא רוחא דדחלתא אלא דחילא ודחובא ודמרתינותא:
לא הכיל תבהת בסהדותה דמרן אפלא בי באסירה אלא שקול בישתא עם אונגליון בחילא דאלהא:
הו דאחין וקרן בקרינא קדישא לו איך עבדין אלא איך צבינה וטיבותה הי דאתיהבת לן בישוע משיחא מן קדם זבנא דעלמא:
ואתגלית השא בגלינה דמחינן ישוע משיחא דבטל למותא וחוי חיא ולא מתחבלנותא באונגליון:
הו דאתתסימת בה אנא כרוזא ושליחא ומלפנא דעממא:
מטל הדא מסיבר אנא הלין ולא בהת אנא ידע אנא גיר במן הימנת ומפס אנא דמטיא באידוהי גועלני למטר לי ליומא הו:
נהוין לך חורא מלא חלימתא דשמעת מני בהימנותא ובחובא דבישוע משיחא:
גועלנא טבא טר ברוחא דקודשא הי דעמרת בן:
ידע אנת הדא דהפכו מני כלהון הלין דבאסיא דאיתיהון מנהון פוגלוס והרמגנוס:
נתל מרן רחמא לביתה דאנסיפורוס דזבנין סגיאן אניחני ובששלתא דאסורי לא בהת:
אלא אף כד אתא לרהומי בחפיטותא בעני ואשכחני:
נתל לה מרן דנשכח רחמא לות מרן ביומא הו וכמא דשמשני באפסוס יתיראית ידע אנת:
אנת הכיל ברי אתחיל בטיבותא דבישוע משיחא:
ואילין דשמעת מני ביד סהדא סגיאא הנין אגעל לאנשא מהימנא אילין דמטיא באידיהון אף לאחרנא למלפו:
וסיבר בישתא איך פלחא טבא דישוע משיחא:
לא אנש פלח ומתפכר בצבותא דעלמא דנשפר להו מן דגביהי:
ואן מתכתש אנש לא מתכלל אן בנמוסה לא מתכתש:
לאכרא דלאא ולא לה דקדמא מן פארוהי נסתיבר:
אסתכל מדם דאמר אנא נתל לך מרן חכמתא בכל מדם:
אתדכר לישוע משיחא דקם מן בית מיתא הו דאיתוהי מן זרעא דדויד איך אונגליון דילי:
דבה סבל אנא בישתא עדמא לאסורא איך עבד בישתא אלא מלתה דאלהא לא אסירא:
מטל הנא כלמדם מסיבר אנא מטל גביא דאף הנון נשכחון חיא דבישוע משיחא עם שובחא דלעלם:
מהימנא הי מלתא אן גיר מיתן עמה אף עמה נחא:
ואן נסיבר אף נמלך עמה אן דין נכפור בה אף הו נכפור בן:
ואן לא נהימן בה הו בהימנותה מקוא דנכפור גיר בנפשה לא משכח:
הלין הוית מעהד להון ומסהד קדם מרן דלא נהוון מתחרין במלא דלא יותרן לסוחפא דאילין דשמעין להין:
ונתבטל לך דתקים נפשך גמיראית קדם אלהא פלחא דלא בהתתא דמכרז תריצאית מלתא דשררא:
ומן מלא סריקתא דלית בהין חשחו אשתאל יתיראית גיר נוספון על רושעהון הנון דענין בהין:
ומלתהון איך חלדיתא נומא תאחוד בסגיאא איתוהי דין חד מנהון הומנאוס ואחרנא פילטוס:
הלין דטעו מן שררא כד אמרין דקימתא דמיתא הות לה והימנותא דאנש אנש מהפכין:
שתאסתא דין שרירתא דאלהא קימא הי ואית לה חתמא הנא וידע מריא לאילין דדילה אנון ונפרוק מן עולא כל דקרא לשמה דמריא:
בביתא דין רבא לא הוא מאנא דדהבא בלחוד או דסאמא אית בה אלא אף דקיסא אף דפחרא מנהון לאיקרא ומנהון לצערא:
אן אנש הכיל נדכא נפשה מן הלין הוא מאנא דכיא לאיקרא דעהן לחושחא דמרה ומטיב לכל עבד טב:
מן כלהין רגיגתא דטליותא ערוק והרט בתר כאנותא והימנותא וחובא ושלמא עם אילין דקרין למרן בלבא דכיא:
חרינא סכלא אילין דדלא מרדו אנון אשתאל מנהון ידע אנת גיר דתכתושא מולדין:
עבדה דין דמרן לא חיב למתכתשו אלא דנהוא מכיך לות כלנש ומלפן ונגירא רוחה:
דנהוא רדא לאילין דמתחרין לקובלה במכיכותא דלמא נתל להון אלהא תיבותא ונדעון שררא:
ונעהדון נפשהון ונפרקון מן פחה דסטנא דבה אתתצידו לצבינה:
הדא דין הוית ידע דביומתא אחריא נאתון זבנא קשיא:
ונהוון בנינשא רחמי נפשהון ורחמי כספא שבהרנא רמא מגדפנא דלאנשיהון לא מתטפיסין כפרי בטיבותא רשיעא:
אכלי קרצא משעבדי לרגתא בעריריא סניי טבתא:
משלמנא מסרהבא חתירא רחמי רגיגתא טב מן חובה דאלהא:
דאית להון אסכמא דדחלת אלהא ומן חילה רחיקין אילין דהכנא אנון דחוק אנון מנך:
מנהון אנון גיר הלין דמחלדין בית בתא ושבין נשא דטמירן בחטהא ומתדברן לרגיגתא משחלפתא:
דבכלזבן ילפן וממתום לידעתא דשררא למאתא לא משכחין:
איכנא דין דינס וימבריס קמו לוקבל מושא הכנא אף הנון קימין לוקבל שררא אנשא דמחבל רעינהון וסלין מן הימנותא:
אלא לא נאתון לקדמיהון שטיותהון גיר מתידעא הי לכלנש איכנא דאף דהנון אתידעת:
אנת דין אתית בתר יולפני ובתר דוברי ובתר צביני ובתר הימנותי ובתר נגירות רוחי ובתר חובי ובתר מסיברנותי:
ובתר רדיפותי ובתר חשי וידע אנת אילין סיברת באנטיכיא ובאיקנון ובלוסטרא אידא רדיפותא סיברת ומן כלהין פציני מרי:
וכלהון דין אילין דצבין בדחלת אלהא דנחון בישוע משיחא מתרדפין:
בנינשא דין בישא ומטעינא נוספון על בישותהון כד טעין ומטעין:
אנת דין קוא באילין דילפת ואשתררת ידע אנת גיר מן מנו ילפת:
ודמן טליותך ספרא קדישא יליף אנת דמשכחין דנחכמונך לחיא בהימנותא דישוע משיחא:
כל כתב דברוחא אתכתב מותרנא הו ליולפנא ולכוונא ולתורצא ולמרדותא דבכאנותא:
דנהוא גמיר ברנשא דאלהא ולכל עבד טב משלמן:
מסהד אנא לך קדם אלהא ומרן ישוע משיחא הו דעתיד למדן חיא ומיתא בגלינא דמלכותה:
אכרז מלתא וקום בחפיטותא בזבנא ודלא זבנא אכס וכון בכלה מגרת רוחא ויולפנא:
נהוא גיר זבנא דליולפנא חלימא לא נשתמעון אלא איך רגיגתהון נסגון לנפשהון מלפנא בחותחתא דמשמעתהון:
ומן שררא נהפכון אדנהון לשועיתא דין נסטון:
אנת דין הוית עיר בכלמדם וסיבר בישתא ועבדא עבד דמסברנא ותשמשתך שלם:
אנא גיר מכיל מתנקא אנא וזבנא דאשתרא מטא:
אגונא שפירא אתכתשת ורהטי שלמת והימנותי נטרת:
ומן השא נטיר לי כלילא דכאנותא דנפרעיוהי לי מרי ביומא הו דהויו דינא כאנא לא דין בלחוד לי אלא אף לאילין דאחבו לגלינה:
נתבטל לך דתאתא לותי בעגל:
דמא גיר שבקני ואחב עלמא הנא ואזל לה לתסלוניקא קרסקוס לגלטיא טטוס לדלמטיא:
לוקא הו בלחודוהי עמי למרקוס דבר ואיתיהי עמך עהן לי גיר לתשמשתא:
לטוכיקוס דין שדרת לאפסוס:
בית כתבא דין דשבקת בטרואוס לות קרפוס מא דאתא אנת איתיהי וכתבא יתיראית כרכא דמגלא:
אלכסנדרס קיניא בישתא סגיאתא חויני פרע לה מרן איך עבדוהי:
אף אנת דין אזדהר מנה טב גיר זקיף לוקבל מלין:
במפק ברוחי קדמיא לא אנש הוא עמי אלא כלהון שבקוני לא תתחשב להון הדא:
מרי דין קם לי וחילני דבי כרוזותא תשתלם ונשמעון עממא כלהון דאתפצית מן פומא דאריא:
ונפציני מרי מן כל עבד ביש ונחיני במלכותה דבשמיא דלה שובחא לעלם עלמין אמין:
הב שלמא לפריסקלא ולאקלוס ולביתא דאנסיפורוס:
ארסטוס פש לה בקורנתוס טרופימוס דין שבקתה כד כריה במיליטוס מדינתא:
נתבטל לך דקדם סתוא תאתא שאל בשלמך אובולוס ופודס ולינוס וקלודיא ואחא כלהון:
מרן ישוע משיחא עם רוחך טיבותא עמך אמין:
פולוס עבדה דאלהא ושליחה דישוע משיחא בהימנותא דגביא דאלהא וידעתא דשררא דבדחלת אלהא:
על סברא דחיא דלעלם דמלך אלהא שרירא קדם זבנוהי דעלמא:
וגלא מלתה בזבנה ביד כרוזותן הי דאתהימנת אנא בפוקדנא דאלהא מחינן:
לטטוס ברא שרירא בהימנותא דגוא טיבותא ושלמא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא מחינן:
מטלהנא הו שבקתך הוית בקרטא דאילין דחסירן תתקן ותקים קשישא במדינא מדינא איכנא דפקדתך:
אינא דדלא רשין הו והוא בעלא דחדא אנתתא ואית לה בניא מהימנא דלא מצחין ולא איתיהון דלא שועבד באסוטותא:
חיב הו גיר קשישא דנהוא דלא רשין איך רביתא דאלהא ולא נהוא מתדבר ברעין נפשה ולא נהוא חמתן ולא נהוא עבר על חמרא ולא תהוא רהטא אידה לממחא ולא נהוא רחם יותרנא טנפא:
אלא נהוא רחם אכסניא ונהוא רחם טבתא ונהוא נכף ונהוא כאין ונהוא חסיא ולביך נפשה מן רגיגתא:
ובטיל לה על יולפנא דמלתא דהימנותא דנשכח אף למביאו ביולפנה חלימא ולמכסו לאילין דמתחרין:
אית גיר סגיאא דלא משתעבדין וסריקן מליהון ומטעין רעינא דבנינשא יתיראית אילין דמן גזורתא אנון:
הנון דולא למסכרו פומהון בתא גיר סגיאא מחבלין ומלפין מדם דלא ולא מטל יותרנא טנפא:
אמר אנש מנהון נביא דילהון דבני קרטא בכלזבן דגלין אנון חיותא בישתא וכרסתא בטילתא:
ושריראית איתיה סהדותא הדא מטל הנא קשיאית הוית מכס להון דנהוון חלימין בהימנותא:
ולא נתרמון לשועיתא דיהודיא ולפוקדא דבנינשא דסנין שררא:
כלמדם גיר דכא הו לדכיא לאילין דין דמסיבין ולא מהימנין מדם דדכא לית להון אלא מסיב הו רעינהון ותארתהון:
ומודין דידעין לאלהא בעבדיהון דין כפרין בה ואיתיהון סניאא ודלא פיס ומסליא לכל עבד טב:
אנת דין מלל מדם דיאא ליולפנא חלימא:
ואלף דנהוון קשישא עירין ברעיניהון ונהוון נכפין ונהוון דכין ונהוון חלימין בהימנותא ובחובא ובמסיברנותא:
ואף קשישתא הכנא דנהוין באסכמא דיאא לדחלת אלהא ולא נהוין אכלן קרצא ולא נהוין משעבדן לחמרא סגיאא ונהוין מלפן שפירתא:
ומנכפן לאילין דטלין דנרחמן בעליהין ובניהין:
ונהוין נכפן וקדישן ונהוין יצפן שפיר דבתיהין ומשתעבדן לבעליהין דלא אנש נגדף על מלתה דאלהא:
ומן אילין דטלין הכנא בעי דנהוון נכפין:
בכלמדם דין דמותא בנפשך חוא בכל עבדא טבא ובמלפנותך תהוא לך מלתא חלימתא:
דנכפא ולא מחבלא ולא אנש בסר לה דאינא דקאם לקובלן נבהת כד לא נשכח דנאמר עלין מדם דסנא:
עבדא למריהון נשתעבדון בכלמדם ונשתפרון ולא הוו מעצין:
ולא הוו גנבין אלא נחוון שררהון טבא בכלמדם דנצבתון בכלמדם יולפנה דאלהא מחינן:
אתגלית גיר טיבותה דאלהא מחית כל לבנינשא כלהון:
ורדיא לן דנכפור ברושעא וברגיגתא דעלמא ונחא בעלמא הנא בנכפותא ובכאנותא ובדחלת אלהא:
כד מסכינן לסברא בריכא ולגלינא דתשבוחתה דאלהא רבא ומחינן ישוע משיחא:
דהו יהב נפשה חלפין דנפרקן מן כל עולא ונדכין לנפשה עמא חדתא דחסם בעבדא טבא:
הלין מלל ובעי וכון בכל פוקדן ולא אנש נבסא בך:
והוית מעהד להון דלרשא ולשליטנא נשתמעון ונשתעבדון ודנהוון עתידין לכל עבד טב:
ועל אנש לא נגדפון ולא נהוון מתכתשין אלא נהוון מכיכין ובכלמדם נחוון בסימותהון לות כלהון בנינשא:
אף חנן גיר מן קדים דלא רעינא הוין ודלא פיסא וטעין הוין ומשעבדין הוין לארגיגתא משחלפתא ובבישותא ובחסמא מתהפכין הוין וסניאין הוין אף חד לחד סנין הוין:
כד דין אתגלית בסימותה ומרחמנותה דאלהא מחינן:
לא בעבדא דזדיקותא דעבדן אלא ברחמוהי דילה אחין בסחתא דמולדא דמן דריש ובחודתא דרוחא דקודשא:
הי דאשד עלין עתיראית ביד ישוע משיחא מחינן:
דבטיבותה נזדדק ונהוא ירתא בסברא בחיא דלעלם:
מהימנא הי מלתא ובהלין צבא אנא דאף אנת הוית משרר להון דנתבטל להון למפלח עבדא טבא אילין דהימנו באלהא הלין אנין טבן ומותרן לבנינשא:
מן בעתא דין סכלתא ומן תשעיתא דשרבתא ומן חרינא ומן תכתושא דספרא אשתאל יותרן גיר לית בהין וסריקן אנין:
מן גברא הרסיוטא מן בתר חדא זבן ותרתין דמרתא אנת לה אשתאל:
והוית ידע דמן דהכנא הו מעקם הו וחטא והו חיב נפשה:
מא דשדרת לותך לארטמא או לטוכיקוס נתבטל לך דתאתא לותי לניקפוליס תמן גיר סמת ברעיני דאסתא:
על זנא דין ספרא ועל אפלו נתבטל לך דתלוא אנון שפיר דמדם לא נחסר להון:
ונאלפון אף אילין דדילן אנון דנהוון פלחין עבדא טבא בצבותא דאלצן דלא נהוון דלא פארא:
שאלין בשלמך כלהון אילין דעמי אנון שאל בשלמא דכלהון אילין דרחמין לן בהימנותא טיבותא עם כלכון אמין:
פולוס אסירה דישוע משיחא וטימתאוס אחא לפילמון חביבא ופלחא דעמן:
ולאפיא חביבתן ולארכיפוס פלחא דעמן ולעדתא דבביתך:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מודא אנא לאלהי בכלזבן ומתדכר אנא לך בצלותי:
הא מן דשמעת הימנותך וחובא דאית לך לות מרן ישוע ולות כלהון קדישא:
דתהוא שותפותא דהימנותך יהבא פארא בעבדא ובידעתא דכל טבן דאית לכון בישוע משיחא:
חדותא גיר סגיאתא אית לן ובויאא דביד חובך אתתניחו רחמא דקדישא:
מטל הדא פרהסיא סגיאתא אית לי במשיחא דאפקוד לך אילין דזדקן:
מטל חובא דין מבעא הו בעא אנא מנך אנא פולוס דאיתי סבא איך דידע אנת השא דין אף אסירא דישוע משיחא:
ובעא אנא מנך על ברי אינא דילדת באסורי אנסימוס:
הו דבזבן לית הוא לך בה חשחו השא דין אף לך אף לי טב חשח:
ושדרתה לך אנת דין איך דלילדא דילי הכנא קבליהי:
צבא הוית גיר דלותי אחדיוהי דנהוא משמש לי חלפיך באסורא דאונגליון:
בלעד מלכך דין לא צבית מדם למעבד דלא איך דבקטירא תהוא טבתך אלא בצבינך:
כבר דין אף מטל הדא שני דשעתא דלעלם תאחדיוהי:
לא מכיל איך עבדא אלא יתיר מן עבדא אחא חביבא דילי חד כמא דילך ובבסר ובמרן:
אן הכיל איתיך לי שותפא קבליהי איך דלי:
ואן מדם חסרך או חיב הדא עלי חשוב:
אנא פולוס כתבת באידי אנא פרע אנא דלא אמר לך דאף נפשך חיב אנת לי:
אין אחי אנא אתתניח בך במרן אניח רחמי במשיחא:
מטל דתכיל אנא דשמע אנת לי כתבת לך וידע אנא דיתיר מן מא דאמר אנא עבד אנת:
בחדא דין אף טיב לי בית משריא מסבר אנא גיר דבצלותכון מתיהב אנא לכון:
שאל בשלמך אפפרא שביא דעמי בישוע משיחא:
ומרקוס וארסטרכוס ודמא ולוקא מעדרני:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם רוחכון אמין:
בכל מנון ובכל דמון מלל אלהא עם אבהין בנביא מן קדים:
ובהלין יומתא אחריא מלל עמן בברה דלה סם ירתא דכלמדם ובה עבד לעלמא:
דהויו צמחא דשובחה וצלמא דאיתותה ואחיד כל בחילא דמלתה והו בקנומה עבד דוכיא דחטהין ויתב על ימינא דרבותא במרומא:
והנא כלה ירב מן מלאכא איך מא דמיתר שמא דירת מן דילהון:
לאינא גיר מן מלאכא ממתום אמר אלהא דברי אנת אנא יומנא ילדתך ותוב דאנא אהוא לה לאבא והו נהוא לי לברא:
תוב דין אמתי דמעל בוכרא לעלמא אמר דלה נסגדון כלהון מלאכא דאלהא:
על מלאכא דין הכנא אמר דעבד מלאכוהי רוח ומשמשנוהי נור יקדא:
על ברא דין אמר דכורסיך דילך אלהא לעלם עלמין שבטא פשיטא שבטא דמלכותך:
רחמת כאנותא וסנית עולא מטל הנא משחך אלהא אלהך משחא דחדותא יתיר מן חבריך:
ותוב אנת מן ברישית סמת שתאסיה דארעא ושמיא עבד אידיך אנון:
הנון נעברון ואנת קים אנת וכלהון איך נחתא נבלון:
ואיך תכסיתא תעוף אנון הנון נתחלפון ואנת איך דאיתיך אנת ושניך לא נגמרן:
למן דין מן מלאכא ממתום אמר דתב מן ימיני עדמא דאסים בעלדבביך כובשא תחית רגליך:
לא הא כלהון איתיהון רוחא דתשמשתא דמשתדרין בתשמשתא מטל אילין דעתידין למארת חיא:
מטל הנא חיבינן דיתיראית נהוא זהירין במדם דשמען דלא נפל:
אן גיר מלתא דאתמללת ביד מלאכא אשתררת וכל דשמעה ועבר עליה קבל פורענא בכאנותא:
איכנא חנן נערוק אן נבסא על אילין דהנון אנון חיין הנון דשריו מן מרן למתמללו ומן אילין דמנה שמעו בן אשתררו:
כד סהד עליהון אלהא באתותא ובתדמרתא ובחילא משחלפא ובפולגא דרוחא דקודשא דאתיהבו איך צבינה:
לא הוא גיר למלאכא שעבד עלמא דעתיד דעלוהי ממללינן:
אלא איך דמסהד כתבא ואמר מנו גברא דעהדתיהי וברה דאנשא דסערתיהי:
אמכתיהי קליל מן מלאכא תשבוחתא ואיקרא סמת ברישה ואשלטתיהי בעבדא דאידיך:
וכל מדם שעבדת תחית רגלוהי בהי דין דכל מדם שעבד לה לא שבק מדם דלא משעבד השא דין לא עדכיל חזינן דכל מדם משעבד לה:
הו דין דמך קליל מן מלאכא חזינן דהויו ישוע מטל חשא דמותה ותשבוחתא ואיקרא סים ברישה הו גיר בטיבותה אלהא חלף כלנש טעם מותא:
יאא הוא גיר להו דכל באידה וכל מטלתה ובניא סגיאא אעל לתשבוחתא דלרישא דחייהון בחשה נגמריוהי:
הו גיר דקדש והנון דאתקדשו מן חד אנון כלהון מטל הנא לא בהת דנקרא אנון אחוהי:
כד אמר אסבר שמך לאחי ובגוה דעדתא אשבחך:
ותוב דאנא אהוא תכיל עלוהי ותוב הא אנא ובניא דיהב לי אלהא:
מטל גיר דבניא אשתותפו בבסרא ודמא אף הו בה בדמותא אשתותף בהין בהלין דבמותה נבטל למן דאחיד שולטנא דמותא דאיתוהי סטנא:
ונשרא להנון אילין דבדחלתא דמותא בכלהון חייהון משעבדין הוו לעבדותא:
לא הוא גיר על מלאכא משלט הוא מותא אלא על זרעה דאברהם משלט הוא:
מטל הנא זדק הוא דבכל מדם נתדמא לאחוהי דנהוא מרחמנא ורב כומרא מהימנא בדאלהא ונהוא מחסא על חטהוהי דעמא:
בהי גיר דהו חש ואתנסי משכח דנעדר לאילין דמתנסין:
מכיל אחי קדישא דאתקריתון בקרינא דמן שמיא חזאוהי להנא שליחא ורב כומרא דתודיתן ישוע משיחא:
דמהימן למן דעבדה איך מושא בכלה ביתה:
סגיאא הי גיר תשבוחתה דהנא טב מן דמושא איכנא דסגי איקרא דבניה דביתא טב מן בנינה:
כל ביתא גיר מן אנש הו מתבנא הו דין דבנא כל אלהא הו:
ומושא איך עבדא אתהימן בביתא כלה לסהדותא דאילין דעתידן הוי למתמללו באידה:
משיחא דין איך ברא על ביתה ואיתוהי ביתה חנן אן עדמא לחרתא נאחוד גליות אפא ושובהרא דסברה:
מטל דאמרת רוחא דקודשא דיומנא אן בקלה תשמעון:
לא תקשון לבותכון למרגזותה איך ממרמרנא ואיך יומא דנסיונא דבמדברא:
דנסיוני אבהיכון ובקו חזו עבדי ארבעין שנין:
מטל הנא מאנת לי בדרא הו ואמרת דעמא הו דטעא לבהון והנון לא ידעו אורחתי:
ואיך דימית ברוגזי דלא נעלון לניחתי:
אזדהרו הכיל אחי דלמא נהוא באנש מנכון לבא בישא דלא מהימן ותפרקון מן אלהא חיא:
אלא בעו מן נפשכון כלהון יומתא עדמא ליומא דמתקרא יומנא דלא נתקשא אנש מנכון בטעיותא דחטיתא:
אתחלטן גיר עם משיחא אן מן רישיתא ועדמא לאחריתא בה בקימא הנא שרירא נחמסן:
איכנא דאמיר דיומנא אן ברת קלה תשמעון לא תקשון לבותכון למרגזותה:
מן אנון גיר הנון דשמעו וארגזוהי לא כלהון הלין דנפקו מן מצרין ביד מושא:
ובאילין מאנת לה ארבעין שנין אלא בהנון דחטו וגרמיהון נפלו במדברא:
ועל אילין ימא דלא נעלון לניחתה אלא על הנון דלא אתטפיסו:
וחזינן דלא אשכחו למעל מטל דלא הימנו:
נדחל הכיל דלמא כד קים מולכנא דמעלתא דלניחתה נשתכח אנש מנכון דפאש מן דלמעל:
אף חנן גיר אסתברן איך דאף הנון אלא לא אותרת אנון להנון מלתא דשמעו מטל דלא ממזגא הות בהימנותא להנון דשמעוה:
עאלינן דין לניחתא חנן אילין דהימנן איכנא דין אמר איך דימית ברוגזי דלא נעלון לניחתי דהא עבדוהי דאלהא מן שוריה דעלמא הוו:
איך דאמר על שבתא דאתניח אלהא ביומא שביעיא מן עבדוהי כלהון:
והרכא תוב אמר דלא נעלון לניחתי:
מטל הכיל דאית הוא אתרא דאנש אנש נעול לה והנון דאסתברו קדמיא לא עלו בדלא אתטפיסו:
תוב יומא אחרנא סאם מן בתר זבנא סגיאא איכנא דמן לעל כתיב דאמר דויד דיומנא אן בקלה תשמעון לא תקשון לבותכון:
אלו גיר ישוע בר נון אניח הוא אנון לא אמר הוא מן בתרכן על יומא אחרנא:
מדין קים הו למשבתו לעמה דאלהא:
אינא גיר דעל לניחתה אתתניח אף הו מן עבדוהי איך דאלהא מן דילה:
נתחפט הכיל דנעול להי ניחתא דלא נפל בדמותא דהנון דלא אתטפיסו:
חיא הי גיר מלתה דאלהא וכל סערא וחריפא טב מן ספסרא דתרין פומיה ועאלא עדמא לפורשנא דנפשא ודרוחא ודשריתא ודמוחא ודגרמא ודינא מחשבתא ותרעיתא דלבא:
ולית בריתא דטשיא מן קדמיה אלא כל מדם ערטל וגלא קדם עינוהי דלה יהבינן פתגמא:
מטל דאית לן הכיל רב כומרא רבא ישוע משיחא ברה דאלהא דסלק לשמיא נחמסן בתודיתה:
לא גיר אית לן רבכומרא דלא מצא דנחש עם כריהותן אלא דמנסי בכלמדם אכותן סטר מן חטיתא:
נתקרב הכיל בגלא עין לכורסיא דטיבותה דנסב רחמא ונשכח טיבותא לעודרנא בזבנא דאולצנא:
כל רב כומרא גיר דמן בנינשא הוא חלף בנינשא קאם על אילין דדאלהא אנין דנקרב קורבנא ודבחא חלף חטהא:
אינא דמשכח דנמך נפשה ונחש עם אילין דלא ידעין וטעין מטל דאף הו כריהותא לביש:
ומטלתה חיב הו דאיכנא דחלף עמא הכנא אף חלף נפשה נקרב על חטהוהי:
ולא הוא לנפשה אנש נסב איקרא אלא אינא דמתקרא מן אלהא איכנא דאהרון:
הכנא אף משיחא לא הוא נפשה שבח דנהוא רב כומרא אלא הו דאמר לה דברי אנת אנא יומנא ילדתך:
איך דאף בדוכתא אחרתא אמר דאנת הו כומרא לעלם בדמותה דמלכיזדק:
אף כד בסרא לביש הוא בעותא ותכשפתא בגעתא חילתניתא ובדמעא קרב הוא למן דמשכח הוא מן מותא דנחיוהי ואשתמע:
וכד טב ברא איתוהי מן דחלתא וחשא דסבל ילפה למשתמענותא:
והכנא אתגמר והוא לכלהון אילין דמשתמעין לה עלתא דחיא דלעלם:
ואשתמה מן אלהא רב כומרא בדמותה דמלכיזדק:
עלוהי דין על הנא מלכיזדק סגיאא הי לן מלתא למאמרה ועסקא למפשקותה מטל דהויתון לכון כריהא במשמעתכון:
חיבין הויתון גיר מלפנא למהוא מטל דזבנא לכון ביולפנא השא דין תוב סניקין אנתון דתאלפון אילין אנין כתיבתא קדמיתא דריש מלוהי דאלהא והויתון לכון סניקא על חלבא ולא על מאכולתא שרירתא:
כלנש דין דמאכולתה חלבא הו לא מפס במלתא דכאנותא מטל דשברא הו:
דגמירא הי דין מאכולתא שרירתא אילין דמטל דמדרשין אתנפקו רגשיהון למפרש טבתא ובישתא:
מטל הנא נשבוק שוריא דמלתה דמשיחא ונאתא לגמירותא או למא תוב שתאסתא אחרתא מרמיתון לתיבותא מן עבדא מיתא ולהימנותא דבאלהא:
וליולפנא דמעמודיתא ודסים אידא ולקימתא דמן בית מיתא ולדינא דלעלם:
אן מריא מפס נעבד הדא:
אלא לא משכחין הנון דחדא זבן למעמודיתא נחתו וטעמו מוהבתא דמן שמיא ונסבו רוחא דקודשא:
וטעמו מלתא טבתא דאלהא וחילא דעלמא דעתיד:
דתוב נחטון דמן דריש נתחדתון לתיבותא ומן דריש נזקפון לברה דאלהא ונצערון:
ארעא גיר דאשתית מטרא דאתא לה זבנין סגיאן ואועית עסבא דחשח להנון דמטלתהון מתפלחא מקבלא בורכתא מן אלהא:
אן הו דין דתפק קורטבא ודרדרא הויא לה מסליתא ולא רחיקא מן לוטתא אלא חרתה יקדנא הו:
מפיסינן דין עליכון אחי אילין דשפירן וקריבן לחיא אפן הכנא ממללינן:
לא הוא גיר עול אלהא דנטעא עבדיכון וחובכון הו דחויתון בשמה דשמשתון לקדישא ומשמשיתון:
צבינן דין דאנש אנש מנכון הי הדא חפיטותא נחוא לשומליא דסברכון עדמא לחרתא:
ודלא תתקטע לכון אלא דתהוון ממרינא להנון דבהימנותא ובנגירות רוחא הוו ירתא דמולכנא:
לאברהם גיר כד מלך לה אלהא מטל דלית הוא לה דרב מנה דנאמא בה ימא בנפשה:
ואמר דמברכו אברכך ומסגיו אסגיך:
והכנא אגר רוחה וקבל מולכנא:
בנינשא גיר בדרב מנהון ימין ועל כל חרין דהוא בינתהון שולמא שרירא במומתא הוא לה:
מטל הנא יתיראית צבא אלהא דנחוא לירתא דמולכנא דשוודיה לא משתחלף וחבשה במומתא:
דבתרתין צבון דלא משתחלפן דלא משכח אלהא דנדגל בהין בויאא רבא נהוא לן דאתגוסן בה ונאחוד סברא דמליך לן:
הו דאיתוהי לן איך אוקינא דלביך בנפשן דלא תתזיע ועאל לגו מן אפי תרעא:
כר דקדם על חלפין ישוע והוא כומרא לעלם בדמותה דמלכיזדק:
הנא דין מלכיזדק איתוהי מלך שלים כומרא דאלהא מרימא והו ארעה לאברהם כד הפך מן חרבא דמלכא וברכה:
ולה פרש אברהם מעסרא מן כלמדם דאית הוא עמה מתפשק דין שמה מלכא דכאנותא ותוב מלך שלים דאיתוהי מלכא דשלמא:
דלא אבוהי ולא אמה אתכתבו בשרבתא ולא רישיתא דיומוהי ולא שולמא דחיוהי אלא בדמותא דברה דאלהא מקויא כומרותה לעלם:
חזו דין כמא רב הנא דאברהם ריש אבהתא לה יהב מעסרא דרשיתא:
אילין גיר מן בני לוי דמקבלין הוו כומרותא פוקדנא אית הוא להון דנמוסא דנסבון מעסרא מן עמא הנון מן אחיהון כד אף הנון מן חצה דאברהם נפקו:
הנא דין דלא כתיב בשרבתהון מעסרא שקל מן אברהם וברכה להו דקבל מולכנא:
דלא חרינא דין הו דבציר מתברך מן הו דמיתר מנה:
והרכא בנינשא דמיתין נסבין מעסרא להל דין הו דאסהד עלוהי כתבא דחי הו:
ואיך אנש נאמר ביד אברהם אף לוי הו דמעסרא נסב הוא אף הו אתעסר:
עדכיל גיר בחצה הוא דאבוהי כד ארעה למלכיזדק:
אלו הכיל גמירותא ביד כומרותא דלויא איתיה הות דבה סים נמוסא לעמא למנא מתבעא הוא כומרא אחרנא דנקום בדמותה דמלכיזדק אמר דין דבדמותה דאהרון נהוא:
אלא איכנא דהוא שוחלפא בכומרותא הכנא הוא שוחלפא אף בנמוסא:
הו גיר דאתאמר עלוהי הלין מן שרבתא הו אחרתא אתילד דאנש ממתום מנה לא שמש במדבחא:
גליא הי גיר דמן יהודא דנח מרן מן שרבתא דלא אמר עליה מושא מדם על כומרותא:
ויתיראית תוב ידיעא בהי דאמר דבדמותה דמלכיזדק קאם כומרא אחרנא:
הו דלא הוא בנמוסא דפוקדנא פגרניא הוא אלא בחילא דחיא דלא משתרין:
מסהד גיר עלוהי דאנת הו כומרא לעלם בדמותה דמלכיזדק:
שוחלפא דין דהוא לפוקדנא קדמיא מטל מחילותה ודיותרן לית הוא בה:
מדם גיר לא גמר נמוסא על דין חלפוהי סברא דמיתר מנה דבה מתקרבינן לאלהא:
ושררה לן במומתא:
הנון גיר דלא מומתא הוו כומרא הנא דין במומתא איך דאמר לה ביד דויד דימא מריא ולא נדגל דאנת הו כומרא לעלם בדמותה דמלכיזדק:
הנא כלה מיתרא דיתקא הדא דהוא בה ערבא ישוע:
והנון הוו כומרא סגיאא מטל דמיתין הוו ולא משתבקין הוו דנקוון:
הנא דין מטל דלעלם קים לא עברא כומרותה:
ומשכח למחיו לעלם לאילין דמתקרבין באידה לאלהא חי הו גיר בכלזבן ומסק צלותא חלפיהון:
דאיך הנא גיר כומרא אף זדק הוא לן דכיא דלא בישו ודלא טולשא דפריק מן חטהא ומרים לעל מן שמיא:
ולית לה אולצנא כליום איך רבי כומרא דלוקדם חלף חטהוהי נקרב דבחא והידין חלף עמא הדא גיר עבדה חדא זבן בנפשה דקרב:
נמוסא גיר בנינשא הו כריהא מקים כומרא מלתא דין דמומתא דהות בתר נמוסא ברא גמירא לעלם:
רישא דין דכלהין אית לן רב כומרא אינא דיתב מן ימינא דכורסיא דרבותא בשמיא:
והוא משמשנא דבית קודשא ודמשכנא דשררא הו דקבע אלהא ולא ברנשא:
כל רב כומרא גיר דקאם דנקרב קורבנא ודבחא מטל הנא זדקא הות אף להנא דנהוא אית לה מדם דנקרב:
ואלו בארעא הוא אפלא כומרא הוא הוא מטל דאיתיהון הוו כומרא דמקרבין הוו קורבנא איך דבנמוסא:
הנון דמשמשין לדמותא ולטלניתא דהלין דבשמיא איך דאתאמר למושא כד עבד הוא משכנא דחזי ועבד כלמדם בדמותא הי דאתחזית לך בטורא:
השא דין תשמשתא דמיתרא מן הי קבל ישוע משיחא אכמא דמיתרא אף דיתיקא הי דעביד בה מצעיא ובשוודיא דמיתרין מן דהי אתיהבת:
אלו גיר איתיה הות קדמיתא דלא רשין לית הוא אתרא להדא דתרתין:
רשא להון גיר ואמר דהא יומתא אתין אמר מריא ואגמור על ביתא דבית איסריל ועל ביתא דבית יהודא דיתקא חדתא:
לא איך הי דיתקא דיהבת לאבהיהון ביומא דאחדת באידהון ואפקת אנון מן ארעא דמצרין מטל דהנון לא קויו בדיתקא דילי אף אנא בסית בהון אמר מריא:
הדא דין דיתקא דאתל לביתא דבית איסריל בתר יומתא הנון אמר מריא אתליוהי לנמוסי במדעיהון ועל לבותהון אכתביוהי ואהוא להון אנא אלהא והנון נהוון לי עמא:
ולא נלף אנש לבר מדינתה אפלא לאחוהי ונאמר דדע למריא מטל דכלהון נדעונני מן זעורהון ועדמא לקשישהון:
ואחסא אנון מן עולהון וחטהיהון תוב לא אתדכר להון:
בהי דאמר חדתא לקדמיתא אעתקה ואינא דעתק וסאב קריב הו לחבלא:
בקדמיתא דין אית הוא בה פוקדא דתשמשתא ובית קודשא עלמניא:
משכנא גיר קדמיא דאתעבד אית הוא בה מנרתא ופתורא ולחם אפא ומתקרא הוא בית קודשא:
משכנא דין גויא דלגו מן אפי תרעא דתרין מתקרא הוא קדוש קודשא:
ואית הוא בה בית בסמא דדהבא וקבותא דדיתקא דקרימא כלה בדהבא ואית בה קסטא דדהבא הי דאית הוא בה מננא ושבטא דאהרון הו דאפרע ולוחא דדיתקא:
ולעל מנה כרובא דשובחא דמטלין על חוסיא לא הוא דין זבנא הו דנאמר על חדא חדא מן הלין דהכנא מתקנן הוי:
ולמשכנא בריא בכלזבן עאלין הוו כומרא ומשלמין הוו תשמשתהון:
למשכנא דין דלגו מנה חדא הו בשנתא בלחודוהי עאל הוא רבכומרא בדמא הו דמקרב הוא חלף נפשה וחלף סכלותה דעמא:
בהדא דין מודעא הות רוחא דקודשא דלא אתגלית עדכיל אורחא דקדישא כמא זבנא דאית הוא קימא למשכנא קדמיא:
ואיתוהי הוא מתלא הנא לזבנא הו דבה קורבנא ודבחא מתקרבין הוו אילין דלא משכחין הוו למגמר תארתה דמן דמקרב להון:
אלא במאכלא ובמשתיא בלחוד ובמעמודיתא דזנין זנין דאיתיהין פוקדא דבסרא דסימין עדמא לזבנא דתורצא:
משיחא דין דאתא הוא רבכומרא דטבתא דסער ועל למשכנא רבא ומשלמנא דלא עביד באידיא ולא הוא מן הלין בריתא:
ולא על בדמא דצפריא ודעגלא אלא בדמא דנפשה על חדא זבן לבית מקדשא ואשכח פורקנא דלעלם:
אן גיר דמא דצפריא ודעגלא וקטמא דעגלתא מתרסס הוא על אילין דמתטמאין הוו ומקדש להון לדוכיא דבסרהון:
כמא הכיל יתיראית דמה דמשיחא דברוחא דלעלם נפשה קרב דלא מום לאלהא נדכא תארתן מן עבדא מיתא דנשמש לאלהא חיא:
מטל הנא הו הוא מצעיא דדיתקא חדתא דבמותה הו הוא פורקנא לאילין דעברו על דיתקא קדמיתא דנסבון מולכנא אילין דאתקריו לירתותא דלעלם:
איכא גיר דאית דיתקא מותא הו מחויא דהו דעבדה:
על מיתא דין בלחוד משתררא מטל דכמא דחי הו דעבדה לית בה חשחו:
מטל הנא אפלא קדמיתא דלא דמא אשתררת:
כד אתפקד גיר כלה פוקדנא מן מושא לעמא כלה בנמוסא נסב הוא מושא דמא דעגלתא ומיא בעמרא דזחוריתא וזופא ורס על ספרא ועל עמא כלה:
ואמר להון הנא הו דמא דדיתקא הי דאתפקדת לכון מן אלהא:
אף על משכנא ועל כלהון מאנא דתשמשתא מנה מן דמא רס:
מטל דכלמדם בדמא הו מתדכא בנמוסא ודלא שופע דמא לית שובקנא:
אננקא הי גיר דהלין דדמותא אנין דשמיניתא בהלין מתדכין הלין דין שמיניתא בדבחא דמיתרין מן הלין:
לא הוא גיר לבית מקדשא דעביד באידיא על משיחא דאיתוהי דמותא דהו שרירא אלא לה לשמיא על דנתחזא קדם פרצופה דאלהא חלפין:
אפלא דנקרב נפשה זבנתא סגיאתא איך דעבד הוא רב כומרא ועאל בכל שנא לבית מקדשא בדמא דלא דילה:
ואן לא חיב הוא דזבנתא סגיאתא נחש מן שוריה דעלמא השא דין בחרתה דעלמא חדא הו זבן קרב נפשה בדביחותה דנבטליה לחטיתא:
ואיכנא דסים לבנינשא דחדא זבן נמותון ומן בתר מותהון דינא:
הכנא אף משיחא חדא זבן אתקרב ובקנומה דבח חטהא דסגיאא דתרתין דין זבנין דלא חטהין מתחזא לחייהון דאילין דמסכין לה:
נמוסא גיר טלניתא אית הוא בה דטבתא דעתידן לא הוא קנומא דילהין דצבותא מטל הנא כד בכל שנא הנון כד הנון דבחא מתקרבין הוו לא ממתום אשכחו דנגמרון לאילין דמקרבין להון:
אלו גיר גמרין הוו כבר דין אתתניחו מן קורבניהון מטל דלא מכיל טריא הות להון תארתהון בחטהא לאילין דחדא זבן אתדכיו להון:
אלא בהון בדבחא מדכרין חטהיהון בכל שנא:
לא גיר משכח דמא דתורא ודצפריא למדכיו חטהא:
מטל הנא כד עאל לעלמא אמר בדבחא וקורבנא לא צבית פגרא דין אלבשתני:
ויקדא שלמא דחלף חטהא לא שאלת:
הידין אמרת דהא אנא אתא אנא דבריש כתבא כתיב עלי דאעבד צבינך אלהא:
מן לעל אמר דדבחא וקורבנא ויקדא שלמא דחלף חטהא לא צבית הנון דמתקרבין הוו בנמוסא:
ובתרה אמר דהא אתא אנא דאעבד צבינך אלהא בהדא בטל לקדמיתא דנקים לדתרתין:
בהנא גיר צבינה אתקדשן בקורבנא דפגרה דישוע משיחא דחדא זבן:
כל רב כומרא גיר דקאם הוא ומשמש כליום הנון בהנון דבחא מקרב הוא אילין דמן מתום לא משכחין הוו למדכיו חטהא:
הנא דין חד דבחא קרב חלף חטהא ויתב על ימינא דאלהא לעלם:
ומקוא מכיל עדמא דנתתסימון בעלדבבוהי כובשא תחית רגלוהי:
בחד גיר קורבנא גמר לאילין דמתקדשין בה לעלם:
סהדא לן דין אף רוחא דקודשא דאמרת:
הדא הי דיתקא דאתל להון מן בתר יומתא הנון אמר מריא אתליוהי לנמוסי במדעיהון ועל לבותהון אכתביוהי:
ועולהון וחטהיהון לא אתדכר להון:
איכא דין דאית שובקנא דחטהא לא מתבעא קורבנא דחלף חטהא:
אית לן הכיל אחי גליות אפא במעלנא דבית קודשא בדמה דישוע:
ואורחא דחיא דחדת לן השא באפי תרעא דאיתוהי בסרה:
ואית לן כומרא רבא על ביתה דאלהא:
נקרוב הכיל בלבא שרירא ובתוכלנא דהימנותא כד רסיסין לבותן ודכין מן תארתא בישתא ומסחי פגרן במיא דכיא:
ונחמסן בתודיתא דסברן ולא נצטלא מהימן הו גיר מן דמלך לן:
ונחור חד בחד בגורגא דחובא ודעבדא טבא:
ולא נהוא שבקין כנושין איך דאית עידא לאנש אנש אלא בעו חד מן חד יתיראית כמא דחזיתון דקרב יומא הו:
אן גיר בצבינה נחטא אנש מן בתר דקבל ידעתא דשררא לית מכיל דבחתא דתתקרב חלף חטהא:
אלא עתיד הו דינא דחילא וטננא דנורא דאכל לבעלדבבא:
אן גיר אינא דעבר על נמוסא דמושא על פום תרין ותלתא סהדין דלא רחמין מאת:
כמא סברין אנתון יתיראית מסם ברשא נקבל אינא דדשה לברה דאלהא וחשב דמא דדיתקא דילה איך דכלנש דבה אתקדש וצער לרוחא דטיבותא:
ידעינן להו דאמר דדילי הי תבעתא ואנא אפרוע ותוב דנדון מריא לעמה:
דחלתא הי רבתא למפל באידוהי דאלהא חיא:
אתדכרו הכיל ליומתא קדמיא הנון דבהון קבלתון מעמודיתא ואגונא רבא סיברתון דחשא בחסדא ובאולצנא:
ודהויתון חזונא ואף אשתותפתון לאנשא דהלין סיברו:
וכאב לכון על אילין דאסירין וחטופיא דנכסיכון בחדותא סיברתון מטל דידעין אנתון דאית לכון קנינא בשמיא דמיתר הו ולא עבר:
לא הכיל תובדון גליות אפא דאית לכון דעתיד לה אגרא סגיאא:
מסיברנותא הו גיר מתבעיא לכון דתעבדון צבינא דאלהא ותסבון מולכנא:
מטל דקליל הו זבנא וטב זעור דנאתא הו דאתא ולא נוחר:
כאנא דין מן הימנותא דילי נחא ואן מתקטעא לה לא צביא בה נפשי:
חנן דין לא הוין דקוטעא דמובלא לאבדנא אלא דהימנותא דמקניא לן נפשן:
איתיה דין הימנותא פיסא על אילין דאיתיהין בסברא איך הו דהוי להין בסוערנא וגלינא דאילין דלא מתחזין:
ובהדא הות סהדותא על קשישא:
בהימנותא גיר מסתכלינן דאתתקנו עלמא במלתא דאלהא והלין דמתחזין הוי מן אילין דלא מתחזין:
בהימנותא קרב הביל דבחתא דמיתרא טב מן דקאין לאלהא ומטלתה הות עלוהי סהדותא דכאנא הו וסהד על קורבנה אלהא ומטלתה אף כד מיית ממלל:
בהימנותא אשתני חנוך ומותא לא טעם ולא אשתכח מטל דשניה אלהא מן קדם דנשניוהי גיר הות עלוהי סהדותא דשפר לאלהא:
דלא הימנותא דין לא אנש משכח דנשפר לאלהא חיב הו גיר מן דמתקרב לות אלהא דנהימן דאיתוהי ולאילין דבעין לה הוא פרועא:
בהימנותא נוח כד אתמלל עמה על אילין דלא מתחזין הוי דחל ועבד לה קבותא לחיא דבני ביתה דבה חיבה לעלמא והוא ירתא דכאנותא דבהימנותא:
בהימנותא אברהם כד אתקרי אשתמע דנפוק לאתרא הו דעתיד הוא דנסב לירתותא ונפק כד לא ידע הוא לאיכא אזל:
בהימנותא הוא תותבא בארעא הי דאתמלכת לה איך דבנוכריתא ובמשכנא עמר עם איסחק ויעקוב בני ירתותא דילה דמולכנא:
מסכא הוא גיר למדינתא דשתאסתא אית לה דאומנה ועבודה אלהא הו:
בהימנותא אף סרא דעקרתא הות נסבת חילא דתקבל זרעא ודלא בזבנא דשניה ילדת על דאשרת דמהימן הו הו דמלך לה:
מטל הנא מן חד דבטל בסיבותא אתילדו סגיאא איך כוכבא דבשמיא ואיך חלא דעל ספתה דימא דמנין לית לה:
בהימנותא מיתו הלין כלהון ולא נסבו מולכנהון אלא מן רוחקא חזאוהי וחדיו בה ואודיו דאכסניא אנון ותותבא בארעא:
אילין דין דהלין אמרין מחוין דלמדינתהון בעין:
ואלו למדינתא הי דנפקו מנה בעין הוו אית הוא להון זבנא דתוב נהפכון נאזלון לה:
השא דין ידיעא דלדטבא מנה רגין הוו להי דאיתיה בשמיא מטל הנא לא נכף אלהא דאלההון נתקרא טיב להון גיר מדינתא:
בהימנותא קרב אברהם לאיסחק בנסיונה וליחידה אסק למדבחא להו דקבל הוא במולכנא:
אתאמר הוא לה גיר דבאיסחק נתקרא לך זרעא:
ואתרעי הוא בנפשה דמטיא באידוהי דאלהא אף מן מיתא למקמו ומטל הנא במתלא אתיהב לה:
בהימנותא דמדם דעתיד הוא ברך איסחק ליעקוב ולעסו:
בהימנותא כד מאת יעקוב ברך לכל חד חד מן בנוהי דיוסף וסגד על ריש חוטרה:
בהימנותא יוסף כד מאת עהד למפקתא דבני איסריל ופקד על גרמוהי:
בהימנותא אבהוהי דמושא טשיוהי כד אתילד ירחא תלתא דחזו דשפיר הוא טליא ולא דחלו מן פוקדנא דמלכא:
בהימנותא מושא כד הוא גברא כפר דלא נתקרא ברא לברתה דפרעון:
וגבא לה דבאולצנא עם עמה דאלהא נהוא ולא דזבן זעור נתבסם בחטיתא:
ואתרעי דמיתר הו עותרא דחסדה דמשיחא טב מן סימתה דמצרין חאר הוא גיר בפורען אגרא:
בהימנותא שבקה למצרין ולא דחל מן חמתה דמלכא וסיבר איך הו דחזא הוא לאלהא דלא מתחזא:
בהימנותא עבד פצחא ורסס דמא דלא נתקרב להון הו דמחבל הוא בוכרא:
בהימנותא עברו ימא-דסוף איך דעל ארעא יבישתא ובה אתבלעו מצריא כד אמרחו עלוהי:
בהימנותא שוריה דאיריחו נפלו מן דאתכרכו שבעא יומין:
בהימנותא רחב זניתא לא אבדת עם הנון דלא אשתמעו דקבלת לגשושא בשלמא:
ומנא תוב אמר זעור הו לי גיר זבנא דאשתעא על גדעון ועל ברק ועל שמשון ועל נפתח ועל דויד ועל שמואיל ועל שרכא דנביא:
אילין דבהימנותא זכו למלכותא ופלחו כאנותא וקבלו מולכנא וסכרו פומא דאריותא:
ודעכו חילא דנורא ואתפציו מן פומא דסיפא ואתחילו מן כורהנא והוו חילתנא בקרבא וסחפו משריתא דבעלדבבא:
ויהבו לנשא בניהין מן קימתא דמיתא ואחרנא בשנדא מיתו ולא סכיו למתפציו דקימתא מיתרתא תהוא להון:
אחרנא דין לבזחא ולנגדא עלו אחרנא לאסורא ולחבושיא אשתלמו:
אחרנא אתרגמו אחרנא אתנסרו אחרנא בפומא דסיפא מיתו אחרנא אתכרכו כד לבישין משכא דאמרא ודעזא וסניקין ואליצין ומטרפין:
אנשא דלא שוא הוא להון עלמא והוו איך טעיא בחורבא ובטורא ובמערא ובפעריה דארעא:
והלין כלהון דהות עליהון סהדותא בהימנותהון לא קבלו מולכנא:
מטל דאלהא קדם חר בעודרנן דילן דלא בלעדין נתגמרון:
מטל הנא אף חנן דאית לן הלין כלהון סהדא דאיך עננא חדירין לן נשדא מנן כל יוקרין אף חטיתא דבכלזבן מטיבא הי לן ובמסיברנותא נרהטיוהי לאגונא הנא דסים לן:
ונחור בישוע דהו הוא רישא וגמורא להימנותן דחלף חדותא דאית הוא לה סיבר צליבא ועל בהתתא אמסר ועל ימינא דכורסיה דאלהא יתב:
חזו הכיל כמא סיבר מן חטיא הנון דהנון הוו סקובלא לנפשהון דלא תמאן לכון ולא תתרפא נפשכון:
לא עדכיל מטיתון עדמא לדמא באגונא דלוקבל חטיתא:
וטעיתוניהי ליולפנא אינא דאיך דלבניא אמר לכון ברי לא תהמא מן מרדותה דמריא ולא תרפא נפשך אמתי דמנה מתכון אנת:
למן דרחם גיר מריא רדא לה ומנגד לבניא אילין דהו צבא בהון:
סיברו הכיל מרדותא מטל דאיך דלות בניא סער צאדיכון אלהא אינו גיר ברא דלא רדא לה אבוהי:
ואן דלא מרדותא אנתון הי דבה מתרדא כלנש הויתון לכון נוכריא ולא בניא:
ואן אבהין דבסרא רדין הוו לן ובהתין הוין מנהון כמא הכיל חיבינן דנשתעבד לאבוהין דרוחתא ונחא:
הנון גיר לזבן הו זעור איך דצבין הוו רדין הוו לן אלהא דין לעודרנן דנשתותף לקדישותה:
כל מרדותא דין בזבנה לא מסתברא דדחדותא הי אלא דכריותא לחרתא דין פארא דשלמא ודזדיקותא יהבא לאילין דבה אתדרשו:
מטל הנא אידיכון משריתא ובורכיכון רעלתא שררו:
ושבילא תריצא עבדו לרגליכון דהדמא דחגיר לא נטעש אלא נתאסא:
הרטו בתר שלמא עם כל אנש ובתר קדישותא דבלעדיה אנש למרן לא חזא:
והויתון זהירין דלמא אנש נשתכח בכון דחסיר מן טיבותא דאלהא או דלמא עקרא דמררא נפק עופיא ונהרכון ובה סגיאא נסתיבון:
או למא אנש נשתכח בכון דזני ורפא איך עסו דבחדא מאכולתא זבן בוכרותה:
ידעין אנתון גיר דאף מן בתרכן צבא הוא דנארת בורכתא ואסתלי אתרא גיר לתיבותא לא אשכח כד בדמעא בעה:
לא גיר אתקרבתון לנורא דיקדא ומתגשא אפלא לחשוכא ולערפלא ולערורא:
ולא לקלא דקרנא ולקלא דמלא הו דהנון דשמעוהי אשתאלו דלא נתתוסף נתמלל עמהון:
לא גיר משכחין הוו למסיברו מדם דאתפקדו דאפן חיותא תתקרב לות טורא תתרגם:
והכנא דחיל הוא חזוא דמושא אמר דדחיל אנא ורתית אנא:
אנתון דין אתקרבתון לטורא דצהיון ולמדינתא דאלהא חיא לאורשלם דבשמיא ולכנשא דרבותא דמלאכא:
ולעדתא דבוכרא דמתכתבין בשמיא ולאלהא דינא דכל ולרוחתא דכאנא דאתגמרו:
ולישוע מצעיא דדיתקא חדתא ולרסס דמה דממלל טב מן הו דהביל:
אזדהרו הכיל דלמא תשתאלון מן מן דמלל עמכון אן גיר הנון לא אתפציו דאשתאלו מן דמלל עמהון בארעא חד כמא חנן אן נשתאל מן מן דמלל עמן מן שמיא:
אינא דקלה ארעא אזיע השא דין מלך ואמר דתוב חדא זבן אנא אזיע לא בלחוד ארעא אלא אף שמיא:
הדא דין דאמר חדא זבן מחויא שוחלפא דהנון דמתזיעין מטל דעבידא אנון דנקוון הנון דלא מתזיעין:
מטל הכיל דקבלן מלכותא דלא מתזיעא נאחוד טיבותא דבה נשמש ונשפר לאלהא בתחמצתא ובדחלתא:
אלהן גיר נורא הו אכלתא:
חובא דאחא נכתר בכון:
ורחמתא דאכסניא לא תטעון בהדא גיר שוו אנשא דכד לא רגישין נקבלון מלאכא:
עהדו לאילין דאסירין איך הו דעמהון אסירין אנתון אתדכרו לאילין דאליצין איך אנשא דבסרא לבישין אנתון:
מיקר הו זווגא בכל וערסהון דכיא הי לזניא דין ולגירא דאן אלהא:
לא הוא רחם כספא רעינכון אלא נספק לכון מדם דאית לכון הו גיר מריא אמר דלא אשבקך ולא ארפא בך אידיא:
ואית לן דנאמר תכילאית מרי מעדרני לא אדחל מנא עבד לי ברנשא:
הויתון עהדין למדברניכון אילין דמללו עמכון מלתא דאלהא אתבקו בשולמא דדובריהון ומרו בהימנותהון:
ישוע משיחא אתמלי ויומנא הויו ולעלם:
ליולפנא נוכריא ומשחלפא לא תתדברון שפיר הו גיר דבטיבותא נשרר לבותן ולא במאכלתא מטל דלא אתעדרו אילין דהלכו בהין:
אית לן דין מדבחא דלא שליט למאכל מנה להנון דבמשכנא משמשין:
חיותא גיר הלין דמעל הוא דמהין רב כומרא לבית מקדשא חלף חטהא בסרהין יקד הוא לבר מן משריתא:
מטל הנא אף ישוע דנקדש לעמה בדמה לבר מן מדינתא חש:
ואף חנן הכיל נפוק לותה לבר מן משריתא כד שקילינן חסדה:
לית לן גיר מדינתא דמקויא הרכא אלא לאידא דעתידא מסכינן:
ובאידה נסק דבחא דתשבוחתא בכלזבן לאלהא דאיתיה פארא דספותא דמודין לשמה:
ולא תטעון מרחמנותא ושותפותא דמסכנא בהלין גיר דבחא שפר אנש לאלהא:
אתטפיסו למדברניכון ואשתמעו להון הנון גיר שהרין חלף נפשתכון איך אנשא דיהבין חושבנכון דבחדותא נהוון עבדין הדא ולא בתנחתא מטל דלא פקחא לכון:
צלו עלין תכילינן גיר דתארתא טבתא אית לן דבכלמדם צבינן דשפיר נתדבר:
יתיראית בעא אנא מנכון דתעבדון הדא דבעגל אתפנא לכון:
אלהא דין דשלמא הו דאסק מן בית מיתא לרעיא רבא דמרעיתא בדמא דדיתקא דלעלם דאיתוהי ישוע משיחא מרן:
הו נגמורכון בכל עבד טב דתעבדון צבינה והו נסעור בן מדם דשפיר קדמוהי ביד ישוע משיחא דלה שובחא לעלם עלמין אמין:
בעא אנא דין מנכון אחי דתגרון רוחכון במלתא דבויאא מטל דבזעוריתא הו כתבת לכון:
דעו דין לאחון טימתאוס דאשתרי ואן בעגל נאתא עמה אחזיכון:
שאלו בשלמא דכלהון מדברניכון ודכלהון קדישא שאלין בשלמכון כלהון דמן איטליא:
טיבותא עם כלכון אמין:
יעקוב עבדה דאלהא ודמרן ישוע משיחא לתרתעסרא שרבן דזריען בעממא שלם:
כל חדוא תהוא לכון אחי כד תעלון לנסיונא משחלפא וסגיאא:
ידעין אנתון גיר דבוקיא דהימנותא מקנא לכון מסיברנותא:
לה דין למסיברנותא נהוא לה עבדא משמליא דתהוון גמירין ומשלמנין ובמדם לא הויתון חסירין:
אן אנש דין מנכון חסיר מן חכמתא נשאל מן אלהא דיהב לכל פשיטאית ולא מחסד ומתיהבא לה:
נשאל דין בהימנותא כד לא מתפלג הו גיר דמתפלג דמא לגללא דימא דשגשא להון רוחא:
ולא נסבר הו ברנשא דנסב מדם מן מריא:
אינא דפליג ברעינה ושגיש בכלהין אורחתה:
נשתבהר דין אחא מכיכא ברומרמה:
ועתירא במוככה מטל דאיך הבבא דעסבא הכנא עבר:
דנח גיר שמשא בחומה ומובש לה לעסבא והבבה נפל ושופרא דחזוה אבד הכנא אף עתירא חמא בהופכוהי:
טובוהי לגברא דמסיבר נסיונא דמא דאתבחר נסב כלילא דחיא הו דמלך אלהא לאילין דרחמין לה:
לא נאמר אנש כד מתנסא דמן אלהא מתנסא אנא אלהא גיר לא מנסי בבישתא והו לאנש לא מנסא:
אלא אנש אנש מן רגתה הו מתנסא ומתרגרג ומתנגד:
והדא רגתא בטנא וילדא חטיתא חטיתא דין מא דאתגמרת ילדא מותא:
לא תטעון אחי חביבא:
כל מוהבתא טבתא ומשמליתא מן לעל נחתא מן אבא דנהירא הו דלית לותה שוחלפא מדם אפלא טלניתא דשוגניא:
הויו צבא וילדן במלתא דקושתא דנהוא רשיתא דבריתה:
ואנתון אחי חביבא כלנש מנכון נהוא מסרהב למשמע ומוחר לממללו ומוחר למרגז:
רוגזה גיר דגברא זדיקותא דאלהא לא עבד:
מטל הנא ארחקו מנכון כלה טנפותא וסוגאא דבישותא ובמכיכותא קבלו מלתא דנציבא בכינן דהי משכחא דתחא אנין נפשתכון:
הוו דין עבודא דמלתא ולא שמועא בלחוד ולא תטעון נפשתכון:
אן אנש גיר נהוא שמועה דמלתא ולא עבודה הנא דמא להו דחזא אפוהי במחזיתא:
חזא גיר נפשה ועבר וטעא דאיכנא הוא:
כל דין דחר בנמוסא משלמנא דחארותא וקוי בה לא הוא שמועא דשמעא דמתטעא אלא עבודא דעבדא והנא טובנא נהוא בעבדה:
ואן אנש סבר דמשמש לאלהא ולא אחד לשנה אלא מטעא לה לבה דהנא סריקא הי תשמשתה:
תשמשתא גיר דכיתא וקדישתא קדם אלהא אבא הדא הי למסער יתמא וארמלתא באולצניהון ולמטר אנש נפשה מן עלמא דלא טולשא:
אחי לא במסב באפא תהוון אחידין להימנותא דתשבוחתה דמרן ישוע משיחא:
אן גיר נעול לכנושתכון אנש דעזקתה דדהבא או דמאנוהי שפירא ונעול מסכנא במאנא צאא:
ותחורון בהו דלביש מאנא שפירא ותאמרון לה אנת הרכא תב שפיר ולמסכנא תאמרון לה אנת קום להל או תב לך הרכא קדם כובשא דרגלין:
לא הא אתפלגתון לכון בנפשכון והויתון מפרשנא דמחשבתא בישתא:
שמעו אחי חביבא לא הוא למסכנא דעלמא עתירא דין בהימנותא גבא אלהא דנהוון ירתא במלכותא הי דמלך אלהא לאילין דרחמין לה:
אנתון דין שטתוניהי למסכנא לא הא עתירא משתעלין עליכון והנון נגדין לכון לבית דינא:
לא הא הנון מגדפין על שמא טבא דאתקרי עליכון:
ואן נמוסא דאלהא בהדא משלמיתון איך דכתיב דתרחם לקריבך איך נפשך שפיר עבדין אנתון:
אן דין באפא נסבין אנתון חטיתא עבדין אנתון ומתכונין אנתון מן נמוסא איך עברי על נמוסא:
אינא גיר דכלה נמוסא נטר ובחדא שרע לכלה נמוסא אתחיב:
הו גיר דאמר דלא תגור הו אמר דלא תקטול אן דין לא גאר אנת אלא קטל אנת הוית לך עבר על נמוסא:
הכנא הויתון ממללין והכנא הויתון סערין איך אנשא דבנמוסא דחארותא עתידין אנתון למתדנו:
דינא גיר הוא דלא רחמא על הו דלא עבד רחמא משתעלין אנתון ברחמא על דינא:
מנא הנינא אחי אן אנש אמר דאית לי הימנותא ועבדא לית לה דלמא משכחא הימנותה דתחיוהי:
ואן אחא או חתא נהוון ערטליין וחסירין סיברתא דיומא:
ונאמר להון אנש מנכון זלו בשלמא שחנו וסבעו ולא תתלון להון סניקותה דפגרא מנא הנינא:
הכנא אף הימנותא דלא עבדא מיתא הי בלחודיה:
אמר גיר אנש לך אית לך הימנותא ולי אית לי עבדא חוני הימנותך דלא עבדא ואנא מחוא אנא לך הימנותי מן עבדי:
מהימן אנת דחד הו אלהא שפיר עבד אנת אף שאדא מהימנין ורעלין:
צבא אנת דין דתדע או ברנשא חלשא דהימנותא דלא עבדא מיתא הי:
אבון אברהם לא הוא מן עבדא אזדדק דאסק לאיסחק ברה על מדבחא:
חזא אנת דהימנותה סיעת לעבדוהי ומן עבדא הימנותה אתגמרת:
ושלם כתבא דאמר דהימן אברהם באלהא ואתחשבת לה לזדיקו ורחמא דאלהא אתקרי:
חזא אנת דמן עבדא מזדדק ברנשא ולא הוא מן הימנותא בלחוד:
הכנא אף רחב זניתא לא הוא מן עבדא אזדדקת דקבלת לגשושא ובאורחא אחרתא אפקת אנון:
איכנא דפגרא דלא רוחא מית הו הכנא אף הימנותא דלא עבדא מיתא הי:
לא סגיאא מלפנא נהוון בכון אחי אלא הויתון ידעין דדינא יתירא חיבינן:
סגיאתא גיר משתרעינן כלן כל דבמלתא לא שרע הנא איתוהי גברא גמירא דמשכח נשעבד אף כלה פגרה:
הא גיר פגודא בפומא דרכשא רמינן איך דנשתעבדון לן וכלה גושמהון מהפכינן:
אף אלפא עשינתא כד דבירן להין רוחא קשיתא מן קיסא זעורא מתנתפן לאתר דחאר צבינה דהו דמדבר:
הכנא אף לשנא הדמא הו זעורא ומשתעלא אף נורא זעורתא עבא סגיאא מוקדא:
ולשנא נורא הו ועלמא דחטיתא איך עבא הו והו לשנא כד איתוהי בהדמין מכתם לה לכלה פגרן ומוקד יובלא דשרבתן דרהטין איך גיגלא ויקד אף הו בנורא:
כלהון גיר כינא דחיותא ודפרחתא ורחשא דימא ודיבשא משתעבדין לכינא דאנשותא:
לשנא דין אנש לא אשכח דנכבשיוהי בישתא הדא דלא מתתכסא מלא הו סמא דמותא:
בה מברכינן למריא ואבא ובה ליטינן לבנינשא דבדמותא דאלהא עבידין:
ומנה מן פומא נפקן בורכתא ולוטתא לא ולא אחי דהלין הכנא נסתערן:
דלמא משכחא דמן חד מבועא נפקון מיא חליא ומרירא:
או דלמא משכחא תתא אחי דזיתא תעבד או גפתא תאנא הכנא אף לא מיא מליחא משכחין דנתעבדון חליא:
מנו מנכון דחכים ורדא נחוא עבדוהי בהופכא שפירא בחכמתא מכיכתא:
אן דין חסמא מרירא אית בכון או חרינא בלביכון לא תתחתרון על קושתא ותדגלון:
מטל דהדא חכמתא מן לעל לא נחתת אלא איתיה ארעניתא מן חושבא דנפשא ומן שאדא:
איכא גיר דאית חסמא וחרינא תמן אף דלוחיא וכלמדם דביש:
חכמתא דין דמן לעל דכיא הי ומליא שלמא ומכיכא ומשתמעניא ומליא רחמא ופארא טבא ודלא פלגותא הי ובאפא לא נסבא:
פארא דין דזדיקותא בשינא מזדרעין לאילין דעבדין שלמא:
מן איכא אית בכון קרבא ומצותא לא הוא מן רגיגתא דמקרבן בהדמיכון:
מתרגרגין אנתון ולית לכון וקטלין אנתון וטנין אנתון ולא אתיא באידיכון ונצין אנתון וקרבא עבדין אנתון ולית לכון מטל דלא שאלין אנתון:
שאלין אנתון ולא נסבין אנתון מטל דבישאית שאלין אנתון איך דתתרסון רגיגתכון:
גירא לא ידעין אנתון דרחמתה דעלמא הנא בעלדבבותא הי דאלהא אינא הכיל דצבא דנהוא רחמא דעלמא הנא בעלדבבא הוא לאלהא:
או דלמא סריקאית סברין אנתון דאמר כתבא דבטננא רגא רוחא דעמרא בן:
טיבותא דין יתירתא יהב לן מרן מטל הדא אמר דאלהא ממכך לרמא ולמכיכא יהב טיבותא:
אשתעבדו הכיל לאלהא וקומו לוקבל סטנא וערק מנכון:
וקרובו לות אלהא ונתקרב לכון דכו אידיכון חטיא קדשו לבותכון פליגי נפשא:
אתמככו ואתאבלו וגוחככון לאבלא נתהפך וחדותכון לעקתא:
אתמככו קדם מריא ונרמרמכון:
לא תהוון ממללין על חדדא אחי הו גיר דממלל על אחוהי או דאן לאחוהי ממלל על נמוסא ודאן לנמוסא ואן לנמוסא דאן אנת לא הוית עבודה דנמוסא אלא דינה:
חד הו סאם נמוסא ודינא דהו משכח דנחא ונובד אנת דין מן אנת דדאן אנת לה לקריבך:
מנא דין נאמר אף על אילין דאמרין דיומנא או מחר אזלינן למדינתא אידא דהי ועבדינן תמן שנתא חדא ומתתגרינן ויתרינן:
ולא ידעין מנא הוא מחר מנא אנון גיר חיין אלא אן להגא דקליל מתחזא וטלק ומופא:
חלף דנאמרון דאן מריא נצבא ונחא עבדינן הדא או הי:
משתבהרין בחתירותהון כל שובהרא דאיך הנא בישא הו:
ואינא דידע טבתא ולא עבד לה חטהא הוא לה:
או עתירא איללו ובכו על דוונא דאתין עליכון:
עותרכון גיר אתחבל וסרי ומאניכון אתאכלו מן ססא:
ודהבכון וסאמכון אשחת לה ושוחתהון הויא לסהדותא עליכון והי עתידא דתאכול בסרכון נורא כנשתון לכון ליומתא אחריא:
הא אגרא דפעלא דחצדו ארעתכון הו דטלמתון קעא וגעתא דחצודא לאדנוהי דמריא צבאות עלת:
בסמתון גיר על ארעא ואתלעבתון ותרסיתון פגריכון איך דליומא דנכסתא:
חיבתון וקטלתון לזדיקא ולא קם לוקבלכון:
אנתון דין אחי אגרו רוחכון עדמא למאתיתה דמריא איך אכרא דמסכא לפארא יקירא דארעה ומגר רוחה עליהון עדמא דנסב מטרא בכיריא ולקישיא:
הכנא אף אנתון אגרו רוחכון ולבותכון שררו קרבת לה גיר מאתיתה דמרן:
לא תתנחון חד על חד אחי דלא תתדינון הא גיר דינא קדם תרעא קאם:
דמותא לנביא סבו לכון אחי למגרת רוחא דאולצניכון הנון דמללו בשמה דמריא:
הא גיר יהבינן טובא לאילין דסיברו שמעתון מסיברנותה דאיוב וחרתא דעבד לה מריא חזיתון מטל דמרחמן הו מריא ומרחפן:
קדם כל מדם דין אחי לא הויתון ימין לא בשמיא ולא בארעא אפלא במומתא אחרתא אלא תהוא מלתכון אין אין ולא לא דלא תתחיבון תחית דינא:
ואן אנש מנכון נהוא באולצנא נהוא מצלא ואן חדא נהוא מזמר:
ואן כריה נקרא לקשישא דעדתא ונצלון עלוהי ונמשחונה משחא בשמה דמרן:
וצלותא דהימנותא מחלמא לה להו דכריה ומקים לה מרן ואן חטהא עבידין לה משתבקין לה:
הויתון דין מודין סכלותכון חד לחד והויתון מצלין חד על חד דתתאסון רב הו גיר חילה דצלותא אידא דזדיקא מצלא לה:
אף אליא ברנשא הוא חשושא אכותן וצלי דלא נחות מטרא על ארעא ולא נחת תלת שנין ושתא ירחין:
ותוב צלי ושמיא יהבו מטרא וארעא יהבת פאריה:
אחי אן אנש מנכון נטעא מן אורחא דקושתא ונפניוהי אנש מן טעיותה:
נדע דהו דמהפך לחטיא מן טעיותא דאורחה מחא נפשה מן מותא ועטא סוגאא דחטהוהי:
פטרוס שליחא דישוע משיחא לגביא ותותבא דזריעין בפנטוס ובגלטיא ובקפודקיא ובאסיא ובביתוניא:
אילין דאתגביו במקדמות ידעתה דאלהא אבא בקדישותא דרוחא דנהוון למשמעתא ולרסס דמה דישוע משיחא טיבותא ושלמא נסגא לותכון:
מברך הו אלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא הו דבחננה סגיאא אולדן מן דריש בקימתה דישוע משיחא לסברא דחיא:
ולירתותא דלא מתחבלא ולא מתטנפא ולא חמיא הי דמטיבא לכון בשמיא:
כד נטירין אנתון בחילא דאלהא ובהימנותא לחיא דמטיבין דנתגלון לזבנא אחריא:
דבהון תחדון לעלם אפן בהנא זבנא קליל מתתעיקין אנתון בנסיונא משחלפא דעדין עליכון:
איכנא דבוחרנא דהימנותכון נתחזא דמיתר מן דהבא סנינא דאתבקי בנורא לתשבוחתא ולאיקרא ולקולסא בגלינה דישוע משיחא:
הו דלא חזיתוניהי ומחבין אנתון לה ובהימנותה רוזין אנתון בחדותא משבחתא דלא מתמללא:
דתקבלון פורענא דהימנותכון חיא דנפשתכון:
הנון חיא דעקבו הוו עליהון נביא כד אתנביו על טיבותא דעתידא הות דתתיהב לכון:
ובצו דבאינא זבנא מחויא ומסהדא רוחה דמשיחא דעמרא בהון דעתידין חשוהי דמשיחא ותשבוחתה דמן בתרכן:
ואתגלי להון כל דבצין הוו מטל דלו לנפשהון בעין הוו אלא לן דילן מתנבין הוו אילין דהשא אתגלי לכון ביד אילין דסברנכון ברוחא דקודשא דאשתדר מן שמיא דבהין בהלין מתרגרגין אף מלאכא דנדיקון:
מטל הנא חזוקו חצא דתרעיתכון ואתתעירו גמיראית וסברו על חדותא דאתיא לכון בגלינה דמרן ישוע משיחא:
איך בניא משתמענא ולא תשתותפון תוב לרגיגתכון קדמיתא אילין דרגין הויתון דלא בידעתא:
אלא הוו קדישין בכלהון הופכיכון איך דקדיש הו מן דקרכון:
מטל דכתיב דהויתון קדישין איכנא דאף אנא קדיש אנא:
ואן הו דאבא קרין אנתון הו דלית קדמוהי מסב באפא ודאן לכלנש איך עבדוהי בדחלתא אתדברו בזבנא הנא דתותבותכון:
כד ידעין אנתון דלא בכספא דבלא ולא בדהבא אתפרקתון מן עבדיכון סריקא הנון דקבלתון מן אבהיכון:
אלא בדמא יקירא דאמרא דמומא וטולשא לית בה דאיתוהי משיחא:
הו דמקדם הוא פריש להדא מן קדם תרמיתה דעלמא ואתגלי באחריתהון דזבנא מטלתכון:
אילין דבאידה הימנתון באלהא הו דאקימה מן בית מיתא ויהב לה שובחא דהימנותכון וסברכון נהוא על אלהא:
כד נהוין קדישן נפשתכון במשתמענותה דשררא ונהוין מלין חובא דלא מסב באפא דמן לבא דכיא וגמירא תהוון מחבין חד לחד:
איך אנשא דמן דריש אתילדתון לא מן זרעא דבלא אלא מן אינא דלא בלא במלתא חיתא דאלהא דקימא לעלם:
מטל דכל בסר עמירא וכלה יאיותה איך עופיא דחקלא יבש עמירא וחמא עופיא:
ומלתה דאלהן קימא לעלמין והדא הי מלתא הי דאסתברתון:
אניחו הכיל מנכון כלה בישותא וכלה נכלא ומסב באפא וחסמא ומאכל-קרצא:
והוו איך ילודא שברא ואתרגרגו לה למלתא איך דלחלבא נקדא ורוחנא דבה תתרבון לחיא:
אן טעמתון וחזיתון דטב הו מריא:
הו דלה מתקרבין אנתון דאיתוהי כאפא חיא דאסליוהי בני אנשא וגבא ומיקר לות אלהא:
ואף אנתון איך כאפא חיתא אתבנו והוו היכלא רוחנא וכהנא קדישא למסקו דבחא רוחנא דמקבלין קדם אלהא ביד ישוע משיחא:
אמיר הו גיר בכתבא דהא סאם אנא בצהיון כאפא בחירתא ויקירתא בריש זויתא ומן דמהימן בה לא נבהת:
לכון הכיל אתיהב הנא איקרא לאילין דמהימנין להנון דין דלא מתטפיסין:
כאפא הו דתוקלתא ואבנא דכשלא ומתתקלין בה בדלא מתטפיסין למלתא דלהדא סימין:
אנתון דין שרבתא אנתון גביתא דמכהנא למלכותא עמא קדישא כנשא פריקא תסברון תשבחתה דהו דקרכון מן חשוכא לנוהרה מיתרא:
אילין דמן קדים לא חשיבין הויתון עמא השא דין עמא דאלהא אפלא רחמא אית הוו עליכון השא דין אשתפעו עליכון רחמא:
חביבי בעא אנא מנכון איך ערצא ואיך תותבא אתפרקו מן כלהין רגיגתה דפגרא הלין דעבדן קרבא לוקבל נפשא:
ונהוון שפירין הופכיכון קדם כלהון בני אנשא אילין דממללין עליכון מלא בישתא נחזון עבדיכון שפירא ונשבחון לאלהא ביומא דבוחרנא:
והויתון משתעבדין לכלהון בני אנשא מטל אלהא למלכא מטל שולטנהון:
ולדינא מטל דמנה משתדרין לתבעתא דמסכלנא ולתשבוחתא דעבדי טבתא:
דהכנא הו צבינא דאלהא דבעבדיכון שפירא תסכרון פומא דסכלא הנון דלא ידעין לאלהא:
איך בני חארא ולא איך אנשא דעבידא להון חארותהון תחפיתא לבישותהון אלא איך עבדוהי דאלהא:
לכלנש יקרו לאחיכון אחבו ומן אלהא דחלו ולמלכא יקרו:
ואילין עבדא דאית בכון אשתעבדו למריכון בדחלתא לא בלחוד לטבא ולמכיכא אלא אף לקשיא ולעסקא:
להלין גיר אית להון טיבותא קדם אלהא לאילין דמטל תארתא שפירתא מסיברין עקתא דאתין עליהון בעולא:
אילין דין דמטל סכלותהון מסיברין אולצנא אידא תשבוחתא הויא להון אלא מא דעבדין אנתון דשפיר ואלצין לכון ומסיברין אנתון הידין ירבא תשבוחתכון לות אלהא:
להדא גיר אתקריתון דאף משיחא מית חלפין ושבק לן הנא טופסא דאנתון בעקבתה תהלכון:
הו דלא עבד חטיתא אפלא נכלא אשתכח בפומה:
הו דמצטחא הוא ולא מצחא וחאש הוא ולא מתלחם אלא משלם הוא דינה לדינא דכאנותא:
ושקל חטהין כלהון ואסק אנון בפגרה לצליבא דכד מיתינן לחטיתא בזדיקותא דילה נחא בשומתה גיר אתאסיתון:
דטעין הויתון איך ערבא ואתפניתון השא לות רעיא וסעורא דנפשתכון:
הכנא אף אנתין נשא אשתעבדין לבעליכין דאילין דלא מתטפיסין למלתא בדובריכין שפירא דלא עמלא תקנין אנון:
כד חזין דבדחלתא ובנכפותא מתדברן אנתין:
ולא תצטבתן בצבתא בריא דגדולא דסעריכין או דחשלתא דדהבא או דלבושא מיתרא:
אלא אצטבתין בברנשא כסיא דלבא ברוחא מכיכתא דלא מתחבלא צבתא דמיתר קדם אלהא:
הכנא גיר אף מן קדים נשא קדישתא אילין דמסברן הוי באלהא מצבתן הוי נפשתהין ומשתעבדן הוי לבעליהין:
איכנא דסרא משתעבדא הות לאברהם וקריא הות לה מרי הי דהוין אנתין לה בנתא בעבדא טבא כד לא מתתזיען אנתין מן כל דחלא:
ואנתון גברא הכנא עמרו עם נשיכון בידעתא ואיך דלמאנא מחילא באיקרא אחודו אנין מטל דאף הנין עמכון ירתן מוהבתא דחיא דלעלם דלא תהוון מתתקלין בצלותכון:
שולמא דין דתהוון כלכון באויותא והויתון חשין עם אילין דחשין ורחמין חד לחד והויתון רחמתנין ומכיכין:
ולאנש בישתא חלף בישתא לא תפרעון ואפלא צוחיתא חלף צוחיתא אלא דלקובלא דהלין הויתון מברכין להדא גיר אתקריתון דבורכתא תארתון:
מן דצבא הכיל חיא ורחם יומתא טבא למחזא נטר לשנה מן בישתא וספותה לא נמללן נכלא:
נעבר מן בישתא ונעבד טבתא ונבעא שלמא ונרהט בתרה:
מטל דעינוהי דמריא על זדיקא ואדנוהי למשמע אנון ואפוהי דמריא על בישא:
ומנו דנעבד לכון בישתא אן תהוון טננא דטבתא:
ואן הו דתחשון על אפי כאנותא טוביכון ולא תדחלון מן אילין דמדחלין לכון ולא תשתגשון:
אלא קדשו בלבותכון למריא משיחא והויתון מטיבין למפק ברוחא לכל דתבע לכון מלתא על סברא דהימנותכון במכיכותא ובדחלתא:
כד אית לכון תארתא טבתא איכנא דהנון דממללין עליכון איך דעל אנשא בישא נבהתון איך אנשא דטלמין לדובריכון שפירא דבמשיחא:
עדרא הי לכון גיר דכד עבדין אנתון עבדא טבא תסבלון בישתא אן הכנא הו צבינא דאלהא ולא כד עבדין אנתון בישתא:
מטל דאף משיחא חדא זבן מית חלף חטהין זדיקא חלף חטיא דנקרבכון לאלהא ומית בפגר וחיא ברוח:
ואכרז לנפשתא אילין דאחידן הוי בשיול:
הלין דמן קדים לא אתטפיס הוי ביומתה דנוח כד מגרת רוחה דאלהא פקדת דתהוא קבותא על סברא דתיבותהון ותמנא בלחוד נפשן עלין לה וחיי במיא:
דאף אנתון בה בהו טופסא חיין אנתון במעמודיתא לו כד פגרא משיגין אנתון מן צאתא אלא כד מודין אנתון באלהא בתארתא דכיתא ובקימתה דישוע משיחא:
הו דאתעלי לשמיא ואיתוהי על ימינא דאלהא ואשתעבדו לה מלאכא ושליטנא וחילותא:
אן משיחא הכיל חש חלפיכון בבסר ואף אנתון בה בהנא רעינא אזדינו כלמן דמאת גיר בפגרה שלי לה מן כלהון חטהא:
דלא מכיל לרגיגתא דבנינשא נחא כמא זבנא דאיתוהי בפגרא אלא לצבינא דאלהא:
ספק גיר זבנא הו דעבר דפלחתון בה צבינא דחנפא באסוטותא וברויותא ובצחנותא ובזמרא ובפולחנא דשאדא:
והא השא מתדמרין ומגדפין עליכון בדלא משתרחיתון עמהון בהי אסוטותא קדמיתא:
הנון דיהבין פתגמא לאלהא הו דעתיד למדן מיתא וחיא:
מטל הנא גיר אסתבר אף למיתא דנתדינון איך בנינשא בבסר ונחון באלהא ברוח:
מטית לה דין חרתא דכל מטל הנא אתנכפו ואתתעירו לצלותא:
וקדם כל מדם חובא חריפא לות חדדא נהוא לכון חובא גיר מחפא סוגאא דחטהא:
והויתון רחמין אכסניא דלא רטנא:
וכלנש מנכון מוהבתא דקבל מן אלהא נשמש בה לחברוהי איך רבי בתא טבא דטיבותא מפרשתא דאלהא:
כלמן דממלל איך מלתא דאלהא נמלל וכלמן דמשמש איך דמן חילא הו דאלהא יהב לה דבכל דעבדין אנתון נשתבח אלהא ביד ישוע משיחא הו דדילה הי תשבוחתא ואיקרא לעלם עלמין אמין:
חביבי לא תתדמרון בנסיונא דהוין לכון איך דמדם נוכרי גדש לכון מטל דלבוחרנכון הו הוין:
אלא חדו דמשתותפין אנתון לחשוהי דמשיחא דהכנא אף בגלינא דתשבוחתה תחדון ותרוזון:
ואן מתחסדין אנתון על אפי שמה דמשיחא טוביכון דרוחא משבחתא דאלהא מתתניחא עליכון:
בלחוד לא אנש מנכון איך קטולא או איך גנבא או איך עבד בישתא נהוא חאש:
אן דין חאש איך כרסטינא לא נבהת אלא נשבח לאלהא בה בהנא שמא:
מטל דזבנא הו דנשרא דינא מן ביתה דאלהא אן דין מנן משרא אידא הי חרתא דאילין דלא מתטפיסין לסברתה דאלהא:
ואן זדיקא למחסן חיא רשיעא וחטיא איכא משתכח:
מטל הנא אילין דחשין איך צבינה דאלהא נגעלון לה נפשתהון בעבדא שפירא איך דלברויא מהימנא:
בעא אנא דין מן קשישא דאית בכון אנא קשישא חברכון וסהדא דחשוהי דמשיחא ושותפא דשובחה הו דעתיד דנתגלא:
רעו מרעיתא דאלהא דמשלמא לכון וסעורו רוחנאית לא בקטירא אלא בצבינא לא ביותרנא טנפא אלא מן כלה לבכון:
לא איך מריא דמרעיתא אלא איך דתהוון להון דמותא שפירתא:
דכד נתגלא רב רעותא תקבלון מנה כלילא דשובחא דלא חמא:
ואנתון עלימא אשתעבדו לקשישיכון ואתעטפו חיצאית מכיכות רעינא לות חדדא מטל דאלהא סקובלא הו דאילין דמתתרימין ולמכיכא יהב טיבותא:
אתמככו הכיל תחית אידה תקיפתא דאלהא דהי תרימכון בזבנא דזדק:
וצפתכון כלה שדו על אלהא דלה בטיל עליכון:
אתתעירו ועהדו מטל דבעלדבבכון סטנא איך אריא נהם ומהלך ובעא דלמנו נבלע:
קומו הכיל לקובלה כד משררין אנתון בהימנותא ודעו דאף על אחיכון דבעלמא הנון הלין חשא ערצין:
אלהא דין דטיבותא הו דקרן לשובחה דלעלם ביד ישוע משיחא הו דיהב לן דכד נסיבר הלין אולצנא זעורא דנתחיל ונשתרר ונתקים בה לעלם:
דלה שובחא ואוחדנא ואיקרא לעלם עלמין אמין:
הלין זעוריתא איך דסבר אנא כתבת לכון ביד סלונוס אחא מהימנא ומפס אנא וסהד אנא דהדא הי טיבותא שרירתא דאלהא הדא דקימין אנתון בה:
שאלא שלמכון עדתא גביתא דבבבל ומרקוס ברי:
שאלו בשלמא חד דחד בנושקתא קדישתא שלמא עם כלהון אילין דבמשיחא אנון אמין:
שמעון פטרוס עבדא ושליחא דישוע משיחא לאילין דלהימנותא שוית באיקרא עמן אשתויו בזדיקותא דמרן ופרוקן ישוע משיחא:
טיבותא ושלמא נסגא לכון בשוודעא דמרן ישוע משיחא:
איך מן דכלהין אילין דאיתיהין דחילא אלהיא לות חיא ודחלת אלהא יהב ביד שוודעא דהו דקרא לן בתשבוחתא דילה ומיתרותא:
דבאידיהין שוודיא רורבא ויקירא לכון יהב דביד הלין תהוון שותפא דכינא אלהיא כד ערקין אנתון מן חבלא דרגיגתא דבעלמא:
והי דין הדא כד שקלטענא כלה מעלין אנתון אוספו על הימנותכון מיתרותא על דין מיתרותא ידעתא:
על דין ידעתא מחמסננותא על דין מחמסננותא מסיברנותא על דין מסיברנותא דחלת אלהא:
על דין דחלת אלהא רחמת אחותא על דין רחמת אחותא חובא:
הלין גיר כד שכיחן לכון ויתירן לא הוא בטילא אפלא דלא פארא מקימן לכון בשוודעה דמרן ישוע משיחא:
הו גיר דלא שכיחן לה הלין סמיא איתוהי דלא חזא דטעא דוכיא דחטהוהי קדמיא:
ועל הי יתיראית אחי יצפו דביד עבדיכון טבא קריתכון וגביתכון משררתא תעבדון כד גיר הלין עבדין אנתון לא מתום משתרעין אנתון:
הכנא גיר עתיראית מתיהבא לכון מעלתא דמלכותא דלעלם דמרן ופרוקן ישוע משיחא:
ועל הדא לא ממאן אנא מן דמעהד אנא לכון אמינאית על הלין כד טב אף ידעין אנתון וסמיכין אנתון על שררא הנא:
דכאנא דין אסתברת לי דכמא דאיתי בפגרא הנא אעירכון בעוהדנא:
כד ידע אנא דעונדנא דפגרי בעגל הוא איכנא דאף מרן ישוע משיחא אודעני:
יצף אנא דין דאף אמינאית הוא אית לכון דאף מן בתר מפקנא דילי עוהדנא דהלין תהוון עבדין:
לא הוא גיר כד בתר מתלא דעבידין באומנותא אזלינן אודענכון חילה ומאתיתה דמרן ישוע משיחא אלא כד חזיא הוין דרבותא דילה:
כד גיר נסב מן אלהא אבא איקרא ותשבוחתא כד קלא אתא לה דאיך הנא מן תשבוחתא פאית ברבותה דהנו ברי הו חביבא הו דבה אצטבית:
אף חנן לה להנא קלא שמענן מן שמיא דאתא לה כד איתין הוין עמה בטורא קדישא:
ואית לן דשרירא אף מלתא דנביותא הי דשפיר עבדין אנתון כד בה חירין אנתון איך דבשרגא דמנהר באתרא עמוטא עדמא דאיממא ננהר ושמשא נדנח בלבותכון:
כד הדא לוקדם ידעין אנתון דכל נביותא שריא דכתבא דילה לא הויא:
לא הוא גיר בצבינא דברנשא אתת מן מתום נביותא אלא כד מן רוחא קדישא מתנגדין מללו קדישא בנינשא דאלהא:
הוו דין אף נביא דגלא בעמא איך דאף בכון נהוון מלפנא דגלא אילין דמעלין הרסיס דאבדנא ובמרא דזבן אנון כפרין כד מיתין על נפשהון אבדנא מסרהבא:
וסגיאא נאזלון בתר טנפותא דילהון הלין דמטלתהון אורחא דשררא תתגדף:
ובעלובותא ובמלא דבדיא נתתגרון בכון הלין דדינהון מן קדים לא בטל ואבדנהון לא נאם:
אן גיר אלהא על מלאכא דחטו לא חס אלא בששלתא דעמטנא עגן אנון בתחתיתא ואשלם אנון דנתנטרון לדינא דשונקא:
ועל עלמא קדמיא לא חס אלא לנוח דתמניא כרוזא דכאנותא נטר כד טופנא על עלמא דרשיעא איתי:
וכד למדינתא דסדום ודעמורא אוקד ובהפוכיא חיב אנין כד תחויתא לרשיעא דעתידין דנהוון סם:
אף ללוט זדיקא דמתקפח הוא מן הופכא דבטנפותא דהלין דדלא נמוסא איתיהון הוו פצי:
בחזתא גיר ובשמעא כד עמר הוא כאנא הו בינתהון יום מן יום לנפשה זדיקתא בעבדא דלא נמוס משנק הוא:
ידע הו מריא דנפרוק מן אולצנא לאילין דדחלין לה לעולא דין ליומא דדינא כד משתנקין נטר:
יתיראית דין לאילין דבתר בסרא ברגתא דטמאותא אזלין ועל מרותא מבסרין מרחא ומשקלא דמן תשבוחתא לא זיעין כד מגדפין:
איכא דמלאכא דבחילא ובעושנא רורבין מנהון לא מיתין עליהון מן מריא דינא דגודפא:
הלין דין דאיך חיותא חרשתא הוו בכינא לחרבא ולחבלא כד באילין דלא ידעין מגדפין בחבלא דילהון נתחבלון:
כד אילין דהוא בהון עולא אגרא דעולא הניותא חשיב להון בוסמא דהוא באיממא מכתמא ומליי מומא דכד מתבסמין בניחתהון מתפנקין:
כד עינא אית להון דמלין גורא וחטהא דלא מופין כד משדלין לנפשתא דלא סמיכן ולבא דמדרש בעלובותא אית להון בניא דלוטתא:
דכד שבקו אורחא תריצתא שגו ואזלו באורחא דבלעם בר בעור הו דאגרא דעולא אחב:
מכסנותא דין דהות לה למתעברנותה אתנא דלא קלא דבקלא דבנינשא מללת כלת לשטיותה דנביא:
הלין אנון מעינא דלא מיא עננא דמן עלעלא מתרדפן הלין דעמטנא דחשוכא נטיר להון:
כד גיר גונחא דסריקותא ממללין משדלין ברגיגתא טנפתא דבסרא לאילין דבמלא קליל ערקין מן אילין דבטעיותא מתהפכין:
וחארותא להון משתודין כד הנון עבדא איתיהון דחבלא להו גיר מדם דאנש זכא לה להנא אף משעבד:
אן גיר כד ערקו מן טנפותה דעלמא בשוודעה דמרן ישוע משיחא ופרוקן בהין בהלין כד מתערזלין תוב מזדכין הות לה חרתהון דבישא מן קדמיתא:
פקח הוא להון גיר דלא נשתודעון לאורחא דזדיקותא או דכד אשתודעו לבתרא נהפכון מן פוקדנא קדישא דאשתלם להון:
גדש להון דין הלין דמתלא שרירא דכלבא דהפך על תיובה וחזירתא דסחת בעורגלא דסינא:
הדא מן כדו חביבי אגרתא דתרתין כתב אנא לכון הלין דבהין מעיר אנא בעוהדנא לרעינכון שפיא:
דתתעהדון למלא דקדם אתאמר מן נביא קדישא ולפוקדנה דמרן ופרוקן דביד שליחא:
כד הדא לוקדם ידעין אנתון דנאתון בחרתא דיומתא מבזחנא דמבזחין כד איך רגיגתא דילהון מהלכין:
ואמרין דאיכא איתוהי מולכנא דמאתיתה מן כד גיר אבהתן שכבו כלמדם הכנא מכתר מן שוריה דבריתא:
טעיא להון גיר הדא כד צבין דשמיא איתיהון הוו מן קדים וארעא מן מיא וביד מיא קמת במלתא דאלהא:
הלין דבאידיהון עלמא דהידין טף במיא ואבד:
שמיא דין דהשא וארעא במלתא דילה אסינין כד לנורא מתנטרין ליומא דדינא ודאבדנא דבנינשא רשיעא:
הדא דין חדא לא תטעיכון חביבי דחד יומא למריא איך אלף שנין איתוהי ואלף שנין איך יומא חד:
לא משתוחר מריא במולכנוהי איך דאנשין שווחרא מסברין אלא מגר רוחה מטלתכון בדלא צבא דאנש נאבד אלא כלנש לתיבותא נאתא:
אתא דין יומה דמריא איך גנבא הו דבה שמיא מן שלי עברין אסטוכסא דין כד יקדין נשתרון וארעא ועבדא דבה תשתכח:
כד הכיל הלין כלהון משתרין דאיך אילין זדק לכון דתהוון בהופכיכון קדישא ובדחלת אלהא:
כד מסכין אנתון וסוחין אנתון למאתיתא דיומה דאלהא הו דבה שמיא כד מתבחרין בנורא נשתרון ואסטוכסא כד יקדין נשוחון:
לשמיא דין חדתא וארעא חדתא איך מולכנא דילה מסכינן הלין דבהון זדיקותא עמרא:
מטל הנא חביבי כד להלין מסכין אנתון יצפו דדלא כותמא ודלא מומא לה תשתכחון בשלמא:
ולמגרת רוחה דמריא פורקנא תחשבון איכנא דאף אחון חביבא פולוס איך חכמתא דאתיהבת לה כתב לכון:
איכנא דבכלהין אגרתה מלל בהין על הלין אילין דאית בהין מדם דעסיק לסוכלא הלין דאילין דדלא יולפנא אנון ולא סמיכין מעקמין להין איך דאף להלין כתבא דשרכא לות אבדנא דילהון:
אנתון הכיל חביבי כד קדמין אנתון ידעין טרו נפשכון דדלמא כד אזלין אנתון בתר טעיותא דאילין דדלא נמוס אנון תפלון מן סמכא דילכון:
הויתון דין מתרבין בטיבותא ובידעתא דמרן ופרוקן ישוע משיחא ודאלהא אבא דלה תשבוחתא אף השא ובכלזבן וליומי עלמא אמין:
מסברינן לכון להו דאיתוהי הוא מן ברשית הו דשמען וחזיניהי בעינין חזין וגשן באידין הו דאיתוהי מלתא דחיא:
וחיא אתגליו וחזין וסהדינן ומכרזינן לכון חיא דלעלם הנון דאיתיהון הוו לות אבא ואתגליו לן:
ומדם דחזין ושמען מודעינן אף לכון דתהוא לכון שותפותא עמן ושותפותן דין דילן איתיה עם אבא ועם ברה ישוע משיחא:
והלין כתבינן לכון דחדותן דבכון תהוא משמליא:
והדא הי סברתא דשמען מנה ומסברינן לכון דאלהא נוהרא הו וחשוכא כל כלה לית בה:
ואן אמרינן דשותפותא אית לן עמה ומהלכינן בחשוכא דגלא חנן ולו בשררא רדינן:
אן דין בנוהרא מהלכינן איך דהו איתוהי בנוהרא אית לן שותפותא עם חדדא ודמא דישוע ברה מדכא לן מן כלהון חטהין:
ואן נאמר דלית לן חטיתא נפשן מטעינן ושררא לית בן:
אן דין מודינן בחטהין מהימן הו וזדיק דנשבוק לן חטהין ונדכין מן כלה עולן:
ואן אמרינן דלא חטין עבדינן לה דגלא ומלתה לית לותן:
בני הלין כתב אנא לכון דלא תחטון ואן אנש נחטא אית לן פרקלטא לות אבא ישוע משיחא זדיקא:
הויו גיר חוסיא דעל אפי חטהין ולו חלפין דילן בלחוד אלא אף חלף כלה עלמא:
ובהדא מרגשינן דידעניהי אן נטרינן פוקדנוהי:
הו גיר דאמר דידעתה ופוקדנוהי לא נטר דגלא הו ושררא לית בה:
הו דין דנטר מלתה בהנא משלם שריראית חובה דאלהא בהדא גיר ידעינן דבה חנן:
הו דאמר דבה איתי ולא לה דאיך הלכתה דילה נהלך:
חביבי לו פוקדנא חדתא כתב אנא לכון אלא פוקדנא עתיקא הו דאית הוא לכון מן ברשית פוקדנא דין עתיקא איתוהי מלתא הי דשמעתון:
תוב פוקדנא חדתא כתב אנא לכון הו דאיתוהי שרירא בה ובכון דחשוכא עבר לה ונוהרא שרירא שרי מתחזא:
מן דאמר הכיל דאיתוהי בנוהרא וסנא לאחוהי בחשוכא איתוהי עדמא להשא:
הו דין דמחב לאחוהי בנוהרא מכתר וכשלא לית בה:
הו דין דסנא לאחוהי בחשוכא איתוהי ובחשוכא מהלך ולא ידע לאיכא אזל מטל דחשוכא סמי אנין עינוהי:
כתב אנא לכון בניא דאשתבקו לכון חטהיכון מטל שמה:
כתב אנא לכון אבהא דידעתוניהי להו דאיתוהי הוא מן ברשית כתב אנא לכון עלימא דזכיתוניהי לבישא כתבת לכון טליא דידעתון לאבא:
כתבת לכון אבהא דידעתון להו דמן ברשית כתבת לכון עלימא דחילתנא אנתון ומלתה דאלהא שריא בכון וזכיתוניהי לבישא:
לא תרחמון לעלמא ולא למדם דאית בה מן גיר דרחם לעלמא חובה דאבא לית בה:
כל מדם גיר דאית בה בעלמא רגתא הו דפגרא ורגתא דעינא ושובהרא דעלמא הלין דלא הוי מן אבא אלא מנה אנין מן עלמא:
ועבר עלמא הו ורגתה הו דין דעבד צבינה דאלהא מקוא לעלם:
בני זבנא הו אחריא ואיך מדם דשמעתון דאתא משיחא דגלא והשא הוו להון סגיאא משיחא דגלא ומן הדא ידעינן דזבנא הו אחריא:
מנן נפקו אלא לו מנן הוו אלו גיר מנן הוו לותן מכתרין הוו אלא נפקו מנן דתתידע דלו מנן הוו:
ואנתון משיחותא אית לכון מן קדישא ופרשין אנתון הו לכל אנש:
לא כתבת לכון דלא ידעין אנתון לה לשררא אלא דידעין אנתון לה ודכלה דגלותא לא הות מנה מן שררא:
מנו דגלא אלא אן אינא דכפר דישוע לא הוא משיחא הנא הו משיחא דגלא הו דכפר באבא כפר אף בברא:
והו דכפר בברא אפלא באבא מהימן מן דמודא בברא אף באבא מודא:
ואנתון מדם דשמעתון מן קדים נקוא לותכון אן גיר מקוא לותכון מדם דשמעתון מן קדים אף אנתון מקוין אנתון באבא ובברא:
והנו שוודיא דאשתודי לן חיא דלעלם:
הלין דין כתבת לכון מטל אילין דמטעין לכון:
ואף אנתון אן תקוא לותכון משיחותא דקבלתון מנה לא סניקין אנתון דאנש נלפכון אלא איך משיחותא דאיתיה מן אלהא הי מלפא לכון על כלמדם ושרירא הי ולית בה דגלותא ואיך דאלפכון קוו בה:
והשא בני קוו בה דמא דמתגלא לא נבהת מנה אלא תהוא לן גליות אפא במאתיתה:
אן ידעתון דזדיק הו דעו דאף כל דעבד זדיקותא מנה איתוהי:
וחזו דכמא סגי חובה דאבא לותן דבניא קרן אף עבדן מטל הנא עלמא לא ידע לן מטל דאפלא לה ידע:
חביבי השא בנוהי חנן דאלהא ולא אתגלי עדמא להשא מנא עתידינן דנהוא ידעינן דין דמא דאתגלי בדמותה הוינן וחזינן לה איך מדם דאיתוהי:
וכל אינא דאית לה עלוהי הנא סברא מדכא נפשה איך דהו דכא הו:
מן דין דעבד חטיתא עולא סער חטיתא גיר כלה עולא הי:
וידעין אנתון דהו דאתגלי דנסב חטהין וחטיתא בה לית:
וכל דבה מקוא לא חטא וכל דחטא לא חזיהי ולא ידעה:
בני לא אנש נטעיכון הו דעבד זדיקותא זדיקא הו איך דאף הו משיחא איתוהי זדיקא:
הו דסער חטיתא מן סטנא הו מטל דמן רשיתא הו סטנא חטיא הו ומטל הנא אתחזי ברה דאלהא דנשרא עבדוהי דסטנא:
כל דאתילד מן אלהא חטיתא לא עבד מטל דזרעה בה איתוהי ולא משכח למחטא דמן אלהא אתילד:
בהדא מתפרשין בנוהי דאלהא מן בנוהי דסטנא כל דלא עבד זדיקותא ולא מחב לאחוהי ליתוהי מן אלהא:
דהנו פוקדנא דשמעתון מן קדים דתחבון חד לחד:
לו איך קאין הו דאיתוהי הוא מן בישא וקטל לאחוהי ומטל מנא קטלה אלא מטל דבישין הוו עבדוהי ודאחוהי זדיקין:
ולא תתדמרון אחי אן סנא לכון עלמא:
חנן ידעינן דשנינן מן מותא לחיא בהדא דמחבינן לאחין הו דלא מחב לאחוהי מקוא במותא:
כל גיר דסנא לאחוהי קטל אנשא הו וידעין אנתון דכל דקטל אנשא לא משכחין מקוין בה חיא דלעלם:
בהדא ידעינן חובה דלותן דהו יהב נפשה חלפין ואף חנן זדק לן דעל אפי אחין נתל נפשתן:
ואינא דאית לה קנינא דעלמא ונחזא לאחוהי דסניק ונאחוד רחמוהי מנה איכנא אית בה חובה דאלהא:
בני לא נחב חד לחד במלא ובלשנא אלא בעבדא ובשררא:
ובהדא משתודעינן דמן שררא איתין וקדם דנאתא הו מפיסינן לבן:
דאן הו לבן בסר לן כמא אלהא דרב מן לבן וידע כלמדם:
חביבי אן לבן לא בסר לן גלין אנין אפין קדם אלהא:
וכלמדם דשאלינן נסבינן מנה מטל דנטרינן פוקדנוהי ושפירתא סערינן קדמוהי:
והנא הו פוקדנה דנהימן בשמא דברה ישוע משיחא ונחב חד לחד איך דפקדן:
ואינא דנטר פוקדנוהי בה מתנטר והו שרא בה ובהדא מסתכלינן דשרא בן מן רוחה הי דיהב לן:
חביבי לא לכל רוחין תהימנון אלא הויתון פרשין רוחא אן מן אלהא איתיהין מטל דסגיאא נביא דגלא נפקו בה בעלמא:
בהדא מתידעא רוחה דאלהא כל רוחא דמודין דישוע משיחא אתא בבסר מן אלהא הי:
וכל רוחא דלא מודיא דישוע אתא בבסר ליתיה מן אלהא אלא הדא מן משיחא הי דגלא הו דשמעתון דאתא והשא בעלמא איתוהי מן כדו:
אנתון דין מן אלהא איתיכון בניא וזכיתון אנון מטל דרב הו דבכון מן הו דבעלמא:
והלין מן עלמא אנון מטל הנא מן עלמא ממללין ועלמא להון שמע:
חנן דין מן אלהא חנן והו דידע לאלהא שמע לן והו דלא איתוהי מן אלהא לא שמע לן בה בהדא מסתכלינן לרוחא דשררא ולרוחא דמטעינותא:
חביבי נחב חד לחד מטל דחובא מן אלהא הו וכל מן דמחב מן אלהא יליד וידע לאלהא:
מטל דאלהא חובא הו וכל דלא מחב לא ידע לאלהא:
בהדא אתידע חובה דאלהא דלותן דלברה יחידיא שדר אלהא לעלמא דנחא באידה:
בהנא איתוהי חובא לא הוא דחנן אחבן לאלהא אלא הו אחבן ושדר לברה חוסיא על אפי חטהין:
חביבי אן הכנא אחבן אלהא אף חנן חיבינן חד לחד למחבו:
לאלהא ממתום אנש לא חזיהי אן דין נחב חד לחד אלהא בן מקוא וחובה משתמלא בן:
ובהדא ידעינן דבה מקוינן והו מקוא בן דמן רוחה יהב לן:
וחנן חזין ומסהדינן דאבא שדר לברה פרוקא לעלמא:
כל דמודא בישוע דהויו ברה דאלהא אלהא בה מקוא והו מקוא באלהא:
וחנן הימנן וידען חובא דאית לה לאלהא צאדין אלהא גיר חובא הו וכל דמקוא בחובא באלהא מקוא:
ובהדא משתלם חובה עמן דגליות אפא תהוא לן ביומא דדינא מטל דאיך דהוא הו הכנא אף חנן איתין בהנא עלמא:
דחלתא בחובא לית אלא חובא משמליא לבר שדא לה לדחלתא מטל דדחלתא בקנטא איתיה הו דין דדחל לא משמלי בחובא:
חנן הכיל נחב לאלהא מטל דהו קדמית אחבן:
אן דין אנש נאמר דמחב אנא לאלהא ולאחוהי סנא דגלא הו הו גיר דלאחוהי דמתחזא לא מחב לאלהא הו דלא מתחזא איכנא משכח דנחב:
והנא פוקדנא קבלן מנה דכל דמחב לאלהא נחב אף לאחוהי:
כל דמהימן דישוע איתוהי משיחא מן אלהא יליד וכל דמחב לילודא מחב אף להו דאתילד מנה:
ובהדא ידעינן דמחבינן לבנוהי דאלהא מא דלאלהא מחבינן ועבדינן פוקדנוהי:
הנא הו גיר חובה דאלהא דנטר פוקדנוהי ופוקדנוהי לא יקירין:
מטל דכל דיליד מן אלהא זכא לה לעלמא והדא הי זכותא דזכתה לעלמא הימנותן:
מנו גיר דזכא לה לעלמא אלא הו דמהימן דישוע ברה הו דאלהא:
הנו דאתא ביד מיא ודמא ישוע משיחא לא הוא במיא בלחוד אלא במיא ודמא:
ורוחא מסהדא דהי רוחא איתיה שררא:
ואיתיהון תלתא סהדין רוחא ומיא ודמא ותלתיהון בחד אנון:
אן סהדותא דבנינשא מקבלינן חד כמא סהדותה דאלהא דרבא הי והדא הי סהדותה דאלהא דאסהד על ברה:
כלמן דמהימן בברה דאלהא אית לה הדא סהדותא בנפשה כל דלא מהימן לאלהא דגלא עבדה בדלא הימן לסהדותא דאסהד אלהא על ברה:
והדא הי סהדותא דחיא דלעלם יהב לן אלהא והנון חיא בברה איתיהון:
כל דאחיד לברא אחיד אף לחיא וכל דלא אחיד לברה דאלהא לית לה חיא:
הלין כתבת לכון דתדעון דחיא דלעלם אית לכון לאילין דהימנתון בשמה דברה דאלהא:
והדא פרהסיא אית לן לותה דכל דשאלינן לה איך צבינה שמע לן:
ואן מפסינן דשמע לן על מדם דשאלינן מנה תכילינן דקבלן מן כדו שאלתן דשאלן מנה:
אן אנש נחזא לאחוהי דחטא חטהא דלא מחיב למותא נשאל ומתיהבין לה חיא לאילין דלא הוא איך דלמותא חטין אית גיר חטהא דמותא לא הוא על הנא אמר אנא דנבעא אנש:
כל עולא גיר חטיתא הו ואית חטהא דלא הוא דמותא הו:
וידעינן דכל דיליד מן אלהא לא חטא הו גיר דיליד מן אלהא נטר נפשה ובישא לא מתקרב לה:
ידעינן דמן אלהא חנן ועלמא כלה בבישא הו סים:
וידעינן דברה דאלהא אתא ויהב לן מדעא דנדע לשרירא ונהוא בה בשרירא בברה ישוע משיחא הנא הו אלהא שרירא וחיא דלעלם:
בני טרו נפשכון מן דחלת פתכרא:
קשישא לגביתא קוריא ולבניה אילין דאנא מחב אנא בשררא לא הוא דין אנא בלחודי אלא כלהון אילין דידעוהי לשררא:
מטל שררא אינא דמקוא בן ועמן איתוהי לעלם:
תהוא עמן טיבותא ורחמא ושלמא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא ברה דאבא בשררא ובחובא:
חדית סגי דאשכחת מן בניכי דמהלכין בשררא איכנא דפוקדנא נסבנן מן אבא:
והשא מפיס אנא לכי קוריא לא הוא איך פוקדנא חדתא כתב אנא לכי אלא הו דאית הוא לן מן שוריא דנחב חד לחד:
והנא איתוהי חובא דנהלך איך פוקדנוהי הנא פוקדנא איתוהי איך מא דשמעתון מן שוריא דבה הויתון מהלכין:
מטל דסגיאא מטעינא נפקו בה בעלמא אילין דלא מודין דישוע משיחא אתא בבסר הנא איתוהי מטעינא ואנטיכריסטוס:
אזדהרו בנפשכון דלא תובדון מדם דפלחתון אלא אגרא משלמנא תתפרעון:
כל אינא דעבר ולא מקוא ביולפנה דמשיחא אלהא לית בה הו דמקוא ביולפנה הנא ולאבא ולברא אית לה:
אן אנש אתא לותכון והנא יולפנא לא מיתא לא תקבלוניהי בביתא וחדי לך לא תאמרון לה:
הו גיר דאמר לה חדי לך משותף הו לעבדוהי בישא:
כד סגיאתא אית הוא לי למכתב לכון לא בעית דביד כרטיסא ודיותא אלא מסבר אנא דאתא לותכון ופומא לות פומא נמלל דחדותא דילן תהוא משמליא:
שאלין שלמכי בניא דחתכי גביתא אמין:
קשישא לגאיוס חביב להו דאנא מחב אנא בשררא:
חביבן בכלמדם מצלא אנא עליך דתצלח ותהוא חלים איך מא דמצלחא נפשך:
חדית גיר סגי דאתין אחא וסהדין על שררך איך מא דאנת בשררא מהלך אנת:
דרבא מן הדא חדותא לית לי דאשמע דבניא דילי בשררא מהלכין:
חביבן בהימנותא עבד אנת הו מא דסער אנת לות אחא ויתיראית דאיתיהון אכסניא:
אילין דאסהדו על חובך קדם כלה עדתא להנון שפיר עבד אנת דמזוד אנת להון איך מא דפאא לאלהא:
חלף גיר שמה נפקו כד מדם לא נסבו מן עממא:
חנן הכיל חיבינן למקבלו לדאיך הלין דמעדרנא נהוא לשררא:
בעא הוית אכתוב לעדתא אלא הו דרחם דנהוא קדמיא דילהון דיוטרפיס לא מקבל לן:
מטל הנא אן הו דאתא אעהד עבדוהי הנון דעבד דבמלא בישתא סתר לן וכד לא ספק לה הלין לא הו מקבל לאחא ולאילין דמקבלין כלא ומפק מן עדתא:
חביבן לא תתדמא בבישתא אלא בטבתא הו דעבד טבתא מן אלהא איתוהי הו דעבד בישתא לא חזיהי לאלהא:
על דמיטריוס אית הו סהדותא מן כלנש ומנה דעדתא ומנה דשררא אף חנן דין סהדינן וידע אנת דסהדותא דילן שרירא הי:
סגיאתא אית הוא לי למכתב לך אלא לא בעא אנא דביד דיותא וקניא אכתוב לך:
מסבר אנא דין דבעגל אחזיך ופומא לות פומא נמלל(1:51) שלמא נהוא עמך שאלין שלמך רחמא שאל שלמא דרחמא דכלנש בשמה:
יהודא עבדא דישוע משיחא אחא דין דיעקוב לעממא קריא דבאלהא אבא רחימין ובישוע משיחא נטירין:
רחמא ושלמא וחובא נסגא לכון:
חביבי כד כלה יציפותא עבד אנא למכתב לכון על חיא דילן דגוא אננקא אית לי למכתב לכון כד מפיס אנא דאגונא תעבדון חלף הימנותא אידא דחדא זבן אשתלמת לקדישא:
קנו גיר אנשין מעלנותא אילין דמן שוריא קדמו אתכתבו בחויבא הנא אנשא רשיעא דלטיבותה דאלהן מהפכין לטנפותא ובהו דאיתוהי בלחודוהי מרא אלהא ומרן ישוע משיחא כפרין:
למעהדותכון דין צבא אנא כד ידעין אנתון כלהין דאלהא כד חדא זבן לעמא מן מצרין פרק הי דתרתין לאילין דלא הימנו אובד:
ולמלאכא אילין דלא נטרו רישנותהון אלא שבקו עומרא דילהון לדינא דיומא רבא באסורא לא ידיעא תחית עמטנא נטר:
איכנא דסדום ועמורא ומדינתא דחדריהין דבה בדמותא דהלין זני ואזל בתר בסרא אחרנא סימן תחית תחויתא דנורא דלעלם כד מחיבן לדינא:
בה בדמותא אף הלין דבחלמא משתרגרגין לבסרא מן מטנפין למרותא דין טלמין ולתשבוחתא מגדפין:
מיכאיל דין ריש מלאכא הו דעם אכלקרצא כד דאן ממלל הוא מטל פגרה דמושא לא אמרח דניתא עלוהי דינא דגודפא אלא אמר דנגעור בך מריא:
הלין דין באילין דלא ידעין מגדפין באילין דין דכינאית איך חיותא חרשתא מפסין בהין מתחבלין:
וי להון דבאורחה דקאין אזלו ובתר טעיותה דבלעם באגרא אשתרחו ובעצייותה דקורח אבדו:
הלין איתיהון אילין דבניחתהון כד מכתמין מתפרפעין כד דלא דחלתא נפשהון רעין עננא דלא מטרא דמן רוחא פהין אילנא דאופי אבהון דאיתיהון דלא פארא דמיתו תנינות וסלקו מן עקריהון:
גללא עזיזא דימא דביד רועתהון מחוין בהתתהון כוכבא מטעינא להלין דעמטנא דחשוכא לעלם להון נטיר:
אתנבי דין אף להלין הו דאיתוהי דשבעא מן אדם חנוך כד אמר דהא מריא אתא ברבותא דקדישא:
דנעבד דינא על כל ולמכסו לכל נפשתא מטל כלהון עבדא אילין דארשעו ומטל כלהין מלא קשיתא אילין דמללו חטיא רשיעא:
הלין אנון דמרטנין ועדלין בכל צבון כד איך רגיגתא דילהון מהלכין ופומהון ממלל גניחתא ומשבחין לפרצופא מטל יותרנא:
אנתון דין חביבי אתדכרו למלא אילין דקדם אתאמר מן שליחוהי דמרן ישוע משיחא:
דאמרין הוו לכון דבחרתא דזבנא נהוון אילין דמבזחין דאיך רגיגתא דילהון אזלין בתר רושעא:
הלין איתיהון אילין דמפרשין נפשניא דרוחא לית להון:
אנתון דין חביבי בהימנותא דילכון קדישתא אתבנו מן דריש ברוחא קדישא כד מצלין:
נפשן דין בחובא דאלהא נטר כד מסכינן לחננה דמרן ישוע משיחא לחיא דילן דלעלם:
ולמנהון מן מן נורא חטופו:
כד דין מתתוין אתרחמו עליהון בדחלתא כד סנין אנתון אף לכותינא דמן בסרא דמכתמא:
להו דין דמשכח דננטר לן דלא שורעתא ודלא כותמא ונקים דלא מומא:
בלחודוהי אלהא פרוקן ביד ישוע משיחא מרן קדם תשבוחתה בחדותא לה שובחא ואוחדנא ואיקרא ורבותא אף השא ובכלהון עלמא אמין:
גלינא דישוע משיחא דיהב לה אלהא למחויו לעבדוהי מא דיהיב למהוא בעגל ושודע כד שלח ביד מלאכה לעבדה יוחנן:
הו דאסהד למלתא דאלהא ולסהדותה דישוע משיחא כל מא דחזא:
טובוהי למן דקרא ולאילין דשמעין מלא דנביותא הדא ונטרין אילין דכתיבן בה זבנא גיר קרב:
יוחנן לשבע עדתא דבאסיא טיבותא לכון ושלמא מן הו דאיתוהי ואיתוהי הוא ואתא ומן שבע רוחא אילין דקדם כורסיה:
ומן ישוע משיחא סהדא מהימנא בוכרא דמיתא ורשא דמלכא דארעא הו דמחב לן ושרא לן מן חטהין בדמה:
ועבד לן מלכותא כהניתא לאלהא ואבוהי ולה תשבוחתא ואוחדנא לעלם עלמין אמין:
הא אתא עם עננא ונחזיניהי כל עינא ואף אילין דדקרוהי ונרקדן עלוהי כל שרבתא דארעא אין ואמין:
אנא אלף ותו אמר מריא אלהא הו דאיתוהי ואיתוהי הוא ואתא הו דאחיד כל:
אנא יוחנן הו אחוכון ובר שותפכון באולצנא ובמסיברנותא דבישוע הוית בגזרתא דמתקריא פטמוס מטל מלתא דאלהא ומטל סהדותא דישוע משיחא:
והוית ברוח ביומא דחדבשבא ושמעת מן בסתרי קלא רבא איך שיפורא:
דאמר אילין דחזית כתוב בכתבא ושדר לשבע עדתא לאפסוס ולזמורנא ולפרגמוס ולתאוטירא ולסרדיס ולפילדלפיא וללדיקיא:
והפכת למדע קלא אינא דמלל עמי וכד עטפת חזית שבע מנרן דדהבא:
ובמצעתא דמנרתא איך דמותא דברנשא ולביש אפודא ואסיר ציד תדוהי אסרא דדהבא:
רשה דין וסערה חור איך עמרא ואיך תלגא ועינוהי איך שלהביתא דנורא:
ורגלוהי בדמותא דנחשא לבניא דמחם באתונא וקלה איך קלא דמיא סגיאא:
ואית לה באידה דימינא שבעא כוכבין ומן פומה נפקא רומחא חריפתא וחזתה איך שמשא מחויא בחילה:
וכד חזיתה נפלת על רגלוהי איך מיתא וסם עלי אידה דימינא למאמר לא תדחל דאנא איתי קדמיא ואחריא:
ודחי ודמיתא הוית והא חיא איתי לעלם עלמין אמין ואית לי קלידא דמותא ודשיול:
כתוב הכיל מא דחזית ואילין דאיתיהין ועתידן למהוא בתר הלין:
ארזא דשבעא כוכבין אילין דחזית על ימיני ושבע מנרתא שבעא כוכבין מלאכא דשבע עדתא איתיהון ומנרתא שבע דדהבא אילין דחזית שבע אנין עדתא:
ולמלאכא דבעדתא דאפסוס כתוב הכנא אמר הו דאחיד שבעא כוכבין באידה הו דמהלך בינת מנרתא דדהבא:
ידע אנא עבדיך ועמלך ומסיברנותך ודלא מצית למטען לבישא ונסית לאילין דאמרין נפשהון דשליחא איתיהון וליתיהון ואשכחת אנון דגלא:
ומסיברנותא אית לך וטענת מטל שמי ולא לאית:
אלא אית לי עליך דחובך קדמיא שבקת:
אתדכר מן איכא נפקת ועבד עבדא קדמיא ואנדין לא אתא אנא עליך ומזיע אנא מנרתך אלא תתוב:
אלא הדא אית לך דסנית עבדא דנאקוליטא אילין דאנא סנא אנא:
הו דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא ולדזכא אתל מן קיסא דחיא למאכל הו דאיתוהי בפרדיסא דאלהא:
ולמלאכא דעדתא דזמורנא כתוב הכנא אמר קדמיא ואחריא הו דהוא מיתא וחיא:
ידע אנא אולצנך ומסכנותך אלא עתירא אנת ולגודפא דמן אילין דאמרין נפשהון יהודיא יהודיא כד לא איתיהון אלא כנושתא דסטנא:
במדם לא תדחל מן אילין דעתיד אנת למחש הא עתיד אכלקרצא דנרמא מנכון בבית חבושיא דתתנסון ונהוא לכון אולצנא יומין עסרא הוו מהימנא עדמא למותא ואתל לכון כלילא דחיא:
דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא דאינא דזכא לא נהר מן מותא תנינא:
ולמלאכא דבעדתא דפרגמא כתוב הכנא אמר הו דאית לה חרבא חריפתא דתרין פומיה:
ידע אנא איכא עמרת אתר דכורסיה דסטנא ואחיד אנת בשמי ובהימנותי לא כפרת וביומתא אתחרית וסהדא דילי מהימנא מטל דכל סהדא דילי מהימנא אינא דמנכון אתקטל:
אלא אית לי עליך זעוריתא דאית לך תמן דאחידין מלפנותא דבלעם הו דאלף לבלק דנרמא כשלא קדם בני איסריל למאכל דבחי פתכרא ולמזניו:
הכנא אית אף לך דאחידין יולפנא דנאקוליטא הכות:
תוב הכיל ואנדין לא אתא אנא עליך מחדא ואקרב עמהון בחרבא דפומי:
ודאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא דלדזכא אתל מן מננא הו דמטשי ואתל לה חושבנא חורא ועל חושבנא שמא חדתא דכתבא דלא אנש ידע אלא הו דנסב:
ולמלאכא דבעדתא דבתאוטירא כתוב הכנא אמר ברה דאלהא הו דאית לה עינא איך שלהביתא דנורא ורגלוהי איך נחשא לבניא:
ידע אנא עבדיך וחובך והימנותך ותשמשתך ומסיברנותך ועבדיך אחריא סגיאא אנון מן קדמיא:
אלא אית לי עליך סגי דשבקת לאנתתך איזבל הי דאמרא על נפשה דנביתא הי ומלפא ומטעיא לעבדי למזניו ומאכל דבחי פתכרא:
ויהבת לה זבנא לתיבותא ולא צביא למתב מן זניותה:
הא רמא אנא לה בערסא ולאילין דגירין עמה באולצנא רבא אלא נתתוון מן עבדיהון:
ולבניה אקטול במותא וידען כלהין עדתא דאנא אנא בצא כוליתא ולבא ואתל לכון לכלנש איך עבדיכון:
לכון אמר אנא לשרכא דבתאוטירא כלהון אילין דלית להון יולפנא הנא אילין דלא ידעו עמיקתה דסטנא איך דאמרין לא ארמא עליכון יוקרא אחרנא:
הו הכיל דאית לכון אחודו עדמא דאתא אנא:
ודזכא ונטר עבדי אתל לה שולטנא על עממא:
למרעא אנון בשבטא דפרזלא ואיך מאני פחרא תשחקון הכנא גיר ואנא נסבת מן אבי:
ואתל לה לכוכב צפרא:
דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא:
ולמלאכא דבעדתא דסרדיס כתוב הכנא אמר הו דאית לה שבע רוחין דאלהא ושבעא כוכבא ידע אנא עבדיך ושמא דאית לך ודחיא אנת ודמיתא אנת:
והוי עירא וקים דשרכא דאילין דעתיד הוית לממת לא גיר אשכחתך דמשמלין עבדיך קדם אלהא:
אתדכר איכן שמעת ונסבת אזדהר ותוב ואנדין לא תתעיר אתא אנא עליך איך גנבא ולא תדע אידא שעתא אתא עליך:
אלא אית לי קליל שמהא בסרדיס אילין דלא טושו מאניהון ומהלכין קדמי בחורא ושוין אנון:
דזכא הכנא מתעטף מאנא חורא ולא אלחא שמה מן ספרא דחיא ואודא בשמה קדם אבי וקדם מלאכוהי:
אינא דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא:
ולמלאכא דעדתא דפילדלפיא כתוב הכנא אמר קדישא שרירא הו דאית לה קלידא דדויד אינא דפתח ולית דאחד ואחד ולית דפתח:
ידע אנא עבדיך והא יהבת קדמיך תרעא פתיחא אינא דלא אנש מצא למאחדה מטל דקליל חילא אית לך ומלתי נטרת ובשמי לא כפרת:
והא יהב אנא מן כנושתא דסטנא מן אילין דאמרין על נפשהון דיהודיא אנון ולא איתיהון אלא מדגלין הא אעבד להון דנאתון ונסגדון קדם רגליך ונדעון דאנא אחבתך:
על דנטרת מלתא דמסיברנותי ואנא אטרך מן נסיונא דעתיד דנאתא על כלה תאביל דננסא לעמוריה דארעא:
אתא אנא מחדא אחוד הו מא דאית לך דלא אנש נסב כלילך:
ודזכא אעבדה עמודא בהיכלא דאלהא ולבר לא נפוק תוב ואכתוב עלוהי שמא דאלהי ושמא דמדינתא חדתא אורשלם אידא דנחתא מן אלהי ושמא דילי חדתא:
ודאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא:
ולמלאכא דעדתא דלאידיקיא כתוב הכנא אמר אמין סהדא מהימנא ושרירא ורשיתא דבריתה דאלהא:
ידע אנא עבדיך לא קרירא אנת ולא חמימא דולא הוא דאו קרירא תהוא או חמימא:
ואיתיך פשורא ולא קרירא ולא חמימא עתיד אנא למתבותך מן פומי:
מטל דאמרת דעתירא אנת ועתרת ועל מדם לא סניק אנא ולא ידע אנת דאנת הו מחילא ודויא ומסכנא וערטליא:
מלך אנא לך דתזבן מני דהבא דבחיר מן נורא דתעתר ומאנא חורא למתעטפו ולא תתגלא בהתתא דערטליותך ושיפא כחול דתחזא:
אנא לאילין דרחם אנא מכס אנא ורדא אנא טן הכיל ותוב:
הא קמת על תרעא ואקוש אן אנש שמע בקלי ונפתח תרעא ואעול ואחשם עמה והו עמי:
ודזכא אתל לה למתב עמי על כורסיא דילי איכנא דאנא זכית ויתבת עם אבי על כורסיא דילה:
מן דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא:
מן בתר הלין חזית והא תרעא פתיחא בשמיא וקלא הו דשמעת איך שיפורא מלל עמי למאמר סק להרכא ואחויך מא דיהיב למהוא בתר הלין:
ומחדא הוית ברוח והא כורסיא סים בשמיא ועל כורסיא יתב:
ודיתב איך דמותא דחזוא דכאפא דישפה ודסרדון וקשתא דעננא דחדרוהי דכורסיא דמות חזוא דזמרגדא:
וחדר כורסיא כורסותא עסרין וארבעא ועליהון דין דכורסותא עסרין וארבעא קשישין דיתבין דעטיפין מאנא חורא ועל קרקפתהון כלילא דדהבא:
ומן כורסותא נפקין רעמא וברקא וקלא ושבעא נהירא דיקדין קדמוהי דכורסיא אילין דאיתיהון שבע רוחין דאלהא:
וקדם כורסיא ימא דזגוגיתא איך דומיא דגלידא ובמצעת כורסיא וחדרוהי דכורסיא ארבע חיון דמלין עינא מן קדמיהין ומן בסתרהין:
חיותא קדמיתא דמיא לאריא וחיותא דתרתין דמותא דעגלא וחיותא דתלת אית לה אפא איך דברנשא וחיותא דארבע דמותא דנשרא דפרח:
ארבעתיהין חיותא כלחדא מנהין קימא ואית לה מן טפריה ולעל שתא גפין חודרנאית ומן לגו מלין עינא ושליא לית להין איממא ולליא למאמר קדיש קדיש קדיש מריא אלהא אחיד כל הו דאיתוהי הוא ואיתוהי ואתא:
ומא דיהב ארבעתיהין חיותא תשבוחתא ואיקרא וקובל טיבותא לדיתב על כורסיא ולדחי לעלם עלמין אמין:
נפלון עסרין וארבעא קשישין קדם מן דיתב על כורסיא ונסגדון לעלם עלמין אמין למן דחי ונרמון כליליהון קדם כורסיא כד אמרין:
דשוית הו מרן ואלהן למסב תשבוחתא ואיקרא וחילא מטל דאנת ברית כל וביד צבינך הוי ואתברי:
וחזית על ימינה דהו דיתב על כורסיא כתבא דרשים מן לגו ומן לבר וטביע טבעא שבעא:
וחזית אחרנא מלאכא חילתנא דמכרז בקלא רמא מן שוא למפתח כתבא ולמשרא טבעוהי:
ולית דאתמצי בשמיא ולא בארעא ולא דלתחת מן ארעא למפתח לכתבא ולמשרא טבעוהי ולמחזיה:
ובכא הוית סגי מטל דלית דאשתכח דשוא למפתח לכתבא ולמשרא טבעוהי:
וחד מן קשישא אמר לי לא תבכא הא זכא אריא מן שבטא דיהודא עקרא דדויד נפתח כתבא וטבעוהי:
וחזית במצעת כורסיא ודארבע חיון ודקשישא אמרא דקאם איך נכיסא ואית לה קרנתא שבע ועינא שבע אילין דאיתיהין שבע רוחא דאלהא דמשתדרן לכלה ארעא:
ואתא ונסב כתבא מן אידה דהו דיתב על כורסיא:
וכד שקלה לכתבא ארבע חיון ועסרין וארבעא קשישין נפלו קדמוהי דאמרא כד אית לכלחד חד מנהון קיתרא וזבורא דדהבא דמליא בסמא אילין דאיתיהין צלותא דקדישא:
דמשבחין תשבוחתא חדתא ואמרין שוית הו למסביוהי לכתבא ולמשרא טבעוהי על דאתנכסת וזבנתן בדמך לאלהא מן כל שרבתא ועממא ואמותא:
ועבדת אנון לאלהן מלכותא וכהנא ומלכא ונמלכון על ארעא:
וחזית ושמעת איך קלא דמלאכא סגיאא חדרי כורסיא ודחיותא ודקשישא ואיתוהי הוא מנינהון רבו רבון ואלף אלפין:
ואמרין בקלא רמא שוית הו אמרא נכיסא למסב חילא ועותרא וחכמתא ועושנא ואיקרא ותשבוחתא ובורכתא:
וכל בריתא דבשמיא ובארעא ודלתחת מן ארעא ודבימא איתיה וכל דבהון ושמעת דאמרין לדיתב על כורסיא ולאמרא דבורכתא ואיקרא ותשבוחתא ואוחדנא לעלם עלמין:
וארבע חיון דאמרן אמין וקשישא נפלו וסגדו:
וחזית כד פתח אמרא חד מן שבעא טבעין ושמעת לחדא מן ארבע חיון דאמרא איך קלא דרעמא תא וחזי:
ושמעת וחזית והא סוסיא חורא ודיתב עלוהי אית לה קשתא ואתיהב לה כלילא ונפק זכי וזכא ודנזכא:
וכד פתח טבעא דתרין שמעת לחיותא דתרתין דאמרא תא:
ונפק סוסיא סומקא ולדיתב עלוהי אתיהב לה למסב שלמא מן ארעא דלחדדא ננכסון ואתיהבת לה חרבא רבתא:
וכד אתפתח טבעא דתלתא שמעת לחיותא דתלת דאמרא תא והא סוסיא אוכמא ודיתב עלוהי אית מאסתא באידה:
ושמעת קלא מן בית חיותא דאמר קבא דחטא בדינרא ותלתא קבין דסערא בדינרא ולחמרא ולמשחא לא תהר:
וכד פתח טבעא דארבעא שמעת קלא דחיותא דאמרא תא:
וחזית סוסיא יורקא ושמה דהו דיתב עלוהי מותא ושיול נקיפא לה ואתיהב לה שולטנא על רובעה דארעא דנקטל בחרבא ובכפנא ובמותא ובחיותא דארעא:
וכד פתח לטבעא דחמשא חזית לתחת מן מדבחא לנפשתא דאתקטל מטל מלתא דאלהא ומטל סהדותא דישוע הי דאית הוא להון:
וקעו בקלא רבא ואמרין עדמא לאמתי מריא קדישא ושרירא לא דינת ותבעת דמן מן עמוריה דארעא:
ואתיהבת לכלחד חד מנהון אסטלא חורתא ואתאמר דנתתניחון עד עדן זבן זעור עדמא דמשתמלין אף כנותהון ואחיהון אילין דעתידין למתקטלו איך דאף הנון:
וחזית כד פתח טבעא דשתא ונודא רבא הוא ושמשא איך סקא דסערא אוכם הוא וסהרא כלה הוא לה איך דמא:
וכוכבא דשמיא נפלו על ארעא איך תתא דשדיא פקועיה מן רוחא עשינתא מא דמתתזיעא:
ושמיא אתפרש ואיך כתבא אתכרכו וכל טור וכל גזרתא מן דוכתהון אתתזיעו:
ומלכא דארעא ורורבנא ורישי אלפא ועתירא וחילותא וכל עבדא ובני חארא טשיו נפשהון במערא ובשועא דטורא:
ואמרין לטורא ושועא דפלו עלין וטשו לן מן קדם אפוהי דאמרא:
מטל דאתא יומא רבא דרוגזהון ומנו משכח למקם:
ומן בתר הדא חזית ארבעא מלאכין קימין על ארבע זויתה דארעא ואחידין לארבעת רוחא דלא נשב רוחא על ארעא ולא על ימא ולא על כל אילן:
וחזית אחרנא מלאכא דסלק מן מדנחי שמשא ואית לה חתמא דאלהא חיא וקעא בקלא רמא לארבעא מלאכא הנון דאתיהב להון דנהרון לארעא ולימא:
ואמר לא תהרון לארעא ולא לימא ואפלא לאילנא עדמא דנחתום לעבדוהי דאלהא בית עיניהון:
ושמעת מנינא דחתימא מאא וארבעין וארבעא אלפין מן כל שרבן דאיסראיל:
מן שרבתה דיהודא תרעסר אלפין מן שרבתה דרוביל תרעסר אלפין מן שרבתה דגד תרעסר אלפין:
מן שרבתה דאשיר תרעסר אלפין מן שרבתה דנפתלי תרעסר אלפין מן שרבתה דמנשא תרעסר אלפין:
מן שרבתה דשמעון תרעסר אלפין מן שרבתה דאיסכר תרעסר אלפין מן שרבתה דלוי תרעסר אלפין:
מן שרבתה דזבולון תרעסר אלפין מן שרבתה דיוסף תרעסר אלפין מן שרבתה דבנימין תרעסר אלפין חתימא:
בתרכן חזית כנשא סגיאא אינא דלמנינה לית דמצא הוא מן כל עם ושרבא ואמון ולשנין דקימין קדם כורסיא וקדמוהי דאמרא ומעטפין אסטלא חורתא ובאידיהון דקלא:
וקעין בקלא רבא ואמרין פורקנא לאלהן ולדיתב על כורסיא ולאמרא:
וכלהון מלאכא קימין הוו חדרוהי דכורסיא ודקשישא ודארבע חיון ונפלו קדם כורסיא על אפיהון:
כד אמרין אמין תשבוחתא ובורכתא וחכמתא וקובל טיבותא ואיקרא וחילא ועושנא לאלהן לעלם עלמין אמין:
וענא חד מן קשישא ואמר לי הלין דעטיפין אסטלא חורתא מן אנון ומן איכא אתו:
ואמרת לה מרי אנת ידע אנת ואמר לי הלין אנון אילין דאתו מן אולצנא רבא וחללו אסטליהון וחורו אנין בדמא דאמרא:
מטל הנא איתיהון קדם כורסיא דאלהא ומשמשין לה איממא ולליא בהיכלה ודיתב על כורסיא נגן עליהון:
לא נכפנון ולא נצהון ושמשא עליהון לא נפל ולא כל שובא:
מטל דאמרא דבמצעת כורסיא נרעא אנון ונשבל אנון ציד חיא וציד עינתא דמיא ונלחא כל דמעא מן עיניהון:
וכד פתח טבעא דשבעא הוא שתקא בשמיא איך פלגות שעא:
וחזית לשבעא מלאכין אילין דקדם אלהא קימין הוו דאתיהבו להון שבעא שיפורין:
ואחרנא מלאכא אתא וקם על מדבחא ואית לה פירמא דדהבא ואתיהב לה בסמא סגיאא דנתל בצלותא דכלהון קדישא על מדבחא דקדם כורסיא:
וסלק עטרא דבסמא בצלותא דקדישא מן יד מלאכא קדם אלהא:
ונסב מלאכא לפירמא ומליהי מן נורא דעל מדבחא וארמי על ארעא והוו רעמא וקלא וברקא ונודא:
ושבעא מלאכין דעליהון שבעא שיפורין טיבו נפשהון למזעקו:
והו קדמיא אזעק והוא ברדא ונורא דפתיכין במיא ואתרמיו על ארעא ותולתה דארעא יקד ותולתא דאילנא יקד וכל עסבא דארעא יקד:
ודתרין זעק והוא איך טורא רבא דיקד נפל בימא והוא תולתה דימא דמא:
ומית תולתא דכל בריתא דבימא דאית בה נפשא ותולתא דאלפא אתחבל:
ודתלתא זעק ונפל מן שמיא כוכבא רבא דיקד איך שלהביתא ונפל על תולתא דנהרותא ועל עינתא דמיא:
ושמה דכוכבא מתאמר אפסיתנא והוא תולתהון דמיא איך אפסנתין וסוגאא דבנינשא מיתו מטל דאתמרמרו מיא:
ודארבעא זעק ובלע תולתה דשמשא ותולתה דסהרא ותולתא דכוכבא וחשכו תולתהון ויומא לא חוי תולתה ולליא הכות:
ושמעת לנשרא חד דפרח בשמיא דאמר וי וי וי לעמוריה דארעא מן קלא דשיפורא דתלתא מלאכין דעתידין למזעקו:
ודחמשא זעק וחזית כוכבא דנפל מן שמיא על ארעא ואתיהב לה קלידא דבארוהי דתהומא:
וסלק תננא מן בארא איך תננא דאתונא רבא דמשתגר וחשך שמשא ואאר מן תננא דבארא:
ומן תננא נפקו קמצא על ארעא ואתיהב להון שולטנא דאית לעקרבא דארעא:
ואתאמר להון דלא נהרון לעסבה דארעא ולכל יורק אפלא לאילנא אלא אן לבנינשא אילין דלית להון חתמא דאלהא בית עיניהון:
ואתיהב להון דלא נקטלון אנון אלא נשתנקון ירחא חמשא ותשניקהון איך תשניקא דעקרבא מא דנפלא על אנש:
וביומתא הנון נבעון בנינשא למותא ולא נשכחוניהי ונתרגרגון לממת ונערוק מותא מנהון:
ודמותא דקמצא איך דמותא דרכשא דמטיבין לקרבא ועל רשיהון איך כלילא דדמותא דדהבא ואפיהון איך אפא דאנשא:
וסערא אית להון איך סערא דנשא ושניהון איך דאריותא:
ואית הוא להון שרינא איך שרינא דפרזלא וקלא דגפיהון איך קלא דמרכבתא דרכשא סגיאא דרהטין לקרבא:
ואית להון דונביתא איך דמותא דעקרבא ועוקסא דין בדונביתהון ושולטנהון למהרו לבנינשא ירחא חמשא:
ואית עליהון מלכא מלאכה דתהומא דשמה עבראית עבדו וארמאית שמא לה אית שרא:
וי חד אזל הא תוב אתין תרין וי:
בתר הלין מלאכא דשתא זעק ושמעת קלא חד מן ארבע קרנתה דמדבחא דדהבא דקדם אלהא:
דאמר למלאכא שתיתיא דאית לה שיפורא שרי לארבעא מלאכא דאסירין על נהרא רבא פרת:
ואשתריו ארבעא מלאכין אילין דמטיבין לשעתא וליומא ולירחא ולשנתא דנקטלון תולתא דבנינשא:
ומנינא דחילותא דפרשא תרתין רבו רבון שמעת מנינהון:
והכנא חזית רכשא בחזוא ולדיתבין עליהון אית שרינא דנורא וקרכדנא דכבריתא וקרקפתא דרכשהון איך קרקפתא דאריותא ומן פומהון נפקא נורא וכבריתא ותננא:
ומן הלין תלת מחון אתקטלו תולתא דבנינשא ומן נורא ומן כבריתא ומן תננא דנפק מן פומהון:
מטל דשולטנא דרכשא בפומהון ואף בדונביתהון:
ושרכא דבנינשא דלא אתקטלו במחותא הלין ולא תבו מן עבד אידיהון דלא נסגדון לדיוא ולפתכרא דדהבא ודסאמא ודנחשא ודקיסא ודכאפא אילין דלא למחזא ולא למשמע מצין או למהלכו:
ולא תבו מן קטליהון ומן חרשיהון ומן זניותהון:
וחזית אחרנא מלאכא דנחת מן שמיא ומעטף עננא וקשתא דשמיא על רשה וחזוה איך שמשא ורגלוהי איך עמודא דנורא:
ואית לה באידה כתבונא פתיחא וסם רגלה דימינא על ימא דסמלא דין על ארעא:
וקעא בקלא רמא איך אריא דגסר וכד קעא מללו שבעא רעמין בקליהון:
וכד מללו שבעא רעמין מטיב הוית למכתב ושמעת קלא מן שמיא דשבעא דאמר חתום הו מא דמללו שבעא רעמין ולא תכתביוהי:
ומלאכא הו דחזית דקאם על ימא ועל יבשא דארים אידה לשמיא:
וימא בהו דחי לעלם עלמין הו דברה לשמיא ודבה ולארעא ודבה דתוב זבנא לא נהוא:
אלא ביומתא דמלאכא דשבעא מא דעתיד למזעק ואשתלם ארזה דאלהא הו דסבר לעבדוהי נביא:
וקלא שמעת מן שמיא תוב דממלל עמי ואמר זל סב לכתבונא דבאידה דמלאכא דקאם על ארעא ועל ימא:
ואזלת לות מלאכא כד אמר אנא לה למתל לי לכתבונא ואמר לי סב ואכוליהי ונמר לך כרסך אלא בפומך נהוא איך דבשא:
ונסבת לכתבונא מן אידה דמלאכא ואכלתה ואית הוא בפומי איך דבשא חליא וכד אכלתה מרת כרסי:
ואמר לי יהיב לך תוב זבנא למתנביו על עממא ואמותא ולשנא ומלכא סגיאא:
ואתיהב לי קניא דמותא דשבטא וקאם הוא מלאכא ואמר קום ומשוח להיכלא דאלהא ולמדבחא ולאילין דסגדין בה:
ולדרתא דלגו מן היכלא אפק מן לבר ולא תמשחיה מטל דאתיהבת לעממא ולמדינתא קדישתא נדושון ירחא ארבעין ותרין:
ואתל לתרין סהדי למתנביו יומין אלף ומאתין ושתין כד עטיפין סקא:
הלין אנון תרין זיתין ותרתין מנרן דקדם מרא דכלה ארעא קימין:
ומן דבעא דנהר אנון נפקא נורא מן פומהון ואכלא לבעלדבביהון ולאינא דצבא דנהר אנון הכן יהיב להון למתקטלו:
והלין אית להון שולטנא דנאחדון לשמיא דלא נחות מטרא ביומתא דנביותהון ואית להון שולטנא דנהפכון מיא לדמא ודנמחון לארעא בכל מחון כמא דנצבון:
ומא דשמליו סהדותהון חיותא דסלקא מן ימא תעבד עמהון קרבא ותזכא אנון ותקטול אנון:
ושלדיהון על שוקא דמדינתא רבתא אידא דמתקריא רוחנאית סדום ומצרין איכא דמרהון אצטלב:
וחזין מן אמותא ושרבתא ולשנא ועממא לשלדיהון תלתא יומין ופלגה ולשלדיהון לא נשבקון למתתסמו בקברא:
ועמוריה דארעא נחדון עליהון ונתפצחון ומוהבתא נשדרון לחדדא מטל תרין נביין דשנקו לעמוריה דארעא:
ומן בתר תלתא יומין ופלגה רוחא חיתא מן אלהא עלת בהון וקמו על רגליהון ורוחא דחיא נפלת עליהון ודחלתא רבתא הות על אילין דחזין להון:
ושמעו קלא רבא מן שמיא דאמר להון סקו לכא וסלקו לשמיא בעננא ומצדין בהון בעלדבביהון:
ובשעתא הי הוא זועא רבא וחד מן עסרא דמדינתא נפלו ואתקטלו בזועא שמהא דגברא אלפא שבעא ודשרכא הוו בדחלתא ויהבון תשבוחתא לאלהא דבשמיא:
הא תרין וי אזלו והא וי דתלתא אתא מחדא:
ומלאכא דשבעא זעק והוו קלא רורבא בשמיא דאמרין הות מלכותה דעלמא דאלהן ודמשיחה ואמלך לעלם עלמין:
ועסרין וארבעא קשישא אילין דקדם אלהא יתבין על כורסותהון נפלו על אפיהון וסגדו לאלהא:
למאמר מודינן לך מריא אלהא אחיד כל דאיתוהי ואיתוהי הוא דנסבת בחילך רבא ואמלכת:
ועממא רגזו ואתא רוגזך וזבנא דמיתא דנתדינון ותתל אגרא לעבדיך נביא ולקדישא ולדחלי שמך לזעורא עם רורבא ותחבל לאילין דחבלו לארעא:
ואתפתח היכלא בשמיא ואתחזית קיבותא דדיתקא דילה בהיכלא והוו ברקא ורעמא וקלא ונודא וברדא רבא:
ואתא רבתא אתחזית בשמיא אנתתא דעטיפא שמשא וסהרא תחית רגליה וכלילא דכוכבא תרעסר על רשה:
ובטנא וקעיא ומחבלן אף משתנקא דתאלד:
ואתחזית אתא אחרתא בשמיא והא תנינא רבא דנורא דאית לה שבעא רשין ועסר קרנתא ועל רשוהי שבעא תאגין:
ודונבה גרשא לתולתא דכוכבא דבשמיא וארמי אנון על ארעא ותנינא קאם הוא קדם אנתתא דעתידא דתאלד דמא דילדת נאכליוהי לברה:
וילדת ברא דכרא הו דעתיד למרעא לכלהון עממא בשבטא דפרזלא ואתחטף ברה לות אלהא ולות כורסיה:
ואנתתא ערקת לחורבא אתר דאית הוא לה תמן דוכתא דמטיבא מן אלהא דנתרסונה יומין אלף ומאתין ושתין:
והוא קרבא בשמיא מיכאיל ומלאכוהי מקרבין עם תנינא ותנינא ומלאכוהי אקרבו:
ולא אתמציו ולא אתרא אשתכח להון בשמיא:
ואתרמי תנינא רבא הו חויא רשא הו דמתקרא אכלקרצא וסטנא הו דאטעי לכלה ארעא ואתרמי על ארעא ומלאכוהי עמה אתרמיו:
ושמעת קלא רבא מן שמיא דאמר הא הוא שווזבא וחילא ומלכותא דאלהן דאתרמי מסורא דאחין הו דמסר הוא להון לליא ואיממא קדם אלהן:
והנון זכו בדמא דאמרא וביד מלתא דסהדותה ולא אחבו נפשהון עדמא למותא:
מטלהנא שמיא אתפצחו ואילין דבהון שרין וי לארעא ולימא על דנחת אכלקרצא לותהון דאית לה חמתא רבתא כד ידע דקליל זבנא אית לה:
וכד חזא תנינא דאתרמי על ארעא רדף לאנתתא אידא דילדת דכרא:
ואתיהב לאנתתא תרין גפין דנשרא רבא דתפרחי לחורבא לדוכתה למתתרסיו תמן עדן עדנין ופלגות עדן מן קדם אפוהי דחויא:
וארמי חויא מן פומה בתר אנתתא מיא איך נהרא דשקילת מיא נעבדיה:
ועדרת ארעא לאנתתא ופתחת ארעא פומה ובלעתה לנהרא הו דארמי תנינא מן פומה:
ורגז תנינא על אנתתא ואזל למעבד קרבא עם שרכא דזרעה הלין דנטרין פוקדנוהי דאלהא ואית להון סהדותה דישוע:
וקמת על חלא דימא וחזית דסלקא חיותא מן ימא דאית לה עסר קרנן ושבע קרקפן ועל קרנתה עסרא תאגין ועל קרקפתה שמא דגודפא:
וחיותא הי דחזית דמותא הות דנמרא ורגליה איך דדבא ופומה איך דאריותא ויהב לה תנינא חילה וכורסיה ושולטנא רבא:
וחדא מן קרקפתה איך פעיעתא למותא ומחותא דמותה אתאסית ואתדמרת כלה ארעא בתר חיותא:
וסגדו לתנינא דיהב שולטנא לחיותא וסגדו לחיותא למאמר מנו דדמא לחיותא הדא ומנו משכח למקרבו עמה:
ואתיהב לה פומא דממלל רורבתא וגודפא ואתיהב לה שולטנא למעבד ירחא ארבעין ותרין:
ופתחת פומה למגדפו קדם אלהא דתגדפי בשמא ובמשריא דאילין דשרין בשמיא:
ואתיהב לה למעבד קרבא עם קדישא ולמזכא אנון ואתיהב לה שולטנא על כלהין שרבתא ואמותא ולשנא ועממא:
ונסגדון לה כלהון עמוריה דארעא הנון אילין דלא כתיבין בכתבא דחיא הו דאמרא קטילא קדם תרמיתה דעלמא:
מן דאית לה אדנא נשמע:
מן דבשביא מובל בשביא אזל ואינא דבחרבא קטל בחרבא נתקטל הרכא הי הימנותא ומסיברנותא דקדישא:
וחזית חיותא אחרתא דסלקא מן ארעא ואית הוא לה תרתין קרנן ודמיא לאמרא וממללא הות איך תנינא:
ושולטנא דחיותא קדמיתא כלה תעבד קדמוהי ותעבד לארעא ולדעמרין בה ונסגדון לחיותא קדמיתא הי דאתחלמת מחותא דמותה:
ותעבד אתותא רורבתא איכנא דנורא תעבד למחת מן שמיא על ארעא קדם בנינשא:
ותטעא לדעמרין על ארעא ביד אתותא דאתיהב לה למעבד קדם חיותא למאמר לדעמרין על ארעא למעבד צלמא לחיותא אידא דאית לה מחותא דחרבא וחית:
ואתיהב לה דתתל רוחא לצלמא דחיותא ותעבד דכל דלא נסגדון לה לצלמא דחיותא נתקטלון:
ותעבד לכלהון זעורא ורורבא עתירא ומסכנא מריא ועבדא דנתיהב להון רושמא על אידיהון דימינא או על בית עיניהון:
דלא אנש נזבן או נזבן תוב אלא אינא דאית עלוהי רושמא דשמא דחיותא או מנינא דשמה:
הרכא איתיה חכמתא ודאית בה הונא נחשביוהי למנינא דחיותא מנינא הו גיר דברנשא שתמאא ושתין ושת:
וחזית והא אמרא קאם על טורא דצהיון ועמה מאא וארבעין וארבעא אלפין דאית עליהון שמה ושמא דאבוהי כתיב על בית עיניהון:
ושמעת קלא מן שמיא איך קלא דמיא סגיאא ואיך קלא דרעמא רבא קלא אינא דשמעת איך קיתרודא דנקש בקיתרוהי:
ומשבחין איך תשבוחתא חדתא קדם כורסיא וקדם ארבע חיון וקדם קשישא ולא אנש אתמצי למאלפה לתשבוחתא אלא אן מאא וארבעין וארבעא אלפין זביני מן ארעא:
הלין אנון אילין דעם נשא לא אתטושו בתולא גיר איתיהון הלין דנקפוהי לאמרא כל כר דנאזל הלין אזדבנו מן אנשא רשיתא לאלהא ולאמרא:
דבפומהון לא אשתכחת דגלותא דלא מום גיר אנון:
וחזית אחרנא מלאכא דפרח מצעת שמיא ואית לה עלוהי סברתא דלעלם למסברו על יתבי ארעא ועל כל עם ואמון ושרבן ולשן:
למאמר בקלא רבא דחלו מן אלהא והבו לה תשבוחתא מטל דאתת שעתא דדינה וסגודו לדעבד שמיא וארעא וימא ועינתא דמיא:
ואחרנא דתרין נקיף הוא לה ואמר נפלת נפלת בביל רבתא אידא דמן חמתא דזניותה אשקית לכלהון עממא:
ואחרנא מלאכא דתלתא נקף להון למאמר בקלא רבא אינא דסגד לחיותא ולצלמה ושקל רושמה בית עינוהי:
אף הו נשתא מן חמרא דחמתה דמריא דמזיג דלא חלטא בכסא דרוגזה ונשתנק בנורא וכבריתא קדם מלאכא קדישא וקדם אמרא:
ותננא דתשניקהון לעלם עלמין נסק ולית להון נפאשא איממא ולליא אילין דסגדין לחיותא ולצלמה ולמן דשקל רושמא דשמה:
הרכא איתיה מסיברנותא דקדישא אילין דנטרו פוקדנוהי דאלהא והימנותה דישוע:
ושמעת קלא מן שמיא דאמר כתוב טוביהון למיתא אילין דענדו במרן מן השא אין אמר רוחא מטל דנתתניחון מן עמליהון:
והא עננא חורתא ועל עננא יתב דמותא דברנשא ואית לה על רשה כלילא דדהבא ועל אידה מגלתא חריפתא:
ואחרנא מלאכא נפק מן היכלא וקעא בקלא רבא לדיתב על עננא שדר מגלתך וחצוד מטל דאתת שעתא למחצד:
וארמי הו דיתב על עננא מגלתה על ארעא ואתחצדת ארעא:
ואחרנא מלאכא נפק מן היכלא דבשמיא ועלוהי אית מגלתא חריפתא:
ואחרנא מלאכא נפק מן מדבחא דאית לה שולטנא על נורא וקעא בקלא רבא לדאית לה מגלתא חריפתא שדר אנת מגלתך חריפתא וקטוף לסגולא דכרמה דארעא מטל דרבי ענבוהי:
וארמי מלאכא מגלתה על ארעא וקטף לכרמה דארעא וארמי במעצרתא רבתא דחמתה דאלהא:
ואתתדישת מעצרתא לבר מן מדינתא ונפק דמא מן מעצרתא עדמא לפגודא דרכשא על אלף ומאתין אסטדון:
וחזית אחרתא אתא בשמיא רבתא ותמיהתא מלאכא דאית עליהון מחותא שבע אחריתא דבהין אשתמלית חמתה דאלהא:
וחזית איך ימא דזגוגיתא דפתיכא בנורא ולדזכו מן חיותא ומן צלמה ומן מנינא דשמה דקימין לעל מן ימא דזגוגיתא ואית עליהון קיתרוהי דאלהא:
ומשבחין תשבוחתא דמושא עבדה דאלהא ותשבוחתא דאמרא ואמרין רורבין ותמיהין עבדיך מריא אלהא אחיד כל כאנין ושרירין עבדיך מלכא דעלמא:
מן לא נדחל לך מריא ונשבח לשמך מטל דאנת הו בלחוד חסיא מטל דכלהון עממא נאתון ונסגדון קדמיך מטל דתריץ אנת:
ומן בתר הלין חזית ואתפתח היכלא דמשכנא דסהדותא בשמיא:
ונפקו שבעא מלאכין מן היכלא הנון דאית עליהון שבע מחון כד לבישין כתנא דכיא ונהירא ואסירין על חדייהון אסרא דדהבא:
וחדא מן ארבע חיותא יהבת לשבעא מלאכין שבע זבורין דמלין חמתה דאלהא דאיתוהי חיא לעלם עלמין אמין:
ואתמלי היכלא מן תננא דתשבוחתה דאלהא ומן חילה ולית דמצא הוא למעל להיכלא עדמא דנשתמלין שבע מחון דשבעא מלאכין:
ושמעת קלא רבא מן היכלא דאמר לשבעא מלאכין זלו ואשודו שבע זבורין דחמתה דאלהא על ארעא:
ואזל קדמיא ואשד זבורה על ארעא והוא שוחנא בישא וכאבנא על אנשא דאית להון רושמא דחיותא ואילין דסגדין לצלמה:
ומלאכא דתרין אשד זבורה בימא והוא ימא איך מיתא וכל נפשא חיתא מיתת בימא:
ומלאכא דתלתא אשד זבורה בנהרותא ובעינתא דמיא והוו דמא:
ושמעת למלאכא דמיא דאמר זדיק אנת הו דאיתוהי ואיתוהי הוא וחסיא דהלין דנת:
מטל דדמא דנביא ודקדישא אשדו ודמא יהבת להון למשתא שוין אנון:
ושמעת למדבחא דאמר אין מריא אלהא אחיד כל שרירין וזדיקין דיניך:
ומלאכא דארבעא אשד זבורה על שמשא ואתיהב לה דנחם לבנינשא בנורא:
ואתחממו בנינשא בחומא רבא וגדפו לשמא דאלהא דאית לה שולטנא על מחותא הלין ולא תבו למתל לה תשבוחתא:
ומלאכא דחמשא אשד זבורה על כורסיה דחיותא והות מלכותה חשוכתא ומלעסין הוו לשניהון מן כאבא:
וגדפו לשמא דאלהא דשמיא מן כאביהון ומן שוחניהון ולא תבו מן עבדיהון:
ומלאכא דשתא אשד זבורה על נהרא רבא פרת ויבשו מוהי דתתטיב אורחא דמלכא מן מדנחי שמשא:
וחזית מן פומה דתנינא ומן פומה דחיותא ומן פומה דנביא דגלא רוחא תלת לא דכיתא איך אורדעא:
איתיהין גיר רוחא דשאדא אילין דעבדן אתותא דאזלן על מלכא דתאביל למכנשו אנון לקרבא דיומא הו רבא דאלהא אחיד כל:
הא אתא איך גנבא טובוהי להו דעיר ונטר מאנוהי דלא ערטל נהלך ונחזון בהתתה:
ונכנש אנון לאתרא דמתקרא עבראית מגדו:
ומלאכא דשבעא אשד זבורה באאר ונפק קלא רבא מן היכלא מן קדם כורסיא דאמר הוא:
והוו ברקא ורעמא ונודא הוא רבא דאכותה לא הוא מן דהוו בנינשא על ארעא דאיך הנא זועא הכנא רב הוא:
והות מדינתא רבתא לתלת מנון ומדינתא דעממא נפלי ובביל רבתא אתדכרת קדם אלהא למתל לה כסא דחמרא דחמתה ודרוגזה:
וכל גזרתא ערקת וטורא לא אשתכחו:
וברדא רבא איך ככרא נחת מן שמיא על בנינשא וגדפו בנינשא לאלהא על מחותא דברדא מטל דרבא הי מחותה טב:
ואתא חד מן שבעא מלאכא דאית עליהון שבע זבורין ומלל עמי למאמר תא בתרי אחויך דינא דזניתא דיתבא על מיא סגיאא:
דעמה זניו מלכיה דארעא ורויו כלהון עמוריה דארעא מן חמרא דזניותה:
ואפקני לחורבא ברוח וחזית אנתתא דיתבא על חיותא סומקתא דמליא שמהא דגודפא דאית לה רשא שבעא קרנתא דין עסר:
ואנתתא אית הוא דמעטפא ארגונא וזחוריתא דמדהבן בדהבא וכאפא טבתא ומרגניתא ואית לה כסא דדהבא על אידה ומלא טמאותא וסויבא דזניותה:
ועל בית עיניה כתיב ארזא בביל רבתא אמא דזניתא ודסויביה דארעא:
וחזית אנתתא דרויא מן דמא דקדישא ומן דמא דסהדוהי דישוע ואתדמרת דומרא רבא כד חזיתה:
ואמר לי מלאכא למנא אתדמרת אנא אמר אנא לך ראזא דאנתתא ודחיותא דטעינא לה דאית לה שבעא רשין ועסר קרנן:
חיותא דחזית איתיה הות וליתיה עתידא דתסק מן ימא ולאבדנא אזלא ונתדמרון עמרי על ארעא הנון דלא כתיבין שמהיהון בספרא דחיא מן תרמיתה דעלמא דחזין חיותא דאיתיה הות וליתיה וקרבת:
הרכא הונא לדאית לה חכמתא שבעא רשין שבעא אנון טורין איכא דיתבא אנתתא עליהון:
ומלכא שבעא אנון חמשא נפלו וחד איתוהי הו אחרנא לא עדכיל אתא ומא דאתא קליל יהיב לה למכתרו:
ותנינא וחיותא הי דאיתיה וליתיה והי דתמניא ומן שבעא הי ולאבדנא אזלא:
ועסר קרנן דחזית עסרא מלכין אנון אילין דמלכותא לא עדכיל נסבו אלא שולטנא איך מלכא חדא שעתא שקלין עם חיותא:
הלין חד צבינא אית להון וחילא ושולטנא דילהון לחיותא יהבין:
הלין עם אמרא נקרבון ואמרא נזכא אנון מטל דמרא הו דמרותא ומלך מלכא ודעמה קריא וגביא ומהימנא:
ואמר לי מיא דחזית דעליהון יתבא זניתא עממא וכנשא ואמותא ולשנא איתיהון:
ועסר קרנתא דחזית לחיותא הלין נסנין לזניתא וחרבתא וערטליתא נעבדונה ובסרה נאכלון ונוקדונה בנורא:
אלהא גיר יהב בלבותהון דנעבדון צבינה ונעבדון צבינהון חד ונתלון מלכותהון לחיותא הי עדמא דנשתמלין מלוהי דאלהא:
ואנתתא אידא דחזית מדינתא רבתא אידא דאית לה מלכותא על מלכיה דארעא:
ומן בתר הלין חזית אחרנא מלאכא דנחת מן שמיא דאית לה שולטנא רבא וארעא נהרת מן תשבוחתה:
וקעא בקלא רבא נפלת נפלת בביל רבתא והות מעמרא לשאדא ונטורתא לכל רוחא לא דכיתא וסניתא:
מטל דמן חמרא דזניותה מזגת לכלהון עממא ומלכיה דארעא עמה זניו ותגרא דארעא מן חילא דשניה עתרו:
ושמעת אחרנא קלא מן שמיא דאמר פוקו מן גוה עמי דלא תשתותפון בחטהיה דלמא תסבון מן מחותה:
מטל דדבקו בה חטהא עדמא לשמיא ואתדכר אלהא עוליה:
פורעוה איכנא דאף הי פרעת ועופו לה אעפא על עבדיה בכסא הו דמזגת מזוגו לה אעפא:
על מדם דשבחת נפשה ואשתעלית דאיך הכן שונקא ואבלא מטל דבלבה אמרא דיתבא אנא מלכתא וארמלתא ליתי ואבלא לא אחזא:
מטלהנא בחד יומא נאתין עליה מחותא מותא ואבלא וכפנא ובנורא תאקד מטל דחילתן מריא דדנה:
ונבכונה ונרקדון עליה מלכיה דארעא הנון דזניו עמה ואשתעליו מא דחזין תננא דיקדנה:
כד קימין מן קבול מן דחלתא דתשניקה ונאמרון וי וי וי מדינתא רבתא בביל מדינתא עשינתא מטל דבחדא שעא אתא דינכי:
ותגרא דארעא נבכון ונתאבלון עליה ומובלהון לית דזבן תוב:
מובלא דדהבא ודסאמא ודכאפא יקירתא ודמרגניתא ודבוצא ודארגונא ושאריא דזחוריתא וכל קיס דבסמא וכל מאן דשנא וכל מאן דקיסא יקירא ונחשא ופרזלא ושישא:
וקונימון ובסמא ומורון ולבונתא וחמרא ומשחא וסמידא וערבא ורכשא ומרכבתא ופגרא ונפשתא דבנינשא:
ואבכי רגתא דנפשכי אזל מנכי וכל דשמין ושביח אזל מנכי ולא תוב תחזין אנון:
ולא נשכחון אנון תגרא דהלין דעתרו מנה מן קבול נקומון מן דחלתא דשונקה כד בכין ואבילין:
ואמרין וי וי מדינתא רבתא דמעטפא בוצא וארגונא וזחוריתא דמדהבן בדהבא וכאפא יקירתא ומרגניתא:
מטל דבחדא שעא אסתרק עותרא דאיך הנא וכל מדברי אלפא וכל אזלי באלפא לדוכיתא ואלפרא וכל דבימא פלחין מן רוחקא קמו:
ובכאוה כד חזין תננא דיקדנה ואמרין מן הי דדמיא למדינתא רבתא:
וארמיו עפרא על רישיהון וקעו כד בכין ואבילין ואמרין וי וי מדינתא רבתא אידא דבה עתרו אילין דאית להון אלפא בימא מן איקרה דבחדא שעא חרבת:
אתפצחו עליה שמיא וקדישא ושליחא ונביא מטל דדן אלהא דינכון מנה:
ושקל חד מן מלאכא חילתנא כאפא רבתא איך רחיא וארמי בימא ואמר הכנא בחאפא תשתדא בביל מדינתא רבתא ולא תשכח תוב:
וקלא דקיתרא ודשיפורא ודזני זמרא ודמזעוקא לא נשתמע בכי תוב:
ונוהרא דשרגא לא נתחזא לכי תוב וקלא דחתנא וקלא דכלתא לא נשתמע בכי תוב מטל דתגריכי אית הוו רורבניה דארעא מטל דבחרשיכי אטעיתי לכלהון עממא:
ובה אשתכח דמא דנביא וקדישא דקטילין על ארעא:
ומן בתר הלין שמעת קלא רבא דכנשא סגיאא בשמיא דאמרין הללויא פורקנא ותשבוחתא וחילא לאלהן:
מטל דשרירין וכאנין דינוהי מטל דדן לזניתא רבתא אידא דחבלת לארעא בזניותה ותבע דמא דעבדוהי מן אידיה:
דתרתין אמרו הללויא ותננה סלק לעלם עלמין:
ונפלו עסרין וארבעא קשישין וארבע חיון וסגדו לאלהן דיתב על כורסיא ואמרין אמין הללויא:
וקלא מן כורסיא דאמר שבחו לאלהן כלהון עבדוהי ודחלי שמה כלהון זעורא עם רורבא:
ושמעת קלא איך דכנשא סגיאא ואיך קלא דמיא סגיאא ואיך קלא דרעמא חילתנא דאמרין הללויא מטל דאמלך מריא אלהא אחיד כל:
חדינן ומתפצחינן נתל לה תשבוחתא מטל דאתת משתותה דאמרא ואנתתה טיבת נפשה:
ואתיהב לה דתתעטף בוצא דכיא ונהירא בוצא גיר תריצתא אנין דקדישא:
ואמרו לי כתוב טוביהון לאילין דלחשמיתא דמשתותה דאמרא איתיהון קריא ואמר לי הלין מלא דשרירן דאלהא איתיהין:
ונפלת קדם רגלוהי וסגדת לה ואמר לי לא כנתך איתי ודאחיך הלין דאית להון סהדותא דישוע לאלהא סגוד יתיראית סהדותא גיר דישוע איתיה רוחא דנביותא:
וחזית שמיא דפתיח והא סוסיא חורא ודיתב עלוהי מתקרא מהימנא ושרירא ובכאנותא דאן ומקרב:
עינוהי דין איך שלהביתא דנורא ועל רישה תאגא סגיאא ואית לה שמא כתיבא אינא דלא ידע אלא אן הו:
ומעטף מאנא דזליע בדמא ומתקרא שמה מלתא דאלהא:
וחילותא דשמיא נקיפין הוו לה על רכשא חורא ולבישין בוצא חורא ודכיא:
ומן פומהון נפקא חרבא חריפתא דבה נקטלון לעממא והו נרעא אנון בשבטא דפרזלא והו דאש מעצרתא דרוגזה דאלהא אחיד כל:
ואית לה על מאנוהי על עטמתה שמא כתיבא מלכא דמלכא ומרא דמרותא:
וחזית אחרנא מלאכא דקאם בשמשא וקעא בקלא רמא ואמר לפרחתא דפרחא מצעת שמיא אתכנשו לחשמיתא רבתא דאלהא:
דתאכלון בסרא דמלכא ובסרא דרשי אלפא ובסרא דעשינא ובסרא דרכשא ודאילין דיתבין עליהון ובסרא דחארא ודעבדא ודזעורא ודרורבא:
וחזית לחיותא ולחילותה ומלכא דארעא ולפלחיהון דמכנשין למעבד קרבא עם הו דיתב על סוסיא ועם פלחוהי:
ואתתצידת חיותא ונביא דגלא עמה הו דעבד אתותא קדמיה דבהין אטעי לאילין דנסבו רושמא דחיותא ולאילין דסגדו לצלמה ונחתו תריהון ואתרמיו בימתא דנורא דיקדא ודכבריתא:
ודשרכא דין אתקטלו בחרבה דהו דיתב על סוסיא באידא דנפקא מן פומה וכלה טירא סבעת מן בסרהון:
וחזית אחרנא מלאכא דנחת מן שמיא דאית עלוהי קלידא דתהומא ושישלתא רבתא באידה:
ולבכה לתנינא חויא קדמיא הו דאיתוהי אכלקרצא וסטנא ואסרה אלף שנין:
וארמיה בתהומא ואחד וטבע לעל מנה דלא תוב נטעא לכלהון עממא בתר הלין יהיב למשריה קליל זבנא:
וחזית מותבא ויתבו עליהון ודינא אתיהב להון ונפשתא הלין דאתפסק מטל סהדותא דישוע ומטל מלתא דאלהא ודאילין דלא סגדו לחיותא ולא לצלמה ולא נסבו רושמא על בית עיניהון או על אידיהון דחיו ואמלכו עם משיחא אלף שנין:
והדא הי קימתא קדמיתא:
טובנא הו וקדישא מן דאית לה מנתא בקימתא קדמיתא ועל הלין לית שולטנא למותא תנינא אלא נהוון כהנא דאלהא ודמשיחא ונמלכון עמה אלף שנין:
ומא דאשתלם אלף שנין נשתרא סטנא מן חבושיה:
ונפוק למטעיו לכלהון עממא בארבע זויתה דארעא לגוג ולמגוג ולמכנשו אנון לקרבא אילין דמנינהון איך חלא דימא:
וסלקו על פתיה דארעא וחדרוה למדינתא דמשריתא דקדישא ולמדינתא חביבתא ונחתת נורא מן שמיא מן אלהא ואכלת אנון:
ואכלקרצא מטעינהון אתרמי בימתא דנורא וכבריתא איכא דחיותא ונביא דגלא ונשתנקון איממא ולליא לעלם עלמין:
וחזית כורסיא רבא חורא ולדיתב לעל מנה הו דמן קדם אפוהי ערקת ארעא ושמיא ואתר לא אשתכח להון:
וחזית למיתא רורבא וזעורא דקמו קדם כורסיא וספרא אתפתחו ואחרנא ספרא אתפתח דאיתוהי דדינא ואתדינו מיתא מן אילין דכתיבן בספרא איך עבדיהון:
ויהב ימא מיתא דבה ומותא ושיול יהבו מיתא דצאידיהון ואתדין חד חד מנהון איך עבדיהון:
ומותא ושיול אתרמיו בימתא דנורא הנא דאיתוהי מותא תנינא:
ואינא דלא אשתכח דרשים בכתבא דחיא אתרמי בימתא דנורא:
וחזית שמיא חדתתא וארעא חדתא שמיא גיר קדמיתא וארעא קדמיתא אזלו וימא ליתוהי תוב:
ולמדינתא קדישתא אורשלם חדתא חזיתה דנחתא מן שמיא מן ציד אלהא דמטיבא איך כלתא מצבתתא לבעלה:
ושמעת קלא רבא מן שמיא דאמר הא משריא דאלהא עם בנינשא ושרא עמהון והנון עמא דילה נהוון והו אלהא עמהון ונהוא להון אלהא:
והו נלחא כל דמעא מן עיניהון ומותא לא נהוא מכיל ולא אבלא ולא רובא ולא כאבא תוב נהוא על אפיה:
ואזלת ואמר לי דיתב על כורסיא הא חדתא עבד אנא כל ואמר לי כתוב הלין מלא מהימנתא ושרירתא איתיהין:
ואמר לי הוי אנא אלף ואנא תו רישיתא ושולמא לדצהא אנא אתל מן עינא דמיא חיא מגן:
ודזכא הו נארת הלין ואהוא לה אלהא ונהוא לי ברא:
לקנוטתנא דין ולא מהימנא ועולא ומסיבא וקטולא וחרשא וזניא ופלחי פתכרא וכלהון דגלא מנתהון בימתא יקדתא דנורא וכבריתא אידא דאיתיה מותא תנינא:
ואתא חד מן שבעא מלאכין אילין דאית עליהון שבע זבורין דמלין שבע מחותא אחריתא ומלל עמי למאמר תא אחויך לכלתא אנתתה דאמרא:
ואובלני ברוח לטורא רבא ורמא וחויני למדינתא קדישתא אורשלם דנחתא מן שמיא מן ציד אלהא:
ואית לה תשבוחתא דאלהא ונוהרה איך דמותא דכאפא יקירתא איך ישפה איך דומיא דקרוסטלוס:
ואית לה שורא רבא ורמא ואית לה תרעא תרעסר ועל תרעא מלאכא תרעסר ושמהיהון כתיבא אילין דאיתיהון שמהא דתרעסר שבטא דאיסריל:
מן מדנחא תרעא תלתא ומן גרביא תרעא תלתא ומן תימנא תרעא תלתא ומן מערבא תרעא תלתא:
ושורא דמדינתא אית לה שתאסא תרתעסרא ועליהין תרעסר שמהא דשליחוהי דברא:
והו דממלל הוא עמי אית הוא עלוהי קניא דמשוחתא דדהבא לממשחה למדינתא ולשורה:
ומדינתא מרבעאית סימא ואורכה איך פתיה ומשחה למדינתא בקניא על תרעסר אלפין אסטדותא אורכה ופתיה ורומה שוין אנון:
ומשחה לשורה מאא וארבעין וארבע אמין במשוחתא דאנשא אידא דאיתיה דמלאכא:
ודומסא דשורה ישפה ומדינתא דדהבא דכיא בדמותא דזגוגיתא דכיתא:
ושתאסא דשורא דמדינתא בכאפא יקירתא מצבתן ושתאסתא קדמיתא ישפה ודתרתין ספילא ודתלת קרכדנא ודארבע זמרגדא:
ודחמש סרדון וטפרא ודשת סרדון ודשבע כאף דהבא ודתמנא ברולא ודתשע טופנדיון ודעסר כרוספרסא דחדעסרא יוכנתוס דתרתעסרא אמותסס:
ותרעסר תרעא ותרתעסרא מרגניתא חדא לחדא וכלחד מן תרעא אית הוא מן חדא מרגניתא ושוקא דין דמדינתא דדהבא דכיא איך זגוגיתא אית בה:
והיכלא לא חזית בה מריא גיר אלהא אחיד כל הו איתוהי היכלה:
ולאמרא ולמדינתא לא מתבעא שמשא ולא סהרא דננהרון לה תשבוחתה גיר דאלהא אנהרתה ושרגה איתוהי אמרא:
ומהלכין עממא בנוהרה ומלכא דארעא מיתין לה תשבוחתא:
ותרעיה לא נתתחדון באיממא לליא גיר לא נהוא תמן:
וניתון לה תשבוחתא ואיקרא דעממא:
ולא נהוא תמן כל טמא ודעבד מסיבותא ודגלותא אלא אן אילין דכתיבן בכתבה דאמרא:
וחויני נהרא דמיא חיא דכיא אף נהירא איך גלידא ונפק מן כורסיה דאלהא ודאמרא:
ומצעת שוקיה מכא ומכא על נהרא קיסא דחיא דעבד פארא תרעסר ובכל ירח יהב פארוהי וטרפוהי לאסיותא דעממא:
וכל חרמא לא נהוא תמן וכורסיה דאלהא ודאמרא בה נהוא ועבדוהי נשמשוניהי:
ונחזון אפוהי ושמה על בית עיניהון:
ולליא לא נהוא תמן ולא נתבעא להון נוהרא ושרגא ונוהרה דשמשא מטל דמריא אלהא מנהר להון ומלכהון לעלם עלמין:
ואמר לי הלין מלא מהימנן ושרירן ומריא אלהא דרוחתא דנביא קדישא שדר למלאכה למחויו לעבדוהי מא דיהיב למהוא בעגל:
והא אתא אנא בעגל טובוהי למן דנטר מלא דנביותא דכתבא הנא:
אנא יוחנן דחזא ושמע הלין וכד חזית ושמעת נפלת למסגד קדם רגלוהי דמלאכא דמחוא לי הלין:
ואמר לי חזי לא כנתך איתי ודאחיך נביא ודאילין דנטרין הלין מלא דכתבא הנא לאלהא סגוד:
ואמר לי לא תחתום מלא דנביותא דכתבא הנא זבנא גיר קרב:
ודמעול תוב נעול ודצע תוב נצטעצע וזדיקא תוב נעבד זדיקותא וקדישא תוב נתקדש:
הא אתא אנא מחדא ואגרי עמי ואתל לכלנש איך עבדה:
אנא אלף ואנא תו קדמיא ואחריא ושוריא ושולמא:
טוביהון לדעבדין פוקדנוהי נהוא שולטנהון על קיסא דחיא ובתרעא נעלון למדינתא:
וזניא וקטולא ופלחי פתכרא לבר וטמאא וחרשא וכל חזיי ועבדי דגלותא:
אנא ישוע שדרת למלאכי דנסהד בכון הלין קדם עדתא אנא אנא עקרא ושרבתה דדויד ועמה וכוכב צפרא נהירא:
ורוחא וכלתא אמרין תא ודשמע נאמר תא ודצהא נאתא ונסב מיא חיא מגן:
מסהד אנא לכל דשמע מלתא דנביותא דכתבא הנא דאינא דנסים עליהין נסים עלוהי אלהא מחותא דכתיבן בכתבא הנא:
ואינא דמבצר מן מלא דכתבא דנביותא הדא נבצר אלהא מנתה מן קיסא דחיא ומן מדינתא קדישתא אילין דכתיבן בכתבא הנא:
אמר כד מסהד הלין אין אתא אנא בעגל תא מריא ישוע:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם כלהון קדישוהי אמין:
id=
lang=hbo
charset=177
r2l=1
description=Unpointed Hebrew Peshitta NT
short.title=PSU
version.major=1
version.minor=0
version.date=Feb 20, 2013
publish.date=1905
about=Reproduced from the 1905 Syriac Peshitta New Testament, published by British and Foreign Bible Society [1920]. Public Domain.
אברהם אולד לאיסחק איסחק אולד ליעקוב יעקוב אולד ליהודא ולאחוהי:
יהודא אולד לפרץ ולזרח מן תמר פרץ אולד לחצרון חצרון אולד לארם:
ארם אולד לעמינדב עמינדב אולד לנחשון נחשון אולד לסלמון:
סלמון אולד לבעז מן רחב בעז אולד לעוביד מן רעות עוביד אולד לאישי:
אישי אולד לדויד מלכא דויד אולד לשלימון מן אנתתה דאוריא:
שלימון אולד לרחבעם רחבעם אולד לאביא אביא אולד לאסא:
אסא אולד ליהושפט יהושפט אולד ליורם יורם אולד לעוזיא:
עוזיא אולד ליותם יותם אולד לאחז אחז אולד לחזקיא:
חזקיא אולד למנשא מנשא אולד לאמון אמון אולד ליושיא:
יושיא אולד ליוכניא ולאחוהי בגלותא דבבל:
מן בתר גלותא דין דבבל יוכניא אולד לשלתאיל שלתאיל אולד לזורבבל:
זורבבל אולד לאביוד אביוד אולד לאליקים אליקים אולד לעזור:
עזור אולד לזדוק זדוק אולד לאכין אכין אולד לאליוד:
אליוד אולד לאליעזר אליעזר אולד למתן מתן אולד ליעקוב:
יעקוב אולד ליוסף גברה דמרים דמנה אתילד ישוע דמתקרא משיחא:
כלהין הכיל שרבתא מן אברהם עדמא לדויד שרבתא ארבעסרא ומן דויד עדמא לגלותא דבבל שרבתא ארבעסרא ומן גלותא דבבל עדמא למשיחא שרבתא ארבעסרא:
ילדה דין דישוע משיחא הכנא הוא כד מכירא הות מרים אמה ליוסף עדלא נשתותפון אשתכחת בטנא מן רוחא דקודשא:
יוסף דין בעלה כאנא הוא ולא צבא דנפרסיה ואתרעי הוא דמטשיאית נשריה:
כד הלין דין אתרעי אתחזי לה מלאכא דמריא בחלמא ואמר לה יוסף ברה דדויד לא תדחל למסב למרים אנתתך הו גיר דאתילד בה מן רוחא הו דקודשא:
תאלד דין ברא ותקרא שמה ישוע הו גיר נחיוהי לעמה מן חטהיהון:
הדא דין כלה דהות דנתמלא מדם דאתאמר מן מריא ביד נביא:
דהא בתולתא תבטן ותאלד ברא ונקרון שמה עמנואיל דמתתרגם עמן אלהן:
כד קם דין יוסף מן שנתה עבד איכנא דפקד לה מלאכה דמריא ודברה לאנתתה:
ולא חכמה עדמא דילדתה לברה בוכרא וקרת שמה ישוע:
כד דין אתילד ישוע בבית-לחם דיהודא ביומי הרודס מלכא אתו מגושא מן מדנחא לאורשלם:
ואמרין איכו מלכא דיהודיא דאתילד חזין גיר כוכבה במדנחא ואתין למסגד לה:
שמע דין הרודס מלכא ואתתזיע וכלה אורשלם עמה:
וכנש כלהון רבי כהנא וספרא דעמא ומשאל הוא להון דאיכא מתילד משיחא:
הנון דין אמרו בבית-לחם דיהודא הכנא גיר כתיב בנביא:
אף אנתי בית-לחם דיהודא לא הויתי בצירא במלכא דיהודא מנכי גיר נפוק מלכא דהו נרעיוהי לעמי איסראיל:
הידין הרודס מטשיאית קרא למגושא וילף מנהון באינא זבנא אתחזי להון כוכבא:
ושדר אנון לבית-לחם ואמר להון זלו עקבו על טליא חפיטאית ומא דאשכחתוניהי תו חואוני דאף אנא אזל אסגוד לה:
הנון דין כד שמעו מן מלכא אזלו והא כוכבא הו דחזו במדנחא אזל הוא קדמיהון עדמא דאתא קם לעל מן איכא דאיתוהי טליא:
כד דין חזאוהי לכוכבא חדיו חדותא רבתא דטב:
ועלו לביתא וחזאוהי לטליא עם מרים אמה ונפלו סגדו לה ופתחו סימתהון וקרבו לה קורבנא דהבא ומורא ולבונתא:
ואתחזי להון בחלמא דלא נהפכון לות הרודס ובאורחא אחרתא אזלו לאתרהון:
כד דין אזלו אתחזי מלאכא דמריא בחלמא ליוסף ואמר לה קום דבר לטליא ולאמה וערוק למצרין ותמן הוי עדמא דאמר אנא לך עתיד הו גיר הרודס למבעיה לטליא איך דנובדיוהי:
יוסף דין קם שקלה לטליא ולאמה בלליא וערק למצרין:
והוא תמן עדמא למותה דהרודס דנתמלא מדם דאתאמר מן מריא בנביא דאמר דמן מצרין קרית לברי:
הידין הרודס כד חזא דאתבזח מן מגושא אתחמת טב ושדר קטל טליא כלהון דבית-לחם ודכלהון תחומיה מן בר תרתין שנין ולתחת איך זבנא דעקב מן מגושא:
הידין אתמלי מדם דאתאמר ביד ארמיא נביא דאמר:
קלא אשתמע ברמתא בכיא ואליא סגיאא רחיל בכיא על בניה ולא צביא למתביאו מטל דלא איתיהון:
כד מית דין הרודס מלכא אתחזי מלאכא דמריא בחלמא ליוסף במצרין:
ואמר לה קום דבר לטליא ולאמה וזל לארעא דאיסראיל מיתו להון גיר הנון דבעין הוו נפשה דטליא:
ויוסף קם דבר לטליא ולאמה ואתא לארעא דאיסראיל:
כד דין שמע דארכלאוס הוא מלכא ביהוד חלף הרודס אבוהי דחל דנאזל לתמן ואתחזי לה בחלמא דנאזל לאתרא דגלילא:
ואתא עמר במדינתא דמתקריא נצרת איך דנתמלא מדם דאתאמר בנביא דנצריא נתקרא:
בהון דין ביומתא הנון אתא יוחנן מעמדנא ומכרז הוא בחורבא דיהוד:
ואמר תובו קרבת לה מלכותא דשמיא:
הנו גיר הו דאמיר ביד אשעיא נביא קלא דקרא בחורבא טיבו אורחה דמריא ואשוו לשבילוהי:
הו דין יוחנן איתוהי הוא לבושה דסערא דגמלא ואסר חצא דמשכא על חצוהי ומאכולתה קמצא ודבשא דברא:
הידין נפקא הות לותה אורשלם וכלה יהוד וכלה אתרא דחדרי יורדנן:
ועמדין הוו מנה ביורדנן נהרא כד מודין בחטהיהון:
כד חזא דין סגיאא מן פרישא ומן זדוקיא דאתין למעמד אמר להון ילדא דאכדנא מנו חויכון למערק מן רוגזא דאתא:
עבדו הכיל פארא דשוין לתיבותא:
ולא תסברון ותאמרון בנפשכון דאבא אית לן אברהם אמר אנא לכון גיר דמשכח אלהא מן הלין כאפא למקמו בניא לאברהם:
הא דין נרגא סים על עקרא דאילנא כל אילנא הכיל דפארא טבא לא עבד מתפסק ונפל בנורא:
אנא מעמד אנא לכון במיא לתיבותא הו דין דבתרי אתא חסין הו מני הו דלא שוא אנא מסנוהי למשקל הו מעמד לכון ברוחא דקודשא ובנורא:
הו דרפשא באידה ומדכא אדרוהי וחטא כנש לאוצרוהי ותבנא מוקד בנורא דלא דעכא:
הידין אתא ישוע מן גלילא ליורדנן לות יוחנן דנעמד מנה:
הו דין יוחנן כלא הוא לה ואמר אנא סניק אנא דמנך אתעמד ואנת לותי אתית:
הו דין ישוע ענא ואמר לה שבוק השא הכנא גיר יאא לן דנמלא כלה כאנותא והידין שבקה:
כד עמד דין ישוע מחדא סלק מן מיא ואתפתחו לה שמיא וחזא רוחא דאלהא דנחתא איך יונא ואתת עלוהי:
והא קלא מן שמיא דאמר הנו ברי חביבא דבה אצטבית:
הידין ישוע אתדבר מן רוחא דקודשא למדברא דנתנסא מן אכלקרצא:
וצם ארבעין יומין וארבעין לילון אחרית דין כפן:
וקרב הו דמנסא ואמר לה אן ברה אנת דאלהא אמר דהלין כאפא נהוין לחמא:
הו דין ענא ואמר כתיב דלא הוא בלחמא בלחוד חיא ברנשא אלא בכל מלא דנפקא מן פומה דאלהא:
הידין דברה אכלקרצא למדינת קודשא ואקימה על כנפא דהיכלא:
ואמר לה אן ברה אנת דאלהא שדי נפשך לתחת כתיב גיר דלמלאכוהי נפקד עליך ועל אידיהון נשקלונך דלא תתקל בכאפא רגלך:
אמר לה ישוע תוב כתיב דלא תנסא למריא אלהך:
תוב דברה אכלקרצא לטורא דטב רם וחויה כלהין מלכותא דעלמא ושובחהין:
ואמר לה הלין כלהין לך אתל אן תפל תסגוד לי:
הידין אמר לה ישוע זל לך סטנא כתיב גיר דלמריא אלהך תסגוד ולה בלחודוהי תפלוח:
הידין שבקה אכלקרצא והא מלאכא קרבו ומשמשין הוו לה:
כד שמע דין ישוע דיוחנן אשתלם שני לה לגלילא:
ושבקה לנצרת ואתא עמר בכפרנחום על יד ימא בתחומא דזבולון ודנפתלי:
דנתמלא מדם דאתאמר ביד אשעיא נביא דאמר:
ארעא דזבולון ארעא דנפתלי אורחא דימא עברוהי דיורדנן גלילא דעממא:
עמא דיתב בחשוכא נוהרא רבא חזא ואילין דיתבין באתרא ובטללא דמותא נוהרא דנח להון:
מן הידין שרי ישוע למכרזו ולמאמר תובו קרבת לה גיר מלכותא דשמיא:
וכד מהלך על יד ימא דגלילא חזא תרין אחין שמעון דאתקרי כאפא ואנדראוס אחוהי דרמין מצידתא בימא איתיהון הוו גיר צידא:
ואמר להון ישוע תו בתרי ואעבדכון דתהוון צידא דבני אנשא:
הנון דין מחדא שבקו מצידתהון ואזלו בתרה:
וכד עבר מן תמן חזא אחרנא אחא תרין יעקוב בר זבדי ויוחנן אחוהי באלפא עם זבדי אבוהון דמתקנין מצידתהון וקרא אנון:
הנון דין מחדא שבקו לאלפא ולאבוהון ואזלו בתרה:
ומתכרך הוא ישוע בכלה גלילא ומלף הוא בכנושתהון ומכרז סברתא דמלכותא ומאסא כל כאב וכורהן בעמא:
ואשתמע טבה בכלה סוריא וקרבו לה כלהון אילין דביש ביש עבידין בכורהנא משחלפא ואילין דאליצין בתשניקא ודיונא ודבר אגרא ומשריא ואסי אנון:
ואזלו בתרה כנשא סגיאא מן גלילא ומן עסרת-מדינתא ומן אורשלם ומן יהוד ומן עברא דיורדנן:
כד חזא דין ישוע לכנשא סלק לטורא וכד יתב קרבו לותה תלמידוהי:
ופתח פומה ומלף הוא להון ואמר:
טוביהון למסכנא ברוח דדילהון הי מלכותא דשמיא:
טוביהון לאבילא דהנון נתביאון:
טוביהון למכיכא דהנון נארתון לארעא:
טוביהון לאילין דכפנין וצהין לכאנותא דהנון נסבעון:
טוביהון למרחמנא דעליהון נהוון רחמא:
טוביהון לאילין דדכין בלבהון דהנון נחזון לאלהא:
טוביהון לעבדי שלמא דבנוהי דאלהא נתקרון:
טוביהון לאילין דאתרדפו מטל כאנותא דדילהון הי מלכותא דשמיא:
טוביכון אמתי דמחסדין לכון ורדפין לכון ואמרין עליכון כל מלא בישא מטלתי בדגלותא:
הידין חדו ורוזו דאגרכון סגי בשמיא הכנא גיר רדפו לנביא דמן קדמיכון:
אנתון אנון מלחה דארעא אנהו דין דמלחא תפכה במנא תתמלח למדם לא אזלא אלא דתשתדא לבר ותתדיש מן אנשא:
אנתון אנון נוהרה דעלמא לא משכחא דתטשא מדינתא דעל טורא בניא:
ולא מנהרין שרגא וסימין לה תחית סאתא אלא על מנרתא ומנהר לכל אילין דבביתא אנון:
הכנא ננהר נוהרכון קדם בנינשא דנחזון עבדיכון טבא ונשבחון לאבוכון דבשמיא:
לא תסברון דאתית דאשרא נמוסא או נביא לא אתית דאשרא אלא דאמלא:
אמין גיר אמר אנא לכון דעדמא דנעברון שמיא וארעא יוד חדא או חד סרטא לא נעבר מן נמוסא עדמא דכל נהוא:
כל מן הכיל דנשרא חד מן פוקדנא הלין זעורא ונלף הכנא לבנינשא בצירא נתקרא במלכותא דשמיא כל דין דנעבד ונלף הנא רבא נתקרא במלכותא דשמיא:
אמר אנא לכון גיר דאלא תאתר כאנותכון יתיר מן דספרא ופרישא לא תעלון למלכותא דשמיא:
שמעתון דאתאמר לקדמיא לא תקטול וכל דנקטול מחיב הו לדינא:
אנא דין אמר אנא לכון דכל מן דנרגז על אחוהי איקא מחיב הו לדינא וכל דנאמר לאחוהי רקא מחיב הו לכנושתא ומן דנאמר ללא מחיב הו לגהנא דנורא:
אן הו הכיל דמקרב אנת קורבנך על מדבחא ותמן תתדכר דאחיד עליך אחוך אכתא מדם:
שבוק תמן קורבנך קדם מדבחא וזל לוקדם אתרעא עם אחוך והידין תא קרב קורבנך:
הוית מתאוא עם בעל דינך עגל עד עמה אנת באורחא דלמא בעל דינך נשלמך לדינא ודינא נשלמך לגביא ותפל בית אסירא:
ואמין אמר אנא לך דלא תפוק מן תמן עדמא דתתל שמונא אחריא:
שמעתון דאתאמר דלא תגור:
אנא דין אמר אנא לכון דכל מן דחזא אנתתא איך דנרגיה מחדא גרה בלבה:
אן דין עינך דימינא מכשלא לך חציה ושדיה מנך פקח לך גיר דנאבד חד הדמך ולא כלה פגרך נפל בגהנא:
ואן אידך דימינא מכשלא לך פסוק שדיה מנך פקח לך גיר דנאבד חד מן הדמיך ולא כלה פגרך נפל בגהנא:
אתאמר דמן דשרא אנתתה נתל לה כתבא דדוללא:
אנא דין אמר אנא לכון דכל מן דשרא אנתתה לבר מן מלתא דזניותא עבד לה דתגור ומן דשקל שביקתא גאר:
תוב שמעתון דאתאמר לקדמיא דלא תדגל במומתך תשלם דין למריא מומתך:
אנא דין אמר אנא לכון לא תאמון סך לא בשמיא דכורסיא הו דאלהא:
ולא בארעא דכובשא הי דתחית רגלוהי אפלא באורישלם דמדינתה הי דמלכא רבא:
אפלא ברשך תאמא דלא משכח אנת למעבד בה מנתא חדא דסערא אוכמתא או חורתא:
אלא תהוא מלתכון אין אין ולא לא מדם דמן הלין יתיר מן בישא הו:
שמעתון דאתאמר דעינא חלף עינא ושנא חלף שנא:
אנא דין אמר אנא לכון דלא תקומון לוקבל בישא אלא מן דמחא לך על פכך דימינא אפנא לה אף אחרנא:
ומן דצבא דנדון עמך ונשקול כותינך שבוק לה אף מרטוטך:
מן דמשחר לך מילא חד זל עמה תרין:
מן דשאל לך הב לה ומן דצבא דנאזף מנך לא תכליוהי:
שמעתון דאתאמר דרחם לקריבך וסני לבעלדבבך:
אנא דין אמר אנא לכון אחבו לבעלדבביכון וברכו למן דלאט לכון ועבדו דשפיר למן דסנא לכון וצלו על אילין דדברין לכון בקטירא ורדפין לכון:
איכנא דתהוון בנוהי דאבוכון דבשמיא הו דמדנח שמשה על טבא ועל בישא ומחת מטרה על כאנא ועל עולא:
אן גיר מחבין אנתון לאילין דמחבין לכון מנא אגרא אית לכון לא הא אף מכסא הי הדא עבדין:
ואן שאלין אנתון בשלמא דאחיכון בלחוד מנא יתיר עבדין אנתון לא הא אף מכסא הי הדא עבדין:
הוו הכיל אנתון גמירא איכנא דאבוכון דבשמיא גמיר הו:
חורו דין בזדקתכון דלא תעבדונה קדם בני אנשא איך דתתחזון להון ואלא אגרא לית לכון לות אבוכון דבשמיא:
אמתי הכיל דעבד אנת זדקתא לא תקרא קרנא קדמיך איך דעבדין נסבי באפא בכנושתא ובשוקא איך דנשתבחון מן בני אנשא ואמין אמר אנא לכון דקבלו אגרהון:
אנת דין מא דעבד אנת זדקתא לא תדע סמלך מנא עבדא ימינך:
איך דתהוא זדקתך בכסיא ואבוך דחזא בכסיא הו נפרעך בגליא:
ומא דמצלא אנת לא תהוא איך נסבי באפא דרחמין למקם בכנושתא ובזויתא דשוקא למצליו דנתחזון לבני אנשא ואמין אמר אנא לכון דקבלו אגרהון:
אנת דין אמתי דמצלא אנת עול לתונך ואחוד תרעך וצלא לאבוך דבכסיא ואבוך דחזא בכסיא נפרעך בגליא:
ומא דמצלין אנתון לא הויתון מפקקין איך חנפא סברין גיר דבממללא סגיאא משתמעין:
לא הכיל תדמון להון אבוכון גיר ידע מנא מתבעא לכון עדלא תשאלוניהי:
הכנא הכיל צלו אנתון אבון דבשמיא נתקדש שמך:
תאתא מלכותך נהוא צבינך איכנא דבשמיא אף בארעא:
הב לן לחמא דסונקנן יומנא:
ושבוק לן חובין איכנא דאף חנן שבקן לחיבין:
ולא תעלן לנסיונא אלא פצן מן בישא מטל דדילך הי מלכותא וחילא ותשבוחתא לעלם עלמין:
אן גיר תשבקון לבנינשא סכלותהון נשבוק אף לכון אבוכון דבשמיא:
אן דין לא תשבקון לבנינשא אפלא אבוכון שבק לכון סכלותכון:
אמתי דין דצימין אנתון לא תהוון כמירא איך נסבי באפא מחבלין גיר פרצופיהון איך דנתחזון לבנינשא דצימין ואמין אמר אנא לכון דקבלו אגרהון:
אנת דין מא דצאם אנת אשיג אפיך ומשוח רשך:
איך דלא תתחזא לבנינשא דצאם אנת אלא לאבוך דבכסיא ואבוך דחזא בכסיא הו נפרעך:
לא תסימון לכון סימתא בארעא אתר דססא ואכלא מחבלין ואיכא דגנבא פלשין וגנבין:
אלא סימו לכון סימתא בשמיא איכא דלא ססא ולא אכלא מחבלין ואיכא דגנבא לא פלשין ולא גנבין:
איכא גיר דאיתיה סימתכון תמן הו אף לבכון:
שרגא דפגרא איתיה עינא אן עינך הכיל תהוא פשיטא אף כלה פגרך נהיר הו:
אן דין עינך תהוא בישא כלה פגרך חשוכא נהוא אן הכיל נוהרא דבך חשוכא הו חשוכך כמא נהוא:
לא אנש משכח לתרין מרון למפלח או גיר לחד נסנא ולאחרנא נרחם או לחד ניקר ולאחרנא נשוט לא משכחין אנתון לאלהא למפלח ולממונא:
מטל הנא אמר אנא לכון לא תאצפון לנפשכון מנא תאכלון ומנא תשתון ולא לפגרכון מנא תלבשון לא הא נפשא יתירא מן סיברתא ופגרא מן לבושא:
חורו בפרחתא דשמיא דלא זרעין ולא חצדין ולא חמלין באוצרא ואבוכון דבשמיא מתרסא להון לא הא אנתון מיתרין אנתון מנהון:
מנו דין מנכון כד יצף משכח למוספו על קומתה אמתא חדא:
ועל לבושא מנא יצפין אנתון אתבקו בשושנא דדברא איכנא רבין דלא לאין ולא עזלן:
אמר אנא לכון דין דאפלא שלימון בכלה שובחה אתכסי איך חדא מנהין:
אן דין לעמירא דחקלא דיומנא איתוהי ומחר נפל בתנורא אלהא הכנא מלבש לא סגי יתיר לכון זעורי הימנותא:
לא הכיל תאצפון או תאמרון מנא נאכול או מנא נשתא או מנא נתכסא:
כלהין גיר הלין עממא הו בעין להין אבוכון דין דבשמיא ידע דאף לכון מתבעין הלין כלהין:
בעו דין לוקדם מלכותה דאלהא וזדיקותה וכלהין הלין מתתוספן לכון:
לא הכיל תאצפון דמחר הו גיר מחר יצף דילה ספק לה ליומא בישתה:
לא תדונון דלא תתדינון:
בדינא גיר דדינין אנתון תתדינון ובכילתא דמכילין אנתון מתתכיל לכון:
מנא דין חזא אנת גלא דבעינה דאחוך וקריתא דבעינך לא בחר אנת:
או איכנא אמר אנת לאחוך שבוק אפק גלא מן עינך והא קריתא בעינך:
נסב באפא אפק לוקדם קריתא מן עינך והידין נתבחר לך למפקו גלא מן עינה דאחוך:
לא תתלון קודשא לכלבא ולא תרמון מרגניתכון קדם חזירא דלמא נדושון אנין ברגליהון ונהפכון נבזעונכון:
שאלו ונתיהב לכון בעו ותשכחון קושו ונתפתח לכון:
כל גיר דשאל נסב ודבעא משכח ולאינא דנקש מתפתח לה:
או מנו מנכון גברא דנשאליוהי ברה לחמא למא כאפא מושט לה:
ואן נונא נשאליוהי למא חויא מושט לה:
ואן הכיל אנתון דבישא אנתון ידעין אנתון מוהבתא טבתא למתל לבניכון כמא יתיראית אבוכון דבשמיא נתל טבתא לאילין דשאלין לה:
כל מא דצבין אנתון דנעבדון לכון בני אנשא הכנא אף אנתון עבדו להון הנו גיר נמוסא ונביא:
עולו בתרעא אליצא דפתא הו תרעא וארויחא אורחא אידא דמובלא לאבדנא וסגיאא אנון אילין דאזלין בה:
מא קטין תרעא ואליצא אורחא דמובלא לחיא וזעורא אנון אילין דמשכחין לה:
אזדהרו מן נביא דגלא דאתין לותכון בלבושא דאמרא מן לגו דין איתיהון דאבא חטופא:
מן פאריהון דין תדעון אנון למא לקטין מן כובא ענבא או מן קורטבא תאנא:
הכנא כל אילנא טבא פארא שפירא עבד אילנא דין בישא פארא בישא עבד:
לא משכח אילנא טבא פארא בישא למעבד ולא אילנא בישא פארא טבא למעבד:
כל אילנא דלא עבד פארא טבא מתפסק ובנורא נפל:
מדין מן פאריהון תדעון אנון:
לא הוא כל דאמר לי מרי מרי עאל למלכותא דשמיא אלא מן דעבד צבינה דאבי דבשמיא:
סגיאא נאמרון לי בהו יומא מרי מרי לא בשמך אתנבין ובשמך שאדא אפקן ובשמך חילא סגיאא עבדן:
והידין אודא להון דמן מתום לא ידעתכון ארחקו לכון מני פלחי עולא:
כל הכיל דשמע מלי הלין ועבד להין נתדמא לגברא חכימא הו דבנא ביתה על שועא:
ונחת מטרא ואתו נהרותא ונשב רוחא ואתטריו בה בביתא הו ולא נפל שתאסוהי גיר על שועא סימן הוי:
וכל מן דשמע מלי הלין ולא עבד להין נתדמא לגברא סכלא דבנא ביתה על חלא:
ונחת מטרא ואתו נהרותא ונשב רוחא ואתטריו בביתא הו ונפל והות מפולתה רבא:
והוא דכד שלם ישוע מלא הלין תהירין הוו כנשא על יולפנה:
מלף הוא להון גיר איך משלטא ולא איך ספריהון ופרישא:
כד נחת דין מן טורא נקפוהי כנשא סגיאא:
והא גרבא חד אתא סגד לה ואמר מרי אן צבא אנת משכח אנת למדכיותי:
ופשט אידה ישוע קרב לה ואמר צבא אנא אתדכא ובה בשעתא אתדכי גרבה:
ואמר לה ישוע חזי למא לאנש אמר אנת אלא זל חוא נפשך לכהנא וקרב קורבנא איך דפקד מושא לסהדותהון:
כד על דין ישוע לכפרנחום קרב לה קנטרונא חד ובעא הוא מנה:
ואמר מרי טליי רמא בביתא ומשרי ובישאית משתנק:
אמר לה ישוע אנא אתא ואסיוהי:
ענא קנטרונא הו ואמר מרי לא שוא אנא דתעול תחית מטללי אלא בלחוד אמר במלתא ונתאסא טליי:
אף אנא גיר גברא אנא דתחית שולטנא ואית תחית אידי אסטרטיוטא ואמר אנא להנא דזל ואזל ולאחרנא דתא ואתא ולעבדי דעבד הדא ועבד:
כד שמע דין ישוע אתדמר ואמר לדאתין עמה אמין אמר אנא לכון דאף לא באיסראיל אשכחת איך הדא הימנותא:
אמר אנא לכון דין דסגיאא נאתון מן מדנחא ומן מערבא ונסתמכון עם אברהם ואיסחק ויעקוב במלכותא דשמיא:
בניה דין דמלכותא נפקון לחשוכא בריא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
ואמר ישוע לקנטרונא הו זל איכנא דהימנת נהוא לך ואתאסי טליה בה בשעתא:
ואתא ישוע לביתה דשמעון וחזא לחמתה דרמיא ואחידא לה אשתא:
וקרב לאידה ושבקתה אשתא וקמת ומשמשא הות לה:
כד הוא דין רמשא קרבו קדמוהי דיונא סגיאא ואפק דיויהון במלתא ולכלהון אילין דבישאית עבידין הוו אסי אנון:
איך דנתמלא מדם דאתאמר ביד אשעיא נביא דאמר דהו נסב כאבין וכורהנין נטען:
כד חזא דין ישוע כנשא סגיאא דחדירין לה פקד דנאזלון לעברא:
וקרב ספרא חד ואמר לה רבי אתא בתרך לאתר דאזל אנת:
אמר לה ישוע לתעלא נקעא אית להון ולפרחתא דשמיא מטללא ברה דין דאנשא לית לה איכא דנסמוך רשה:
אחרנא דין מן תלמידוהי אמר לה מרי אפס לי לוקדם אזל אקבור אבי:
ישוע דין אמר לה תא בתרי ושבוק למיתא קברין מיתיהון:
וכד סלק ישוע לספינתא סלקו עמה תלמידוהי:
והא זועא רבא הוא בימא איכנא דאלפא תתכסא מן גללא הו דין ישוע דמיך הוא:
וקרבו תלמידוהי אעירוהי ואמרין לה מרן פצן אבדין חנן:
אמר להון ישוע למנא דחולתנין אנתון זעורי הימנותא הידין קם וכאא ברוחא ובימא והוא שליא רבא:
אנשא דין אתדמרו ואמרין מנו הנא דרוחא וימא משתמעין לה:
וכד אתא ישוע לעברא לאתרא דגדריא ארעוהי תרין דיונא דנפקין מן בית קבורא בישא דטב איך דלא אנש נשכח נעבר בהי אורחא:
וקעו ואמרין מא לן ולך ישוע ברה דאלהא אתית לכא קדם זבנא דתשנקן:
אית הוא דין להל מנהון בקרא דחזירא סגיאא דרעיא:
הנון דין שאדא בעין הוו מנה ואמרין אן מפק אנת לן אפס לן דנאזל לבקרא דחזירא:
אמר להון ישוע זלו ומחדא נפקו ועלו בחזירא וכלה בקרא הי תרצת לעל לשקיפא ונפלו בימא ומיתו במיא:
הנון דין דרעין הוו ערקו ואזלו למדינתא וחויו כלמדם דהוא ודהנון דיונא:
ונפקת כלה מדינתא לאורעה דישוע וכד חזאוהי בעו מנה דנשנא מן תחומיהון:
וסלק לאלפא ועבר אתא למדינתה:
וקרבו לה משריא כד רמא בערסא וחזא ישוע הימנותהון ואמר להו משריא אתלבב ברי שביקין לך חטהיך:
אנשא דין מן ספרא אמרו בנפשהון הנא מגדף:
ישוע דין ידע מחשבתהון ואמר להון מנא מתחשבין אנתון בישתא בלבכון:
מנא גיר פשיק למאמר דשביקין לך חטהיך או למאמר קום הלך:
דתדעון דין דשולטנא אית לברה דאנשא בארעא למשבק חטהא אמר להו משריא קום שקול ערסך וזל לביתך:
וקם אזל לביתה:
כד חזו דין כנשא הנון דחלו ושבחו לאלהא דיהב שולטנא דאיך הנא לבנינשא:
וכד עבר ישוע מן תמן חזא גברא דיתב בית מכסא דשמה מתי ואמר לה תא בתרי וקם אזל בתרה:
וכד סמיכין בביתא אתו מכסא וחטיא סגיאא אסתמכו עם ישוע ועם תלמידוהי:
וכד חזו פרישא אמרין לתלמידוהי למנא עם מכסא וחטיא לעס רבכון:
ישוע דין כד שמע אמר להון לא סניקין חלימא על אסיא אלא אילין דבישאית עבידין:
זלו ילפו מנו חננא בעא אנא ולא דבחתא לא גיר אתית דאקרא לזדיקא אלא לחטיא:
הידין קרבו לה תלמידוהי דיוחנן ואמרין למנא חנן ופרישא צימין חנן סגי ותלמידיך לא צימין:
אמר להון ישוע דלמא משכחין בנוהי דגנונא למצם כמא דחתנא עמהון אתין דין יומתא כד נשתקל מנהון חתנא והידין נצומון:
לא אנש רמא אורקעתא חדתא על נחתא בליא דלא תתוף מליותה מן הו נחתא ונהוא בזעא יתירא:
ולא רמין חמרא חדתא בזקא בליתא דלא מצטרין זקא וחמרא מתאשד וזקא אבדן אלא רמין חמרא חדתא בזקא חדתתא ותריהון מתנטרין:
כד דין הלין ממלל הוא עמהון אתא ארכונא חד קרב סגד לה ואמר ברתי השא מיתת אלא תא סים אידך עליה ותחא:
וקם ישוע ותלמידוהי ואזלו בתרה:
והא אנתתא דרדא הוא דמה שנין תרתעסרא אתת מן בסתרה וקרבת לקרנא דלבושה:
אמרא הות גיר בנפשה אפן בלחוד למאנה קרבא אנא מתאסיא אנא:
ישוע דין אתפני חזה ואמר לה אתלבבי ברתי הימנותכי אחיתכי ואתאסית אנתתא הי מן הי שעתא:
ואתא ישוע לביתה דארכונא וחזא זמרא וכנשא דמשתגשין:
ואמר להון פרוקו לכון טליתא גיר לא מיתת אלא דמכא הי וגחכין הוו עלוהי:
וכד אפק לכנשא על אחדה באידה וקמת טליתא:
ונפק טבא הנא בכלה ארעא הי:
וכד עבר ישוע מן תמן דבקוהי סמיא תרין דקעין ואמרין אתרחם עלין ברה דדויד:
וכד אתא לביתא קרבו לה הנון סמיא אמר להון ישוע מהימנין אנתון דמשכח אנא הדא למעבד אמרין לה אין מרן:
הידין קרב לעיניהון ואמר איכנא דהימנתון נהוא לכון:
ומחדא אתפתח עיניהון וכאא בהון ישוע ואמר חזו לא אנש נדע:
הנון דין נפקו אטבוהי בכלה ארעא הי:
וכד נפק ישוע קרבו לה חרשא דאית עלוהי דיוא:
ומן דנפק דיוא מלל הו חרשא ואתדמרו כנשא ואמרין לא מתום אתחזי הכנא באיסראיל:
פרישא דין אמרין הוו ברשא דדיוא מפק דיוא:
ומתכרך הוא ישוע במדינתא כלהין ובקוריא ומלף הוא בכנושתהון ומכרז סברתא דמלכותא ומאסא כל כורהנין וכל כאבין:
כד חזא דין ישוע לכנשא אתרחם עליהון דלאין הוו ושרין איך ערבא דלית להון רעיא:
ואמר לתלמידוהי חצדא סגי ופעלא זעורין:
בעו הכיל מן מרא חצדא דנפק פעלא לחצדה:
וקרא לתרעסר תלמידוהי ויהב להון שולטנא על רוחא טנפתא דנפקון ולמאסיו כל כאב וכורהן:
דילהון דין דתרעסר שליחא שמהא איתיהון הלין קדמיהון שמעון דמתקרא כאפא ואנדראוס אחוהי ויעקוב בר זבדי ויוחנן אחוהי:
ופיליפוס ובר-תולמי ותאומא ומתי מכסא ויעקוב בר חלפי ולבי דאתכני תדי:
ושמעון קנניא ויהודא סכריוטא הו דאשלמה:
להלין תרעסר שדר ישוע ופקד אנון ואמר באורחא דחנפא לא תאזלון ולמדינתא דשמריא לא תעלון:
זלו לכון דין יתיראית לות ערבא דאבדו מן בית יסריל:
וכד אזלין אנתון אכרזו ואמרו דקרבת מלכותא דשמיא:
כריהא אסו וגרבא דכו ודיוא אפקו מגן נסבתון מגן הבו:
לא תקנון דהבא ולא סאמא ולא נחשא בכיסיכון:
ולא תרמלא לאורחא ולא תרתין כותינין ולא מסנא ולא שבטא שוא הו גיר פעלא סיברתה:
לאידא דין מדינתא או קריתא דעאלין אנתון לה שאלו מנו שוא בה ותמן הוו עדמא דנפקין אנתון:
ומא דעאלין אנתון לביתא שאלו שלמה דביתא:
ואן הו דשוא ביתא שלמכון נאתא עלוהי אן דין לא שוא שלמכון עליכון נפנא:
מן דלא דין מקבל לכון ולא שמע מליכון כד נפקין אנתון מן ביתא או מן קריתא הי פצו חלא מן רגליכון:
ואמין אמר אנא לכון דלארעא דסדום ודעמורא נהוא ניח ביומא דדינא או למדינתא הי:
הא אנא משדר אנא לכון איך אמרא ביני דאבא הוו הכיל חכימא איך חוותא ותמימא איך יונא:
אזדהרו דין מן בנינשא משלמין לכון גיר לבית דינא ובכנושתהון ננגדונכון:
וקדם הגמונא ומלכא מקרבין לכון מטלתי לסהדותא דילהון ודעממא:
אמתי דין דנשלמונכון לא תאצפון איכנא או מנא תמללון מתיהב לכון גיר בהי שעתא מא דתמללון:
לא הוא גיר אנתון ממללין אלא רוחא דאבוכון ממללא בכון:
נשלם דין אחא לאחוהי למותא ואבא לברה ונקומון בניא על אבהיהון ונמיתון אנון:
ותהוון סניאין מן כלנש מטל שמי אינא דין דנסיבר עדמא לחרתא הו נחא:
מא דרדפין לכון דין במדינתא הדא ערוקו לכון לאחרתא אמין גיר אמר אנא לכון דלא תשלמון אנין כלהין מדינתא דבית איסריל עדמא דנאתא ברה דאנשא:
לית תלמידא דיתיר מן רבה ולא עבדא מן מרה:
ספק לה לתלמידא דנהוא איך רבה ולעבדא איך מרה אן למרה דביתא קרו בעלזבוב חד כמא לבני ביתה:
לא הכיל תדחלון מנהון לית גיר מדם דכסא דלא נתגלא ודמטשי דלא נתידע:
מדם דאמר אנא לכון בחשוכא אומרוהי אנתון בנהירא ומדם דבאדניכון שמעין אנתון אכרזו על אגרא:
ולא תדחלון מן אילין דקטלין פגרא נפשא דין לא משכחין למקטל דחלו דין יתיראית מן מן דמשכח דלנפשא ולפגרא נובד בגהנא:
לא תרתין צפרין מזדבנן באסר וחדא מנהין בלעד מן אבוכון לא נפלא על ארעא:
דילכון דין אף מנא דרשכון כלהין מנין אנין:
לא הכיל תדחלון מן צפרא סגיאתא מיתרין אנתון:
כלנש הכיל דנודא בי קדם בנינשא אודא בה אף אנא קדם אבי דבשמיא:
מן דין דנכפור בי קדם בנינשא אכפור בה אף אנא קדם אבי דבשמיא:
לא תסברון דאתית דארמא שינא בארעא לא אתית דארמא שינא אלא חרבא:
אתית גיר דאפלוג גברא על אבוהי וברתא על אמה וכלתא על חמתה:
ובעלדבבוהי דגברא בני ביתה:
מן דרחם אבא או אמא יתיר מן דלי לא שוא לי ומן דרחם ברא או ברתא יתיר מן דלי לא שוא לי:
וכל דלא שקל זקיפה ואתא בתרי לא שוא לי:
מן דאשכח נפשה נובדיה ומן דנובד נפשה מטלתי נשכחיה:
מן דמקבל לכון לי מקבל ומן דלי מקבל למן דשלחני מקבל:
מן דמקבל נביא בשם נביא אגרא דנביא נסב ומן דמקבל זדיקא בשם זדיקא אגרא דזדיקא נסב:
וכל דמשקא לחד מן הלין זעורא כסא דקרירא בלחוד בשמא דתלמידא אמין אמר אנא לכון דלא נובד אגרה:
והוא דכד שלם ישוע למפקדו לתרעסר תלמידוהי שני מן תמן למלפו ולמכרזו במדינתהון:
יוחנן דין כד שמע בית אסירא עבדוהי דמשיחא שדר ביד תלמידוהי:
ואמר לה אנת הו הו דאתא או לאחרין הו מסכין אנחנן:
ענא ישוע ואמר להון זלו אשתעו ליוחנן אילין דשמעין אנתון וחזין:
סמיא חזין וחגירא מהלכין וגרבא מתדכין וחרשא שמעין ומיתא קימין ומסכנא מסתברין:
וטובוהי לאינא דלא נתכשל בי:
כד דין אזלו שרי ישוע למאמר לכנשא על יוחנן מנא נפקתון לחורבא למחזא קניא דמן רוחא מתתזיע:
ואלא מנא נפקתון למחזא גברא דנחתא רכיכא לביש הא אילין דרכיכא לבישין בית מלכא אנון:
ואלא מנא נפקתון למחזא נביא אין אמר אנא לכון ויתיר מן נביא:
הנו גיר דעלוהי כתיב דהא אנא משדר אנא מלאכי קדם פרצופך דנתקן אורחא קדמיך:
אמין אמרנא לכון דלא קם בילידי נשא דרב מן יוחנן מעמדנא זעורא דין במלכות שמיא רב הו מנה:
מן יומי יוחנן דין מעמדנא ועדמא להשא מלכותא דשמיא בקטירא מתדברא וקטירנא מחטפין לה:
כלהון גיר נביא ואוריתא עדמא ליוחנן אתנביו:
ואן צבין אנתון קבלו דהויו אליא דעתיד למאתא:
מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
למן דין אדמיה לשרבתא הדא דמיא לטליא דיתבין בשוקא וקעין לחבריהון:
ואמרין זמרן לכון ולא רקדתון ואלין לכון ולא ארקדתון:
אתא גיר יוחנן דלא אכל ולא שתא ואמרין דיוא אית בה:
אתא ברה דאנשא אכל ושתא ואמרין הא גברא אכולא ושתא חמרא ורחמא דמכסא ודחטיא ואזדדקת חכמתא מן עבדיה:
הידין שרי ישוע למחסדו מדינתא אילין דהוו בהין חילוהי סגיאא ולא תבו:
ואמר הוא וי לכי כורזין וי לכי בית-צידא דאלו בצור ובצידן הוו חילא אילין דהוו בכין כבר דין בסקא ובקטמא תבו:
ברם אמר אנא לכין דלצור ולצידן נהוא ניח ביומא דדינא או לכין:
ואנתי כפרנחום הי דעדמא לשמיא אתתרימתי עדמא לשיול תתחתין דאלו בסדום הוו חילא אילין דהוו בכי קימא הות עדמא ליומנא:
ברם אמרנא לכי דלארעא דסדום נהוא ניח ביומא דדינא או לכי:
בהו זבנא ענא ישוע ואמר מודא אנא לך אבי מרא דשמיא ודארעא דכסית הלין מן חכימא וסכולתנא וגלית אנין לילודא:
אין אבי דהכנא הוא צבינא קדמיך:
כל מדם אשתלם לי מן אבי ולא אנש ידע לברא אלא אן אבא אף לא לאבא אנש ידע אלא אן ברא ולמן דצבא ברא דנגלא:
תו לותי כלכון לאיא ושקילי מובלא ואנא אניחכון:
שקולו נירי עליכון וילפו מני דניח אנא ומכיך אנא בלבי ומשכחין אנתון ניחא לנפשתכון:
נירי גיר בסים הו ומובלי קלילא הי:
בהו זבנא מהלך הוא ישוע בשבתא בית זרעא ותלמידוהי כפנו ושריו מלגין שבלא ואכלין:
פרישא דין כד חזו אנון אמרין לה הא תלמידיך עבדין מדם דלא שליט למעבד בשבתא:
הו דין אמר להון לא קריתון מנא עבד דויד כד כפן ואילין דעמה:
איכנא על לביתא דאלהא ולחמא דפתורה דמריא אכל הו דלא שליט הוא לה למאכל ולא לאילין דעמה אלא אן לכהנא בלחוד:
או לא קריתון באוריתא דכהנא בהיכלא מחלין לה לשבתא ודלא עדלי אנון:
אמר אנא לכון דין דרב מן היכלא אית הרכא:
אלו דין ידעין הויתון מנו חננא צבא אנא ולא דבחתא לא מחיבין הויתון לאילין דדלא עדלי אנון:
מרה גיר דשבתא איתוהי ברה דאנשא:
ושני מן תמן ישוע ואתא לכנושתהון:
וגברא חד אית הוא תמן דיבישא אידה ומשאלין הוו לה ואמרין דאן שליט בשבתא למאסיו איך דנאכלון קרצוהי:
הו דין אמר להון מנו מנכון גברא דאית לה ערבא חד ואן נפל בחברא ביומא דשבתא לא אחד ומקים לה:
כמא דין יתיר ברנשא מן ערבא מדין שליט הו בשבתא למעבד דשפיר:
הידין אמר להו גברא פשוט אידך ופשט אידה ותקנת איך חברתה:
ונפקו פרישא ומלכא נסבו עלוהי איך דנובדוניהי:
ישוע דין ידע ושני לה מן תמן ואזלו בתרה כנשא סגיאא ואסי לכלהון:
וכאא בהון דלא נגלוניהי:
דנתמלא מדם דאתאמר ביד אשעיא נביא דאמר:
הא עבדי דאצטבית בה חביבי דסוחת בה נפשי רוחי אסים עלוהי ודינא לעממא נכרז:
לא נתחרא ולא נקעא ולא אנש נשמע קלה בשוקא:
קניא רעיעא לא נתבר ושרגא דמטפטף לא נדעך עדמא דנפק דינא לזכותא:
ובשמה עממא נסברון:
הידין קרבו לה דיונא חד דחרש ועויר ואסיה איכנא דחרשא וסמיא נמלל ונחזא:
ומתדמרין הוו כלהון כנשא ואמרין דלמא הנו ברה דדויד:
פרישא דין כד שמעו אמרין הנא לא מפק שאדא אלא בבעלזבוב רשא דדיוא:
ישוע דין ידע מחשבתהון ואמר להון כל מלכו דתתפלג על נפשה תחרב וכל בי ומדינא דנתפלג על נפשה לא נקום:
ואן סטנא לסטנא מפק על נפשה אתפלג איכנא הכיל קימא מלכותה:
ואן אנא בבעלזבוב מפק אנא דיוא בניכון במנא מפקין להון מטל הנא הנון נהוון לכון דינא:
ואן ברוחא דאלהא אנא מפק אנא דיוא קרבת לה עליכון מלכותא דאלהא:
או איכנא אנש משכח דנעול לבית חסינא ומאנוהי נבוז אלא אן לוקדם נאסריוהי לחסינא והידין ביתה נבוז:
מן דלא הוא עמי לוקבלי הו ומן דלא כנש עמי מבדרו מבדר:
מטל הנא אמר אנא לכון דכל חטהין וגודפין נשתבקון לבנינשא גודפא דין דעל רוחא לא נשתבק לבנינשא:
וכל מן דנאמר מלתא על ברה דאנשא נשתבק לה כל דין דעל רוחא דקודשא נאמר לא נשתבק לה לא בעלמא הנא ולא בעלמא דעתיד:
או עבדו אילנא שפירא ופארוהי שפירא או עבדו אילנא בישא ופארוהי בישא מן פארוהי הו גיר מתידע אילנא:
ילדא דאכדנא איכנא משכחין אנתון טבתא לממללו דבישא אנתון מן תותרי לבא גיר ממלל פומא:
גברא טבא מן סימתא טבתא מפק טבתא וגברא בישא מן סימתא בישתא מפק בישתא:
אמר אנא לכון גיר דכל מלא בטלא דנאמרון בני אנשא נתלון פתגמה ביומא דדינא:
מן מליך גיר תזדדק ומן מליך תתחיב:
הידין ענו אנשא מן ספרא ומן פרישא ואמרין לה מלפנא צבין חנן דנחזא מנך אתא:
הו דין ענא ואמר להון שרבתא בישתא וגירתא אתא בעיא ואתא לא תתיהב לה אלא אתה דיונן נביא:
איכנא גיר דהוא יונן בכרסה דנונא תלתא יומין ותלתא לילון הכנא נהוא ברה דאנשא בלבה דארעא תלתא איממין ותלתא לילון:
גברא נינויא נקומון בדינא עם שרבתא הדא ונחיבונה דהנון תבו בכרוזותה דיונן והא דרב מן יונן תנן:
מלכתא דתימנא תקום בדינא עם שרבתא הדא ותחיביה דאתת מן עבריה דארעא דתשמע חכמתה דשלימון והא דיתיר מן שלימון הרכא:
אמתי דין דרוחא טנפתא תפוק מן ברנשא מתכרכא באתרותא דמיא לית בהון ובעיא ניחא ולא משכחא:
הידין אמרא אהפוך לביתי מן איכא דנפקת ואתיא משכחא דסריק וחמים ומצבת:
הידין אזלא דברא עמה שבע רוחא אחרנין דמנה בישן ועאלן ועמרן בה והויא חרתה דגברא הו בישא מן קדמיתה הכנא נהוא לה לשרבתא הדא בישתא:
כד הו דין ממלל לכנשא אתו אמה ואחוהי קימין לבר ובעין דנמללון עמה:
אמר לה דין אנש הא אמך ואחיך קימין לבר ובעין דנמללון עמך:
הו דין ענא ואמר למן דאמר לה מן הי אמי ומן אנון אחי:
ופשט אידה לות תלמידוהי ואמר הא אמי והא אחי:
כלנש גיר דעבד צבינה דאבי דבשמיא הויו אחי וחתי ואמי:
בהו דין יומא נפק ישוע מן ביתא ויתב על יד ימא:
ואתכנשו לותה כנשא סגיאא איך דנסק נתב לה באלפא וכלה כנשא קאם הוא על ספר ימא:
וסגי ממלל הוא עמהון בפלאתא ואמר הא נפק זרועא דנזרוע:
וכד זרע אית דנפל על יד אורחא ואתת פרחתא ואכלתה:
ואחרנא נפל על שועא איכא דלית הוא מדרא סגיאא ובר שעתה שוח מטל דלית הוא עומקא דארעא:
כד דנח דין שמשא חם ומטל דלית הוא לה עקרא יבש:
ואחרנא נפל בית כובא וסלקו כובא וחנקוהי:
ואחרנא נפל בארעא טבתא ויהב פארא אית דמאא ואית דשתין ואית דתלתין:
מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
וקרבו תלמידוהי ואמרין לה למנא בפלאתא ממלל אנת עמהון:
הו דין ענא ואמר להון דלכון הו יהיב למדע ארזא דמלכותא דשמיא להנון דין לא יהיב:
למן גיר דאית לה נתיהב לה ונתיתר לה:
ולמן דלית לה והו דאית לה נשתקל מנה מטל הנא בפלאתא ממלל אנא עמהון מטל דחזין ולא חזין ושמעין ולא שמעין ולא מסתכלין:
ושלמא בהון נביותה דאשעיא דאמר דשמעא תשמעון ולא תסתכלון ומחזא תחזון ולא תדעון:
אתעבי לה גיר לבה דעמא הנא ובאדניהון יקיראית שמעו ועיניהון עמצו דלא נחזון בעיניהון ונשמעון באדניהון ונסתכלון בלבהון ונתפנון ואסא אנון:
דילכון דין טוביהין לעיניכון דחזין ולאדניכון דשמען:
אמין גיר אמרנא לכון דסגיאא נביא וזדיקא אתרגרגו דנחזון מדם דחזין אנתון ולא חזו ולמשמע מדם דשמעין אנתון ולא שמעו:
אנתון דין שמעו מתלא דזרעא:
כל דשמע מלתא דמלכותא ולא מסתכל בה אתא בישא וחטף מלתא דזריעא בלבה הנו הו דעל יד אורחא אזדרע:
הו דין דעל שועא אזדרע הו הו דשמע מלתא ובר שעתה בחדותא מקבל לה:
לית לה דין עקרא בה אלא דזבנא הו ומא דהוא אולצנא או רדופיא מטל מלתא עגל מתכשל:
הו דין דבית כובא אזדרע הו הו דשמע מלתא ורניא דעלמא הנא וטועיי דעותרא חנקין לה למלתא ודלא פארא הויא:
הו דין דעל ארעא טבתא אזדרע הו הו דשמע מלתי ומסתכל ויהב פארא ועבד אית דמאא ואית דשתין ואית דתלתין:
אחרנא מתלא אמתל להון ואמר דמיא מלכותא דשמיא לגברא דזרע זרעא טבא בקריתה:
וכד דמכו אנשא אתא בעלדבבה וזרע זיזנא בינת חטא ואזל:
כד דין יעא עסבא ועבד פארא הידין אתחזיו אף זיזנא:
וקרבו עבדוהי דמרא ביתא ואמרו לה מרן לא הא זרעא טבא זרעת בקריתך מן אימכא אית בה זיזנא:
הו דין אמר להון גברא בעלדבבא עבד הדא אמרין לה עבדוהי צבא אנת נאזל נגבא אנון:
הו דין אמר להון דלמא כד מגבין אנתון זיזנא תעקרון עמהון אף חטא:
שבוקו רבין תריהון אכחדא עדמא לחצדא ובזבנא דחצדא אמר אנא לחצודא גבו לוקדם זיזנא ואסורו אנון מאסריתא דנאקדון חטא דין כנשו אנין לאוצרי:
אחרנא מתלא אמתל להון ואמר דמיא מלכותא דשמיא לפרדתא דחרדלא דנסב גברא זרעה בקריתה:
והי זעוריא הי מן כלהון זרעונא מא דין דרבת רבא הי מן כלהון ירקונא והויא אילנא איך דתאתא פרחתא דשמיא תקן בסוכיה:
אחרנא מתלא אמר להון דמיא מלכותא דשמיא לחמירא הו דשקלת אנתתא טמרת בתלת סאין דקמחא עדמא דכלה חמע:
הלין כלהין מלל ישוע בפלאתא לכנשא ודלא פלאתא לא ממלל הוא עמהון:
איך דנתמלא מדם דאתאמר ביד נביא דאמר אפתח פומי במתלא ואבע כסיתא דמן קדם תרמיתה דעלמא:
הידין ישוע שבק לכנשא ואתא לביתא וקרבו לותה תלמידוהי ואמרין לה פשק לן מתלא הו דזיזנא ודקריתא:
הו דין ענא ואמר להון הו דזרע זרעא טבא איתוהי ברה דאנשא:
וקריתא איתיה עלמא זרעא דין טבא בניה אנון דמלכותא זיזנא דין איתיהון בנוהי דבישא:
בעלדבבא דין דזרע אנון איתוהי סטנא חצדא דין איתוהי שולמה דעלמא חצודא דין מלאכא:
איכנא הכיל דמתגבין זיזנא ויקדין בנורא הכנא נהוא בשולמה דעלמא הנא:
נשדר ברה דאנשא מלאכוהי ונגבון מן מלכותה כלהון מכשולא וכלהון עבדי עולא:
ונרמון אנון באתונא דנורא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
הידין זדיקא ננהרון איך שמשא במלכותה דאבוהון מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
תוב דמיא מלכותא דשמיא לסימתא דמטשיא בקריתא הי דאשכחה גברא וטשיה ומן חדותה אזל זבן כל דאית לה וזבנה לקריתא הי:
תוב דמיא מלכותא דשמיא לגברא תגרא דבעא הוא מרגניתא טבתא:
כד דין אשכח מרגניתא חדא יקירת דמיא אזל זבן כל מא דאית לה וזבנה:
תוב דמיא מלכותא דשמיא למצידתא דנפלת בימא ומן כל גנס כנשת:
וכד מלת אסקוה לספרי ימא ויתבו גביו וטבא ארמיו במאנא ובישא שדו לבר:
הכנא נהוא בשולמה דעלמא נפקון מלאכא ונפרשון בישא מן ביני זדיקא:
ונרמון אנון באתונא דנורא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
אמר להון ישוע אסתכלתון כלהין הלין אמרין לה אין מרן:
אמר להון מטל הנא כל ספרא דמתתלמד למלכות שמיא דמא לגברא מרא ביתא דמפק מן סימתה חדתתא ועתיקתא:
והוא דכד שלם ישוע מתלא הלין שני מן תמן:
ואתא למדינתה ומלף הוא להון בכנושתהון איכנא דנתהרון ונאמרון אימכא לה להנא חכמתא הדא וחילא:
לא הוא הנא ברה דנגרא לא אמה מתקריא מרים ואחוהי יעקוב ויוסא ושמעון ויהודא:
ואחותה כלהין לא הא לותן אנין אימכא לה הכיל להנא הלין כלהין:
ומתכשלין הוו בה הו דין ישוע אמר להון לית נביא דצעיר אלא במדינתה ובביתה:
ולא עבד תמן חילא סגיאא מטל לא הימנותהון:
בהו דין זבנא שמע הרודס טטררכא שמעה דישוע:
ואמר לעבדוהי הנו יוחנן מעמדנא הו קם מן בית מיתא מטל הנא חילא מסתערין בה:
הו גיר הרודס אחד הוא ליוחנן ואסרה וארמיה בית אסירא מטל הרודיא אנתת פיליפוס אחוהי:
אמר הוא לה גיר יוחנן דלא שליט דתהוא לך אנתתא:
וצבא הוא למקטלה ודחל הוא מן עמא דאיך דלנביא אחידין הוו לה:
כד הוא דין בית ילדה דהרודס רקדת ברתה דהרודיא קדם סמיכא ושפרת לה להרודס:
מטל הנא במומתא ימא לה דנתל לה כלמדם דתשאל:
הי דין מטל דמלפא הות לאמה אמרת הב לי הרכא בפינכא רשה דיוחנן מעמדנא:
וכרית לה למלכא מטל דין מומתא וסמיכא פקד דנתיהב לה:
ושדר פסקה רשה דיוחנן בית אסירא:
ואיתי רשה בפינכא ואתיהב לטליתא ואיתיתה לאמה:
וקרבו תלמידוהי שקלו שלדה קברו ואתו חויו לישוע:
ישוע דין כד שמע שני מן תמן באלפא לאתרא חורבא בלחודוהי וכד שמעו כנשא אזלו בתרה ביבשא מן מדינתא:
ונפק ישוע חזא כנשא סגיאא ואתרחם עליהון ואסי כריהיהון:
כד הוא דין רמשא קרבו לותה תלמידוהי ואמרו לה אתרא חורבא הו ועדנא עבר לה שרי כנשא דאנשא דנאזלון לקוריא ונזבנון להון סיברתא:
הו דין אמר להון לא מתבעא להון למאזל הבו להון אנתון למאכל:
הנון דין אמרו לה לית לן תנן אלא חמש גריצן ותרין נונין:
אמר להון ישוע איתו אנון לי להרכא:
ופקד לכנשא למסתמכו על ארעא ושקל הנון חמשא לחמין ותרין נונין וחר בשמיא וברך וקצא ויהב לתלמידוהי והנון תלמידא סמו לכנשא:
ואכלו כלהון וסבעו ושקלו תותרא דקציא תרעסר קופינין כד מלין:
הנון דין אנשא דאכלו הוין הוו אלפא חמשא סטר מן נשא וטליא:
ומחדא אלץ לתלמידוהי דנסקון לספינתא ונאזלון קדמוהי לעברא עד שרא הו לכנשא:
וכד שרא לכנשא סלק לטורא בלחודוהי למצליו וכד חשכת בלחודוהי הוא תמן:
ואלפא רחיקא הות מן ארעא אסטדותא סגיאא כד משתגשא סגי מן גללא רוחא גיר לקובלה הות:
במטרתא דין רביעיתא דלליא אתא לותהון ישוע כד מהלך על מיא:
וחזאוהי תלמידוהי דמהלך על מיא ואתתזיעו ואמרין הוו דחזוא הו דגלא ומן דחלתהון קעו:
הו דין ישוע ברשעתה מלל עמהון ואמר אתלבבו אנא אנא לא תדחלון:
וענא כאפא ואמר לה מרי אן אנת הו פקוד לי אתא לותך על מיא:
ישוע דין אמר לה תא ונחת כאפא מן אלפא והלך על מיא דנאתא לות ישוע:
וכד חזא רוחא דקשיא דחל ושרי למטבע וארים קלה ואמר מרי פרוקיני:
ובר שעתה פשט אידה מרן ואחדה ואמר לה זעור הימנותא למנא אתפלגת:
וכד סלקו לאלפא שלית רוחא:
ואתו הנון דבאלפא סגדו לה ואמרו שריראית ברה אנת דאלהא:
ורדו ואתו לארעא דגנסר:
ואשתודעוהי אנשא דאתרא הו ושדרו לכלהין קוריא דחדריהון וקרבו לה כלהון אילין דביש ביש עבידין:
ובעין הוו מנה דנקרבון אפן לכנפא בלחוד דלבושה ואילין דקרבו אתאסיו:
הידין קרבו לות ישוע פרישא וספרא דמן אורשלם ואמרין:
למנא תלמידיך עברין על משלמנותא דקשישא ולא משיגין אידיהון מא דאכלין לחמא:
ענא ישוע ואמר להון למנא אף אנתון עברין אנתון על פוקדנא דאלהא מטל משלמנותכון:
אלהא גיר אמר יקר לאבוך ולאמך ומן דמצחא לאבוהי ולאמה ממת נמות:
אנתון דין אמרין אנתון כל מן דנאמר לאבא או לאמא קורבני מדם דתתהנא מני ולא ניקר לאבוהי או לאמה:
ובטלתון מלתא דאלהא מטל משלמנותא דילכון:
נסבי באפא שפיר אתנבי עליכון אשעיא ואמר:
עמא הנא בספותה הו מיקר לי לבהון דין סגי רחיק מני:
וסריקאית דחלין לי כד מלפין יולפנא דפוקדנא דבנינשא:
וקרא לכנשא ואמר להון שמעו ואסתכלו:
לא הוא מדם דעאל לפומא מסיב לברנשא אלא מדם דנפק מן פומא הו הו מסיב לברנשא:
הידין קרבו תלמידוהי ואמרין לה ידע אנת דפרישא דשמעו מלתא הדא אתכשלו:
הו דין ענא ואמר להון כל נצבתא אידא דלא נצבה אבי דבשמיא תתעקר:
שבוקו להון סמיא אנון נגודא דסמיא סמיא דין לסמיא אן נדבר תריהון בגומצא נפלין:
וענא שמעון כאפא ואמר לה מרי פשק לן מתלא הנא:
הו דין אמר להון עדמא להשא אף אנתון לא מסתכלין אנתון:
לא ידעין אנתון דמדם דעאל לפומא לכרסא הו אזל ומן תמן בתדכיתא משתדא לבר:
מדם דין דמן פומא נפק מן לבא נפק והויו מסיב לה לברנשא:
מן לבא הו גיר נפקן מחשבתא בישתא גורא קטלא זניותא גנבותא סהדות שוקרא גודפא:
הלין אנין דמסיבן לברנשא אן אנש דין נלעס כד לא משגן אידוהי לא מסתיב:
ונפק מן תמן ישוע ואתא לתחומא דצור ודצידן:
והא אנתתא כנעניתא מן תחומא הנון נפקת כד קעיא ואמרא אתרחם עלי מרי ברה דדויד ברתי בישאית מתדברא מן שאדא:
הו דין לא פניה פתגמא וקרבו תלמידוהי בעו מנה ואמרין שריה דקעיא בתרן:
הו דין ענא ואמר להון לא אשתדרת אלא לות ערבא דטעו מן בית איסריל:
הי דין אתת סגדת לה ואמרת מרי עדריני:
אמר לה לא שפיר למסב לחמא דבניא ולמרמיו לכלבא:
הי דין אמרת אין מרי אף כלבא אכלין מן פרתותא דנפלין מן פתורא דמריהון וחאין:
הידין אמר לה ישוע או אנתתא רבא הי הימנותכי נהוא לכי איך דצביא אנתי ואתאסית ברתה מן הי שעתא:
ושני מן תמן ישוע ואתא על גנב ימא דגלילא וסלק לטורא ויתב תמן:
וקרבו לותה כנשא סגיאא דאית הוו עמהון חגירא וסמיא וחרשא ופשיגא ואחרנא סגיאא וארמיו אנון לות רגלוהי דישוע ואסי אנון:
איך דנתדמרון כנשא הנון דחזין חרשא דממללין ופשיגא דמתחלמין וחגירא דמהלכין וסמיא דחזין ושבחו לאלהא דיסריל:
הו דין ישוע קרא לתלמידוהי ואמר להון מתרחם אנא על כנשא הנא דהא תלתא יומין קויו לותי ולית להון מא דנאכלון ודאשרא אנון כד צימין לא צבא אנא דלמא נעופון באורחא:
אמרין לה תלמידוהי אימכא לן בחורבא לחמא דנסבע כנשא הנא כלה:
אמר להון ישוע כמא לחמין אית לכון אמרין לה שבעא וקליל נונא דקדקא:
ופקד לכנשא דנסתמכון על ארעא:
ושקל להלין שבעא לחמין ולנונא ושבח וקצא ויהב לתלמידוהי ותלמידא יהבו לכנשא:
ואכלו כלהון וסבעו ושקלו תותרא דקציא מלא שבעא אספרידין:
הנון דין דאכלו הוין הוו ארבעא אלפין גברא סטר מן נשא וטליא:
וכד שרא לכנשא סלק לאלפא ואתא לתחומא דמגדו:
וקרבו פרישא וזדוקיא מנסין לה ושאלין לה אתא מן שמיא דנחוא אנון:
הו דין ענא ואמר להון מא דהוא רמשא אמרין אנתון צחוא הו סמקת גיר שמיא:
ובצפרא אמרין אנתון יומנא סתוא הו סמקת גיר שמיא כמיראית נסבי באפא פרצופא דשמיא ידעין אנתון דתבקון אתותא דזבנא הנא לא ידעין אנתון דתפרשון:
שרבתא בישתא וגירתא אתא בעיא ואתא לא מתיהבא לה אלא אתה דיונן נביא ושבק אנון ואזל:
וכד אתו תלמידוהי לעברא טעו דנסבון עמהון לחמא:
הו דין אמר להון חזו אזדהרו מן חמירא דפרישא ודזדוקיא:
הנון דין מתרעין הוו בנפשהון ואמרין דלחמא לא נסבו:
ישוע דין ידע ואמר להון מנא מתחשבין אנתון בנפשכון זעורי הימנותא דלחמא לא שקלתון:
לא עדמא להשא אסתכלתון לא עהדין אנתון להנון חמשא לחמין דחמשא אלפין וכמא קופינין שקלתון:
ולא להנון שבעא לחמין דארבעא אלפין וכמא אספרידין שקלתון:
איכן לא אסתכלתון דלא הוא על לחמא אמרת לכון אלא דתזדהרון מן חמירא דפרישא ודזדוקיא:
הידין אסתכלו דלא אמר דנזדהרון מן חמירא דלחמא אלא מן יולפנא דפרישא ודזדוקיא:
כד דין אתא ישוע לאתרא דקסריא-דפיליפוס משאל הוא לתלמידוהי ואמר מנו אמרין עלי אנשא דאיתי ברה דאנשא:
הנון דין אמרו אית דאמרין יוחנן מעמדנא אחרנא דין אליא ואחרנא ארמיא או חד מן נביא:
אמר להון אנתון דין מנו אמרין אנתון דאיתי:
ענא שמעון כאפא ואמר אנת הו משיחא ברה דאלהא חיא:
ענא ישוע ואמר לה טוביך שמעון ברה-דיונא דבסרא ודמא לא גלא לך אלא אבי דבשמיא:
אף אנא אמר אנא לך דאנת הו כאפא ועל הדא כאפא אבניה לעדתי ותרעא דשיול לא נחסנונה:
לך אתל קלידא דמלכותא דשמיא וכל מדם דתאסור בארעא נהוא אסיר בשמיא ומדם דתשרא בארעא נהוא שרא בשמיא:
הידין פקד לתלמידוהי דלאנש לא נאמרון דהויו משיחא:
ומן הידין שרי ישוע למחויו לתלמידוהי דעתיד הו דנאזל לאורשלם וסגי נחש מן קשישא ומן רבי כהנא וספרא ונתקטל וליומא דתלתא נקום:
ודברה כאפא ושרי למכאא בה ואמר חס לך מרי דתהוא לך הדא:
הו דין אתפני ואמר לכאפא זל לך לבסתרי סטנא תוקלתא אנת לי דלא מתרעא אנת דאלהא אלא דבני אנשא:
הידין אמר ישוע לתלמידוהי מן דצבא דנאתא בתרי נכפור בנפשה ונשקול זקיפה ונאתא בתרי:
מן דצבא גיר דנחא נפשה נובדיה ומן דנובד נפשה מטלתי נשכחיה:
מנא גיר מתהנא ברנשא אן כלה עלמא נקנא ונפשה נחסר או מנא נתל ברנשא תחלופא דנפשה:
עתיד הו גיר ברה דאנשא דנאתא בתשבוחתא דאבוהי עם מלאכוהי קדישא והידין נפרוע לאנש אנש איך עבדוהי:
אמין אמר אנא לכון דאית אנשא דקימין תנן דלא נטעמון מותא עדמא דנחזון לברה דאנשא דאתא במלכותה:
ובתר שתא יומין דבר ישוע לכאפא וליעקוב וליוחנן אחוהי ואסק אנון לטורא רמא בלחודיהון:
ואשתחלף ישוע קדמיהון ונהר פרצופה איך שמשא נחתוהי דין חורו איך נוהרא:
ואתחזיו להון מושא ואליא כד ממללין עמה:
ענא דין כאפא ואמר לישוע מרי שפיר הו לן דתנן נהוא ואן צבא אנת נעבד תנן תלת מטלין חדא לך וחדא למושא וחדא לאליא:
ועד הו ממלל הא עננא נהירתא אטלת עליהון וקלא הוא מן עננא דאמר הנו ברי חביבא דבה אצטבית לה שמעו:
וכד שמעו תלמידא נפלו על אפיהון ודחלו טב:
ואתקרב לותהון ישוע וקרב להון ואמר קומו לא תדחלון:
וארימו עיניהון ולאנש לא חזו אלא אן לישוע בלחודוהי:
וכד נחתין מן טורא פקד אנון ישוע ואמר להון לעין אנש לא תאמרון חזוא הנא עדמא דנקום ברה דאנשא מן מיתא:
ושאלוהי תלמידוהי ואמרין לה מנא הכיל ספרא אמרין דאליא ולא דנאתא לוקדם:
ענא ישוע ואמר אליא אתא לוקדם דכל מדם נשלם:
אמר אנא לכון דין דהא אליא אתא ולא ידעוהי ועבדו בה כל מא דצבו הכנא אף ברה דאנשא עתיד דנחש מנהון:
הידין אסתכלו תלמידא דעל יוחנן מעמדנא אמר להון:
וכד אתו לות כנשא קרב לה גברא וברך על בורכוהי:
ואמר לה מרי אתרחם עלי ברי דאית לה בר אגרא ובישאית עביד כמא גיר זבנין בנורא נפל וכמא זבנין במיא:
וקרבתה לתלמידיך ולא אשכחו למאסיותה:
ענא ישוע ואמר און שרבתא דלא מהימנא ומעקלתא עדמא לאמתי אהוא עמכון ועדמא לאמתי אסיברכון איתיהי לי לכא:
וכאא בה ישוע ונפק מנה שאדא ואתאסי טליא מן הי שעתא:
הידין קרבו תלמידא לות ישוע בלחודוהי ואמרו לה למנא חנן לא אשכחן למאסיותה:
אמר להון ישוע מטל לא הימנותכון אמין גיר אמר אנא לכון דאן תהוא בכון הימנותא איך פרדתא דחרדלא תאמרון לטורא הנא דשנא מכא ונשנא ומדם לא נחסנכון:
הנא דין גנסא לא נפק אלא בצומא ובצלותא:
כד מתהפכין דין בגלילא אמר להון ישוע עתיד הו ברה דאנשא דנשתלם באידי בני אנשא:
ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום וכרית להון טב:
וכד אתו לכפרנחום קרבו הנון דנסבין תרין תרין זוזין דכסף רשא לות כאפא ואמרו לה רבכון לא יהב תרין זוזוהי:
אמר להון אין וכד על כאפא לביתא קדמה ישוע ואמר לה מנא מתחזא לך שמעון מלכיה דארעא מן מן נסבין מכסא וכסף רשא מן בניהון או מן נוכריא:
אמר לה שמעון מן נוכריא אמר לה ישוע מדין בני חארא אנון בניא:
דלא דין נכשל אנון זל לימא וארמא בלועא ונונא קדמיא דסלק פתח פומה ותשכח אסתרא הי סב והב חלפי וחלפיך:
בהי שעתא קרבו תלמידא לות ישוע ואמרין מנו כי רב במלכותא דשמיא:
וקרא ישוע טליא ואקימה בינתהון:
ואמר אמין אמרנא לכון דאלא תתהפכון ותהוון איך טליא לא תעלון למלכותא דשמיא:
מן הכיל דממכך נפשה איך הנא טליא הו נהוא רב במלכותא דשמיא:
ומן דנקבל איך טליא הנא בשמי לי מקבל:
וכל דנכשל לחד מן הלין זעורא דמהימנין בי פקח הוא לה דתהוא תליא רחיא דחמרא בצורה ומטבע בעומקוהי דימא:
וי לעלמא מן מכשולא אננקא גיר דנאתון מכשולא וי דין לגברא דבאידה נאתון מכשולא:
אן דין אידך או רגלך מכשלא לך פסוקיה ושדיה מנך טב הו לך דתעול לחיא כד חגיס אנת או כד פשיג ולא כד אית לך תרתין אידין או תרתין רגלין תפל בנורא דלעלם:
ואן הו דעינך מכשלא לך חציה ושדיה מנך טב הו לך דבחדא עינא תעול לחיא ולא כד אית לך תרתין עינין תפל בגהנא דנורא:
חזו לא תבסון על חד מן הלין זעורא אמר אנא לכון גיר דמלאכיהון בשמיא בכלזבן חזין פרצופה דאבי דבשמיא:
אתא גיר ברה דאנשא דנחא מדם דאביד הוא:
מנא מתחזא לכון אן נהוון לאנש מאא ערבין ונטעא חד מנהון לא שבק תשעין ותשעא בטורא ואזל בעא להו דטעא:
ואן נשכחה אמין אמרנא לכון דחדא בה יתיר מן תשעין ותשעא דלא טעו:
הכנא לית צבינא קדם אבוכון דבשמיא דנאבד חד מן זעורא הלין:
אן דין אסכל בך אחוך זל אכסיהי ביניך ולה בלחוד אן שמעך יתרת אחוך:
ואלא שמעך דבר עמך חד או תרין דעל פום תרין או תלתא סהדין תקום כל מלא:
אן דין אף לא להנון נשמע אמר לעדתא אן דין אף לא לעדתא נשמע נהוא לך איך מכסא ואיך חנפא:
ואמין אמר אנא לכון דכל מא דתאסרון בארעא נהוא אסיר בשמיא ומדם דתשרון בארעא נהוא שרא בשמיא:
תוב אמרנא לכון דאן תרין מנכון נשתוון בארעא על כל צבו דנשאלון נהוא להון מן לות אבי דבשמיא:
איכא גיר דתרין או תלתא כנישין בשמי תמן אנא בינתהון:
הידין קרב לותה כאפא ואמר מרי כמא זבנין אן נסכל בי אחי אשבוק לה עדמא לשבע זבנין:
אמר לה ישוע לא אמר אנא לך עדמא לשבע אלא עדמא לשבעין זבנין שבע שבע:
מטל הנא אתדמית מלכותא דשמיא לגברא מלכא דצבא דנסב חושבנא מן עבדוהי:
וכד שרי למסב קרבו לה חד דחיב רבו ככרין:
וכד לית לה למפרע פקד מרה דנזדבן הו ואנתתה ובנוהי וכל מדם דאית לה ונפרוע:
ונפל הו עבדא סגד לה ואמר מרי אגר עלי רוחא וכל מדם פרע אנא לך:
ואתרחם מרה דעבדא הו ושריהי וחובתה שבק לה:
נפק דין עבדא הו ואשכח לחד מן כנותה דחיב הוא לה דינרא מאא ואחדה וחנק הוא לה ואמר לה הב לי מדם דחיב אנת לי:
ונפל הו כנתה על רגלוהי בעא מנה ואמר לה אגר עלי רוחא ופרע אנא לך:
הו דין לא צבא אלא אזל ארמיה בית אסירא עדמא דנתל לה מא דחיב לה:
כד חזו דין כנותהון מדם דהוא כרית להון טב ואתו אודעו למרהון כל דהוא:
הידין קריהי מרה ואמר לה עבדא בישא הי כלה חובתא שבקת לך דבעית מני:
לא ולא הוא לך אף אנת דתחון לכנתך איכנא דאנא חנתך:
ורגז מרה ואשלמה למנגדנא עדמא דנפרוע כל מדם דחיב לה:
הכנא נעבד לכון אבי דבשמיא אלא תשבקון אנש לאחוהי מן לבכון סכלותה:
והוא דכד שלם ישוע מלא הלין שקל מן גלילא ואתא לתחומא דיהוד לעברא דיורדנן:
ואתו בתרה כנשא סגיאא ואסי אנון תמן:
וקרבו לותה פרישא ומנסין הוו לה ואמרין אן שליט לאנש דנשרא אנתתה בכל עלא:
הו דין ענא ואמר להון לא קריתון דהו דעבד מן ברשית דכרא ונקבתא עבד אנון:
ואמר מטל הנא נשבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקף לאנתתה ונהוון תריהון חד בסר:
מדין לא הוו תרין אלא חד פגר מדם הכיל דאלהא זוג ברנשא לא נפרש:
אמרין לה למנא הכיל מושא פקד דנתל כתבא דשובקנא ונשריה:
אמר להון מושא לוקבל קשיות לבכון אפס לכון דתשרון נשיכון מן ברשית דין לא הוא הכנא:
אמר אנא לכון דין דמן דשבק אנתתה דלא גורא ונסב אחרתא גאר ומן דנסב שביקתא גאר:
אמרין לה תלמידוהי אן הכנא אית עדליא ביני גברא לאנתתא לא פקח למסב אנתתא:
הו דין אמר להון לא כלנש ספק לה למלתא הדא אלא מן דיהיב לה:
אית גיר מהימנא דמן כרסא דאמהון אתילדו הכנא ואית מהימנא דמן בנינשא הוו מהימנא ואית מהימנא דהנון עבדו נפשהון מהימנא מטל מלכותא דשמיא מן דמשכח דנספק נספק:
הידין קרבו לה טליא דנסים אידה עליהון ונצלא וכאו בהון תלמידוהי:
הו דין ישוע אמר להון שבוקו טליא אתין לותי ולא תכלון אנון דדאילין גיר דאיך הלין אנון איתיה מלכותא דשמיא:
וסם אידה עליהון ואזל מן תמן:
ואתא חד קרב ואמר לה מלפנא טבא מנא דטב אעבד דנהוון לי חיא דלעלם:
הו דין אמר לה מנא קרא אנת לי טבא לית טבא אלא אן חד אלהא אן דין צבא אנת דתעול לחיא טר פוקדנא:
אמר לה אילין הו דין ישוע אמר לה דלא תקטול ולא תגור ולא תגנוב ולא תסהד סהדות שוקרא:
ויקר לאבוך ולאמך ותחב לקריבך איך נפשך:
אמר לה הו עלימא הלין כלהין נטרת אנין מן טליותי מנא חסיר אנא:
אמר לה ישוע אן צבא אנת גמירא למהוא זל זבן קנינך והב למסכנא ותהוא לך סימתא בשמיא ותא בתרי:
שמע דין הו עלימא מלתא הדא ואזל כד כריא לה אית הוא לה גיר קנינא סגיאא:
ישוע דין אמר לתלמידוהי אמין אמר אנא לכון דעטלא הי לעתירא דנעול למלכות שמיא:
תוב דין אמרנא לכון דדליל הו לגמלא למעל בחרורא דמחטא או עתירא דנעול למלכותא דאלהא:
תלמידא דין כד שמעו תהירין הוו טב ואמרין מנו כי משכח דנחא:
חר בהון ישוע ואמר להון לות בנינשא הדא לא משכחא לות אלהא דין כלמדם משכחא:
הידין ענא כאפא ואמר לה הא אנחנן שבקן כלמדם ואתין בתרך מנא כי נהוא לן:
אמר להון ישוע אמין אמר אנא לכון דאנתון דאתיתון בתרי בעלמא חדתא מא דיתב ברה דאנשא על תרנוס דשובחה תתבון אף אנתון על תרעסר כורסון ותדונון תרעסר שבטא דאיסראיל:
וכלנש דשבק בתא או אחא או אחותא או אבא או אמא או אנתתא או בניא או קוריא מטל שמי חד במאא נקבל וחיא דלעלם נארת:
סגיאא דין קדמיא דנהוון אחריא ואחריא קדמיא:
דמיא גיר מלכותא דשמיא לגברא מרא ביתא דנפק בצפרא דנאגור פעלא לכרמה:
קץ דין עם פעלא מן דינרא ביומא ושדר אנון לכרמה:
ונפק בתלת שעין וחזא אחרנא דקימין בשוקא ובטילין:
ואמר להון זלו אף אנתון לכרמא ומדם דולא יהב אנא לכון:
הנון דין אזלו ונפק תוב בשת ובתשע שעין ועבד הכות:
ולאפי חדעסרא שעין נפק ואשכח אחרנא דקימין ובטילין ואמר להון מנא קימין אנתון יומא כלה ובטלין:
אמרין לה דלא אנש אגרן אמר להון זלו אף אנתון לכרמא ומדם דולא נסבין אנתון:
כד הוא דין רמשא אמר מרא כרמא לרביתה קרי פעלא והב להון אגרהון ושרא מן אחריא ועדמא לקדמיא:
ואתו הנון דחדעסרא שעין נסבו דינר דינר:
וכד אתו קדמיא סברו דיתיר שקלין ושקלו דינר דינר אף הנון:
וכד שקלו רטנו על מרא ביתא:
ואמרין הלין אחריא חדא שעא עבדו ואשוית אנון עמן דשקלן יוקרה דיומא וחומה:
הו דין ענא ואמר לחד מנהון חברי לא מעול אנא בך לא הוא בדינר קצת עמי:
סב דילך וזל צבא אנא דין דלהנא אחריא אתל איך דלך:
או לא שליט לי דמדם דצבא אנא אעבד בדילי או עינך בישא דאנא טב אנא:
הכנא נהוון אחריא קדמיא וקדמיא אחריא סגיאין אנון גיר קריא וזעורין גביא:
עתיד הוא דין ישוע דנסק לאורשלם ודבר לתרעסר תלמידוהי בינוהי ולהון באורחא ואמר להון:
הא סלקין חנן לאורשלם וברה דאנשא משתלם לרבי כהנא ולספרא ונחיבוניהי למותא:
ונשלמוניהי לעממא ונבזחון בה וננגדוניהי ונזקפוניהי וליומא דתלתא נקום:
הידין קרבת לה אמהון דבני זבדי הי ובניה וסגדת לה ושאלא הות לה מדם:
הו דין אמר לה מנא צביא אנתי אמרא לה אמר דנתבון הלין תרין בני חד מן ימינך וחד מן סמלך במלכותך:
ענא ישוע ואמר לא ידעין אנתון מנא שאלין אנתון משכחין אנתון למשתא כסא דאנא עתיד למשתא או מעמודיתא דאנא עמד אנא תעמדון אמרין לה משכחין חנן:
אמר להון כסי תשתון ומעמודיתא דאנא עמד אנא תעמדון דתתבון דין מן ימיני ומן סמלי לא הות דילי דאתל אלא לאילין דאתטיבת מן אבי:
כד דין שמעו עסרא רגזו על הנון תרין אחין:
וקרא אנון ישוע ואמר להון ידעין אנתון דרשיהון דעממא מריהון אנון ורורבניהון שליטין עליהון:
לא הכנא נהוא בינתכון אלא מן דצבא בכון דנהוא רבא נהוא לכון משמשנא:
ומן דצבא בכון דנהוא קדמיא נהוא לכון עבדא:
איכנא דברה דאנשא לא אתא דנשתמש אלא דנשמש ודנתל נפשה פורקנא חלף סגיאא:
וכד נפק ישוע מן איריחו אתא הוא בתרה כנשא סגיאא:
והא סמיא תרין יתבין הוו על יד אורחא וכד שמעו דישוע עבר יהבו קלא ואמרין אתרחם עלין מרי ברה דדויד:
כנשא דין כאין הוו בהון דנשתקון והנון יתיראית ארימו קלהון ואמרין מרן אתרחם עלין ברה דדויד:
וקם ישוע וקרא אנון ואמר מנא צבין אנתון דאעבד לכון:
אמרין לה מרן דנתפתחן עינין:
ואתרחם עליהון ישוע וקרב לעיניהון ובר שעתה אתפתח עיניהון ואזלו בתרה:
וכד קרב לאורשלם ואתא לבית-פגא על גנב טורא דזיתא שדר ישוע תרין מן תלמידוהי:
ואמר להון זלו לקריתא הדא דלקובלכון ומחדא משכחין אנתון חמרא דאסירא ועילא עמה שרו איתו לי:
ואן אנש אמר לכון מדם אמרו לה דלמרן מתבעין ומחדא משדר להון לכא:
הדא דין דהות דנתמלא מדם דאתאמר ביד נביא דאמר:
אמרו לברת צהיון הא מלככי אתא לכי מכיך ורכיב על חמרא ועל עילא בר אתנא:
ואזלו תלמידא ועבדו איכנא דפקד להון ישוע:
ואיתיו לחמרא ולעילא וסמו על עילא נחתיהון ורכב עלוהי ישוע:
וסוגאא דכנשא משוין הוו מאניהון באורחא אחרנא דין פסקין הוו סוכא מן אילנא ורמין באורחא:
כנשא דין אילין דאזלין הוו קדמוהי ואתין בתרה קעין הוו ואמרין אושענא לברה דדויד בריך הו דאתא בשמה דמריא אושענא במרומא:
וכד על לאורשלם אתתזיעת כלה מדינתא ואמרין הוו מנו הנא:
כנשא דין אמרין הוו הנו ישוע נביא דמן נצרת דגלילא:
ועל ישוע להיכלא דאלהא ואפק לכלהון דזבנין ומזבנין בהיכלא וסחף פתורא דמערפנא וכורסותא דהנון דמזבנין יונא:
ואמר להון כתיב הו דביתי בית צלותא נתקרא אנתון דין עבדתוניהי מערתא דלסטיא:
וקרבו לה בהיכלא סמיא וחגיסא ואסי אנון:
כד חזו דין רבי כהנא ופרישא תדמרתא דעבד וטליא דקעין בהיכלא ואמרין אושענא לברה דדויד אתבאש להון:
ואמרין לה שמע אנת מנא אמרין הלין אמר להון ישוע אין מן מתום לא קריתון דמן פומא דטליא ודילודא תקנת תשבוחתא:
ושבק אנון ונפק לבר מן מדינתא לבית-עניא ובת תמן:
בצפרא דין כד הפך למדינתא כפן:
וחזא תתא חדא באורחא ואתא לותה ולא אשכח בה מדם אלא אן טרפא בלחוד ואמר לה לא נהוון בכי תוב פארא לעלם ומחדא יבשת תתא הי:
וחזו תלמידא ותהרו ואמרין איכנא בר שעתה יבשת תתא:
ענא ישוע ואמר להון אמין אמר אנא לכון דאן תהוא בכון הימנותא ולא תתפלגון לא בלחוד הדא דתתא תעבדון אלא אפן לטורא הנא תאמרון דאשתקל ופל בימא תהוא:
וכל מדם דתשאלון בצלותא ותהימנון תסבון:
וכד אתא ישוע להיכלא קרבו לה רבי כהנא וקשישא דעמא כד מלף ואמרין לה באינא שולטן הלין עבד אנת ומנו יהב לך שולטנא הנא:
ענא ישוע ואמר להון אשאלכון אף אנא מלתא חדא ואן תאמרון לי ואף אנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
מעמודיתה דיוחנן אימכא איתיה מן שמיא הי או מן בנינשא הנון דין מתרעין הוו בנפשהון ואמרין דאן נאמר מן שמיא אמר לן ועל מנא לא הימנתוניהי:
ודנאמר מן בנינשא דחלין אנחנן מן כנשא כלהון גיר איך נביא אחידין הוו לה ליוחנן:
ענו ואמרין לה לא ידעינן אמר להון ישוע אף לא אנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
מנא דין מתחזא לכון גברא חד אית הוו לה בניא תרין וקרב לות קדמיא ואמר לה ברי זל יומנא פלוח בכרמא:
הו דין ענא ואמר לא צבא אנא בחרתא דין אתתוי ואזל:
וקרב לות אחרנא ואמר לה הכות הו דין ענא ואמר אנא מרי ולא אזל:
מנו מן הלין תריהון עבד צבינא דאבוהי אמרין לה הו קדמיא אמר להון ישוע אמין אמר אנא לכון דמכסא וזניתא קדמין לכון למלכותא דאלהא:
אתא גיר לותכון יוחנן באורחא דכאנותא ולא הימנתוניהי מכסא דין וזניתא הימנוהי אנתון דין אף לא כד חזיתון אתתויתון בחרתא דתהימנון בה:
שמעו אחרנא מתלא גברא חד אית הוא מרא ביתא ונצב כרמא ואחדרה סיגא וחפר בה מעצרתא ובנא בה מגדלא ואוחדה לפלחא וחזק:
כד דין מטא זבנא דפארא שדר לעבדוהי לות פלחא דנשדרון לה מן פארא דכרמה:
ואחדו פלחא לעבדוהי ואית דמחאוהי ואית דרגמוהי ואית דקטלוהי:
ותוב שדר אחרנא עבדא דסגיאין מן קדמיא והכות עבדו להון:
אחרית דין שדר לותהון לברה כד אמר כבר נבהתון מן ברי:
פלחא דין כד חזאוהי לברא אמרו בינתהון הנו ירתא תו נקטליוהי ונאחוד ירתותה:
ואחדו אפקוהי לבר מן כרמא וקטלוהי:
מא דאתא הכיל מרה דכרמא מנא נעבד לפלחא הנון:
אמרין לה דביש ביש נובד אנון וכרמא נוחד לאחרנא פלחא אילין דיהבין לה פארא בזבנהון:
אמר להון ישוע לא ממתום קריתון בכתבא דכאפא דאסליו בניא הי הות לרשא דזויתא מן לות מריא הות הדא ואיתיה תדמורתא בעינין:
מטל הנא אמר אנא לכון דתשתקל מנכון מלכותא דאלהא ותתיהב לעמא דעבד פארא:
ומן דנפל על כאפא הדא נתרעע וכל מן דהי תפל עלוהי תדריוהי:
וכד שמעו רבי כהנא ופרישא מתלוהי ידעו דעליהון אמר:
ובעו למאחדה ודחלו מן כנשא מטל דאיך דלנביא אחידין הוו לה:
וענא תוב ישוע במתלא ואמר:
אתדמית מלכותא דשמיא לגברא מלכא דעבד משתותא לברה:
ושדר לעבדוהי דנקרון למזמנא למשתותא ולא צבו למאתא:
תוב שדר עבדא אחרנא ואמר אמרו למזמנא דהא שרותי מטיבא ותורי ומפטמי קטילין וכל מדם מטיב תו למשתותא:
הנון דין בסו ואזלו אית דלקריתה ואית דלתאגורתה:
שרכא דין אחדו לעבדוהי וצערו וקטלו:
כד שמע דין מלכא רגז ושדר חילותה אובד לקטולא הנון ולמדינתהון אוקד:
הידין אמר לעבדוהי משתותא מטיבא והנון דמזמנין הוו לא שוין הוו:
זלו הכיל למפקנא דאורחתא וכל מן דמשכחין אנתון קרו למשתותא:
ונפקו עבדא הנון לאורחתא וכנשו כל דאשכחו בישא וטבא ואתמלי בית משתותא סמיכא:
ועל מלכא דנחזא סמיכא וחזא תמן גברא דלא לביש לבושא דמשתותא:
ואמר לה חברי איכנא עלת לכא כד נחתא דמשתותא לית לך הו דין אשתתק:
הידין אמר מלכא למשמשנא אסורו אידוהי ורגלוהי ואפקוהי לחשוכא בריא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
סגיאין אנון גיר קריא וזעורין גביא:
הידין אזלו פרישא נסבו מלכא דאיכנא נצודוניהי במלתא:
ושדרו לותה תלמידיהון עם דבית הרודס ואמרין לה מלפנא ידעינן דשריר אנת ואורחא דאלהא בקושתא מלף אנת ולא שקיל אנת צפתא דאנש לא גיר נסב אנת באפא דאנשא:
אמר לן הכיל איכנא מתחזא לך שליט למתל כסף רשא לקסר או לא:
ישוע דין ידע בישותהון ואמר מנא מנסין אנתון לי נסבי באפא:
חואוני דינרא דכסף רשא הנון דין קרבו לה דינרא:
ואמר להון ישוע דמנו צלמא הנא וכתבא:
אמרין דקסר אמר להון הבו הכיל דקסר לקסר ודאלהא לאלהא:
וכד שמעו אתדמרו ושבקוהי ואזלו:
בהו יומא קרבו זדוקיא ואמרין לה לית חית מיתא ושאלוהי:
ואמרין לה מלפנא מושא אמר לן דאן אנש נמות כד לית לה בניא נסב אחוהי אנתתה ונקים זרעא לאחוהי:
אית הוו דין לותן אחא שבעא קדמיא שקל אנתתא ומית ודלית הוא לה בניא שבקה אנתתה לאחוהי:
הכות אף הו דתרין ואף הו דתלתא ועדמא לשבעתיהון:
בחרתא דין דכלהון מיתת אף אנתתא:
בקימתא הכיל לאינא מן הלין שבעא תהוא אנתתא כלהון גיר נסבוה:
ענא ישוע ואמר להון טעין אנתון דלא ידעין אנתון כתבא ולא חילה דאלהא:
בקימתא גיר דמיתא לא נסבין נשא אפלא נשא הוין לגברא אלא איך מלאכא דאלהא בשמיא איתיהון:
על קימתא דין דמיתא לא קריתון מדם דאתאמר לכון מן אלהא דאמר:
דאנא אנא אלהה דאברהם אלהה דאיסחק אלהה דיעקוב ואלהא לא הוא דמיתא אלא דחיא:
וכד שמעו כנשא מתתמהין הוו ביולפנה:
פרישא דין כד שמעו דשתק לזדוקיא אתכנשו אכחדא:
ושאלה חד מנהון דידע נמוסא כד מנסא לה:
מלפנא אינא פוקדנא רב בנמוסא:
ישוע דין אמר לה דתרחם למריא אלהך מן כלה לבך ומן כלה נפשך ומן כלה חילך ומן כלה רעינך:
הנו פוקדנא רבא וקדמיא:
ודתרין דדמא לה דתרחם לקריבך איך נפשך:
בהלין תרין פוקדנין תליא אוריתא ונביא:
כד כנישין דין פרישא שאל אנון ישוע:
ואמר מנא אמרין אנתון על משיחא בר מנו אמרין לה בר דויד:
אמר להון ואיכנא דויד ברוח קרא לה מריא אמר גיר:
דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני עדמא דאסים בעלדבביך תחית רגליך:
אן הכיל דויד קרא לה מריא איכנא ברה הו:
ולא אנש אשכח דנתל לה פתגמא ולא אנש אמרח תוב מן הו יומא למשאלותה:
הידין ישוע מלל עם כנשא ועם תלמידוהי:
ואמר להון על כורסיא דמושא יתבו ספרא ופרישא:
כל מדם הכיל דנאמרון לכון דתטרון טרו ועבדו איך עבדיהון דין לא תעבדון אמרין גיר ולא עבדין:
ואסרין מובלא יקירתא וסימין על כתפתא דבני אנשא הנון דין בצבעהון לא צבין דנקרבון להין:
וכלהון עבדיהון עבדין דנתחזון לבני אנשא מפתין גיר תפליהון ומורכין תכלתא דמרטוטיהון:
ורחמין רש סמכא בחשמיתא ורש מותבא בכנושתא:
ושלמא בשוקא ודנהוון מתקרין מן אנשא רבי:
אנתון דין לא תתקרון רבי חד הו גיר רבכון אנתון דין כלכון אחא אנתון:
ואבא לא תקרון לכון בארעא חד הו גיר אבוכון דבשמיא:
ולא תתקרון מדברנא מטל דחד הו מדברנכון משיחא:
הו דין דרב בכון נהוא לכון משמשנא:
מן גיר דנרים נפשה נתמכך ומן דנמך נפשה נתתרים:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דאכלין אנתון בתא דארמלתא בעלתא דמורכין אנתון צלותכון מטל הנא תקבלון דינא יתירא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דאחידין אנתון מלכותא דשמיא קדם בני אנשא אנתון גיר לא עאלין אנתון ולאילין דעאלין לא שבקין אנתון למעל:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דמתכרכין אנתון ימא ויבשא דתעבדון חד גיורא ומא דהוא עבדין אנתון לה ברה דגהנא אעפא עליכון:
וי לכון נגודא סמיא דאמרין אנתון דמן דימא בהיכלא לא הוא מדם מן דין דימא בדהבא דבהיכלא חאב:
סכלא וסמיא מנא גיר רב דהבא או היכלא דהו מקדש לה לדהבא:
ומן דימא במדבחא לא הוא מדם מן דין דימא בקורבנא דלעל מנה חאב:
סכלא ועוירא מנא רב קורבנא או מדבחא דמקדש לקורבנא:
מן דימא הכיל במדבחא ימא בה ובכל מא דאית לעל מנה:
ומן דימא בהיכלא ימא בה ובמן דעמר בה:
ומן דימא בשמיא ימא בכורסיה דאלהא ובמן דיתב לעל מנה:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דמעסרין אנתון ננעא ושבתא וכמונא ושבקתון יקירתה דנמוסא דינא וחננא והימנותא הלין דין ולא הוא דתעבדון והלין לא תשבקון:
נגודא סמיא דמצללין בקא ובלעין גמלא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דמדכין אנתון ברה דכסא ודזבורא לגו דין מלין חטופיא ועולא:
פרישא עוירא דכו לוקדם גוה דכסא ודזבורא דהוא אף ברהון דכא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דדמין אנתון לקברא מכלשא דמן לבר מתחזין שפירא מן לגו דין מלין גרמא דמיתא וכלה טנפותא:
הכנא אף אנתון מן לבר מתחזין אנתון לבני אנשא איך זדיקא ומן לגו מלין אנתון עולא ומסב באפא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דבנין אנתון קברא דנביא ומצבתין אנתון בית קבורא דזדיקא:
ואמרין אנתון דאלו הוין ביומי אבהין לא הוין הוין להון שותפא בדמא דנביא:
מדין מסהדין אנתון על נפשכון דבניא אנתון דהנון דקטלו לנביא:
ואף אנתון מלו משוחתא דאבהיכון:
חוותא ילדא דאכדנא איכנא תערקון מן דינא דגהנא:
מטל הנא הא אנא משדר אנא לותכון נביא וחכימא וספרא מנהון קטלין אנתון וזקפין אנתון ומנהון מנגדין אנתון בכנושתכון ותרדפון אנון מן מדינא למדינא:
איכנא דנאתא עליכון כלה דמא דזדיקא דאתאשד על ארעא מן דמה דהביל זדיקא ועדמא לדמה דזכריא בר ברכיא הו דקטלתון ביני היכלא למדבחא:
אמין אמר אנא לכון דנאתין הלין כלהין על שרבתא הדא:
אורשלם אורשלם קטלת נביא ורגמת לאילין דשליחין לותה כמא זבנין צבית דאכנש בניכי איך דכנשא תרנגולתא פרוגיה תחית גפיה ולא צביתון:
הא משתבק לכון ביתכון חרבא:
אמרנא לכון גיר דלא תחזונני מן השא עדמא דתאמרון בריך הו דאתא בשמה דמריא:
ונפק ישוע מן היכלא למאזל וקרבו תלמידוהי מחוין הוו לה בנינה דהיכלא:
הו דין אמר להון לא הא חזין אנתון הלין כלהין אמין אמר אנא לכון דלא תשתבק הרכא כאף על כאף דלא תסתתר:
וכד יתב ישוע על טורא דזיתא קרבו תלמידוהי ואמרין ביניהון ולה אמר לן אמתי הלין נהוין ומנא הי אתא דמאתיתך ודשולמה דעלמא:
ענא ישוע ואמר להון אזדהרו לא אנש נטעיכון:
סגיאא גיר נאתון בשמי ונאמרון דאנא אנא משיחא וסגיאא נטעון:
עתידין אנתון דין למשמע קארסא ושמעא דקרבא חזו לא תתדודון ולא גיר דכלהין נהוין אלא לא עדכיל שולמא:
נקום גיר עמא על עמא ומלכותא על מלכותא ונהוון כפנא ומותנא וזועא בדוכא דוכא:
הלין דין כלהין רשא אנין דחבלא:
הידין נשלמונכון לאולצנא ונקטלונכון ותהוון סניאין מן כלהון עממא מטל שמי:
הידין נתכשלון סגיאא ונסנון חד לחד ונשלמון חד לחד:
וסגיאא נביא דגלא נקומון ונטעון לסגיאא:
ומטל סגיאות עולא נפוג חובא דסגיאא:
מן דנסיבר דין עדמא לחרתא הו נחא:
ותתכרז הדא סברתא דמלכותא בכלה עלמא לסהדותא דכלהון עממא והידין נאתא שולמא:
מא דין דחזיתון אתא טנפתא דחורבא דאתאמר בדניאיל נביא דקימא בדוכתא קדישתא הו דקרא נסתכל:
הידין אילין דביהוד אנון נערקון לטורא:
והו דבאגרא הו לא נחות למסב דבביתה:
ואינא דבחקלא הו לא נתהפך לבסתרה למסב לבשה:
וי דין לבטנתא ולאילין דמינקן בהנון יומתא:
צלו דין דלא נהוא ערוקיכון בסתוא ולא בשבתא:
נהוא גיר הידין אולצנא רבא אינא דלא הוא מן רשיתה דעלמא ועדמא להשא ולא נהוא:
ואלו לא אתכריו יומתא הנון לא חיא הוא כל בסר מטל גביא דין נתכרון יומתא הנון:
הידין אן אנש נאמר לכון הא הרכא הו משיחא או הרכא לא תהימנון:
נקומון גיר משיחא דגלא ונביא דכדבותא ונתלון אתותא רורבתא איך דנטעון אן משכחא אף לגביא:
הא קדמת אמרת לכון:
אן הכיל נאמרון לכון הא בחורבא הו לא תפקון או דהא בתונא הו לא תהימנון:
איכנא גיר דברקא נפק מן מדנחא ומתחזא עדמא למערבא הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשא:
איכא דאן נהוא פגרא תמן נתכנשון נשרא:
מחדא דין בתר אולצנא דיומתא הנון שמשא נחשך וסהרא לא נחוא נוהרה וכוכבא נפלון מן שמיא וחילא דשמיא נתתזיעון:
והידין נתחזא נישה דברה דאנשא בשמיא והידין נרקדן כלהין שרבתא דארעא ונחזון לברה דאנשא דאתא על ענני שמיא עם חילא ושובחא סגיאא:
ונשדר מלאכוהי עם שיפורא רבא ונכנשון לגביא דילה מן ארבעת רוחא מן רשהון דשמיא ועדמא לרשהון:
מן תתא דין ילפו פלאתא דמחדא דסוכיה רכן ופרעין טרפיה ידעין אנתון דמטא קיטא:
הכנא אף אנתון מא דחזיתון הלין כלהין דעו דמטת לה לתרעא:
אמין אמר אנא לכון דלא תעבר שרבתא הדא עדמא דהלין כלהין נהוין:
שמיא וארעא נעברון ומלי לא נעברן:
על יומא דין הו ועל שעתא הי אנש לא ידע אפלא מלאכא דשמיא אלא אבא בלחוד:
איכנא דין דיומי נוח הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשא:
איכנא גיר דאיתיהון הוו קדם טופנא אכלין ושתין ונסבין נשא ויהבין לגברא עדמא ליומא דעל נוח לכוילא:
ולא ידעו עדמא דאתא טופנא ושקל לכלהון הכנא תהוא מאתיתה דברה דאנשא:
הידין תרין נהוון בקריתא חד נתדבר וחד נשתבק:
ותרתין נהוין טחנן ברחיא חדא מתדברא וחדא משתבקא:
אתתעירו הכיל דלא ידעין אנתון באידא שעתא אתא מרכון:
הדא דין דעו דאלו ידע הוא מרא ביתא באידא מטרתא אתא גנבא מתתעיר הוא ולא שבק הוא דנתפלש ביתה:
מטל הנא אף אנתון הוו מטיבין דבשעתא דלא סברין אנתון נאתא ברה דאנשא:
מנו כי איתוהי עבדא מהימנא וחכימא דאקימה מרה על בני ביתה דנתל להון סיברתא בזבנה:
טובוהי לעבדא הו דנאתא מרה נשכחיוהי דעבד הכנא:
אמין אמר אנא לכון דנקימיוהי על כל דאית לה:
אן דין נאמר עבדא הו בישא בלבה דמרי מוחר למאתא:
ונשרא לממחא כנותה ונהוא אכל ושתא עם רויא:
נאתא מרה דעבדא הו ביומא דלא סבר ובשעתא דלא ידע:
ונפלגיוהי ונסים מנתה עם נסבי באפא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
הידין תדמא מלכותא דשמיא לעסר בתולן הנין דנסב למפדיהין ונפק לאורע חתנא וכלתא:
חמש דין מנהין חכימן הוי וחמש סכלן:
והנין סכלתא נסב למפדיהין ולא נסב עמהין משחא:
הנין דין חכימתא נסב משחא במאנא עם למפדיהין:
כד אוחר דין חתנא נם כלהין ודמך:
ובפלגה דלליא הות קעתא הא חתנא אתא פוקו לאורעה:
הידין קם כלהין בתולתא הלין ותקן למפדיהין:
אמרן דין הנין סכלתא לחכימתא הבין לן מן משחכין דהא דעכו להון למפדין:
עני הלין חכימתא ואמרן למא לא נספק לן ולכין אלא זלין לות אילין דמזבנין וזבנין לכין:
וכד אזל למזבן אתא חתנא ואילין דמטיבן הוי על עמה לבית חלולא ואתתחד תרעא:
בחרתא דין אתי אף הנין בתולתא אחרניתא ואמרן מרן מרן פתח לן:
הו דין ענא ואמר להין אמין אמר אנא לכין דלא ידע אנא לכין:
אתתעירו הכיל דלא ידעין אנתון ליומא הו ולא לשעתא:
איך גברא גיר דחזק קרא לעבדוהי ואשלם להון קנינה:
אית דיהב לה חמש ככרין ואית דתרתין ואית דחדא אנש אנש איך חילה וחזק מחדא:
אזל דין הו דנסב חמש ככרין אתתגר בהין ויתר חמש אחרנין:
והכות אף הו דתרתין אתתגר תרתין אחרנין:
הו דין דנסב חדא אזל חפר בארעא וטשי כספא דמרה:
בתר דין זבנא סגיאא אתא מרהון דעבדא הנון ונסב מנהון חושבנא:
וקרב הו דנסב הוא חמש ככרין וקרב חמש אחרנין ואמר מרי חמש ככרין יהבת לי הא חמש אחרנין אתתגרת עליהין:
אמר לה מרה איו עבדא טבא ומהימנא על קליל מהימן הוית על סגי אקימך עול לחדותה דמרך:
וקרב הו דתרתין ככרוהי ואמר מרי תרתין ככרין יהבת לי הא תרתין אחרנין אתתגרת עליהין:
אמר לה מרה איו עבדא טבא ומהימנא על קליל מהימן הוית על סגי אקימך עול לחדותה דמרך:
קרב דין אף הו דנסב חדא ככרא ואמר מרי ידע הוית לך דגברא אנת קשיא וחצד אנת איכא דלא זרעת ומכנש אנת מן איכא דלא בדרת:
ודחלת ואזלת טשיתה ככרך בארעא הא אית לך דילך:
ענא מרה ואמר לה עבדא בישא וחבננא ידע הוית דחצד אנא איכא דלא זרעת ומכנש אנא מן איכא דלא בדרת:
ולא הוא לך דתרמא כספי על פתורא ואתא הוית אנא ותבע הוית דילי עם רביתה:
סבו הכיל מנה ככרא והבוה להו דאית לה עסר ככרין:
למן גיר דאית לה נתיהב לה ונתתוסף לה והו דין דלית לה ואף הו דאית לה נשתקל מנה:
ולעבדא בטילא אפקוהי לחשוכא בריא תמן נהוא בכיא וחורק שנא:
מא דאתא דין ברה דאנשא בשובחה וכלהון מלאכוהי קדישא עמה הידין נתב על תרנוס דשובחה:
ונתכנשון קדמוהי כלהון עממא ונפרש אנון חד מן חד איך רעיא דמפרש ערבא מן גדיא:
ונקים ערבא מן ימינה וגדיא מן סמלה:
הידין נאמר מלכא להנון דמן ימינה תו בריכוהי דאבי ירתו מלכותא דעתידא הות לכון מן תרמיתה דעלמא:
כפנת גיר ויהבתון לי למאכל וצהית ואשקיתונני אכסניא הוית וכנשתונני:
ערטליא הוית וכסיתונני כריה הוית וסערתונני ובית אסירא הוית ואתיתון לותי:
הידין נאמרון לה הנון זדיקא מרן אמתי חזינך דכפן אנת ותרסינך או דצהא אנת ואשקינך:
ואמתי חזינך דאכסניא אנת וכנשנך או דערטלי אנת וכסינך:
ואמתי חזינך כריהא או בית אסירא ואתין לותך:
וענא מלכא ואמר להון אמין אמר אנא לכון דכמא דעבדתון לחד מן הלין אחי זעורא לי הו עבדתון:
הידין נאמר אף להנון דמן סמלה זלו לכון מני ליטא לנורא דלעלם הי דמטיבא לאכלקרצא ולמלאכוהי:
כפנת גיר ולא יהבתון לי למאכל וצהית ולא אשקיתונני:
ואכסניא הוית ולא כנשתונני וערטליא הוית ולא כסיתונני וכריהא הוית ובית אסירא הוית ולא סערתונני:
הידין נענון אף הנון ונאמרון מרן אמתי חזינך כפנא או צהיא או אכסניא או ערטליא או כריהא או בית אסירא ולא שמשנך:
הידין נענא ונאמר להון אמין אמר אנא לכון דכמא דלא עבדתון לחד מן הלין זעורא אף לא לי עבדתון:
ונאזלון הלין לתשניקא דלעלם וזדיקא לחיא דלעלם:
והוא דכד שלם ישוע כלהין מלא הלין אמר לתלמידוהי:
ידעין אנתון דבתר תרין יומין הוא פצחא וברה דאנשא משתלם דנזדקף:
הידין אתכנשו רבי כהנא וספרא וקשישא דעמא לדרתה דרב כהנא דמתקרא קיפא:
ואתמלכו על ישוע דבנכלא נאחדוניהי ונקטלוניהי:
ואמרין הוו לא בעדעדא דלא נהוא שגושיא בעמא:
וכד הוא ישוע בבית-עניא בביתה דשמעון גרבא:
קרבת לה אנתתא דאית עליה שטיפתא דמשחא דבסמא סגי דמיא ואשפעתה על רשה דישוע כד סמיך:
חזו דין תלמידוהי ואתבאש להון ואמרו למנא אבדנא הנא:
משכח הוא גיר דנזדבן הנא בסגי ונתיהב למסכנא:
ישוע דין ידע ואמר להון מנא מלאין אנתון לה לאנתתא עבדא שפירא עבדת לותי:
בכלזבן גיר מסכנא אית לכון עמכון לי דין לא בכלזבן אית לכון:
הדא דין דארמית בסמא הנא על גושמי איך דלמקברני עבדת:
ואמין אמר אנא לכון דאיכא דתתכרז סברתי הדא בכלה עלמא נתמלל אף מדם דעבדת הדא לדוכרנה:
הידין אזל חד מן תרעסר דמתקרא יהודא סכריוטא לות רבי כהנא:
ואמר להון מנא צבין אנתון למתל לי ואנא משלם אנא לה לכון הנון דין אקימו לה תלתין דכספא:
ומן הידין בעא הוא לה פלעא דנשלמיוהי:
ביומא דין קדמיא דפטירא קרבו תלמידא לות ישוע ואמרו לה איכא צבא אנת דנטיב לך דתלעס פצחא:
הו דין אמר להון זלו למדינתא לות פלן ואמרו לה רבן אמר זבני מטא לה לותך עבד אנא פצחא עם תלמידי:
ותלמידוהי עבדו איכנא דפקד להון ישוע וטיבו פצחא:
וכד הוא רמשא סמיך הוא עם תרעסר תלמידוהי:
וכד לעסין אמר אמין אמר אנא לכון דחד מנכון משלם לי:
וכרית להון טב ושריו למאמר לה חד חד מנהון למא אנא מרי:
הו דין ענא ואמר מן דצבע אידה עמי בלגתא הו נשלמני:
וברה דאנשא אזל איכנא דכתיב עלוהי וי לה דין לגברא הו דבאידה ברה דאנשא משתלם פקח הוא לה לגברא הו אלו לא אתילד:
ענא יהודא משלמנא ואמר דלמא אנא הו רבי אמר לה ישוע אנת אמרת:
כד דין לעסין שקל ישוע לחמא וברך וקצא ויהב לתלמידוהי ואמר סבו אכולו הנו פגרי:
ושקל כסא ואודי ויהב להון ואמר סבו אשתו מנה כלכון:
הנו דמי דדיתקא חדתא דחלף סגיאא מתאשד לשובקנא דחטהא:
אמר אנא לכון דין דלא אשתא מן השא מן הנא ילדא דגפתא עדמא ליומא דבה אשתיוהי עמכון חדתא במלכותה דאבי:
ושבחו ונפקו לטור זיתא:
הידין אמר להון ישוע אנתון כלכון תתכשלון בי בהנא לליא כתיב גיר דאמחא לרעיא ונתבדרון ערבא דענה:
מן בתר דקאם אנא דין קדם אנא לכון לגלילא:
ענא כאפא ואמר לה אפן כלנש נתכשל בך אנא מתום לא אתכשל בך:
אמר לה ישוע אמין אמר אנא לך דבהנא לליא קדם דנקרא תרנגלא תלת זבנין תכפור בי:
אמר לה כאפא אן נהוא לי לממת עמך לא אכפור בך והכות אף כלהון תלמידא אמרו:
הידין אתא עמהון ישוע לדוכתא דמתקריא גדסמן ואמר לתלמידוהי תבו הרכא עד אזל אצלא:
ודבר לכאפא ולתריהון בני זבדי ושרי למתכמרו ולמתעקו:
ואמר להון כריא הי לה לנפשי עדמא למותא קוו לי הרכא ושהרו עמי:
ופרק קליל ונפל על אפוהי ומצלא הוא ואמר אבי אן משכחא נעברני כסא הנא ברם לא איך דאנא צבא אנא אלא איך דאנת:
ואתא לות תלמידוהי ואשכח אנון כד דמכין ואמר לכאפא הכנא לא אשכחתון חדא שעא דתשהרון עמי:
אתתעירו וצלו דלא תעלון לנסיונא רוחא מטיבא פגרא דין כריה:
תוב אזל דתרתין זבנין צלי ואמר אבי אן לא משכח הנא כסא דנעבר אלא אן אשתיתה נהוא צבינך:
ואתא תוב אשכח אנון כד דמכין עיניהון גיר יקירן הוי:
ושבק אנון ואזל תוב צלי דתלת זבנין ולה למלתא אמר:
הידין אתא לות תלמידוהי ואמר להון דמכו מכיל ואתתניחו הא מטת שעתא וברה דאנשא משתלם באידיהון דחטיא:
קומו נאזל הא מטא הו דמשלם לי:
ועד הו ממלל הא יהודא משלמנא חד מן תרעסרתא אתא וכנשא עמה סגיאא עם ספסרא וחוטרא מן לות רבי כהנא וקשישא דעמא:
ויהב הוא להון אתא יהודא משלמנא ואמר להו דנשק אנא הויו לה אחודו:
ומחדא קרב לות ישוע ואמר שלם רבי ונשקה:
הו דין ישוע אמר לה על הי דאתית חברי הידין אתקרבו וארמיו אידיהון על ישוע ואחדוהי:
והא חד מן הנון דעם ישוע אושט אידה ושמט ספסרא ומחיהי לעבדה דרב כהנא ושקלה אדנה:
הידין אמר לה ישוע אהפך ספסרא לדוכתה כלהון גיר הנון דנסבו סיפא בסיפא נמותון:
או סבר אנת דלא משכח אנא דאבעא מן אבי ונקים לי השא יתיר מן תרתעסרא לגיונין דמלאכא:
איכנא הכיל נתמלון כתבא דהכנא ולא דנהוא:
בהי שעתא אמר ישוע לכנשא איך דעל גיסא נפקתון בספסרא ובחוטרא דתאחדונני כליום לותכון בהיכלא יתב הוית ומלף ולא אחדתונני:
הדא דין דהות דנתמלון כתבא דנביא הידין תלמידא כלהון שבקוהי וערקו:
והנון דאחדוהי לישוע אובלוהי לות קיפא רב כהנא איכא דספרא וקשישא כנישין הוו:
שמעון דין כאפא אזל הוא בתרה מן רוחקא עדמא לדרתה דרב כהנא ועל יתב לגו עם דחשא דנחזא חרתא:
רבי כהנא דין וקשישא וכנושתא כלה בעין הוו על ישוע סהדא איך דנמיתוניהי:
ולא אשכחו ואתו סגיאא סהדא דשוקרא אחרית דין קרבו תרין:
ואמרין הנא אמר דמשכח אנא דאשרא היכלא דאלהא ולתלתא יומין אבניוהי:
וקם רב כהנא ואמר לה לא מדם מפנא אנת פתגמא מנא מסהדין עליך הלין:
ישוע דין שתיק הוא וענא רב כהנא ואמר לה מומא אנא לך באלהא חיא דתאמר לן אן אנת הו משיחא ברה דאלהא:
אמר לה ישוע אנת אמרת אמרנא לכון דין דמן השא תחזוניהי לברה דאנשא דיתב מן ימינא דחילא ואתא על ענני שמיא:
הידין רב כהנא צרי מאנוהי ואמר הא גדף מנא מכיל מתבעין לן סהדא הא השא שמעתון גודפה:
מנא צבין אנתון ענו ואמרין חיב הו מותא:
הידין רקו באפוהי ומקפחין הוו לה אחרנא דין מחין הוו לה:
ואמרין אתנבא לן משיחא מנו הו דמחך:
כאפא דין יתב הוא לבר בדרתא וקרבת לותה אמתא חדא ואמרא לה אף אנת עם ישוע הוית נצריא:
הו דין כפר קדם כלהון ואמר לא ידע אנא מנא אמרא אנתי:
וכד נפק לספא חזתה אחרתא ואמרא להון דתמן הוא אף הנא עם ישוע נצריא:
ותוב כפר במומתא דלא ידע אנא לה לגברא:
מן בתר קליל דין קרבו הנון דקימין ואמרו לכאפא שריראית אף אנת מנהון אנת אף ממללך גיר מודע לך:
הידין שרי למחרמו ולמאמא דלא ידענא לה לגברא ובה בשעתא קרא תרנגלא:
ואתדכר כאפא מלתא דישוע דאמר לה דקדם דנקרא תרנגלא תלת זבנין תכפור בי ונפק לבר בכא מריראית:
כד דין הוא צפרא מלכא נסבו על ישוע כלהון רבי כהנא וקשישא דעמא איך דנמיתוניהי:
ואסרוהי ואובלוהי ואשלמוהי לפילטוס הגמונא:
הידין יהודא משלמנא כד חזא דאתחיב ישוע אתתוי ואזל אהפך הלין תלתין דכספא לרבי כהנא ולקשישא:
ואמר חטית דאשלמת דמא זכיא הנון דין אמרו לה לן מא לן אנת ידע אנת:
ושדיהי כספא בהיכלא ושני ואזל חנק נפשה:
רבי כהנא דין שקלוהי לכספא ואמרו לא שליט דנרמיוהי בית קורבנא מטל דטימי דמא הו:
ונסבו מלכא וזבנו בה אגורסה דפחרא לבית קבורא דאכסניא:
מטל הנא אתקרי אגורסא הו קריתא דדמא עדמא ליומנא:
הידין אתמלי מדם דאתאמר ביד נביא דאמר דנסבת תלתין דכספא דמוהי דיקירא דקצו מן בני איסריל:
ויהבת אנון לאגורסה דפחרא איך דפקד לי מריא:
הו דין ישוע קם קדם הגמונא ושאלה הגמונא ואמר לה אנת הו מלכא דיהודיא אמר לה ישוע אנת אמרת:
וכד אכלין הוו קרצוהי רבי כהנא וקשישא מדם פתגמא הו לא פני:
הידין אמר לה פילטוס לא שמע אנת כמא מסהדין עליך:
ולא יהב לה פתגמא ולא בחדא מלא ועל הדא אתדמר טב:
בכל עאדא דין מעד הוא הגמונא דנשרא אסירא חד לעמא אינא דהנון צבין הוו:
אסיר הוא להון דין אסירא ידיעא דמתקרא בר-אבא:
וכד כנישין אמר להון פילטוס למן צבין אנתון דאשרא לכון לבר-אבא או לישוע דמתקרא משיחא:
ידע הוא גיר פילטוס דמן חסמא אשלמוהי:
כד יתב דין הגמונא על בים דילה שלחת לה אנתתה ואמרא לה לא לך ולהו זדיקא סגי גיר חשת בחלמי יומנא מטלתה:
רבי כהנא דין וקשישא אפיסו לכנשא דנשאלון לבר-אבא לישוע דין דנובדון:
וענא הגמונא ואמר להון למן צבין אנתון דאשרא לכון מן תריהון הנון דין אמרו לבר-אבא:
אמר להון פילטוס ולישוע דמתקרא משיחא מנא אעבד לה אמרין כלהון נזדקף:
אמר להון הגמונא מנא גיר דביש עבד הנון דין יתיראית קעו ואמרו נזדקף:
פילטוס דין כד חזא דמדם לא מותר אלא יתיראית רובא הוא שקל מיא אשיג אידוהי לעין כנשא ואמר מחסי אנא מן דמה דהנא זדיקא אנתון תדעון:
וענו כלה עמא ואמרו דמה עלין ועל בנין:
הידין שרא להון לבר-אבא ונגד בפרגלא לישוע ואשלמה דנזדקף:
הידין אסטרטיוטא דהגמונא דברוהי לישוע לפרטורין וכנשו עלוהי לכלה אספיר:
ואשלחוהי ואלבשוהי כלמיס דזחוריתא:
וגדלו כלילא דעוזניא וסמו ברשה וקניא בימינה וברכו על בורכיהון קדמוהי ומבזחין הוו בה ואמרין שלם מלכא דיהודיא:
ורקו בפרצופה ושקלו קניא ומחין הוו לה על רשה:
וכד בזחו בה אשלחוהי כלמיס ואלבשוהי נחתוהי ואובלוהי דנזדקף:
וכד נפקין אשכחו גברא קוריניא דשמה שמעון להנא שחרו דנשקול זקיפה:
ואתו לדוכתא דמתקריא גגולתא הי דמתפשקא קרקפתא:
ויהבו לה דנשתא חלא דחליט במררתא וטעם ולא צבא למשתא:
וכד זקפוהי פלגו נחתוהי בפסא:
ויתבין הוו ונטרין לה תמן:
וסמו לעל מן רשה עלתא דמותה בכתבא הנו ישוע מלכא דיהודיא:
ואזדקפו עמה תרין לסטיא חד מן ימינה וחד מן סמלה:
אילין דין דעברין הוו מגדפין הוו עלוהי ומנידין רשיהון:
ואמרין סתר היכלא ובנא לה לתלתא יומין פצא נפשך אן ברה אנת דאלהא וחות מן זקיפא:
הכות אף רבי כהנא מבזחין הוו עם ספרא וקשישא ופרישא:
ואמרין לאחרנא אחי נפשה לא משכח למחיו אן מלכה הו דאיסריל נחות השא מן זקיפא ונהימן בה:
תכיל על אלהא נפרקיוהי השא אן צבא בה אמר גיר דברה אנא דאלהא:
הכות אף גיסא הנון דאזדקפו עמה מחסדין הוו לה:
מן שת שעין דין הוא חשוכא על כלה ארעא עדמא לשעא תשע:
ולאפי תשע שעין קעא ישוע בקלא רמא ואמר איל איל למנא שבקתני:
אנשין דין מן הנון דקימין הוו תמן כד שמעו אמרין הוו הנא לאליא קרא:
ובה בשעתא רהט חד מנהון ושקל אספוגא ומלה חלא וסמה בקניא ומשקא הוא לה:
שרכא דין אמרין הוו שבוקו נחזא אן אתא אליא למפרקה:
הו דין ישוע תוב קעא בקלא רמא ושבק רוחה:
ומחדא אפי תרעא דהיכלא אצטרי לתרין מן לעל עדמא לתחת וארעא אתתזיעת וכאפא אצטרי:
ובית קבורא אתפתחו ופגרא סגיאא דקדישא דשכיבין הוו קמו:
ונפקו ובתר קימתה עלו למדינתא קדישתא ואתחזיו לסגיאא:
קנטרונא דין ודעמה דנטרין הוו לישוע כד חזו זועא ואילין דהוי דחלו טב ואמרו שריראית הנא ברה הוא דאלהא:
אית הוי דין אף תמן נשא סגיאתא דחזין הוי מן רוחקא הנין דאתי הוי בתרה דישוע מן גלילא ומשמשן הוי לה:
דחדא מנהין מרים מגדליתא ומרים אמה דיעקוב ודיוסא ואמהון דבני זבדי:
כד הוא דין רמשא אתא גברא עתירא מן רמתא דשמה יוסף דאף הו אתתלמד הוא לישוע:
הנא קרב לות פילטוס ושאל פגרה דישוע ופקד פילטוס דנתיהב לה פגרא:
ושקלה יוסף לפגרא וכרכה בחיצא דכתנא נקדא:
וסמה בבית קבורא חדתא דילה דנקיר בכאפא ועגלו כאפא רבתא ארמיו על תרעא דבית קבורא ואזלו:
אית הוי דין תמן מרים מגדליתא ומרים אחרתא דיתבן הוי לקובלה דקברא:
ליומא דין דמחר דאיתוהי בתר ערובתא אתכנשו רבי כהנא ופרישא לות פילטוס:
ואמרין לה מרן אתדכרן דהו מטעינא אמר הוא כד חי דמן בתר תלתא יומין קאם אנא:
פקוד הכיל מזדהרין בקברא עדמא לתלתא יומין דלמא נאתון תלמידוהי נגנבוניהי בלליא ונאמרון לעמא דמן בית מיתא קם ותהוא טועיי אחריתא בישא מן קדמיתא:
אמר להון פילטוס אית לכון קסטונרא זלו אזדהרו איכנא דידעין אנתון:
הנון דין אזלו אזדהרו בקברא וחתמו כאפא הי עם קסטונרא:
ברמשא דין בשבתא דנגה חד בשבא אתת מרים מגדליתא ומרים אחרתא דנחזין קברא:
והא זועא רבא הוא מלאכא גיר דמריא נחת מן שמיא וקרב עגל כאפא מן תרעא ויתב הוא עליה:
איתוהי הוא דין חזוה איך ברקא ולבושה חור הוא איך תלגא:
ומן דחלתה אתתזיעו אילין דנטרין הוו והוו איך מיתא:
ענא דין מלאכא ואמר לנשא אנתין לא תדחלן ידע אנא גיר דלישוע דאזדקף בעין אנתין:
לא הוא תנן קם לה גיר איכנא דאמר תאיין חזיין דוכתא דסים הוא בה מרן:
וזלין בעגל אמרין לתלמידוהי דקם מן בית מיתא והא קדם לכון לגלילא תמן תחזוניהי הא אמרת לכין:
ואזל עגל מן קברא בדחלתא ובחדותא רבתא ורהטן דנאמרן לתלמידוהי:
והא ישוע פגע בהין ואמר להין שלם לכין הנין דין קרב אחד רגלוהי וסגדין לה:
הידין אמר להין ישוע לא תדחלן אלא זלין אמרין לאחי דנאזלון לגלילא ותמן נחזונני:
כד אזלין דין אתו אנשא מן קסטונרא הנון למדינתא ואמרו לרבי כהנא כל מדם דהוא:
ואתכנשו עם קשישא ונסבו מלכא ויהבו כספא לא זעור לקסטונרא:
ואמרין להון אמרו דתלמידוהי אתו גנבוהי בלליא כד דמכין חנן:
ואן אשתמעת הדא קדם הגמונא חנן מפיסין חנן לה ולכון דלא צפתא עבדין חנן:
הנון דין כד נסבו כספא עבדו איך דאלפו אנון ונפקת מלתא הדא בית יהודיא עדמא ליומנא:
תלמידא דין חדעסר אזלו לגלילא לטורא איכא דועד אנון ישוע:
וכד חזאוהי סגדו לה מנהון דין אתפלגו הוו:
וקרב ישוע מלל עמהון ואמר להון אתיהב לי כל שולטן בשמיא ובארעא ואיכנא דשדרני אבי משדר אנא לכון:
זלו הכיל תלמדו כלהון עממא ואעמדו אנון בשם אבא וברא ורוחא דקודשא:
ואלפו אנון דנטרון כל מא דפקדתכון והא אנא עמכון אנא כלהון יומתא עדמא לשולמה דעלמא אמין:
רשא דאונגליון דישוע משיחא ברה דאלהא:
איך דכתיב באשעיא נביא הא משדר אנא מלאכי קדם פרצופך דנתקן אורחך:
קלא דקרא במדברא טיבו אורחה דמריא ואשוו שבילוהי:
הוא יוחנן במדברא מעמד ומכרז מעמודיתא דתיבותא לשובקנא דחטהא:
ונפקא הות לותה כלה כור דיהוד וכלהון בני אורשלם ומעמד הוא להון ביורדנן כד מודין בחטהיהון:
הו דין יוחנן לביש הוא לבושא דסערא דגמלא ואסיר הוא ערקתא דמשכא בחצוהי ומאכולתה איתיה הות קמצא ודבשא דברא:
ומכרז הוא ואמר הא אתא בתרי דחילתן מני הו דלא שוא אנא דאגהן אשרא ערקא דמסנוהי:
אנא אעמדתכון במיא הו דין נעמדכון ברוחא דקודשא:
והוא ביומתא הנון אתא ישוע מן נצרת דגלילא ואתעמד ביורדנן מן יוחנן:
ומחדא דסלק מן מיא חזא דאסתדקו שמיא ורוחא איך יונא דנחתת עלוהי:
וקלא הוא מן שמיא אנת הו ברי חביבא בך אצטבית:
ומחדא אפקתה רוחא למדברא:
והוא תמן במדברא יומתא ארבעין כד מתנסא מן סטנא ואיתוהי הוא עם חיותא ומשמשין הוו לה מלאכא:
בתר דאשתלם דין יוחנן אתא לה ישוע לגלילא ומכרז הוא סברתא דמלכותה דאלהא:
ואמר שלם לה זבנא ומטת מלכותא דאלהא תובו והימנו בסברתא:
וכד מהלך חדרי ימא דגלילא חזא לשמעון ולאנדראוס אחוהי דרמין מצידתא בימא איתיהון הוו גיר צידא:
ואמר להון ישוע תו בתרי ואעבדכון צידא דבני אנשא:
ומחדא שבקו מצידתהון ואזלו בתרה:
וכד עבר קליל חזא ליעקוב בר זבדי וליוחנן אחוהי ואף להון בספינתא דמתקנין מצידתהון:
וקרא אנון ומחדא שבקו לזבדי אבוהון בספינתא עם אגירא ואזלו בתרה:
וכד עלו לכפרנחום מחדא מלף הוא בשבא בכנושתהון:
ותמיהין הוו ביולפנה מלף הוא להון גיר איך משלטא ולא איך ספריהון:
ואית הוא בכנושתהון גברא דאית בה רוחא טמאתא וקעא:
ואמר מא לן ולך ישוע נצריא אתית למובדותן ידע אנא לך מן אנת קדישה דאלהא:
וכאא בה ישוע ואמר סכור פומך ופוק מנה:
ושדתה רוחא טנפתא וקעת בקלא רמא ונפקת מנה:
ואתדמרו כלהון ובעין הוו חד עם חד ואמרין דמנא הי הדא ומנו יולפנא הנא חדתא דבשולטנא ואף לרוחא טנפתא פקד ומשתמען לה:
ומחדא נפק טבה בכלה אתרא דגלילא:
ונפקו מן כנושתא ואתו לביתה דשמעון ודאנדראוס עם יעקוב ויוחנן:
וחמתה דשמעון רמיא הות באשתא ואמרו לה עליה:
וקרב אחדה באידה ואקימה ומחדא שבקתה אשתה ומשמשא הות להון:
ברמשא דין במערבי שמשא איתיו לותה כלהון אילין דבישאית עבידין ודיונא:
ומדינתא כלה כנישא הות על תרעא:
ואסי לסגיאא דבישאית עבידין הוו בכורהנא משחלפא ודיוא סגיאא אפק ולא שבק הוא להון לדיוא דנמללון מטל דידעין הוו לה:
ובצפרא קדם קם טב ואזל לאתרא חורבא ותמן מצלא הוא:
ובעין הוו לה שמעון ודעמה:
וכד אשכחוהי אמרין לה כלהון אנשא בעין לך:
אמר להון הלכו לקוריא ולמדינתא דקריבן דאף תמן אכרז להדא גיר אתית:
ומכרז הוא בכלהין כנושתהון בכלה גלילא ומפק שאדא:
ואתא לותה גרבא ונפל על רגלוהי ובעא הוא מנה ואמר לה אן צבא אנת משכח אנת למדכיותי:
הו דין ישוע אתרחם עלוהי ופשט אידה קרב לה ואמר צבא אנא אתדכא:
ובה בשעתא אזל גרבה מנה ואתדכי:
וכאא בה ואפקה:
ואמר לה חזי למא לאנש אמר אנת אלא זל חוא נפשך לכהנא וקרב קורבנא חלף תדכיתך איכנא דפקד מושא לסהדותהון:
הו דין כד נפק שרי הוא מכרז סגי ואטבה למלתא איכנא דלא נשכח הוא ישוע גליאית דנעול למדינתא אלא לבר הוא באתרא חורבא ואתין הוו לותה מן כל דוכא:
ועל תוב ישוע לכפרנחום ליומתא וכד שמעו דבביתא הו:
אתכנשו סגיאא איכנא דלא אשכח אחד אנון אפלא קדם תרעא וממלל הוא עמהון מלתא:
ואתו לותה ואיתיו לה משריא כד שקילין לה בית ארבעא:
ודלא אשכחו למתקרבו לותה מטל כנשא סלקו להון לאגרא וארימו תטלילא דאתר דאיתוהי הוא ישוע ושבוה ערסא דרמא הוא בה משריא:
כד חזא דין ישוע הימנותהון אמר להו משריא ברי שביקין לך חטהיך:
אית הוו דין תמן מן ספרא ופרישא דיתבין ומתרעין הוו בלבהון:
דמנא הנא ממלל גודפא מנו משכח למשבק חטהא אלא אן חד אלהא:
ישוע דין ידע ברוחה דהלין מתרעין בנפשהון ואמר להון מנא מתרעין אנתון הלין בלבכון:
אידא פשיקא למאמר למשריא דשביקין לך חטהיך או למאמר דקום שקול ערסך והלך:
דתדעון דין דשליט הו ברה דאנשא בארעא למשבק חטהא אמר למשריא:
לך אמר אנא קום שקול ערסך וזל לביתך:
וקם בר שעתה ושקל ערסה ונפק לעין כלהון איכנא דנתדמרון כלהון ונשבחון לאלהא כד אמרין דלא ממתום חזין הכנא:
ונפק תוב לות ימא וכלה כנשא אתין הוו לותה ומלף הוא להון:
וכד עבר חזא ללוי בר חלפי דיתב בית מכסא ואמר לה תא בתרי וקם אזל בתרה:
והוא דכד סמיך בביתה סגיאא מכסא וחטיא סמיכין הוו עם ישוע ועם תלמידוהי איתיהון הוו גיר סגיאא ואתו בתרה:
וספרא ופרישא כד חזאוהי דלעס עם מכסא ועם חטיא אמרו לתלמידוהי מנו עם מכסא וחטיא אכל ושתא:
כד שמע דין ישוע אמר להון לא סניקין חלימא על אסיא אלא אילין דביש ביש עבידין לא אתית דאקרא לזדיקא אלא לחטיא:
תלמידוהי דין דיוחנן ופרישא צימין הוו ואתו ואמרין לה למנא תלמידוהי דיוחנן ודפרישא צימין ותלמידיך דילך לא צימין:
אמר להון ישוע למא משכחין בנוהי דגנונא כמא דחתנא עמהון הו דנצומון לא:
נאתון דין יומתא דמא דאשתקל מנהון חתנא הידין נצומון בהו יומא:
לא אנש רמא אורקעתא חדתא וחאט על מאנא בליא דלא נסבא מליותה הי חדתא מן בליא והוא סדקא יתירא:
ולא אנש רמא חמרא חדתא בזקא בליתא דלא חמרא מצרא לזקא וזקא אבדן וחמרא מתאשד אלא רמין חמרא חדתא בזקא חדתתא:
והוא דכד אזל ישוע בשבתא בית זרעא תלמידוהי מהלכין הוו ומלגין שבלא:
ואמרין לה פרישא חזי מנא עבדין בשבתא מדם דלא שליט:
אמר להון ישוע לא ממתום קריתון מנא עבד דויד כד אסתנק וכפן הו ודעמה:
איכנא על לביתה דאלהא כד אביתר רב כהנא ולחמא דפתורה דמריא אכל הו דלא שליט למאכל אלא אן לכהנא ויהב אף לאילין דעמה הוו:
ואמר להון דשבתא מטל ברנשא אתברית ולא הוא ברנשא מטל שבתא:
מרה הו הכיל ואף דשבתא ברה דאנשא:
ועל תוב ישוע לכנושתא ואית הוא תמן גברא חד דיבישא אידה:
ונטרין הוו לה דאן מאסא לה בשבתא נקטרגוניהי:
ואמר להו גברא דיבישא אידה קום במצעתא:
אמר דין אף להון שליט בשבתא למעבד דטב או דביש נפשא למחיו או למובדו הנון דין שתיקין הוו:
וחר בהון בחמתא כד כריא לה על קשיות לבהון ואמר להו גברא פשוט אידך ופשט ותקנת אידה:
ונפקו פרישא בר שעתה עם דבית הרודס ומלכא נסבו עלוהי איכנא דנובדוניהי:
וישוע עם תלמידוהי אזל לה לות ימא ועמא סגיאא מן גלילא נקפה הוא ומן יהוד:
ומן אורשלם ומן אדום ומן עברא דיורדנן ומן צור ומן צידן כנשא סגיאא דשמעו הוו כל דעבד אתו לותה:
ואמר לתלמידוהי דנקרבון לה ספינתא מטל כנשא דלא נחבצוניהי:
סגיאא גיר מאסא הוא עדמא דנהוון נפלין עלוהי מטל דנתקרבון לה:
ואילין דאית הוי להון מחותא דרוחא טנפתא מא דחזאוהי נפלין הוו וקעין ואמרין אנת הו ברה דאלהא:
וסגי כאא הוא בהון דלא נגלוניהי:
וסלק לטורא וקרא לאילין דצבא ואתו לותה:
וגבא תרעסר דנהוון עמה ודנשדר אנון דנכרזון:
ודנהוון שליטין דנאסון כריהא ונפקון דיוא:
ושמי לשמעון שמא כאפא:
וליעקוב בר זבדי וליוחנן אחוהי דיעקוב סם להון שמא בני-רגשי דאיתוהי בני רעמא:
ואנדראוס ופיליפוס ובר-תולמי ומתי ותאומא ויעקוב בר חלפי ותדי ושמעון קנניא:
ויהודא סכריוטא הו דאשלמה ואתו לביתא:
ואתכנשו כנשא תוב איכנא דלא נשכחון הוו לחמא למאכל:
ושמעו אחינוהי ונפקו למאחדה אמרין הוו גיר דמן הונה נפק:
וספרא אילין דמן אורשלם נחתו אמרין הוו בעלזבוב אית בה וברשא דדיוא מפק דיוא:
וקרא אנון ישוע ובמתלא אמר להון איכנא משכח סטנא לסטנא למפקו:
אן מלכותא גיר על נפשה תתפלג לא משכחא למקם מלכותא הי:
ואן ביתא על נפשה נתפלג לא משכח ביתא הו למקם:
ואן הו דסטנא קם על נפשה ואתפלג לא משכח למקם אלא חרתה הי:
לא אנש משכח דנעול לבית חסינא ונחטוף מאנוהי אלא אן לוקדם לחסינא נאסור והידין ביתה נבוז:
אמין אמר אנא לכון דכלהון חטהא וגודפא דנגדפון בני אנשא נשתבקון להון:
מן דין דנגדף על רוחא דקודשא לית לה שובקנא לעלם אלא מחיב הו לדינא דלעלם:
מטל דאמרין הוו דרוחא טנפתא אית בה:
ואתו אמה ואחוהי קימין לבר ושדרו דנקרוניהי להון:
יתב הוא דין חדרוהי כנשא ואמרו לה הא אמך ואחיך לבר בעין לך:
וענא ואמר להון מן הי אמי ומן אנון אחי:
וחר באילין דיתבין לותה ואמר הא אמי והא אחי:
מן דנעבד גיר צבינה דאלהא הויו אחי וחתי ואמי:
תוב דין שרי הוא מלף על יד ימא ואתכנשו לותה כנשא סגיאא איך דנסק נתב לה בספינתא בימא וכלה כנשא קאם הוא על ארעא על יד ימא:
ומלף הוא להון במתלא סגי ואמר הוא ביולפנה:
שמעו הא נפק זרועא למזרע:
וכד זרע אית דנפל על יד אורחא ואתת פרחתא ואכלתה:
אחרנא דין נפל על שועא איכא דלית ארעא סגי ובר שעתה בלץ מטל דלית הוא עומקא דארעא:
כד דנח דין שמשא חמא ומטל דלית הוא לה עקרא יבש:
ואחרנא נפל בית כובא וסלקו כובא וחנקוהי ופארא לא יהב:
אחרנא דין נפל על ארעא טבתא וסלק ורבא ויהב פארא אית דתלתין ואית דשתין ואית דמאא:
ואמר הוא מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
כד הוו דין בלחודיהון שאלוהי הנון דעמה עם תרעסרתה מתלא הו:
ואמר להון ישוע לכון יהיב למדע ארזא דמלכותה דאלהא לבריא דין כל מדם במתלא הוא:
דכד חזין נחזון ולא נחזון וכד שמעין נשמעון ולא נסתכלון דלמא נתפנון ונשתבקון להון חטהיהון:
ואמר להון לא ידעין אנתון לה למתלא הנא ואיכנא כלהון מתלא תדעון:
זרועא דזרע מלתא זרע:
הלין דין דעל יד אורחא הלין אנון דמזדרעא בהון מלתא ומא דשמעו מחדא אתא סטנא ושקל לה למלתא דזריעא בלבהון:
והנון דעל שועא אזדרעו הלין אנון דמא דשמעו מלתא מחדא בחדותא מקבלין לה:
ולית להון עקרא בנפשהון אלא דזבנא אנון ומא דהוא אולצנא או רדופיא מטל מלתא עגל מתכשלין:
והנון דבית כובא מזדרעין הלין אנון הנון דשמעו מלתא:
ורניא דעלמא הנא וטועיי דעותרא ושרכא דרגיגתא אחרניתא עאלן חנקן לה למלתא ודלא פארא הויא:
והנון דבארעא טבתא אזדרעו הלין אנון דשמעין מלתא ומקבלין ויהבין פארא בתלתין ובשתין ובמאא:
ואמר להון דלמא אתא שרגא דתחית סאתא נתתסים או תחית ערסא לא הוא דעל מנרתא נתתסים:
לית גיר מדם דטשא דלא נתגלא ולא הוא בטושיא ולא מתגלא:
אן אנש אית לה אדנא דנשמע נשמע:
ואמר להון חזו מנא שמעין אנתון בהי כילתא דמכילין אנתון מתתכיל לכון ומתתוסף לכון לאילין דשמעין:
מן דאית לה גיר נתיהב לה ומן דלית לה אף הו דאית לה נשתקל מנה:
ואמר הוא הכנא הי מלכותא דאלהא איך אנש דנרמא זרעא בארעא:
ונדמך ונקום בלליא ובאיממא וזרעא נרבא ונארך כד הו לא ידע:
ארעא גיר מיתיא לה לפארא ולוקדם הוא עסבא ובתרה שבלא אחרית דין חטתא משמליתא בשבלא:
מא דשמן דין פארא מחדא אתיא מגלא דמטי חצדא:
ואמר למנא נדמיה למלכותא דאלהא ובאינא מתלא נמתליה:
איך פרדתא הי דחרדלא הי דמא דאזדרעת בארעא זעוריא הי מן כלהון זרעונא דעל ארעא:
ומא דאזדרעת סלקא והויא רבא מן כלהון ירקונא ועבדא סוכא רורבתא איך דתשכח דבטללה פרחתא תשכן:
במתלא דאיך הלין ממלל הוא ישוע עמהון מתלא איך דמשכחין הוו למשמע:
ודלא מתלא לא ממלל הוא עמהון לתלמידוהי דין בינוהי ולהון מפשק הוא כלמדם:
ואמר להון בהו יומא ברמשא נעבר לן לעברא:
ושבקו לכנשא ודברוהי כד בספינתא הו וספינא אחרניתא אית הוי עמהון:
והות עלעלא רבתא ורוחא וגללא נפלין הוו בספינתא וקריבא הות דתתמלא:
הו דין ישוע על בסדיא דמך הוא בחרתה דספינתא ואתו אקימוהי ואמרין לה רבן לא בטיל לך דאבדין חנן:
וקם וכאא ברוחא ואמר לימא שלי זגיר אנת ושלית רוחא והוא נוחא רבא:
ואמר להון למנא דחולתנין אנתון הכן ולמנא לית בכון הימנותא:
ודחלו דחלתא רבתא ואמרין הוו חד לחד מנו כי הנא דרוחא וימא משתמעין לה:
ואתא לעברא דימא לאתרא דגדריא:
וכד נפק מן ספינתא פגע בה מן בית קבורא גברא דאית בה רוחא טנפתא:
ועמר הוא בית קבורא ובששלתא אנש לא משכח הוא למאסרה:
מטל דכל אמתי דבסוטמא ובששלתא מתאסר הוא ששלתא מתבר הוא וסוטמא מפסק הוא ולא אנש משכח הוא למכבשה:
ובכל זבן בלליא ובאיממא בבית קבורא ובטורא איתוהי הוא וקעא הוא ומצלף נפשה בכאפא:
כד חזא דין לישוע מן רוחקא רהט סגד לה:
וקעא בקלא רמא ואמר מא לי ולך ישוע ברה דאלהא מרימא מומא אנא לך באלהא דלא תשנקני:
אמר הוא לה גיר פוק מן ברנשא רוחא טנפא:
ושאלה איכנא שמך אמר לה לגיון שמן מטל דסגיאא חנן:
ובעא הוא מנה סגי דלא נשדריוהי לבר מן אתרא:
אית הוא דין תמן לות טורא בקרא רבתא דחזירא דרעיא:
ובעין הוו מנה הנון שאדא ואמרין שדרין על הנון חזירא דבהון נעול:
ואפס להון ונפק רוחא הלין טנפתא ועל בחזירא ורהטת הי בקרא לשקיפא ונפלת בימא איך תרין אלפין ואתחנקו במיא:
והנון דרעין הוו להון ערקו ואמרו במדינתא ואף בקוריא ונפקו למחזא מדם דהוא:
ואתו לות ישוע וחזאוהי להו דשאדוהי כד לביש ומנכף ויתב הו דאית הוא בה לגיון ודחלו:
ואשתעיו להון הנון דחזו דאיכנא הוא להו דשאדוהי ואף על הנון חזירא:
ושריו בעין מנה דנאזל לה מן תחומהון:
וכד סלק לספינתא בעא הוא מנה הו דשאדוהי דעמה נהוא:
ולא שבקה אלא אמר לה זל לביתך לות אנשיך ואשתעא להון מדם דעבד לך מריא ודאתרחם עליך:
ואזל ושרי מכרז בעסרת-מדינתא מדם דעבד לה ישוע וכלהון תמיהין הוו:
וכד עבר ישוע בספינתא להו עברא תוב אתכנשו עלוהי כנשא סגיאא כד איתוהי על יד ימא:
ואתא חד דשמה יוארש מן רבי כנושתא וכד חזיהי נפל לות רגלוהי:
ובעא הוא מנה סגי ואמר לה ברתי בישאית עבידא תא סים אידך עליה ותתחלם ותחא:
ואזל עמה ישוע ודביק הוא לה כנשא סגיאא וחבצין הוו לה:
אנתתא דין חדא דאיתיה הות במרדיתא דדמא שנין תרתעסרא:
אידא דסגי סבלת מן אסותא סגיאא ואפקת כל מדם דאית לה ומדם לא אתעדרת אלא אף יתיראית אתאלצת:
כד שמעת על ישוע אתת בחבצא דכנשא מן בסתרה קרבת ללבושה:
אמרא הות גיר דאפן ללבושה קרבא אנא חיא אנא:
ומחדא יבשת מעינא דדמה וארגשת בפגרה דאתאסית מן מחותה:
ישוע דין מחדא ידע בנפשה דחילא נפק מנה ואתפני לות כנשא ואמר מנו קרב למאני:
ואמרין לה תלמידוהי חזא אנת לכנשא דחבצין לך ואמר אנת מנו קרב לי:
וחאר הוא דנחזא מנו הדא עבד:
הי דין אנתתא כד דחילא ורתיתא דידעת מא דהוא לה אתת נפלת קדמוהי ואמרת לה כלה שררא:
הו דין אמר לה ברתי הימנותכי אחיתכי זלי בשלמא והויתי חלימא מן מחותכי:
ועד הו ממלל אתו מן דבית רב כנושתא ואמרין דברתך מיתת למנא מכיל מעמל אנת למלפנא:
ישוע דין שמע למלתא דאמרו ואמר להו רב כנושתא לא תדחל בלחוד הימן:
ולא שבק לאנש דנאזל עמה אלא לשמעון כאפא וליעקוב וליוחנן אחוהי דיעקוב:
ואתו לביתא דהו רב כנושתא וחזא דרהיבין ובכין ומיללין:
ועל ואמר להון מנא רהיבין אנתון ובכין טליתא לא מיתת אלא דמכא הי:
וגחכין הוו עלוהי הו דין אפק לכלהון ודבר לאבוה דטליתא ולאמה ולהנון דעמה ועל לאיכא דרמיא הות טליתא:
ואחד באידה דטליתא ואמר לה טליתא קומי:
ובר שעתה קמת טליתא ומהלכא הות איתיה הות גיר ברת שנין תרתעסרא ומתדמרין הוו דומרא רבא:
ופקד אנון סגי דלא אנש נדע הדא ואמר דנתלון לה למלעס:
ונפק מן תמן ואתא למדינתה ודביקין הוו לה תלמידוהי:
וכד הות שבתא שרי למלפו בכנושתא וסגיאא דשמעו אתדמרו ואמרין הוו אימכא לה הלין להנא ואידא הי חכמתא דאתיהבת לה דחילא דאיך הלין באידוהי נהוון:
לא הוא הנא נגרא ברה דמרים ואחוהי דיעקוב ודיוסא ודיהודא ודשמעון ולא הא אחותה תנן לותן ומתכשלין הוו בה:
ואמר להון ישוע לית נביא דצעיר אלא אן במדינתה ובית אחינוהי ובביתה:
ולא משכח הוא דנעבד תמן אף לא חד חילא אלא אן דעל כריהא קליל סם אידה ואסי:
ומתדמר הוא בחסירות הימנותהון ומתכרך הוא בקוריא כד מלף:
וקרא לתרעסרתה ושרי דנשדר אנון תרין תרין ויהב להון שולטנא על רוחא טנפתא דנפקון:
ופקד אנון דלא נשקלון מדם לאורחא אלא אן שבטא בלחוד לא תרמלא ולא לחמא ולא נחשא בכיסיהון:
אלא נסאנון טלרא ולא נלבשון תרתין כותינין:
ואמר להון דלאינא ביתא דעאלין אנתון תמן הוו עדמא דנפקין אנתון מן תמן:
וכל מן דלא נקבלונכון ולא נשמעונכון מא דנפקין אנתון מן תמן פצו חלא דבתחתיא דרגליכון לסהדותהון ואמין אמר אנא לכון דנהוא ניח לסדום ולעמורא ביומא דדינא או למדינתא הי:
ונפקו הוו ואכרזו דנתובון:
ושאדא סגיאא מפקין הוו ומשחין הוו במשחא כריהא סגיאא ומאסין הוו:
ושמע הרודס מלכא על ישוע אתידע הוא לה גיר שמה ואמר הוא יוחנן מעמדנא קם מן בית מיתא מטל הנא חילא מסתערין בה:
אחרנא אמרין הוו דאליא הו ואחרנא דנביא הו איך חד מן נביא:
כד שמע דין הרודס אמר יוחנן הו דאנא פסקת רשה הו קם מן בית מיתא:
הו גיר הרודס שדר הוא אחדה ליוחנן ואסרה בית אסירא מטל הרודיא אנתת פיליפוס אחוהי הי דנסב:
אמר הוא גיר יוחנן להרודס דלא שליט לך דתסב אנתת אחוך:
הי דין הרודיא לחימא הות לה וצבין הות למקטלה ולא משכחא הות:
הרודס גיר דחל הוא מן יוחנן על דידע הוא דגברא הו זדיקא וקדישא ומנטר הוא לה וסגיאתא שמע הוא לה ועבד ובסימאית שמע הוא לה:
והוא יומא ידיעא כד הרודס בבית ילדה חשמיתא עבד הוא לרורבנוהי ולכילירכא ולרשא דגלילא:
ועלת ברתה דהרודיא רקדת ושפרת לה להרודס ולאילין דסמיכין עמה ואמר מלכא לטליתא שאלי מני מדם דצביא אנתי ואתל לכי:
וימא לה דמדם דתשאלין אתל לכי עדמא לפלגה דמלכותי:
הי דין נפקת ואמרא לאמה מנא אשאליוהי אמרא לה רשה דיוחנן מעמדנא:
ומחדא עלת בבטילותא לות מלכא ואמרא לה צביא אנא בהדא שעתא דתתל לי על פינכא רשה דיוחנן מעמדנא:
וכרית לה סגי למלכא מטל דין מומתא ומטל סמיכא לא צבא דנגלזיה:
אלא מחדא שדר מלכא אספוקלטרא ופקד דניתא רשה דיוחנן ואזל פסקה רשה דיוחנן בית אסירא:
ואיתי בפינכא ויהב לטליתא והי טליתא יהבת לאמה:
ושמעו תלמידוהי ואתו שקלו שלדה וסמו בבית קבורא:
ואתכנשו שליחא לות ישוע ואמרו לה כל מא דעבדו וכל מא דאלפו:
ואמר להון תו לכון נאזל לדברא בלחודין ואתתניחו קליל אית הוו גיר סגיאא דאזלין ואתין ולית הוא להון אתרא אף לא למאכל:
ואזלו לאתרא חורבא בספינתא בלחודיהון:
וחזו אנון סגיאא כד אזלין ואשתודעו אנון וביבשא רהטו מן כלהין מדינתא קדמוהי לתמן:
ונפק ישוע חזא כנשא סגיאא ואתרחם עליהון דדמין הוו לערבא דלית להון רעיא ושרי הוא למלפו אנון סגיאתא:
וכד הוא עדנא סגיאא קרבו לותה תלמידוהי ואמרין לה דהנא אתרא חורבא הו ועדנא סגי:
שרי אנון דנאזלון לאגורסא דחדרין ולקוריא ונזבנון להון לחמא לית להון גיר מדם למאכל:
הו דין אמר להון הבו להון אנתון למלעס אמרין לה נאזל נזבן דמאתין דינרין לחמא ונתל להון לעסין:
הו דין אמר להון זלו חזו כמא לחמין אית לכון הרכא וכד חזו אמרין לה חמשא לחמין ותרין נונין:
ופקד להון דנסמכון לכלנש סמכין סמכין על עסבא:
ואסתמכו סמכין סמכין דמאא מאא ודחמשין חמשין:
ונסב הנון חמשא לחמין ותרין נונין וחר בשמיא וברך וקצא לחמא ויהב לתלמידוהי דנסימון להון והנון תרין נונין פלגו לכלהון:
ואכלו כלהון וסבעו:
ושקלו קציא תרעסר קופינין כד מלין ומן נונא:
איתיהון הוו דין דאכלו לחמא חמשא אלפין גברין:
ומחדא אלץ לתלמידוהי דנסקון לספינתא ונאזלון קדמוהי לעברא לבית-צידא עד שרא הו לכנשא:
וכד שרא אנון אזל לטורא למצליו:
כד הוא דין רמשא ספינתא איתיה הות מצעת ימא והו בלחודוהי על ארעא:
וחזא אנון דמשתנקין כד רדין רוחא גיר לוקבלהון הות ובמטרתא רביעיתא דלליא אתא לותהון ישוע כד מהלך על מיא וצבא הוא דנעבר אנון:
הנון דין חזאוהי דמהלך על מיא וסברו להון דחזוא הו דגלא וקעו:
כלהון גיר חזאוהי ודחלו ובר שעתה מלל עמהון ואמר להון אתלבבו אנא אנא לא תדחלון:
וסלק לותהון לספינתא ושלית רוחא וטב מתדמרין הוו ותהירין בנפשהון:
לא גיר אסתכלו הוו מן לחמא הו מטל דלבהון מעבי הוא:
וכד עברו עברא אתו לארעא דגנסר:
וכד נפקו מן ספינתא בר שעתה אסתכלוהי אנשי אתרא:
ורהטו בכלה ארעא הי ושריו למיתיו לאילין דבישאית עבידין כד שקילין להון בערסתא לאיכא דשמעין הוו דאיתוהי:
ואיכא דעאל הוא לקוריא ולמדינתא בשוקא סימין הוו כריהא ובעין הוו מנה דאפן לכנפא דלבושה נקרבון וכלהון אילין דקרבין הוו לה מתאסין הוו:
וכנשו לותה פרישא וספרא דאתו מן אורשלם:
וחזו אנשין מן תלמידוהי דאכלין לחמא כד לא משגן אידיהון ואתעדלו:
כלהון גיר יהודיא ופרישא אן הו דבטילאית לא משיגין אידיהון לא לעסין מטל דאחידין משלמנותא דקשישא:
ומן שוקא אלא עמדין לא לעסין וסגיאתא אחרניתא אית אילין דקבלו דנטרון מעמודיתא דכסא ודקסטא ודמאני נחשא ודערסתא:
ושאלוהי ספרא ופרישא למנא תלמידיך לא מהלכין איך משלמנותא דקשישא אלא כד לא משגן אידיהון אכלין לחמא:
הו דין אמר להון שפיר אתנבי עליכון אשעיא נביא נסבי באפא איך דכתיב דעמא הנא בספותה הו מיקר לי לבהון דין סגי רחיק מני:
וסריקאית דחלין לי כד מלפין יולפנא דפוקדנא דבני אנשא:
שבקתון גיר פוקדנא דאלהא ואחידין אנתון משלמנותא דבני אנשא מעמודיתא דכסא ודקסטא וסגיאתא אילין דלהלין דמין:
אמר להון שפיר טלמין אנתון פוקדנא דאלהא דתקימון משלמנותכון:
מושא גיר אמר דיקר לאבוך ולאמך ומן דמצחא לאבא ולאמא מותא נמות:
אנתון דין אמרין אנתון אן נאמר גברא לאבוהי או לאמה קורבני מדם דמני תאתר:
ולא שבקין אנתון לה דנעבד מדם לאבוהי או לאמה:
ומסלין אנתון מלתא דאלהא מטל משלמנותא דאשלמתון ודדמין להלין סגיאתא עבדין אנתון:
וקרא ישוע לכנשא כלה ואמר להון שומעוני כלכון ואסתכלו:
לית מדם דלבר מן ברנשא הו ועאל לה דמשכח מסיב לה אלא מדם דנפק מנה הו הו מסיב לבר אנשא:
מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
כד דין על ישוע לביתא מן כנשא שאלוהי תלמידוהי על מתלא הו:
אמר להון הכנא אף אנתון עטלין אנתון לא ידעין אנתון דכל מדם דמן לבר עאל לבר אנשא לא משכח מסיב לה:
דלא הוא ללבה עאל אלא לכרסה ומשתדא בתדכיתא דמדכיא כלה מאכולתא:
מדם דין דנפק מן ברנשא הו הו מסיב לבר אנשא:
מן לגו גיר מן לבא דבני אנשא נפקן מחשבתא בישתא גורא זניותא גנבותא קטלא:
עלובותא בישותא נכלא צחנותא עינא בישתא גודפא שבהרנותא שטיותא:
הלין כלהין בישתא מן לגו הו נפקן ומסיבן לה לברנשא:
מן תמן קם ישוע ואתא לתחומא דצור ודצידן ועל לביתא חד ולא צבא הוא דאנש נדע בה ולא אשכח דנטשא:
מחדא גיר שמעת אנתתא חדא מטלתה דאית הות לברתה רוחא טנפתא ואתת נפלת קדם רגלוהי:
הי דין אנתתא איתיה הות חנפתא מן פוניקא דסוריא ובעיא הות מנה דנפק שאדא מן ברתה:
ואמר לה ישוע שבוקי לוקדם דנסבעון בניא לא הות גיר שפירא דנסב לחמא דבניא ונרמא לכלבא:
הי דין ענת ואמרא לה אין מרי אף כלבא מן תחית פתורא אכלין פרתותא דבניא:
אמר לה ישוע זלי מטל הדא מלתא נפק לה שאדא מן ברתכי:
ואזלת לביתה ואשכחת ברתה כד רמיא בערסא ונפיק מנה שאדה:
תוב נפק ישוע מן תחומא דצור ודצידן ואתא לימא דגלילא בתחומא דעסרת-מדינתא:
ואיתיו לה חרשא חד פאקא ובעא הוו מנה דנסים עלוהי אידא:
ונגדה מן כנשא בלחודוהי וארמי צבעתה באדנוהי ורק וקרב ללשנה:
וחר בשמיא ואתתנח ואמר לה אתפתח:
ובה בשעתא אתפתח אדנוהי ואשתרי אסרא דלשנה ומלל פשיקאית:
וזהר אנון דלאנש לא נאמרון וכמא דהו מזהר הוא להון הנון יתיר מכרזין הוו:
ויתיראית מתדמרין הוו ואמרין דכל מדם שפיר עבד לחרשא עבד דנשמעון ודלא ממללין דנמללון:
בהנון דין יומתא כד כנשא סגיאא אית הוא ולא אית הוא מדם דנאכלון קרא לתלמידוהי ואמר להון:
מתרחם אנא על כנשא הנא דהא תלתא יומין קויו לותי ולית להון מנא נאכלון:
ואן הו דשרא אנא להון כד צימין לבתיהון עיפין באורחא אנשא גיר מנהון מן רוחקא אתיאין:
אמרין לה תלמידוהי אימכא משכח אנש הרכא בחורבא דנסבע לחמא להלין כלהון:
ושאל אנון הו כמא לחמין אית לכון אמרין לה שבעא:
ופקד לכנשא דנסתמכון על ארעא ונסב הנון שבעא לחמין וברך וקצא ויהב לתלמידוהי דנסימון וסמו לכנשא:
ואית הוו נונא קליל ואף עליהון ברך ואמר דנסימון אנון:
ואכלו וסבעו ושקלו תותרא דקציא שבעא אספרידין:
איתיהון הוו דין אנשא דאכלו איך ארבעא אלפין:
ושרא אנון וסלק מחדא לספינתא עם תלמידוהי ואתא לאתרא דדלמנותא:
ונפקו פרישא ושריו למבעא עמה ושאלין הוו לה אתא מן שמיא כד מנסין לה:
ואתתנח ברוחה ואמר מנא בעיא אתא שרבתא הדא אמין אמר אנא לכון דלא תתיהב לה אתא לשרבתא הדא:
ושבק אנון וסלק לספינתא ואזלו להו עברא:
וטעו דנסבון לחמא ואלא חדא גריצתא לית הוא עמהון בספינתא:
ופקד אנון ואמר להון חזו אזדהרו מן חמירא דפרישא ומן חמירה דהרודס:
ומתחשבין הוו חד עם חד ואמרין דלחמא לית לן:
ישוע דין ידע ואמר להון מנא רנין אנתון דלחמא לית לכון לא עדמא להשא ידעין אנתון ולא מסתכלין אנתון עדכיל לבא קשיא אית לכון:
ועינא אית לכון ולא חזין אנתון ואדנא אית לכון ולא שמעין אנתון ולא עהדין אנתון:
כד הלין חמשא לחמין קצית לחמשא אלפין כמא קופינין דקציא כד מלין שקלתון אמרין לה תרעסר:
אמר להון וכד שבעא לארבעא אלפין כמא אספרידין דקציא כד מלין שקלתון אמרין שבעא:
אמר להון איכו לא עדמא להשא מסתכלין אנתון:
ואתא לבית-צידא ואיתיו לה סמיא ובעין הוו מנה דנקרוב לה:
ואחד באידה דסמיא ואפקה לבר מן קריתא ורק בעינוהי וסם אידה ושאלה דמנא חזא:
חר ואמר חזא אנא בני אנשא איך אילנא דמהלכין:
תוב סם אידה על עינוהי ותקן וחזא הוא כל מדם נהיראית:
ושדרה לביתה ואמר אף לא לקריתא תעול ולא תאמר לאנש בקריתא:
ונפק ישוע ותלמידוהי לקוריא דקסריא-דפיליפוס ומשאל הוא לתלמידוהי באורחא ואמר להון מנו אמרין עלי אנשא דאיתי:
הנון דין אמרו דיוחנן מעמדנא ואחרנא דאליא ואחרנא חד מן נביא:
אמר להון ישוע אנתון דין מנו אמרין אנתון עלי דאיתי ענא שמעון ואמר לה אנת הו משיחא ברה דאלהא חיא:
וכאא בהון דלאנש לא נאמרון עלוהי:
ושרי הוא למלפו אנון דעתיד הו ברה דאנשא דנחש סגי ודנסתלא מן קשישא ומן רבי כהנא ומן ספרא ונתקטל ולתלתא יומין נקום:
ועין בגלא מלתא ממלל הוא ודברה כאפא ושרי למכאא בה:
הו דין אתפני וחר בתלמידוהי וכאא בשמעון ואמר זל לך לבסתרי סטנא דלא רנא אנת דאלהא אלא דבני אנשא:
וקרא ישוע לכנשא עם תלמידוהי ואמר להון מן דצבא דנאתא בתרי נכפור בנפשה ונשקול זקיפה ונאתא בתרי:
כל מן דצבא גיר דנחא נפשה נובדיה וכל דנובד נפשה מטלתי ומטל סברתי נחיה:
מנא גיר נתעדר ברנשא אן עלמא כלה נאתר ונפשה נחסר:
או מנא נתל ברנשא תחלופא דנפשה:
כל גיר דנבהת בי ובמלי בשרבתא הדא חטיתא וגירתא ואף ברה דאנשא נבהת בה מא דאתא בשובחא דאבוהי עם מלאכוהי קדישא:
ואמר הוא להון אמין אמר אנא לכון דאית אנשא דקימין תנן דלא נטעמון מותא עדמא דנחזון מלכותה דאלהא דאתת בחילא:
ובתר שתא יומין דבר ישוע לכאפא וליעקוב וליוחנן ואסק אנון לטורא רמא בלחודיהון ואתחלף לעניהון:
ומזהר הוא לבושה ומחור טב איך תלגא איכנא דבני אנשא למחורו בארעא לא משכחין:
ואתחזיו להון אליא ומושא כד ממללין עם ישוע:
ואמר לה כאפא רבי שפיר הו לן דהרכא נהוא ונעבד תלת מטלין לך חדא ולמושא חדא ולאליא חדא:
לא דין ידע הוא מנא אמר איתיהון הוו גיר בדחלתא:
והות עננא ומטלא הות עליהון וקלא מן עננא דאמר הנו ברי חביבא לה שמעו:
ומן שליא כד חרו תלמידא לאנש לא חזו אלא לישוע בלחודוהי עמהון:
וכד נחתין מן טורא מפקד הוא להון דלאנש לא נאמרון מדם דחזו אלא אן מא דקם ברה דאנשא מן מיתא:
ואחדוה למלתא בנפשהון ובעין הוו דמנא הי הדא מלתא דמא דקם מן בית מיתא:
ומשאלין הוו לה ואמרין מנא הכיל אמרין ספרא דאליא ולא דנאתא לוקדם:
אמר להון אליא אתא לוקדם דכלמדם נתקן ואיכנא כתיב על ברה דאנשא דסגי נחש ונסתלא:
אלא אמר אנא לכון דאף אליא אתא ועבדו בה כל מא דצבו איכנא דכתיב עלוהי:
וכד אתא לות תלמידא חזא לותהון כנשא סגיאא וספרא כד דרשין עמהון:
ובר שעתה כלה כנשא חזאוהי ותוהו ורהטו שאלו בשלמה:
ומשאל הוא לספרא מנא דרשין אנתון עמהון:
וענא חד מן כנשא ואמר מלפנא איתית ברי לותך דאית לה רוחא דלא ממללא:
ואיכא דמדרכא לה חבטא לה ומרעת ומחרק שנוהי ויבש ואמרת לתלמידיך דנפקוניהי ולא אשכחו:
ענא ישוע ואמר לה און שרבתא דלא מהימנא עדמא לאמתי אהוא לותכון ועדמא לאמתי אסיברכון איתאוהי לותי:
ואיתיוהי לותה וכד חזתה רוחא בר שעתה חבטתה ונפל על ארעא ומתבעק הוא ומרעת:
ושאל ישוע לאבוהי דכמא לה זבנא הא מן דהכנא הו אמר לה הא מן טליותה:
וזבנין סגיאן ארמיתה בנורא ובמיא דתובדיוהי אלא מדם דמשכח אנת עדריני ואתרחם עלי:
אמר לה ישוע אן משכח אנת דתהימן כל מדם משכח דנהוא למן דמהימן:
ובר שעתה קעא אבוהי דטליא כד בכא ואמר מהימן אנא מרי עדר לחסירות הימנותי:
כד חזא דין ישוע דרהט עמא ומתכנש לותה כאא בהי רוחא טנפתא ואמר לה רוחא חרשתא דלא ממללא אנא פקד אנא לכי פוקי מנה ותוב לא תעלין לה:
וקעא שאדא הו סגי ושחקה ונפק והוא איך מיתא איך דסגיאא נאמרון דמית לה:
הו דין ישוע אחדה באידה ואקימה:
כד על דין לביתא ישוע שאלוהי תלמידוהי בלחודיהון למנא חנן לא אשכחן למפקותה:
אמר להון הנא גנסא במדם לא משכח למפק אלא בצומא ובצלותא:
וכד נפק מן תמן עברין הוו בגלילא ולא צבא הוא דאנש נדע בה:
מלף הוא גיר לתלמידוהי ואמר להון דברה דאנשא משתלם באידי אנשא ונקטלוניהי ומא דאתקטל ביומא דתלתא נקום:
הנון דין לא ידעין הוו לה למלתא ודחלין הוו דנשאלוניהי:
ואתו לכפרנחום וכד עלו לביתא משאל הוא להון דמנא מתחשבין הויתון באורחא בינתכון:
הנון דין שתיקין הוו אתחריו הוו גיר באורחא חד עם חד דמנו רב בהון:
ויתב ישוע וקרא לתרעסר ואמר להון מן דצבא דנהוא קדמיא נהוא אחריא דכל אנש ומשמשנא דכל אנש:
ונסב טליא חד ואקימה במצעתא ושקלה על דרעוהי ואמר להון:
כל מן דנקבל איך הנא טליא בשמי לי הו מקבל ומן דלי מקבל לא הוא לי מקבל אלא למן דשדרני:
אמר לה יוחנן רבי חזין אנש דמפק שאדא בשמך וכליניהי על דלא נקף לן:
אמר להון ישוע לא תכלוניהי לית גיר אנש דעבד חילא בשמי ומשכח עגל אמר עלי דביש:
מן דלא הוא הכיל לוקבלכון חלפיכון הו:
כל דין דנשקיכון כסא דמיא בלחוד בשמא דדמשיחא אנתון אמין אמר אנא לכון דלא נובד אגרה:
וכל מן דנכשל לחד מן הלין זעורא דמהימנין בי פקח הוא לה אלו רמיא הות רחיא דחמרא בצורה ושדא בימא:
אן דין מכשלא לך אידך פסוקיה פקח הו לך פשיגא דתעול לחיא או כד אית לך תרתין אידין תאזל לגהנא:
איכא דתולעהון לא מיתא ונורהון לא דעכא:
ואן רגלך מכשלא לך פסוקיה פקח הו לך דתעול לחיא חגיסא או כד אית לך תרתין רגלין תפל בגהנא:
איכא דתולעהון לא מיתא ונורהון לא דעכא:
ואן עינך מכשלא לך חציה פקח הו לך דבחדא עינך תעול למלכותה דאלהא או כד אית לך תרתין עינין תפל בגהנא דנורא:
איכא דתולעהון לא מיתא ונורהון לא דעכא:
כל גיר בנורא נתמלח וכל דבחתא במלחא תתמלח:
שפירא הי מלחא אן דין מלחא תפכה במנא תתמלח תהוא בכון מלחא ובשינא הוו חד עם חד:
וקם מן תמן ואתא לתחומא דיהוד לעברא דיורדנן ואזלו לתמן לותה כנשא סגיאא ומלף הוא להון תוב איך דמעד הוא:
וקרבו פרישא מנסין לה ומשאלין דאן שליט לגברא דנשבוק אנתתה:
אמר להון מנא פקדכון מושא:
הנון דין אמרין מושא אפס לן דנכתוב כתבא דשובקנא ונשרא:
ענא ישוע ואמר להון לוקבל קשיות לבכון כתב לכון פוקדנא הנא:
מן ברשית דין דכרא ונקבתא עבד אנון אלהא:
מטל הנא נשבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקף לאנתתה:
ונהוון תריהון חד בסר מכיל לא הוו תרין אלא חד בסר:
מדם דאלהא הכיל זוג ברנשא לא נפרש:
ושאלוהי תוב תלמידוהי בביתא על הדא:
ואמר להון כל מן דנשרא אנתתה ונסב אחרתא גאר:
ואן אנתתא תשרא בעלה ותהוא לאחרנא גירא:
ומקרבין הוו לה טליא דנקרוב להון תלמידוהי דין כאין הוו בהלין דמקרבין להון:
ישוע דין חזא ואתבאש לה ואמר להון שבוקו טליא אתין לותי ולא תכלון אנון דדאילין גיר דאיך הלין אנון איתיה מלכותא דאלהא:
אמין אמר אנא לכון דכל דלא נקבל מלכותא דאלהא איך טליא לא נעול לה:
ושקל אנון על דרעוהי וסם אידה עליהון וברך אנון:
וכד רדא באורחא רהט חד נפל על בורכוהי ומשאל הוא לה ואמר מלפנא טבא מנא אעבד דאתר חיא דלעלם:
אמר לה ישוע מנא קרא אנת לי טבא לית טבא אלא אן חד אלהא:
פוקדנא ידע אנת לא תגור לא תגנוב לא תקטול ולא תסהד סהדותא דגלתא לא תטלום יקר לאבוך ולאמך:
הו דין ענא ואמר לה מלפנא הלין כלהין נטרת אנין מן טליותי:
ישוע דין חר בה ואחבה ואמר לה חדא חסירא לך זל זבן כל מדם דאית לך והב למסכנא ותהוא לך סימתא בשמיא וסב צליבא ותא בתרי:
הו דין אתכמר במלתא הדא ואזל כד עייקא לה אית הוא לה גיר נכסא סגיאא:
חר דין ישוע בתלמידוהי ואמר להון כמא עטלא לאילין דאית להון נכסא דנעלון למלכותא דאלהא:
תלמידא דין מתדמרין הוו על מלוהי וענא תוב ישוע ואמר להון בני כמא עטלא לאילין דתכילין על נכסיהון דנעלון למלכותה דאלהא:
פשיק הו לגמלא דנעול בחרורא דמחטא או עתירא למלכותה דאלהא למעל:
הנון דין יתיראית מתדמרין הוו ואמרין ביניהון מנו משכח למחא:
חר דין בהון ישוע ואמר להון לות בני אנשא הדא לא משכחא אלא לות אלהא כל מדם גיר משכחא לות אלהא:
ושרי כאפא למאמר הא חנן שבקן כל מדם ונקפנך:
ענא ישוע ואמר אמין אמר אנא לכון דלית אנש דשבק בתא או אחא או אחותא או אבא או אמא או אנתתא או בניא או קוריא מטלתי ומטל סברתי:
ולא נקבל חד במאא השא בזבנא הנא בתא ואחא ואחותא ואמהתא ובניא וקוריא עם רדופיא ובעלמא דאתא חיא דלעלם:
סגיאא דין קדמיא דנהוון אחריא ואחריא קדמיא:
כד סלקין הוו דין באורחא לאורשלם הו ישוע קדים הוא להון ומתתמהין הוו ואזלין הוו בתרה כד דחילין ודבר לתרעסרתה ושרי דנאמר להון מדם דעתיד דנהוא לה:
דהא סלקין חנן לאורשלם וברה דאנשא משתלם לרבי כהנא ולספרא ונחיבוניהי למותא ונשלמוניהי לעממא:
ונבזחון בה וננגדוניהי ונרקון באפוהי ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום:
וקרבו לותה יעקוב ויוחנן בני זבדי ואמרין לה מלפנא צבין חנן דכל דנשאל תעבד לן:
אמר להון מנא צבין אנתון אעבד לכון:
אמרין לה הב לן דחד נתב מן ימינך וחד מן סמלך בשובחך:
הו דין אמר להון לא ידעין אנתון מנא שאלין אנתון משכחין אנתון דתשתון כסא דאנא שתא אנא ומעמודיתא דאנא עמד אנא תעמדון:
אמרין לה משכחינן אמר להון ישוע כסא דשתא אנא תשתון ומעמודיתא דעמד אנא תעמדון:
דתתבון דין מן ימיני ומן סמלי לא הות דילי למתל אלא לאילין דמטיבא:
וכד שמעו עסרא שריו רטנין על יעקוב ויוחנן:
וקרא אנון ישוע ואמר להון ידעין אנתון דאילין דמסתברין רשא דעממא מריהון אנון ורורבניהון שליטין עליהון:
לא דין הכנא נהוא בינתכון אלא מן דצבא בכון דנהוא רבא נהוא לכון משמשנא:
ואינא מנכון דצבא דנהוא קדמיא נהוא עבדא דכלנש:
אף ברה גיר דאנשא לא אתא דנשתמש אלא דנשמש ודנתל נפשה פורקנא חלף סגיאא:
ואתו לאיריחו וכד נפק ישוע מן איריחו הו ותלמידוהי וכנשא סגיאא טימי בר-טימי סמיא יתב הוא על יד אורחא וחדר:
ושמע דישוע הו נצריא ושרי למקעא ולמאמר ברה דדויד אתרחם עלי:
וכאין הוו בה סגיאא דנשתוק הו דין יתיראית קעא הוא ואמר ברה דדויד אתרחם עלי:
וקם ישוע ופקד דנקרוניהי וקראוהי לסמיא ואמרין לה אתלבב קום קרא לך:
הו דין סמיא שדא לבשה וקם אתא לות ישוע:
אמר לה ישוע מנא צבא אנת אעבד לך הו דין סמיא אמר לה רבי דאחזא:
וישוע אמר לה חזי הימנותך אחיתך ומחדא אתחזי לה ואזל הוא באורחא:
וכד קרב לאורשלם על גנב בית-פגא ובית-עניא לות טורא דזיתא שדר תרין מן תלמידוהי:
ואמר להון זלו לקריתא הי דלקובלן ובר שעתה דעאלין אנתון לה משכחין אנתון עילא דאסיר דאנש מן בנינשא לא רכבה שרו איתאוהי:
ואן אנש נאמר לכון מנא עבדין אנתון הדא אמרו לה דלמרן מתבעא ומחדא משדר לה לכא:
ואזלו אשכחו עילא דאסיר על תרעא לבר בשוקא וכד שרין לה:
אנשין מן אילין דקימין אמרו להון מנא עבדין אנתון דשרין אנתון עילא:
הנון דין אמרו להון איך דפקד אנון ישוע ושבקו אנון:
ואיתיוהי לעילא לות ישוע וארמיו עלוהי מאניהון ורכב עלוהי ישוע:
סגיאא דין משוין הוו נחתיהון באורחא ואחרנא פסקין הוו סוכא מן אילנא ומשוין באורחא:
והנון דקדמוהי והנון דבתרה קעין הוו ואמרין אושענא בריך הו דאתא בשמה דמריא:
ובריכא הי מלכותא דאתיא דאבון דויד אושענא במרומא:
ועל ישוע לאורשלם להיכלא וחזא כלמדם כד הוא דין עדנא דרמשא נפק לבית-עניא עם תרעסר:
וליומא אחרנא כד נפק מן בית-עניא כפן:
וחזא תתא חדא מן רוחקא דאית בה טרפא ואתא לותה דאן נשכח בה מדם וכד אתא לא אשכח בה אלא אן טרפא זבנא גיר לא הוא הוא דתאנא:
ואמר לה מכיל ולעלם אנש מנכי פארא לא נאכול ושמעו תלמידוהי ואתו לאורשלם:
ועל ישוע להיכלא דאלהא ושרי דנפק לאילין דזבנין ומזבנין בהיכלא והפך פתורא דמערפנא וכורסותא דהנון דמזבנין יונא:
ולא שבק הוא דאנש נעבר מאנא בגו היכלא:
ומלף הוא ואמר להון לא כתיב דביתי בית צלותא נתקרא לכלהון עממא אנתון דין עבדתוניהי מערתא דלסטיא:
ושמעו רבי כהנא וספרא ובעין הוו דאיכנא נובדוניהי דחלין הוו גיר מנה מטל דכלה עמא תמיהין הוו ביולפנה:
וכד הוא רמשא נפקו לבר מן מדינתא:
ובצפרא כד עברין חזו תתא הי כד יבישא מן עקרה:
ואתדכר שמעון ואמר לה רבי הא תתא הי דלטת יבשת:
וענא ישוע ואמר להון תהוא בכון הימנותא דאלהא:
אמין גיר אמר אנא לכון דמן דנאמר לטורא הנא דאשתקל ופל בימא ולא נתפלג בלבה אלא נהימן דהוא הו מדם דאמר נהוא לה מדם דאמר:
מטל הנא אמר אנא לכון דכל מדם דמצלין אנתון ושאלין אנתון הימנו דנסבין אנתון ונהוא לכון:
ומא דקימין אנתון למצליו שבוקו מדם דאית לכון על אנש דאף אבוכון דבשמיא נשבוק לכון סכלותכון:
אן דין אנתון לא שבקין אנתון אפלא אבוכון דבשמיא נשבוק לכון סכלותכון:
ואתו תוב לאורשלם וכד מהלך הוא בהיכלא אתו לותה רבי כהנא וספרא וקשישא:
ואמרין לה באינא שולטנא הלין עבד אנת ומנו יהב לך שולטנא הנא דהלין תעבד:
הו דין ישוע אמר להון אשאלכון אף אנא מלתא חדא דתאמרון לי ואנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
מעמודיתה דיוחנן מן אימכא הי מן שמיא או מן בני אנשא אמרו לי:
ואתחשבו בנפשהון ואמרו דאן נאמר לה דמן שמיא אמר לן ולמנא לא הימנתוניהי:
ודנאמר מן בני אנשא דחלתא הי מן עמא כלהון גיר אחידין הוו לה ליוחנן דשריראית נביא הו:
וענו ואמרין לה לישוע לא ידעינן אמר להון אף לא אנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
ושרי דנמלל עמהון במתלא גברא חד נצב כרמא ואחדרה סיגא וחפר בה מעצרתא ובנא בה מגדלא ואוחדה לפלחא וחזק:
ושדר לות פלחא עבדה בזבנא דמן פארא דכרמא נסב:
הנון דין מחאוהי ושדרוהי כד ספיק:
ושדר תוב לותהון עבדא אחרנא ואף להו רגמוהי וצלפוהי ושדרוהי בצערא:
ושדר תוב אחרנא אף להו קטלוהי ולסגיאא עבדא אחרנא שדר ומנהון מחו מנהון דין קטלו:
חרתא דין חד ברא חביבא אית הוא לה ושדרה לותהון אחרית אמר גיר כבר נבהתון מן ברי:
הנון דין פלחא אמרו בנפשהון הנו ירתא תו נקטליוהי ותהוא דילן ירתותא:
ונסבו קטלוהי ואפקוהי לבר מן כרמא:
מנא הכיל נעבד מרא כרמא נאתא נובד להנון פלחא ונתליוהי כרמא לאחרנא:
ואפלא כתבא הנא קריתון דכאפא דאסליו בניא הי הות לרשא דזויתא:
מן לות מריא הות הדא ואיתיה תדמורתא בעינין:
ובעין הוו למאחדה ודחלו מן עמא ידעו גיר דעליהון אמר מתלא הנא ושבקוהי ואזלו:
ושדרו לותה אנשא מן ספרא ומן דבית הרודס דנצודוניהי במלתא:
הנון דין אתו ושאלוהי מלפנא ידעין חנן דשריר אנת ולא שקיל אנת צפתא לאנש לא גיר חאר אנת בפרצופא דבני אנשא אלא בשררא אורחא דאלהא מלף אנת שליט למתל כסף רשא לקסר או לא נתל או לא נתל:
הו דין ידע נכלהון ואמר להון מנא מנסין אנתון לי איתו לי דינרא אחזא:
ואיתיו לה אמר להון דמנו צלמא הנא וכתבא הנון דין אמרו דקסר:
אמר להון ישוע דקסר הבו לקסר ודאלהא לאלהא ותמהו הוו בה:
ואתו זדוקיא לותה הנון דאמרין דקימתא לית ומשאלין הוו לה ואמרין:
מלפנא מושא כתב לן דאן מאת אחוהי דאנש ושבק אנתתא ובניא לא שבק נסב אחוהי אנתתה ונקים זרעא לאחוהי:
שבעא אחין אית הוו קדמיא נסב אנתתא ומית ולא שבק זרעא:
ודתרין נסבה ומית כד אף לא הו שבק זרעא ודתלתא הכות:
ושבעתיהון נסבוה ולא שבקו זרעא אחרית כלהון מיתת אף הי אנתתא:
בקימתא הכיל דאינא מנהון תהוא אנתתא שבעתיהון גיר נסבוה:
אמר להון ישוע לא הוא מטל הדא טעין אנתון דלא ידעין אנתון כתבא ולא חילה דאלהא:
מא גיר דקמו מן מיתא לא נסבין נשא אף לא נשא הוין לגברא אלא איתיהון איך מלאכא דבשמיא:
על מיתא דין דקימין לא קריתון בכתבא דמושא איכנא מן סניא אמר לה אלהא אנא אנא אלהה דאברהם ואלהה דאיסחק ואלהה דיעקוב:
ולא הוא אלהא דמיתא אלא דחיא אנתון הכיל סגי טעין אנתון:
וקרב חד מן ספרא ושמע אנון דדרשין וחזא דשפיר אתיב להון פתגמא ושאלה אינו פוקדנא קדמיא דכלהון:
אמר לה ישוע קדמי מן כלהון פוקדנא שמע איסריל מריא אלהן מריא חד הו:
ודתרחם למריא אלהך מן כלה לבך ומן כלה נפשך ומן כלה רעינך ומן כלה חילך הנו פוקדנא קדמיא:
ודתרין דדמא לה דתחב לקריבך איך נפשך פוקדנא אחרנא דרב מן הלין לית:
אמר לה הו ספרא שפיר רבי בשררא אמרת דחד הו ולית אחרין לבר מנה:
ודנרחמיוהי אנש מן כלה לבא ומן כלה רעינא ומן כלה נפשא ומן כלה חילא ודנרחם קריבה איך נפשה יתירא הי מן כלהון יקדא ודבחא:
ישוע דין חזיהי דחכימאית מפנא פתגמא ענא ואמר לה לא הוית רחיק מן מלכותא דאלהא ולא אנש תוב אמרח דנשאליוהי:
וענא ישוע ואמר כד מלף בהיכלא איכנא אמרין ספרא דמשיחא ברה הו דדויד:
הו גיר דויד אמר ברוחא דקודשא דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני עדמא דאסים בעלדבביך כובשא תחית רגליך:
הו הכיל דויד קרא לה מרי ואיכנא ברה איתוהי וכלה כנשא שמע הוא לה בסימאית:
וביולפנה אמר הוא להון אזדהרו מן ספרא דצבין דבאסטלא נהלכון ורחמין שלמא בשוקא:
וריש מותבא בכנושתא וריש סמכא בחשמיתא:
הנון דאכלין בתא דארמלתא בעלתא דמורכין צלותהון הנון נקבלון דינא יתירא:
וכד יתב ישוע לוקבל בית גזא חאר הוא איכנא כנשא רמין עורפנא בית גזא וסגיאא עתירא רמין הוו סגי:
ואתת ארמלתא חדא מסכנתא ארמית תרין מנין דאיתיהון שמונא:
וקרא ישוע לתלמידוהי ואמר להון אמין אמר אנא לכון דהדא ארמלתא מסכנתא יתיר מן כלהון אנשא דרמין ארמית בית גזא:
כלהון גיר מן מדם דיתיר להון ארמיו הדא דין מן חסירותה כל מדם דאית הוא לה ארמיתה כלה קנינה:
וכד נפק ישוע מן היכלא אמר לה חד מן תלמידוהי מלפנא הא חזי אילין כאפא ואילין בנינא:
ישוע דין אמר לה חזא אנת הלין בנינא רורבא לא משתבקא הרכא כאף על כאף דלא מסתתרא:
וכד יתב ישוע בטורא דזיתא לוקבל היכלא שאלוהי כאפא ויעקוב ויוחנן ואנדראוס בלחודיהון:
אמר לן אמתי הלין נהוין ומנא אתא מא דקריבן הלין כלהין למשתלמו:
הו דין ישוע שרי למאמר להון חזו דלמא אנש נטעיכון:
סגיאא גיר נאתון בשמי ונאמרון דאנא אנא ולסגיאא נטעון:
מא דין דשמעתון קרבא וטבא דקארסא לא תדחלון עתיד הו דנהוא אלא לא עדכיל חרתא:
נקום גיר עמא על עמא ומלכו על מלכו ונהוון זועא בדוכא דוכא ונהוון כפנא ושגושיא הלין רשא אנין דחבלא:
חזו דין אנתון נפשכון נשלמונכון גיר לדינא ובכנושתהון תתנגדון וקדם מלכא והגמונא תקומון מטלתי לסהדותהון:
לוקדם דין עתידא דתתכרז סברתי בכלהון עממא:
מא דמקרבין לכון דין דנשלמונכון לא תקדמון תאצפון מנא תמללון ולא תרנון אלא מדם דמתיהב לכון בהי שעתא הו מללו לא הוא גיר אנתון ממללין אלא רוחא דקודשא:
נשלם דין אחא לאחוהי למותא ואבא לברה ונקומון בניא על אבהיהון ונמיתון אנון:
ותהוון סניאין מן כלנש מטל שמי מן דין דנסיבר עדמא לחרתא הו נחא:
מא דין דחזיתון אתא טנפתא דחורבא הי דאמירא בדניאיל נביא דקימא איכא דלא ולא הו דקרא נסתכל הידין אילין דביהוד אנון נערקון לטורא:
ומן דבאגרא הו לא נחות ולא נעול למשקל מדם מן ביתה:
ומן דבחקלא הו לא נתהפך לבסתרה דנשקול לבשה:
וי דין לבטנתא ולאילין דמינקן בהנון יומתא:
צלו דין דלא נהוא ערוקיכון בסתוא:
נהוא גיר ביומתא הנון אולצנא דלא הוא אכותה מן ריש בריתא דברא אלהא עדמא להשא ולא נהוא:
ואלו לא מריא דכרי יומתא הנון לא חיא הוא כל בסר אלא מטל גביא דגבא כרי יומתא הנון:
הידין אן אנש נאמר לכון דהא הרכא הו משיחא והא הרתמן לא תהימנון:
נקומון גיר משיחא דדגלותא ונביא דכדבותא ונתלון אתותא ותדמרתא ונטעון אן משכחא אף לגביא:
אנתון דין אזדהרו הא קדמת אמרת לכון כל מדם:
בהנון דין יומתא בתר אולצנא הו שמשא נחשך וסהרא לא נתל נוהרה:
וכוכבא נפלון מן שמיא וחילותא דשמיא נתתזיעון:
והידין נחזוניהי לברה דאנשא כד אתא בעננא עם חילא רבא ועם שובחא:
הידין נשדר מלאכוהי ונכנש לגבוהי מן ארבעתיהין רוחא מן רשה דארעא ועדמא לרשה דשמיא:
מן תתא דין ילפו פלאתא דמא דרך סוכיה ופרעו טרפיה ידעין אנתון דמטא קיטא:
הכנא אף אנתון מא דחזיתון הלין דהוין דעו דקריבא הי על תרעא:
אמין אמר אנא לכון דלא תעבר שרבתא הדא עדמא דהלין כלהין נהוין:
שמיא וארעא נעברון ומלי לא נעברן:
על דין יומא הו ועל שעתא הי אנש לא ידע אפלא מלאכא דשמיא ולא ברא אלא אן אבא:
חזו אתתעירו וצלו לא גיר ידעין אנתון אמתי הו זבנא:
איך גברא הו גיר דחזק ושבק ביתה ויהב שולטנא לעבדוהי ולאנש אנש עבדה ולתרעא פקד דנהוא עיר:
אתתעירו הכיל דלא ידעין אנתון אמתי אתא מרה דביתא ברמשא או בפלגה דלליא או במקרא תרנגלא או בצפרא:
דלמא נאתא מן שליא ונשכחכון כד דמכין אנתון:
מדם דלכון דין אמר אנא לכלכון הו אמר אנא הויתון עירין:
בתר דין תרין יומין הוא הוא פצחא דפטירא ובעין הוו רבי כהנא וספרא איכנא בנכלא נאחדון ונקטלוניהי:
ואמרין הוו לא בעדעדא דלמא נהוא שגושיא בעמא:
וכד הו איתוהי בבית-עניא בביתה דשמעון גרבא כד סמיך אתת אנתתא דאית עליה שטיפתא דבסמא דנרדין רשיא סגי דמיא ופתחתה ואשפעתה על רשה דישוע:
אית הוו דין אנשא מן תלמידא דאתבאש להון בנפשהון ואמרו דלמנא הוא אבדנא דהנא בסמא:
משכח הוא גיר למזדבנו יתיר מן תלתמאא דינרין ולמתיהבו למסכנא ומזדעפין הוו בה:
הו דין ישוע אמר שובקוה מנא מהרין אנתון לה עבדא שפירא עבדת לותי:
בכלזבן גיר מסכנא אית לכון עמכון ואמתי דצבין אנתון משכחין אנתון דתעבדון להון דשפיר אנא דין לא בכלזבן איתי לותכון:
הו דאית הוא לה להדא עבדת וקדמת איך דלקבורתא בסמת גושמי:
ואמין אמר אנא לכון דכל איכא דתתכרז סברתי הדא בכלה עלמא ואף מדם דעבדת הדא נתמלל לדוכרנה:
יהודא דין סכריוטא חד מן תרעסר אזל לות רבי כהנא איך דנשלמיוהי להון לישוע:
הנון דין כד שמעו חדיו ואשתודיו כספא דנתלון לה ובעא הוא לה פלעא דנשלמיוהי:
וביומא קדמיא דפטירא דבה דבחין יהודיא פצחא אמרין לה תלמידוהי איכא צבא אנת דנאזל נטיב לך דתאכול פצחא:
ושדר תרין מן תלמידוהי ואמר להון זלו למדינתא והא פגע בכון גברא דשקיל מאנא דמיא זלו בתרה:
ולאיכא דעאל אמרו למרא ביתא רבן אמר איכו בית משריא איכא דאכול עם תלמידי פצחא:
והא מחוא לכון עליתא רבתא דמשויא ומטיבא תמן תקנו לן:
ונפקו תלמידוהי ואתו למדינתא ואשכחו איכנא דאמר להון וטיבו פצחא:
וכד הוא רמשא אתא עם תרעסרתה:
וכד סמיכין ולעסין אמר ישוע אמין אמר אנא לכון דחד מנכון דאכל עמי הו נשלמני:
הנון דין שריו מתתעיקין ואמרין לה חד חד למא אנא:
הו דין אמר להון חד מן תרעסר דצבע עמי בלגתא:
וברה דאנשא אזל איכנא דכתיב עלוהי וי דין לגברא הו דבאידה משתלם ברה דאנשא פקח הוא לה לגברא הו אלו לא אתילד:
וכד הנון לעסין נסב ישוע לחמא וברך וקצא ויהב להון ואמר להון סבו הנא איתוהי פגרי:
ונסב כסא ואודי וברך ויהב להון ואשתיו מנה כלהון:
ואמר להון הנו דמי דדיתקא חדתא דחלף סגיאא מתאשד:
אמין אמר אנא לכון דתוב לא אשתא מן ילדא דגפתא עדמא ליומא הו דבה אשתיוהי חדתאית במלכותה דאלהא:
ושבחו ונפקו לטור זיתא:
ואמר להון ישוע דכלכון תתכשלון בי בהנא לליא כתיב גיר דאמחא לרעיא ונתבדרון אמרוהי:
אלא מא דקמת קדם אנא לכון לגלילא:
אמר לה כאפא אן כלהון נתכשלון אלא לא אנא:
אמר לה ישוע אמין אמר אנא לך דאנת יומנא בלליא הנא קדם דנקרא תרנגלא תרתין זבנין תלת תכפור בי:
הו דין יתיראית אמר הוא דאן נהוא לי לממת עמך לא אכפור בך מרי ואכותה אף כלהון אמרו:
ואתו לדוכתא אידא דמתקריא גדסמן ואמר לתלמידוהי תבו הרכא עד מצלא אנא:
ודבר עמה לכאפא וליעקוב וליוחנן ושרי למתכמרו ולמתתעקו:
ואמר להון כריא הי לה לנפשי עדמא למותא קוו הרכא ואתתעירו:
וקרב קליל ונפל על ארעא ומצלא הוא דאן משכחא תעבר מנה שעתא:
ואמר אבא אבי כל מדם משכח אנת אעבר מני כסא הנא אלא לא צביני דילי אלא דילך:
ואתא אשכח אנון כד דמכין ואמר לכאפא שמעון דמכת לך לא אשכחת חדא שעא למתתערו:
אתתעירו וצלו דלא תעלון לנסיונא רוחא צביא ומטיבא אלא פגרא כריה:
ואזל תוב צלי והי מלתא אמר:
והפך אתא תוב אשכח אנון כד דמכין מטל דעיניהון יקירן הוי ולא ידעין הוו מנא נאמרון לה:
ואתא דתלת זבנין ואמר להון דמכו מכיל ואתתניחו מטת חרתא ואתת שעתא והא משתלם ברה דאנשא באידיהון דחטיא:
קומו נאזל הא קרב הו דמשלם לי:
ועד הו ממלל אתא יהודא סכריוטא חד מן תרעסר ועמא סגיאא עם ספסרא וחוטרא מן לות רבי כהנא וספרא וקשישא:
ויהב להון אתא משלמנא הו דמשלם ואמר הו דנשק אנא הויו אוחדוהי זהיראית ואובלוהי:
ובר שעתה קרב ואמר לה רבי רבי ונשקה:
הנון דין ארמיו עלוהי אידיא ואחדוהי:
חד דין מן הנון דקימין שמט סיפא ומחיהי לעבדה דרב כהנא ושקלה אדנה:
הו דין ישוע ענא ואמר להון איך דעל גיסא נפקתון בסיפא ובחוטרא דתאחדונני:
כליום לותכון הוית כד מלף אנא בהיכלא ולא אחדתונני אלא דנשלמון כתבא הות הדא:
הידין שבקוהי תלמידוהי וערקו:
ועלימא חד אתא הוא בתרה ועטיף סדונא ערטל ואחדוהי:
הו דין שבק סדונא וערק ערטל:
ואובלוהי לישוע לות קיפא רב כהנא ואתכנשו לותה כלהון רבי כהנא וספרא וקשישא:
שמעון דין מן רוחקא אתא הוא בתרה עדמא לגו דרתא דרב כהנא ויתב הוא עם משמשנא ושחן לוקבל נורא:
רבי כהנא דין וכלה כנשהון בעין הוו על ישוע סהדותא דנמיתוניהי ולא אשכחו:
כד סגיאא גיר מסהדין הוו עלוהי לא שוין הוי סהדותהון:
אנשין דין קמו עלוהי סהדא דשוקרא ואמרו:
דחנן שמעניהי דאמר דאנא שרא אנא היכלא הנא דעביד באידיא ולתלתא יומין בנא אנא אחרנא דלא עביד באידיא:
ואפלא דין הכנא שויא הות סהדותהון:
וקם רב כהנא במצעתא ושאלה לישוע ואמר לא מפנא אנת פתגמא מנא מסהדין עליך הלין:
הו דין שתיק הוא ומדם לא עניהי ותוב שאלה רב כהנא ואמר אנת הו משיחא ברה דמברכא:
הו דין ישוע אמר לה אנא אנא ותחזון לברה דאנשא דיתב מן ימינא דחילא ואתא על ענני שמיא:
רב כהנא דין צרא כותינה ואמר מנא מכיל מתבעין לן סהדא:
הא מן פומה שמעתון גודפא מנא מתחזא לכון הנון דין כלהון דנו דחיב הו מותא:
ושריו אנשין רקין בפרצופה ומחפין אפוהי ומקפחין לה ואמרין אתנבא ודחשא מחין הוו לה על פכוהי:
וכד שמעון לתחת בדרתא אתת עלימתא חדא דרב כהנא:
חזתה דשחן וחרת בה ואמרא לה ואף אנת עם ישוע הוית נצריא:
הו דין כפר ואמר לא ידע אנא מנא אמרא אנתי ונפק לבר לספא וקרא תרנגלא:
וחזתה תוב עלימתא הי ושרית דתאמר לאילין דקימין דאף הנא מנהון הו:
הו דין תוב כפר ובתר קליל תוב הנון דקימין אמרו לכאפא שריראית מנהון אנת אף גיר גליליא אנת וממללך דמא:
הו דין שרי הוא מחרם וימא דלא ידע אנא לגברא הנא דאמרין אנתון:
ובה בשעתא קרא תרנגלא דתרתין זבנין ואתדכר שמעון מלתה דישוע דאמר הוא לה דקדם דנקרא תרנגלא תרתין זבנין תלת תכפור בי ושרי דנבכא:
ומחדא בצפרא עבדו מלכא רבי כהנא עם קשישא ועם ספרא ועם כלה כנושתא ואסרו לישוע ואובלוהי ואשלמוהי לפילטוס:
ושאלה פילטוס אנת הו מלכא דיהודיא הו דין ענא ואמר לה אנת אמרת:
ואכלין הוו קרצוהי רבי כהנא בסגיאתא:
הו דין פילטוס תוב שאלה ואמר לה לא מפנא אנת פתגמא חזי כמא מסהדין עליך:
הו דין ישוע מדם פתגמא לא יהב איכנא דנתדמר פילטוס:
מעד הוא דין בכל עאדא למשרא להון אסירא חד אינא דשאלין:
ואית הוא חד דמתקרא בר-אבא דאסיר הוא עם עבדי אסטסין הנון דקטלא באסטסין עבדו:
וקעו עמא ושריו למשאל איך דמעד הוא עבד להון:
הו דין פילטוס ענא ואמר צבין אנתון אשרא לכון מלכא דיהודיא:
ידע הוא גיר פילטוס דמן חסמא אשלמוהי רבי כהנא:
רבי כהנא דין יתיראית חפטו לכנשא דלבר-אבא נשרא להון:
הו דין פילטוס אמר להון מנא הכיל צבין אנתון אעבד להנא דקרין אנתון מלכא דיהודיא:
הנון דין תוב קעו זקופיהי:
הו דין פילטוס אמר להון מנא גיר דביש עבד והנון יתיראית קעין הוו זקופיהי:
פילטוס דין צבא דנעבד צבינא לכנשא ושרא להון לבר-אבא ואשלם להון לישוע כד מנגד דנזדקף:
אסטרטיוטא דין אובלוהי לגו דרתא דאיתיה פרטורין וקרו לכלה אספיר:
ואלבשוהי ארגונא וגדלו סמו לה כלילא דכובא:
ושריו למשאל בשלמה שלם מלכא דיהודיא:
ומחין הוו לה על רשה בקניא ורקין הוו באפוהי וברכין הוו על בורכיהון וסגדין לה:
וכד בזחו בה אשלחוהי ארגונא ואלבשוהי מאנוהי ואפקוהי דנזקפוניהי:
ושחרו חד דעבר הוא שמעון קוריניא דאתא הוא מן קריתא אבוהי דאלכסנדרוס ודרופוס דנשקול זקיפה:
ואיתיוהי לגגולתא דוכתא דמתפשקא קרקפתא:
ויהבו לה למשתא חמרא דחליט בה מורא הו דין לא נסב:
וכד זקפוהי פלגו מאנוהי וארמיו עליהון פסא מנו מנא נסב:
אית הוא דין שעא תלת כד זקפוהי:
וכתיבא הות עלתא דמותה בכתבא הנא הו מלכא דיהודיא:
וזקפו עמה תרין לסטיא חד מן ימינה וחד מן סמלה:
ושלם כתבא דאמר דעם עולא אתחשב:
ואף אילין דין דעברין הוו מגדפין הוו עלוהי ומנידין רשיהון ואמרין און שרא היכלא ובנא לה לתלתא יומין:
פצא נפשך וחות מן זקיפא:
והכנא אף רבי כהנא גחכין הוו חד עם חד וספרא ואמרין אחרנא אחי נפשה לא משכח למחיו:
משיחא מלכה דאיסריל נחות השא מן זקיפא דנחזא ונהימן בה ואף הנון דין דזקיפין הוו עמה מחסדין הוו לה:
וכד הוי שת שעין הוא חשוכא על כלה ארעא עדמא לשעא תשע:
ובתשע שעין קעא ישוע בקלא רמא ואמר איל איל למנא שבקתני דאיתיה אלהי אלהי למנא שבקתני:
ואנשין דשמעו מן הנון דקימין אמרין הוו לאליא קרא:
רהט דין חד ומלא אספוגא חלא ואסר בקניא דנשקיוהי ואמרו שבוקו נחזא אן אתא אליא מחת לה:
הו דין ישוע קעא בקלא רמא ושלם:
ואפי תרעא דהיכלא אצטרי לתרין מן לעל עדמא לתחת:
כד חזא דין קנטרונא הו דקאם הוא לותה דהכנא קעא ושלם אמר שריראית הנא גברא ברה הוא דאלהא:
אית הוי דין אף נשא מן רוחקא דחזין הוי מרים מגדליתא ומרים אמה דיעקוב זעורא ודיוסא ושלום:
הנין דכד הו בגלילא נקיפן הוי לה ומשמשן לה ואחרניתא סגיאתא דסלק הוי עמה לאורשלם:
וכד הוא רמשא דערובתא דאיתיה קדם שבתא:
אתא יוסף הו דמן רמתא מיקרא בולוטא אינא דאף הו מסכא הוא למלכותא דאלהא ואמרח ועל לות פילטוס ושאל פגרה דישוע:
פילטוס דין תמה דאן מן כדו מית וקרא לקנטרונא ושאלה דאן מן קדם עדנא מית:
וכד ילף יהב פגרה ליוסף:
וזבן יוסף כתנא ואחתה וכרכה בה וסמה בקברא דנקיר הוא בשועא ועגל כאפא על תרעה דקברא:
מרים דין מגדליתא ומרים הי דיוסא חזי איכא דאתתסים:
וכד עברת שבתא מרים מגדליתא ומרים דיעקוב ושלום זבן הרומא דנאתין נמשחניהי:
בשפרא דין בחד בשבא אתי לבית קבורא כד דנח שמשא:
ואמרן הוי בנפשהין מן דין עגל לן כאפא מן תרעא דבית קבורא:
וחר חזי דמעגלא הי כאפא רבא הות גיר טב:
ועלין לבית קבורא וחזי עלימא דיתב מן ימינא ועטיף אסטלא חורתא ותמה:
הו דין אמר להין לא תדחלן לישוע נצריא בעין אנתין הו דאזדקף קם לה לא הוא תנן הא דוכתא איכא דסים הוא:
אלא זלין אמרין לתלמידוהי ולכאפא דהא קדם לכון לגלילא תמן תחזוניהי איכנא דאמר לכון:
וכד שמע ערק ונפק מן קברא אחיד הוא להין גיר תהרא ורתיתא ולאנש מדם לא אמרין דחילן הוי גיר:
בשפרא דין בחד בשבא קם ואתחזי לוקדם למרים מגדליתא הי דשבעא שאדין אפק הוא מנה:
והי אזלת סברת להנון דעמה הוו דאבילין הוו ובכין:
והנון כד שמעו דאמרן דחי ואתחזי להין לא הימנו אנין:
בתר הלין אתחזי לתרין מנהון בדמותא אחרתא כד מהלכין ואזלין לקריתא:
והנון אזלו אמרו לשרכא אף לא להנון הימנו:
אחרית דין אתחזי לחדעסר כד סמיכין וחסד לחסירות הימנותהון ולקשיות לבהון דלהנון דחזאוהי דקם לא הימנו:
ואמר להון זלו לעלמא כלה ואכרזו סברתי בכלה בריתא:
אינא דמהימן ועמד חיא ואינא דלא מהימן מתחיב:
אתותא דין לאילין דמהימנין הלין נקפן בשמי שאדא נפקון ובלשנא חדתא נמללון:
וחוותא נשקלון ואן סמא דמותא נשתון לא נהר אנון ואידיהון נסימון על כריהא ונתחלמון:
ישוע דין מרן מן בתר דמלל עמהון לשמיא סלק ויתב מן ימינא דאלהא:
הנון דין נפקו ואכרזו בכל דוכא ומרן מעדר הוא להון ומשר מליהון באתותא דעבדין הוו:
מטל דסגיאא צבו דנכתבון תשעיתא דסוערנא אילין דחנן מפסין חנן בהון:
איך מדם דאשלמו לן הנון דמן קדים הוו חזיא ומשמשנא דילה דמלתא:
אתחזי אף לי מטל דקריב הוית יציפאית לכלהון דכל מדם בטכסה אכתוב לך נציחא תאופילא:
דתדע שררא דמלא דאתתלמדת להין:
הוא ביומתה דהרודס מלכא דיהודא כהנא חד דשמה הוא זכריא מן תשמשתא דבית אביא ואנתתה מן בנתה דאהרון שמה הוא אלישבע:
תריהון דין זדיקין הוו קדם אלהא ומהלכין בכלהון פוקדנוהי ובכאנותה דמריא דלא עדלי:
ברא דין לית הוא להון מטל דאלישבע עקרתא הות ותריהון סגיאי ביומתהון הוו:
הוא הוא דין כד מכהן הוא בטכסא דתשמשתה קדם אלהא:
בעידא דכהנותא מטיהי דנסים בסמא ועל להיכלה דמריא:
וכלה כנשא דעמא מצלא הוא לבר בעדנא דבסמא:
ואתחזי לה לזכריא מלאכא דמריא דקאם מן ימינא דמדבחא דבסמא:
ואשתגש זכריא כד חזיהי ודחלתא נפלת עלוהי:
ואמר לה מלאכא לא תדחל זכריא מטל דאשתמעת צלותך ואנתתך אלישבע תאלד לך ברא ותקרא שמה יוחנן:
ותהוא לך חדותא וארוזא וסגיאא נחדון במולדה:
נהוא גיר רב קדם מריא וחמרא ושכרא לא נשתא ורוחא דקודשא נתמלא עד הו בכרסא דאמה:
וסגיאא מן בני איסריל נפנא לות מריא אלההון:
והו נאזל קדמוהי ברוחא ובחילא דאליא נביא דנפנא לבא דאבהא על בניא ולאילין דלא מתטפיסין לידעתא דכאנא ונטיב למריא עמא גמירא:
ואמר זכריא למלאכא איכנא אדע הדא אנא גיר איתי סבא ואנתתי סגיאת ביומתה הי:
וענא מלאכא ואמר לה אנא אנא גבריאיל דקאם אנא קדם אלהא ואשתלחת דאמלל עמך ואסברך הלין:
מכיל תהוא שתיק ולא תשכח לממללו עדמא ליומא דהלין נהוין על דלא הימנת למלי הלין דמתמלין בזבנהין:
עמא דין קאם הוא ומסכא לזכריא ותמיהין הוו על תוחרתה דבהיכלא:
כד נפק דין זכריא לא משכח הוא דנמלל עמהון ואסתכלו דחזוא חזא בהיכלא והו מרמז רמז הוא להון וקוי כד חרש:
וכד אתמליו יומתא דתשמשתה אזל לביתה:
והוא מן בתר יומתא הנון בטנת אלישבע אנתתה ומטשיא הות נפשה ירחא חמשא ואמרא הות:
דהלין עבד לי מריא ביומתא דחר בי למסב חסדי דבית בני אנשא:
בירחא דין דשתא אשתלח גבריאיל מלאכא מן לות אלהא לגלילא למדינתא דשמה נצרת:
לות בתולתא דמכירא לגברא דשמה יוסף מן ביתה דדויד ושמה לבתולתא מרים:
ועל לותה מלאכא ואמר לה שלם לכי מלית טיבותא מרן עמכי בריכת בנשא:
הי דין כד חזת אתרהבת במלתה ומתחשבא הות דמנא הו שלמא הנא:
ואמר לה מלאכא לא תדחלין מרים אשכחתי גיר טיבותא לות אלהא:
הא גיר תקבלין בטנא ותאלדין ברא ותקרין שמה ישוע:
הנא נהוא רב וברה דעליא נתקרא ונתל לה מריא אלהא כורסיה דדויד אבוהי:
ונמלך על ביתה דיעקוב לעלם ולמלכותה סוף לא נהוא:
אמרא מרים למלאכא איכנא תהוא הדא דגברא לא חכים לי:
ענא מלאכא ואמר לה רוחא דקודשא תאתא וחילה דעליא נגן עליכי מטל הנא הו דמתילד בכי קדישא הו וברה דאלהא נתקרא:
והא אלישבע אחינתכי אף הי בטנא ברא בסיבותה והנא ירחא דשתא לה להי דמתקריא עקרתא:
מטל דלא עטל לאלהא מדם:
אמרא מרים הא אנא אמתה דמריא נהוא לי איך מלתך ואזל מלאכא מן לותה:
קמת דין מרים בהון ביומתא הנון ואזלת בטילאית לטורא למדינתא דיהוד:
ועלת לביתה דזכריא ושאלת שלמה דאלישבע:
והוא דכד שמעת אלישבע שלמה דמרים דץ עולא בכרסה ואתמלית אלישבע רוחא דקודשא:
וקעת בקלא רמא ואמרת למרים מברכתא אנתי בנשא ומברך הו פארא דבכרסכי:
אימכא לי הדא דאמה דמרי תאתא לותי:
הא גיר כד נפל קלא דשלמכי באדני בחדותא רבתא דץ עולא בכרסי:
וטוביה לאידא דהימנת דהוא שולמא לאילין דאתמלל עמה מן לות מריא:
ואמרת מרים מורבא נפשי למריא:
וחדית רוחי באלהא מחיני:
דחר במוככא דאמתה הא גיר מן השא טובא נתלן לי שרבתא כלהין:
דעבד לותי רורבתא הו דחילתן וקדיש שמה:
וחננה לדרא ושרבתא על אילין דדחלין לה:
עבד זכותא בדרעה ובדר חתירי בתרעיתא דלבהון:
סחף תקיפא מן כורסותא וארים מכיכא:
כפנא סבע טבתא ועתירא שרא ספיקאית:
עדר לאיסריל עבדה ואתדכר חננה:
איך דמלל עם אבהין עם אברהם ועם זרעה לעלם:
קוית דין מרים לות אלישבע איך ירחא תלתא והפכת לביתה:
אלישבע דין הוא הוא לה זבנא דתאלד וילדת ברא:
ושמעו שבביה ובני טוהמה דאסגי אלהא חננה לותה וחדין הוו עמה:
והוא ליומא דתמניא ואתו למגזרה לטליא וקרין הוו לה בשמא דאבוהי זכריא:
וענת אמה ואמרא להון לא הכנא אלא נתקרא יוחנן:
ואמרו לה דלית אנש בשרבתכי דמתקרא בשמא הנא:
ורמזו לאבוהי דאיכנא צבא דנשמיוהי:
ושאל פנקיתא וכתב ואמר יוחנן הו שמה ואתדמרו כלנש:
ומחדא אתפתח פומה ולשנה ומלל וברך לאלהא:
והות דחלתא על כלהון שבביהון ובכלה טורא דיהוד הלין מתמללן הוי:
וכלהון דשמעו מתחשבין הוו בלבהון ואמרין מנא כי נהוא טליא הנא ואידה דמריא אית הות עמה:
ואתמלי זכריא אבוהי רוחא דקודשא ואתנבי ואמר:
מברך הו מריא אלהה דאיסריל דסער עמה ועבד לה פורקנא:
ואקים לן קרנא דפורקנא בביתה דדויד עבדה:
איך דמלל בפומא דנביוהי קדישא דמן עלם:
דנפרקן מן בעלדבבין ומן אידא דכלהון סנאין:
ועבד חננה עם אבהין ועהד לדיתקוהי קדישתא:
ומומתא דימא לאברהם אבון דנתל לן:
דנתפרק מן אידא דבעלדבבין ודלא דחלא נפלוח קדמוהי:
כלהון יומתן בכאנותא ובזדיקותא:
ואנת טליא נביה דעליא תתקרא תאזל גיר קדם פרצופה דמריא דתטיב אורחה:
דנתל מדעא דחיא לעמה בשובקנא דחטהיהון:
ברחמא דחננא דאלהן דבהון נסערן דנחא מן רומא:
למנהרו לאילין דבחשוכא ובטללא דמותא יתבין דנתרוץ רגלין באורחא דשלמא:
טליא דין רבא הוא ומתחיל ברוחא ובחורבא איתוהי הוא עדמא ליומא דתחויתה דלות איסריל:
הוא דין ביומתא הנון ונפק פוקדנא מן אגוסטוס קסר דנתכתב כלה עמא דאוחדנה:
הדא מכתבנותא קדמיתא הות בהגמנותא דקורינוס בסוריא:
ואזל הוא כלנש דנתכתב במדינתה:
סלק הוא דין אף יוסף מן נצרת מדינתא דגלילא ליהוד למדינתה דדויד דמתקריא בית-לחם מטל דאיתוהי הוא מן ביתה ומן שרבתה דדויד:
עם מרים מכירתה כד בטנא דתמן נתכתב:
והוא דכד תמן אנון אתמליו יומתה דתאלד:
וילדת ברה בוכרא וכרכתה בעזרורא וארמיתה באוריא מטל דלית הוא להון דוכתא איכא דשרין הוו:
רעותא דין אית הוו בה באתרא דשרין הוו תמן ונטרין מטרתא דלליא על מרעיתהון:
והא מלאכא דאלהא אתא לותהון ותשבוחתה דמריא אנהרת עליהון ודחלו דחלתא רבתא:
ואמר להון מלאכא לא תדחלון הא גיר מסבר אנא לכון חדותא רבתא דתהוא לכלה עלמא:
אתילד לכון גיר יומנא פרוקא דאיתוהי מריא משיחא במדינתה דדויד:
והדא לכון אתא משכחין אנתון עולא דכריך בעזרורא וסים באוריא:
ומן שלי אתחזיו עם מלאכא חילותא סגיאא דשמיא כד משבחין לאלהא ואמרין:
תשבוחתא לאלהא במרומא ועל ארעא שלמא וסברא טבא לבני אנשא:
והוא דכד אזלו מן לותהון מלאכא לשמיא מללו רעותא חד עם חד ואמרין נרדא עדמא לבית-לחם ונחזא למלתא הדא דהות איך דמריא אודע לן:
ואתו מסרהבאית ואשכחו למרים וליוסף ולעולא דסים באוריא:
וכד חזו אודעו למלתא דאתמללת עמהון עלוהי על טליא:
וכלהון דשמעו אתדמרו על אילין דאתמלל להון מן רעותא:
מרים דין נטרא הות כלהין מלא הלין ומפחמא בלבה:
והפכו רעותא הנון כד משבחין ומהללין לאלהא על כל דחזו ושמעו איכנא דאתמלל עמהון:
וכד מלו תמניא יומין דנתגזר טליא אתקרי שמה ישוע דאתקרי מן מלאכא קדם דנתבטן בכרסא:
וכד אתמליו יומתא דתדכיתהון איך נמוסא דמושא אסקוהי לאורשלם דנקימוניהי קדם מריא:
איך דכתיב בנמוסא דמריא דכל דכרא פתח מרבעא קדישא דמריא נתקרא:
ודנתלון דבחתא איכנא דאמיר בנמוסא דמריא זוגא דשופנינא או תרין פרוגא דיונא:
גברא דין חד אית הוא באורשלם שמה הוא שמעון וגברא הנא כאין הוא וזדיק ומסכא הוא לבויאה דאיסריל ורוחא דקודשא אית הות עלוהי:
ואמיר הוא לה מן רוחא דקודשא דלא נחזא מותא עדמא דנחזא למשיחה דמריא:
הו הנא אתא הוא ברוחא להיכלא וכד מעלין לה אבהוהי לישוע טליא דנעבדון חלפוהי איכנא דפקיד בנמוסא:
קבלה על דרעוהי וברך לאלהא ואמר:
מכיל שרא אנת לה לעבדך מרי איך מלתך בשלמא:
דהא חזי עיני חננך:
הו דטיבת בפרצופא דכלהין אמותא:
נוהרא לגלינא דעממא ושובחא לעמך איסריל:
יוסף דין ואמה תמיהין הוו על אילין דמתמללן הוי עלוהי:
וברך אנון שמעון ואמר למרים אמה הא הנא סים למפולתא ולקימא דסגיאא באיסריל ולאתא דחרינא:
ובנפשכי דין דילכי תעבר רומחא איך דנתגלין מחשבתא דלבותא דסגיאא:
וחנא דין נביתא ברתה דפנואיל מן שבטא דאשיר אף הי קשישת ביומתה הות ושבע שנין עם בעלה חית מן בתולותה:
והות ארמלתא איך שנין תמנאין וארבע ולא פרקא הות מן היכלא ובצומא ובצלותא פלחא הות באיממא ובלליא:
ואף הי קמת בה בשעתא ואודית למריא וממללא הות עלוהי עם כלנש דמסכא הוא לפורקנה דאורשלם:
וכד שלמו כל מדם איך דבנמוסא דמריא הפכו לגלילא לנצרת מדינתהון:
טליא דין רבא הוא ומתחיל ברוחא ומתמלא חכמתא וטיבותא דאלהא אית הות עלוהי:
ואנשוהי בכל שנא אזלין הוו לאורשלם בעדעדא דפצחא:
וכד הוא בר שנין תרתעסרא סלקו איכנא דמעדין הוו לעדעדא:
וכד שלמו יומתא הפכו להון ישוע דין טליא פש לה באורשלם ויוסף ואמה לא ידעו:
סברין הוו גיר דעם בני לויתהון הו וכד אתו מרדא יומא חד בעאוהי לות אנשותהון ולות מן דידע להון:
ולא אשכחוהי והפכו להון תוב לאורשלם ובעין הוו לה:
ומן בתר תלתא יומין אשכחוהי בהיכלא כד יתב מצעת מלפנא ושמע מנהון ומשאל להון:
ותמיהין הוו כלהון אילין דשמעין הוו לה בחכמתה ובפתגמוהי:
וכד חזאוהי תמהו ואמרת לה אמה ברי למנא עבדת לן הכנא דהא אבוך ואנא בטורפא סגיאא בעין הוין לך:
אמר להון מנא בעין הויתון לי לא ידעין אנתון דבית אבי ולא לי דאהוא:
הנון דין לא אשתודעו למלתא דאמר להון:
ונחת עמהון ואתא לנצרת ומשתעבד הוא להון אמה דין נטרא הות כלהין מלא בלבה:
ישוע דין רבא הוא בקומתה ובחכמתה ובטיבותא לות אלהא ובנינשא:
בשנת חמשעסרא דין דמלכותה דטיבריוס קסר בהגמנותא דפנטיוס-פילטוס ביהוד כד רשא רביעיא הרודס בגלילא ופיליפוס אחוהי רשא רביעיא באיטוריא ובאתרא דטרכונא ולוסניא רשא רביעיא דאבילינא:
ברבות כהנותא דחנן ודקיפא הות מלתא דאלהא על יוחנן בר זכריא בחורבא:
ואתא בכלה אתרא דחדרי יורדנן כד מכרז מעמודיתא דתיבותא לשובקנא דחטהא:
איכנא דכתיב בכתבא דמלא דאשעיא נביא דאמר קלא דקרא בחורבא טיבו אורחה דמריא ותרוצו בפקעתא שבילא לאלהן:
כלהון נחלא נתמלון וכלהון טורא ורמתא נתמככון ונהוא ערמא לשפיא ואתרא עסקא לפקעתא:
ונחזא כל בסר חיא דאלהא:
ואמר הוא לכנשא אילין דאתין הוו לותה למעמד ילדא דאכדנא מנו חויכון למערק מן רוגזא דעתיד:
עבדו הכיל פארא דשוין לתיבותא ולא תשרון למאמר בנפשכון דאבא אית לן אברהם אמר אנא לכון גיר דמן הלין כאפא משכח אלהא למקמו בניא לאברהם:
הא דין נרגא סים על עקרא דאילנא כל אילנא הכיל דפארא טבא לא עבד מתפסק ובנורא נפל:
ומשאלין הוו לה כנשא ואמרין מנא הכיל נעבד:
ענא ואמר להון מן דאית לה תרתין כותינין נתל למן דלית לה ומן דאית לה סיברתא הכנא נעבד:
ואתו אף מכסא למעמד ואמרין לה מלפנא מנא נעבד:
הו דין אמר להון לא תתבעון מדם יתיר על מא דפקיד לכון למתבע:
ומשאלין הוו לה פלחי אסטרטיא ואמרין מנא נעבד אף חנן אמר להון לא באנש תתטגרון ולאנש לא תעשקון ונספקן לכון אפסוניתכון:
כד דין מסבר הוא עמא על יוחנן וכלהון מתחשבין הוו בלבהון דדלמא הויו משיחא:
ענא יוחנן ואמר להון אנא הא מעמד אנא לכון במיא אתא דין הו דחילתן מני הו דלא שוא אנא דאשרא ערקא דמסנוהי הו נעמדכון ברוחא דקודשא ובנורא:
הו דאחיד רפשא באידה ומדכא אדרוהי וחטא כנש לאוצרוהי ותבנא נוקד בנורא דלא דעכא:
אף אחרניתא דין סגיאתא מלף הוא ומסבר לעמא:
הרודס דין טטררכא מטל דמתכסס הוא מן יוחנן על הרודיא אנתת פיליפוס אחוהי ועל כלהין בישתא דעבד הוא:
אוסף אף הדא על כלהין וחבשה ליוחנן בית אסירא:
הוא דין כד עמד כלה עמא ואף ישוע עמד וכד מצלא אתפתחו שמיא:
ונחתת רוחא דקודשא עלוהי בדמות גושמא דיונא וקלא הוא מן שמיא דאמר אנת הו ברי חביבא דבך אצטבית:
הו דין ישוע איתוהי הוא איך בר שנין תלתין ומסתבר הוא בר יוסף בר הלי:
בר מטתת בר לוי בר מלכי בר יאני בר יוסף:
בר מתתא בר עמוץ בר נחום בר חסלי בר נגי:
בר מאת בר מטת בר שמעי בר יוסף בר יהודא:
בר יוחנן בר רסא בר זורבבל בר שלתאיל בר נרי:
בר מלכי בר אדי בר קוסם בר אלמודד בר עיר:
בר יוסא בר אליעזר בר יורם בר מתיתא בר לוי:
בר שמעון בר יהודא בר יוסף בר יונם בר אליקים:
בר מליא בר מאני בר מטתא בר נתן בר דויד:
בר אישי בר עוביד בר בעז בר סלמון בר נחשון:
בר עמינדב בר ארם בר חצרון בר פרץ בר יהודא:
בר יעקוב בר איסחק בר אברהם בר תרח בר נחור:
בר סרוג בר ארעו בר פלג בר עבר בר שלח:
בר קינן בר ארפכשר בר שים בר נוח בר למך:
בר מתושלח בר חנוך בר ירד בר מהללאיל בר קינן:
בר אנוש בר שית בר אדם דמן אלהא:
ישוע דין כד מלא רוחא דקודשא הפך מן יורדנן ודברתה רוחא לחורבא:
יומתא ארבעין דנתנסא מן אכלקרצא ולא לעס מדם בהנון יומתא וכד שלם אנון לחרתא כפן:
ואמר לה אכלקרצא אן ברה אנת דאלהא אמר לכאפא הדא דתהוא לחמא:
ענא ישוע ואמר לה כתיב הו דלא הוא בלחמא בלחוד חיא ברנשא אלא בכל פתגם דאלהא:
ואסקה סטנא לטורא רמא וחויה כלהין מלכותא דארעא בעדנא זעורא:
ואמר לה אכלקרצא לך אתל שולטנא הנא כלה ושובחה דלי משלם ולמן דאצבא יהב אנא לה:
אן הכיל תסגוד קדמי דילך נהוא כלה:
ענא ישוע ואמר לה כתיב הו דלמריא אלהך תסגוד ולה בלחודוהי תפלוח:
ואיתיה לאורשלם ואקימה על כנפא דהיכלא ואמר לה אן ברה אנת דאלהא ארמא נפשך מכא לתחת:
כתיב גיר דלמלאכוהי נפקד עליך דננטרונך:
ועל דרעיהון נשקלונך דלא תתקל רגלך בכאפא:
ענא דין ישוע ואמר לה אמיר הו דלא תנסא למריא אלהך:
וכד שלם אכלקרצא כלהון נסיונוהי פרק מן לותה עד זבנא:
והפך ישוע בחילא דרוחא לגלילא ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהון:
והו מלף הוא בכנושתהון ומשתבח הוא מן כל אנש:
ואתא לנצרת איכא דאתרבי ועל איכנא דמעד הוא לכנושתא ביומא דשבתא וקם למקרא:
ואתיהב לה ספרא דאשעיא נביא ופתח ישוע ספרא ואשכח דוכתא איכא דכתיב:
רוחה דמריא עלי ומטל הדא משחני למסברו למסכנא ושלחני למאסיו לתבירי לבא ולמכרזו לשביא שובקנא ולעוירא חזיא ולמשררו לתבירא בשובקנא:
ולמכרזו שנתא מקבלתא למריא:
וכרך ספרא ויהבה למשמשנא ואזל יתב כלהון דין דבכנושתא עיניהון חירן הוי בה:
ושרי למאמר לותהון דיומנא אשתלם כתבא הנא באדניכון:
וסהדין הוו לה כלהון ומתדמרין הוו במלא דטיבותא דנפקן הוי מן פומה ואמרין הוו לא הוא הנא בר יוסף:
אמר להון ישוע כבר תאמרון לי מתלא הנא אסיא אסא נפשך וכל דשמען דעבדת בכפרנחום עבד אף הרכא במדינתך:
הו דין אמר אמין אמר אנא לכון דלית נביא דמתקבל במדינתה:
שררא גיר אמר אנא לכון דסגי ארמלתא אית הוי באיסריל ביומי אליא נביא כד אתתחדו שמיא שנין תלת וירחא שתא והוא כפנא רבא בכלה ארעא:
ולות חדא מנהין לא אשתדר אליא אלא לצרפת דצידן לות אנתתא ארמלתא:
וסגיאא גרבא אית הוו בית איסריל ביומי אלישע נביא וחד מנהון לא אתדכי אלא אן נעמן ארמיא:
וכד שמעו הלין הנון דבכנושתא אתמליו חמתא כלהון:
וקמו אפקוהי לבר מן מדינתא ואיתיוהי עדמא לגבינא דטורא הו דמדינתהון בניא הות עלוהי דנשדוניהי מן שקיפא:
הו דין עבר בינתהון ואזל:
ונחת לכפרנחום מדינתא דגלילא ומלף הוא להון בשבא:
ותמיהין הוו ביולפנה דמשלטא הות מלתה:
ואית הוא בכנושתא גברא דאית הוא בה רוחא דשאדא טנפא וזעק בקלא רמא:
ואמר שבוקיני מא לן ולך ישוע נצריא אתית למובדותן ידע אנא לך מן אנת קדישה דאלהא:
וכאא בה ישוע ואמר סכור פומך ופוק מנה ושדיהי שאדא במצעתא ונפק מנה כד לא סרח בה מדם:
ותמהא רבא אחד לכלנש וממללין הוו עם חדדא ואמרין מנא הי כי מלתא הדא דבשולטנא ובחילא פקדא לרוחא טנפתא ונפקן:
ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהון:
וכד נפק ישוע מן כנושתא על לביתה דשמעון וחמתה דשמעון אליצא הות באשתא רבתא ובעו מנה מטלתה:
וקם לעל מנה וכאא באשתה ושבקתה ומחדא קמת ומשמשא הות להון:
מערבי שמשא דין כלהון אילין דאית הוא להון כריהא דכריהין בכורהנא משחלפא איתיו אנון לותה הו דין על חד חד מנהון אידה סאם הוא ומאסא הוא להון:
ונפקין הוו אף שאדא מן סגיאא כד מזעקין ואמרין דאנת הו משיחא ברה דאלהא וכאא הוא בהון ולא שבק הוא להון דנאמרון דידעין דהויו משיחא:
ולצפרה דיומא נפק אזל לה לאתרא חורבא וכנשא בעין הוו לה ואתו עדמא לותה ואחדוהי דלא נאזל לה מן לותהון:
הו דין ישוע אמר להון דאף למדינתא אחרניתא ולא לי למסברו מלכותה דאלהא דעל הדא הו אשתדרת:
והו מכרז הוא בכנושתא דגלילא:
הוא דין כד כנש עלוהי כנשא למשמע מלתא דאלהא והו קאם הוא על יד ימתא דגנסר:
חזא ספינא תרתין דקימן על גנב ימתא וצידא דסלקו מנהין ומשיגין מצידתהון:
וחדא מנהין דשמעון הות כאפא וסלק ישוע יתב בה ואמר דנדברונה קליל מן יבשא למיא ויתב הוא ומלף מן ספינתא לכנשא:
וכד שתק מן ממללה אמר לשמעון דברו לעומקא וארמו מצידתכון לצידא:
ענא שמעון ואמר לה רבי לליא כלה לאין ומדם לא אחדן על מלתך דין רמא אנא מצידתא:
וכד הדא עבדו חבשו נונא סגיאא דטב ומצטריא הות מצידתהון:
ורמזו לחבריהון דבספינתא אחרתא דנאתון נעדרון אנון וכד אתו מלו אנין ספינא תרתיהין איך דקריבן הוי למטבע:
כד חזא דין שמעון כאפא נפל קדם רגלוהי דישוע ואמר לה בעא אנא מנך מרי פרוק לך מני דגברא אנא חטיא:
תמהא גיר אחדה הוא ולכלהון דעמה על צידא הו דנונא דצדו:
הכות דין אף ליעקוב וליוחנן בני זבדי דאיתיהון הוו שותפא דשמעון אמר דין ישוע לשמעון לא תדחל מן השא בני אנשא תהוא צאד לחיא:
וקרבו אנין ספינא לארעא ושבקו כל מדם ואתו בתרה:
וכד הוא ישוע בחדא מן מדינתא אתא גברא דמלא כלה גרבא חזא לישוע ונפל על אפוהי ובעא הוא מנה ואמר לה מרי אן צבא אנת משכח אנת למדכיותי:
ופשט אידה ישוע קרב לה ואמר לה צבא אנא אתדכא ובר שעתה אזל מנה גרבה ואתדכי:
ופקדה דלאנש לא תאמר אלא זל חוא נפשך לכהנא וקרב חלף תדכיתך איכנא דפקד מושא לסהדותהון:
ונפק עלוהי טבא יתיראית ומתכנש הוא עמא סגיאא למשמע מנה ולמתאסיו מן כורהניהון:
הו דין משנא הוא לדברא ומצלא:
והוא בחד מן יומתא כד מלף הוא ישוע יתבין הוו פרישא ומלפי נמוסא דאתו הוו מן כל קוריא דגלילא ודיהוד ודאורשלם וחילא דמריא איתוהי הוא למאסיותהון:
ואנשא איתיו בערסא גברא חד משריא ובעין הוו דנעלון נסימוניהי קדמוהי:
וכד לא אשכחו דאיכנא נעלוניהי מטל סוגאא דעמא סלקו להון לאגרא ושבוהי עם ערסה מן תטלילא למצעתא קדמוהי דישוע:
כד חזא דין ישוע הימנותהון אמר להו משריא גברא שביקין לך חטהיך:
ושריו ספרא ופרישא מתחשבין ואמרין מנו הנא דממלל גודפא מנו משכח למשבק חטהא אלא אן אלהא בלחוד:
ישוע דין ידע מחשבתהון וענא ואמר להון מנא מתחשבין אנתון בלבכון:
אידא פשיקא למאמר דשביקין לך חטהיך או למאמר קום הלך:
דתדעון דין דשליט הו ברה דאנשא בארעא דנשבוק חטהא אמר למשריא לך אמר אנא קום שקול ערסך וזל לביתך:
ומחדא קם לעניהון ושקל ערסה ואזל לביתה כד משבח לאלהא:
ותמהא אחד לכלנש ומשבחין הוו לאלהא ואתמליו דחלתא ואמרין דחזין יומנא תדמרתא:
בתר הלין נפק ישוע וחזא מכסא דשמה לוי דיתב בית מכסא ואמר לה תא בתרי:
ושבק כל מדם וקם אזל בתרה:
ועבד לה לוי בביתה קובלא רבא ואית הוא כנשא סגיאא דמכסא ודאחרנא דסמיכין הוו עמהון:
ורטנין הוו ספרא ופרישא ואמרין לתלמידוהי למנא עם מכסא וחטיא אכלין אנתון ושתין:
וענא ישוע ואמר להון לא מתבעא אסיא לחלימא אלא לאילין דביש ביש עבידין:
לא אתית דאקרא לזדיקא אלא לחטיא לתיבותא:
הנון דין אמרין לה למנא תלמידוהי דיוחנן צימין אמינאית ומצלין אף דפרישא דילך דין אכלין ושתין:
הו דין אמר להון לא משכחין אנתון לבנוהי דגנונא כמא דחתנא עמהון דתעבדון דנצומון:
נאתון דין יומתא כד נתתרים חתנא מנהון הידין נצומון בהנון יומתא:
ואמר להון מתלא דלא אנש קאד אורקעתא מן מאנא חדתא ורמא על מאנא בליא דלא לחדתא קאד ולבליא לא שלמא אורקעתא דמן חדתא:
ולא אנש רמא חמרא חדתא בזקא בליתא ואן דין לא מבזע חמרא חדתא לזקא והו חמרא מתאשד וזקא אבדן:
אלא חמרא חדתא בזקא חדתתא רמין ותריהון מתנטרין:
ולא אנש שתא חמרא עתיקא ומחדא בעא חדתא אמר גיר עתיקא בסים:
הוא דין בשבתא כד מהלך ישוע בית זרעא תלמידוהי מלגין הוו שבלא ופרכין באידיהון ואכלין:
אנשין דין מן פרישא אמרין להון מנא עבדין אנתון מדם דלא שליט למעבד בשבתא:
ענא ישוע ואמר להון ולא הדא קריתון מדם דעבד דויד כד כפן הו ואילין דעמה:
דעל לביתה דאלהא ולחמא דפתורה דמריא נסב אכל ויהב לאילין דעמה הו דלא שליט הוא למאכל אלא לכהנא בלחוד:
ואמר להון דמרה הו דשבתא ברה דאנשא:
הוא דין לשבתא אחרתא על לכנושתא ומלף הוא ואית הוא תמן גברא דאידה דימינא יבישא הות:
וספרא ופרישא נטרין הוו לה דאן הו דמאסא בשבתא דנשכחון נאכלון קרצוהי:
הו דין ידע מחשבתהון ואמר להו גברא דיבישא אידה קום תא לך למצעת כנושתא וכד אתא וקם:
אמר להון ישוע אשאלכון מנא שליט בשבתא דטב למעבד או דביש נפשא למחיו או למובדו:
וחר בהון בכלהון ואמר לה פשוט אידך ופשט ותקנת אידה איך חברתה:
הנון דין אתמליו חסמא וממללין הוו חד עם חד דמנא נעבדון לה לישוע:
הוא דין ביומתא הנון נפק ישוע לטורא למצליו ותמן אגה הוא בצלותה דאלהא:
וכד נגהת קרא לתלמידוהי וגבא מנהון תרעסר הנון דשליחא שמי אנון:
שמעון הו דשמי כאפא ואנדראוס אחוהי ויעקוב ויוחנן ופיליפוס ובר-תולמי:
ומתי ותאומא ויעקוב בר חלפי ושמעון דמתקרא טננא:
ויהודא בר יעקוב ויהודא סכריוטא הו דהוא משלמנא:
ונחת עמהון ישוע וקם בפקעתא וכנשא סגיאא דתלמידוהי וסוגאא דכנשא דעמא מן כלה יהוד ומן אורשלם ומן ספר ימא דצור ודצידן:
דאתו דנשמעון מלתה ודנתאסון מן כורהניהון ואילין דמתאלצין מן רוחא טנפתא ומתאסין הוו:
וכלה כנשא בעין הוו למתקרבו לה חילא גיר נפק הוא מנה ולכלהון מאסא הוא:
וארים עינוהי על תלמידוהי ואמר טוביכון מסכנא דדילכון הי מלכותא דאלהא:
טוביכון אילין דכפנין השא דתסבעון טוביכון לדבכין השא דתגחכון:
טוביכון מא דסנין לכון בנינשא ומפרשין לכון ומחסדין לכון ומפקין שמכון איך בישא חלף ברה דאנשא:
חדו בהו יומא ודוצו דאגרכון סגי בשמיא הכנא גיר עבדין הוו אבהתהון לנביא:
ברם וי לכון עתירא דקבלתון בויאכון:
וי לכון סבעא דתכפנון וי לכון לדגחכין השא דתבכון ותתאבלון:
וי לכון כד נהוון אמרין עליכון בני אנשא דשפיר הכנא גיר עבדין הוו לנביא דדגלותא אבהתהון:
לכון דין אמר אנא לדשמעין אחבו לבעלדבביכון ועבדו דשפיר לאילין דסנין לכון:
וברכו לאילין דליטין לכון וצלו על אילין דדברין לכון בקטירא:
ולדמחא לך על פכך קרב לה אחרנא ומן מן דשקל מרטוטך לא תכלא אף כותינך:
לכל דשאל לך הב לה ומן מן דשקל דילך לא תתבע:
ואיכנא דצבין אנתון דנעבדון לכון בני אנשא הכות עבדו להון אף אנתון:
אן גיר מחבין אנתון לאילין דמחבין לכון אידא הי טיבותכון אף גיר חטיא לאילין דמחבין להון רחמין:
ואן עבדין אנתון דטב לאילין דמטאבין לכון אידא הי טיבותכון אף חטיא גיר הכנא עבדין:
ואן מוזפין אנתון למן דסברין אנתון דתתפרעון מנה אידא הי טיבותכון אף חטיא גיר לחטיא מוזפין דהכות נתפרעון:
ברם אחבו לבעלדבביכון ואטאבו להון ואוזפו ולא תפסקון סברא דאנש ונהוא סגי אגרכון ותהוון בנוהי דרמא דהו בסים הו על בישא ועל כפורא:
הוו הכיל מרחמנא איכנא דאף אבוכון מרחמנא הו:
לא תדונון ולא מתתדינין אנתון לא תחיבון ולא מתחיבין אנתון שרו ותשתרון:
הבו ומתיהב לכון בכילתא טבתא ורקיעתא ומשפעתא נרמון בעוביכון בהי גיר כילתא דמכילין אנתון מתתכיל לכון:
ואמר הוא להון מתלא למא משכח סמיא לסמיא למדברו לא תריהון בגומצא נפלין:
לית תלמידא דיתיר מן רבה כלנש גיר דגמיר נהוא איך רבה:
מנא דין חזא אנת גלא דבעינה דאחוך קריתא דין דבעינך לא מתחזיא לך:
או איכנא משכח אנת למאמר לאחוך אחי שבוק אפק גלא מן עינך דהא קריתא דבעינך דילך לא מתחזיא לך נסב באפא אפק לוקדם קריתא מן עינך והידין נתחזא לך למפקו גלא מן עינה דאחוך:
לא אית אילנא טבא דעבד פארא בישא אף לא אילנא בישא דעבד פארא טבא:
כל אילנא גיר מן פארוהי הו מתידע לא גיר לקטין מן כובא תאנא אף לא מן סניא קטפין ענבא:
גברא טבא מן סימתא טבתא דבלבה מפק טבתא וגברא בישא מן סימתא בישתא דבלבה מפק בישתא מן תותרי לבא גיר ממללן ספותא:
מנא קרין אנתון לי מרי מרי ומדם דאמר אנא לא עבדין אנתון:
כל אנש דאתא לותי ושמע מלי ועבד להין אחויכון למנא דמא:
דמא לגברא דבנא ביתא וחפר ועמק וסם שתאסא על שועא כד הוא דין מלאא אתטרי מלאא בביתא הו ולא אשכח דנזיעיוהי סימא הות גיר שתאסתה על שועא:
והו דשמע ולא עבד דמא לגברא דבנא ביתה על עפרא דלא שתאסתא וכד אתטרי בה נהרא בר שעתה נפל והות מפולתה רבא דביתא הו:
וכד שלם מלא כלהין למשמעתה דעמא על ישוע לכפרנחום:
עבדה דין דקנטרונא חד עביד הוא בישאית אינא דיקיר הוא עלוהי וקריב הוא לממת:
ושמע על ישוע ושדר לותה קשישא דיהודיא ובעא הוא מנה איך דנאתא נחא לעבדה:
הנון דין כד אתו לות ישוע בעין הוו מנה בטילאית ואמרין שוא הו דתעבד לה הדא:
רחם גיר לעמן ואף בית כנושתא הו בנא לן:
ישוע דין אזל הוא עמהון כד דין לא סגי רחיק מן ביתא שדר לותה קנטרונא רחמוהי ואמר לה מרי לא תעמל לא גיר שוא אנא דתעול תחית מטללי:
מטל הו אנא לא שוית דלותך אתא אלא אמר במלתא ונתאסא טליי:
אף אנא גיר גברא אנא דמשעבד אנא תחית שולטנא ואית תחית אידי אסטרטיוטא ואמר אנא להנא דזל ואזל ולאחרנא דתא ואתא ולעבדי עבד הדא ועבד:
כד שמע דין ישוע הלין אתדמר בה ואתפני ואמר לכנשא דאתא בתרה אמר אנא לכון דאף לא בית איסריל אשכחת איך הדא הימנותא:
והפכו הנון דאשתדרו לביתא ואשכחו לעבדא הו דכריה הוא כד חלים:
והוא ליומא דבתרה אזל הוא למדינתא דשמה נאין ותלמידוהי עמה וכנשא סגיאא:
וכד קרב לתרעא דמדינתא חזא כד מלוין מיתא דיחידיא הוא לאמה והי אמה ארמלתא הות וכנשא סגיאא דבני מדינתא עמה:
חזה דין ישוע ואתרחם עליה ואמר לה לא תבכין:
ואזל קרב לערסא והנון דשקילין הוו לה קמו ואמר עלימא לך אמר אנא קום:
ויתב הו מיתא ושרי לממללו ויהבה לאמה:
ואחדת דחלתא לאנשא כלהון ומשבחין הוו לאלהא ואמרין דנביא רבא קם בן וסער אלהא לעמה:
ונפקת עלוהי מלתא הדא בכלה יהוד ובכלה אתרא דחדריהון:
ואשתעיו ליוחנן תלמידוהי הלין כלהין:
וקרא יוחנן לתרין מן תלמידוהי ושדר אנון לות ישוע ואמר אנת הו הו דאתא או לאחרין הו מסכין חנן:
ואתו לות ישוע ואמרין לה יוחנן מעמדנא שדרן לותך ואמר אנת הו הו דאתא או לאחרין הו מסכין חנן:
בה דין בהי שעתא סגיאא אסי מן כורהנא ומן מחותא ומן רוחא בישתא ולסגיאא סמיא יהב הוא למחזא:
וענא ישוע ואמר להון זלו אמרו ליוחנן כלמדם דחזיתון ושמעתון דסמיא חזין וחגירא מהלכין וגרבא מתדכין וחרשא שמעין ומיתא קימין ומסכנא מסתברין:
וטובוהי למן דלא נתכשל בי:
כד דין אזלו תלמידוהי דיוחנן שרי למאמר לכנשא על יוחנן מנא נפקתון לחורבא למחזא קניא דמן רוחא מתתזיע:
ואלא מנא נפקתון למחזא גברא דנחתא רכיכא לביש הא אילין דבלבושא משבחא ובפונקא איתיהון בית מלכא אנון:
ואלא מנא נפקתון למחזא נביא אין אמר אנא לכון ויתיר מן נביא:
הנו דעלוהי כתיב דהא אנא משדר אנא מלאכי קדם פרצופך דנתקן אורחא קדמיך:
אמר אנא לכון דלית נביא בילידי נשא דרב מן יוחנן מעמדנא זעורא דין במלכותא דאלהא רב הו מנה:
וכלה עמא דשמעו אף מכסא זדקו לאלהא דעמדו מעמודיתה דיוחנן:
פרישא דין וספרא טלמו בנפשהון צבינא דאלהא דלא אתעמדו מנה:
למן הכיל אדמא לאנשא דשרבתא הדא ולמן דמין:
דמין לטליא דיתבין בשוקא וקעין לחבריהון ואמרין זמרן לכון ולא רקדתון ואלין לכון ולא בכיתון:
אתא גיר יוחנן מעמדנא לא אכל לחמא ולא שתא חמרא ואמרין אנתון שאדא אית בה:
אתא ברה דאנשא אכל ושתא ואמרין אנתון הא גברא אכולא ושתא חמרא ורחמא דמכסא ודחטיא:
ואזדדקת חכמתא מן כלהון בניה:
אתא דין בעא מנה חד מן פרישא דנלעס עמה ועל לביתה דפרישא הו ואסתמך:
ואנתתא חטיתא אית הות במדינתא הי וכד ידעת דבביתה דפרישא הו סמיך נסבת שטיפתא דבסמא:
וקמת בסתרה לות רגלוהי ובכיא הות ושרית בדמעיה מצבעא רגלוהי ובסערא דרשה משוין להין ומנשקא הות רגלוהי ומשחא בסמא:
כד חזא דין פרישא הו דקריהי אתחשב בנפשה ואמר הנא אלו נביא הוא ידע הוא מן הי ומא טבה דחטיתא הי אנתתא הי דקרבת לה:
ענא דין ישוע ואמר לה שמעון מדם אית לי דאמר לך הו דין אמר לה אמר רבי אמר לה ישוע:
תרין חיבא אית הוו לחד מרא חובא חד חיב הוא דינרא חמשמאא ואחרנא דינרא חמשין:
ודלית הוא להון למפרע לתריהון שבק אינא הכיל מנהון יתיר נחביוהי:
ענא שמעון ואמר סבר אנא דהו דאשתבק לה סגי אמר לה ישוע תריצאית דנת:
ואתפני לות הי אנתתא ואמר לשמעון חזא אנת אנתתא הדא לביתך עלת מיא לרגלי לא יהבת הדא דין בדמעיה רגלי צבעת ובסערה שוית אנין:
אנת לא נשקתני הדא דין הא מן דעלת לא שלית רגלי למנשקו:
אנת משחא לרשי לא משחת הדא דין במשחא דבסמא רגלי משחת:
חלף הדא אמר אנא לך דשביקין לה חטהיה סגיאא מטל דאחבת סגי הו דין דקליל משתבק לה קליל מחב:
ואמר להי אנתתא שביקין לכי חטהיכי:
שריו דין הנון דסמיכין אמרין בנפשהון מנו הנא דאף חטהא שבק:
ישוע דין אמר להי אנתתא הימנותכי אחיתכי זלי בשלמא:
והוא מן בתר הלין מתכרך הוא ישוע במדינתא ובקוריא ומכרז הוא ומסבר מלכותא דאלהא ותרעסרתה עמה:
ונשא הלין דאתאסי מן כורהנא ומן רוחא בישתא מרים דמתקריא מגדליתא הי דשבעא שאדין נפקו מנה:
ויוחן אנתת כוזא רביתה דהרודס ושושן ואחרניתא סגיאתא אילין דמשמשן הוי להון מן קניניהין:
וכד כנשא סגיאא כנש הוא ומן כל מדינן אתין הוו לותה אמר במתלא:
נפק זרועא למזרע זרעה וכד זרע אית דנפל על יד אורחא ואתדיש ואכלתה פרחתא:
ואחרנא נפל על שועא ובר שעתה יעא ודלית הוא לה תלילותא יבש:
ואחרנא נפל בית כובא ויעו עמה כובא וחנקוהי:
ואחרנא נפל בארעא טבתא ושפירתא ויעא ועבד פארא חד במאא הלין כד אמר קעא הוא דמן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
ושאלוהי תלמידוהי דמנו מתלא הנא:
הו דין אמר להון לכון הו יהיב למדע ארזא דמלכותה דאלהא להנון דין שרכא בפלאתא מתאמר דכד חזין לא נחזון וכד שמעין לא נסתכלון:
הנו דין מתלא זרעא איתוהי מלתא דאלהא:
הנון דין דעל יד אורחא איתיהון הנון דשמעין מלתא ואתא בעלדבבא שקל מלתא מן לבהון דלא נהימנון ונחון:
הלין דין דעל שועא הלין אנון דמא דשמעו בחדותא מקבלין לה למלתא ועקרא לית להון אלא דזבנא הי הימנותהון ובזבן נסיונא מתכשלין:
הו דין דנפל בית כובא הלין אנון אילין דשמעין מלתא ובצפתא ובעותרא וברגיגתה דעלמא מתחנקין ופארא לא יהבין:
הו דין דבארעא טבתא הלין אנון אילין דבלבא שפיא וטבא שמעין מלתא ואחדין ויהבין פארא במסיברנותא:
לא אנש מנהר שרגא ומחפא לה במאנא או סאם לה תחית ערסא אלא סאם לה לעל מן מנרתא דכל דעאל נחזא נוהרה:
לית גיר מדם דכסא דלא נתגלא ולא דמטשי דלא נתידע ונאתא לגליא:
חזו איכנא שמעתון מן דאית לה גיר נתיהב לה ומן דלית לה אף הו דסבר דאית לה נשתקל מנה:
אתו דין לותה אמה ואחוהי ולא משכחין הוו דנמללון עמה מטל כנשא:
ואמרו לה אמך ואחיך קימין לבר וצבין למחזיך:
הו דין ענא ואמר להון הלין אנון אמי ואחי אילין דשמעין מלתא דאלהא ועבדין לה:
הוא דין בחד מן יומתא סלק ישוע יתב בספינתא הו ותלמידוהי ואמר להון נעבר להו עברא דימתא:
וכד רדין דמך לה הו ישוע והות עלעלא דרוחא בימתא וקריבא הות ספינתא למטבע:
וקרבו אעירוהי ואמרין לה רבן רבן אבדינן הו דין קם וכאא ברוחא ובמחשולא דימא ונחו והוא שליא:
ואמר להון איכא הי הימנותכון הנון דין כד דחילין מתדמרין הוו ואמרין חד לחד מנו כי הנא דאף לרוחא פקד ולמחשולא ולימא ומשתמעין לה:
ורדו ואתו לאתרא דגדריא דאיתוהי בעברא לוקבל גלילא:
וכד נפק לארעא פגע בה גברא חד מן מדינתא דאית בה דיוא מן זבנא סגיאא ומאנא לא לבש הוא ובביתא לא עמר הוא אלא בבית קבורא:
כד חזא דין לישוע קעא ונפל קדמוהי ובקלא רמא אמר מא לן ולך ישוע ברה דאלהא מרימא בעא אנא מנך לא תשנקני:
פקד הוא לה גיר ישוע לרוחא טנפא למפק מן ברנשא סגי הוא גיר זבנא מן דשבא הוא לה ומתאסר הוא בששלתא ובכבלא מתנטר הוא ומפסק הוא אסורוהי ומתדבר הוא מן שאדא לחורבא:
שאלה דין ישוע מן שמך אמר לה לגיון מטל דדיוא סגיאא עלילין הוו בה:
ובעין הוו מנה דלא נפקוד להון למאזל לתהומא:
אית הוא דין תמן בקרא דחזירא סגיאא דרעיא בטורא ובעין הוו מנה דנפס להון דבחזירא נעלון ואפס להון:
ונפקו שאדא מן גברא ועלו בחזירא ותרצת בקרא הי כלה לשקיפא ונפלו בימתא ואתחנקו:
כד חזו דין רעותא מדם דהוא ערקו ואשתעיו במדינתא ובקוריא:
ונפקו אנשא דנחזון מדם דהוא ואתו לות ישוע ואשכחוהי לגברא הו דנפקו שאדוהי כד לביש ומנכף ויתב לות רגלוהי דישוע ודחלו:
ואשתעיו להון אילין דחזו איכנא אתאסי גברא הו דיונא:
ובעין הוו מנה כלה כנשא דגדריא דנאזל לה מן לותהון מטל דדחלתא רבתא אחדת אנון הו דין ישוע סלק לספינתא והפך מן לותהון:
הו דין גברא דנפקו מנה שאדא בעא הוא מנה דלותה נהוא ושריהי ישוע ואמר לה:
הפוך לביתך ואשתעא מדם דעבד לך אלהא ואזל ומכרז הוא בכלה מדינתא מדם דעבד לה ישוע:
כד הפך דין ישוע קבלה כנשא סגיאא כלהון גיר לה חירין הוו:
וגברא חד דשמה יוארש ריש כנושתא נפל קדם רגלוהי דישוע ובעא הוא מנה דנעול לביתה:
ברתא גיר יחידיתא אית הות לה איך ברת שנין תרתעסרא וקריבא הות לממת וכד אזל עמה הו ישוע כנשא סגיאא חבץ הוא לה:
אנתתא דין חדא דתריע הוא דמה שנין תרתעסרא הי דבית אסותא כלה קנינה אפקת ולא אשכחת דמן אנש תתאסא:
אתקרבת מן בסתרה וקרבת לכנפא דמאנה ומחדא קמת מרדיתא דדמה:
ואמר ישוע מנו קרב לי וכד כלהון כפרין אמר לה שמעון כאפא ודעמה רבן כנשא אלצין לך וחבצין ואמר אנת מנו קרב לי:
הו דין אמר אנש קרב לי אנא גיר ידעת דחילא נפק מני:
הי דין אנתתא כד חזת דלא טעתה אתת כד רתיתא ונפלת סגדת לה ואמרת לעין עמא כלה מטל אידא עלתא קרבת ואיכנא מחדא אתאסית:
הו דין ישוע אמר לה אתלבבי ברתי הימנותכי אחיתכי זלי בשלמא:
ועד הו ממלל אתא אנש מן דבית רב כנושתא ואמר לה מיתת לה ברתך לא תעמל למלפנא:
ישוע דין שמע ואמר לאבוה דטליתא לא תדחל בלחוד הימן וחיא:
אתא דין ישוע לביתא ולא שבק לאנש דנעול עמה אלא לשמעון וליעקוב וליוחנן ולאבוה דטליתא ולאמה:
כלהון דין בכין הוו ומרקדין עליה ישוע דין אמר לא תבכון לא גיר מיתת אלא דמכא הי:
וגחכין הוו עלוהי דידעין דמיתת לה:
הו דין אפק לכלנש לבר ואחדה באידה וקרה ואמר טליתא קומי:
והפכת רוחה ומחדא קמת ופקד דנתלון לה למאכל:
ותמהו אבהיה הו דין זהר אנון דלאנש לא נאמרון מא דהוא:
וקרא ישוע לתרעסרתה ויהב להון חילא ושולטנא על כלהון שאדא וכורהנא למאסיו:
ושדר אנון למכרזו מלכותה דאלהא ולמאסיו כריהא:
ואמר להון מדם לא תשקלון לאורחא לא שבטא ולא תרמלא ולא לחמא ולא כספא ולא תרתין כותינין נהוין לכון:
ולאינא ביתא דעאלין אנתון לה תמן הוו ומן תמן פוקו:
ולמן דלא מקבלין לכון מא דנפקין אנתון מן מדינתא הי אף חלא מן רגליכון פצו עליהון לסהדותא:
ונפקו שליחא ומתכרכין הוו בקוריא ובמדינתא ומסברין הוו ומאסין בכל דוך:
שמע דין הרודס טטררכא כלהין דהוין הוי באידה ומתדמר הוא מטל דאמרין הוו אנשין דיוחנן קם מן בית מיתא:
אחרנא דין אמרין הוו דאליא אתחזי ואחרנא דנביא מן נביא קדמיא קם:
ואמר הרודס רשה דיוחנן אנא פסקת מנו דין הנא דהלין שמע אנא עלוהי וצבא הוא דנחזיוהי:
וכד הפכו שליחא אשתעיו לישוע כלמדם דעבדו ודבר אנון בלחודיהון לאתרא חורבא דבית-צידא:
כנשא דין כד ידעו אזלו בתרה וקבל אנון וממלל הוא עמהון על מלכותא דאלהא ולאילין דסניקין הוו על אסיותא מאסא הוא:
כד דין שרי יומא למצלא קרבו תלמידוהי ואמרין לה שרי לכנשא דנאזלון לקוריא דחדרין ולכפרונא דנשרון בהון ונשכחון להון סיברתא מטל דבאתרא חורבא איתין:
אמר להון ישוע הבו להון אנתון למאכל הנון דין אמרין לית לן יתיר מן חמשא לחמין ותרין נונין אלא אן אזלנן וזבנן סיברתא להנא כלה עמא:
הוין הוו גיר איך חמשא אלפין גברין אמר להון ישוע אסמכו אנון סמכא חמשין אנשין בסמכא:
ועבדו הכות תלמידא ואסמכו לכלהון:
ונסב ישוע הנון חמשא לחמין ותרין נונין וחר בשמיא וברך וקצא ויהב לתלמידוהי דנסימון לכנשא:
ואכלו כלהון וסבעו ושקלו קציא מדם דאותרו תרעסר קופינין:
וכד מצלא בלחודוהי ותלמידוהי עמה שאל אנון ואמר מנו אמרין עלי כנשא דאיתי:
ענו ואמרין לה דיוחנן מעמדנא ואחרנא דאליא אחרנא דין דנביא חד מן נביא קדמיא קם:
אמר להון אנתון דין מנו אמרין אנתון דאיתי ענא שמעון ואמר משיחה דאלהא:
הו דין כאא בהון וזהר אנון דהדא לאנש לא נאמרון:
ואמר להון דעתיד הו ברה דאנשא דסגיאתא נחש ודנסתלא מן קשישא ורבי כהנא וספרא ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום:
ואמר הוא קדם כלנש מן דצבא דנאתא בתרי נכפור בנפשה ונשקול זקיפה כליום ונאתא בתרי:
מן גיר דצבא דנפשה נחא מובד לה מן דין דנובד נפשה מטלתי הנא מחא לה:
מנא גיר נתעדר בר אנשא דנאתר עלמא כלה נפשה דין נובד או נחסר:
מן דנבהת בי דין ובמלי נבהת בה ברה דאנשא מא דאתא בשובחא דאבוהי עם מלאכוהי קדישא:
שררא אמר אנא לכון דאית אנשא דקימין הרכא דלא נטעמון מותא עדמא דנחזון מלכותה דאלהא:
הוא דין בתר מלא הלין איך תמניא יומין דבר ישוע לשמעון וליעקוב וליוחנן וסלק לטורא למצליו:
וכד הו מצלא אתחלף חזוא דאפוהי ונחתוהי חורו ומברקין הוו:
והא תרין גברין ממללין הוו עמה דאיתיהון מושא ואליא:
דאתחזיו בתשבוחתא אמרין הוו דין על מפקנה דעתיד הוא דנשתלם באורשלם:
ויקרו הוו להון בשנתא שמעון והנון דעמה ולמחסן אתתעירו וחזו שובחה ולהנון תרין אנשין דקימין הוו לותה:
וכד שריו למפרש מנה אמר שמעון לישוע רבי שפיר הו לן דהרכא נהוא ונעבד תלת מטלין לך חדא ולמושא חדא ולאליא חדא ולא ידע הוא מנא אמר:
וכד אמר הלין הות עננא ואטלת עליהון ודחלו כד חזו למושא ולאליא דעלו בעננא:
וקלא הוא מן עננא דאמר הנו ברי חביבא לה שמעו:
וכד הוא קלא אשתכח ישוע בלחודוהי והנון שתקו ולאנש לא אמרו בהנון יומתא מדם דחזו:
והוא ליומא דבתרה כד נחתין מן טורא פגע בהון כנשא סגיאא:
וגברא חד מן כנשא הו קעא ואמר מלפנא בעא אנא מנך אתפני עלי ברי דיחידיא הו לי:
ורוחא עדיא עלוהי ומן שליא קעא ומחרק שנוהי ומרעת ולמחסן פרקא מנה מא דשחקתה:
ובעית מן תלמידיך דנפקוניהי ולא אשכחו:
ענא דין ישוע ואמר און שרבתא דלא מהימנא ומעקלתא עדמא לאמתי אהוא לותכון ואסיברכון קרביהי לכא לברך:
וכד מקרב לה ארמיה דיוא הו ומעסה וכאא ישוע ברוחא הי טנפתא ואסיה לטליא ויהבה לאבוהי:
ואתדמרו כלהון ברבותה דאלהא וכד כלנש מתדמר הוא על כל דעבד ישוע אמר לתלמידוהי:
סימו אנתון מלא הלין באדניכון ברה גיר דאנשא עתיד דנשתלם באידי בני אנשא:
הנון דין לא אשתודעוה למלתא הדא מטל דמכסיא הות מנהון דלא נדעונה ודחלין הוו דנשאלוניהי עליה על מלתא הדא:
ועלת בהון מחשבתא דמנו כי רב בהון:
ישוע דין ידע מחשבתא דלבהון ונסב טליא ואקימה לותה:
ואמר להון מן דמקבל טליא איך הנא בשמי לי הו מקבל ומן דלי מקבל מקבל למן דשדרני אינא גיר דזעור בכלכון הנא נהוא רב:
וענא יוחנן ואמר רבן חזין אנש דמפק דיוא בשמך וכליניהי על דלא אתא עמן בתרך:
אמר להון ישוע לא תכלון מן גיר דלא הוא לוקבלכון חלפיכון הו:
והוא דכד מתמלין יומתא דסולקה אתקן פרצופה דנאזל לאורשלם:
ושדר מלאכא קדם פרצופה ואזלו עלו לקריתא דשמריא איך דנתקנון לה:
ולא קבלוהי מטל דפרצופה לאורשלם סים הוא למאזל:
וכד חזו יעקוב ויוחנן תלמידוהי אמרין לה מרן צבא אנת דנאמר ותחות נורא מן שמיא ותסיף אנון איך דאף אליא עבד:
ואתפני וכאא בהון ואמר לא ידעין אנתון דאידא אנתון רוחא:
ברה גיר דאנשא לא אתא למובדו נפשתא אלא למחיו ואזלו להון לקריתא אחרתא:
וכד אזלין באורחא אמר לה אנש אתא בתרך לאתר דאזל אנת מרי:
אמר לה ישוע לתעלא נקעא אית להון ולפרחתא דשמיא מטללא לברה דין דאנשא לית לה איכא דנסמוך רשה:
ואמר לאחרנא תא בתרי הו דין אמר לה מרי אפס לי לוקדם אזל אקבור אבי:
אמר לה ישוע שבוק מיתא קברין מיתיהון ואנת זל סבר מלכותה דאלהא:
אמר לה אחרנא אתא בתרך מרי לוקדם דין אפס לי אזל אשלם לבני ביתי ואתא:
אמר לה ישוע לא אנש רמא אידה על חרבא דפדנא וחאר לבסתרה וחשח למלכותה דאלהא:
בתר הלין פרש ישוע מן תלמידוהי אחרנא שבעין ושדר אנון תרין תרין קדם פרצופה לכל אתר ומדינא דעתיד הוא למאזל:
ואמר להון חצדא סגי ופעלא זעורין בעו הכיל מן מרא חצדא דנפק פעלא לחצדה:
זלו הא אנא משדר אנא לכון איך אמרא ביני דאבא:
לא תשקלון לכון כיסא ולא תרמלא ולא מסנא ובשלמא דאנש באורחא לא תשאלון:
ולאינא ביתא דעאלין אנתון לוקדם אמרו שלמא לביתא הנא:
ואן אית תמן בר שלמא נתתניח עלוהי שלמכון אן דין לא עליכון נהפוך:
בה דין בביתא הוו כד לעסין אנתון ושתין מן דילהון שוא הו גיר פעלא אגרה ולא תשנון מן ביתא לביתא:
ולאידא מדינתא דעאלין אנתון ומקבלין לכון לעסו מדם דמתתסים לכון:
ואסו לאילין דכריהין בה ואמרו להון קרבת עליכון מלכותה דאלהא:
לאידא מדינתא דין דעאלין אנתון ולא נקבלונכון פוקו לכון לשוקא ואמרו:
ואף חלא דדבק לן ברגלין מן מדינתכון נפצין חנן לכון ברם הדא דעו דקרבת לה עליכון מלכותה דאלהא:
אמר אנא לכון דלסדום נהוא ניח ביומא הו או למדינתא הי:
וי לכי כורזין וי לכי בית-צידא דאלו בצור ובצידן הוו חילא דהוו בכין כבר דין בסקא ובקטמא תבו:
ברם לצור ולצידן נהוא ניח בדינא או לכין:
ואנתי כפרנחום הי דעדמא לשמיא אתתרימתי עדמא לשיול תתחתין:
מן דלכון שמע לי שמע ומן דלכון טלם לי הו טלם ומן דלי טלם טלם למן דשלחני:
והפכו הנון שבעין דשדר בחדותא רבתא ואמרין לה מרן אף שאדא משתעבדין לן בשמך:
הו דין אמר להון חזא הוית לה לסטנא דנפל איך ברקא מן שמיא:
הא יהב אנא לכון שולטנא דהויתון דישין חוותא ועקרבא וכלה חילה דבעלדבבא ומדם לא נהרכון:
ברם בהדא לא תחדון דשאדא משתעבדין לכון אלא חדו דשמהיכון אתכתבו בשמיא:
בה בשעתא רוז ישוע ברוחא דקודשא ואמר מודא אנא לך אבי מרא דשמיא ודארעא דכסית הלין מן חכימא וסכולתנא וגלית אנין לילודא אין אבי דהכנא הוא צבינא קדמיך:
ואתפני לות תלמידוהי ואמר להון כל מדם אשתלם לי מן אבי ולא אנש ידע מנו ברא אלא אן אבא ומנו אבא אלא אן ברא ולמן דאן נצבא ברא דנגלא:
ואתפני לות תלמידוהי בלחודיהון ואמר טוביהין לעינא דחזין מדם דאנתון חזין:
אמר אנא לכון גיר דנביא סגיאא ומלכא צבו דנחזון מדם דחזין אנתון ולא חזו ולמשמע מדם דאנתון שמעין ולא שמעו:
והא ספרא חד קם דננסיוהי ואמר מלפנא מנא אעבד דארת חיא דלעלם:
הו דין ישוע אמר לה בנמוסא איכנא כתיב איכנא קרא אנת:
ענא ואמר לה דתרחם למריא אלהך מן כלה לבך ומן כלה נפשך ומן כלה חילך ומן כלה רעינך ולקריבך איך נפשך:
אמר לה ישוע תריצאית אמרת הדא עבד ותחא:
הו דין כד צבא למזדקו נפשה אמר לה ומנו קריבי:
אמר לה ישוע גברא חד נחת הוא מן אורשלם לאיריחו ונפלו עלוהי לסטיא ושלחוהי ומחאוהי ושבקוהי כד קליל קימא בה נפשא ואזלו:
וגדש כהנא חד נחת הוא באורחא הי וחזיהי ועבר:
והכנא אף לויא אתא מטא להי דוכתא וחזיהי ועבר:
אנש דין שמריא כד רדא הוא אתא איכא דאיתוהי הוא וחזיהי ואתרחם עלוהי:
ואתקרב ועצב מחותה ונצל עליהין חמרא ומשחא וסמה על חמרה ואיתיה לפותקא ואתבטל לה עלוהי:
ולצפרה דיומא אפק תרין דינרין יהב לפותקיא ואמר לה יצף דילה ואן מדם יתיר תפק מא דהפך אנא יהב אנא לך:
מנו הכיל מן הלין תלתא מתחזא לך דהוא קריבא להו דנפל באידי גיסא:
הו דין אמר הו דאתרחם עלוהי אמר לה ישוע זל אף אנת הכנא הוית עבד:
והוא דכד הנון רדין באורחא על לקריתא חדא ואנתתא דשמה מרתא קבלתה בביתה:
ואית הות לה חתא דשמה מרים ואתת יתבת לה לות רגלוהי דמרן ושמעא הות מלוהי:
מרתא דין עניא הות בתשמשתא סגיאתא ואתת אמרא לה מרי לא בטיל לך דחתי שבקתני בלחודי למשמשו אמר לה מעדרא לי:
ענא דין ישוע ואמר לה מרתא מרתא יצפתי ורהיבתי על סגיאתא:
חדא הי דין דמתבעיא מרים דין מנתא טבתא גבת לה הי דלא תתנסב מנה:
והוא דכד הו מצלא בדוכתא חדא כד שלם אמר לה חד מן תלמידוהי מרן אלפין למצליו איכנא דאף יוחנן אלף לתלמידוהי:
אמר להון ישוע אמתי דמצלין אנתון הכנא הויתון אמרין אבון דבשמיא נתקדש שמך תאתא מלכותך נהוא צבינך איך דבשמיא אף בארעא:
הב לן לחמא דסונקנן כליום:
ושבוק לן חטהין אף אנחנן גיר שבקן לכל דחיבין לן ולא תעלן לנסיונא אלא פרוקין מן בישא:
ואמר להון מנו מנכון דאית לה רחמא ונאזל לותה בפלגות לליא ונאמר לה רחמי אשאליני תלת גריצן:
מטל דרחמא אתא לותי מן אורחא ולית לי מדם דאסים לה:
והו רחמה מן לגו נענא ונאמר לה לא תהריני דהא תרעא אחיד הו ובני עמי בערסא לא משכח אנא דאקום ואתל לך:
אמר אנא לכון דאן מטל רחמותא לא נתל לה מטל חציפותה נקום ונתל לה כמא דמתבעא לה:
אף אנא אמר אנא לכון שאלו ונתיהב לכון בעו ותשכחון קושו ונתפתח לכון:
כל גיר דשאל נסב ודבעא משכח ודנקש מתפתח לה:
אינא גיר מנכון אבא דנשאליוהי ברה לחמא למא כאפא מושט לה ואן נונא נשאליוהי למא חלף נונא חויא מושט לה:
ואן ברתא נשאליוהי למא הו עקרבא מושט לה:
ואן אנתון דבישא איתיכון ידעין אנתון מוהבתא טבתא למתל לבניכון כמא יתיראית אבוכון מן שמיא נתל רוחא דקודשא לאילין דשאלין לה:
וכד מפק שאדא דאיתוהי חרשא הוא דכד נפק הו שאדא מלל הו חרשא ואתדמרו כנשא:
אנשא דין מנהון אמרו בבעלזבוב רשא דדיוא מפק הנא דיוא:
אחרנא דין כד מנסין לה אתא מן שמיא שאלין הוו לה:
ישוע דין דידע הוא מחשבתהון אמר להון כל מלכו דתתפלג על נפשה תחרב וביתא דעל קנומה מתפלג נפל:
ואן סטנא על נפשה אתפלג איכנא תקום מלכותה דאמרין אנתון דבבעלזבוב מפק אנא דיוא:
ואן אנא בבעלזבוב מפק אנא דיוא בניכון במנא מפקין מטל הנא הנון נהוון לכון דינא:
אן דין בצבעא דאלהא מפק אנא דיוא קרבת לה עליכון מלכותה דאלהא:
אמתי דחסינא כד מזין נטר דרתה בשינא הו קנינה:
אן דין נאתא מן דחסין מנה נזכיוהי כלה זינה שקל הו דתכיל הוא עלוהי ובזתה מפלג:
מן דלא הוא עמי לוקבלי הו ומן דלא כנש עמי מבדרו מבדר:
רוחא טנפתא מא דנפקת מן בר אנשא אזלא מתכרכא באתרותא דמיא לית בהון דתבעא לה ניחא ומא דלא אשכחת אמרא אהפוך לביתי אימכא דנפקת:
ואן אתת אשכחתה דחמים ומצבת:
הידין אזלא דברא שבע רוחין אחרנין דבישן מנה ועאלן ועמרן תמן והויא חרתה דברנשא הו בישא מן קדמיתה:
וכד הלין ממלל הוא ארימת אנתתא חדא קלה מן כנשא ואמרת לה טוביה לכרסא דטענתך ולתדיא דאינקוך:
אמר לה הו טוביהון לאילין דשמעו מלתה דאלהא ונטרין לה:
וכד מתכנשין הוו כנשא שרי למאמר שרבתא הדא בישתא אתא בעיא ואתא לא תתיהב לה אלא אתה דיונן נביא:
איכנא גיר דהוא יונן אתא לנינויא הכנא נהוא אף ברה דאנשא לשרבתא הדא:
מלכתא דתימנא תקום בדינא עם אנשא דשרבתא הדא ותחיב אנון דאתת מן עבריה דארעא דתשמע חכמתה דשלימון והא דיתיר מן שלימון הרכא:
גברא נינויא נקומון בדינא עם שרבתא הדא ונחיבונה דתבו בכרוזותה דיונן והא דיתיר מן יונן הרכא:
לא אנש מנהר שרגא וסאם לה בכסיא או תחית סאתא אלא לעל מן מנרתא דאילין דעאלין נחזון נוהרה:
שרגה דפגרך איתיה עינך אמתי הכיל דעינך פשיטא אף כלה פגרך נהוא נהיר אן דין תהוא בישא ואף פגרך נהוא חשוך:
אזדהר הכיל דלמא נוהרא דבך חשוכא הו:
אן דין פגרך כלה נהיר ולית בה מנתא מדם חשוכא נהוא מנהר כלה איך דשרגא בדלקה מנהר לך:
כד דין ממלל בעא מנה פרישא חד דנשתרא לותה ועל אסתמך:
הו דין פרישא כד חזיהי אתדמר דלא לוקדם עמד מן קדם שרותה:
אמר לה דין ישוע השא אנתון פרישא ברה דכסא ודפינכא מדכין אנתון לגו מנכון דין מלא חטופיא ובישתא:
חסירי רעינא לא הוא מן דעבד דלבר ודלגו הו עבד:
ברם מדם דאית הבוהי בזדקתא והא כלמדם דכא הו לכון:
אלא וי לכון פרישא דמעסרין אנתון ננעא ופגנא וכל יורק ועברין אנתון על דינא ועל חובא דאלהא הלין דין ולא הוא דתעבדון והלין לא תשבקון:
וי לכון פרישא דרחמין אנתון ריש מותבא בכנושתא ושלמא בשוקא:
וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דאיתיכון איך קברא דלא ידיעין ובני אנשא מהלכין עליהון ולא ידעין:
וענא חד מן ספרא ואמר לה מלפנא כד הלין אמר אנת אף לן מצער אנת:
הו דין אמר אף לכון ספרא וי דמטענין אנתון לבני אנשא מובלא יקירתא ואנתון בחדא מן צבעתכון לא קרבין אנתון להין למובלא:
וי לכון דבנין אנתון קברא דנביא דאבהיכון קטלו אנון:
סהדין אנתון הכיל וצבין אנתון בעבדא דאבהיכון דהנון קטלו אנון ואנתון בנין אנתון קבריהון:
מטל הנא אף חכמתא דאלהא אמרת דהא אנא אשדר להון נביא ושליחא מנהון נרדפון ונקטלון:
דנתתבע דמא דכלהון נביא דאתאשד מן דאתברי עלמא מן שרבתא הדא:
מן דמה דהביל עדמא לדמה דזכריא הו דאתקטל ביני היכלא למדבחא אין אמר אנא לכון דמתתבע מן שרבתא הדא:
וי לכון ספרא דשקלתון קלידא דידעתא אנתון לא עלתון ולאילין דעאלין כליתון:
וכד הלין אמר הוא להון שריו ספרא ופרישא מתבאש להון ומתחמתין ומתכסין מלוהי:
ונכלין לה בסגיאתא כד בעין למאחד מדם מן פומה דנשכחון נאכלון קרצוהי:
וכד אתכנשו רבותא דכנשא סגיאא איכנא דנדישון חד לחד שרי ישוע למאמר לתלמידוהי לוקדם אזדהרו בנפשכון מן חמירא דפרישא דאיתוהי מסב באפא:
לית דין מדם דכסא דלא נתגלא ולא דמטשי דלא נתידע:
כל גיר דבחשוכא אמרתון בנהירא נשתמע ומדם דבתונא באדנא לחשתון על אגרא נתכרז:
אמר אנא לכון דין לרחמי לא תדחלון מן אילין דקטלין פגרא ומן בתרכן לית להון מדם יתיר למעבד:
אחויכון דין מן מן תדחלון מן הו דמן בתר דקטל שליט למרמיו בגהנא אין אמר אנא לכון דמן הנא דחלו:
לא חמש צפרין מזדבנן בתרין אסרין וחדא מנהין לא טעיא קדם אלהא:
דילכון דין אף מנא דסערא דרשכון כלהין מנין אנין לא הכיל תדחלון דמן סוגאא דצפרא מיתרין אנתון:
אמר אנא לכון דין דכל דנודא בי קדם בנינשא אף ברה דאנשא נודא בה קדם מלאכוהי דאלהא:
אינא דין דכפר בי קדם בנינשא נתכפר בה קדם מלאכוהי דאלהא:
וכל דנאמר מלתא על ברה דאנשא נשתבק לה מן דעל רוחא דין דקודשא נגדף לא נשתבק לה:
מא דמקרבין לכון דין לכנושתא קדם רשא ושליטנא לא תאצפון איכנא תפקון רוחא או מנא תאמרון:
רוחא גיר דקודשא נלפכון בהי שעתא מדם דולא דתאמרון:
אמר לה דין אנש מן הו כנשא מלפנא אמר לאחי פלג עמי ירתותא:
ישוע דין אמר לה גברא מנו אקימני עליכון דינא ומפלגנא:
ואמר לתלמידוהי אזדהרו מן כלה יענותא מטל דלא הוא ביתירותא דנכסא אית חיא:
ואמר מתלא לותהון גברא חד עתירא אעלת לה ארעה עללתא סגיאתא:
ומתחשב הוא בנפשה ואמר מנא אעבד דלית לי איכא דאחמול עללתי:
ואמר הדא אעבד אסתור בית קפסי ואבנא ואורב אנון ואחמול תמן כלה עבורי וטבתי:
ואמר לנפשי נפשי אית לכי טבתא סגיאתא דסימן לשניא סגיאתא אתתניחי אכולי אשתי אתבסמי:
אמר לה דין אלהא חסיר רעינא בהנא לליא נפשך תבעין לה מנך והלין דטיבת למן נהוין:
הכנא הו מן דסאם לה סימתא ובאלהא לא עתיר:
ואמר לתלמידוהי מטל הנא לכון אמר אנא לא תאצפון לנפשכון מנא תאכלון ולא לפגרכון מנא תלבשון:
נפשא גיר יתירא מן סיברתא ופגרא מן לבושא:
אתבקו בנעבא דלא זרעין ולא חצדין ולית להון תונא ובית קפסא ואלהא מתרסא להון כמא הכיל אנתון יתירין אנתון מן פרחתא:
אינא דין מנכון כד יצף משכח למוספו על קומתה אמתא חדא:
אן דין אף לא זעורתא משכחין אנתון מנא על שרכא יצפין אנתון:
אתבקו בשושנא איכנא רבין דלא לאין ולא עזלן אמר אנא לכון דין דאף לא שלימון בכלה שובחה אתכסי איך חדא מן הלין:
אן דין לעמירא דיומנא איתוהי בחקלא ומחר נפל בתנורא אלהא הכנא מלבש כמא יתיר לכון זעורי הימנותא:
ואנתון לא תבעון מנא תאכלון ומנא תשתון ולא נפהא רעינכון בהלין:
הלין גיר כלהין עממא הו דעלמא בעין אף לכון דין אבוכון ידע דמתבעין לכון הלין:
ברם בעו מלכותה דאלהא והלין כלהין מתתוספן לכון:
לא תדחל גזרא זעורא דצבא אבוכון דנתל לכון מלכותא:
זבנו קנינכון והבו זדקתא עבדו לכון כיסא דלא בלין וסימתא דלא גיזא בשמיא איכא דגנבא לא קרב וססא לא מחבל:
איכא גיר דאיתיה סימתכון תמן נהוא אף לבכון:
נהוון אסירין חציכון ומנהרין שרגיכון:
והוו דמין לאנשא דמסכין למרהון דאמתי נפנא מן בית משתותא דמא דאתא ונקש מחדא נפתחון לה:
טוביהון לעבדא הנון אילין דנאתא מרהון ונשכח אנון כד עירין אמין אמר אנא לכון דנאסור חצוהי ונסמך אנון ונעבר נשמש אנון:
ואן במטרתא דתרתין או דתלת נאתא ונשכח הכנא טוביהון לעבדא הנון:
הדא דין דעו דאלו ידע הוא מרא ביתא באידא מטרתא אתא גנבא מתתעיר הוא ולא שבק הוא דנתפלש ביתה:
אף אנתון הכיל הוו מטיבא דבהי שעתא דלא סברין אנתון אתא ברה דאנשא:
אמר לה שמעון כאפא מרן לותן אמר אנת לה למתלא הנא או אף לות כלנש:
אמר לה ישוע מנו כי אית רביתא מהימנא וחכימא דנקימיוהי מרה על תשמשתה דנתל פרסא בזבנה:
טובוהי להו עבדא דנאתא מרה נשכחיוהי דעבד הכנא:
שריראית אמר אנא לכון דנקימיוהי על כלה קנינה:
אן דין נאמר עבדא הו בלבה דמרי מוחר למאתא ונשרא לממחא לעבדא ולאמהתא דמרה ונשרא למלעס ולמשתא ולמרוא:
נאתא מרה דעבדא הו ביומא דלא סבר ובשעתא דלא ידע ונפלגיוהי ונסים מנתה עם הנון דלא מהימנין:
עבדא דין אינא דידע צבינא דמרה ולא טיב לה איך צבינה נבלע סגיאתא:
הו דין דלא ידע ועבד מדם דשוא למחותא נבלע מחותא זעוריתא כל גיר דאתיהב לה סגי סגי נתתבע מנה ולהו דאגעלו לה סגי יתיראית נתבעון באידה:
נורא אתית דארמא בארעא וצבא אנא אלו מן כדו חבת:
ומעמודיתא אית לי דאעמד וסגי אליץ אנא עדמא דתשתמלא:
סברין אנתון דשינא אתית דארמא בארעא אמר אנא לכון דלא אלא פלגותא:
מן השא גיר נהוון חמשא בביתא חד דפליגין תלתא על תרין ותרין על תלתא:
נתפלג גיר אבא על ברה וברא על אבוהי אמא על ברתה וברתא על אמה חמתא על כלתה וכלתא על חמתה:
ואמר לכנשא מא דחזיתון עננא דדנחא מן מערבא מחדא אמרין אנתון מטרא אתא והוא הכנא:
ומא דנשבא תימנא אמרין אנתון חומא הוא והוא:
נסבי באפא פרצופא דארעא ודשמיא ידעין אנתון דתפרשון זבנא דין הנא איכנא לא פרשין אנתון:
למנא דין מן נפשכון לא דינין אנתון קושתא:
מא גיר דאזל אנת עם בעלדינך לות ארכונא עד באורחא אנת הב תאגורתא ותתפרק מנה דלמא נובלך לות דינא ודינא נשלמך לגביא וגביא נרמיך בית אסירא:
ואמר אנא לך דלא תפוק מן תמן עדמא דתתל שמונא אחריא:
בהו דין זבנא אתו אנשין אמרו לה על גליליא הנון דפילטוס חלט דמהון עם דבחיהון:
וענא ישוע ואמר להון סברין אנתון דהלין גליליא חטיין הוו יתיר מן כלהון גליליא דהכנא הוא אנון:
לא אמר אנא לכון דין דאף כלכון אלא תתובון הכנא תאבדון:
או הנון תמנתעסר דנפל עליהון מגדלא בשילוחא וקטל אנון סברין אנתון דחטיין הוו יתיר מן כלהון בנינשא דעמרין באורשלם:
לא אמר אנא לכון דין דאלא תתובון כלכון אכותהון תאבדון:
ואמר מתלא הנא תתא אית הות לאנש דנציבא בכרמה ואתא בעא בה פארא ולא אשכח:
ואמר לפלחא הא תלת שנין אתא אנא בעא אנא פארא בתתא הדא ולא משכח אנא פסוקיה למנא מבטלא ארעא:
אמר לה פלחא מרי שבוקיה אף הדא שנתא עד אפלחיה ואזבליה:
ואן עבדת פארא ואלא למנחי תפסקיה:
כד דין מלף ישוע בשבתא בחדא מן כנושתא:
אית הות תמן אנתתא דאית הות לה רוחא דכורהנא שנין תמנעסרא וכפיפא הות ולא משכחא הות דתתפשט לגמר:
חזה דין ישוע וקרה ואמר לה אנתתא שריתי מן כורהנכי:
וסם אידה עליה ומחדא אתפשטת ושבחת לאלהא:
ענא דין רב כנושתא כד מתחמת על דאסי בשבתא ישוע ואמר לכנשא שתא אנון יומין דבהון ולא למפלח בהון הויתון אתין מתאסין ולא ביומא דשבתא:
ישוע דין ענא ואמר לה נסב באפא חד חד מנכון בשבתא לא שרא תורה או חמרה מן אוריא ואזל משקא:
הדא דין דברתה הי דאברהם ואסרה אכלקרצא הא תמנעסרא שנין לא ולא הוא דתשתרא מן הנא אסוריא ביומא דשבתא:
וכד הלין אמר הוא בהתין הוו כלהון אילין דקימין הוו לקובלה וכלה עמא חדא הוא בכלהין תמיהתא דהוין הוי באידה:
אמר הוא דין ישוע למנא דמיא מלכותא דאלהא ולמנא אדמיה:
דמיא לפרדתא דחרדלא הי דנסב גברא ארמיה בגנתה ורבת והות אילנא רבא ופרחתא דשמיא אקנת בסוכיה:
תוב אמר ישוע למנא אדמיה למלכותא דאלהא:
דמיא לחמירא דנסבת אנתתא טמרת בקמחא דתלת סאין עדמא דכלה חמע:
ורדא הוא בקוריא ובמדינתא כד מלף ואזל לאורשלם:
שאלה דין אנש דאן זעורין אנון אילין דחאין:
ישוע דין אמר להון אתכתשו למעל בתרעא אליצא אמר אנא לכון גיר דסגיאא נבעון למעל ולא נשכחון:
מן שעתא דנקום מרא ביתא ונאחוד תרעא ותהוון קימין לבר ונקשין בתרעא ותשרון למאמר מרן מרן פתח לן ונענא הו ונאמר אמר אנא לכון דלא ידע אנא לכון אימכא אנתון:
ותשרון למאמר קדמיך אכלן ואשתין ובשוקין אלפת:
ונאמר לכון דלא ידע אנא לכון אימכא אנתון פרוקו לכון מני פלחי שוקרא:
תמן נהוא בכיא וחורק שנא כד תחזון לאברהם ולאיסחק וליעקוב ולכלהון נביא במלכותא דאלהא אנתון דין תהוון מפקין לבר:
ונאתון מן מדנחא ומן מערבא ומן תימנא ומן גרביא ונסתמכון במלכותא דאלהא:
והא אית אחריא דנהוון קדמיא ואית קדמיא דנהוון אחריא:
בה בהו יומא קרבו אנשא מן פרישא ואמרין לה פוק זל לך מכא מטל דהרודס צבא למקטלך:
אמר להון ישוע זלו אמרו לתעלא הנא דהא מפק אנא שאדא ואסותא עבד אנא יומנא ומחר וליומא דתלתא משתמלא אנא:
ברם ולא לי דיומנא ומחר אסעור וליומא אחרנא אזל מטל דלא משכחא דנביא נאבד לבר מן אורשלם:
אורשלם אורשלם קטלת נביא ורגמת לאילין דשליחין לותה כמא זבנין צבית למכנשו בניכי איך תרנגולתא דכנשא פרוגיה תחית גפיה ולא צביתון:
הא משתבק לכון ביתכון חרבא אמר אנא לכון גיר דלא תחזונני עדמא דתאמרון בריך הו דאתא בשמה דמריא:
והוא דכד על לביתא דחד מן רשא דפרישא דנאכול לחמא ביומא דשבתא והנון נטרין הוו לה:
והא גברא חד דכניש הוא מיא אית הוא קדמוהי:
וענא ישוע ואמר לספרא ולפרישא דאן שליט בשבתא למאסיו:
הנון דין שתקו ואחדה הו ואסיה ושריהי:
ואמר להון מנו מנכון דנפל ברה או תורה בברא ביומא דשבתא ולא מחדא דלא מסק לה:
ולא אשכחו למתל לה פתגמא על הדא:
ואמר הוא מתלא לות הנון דמזמנין תמן על דחזא הוא להון דמגבין דוכיתא דריש סמכא:
אמתי דמזדמן אנת מן אנש לבית משתותא לא תאזל תסתמך לך בריש סמכא דלמא נהוא מזמן תמן אנש דמיקר מנך:
ונאתא הו מן דלך ולה קרא ונאמר לך דהב דוכתא להנא ותבהת כד קאם אנת ואחד אנת דוכתא אחריתא:
אלא מא דאזדמנת זל אסתמך לך בחרתא דמא דאתא הו דקרך נאמר לך רחמי אתעלא לעל ואסתמך ותהוא לך תשבוחתא קדם כלהון דסמיכין עמך:
מטל דכל דנרים נפשה נתמכך וכל דנמך נפשה נתתרים:
אמר דין אף להו דקריהי מא דעבד אנת שרותא או אחשמיתא לא תהוא קרא רחמיך אפלא אחיך או אחיניך ולא שבביך עתירא דלמא ואף הנון נקרונך ונהוא לך פורענא הנא:
אלא מא דעבד אנת קובלא קרי למסכנא סגיפא חגיסא סמיא:
וטוביך דלית להון דנפרעונך נהוא גיר פורענך בקימא דזדיקא:
כד שמע דין חד מן הנון דסמיכין הלין אמר לה טובוהי למן דנאכול לחמא במלכותה דאלהא:
אמר לה ישוע גברא חד עבד אחשמיתא רבתא וקרא לסגיאא:
ושדר עבדה בעדנא דאחשמיתא דנאמר לאילין דקרין הא כלמדם מטיב לכון תו:
ושריו מן חד כלהון למשתאלו אמר לה קדמיא קריתא זבנת ואליץ אנא דאפוק אחזיה בעא אנא מנך שבוקיני דמשתאל אנא:
אחרנא אמר חמשא זוגין תורא זבנת ואזל אנא דאבקא אנון בעא אנא מנך שבוקיני דמשתאל אנא:
ואחרנא אמר אנתתא נסבת ומטל הדא לא משכח אנא דאתא:
ואתא הו עבדא ואמר למרה הלין הידין רגז מרא ביתא ואמר לעבדה פוק בעגל לשוקא ולבריתא דמדינתא ואעל לכא למסכנא ולמכאבא ולמחגרא ולעוירא:
ואמר עבדא מרי הוא איך דפקדת ותוב אית אתרא:
ואמר מרא לעבדה פוק לאורחתא ולבית סיגא ואלוץ דנעלון דנתמלא ביתי:
אמר אנא לכון גיר דחד מן הנון אנשא דקרין הוו לא נטעמון מן אחשמיתי:
וכד אזלין הוו עמה כנשא סגיאא אתפני ואמר להון:
מן דאתא לותי ולא סנא לאבוהי ולאמה ולאחוהי ולאחותה ולאנתתה ולבנוהי ואף לנפשה תלמידא לא משכח דנהוא לי:
ומן דלא שקל צליבה ואתא בתרי תלמידא לא משכח דנהוא לי:
מנו גיר מנכון דצבא דנבנא מגדלא ולא לוקדם יתב חשב נפקתה אן אית לה למשלמותה:
דלא כד נסים שתאסתא ולא נשכח למשלמו כל דחזין נהוון מבזחין בה:
ואמרין דהנא גברא שרי למבנא ולא אשכח למשלמו:
או מנו מלכא דאזל לקרבא למתכתשו עם מלכא חברה ולא לוקדם מתרעא דאן משכח בעסרא אלפין למארע להו דאתא עלוהי בעסרין אלפין:
ואן דין לא עד הו רחיק מנה משדר איזגדא ובעא על שלמא:
הכנא כלנש מנכון דלא שבק כלה קנינה לא משכח דנהוא לי תלמידא:
שפירא הי מלחא אן דין אף מלחא תפכה במנא תתמלח:
לא לארעא ולא לזבלא אזלא לבר שדין לה מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע:
מתקרבין הוו דין לותה מכסא וחטיא דנשמעוניהי:
וספרא ופרישא רטנין הוו ואמרין הנא לחטיא מקבל ואכל עמהון:
ואמר להון ישוע מתלא הנא:
מנו מנכון גברא דאית לה מאא ערבין ואן נאבד חד מנהון לא שבק תשעין ותשעא בדברא ואזל בעא להו דאבד עדמא דנשכחיוהי:
ומא דאשכחה חדא ושקל לה על כתפתה:
ואתא לביתה וקרא לרחמוהי ולשבבוהי ואמר להון חדו עמי דאשכחת ערבי דאביד הוא:
אמר אנא לכון דהכנא תהוא חדותא בשמיא על חד חטיא דתאב או על תשעין ותשעא זדיקין דלא מתבעיא להון תיבותא:
או אידא הי אנתתא דאית לה עסרא זוזין ותובד חד מנהון ולא מנהרא שרגא וחמא ביתא ובעיא לה בטילאית עדמא דתשכחיוהי:
ומא דאשכחתה קריא לרחמתה ולשבבתה ואמרא להין חדיין עמי דאשכחת זוזי דאביד הוא:
אמר אנא לכון דהכנא תהוא חדותא קדם מלאכוהי דאלהא על חד חטיא דתאב:
ואמר הוא להון תוב ישוע לגברא חד אית הוא לה בניא תרין:
ואמר לה ברה זעורא אבי הב לי פלגותא דמטיא לי מן ביתך ופלג להון קנינה:
ומן בתר יומתא קליל כנש הו ברה זעורא כל מדם דמטיהי ואזל לאתרא רחיקא ותמן בדר קנינה כד חיא פרחאית:
וכד גמר כל מדם דאית הוא לה הוא כפנא רבא באתרא הו ושרי חסר לה:
ואזל נקף לה לחד מן בני מדינתא דאתרא הו והו שדרה לקריתא למרעא חזירא:
ומתרגרג הוא לממלא כרסה מן חרובא הנון דאכלין הוו חזירא ולא אנש יהב הוא לה:
וכד אתא לות נפשה אמר כמא השא אגירא אית בית אבי דיתיר להון לחמא ואנא הרכא לכפני אבד אנא:
אקום אזל לות אבי ואמר לה אבי חטית בשמיא וקדמיך:
ולא מכיל שוא אנא דברך אתקרא עבדיני איך חד מן אגיריך:
וקם אתא לות אבוהי ועד הו רחיק חזיהי אבוהי ואתרחם עלוהי ורהט נפל על צורה ונשקה:
ואמר לה ברה אבי חטית בשמיא וקדמיך ולא שוא אנא דברך אתקרא:
אמר דין אבוהי לעבדוהי אפקו אסטלא רשיתא אלבשוהי וסימו עזקתא באידה ואסאנוהי מסנא:
ואיתו קטולו תורא דפטמא ונאכול ונתבסם:
דהנא ברי מיתא הוא וחיא ואבידא הוא ואשתכח ושריו למתבסמו:
הו דין ברה קשישא בקריתא הוא וכד אתא וקרב לות ביתא שמע קל זמרא דסגיאא:
וקרא לחד מן טליא ושאלה מנו הנא:
אמר לה אחוך אתא וקטל אבוך תורא דפטמא דכד חלים אקבלה:
ורגז ולא צבא הוא למעל ונפק אבוהי בעא מנה:
הו דין אמר לאבוהי הא כמא שנין פלח אנא לך עבדותא ולא ממתום עברת פוקדנך ומן מתום גדיא לא יהבת לי דאתבסם עם רחמי:
להנא דין ברך כד פרח קנינך עם זניתא ואתא נכסת לה תורא דפטמא:
אמר לה אבוהי ברי אנת בכלזבן עמי אנת וכלמדם דילי דילך הו:
למבסם דין ולא הוא לן ולמחדא דהנא אחוך מיתא הוא וחיא ואבידא הוא ואשתכח:
ואמר מתלא לות תלמידוהי גברא חד אית הוא עתירא ואית הוא לה רביתא ואתאכלו לה קרצוהי דקנינה מפרח:
וקריהי מרה ואמר לה מנו הנא דשמע אנא עליך הב לי חושבנא דרבת ביתותך לא גיר משכח אנת מכיל רביתא דתהוא לי:
אמר הו רביתא בנפשה מנא אעבד דמרי שקל לה מני רבת ביתותא דאחפור לא משכח אנא ולמחדר בהת אנא:
ידעת מנא אעבד דמא דנפקת מן רבת ביתותא נקבלונני בבתיהון:
וקרא חד חד מן חיבא דמרה ואמר לקדמיא כמא חיב אנת למרי:
אמר לה מאא מתרין משחא אמר לה סב כתבך ותב בעגל כתוב חמשין מתרין:
ואמר לאחרנא ואנת מנא חיב אנת למרי אמר לה מאא כורין חטא אמר לה קבל כתבך ותב כתוב תמנאין כורין:
ושבח מרן לרביתא דעולא דחכימאית עבד בנוהי גיר דעלמא הנא חכימין אנון מן בנוהי דנוהרא בשרבתהון הדא:
ואף אנא אמר אנא לכון דעבדו לכון רחמא מן ממונא הנא דעולא דמא דגמר נקבלונכון במטליהון דלעלם:
מן דבקליל מהימן אף בסגי מהימן הו ומן דבקליל עול אף בסגי עול הו:
אן הכיל בממונא דעולא מהימנא לא הויתון שררא לכון מנו מהימן:
ואן בדלא דילכון לא אשתכחתון מהימנא דילכון מנו נתל לכון:
לית עבדא דמשכח לתרין מרון למפלח או גיר לחד נסנא ולאחרנא נרחם או לחד ניקר ולאחרנא נשוט לא משכחין אנתון למפלח לאלהא ולממונא:
פרישא דין כד שמעו הלין כלהין מטל דרחמין הוו כספא ממיקין הוו בה:
ישוע דין אמר להון אנתון אנון דמזדקין נפשהון קדם בני אנשא אלהא דין ידע לבותכון דמדם דרם בית בנינשא קדם אלהא נדיד הו:
נמוסא ונביא עדמא ליוחנן מן הידין מלכותא דאלהא מסתברא וכל לה חבץ דנעול:
פשיק הו דין דשמיא וארעא נעברון או אתותא חדא מן נמוסא תעבר:
כל מן דשרא אנתתה ונסב אחרתא גאר וכל מן דנסב שביקתא גאר:
גברא דין חד עתירא אית הוא ולבש הוא בוצא וארגונא וכליום מתבסמין הוא גאיאית:
ומסכנא חד אית הוא דשמה לעזר ורמא הוא לות תרעה דהו עתירא כד ממחי בשוחנא:
ומתיאב הוא דנמלא כרסה מן פרתותא דנפלין מן פתורה דהו עתירא אלא אף כלבא אתין הוו מלחכין שוחנוהי:
הוא דין ומית הו מסכנא ואובלוהי מלאכא לעובה דאברהם אף הו דין עתירא מית ואתקבר:
וכד משתנק בשיול ארים עינוהי מן רוחקא וחזא לאברהם וללעזר בעובה:
וקרא בקלא רמא ואמר אבי אברהם אתרחם עלי ושדר ללעזר דנצבוע ריש צבעה במיא ונרטב לי לשני דהא משתנק אנא בשלהביתא הדא:
אמר לה אברהם ברי אתדכר דקבלת טבתך בחייך ולעזר בישתה והשא הא מתתניח הרכא ואנת משתנק:
ועם הלין כלהין הותא רבתא סימא בינין ולכון דאילין דצבין מכא דנעברון לותכון לא נשכחון ואפלא דמן תמן נעברון לותן:
אמר לה מדין בעא אנא מנך אבי דתשדריוהי לבית אבי:
חמשא גיר אחין אית לי נאזל נסהד אנון דלא אף הנון נאתון לדוכתא הדא דתשניקא:
אמר לה אברהם אית להון מושא ונביא נשמעון אנון:
הו דין אמר לה לא אבי אברהם אלא אן אנש מן מיתא נאזל לותהון תיבין:
אמר לה אברהם אן למושא ולנביא לא שמעין אף לא אן אנש מן מיתא נקום מהימנין לה:
ואמר הוא ישוע לתלמידוהי לא משכחא דלא נאתון מכשולא וי דין להו דבאידה נאתון:
פקח הוא לה אלו רחיא דחמרא תליא בצורה ושדא בימא או דנכשל לחד מן הלין זעורא:
אזדהרו בנפשכון אן נחטא אחוך כאי בה ואן תאב שבוק לה:
ואן שבע זבנין ביומא נסכל בך ושבע זבנין ביומא נתפנא לותך ונאמר דתאב אנא שבוק לה:
ואמרו שליחא למרן אוסף לן הימנותא:
אמר להון אן אית הות לכון הימנותא איך פרדתא דחרדלא אמרין הויתון לתותא הנא דאתעקר ואתנצב בימא ומשתמע הוא לכון:
מנו דין מנכון דאית לה עבדא דדבר פדנא או דרעא ענא ואן נאתא מן חקלא אמר לה מחדא עבר אסתמך:
אלא אמר לה טיב לי מדם דאחשם ואסור חציך שמשיני עדמא דאלעס ואשתא ובתרכן אף אנת תלעס ותשתא:
למא טיבותה מקבל דהו עבדא דעבד מדם דאתפקד לה לא סבר אנא:
הכנא אף אנתון מא דעבדתון כלהין אילין דפקידן לכון אמרו דעבדא חנן בטילא דמדם דחיבין הוין למעבד עבדן:
והוא דכד אזל ישוע לאורשלם עבר הוא בית שמריא לגלילא:
וכד קריב למעל לקריתא חדא ארעוהי עסרא אנשין גרבא וקמו מן רוחקא:
וארימו קלהון ואמרין רבן ישוע אתרחם עלין:
וכד חזא אנון אמר להון זלו חוו נפשכון לכהנא וכד אזלין אתדכיו:
חד דין מנהון כד חזא דאתדכי הפך לה ובקלא רמא משבח הוא לאלהא:
ונפל על אפוהי קדם רגלוהי דישוע כד מודא לה והו הנא שמריא הוא:
ענא דין ישוע ואמר לא הוא עסרא הוין הלין דאתדכיו איכא אנון תשעא:
למא פרשו דנאתון נתלון תשבוחתא לאלהא אלא הנא דמן עמא הו נוכריא:
ואמר לה קום זל הימנותך אחיתך:
וכד שאלוהי לישוע מן פרישא אמתי אתיא מלכותה דאלהא ענא ואמר להון לא אתיא מלכותה דאלהא בנטורתא:
ולא אמרין הא הרכא הי והא הר תמן הי הא גיר מלכותה דאלהא לגו מנכון הי:
ואמר לתלמידוהי נאתון יומתא דתתרגרגון למחזא חד מן יומתא דברה דאנשא ולא תחזון:
ואן נאמרון לכון הא הרכא הו והא הר תמן הו לא תאזלון:
איכנא גיר דברקא ברק מן שמיא וכלה תחית שמיא מנהר הכנא נהוא ברה דאנשא ביומה:
לוקדם דין עתיד הו דנחש סגיאתא ונסתלא מן שרבתא הדא:
ואיכנא דהוא ביומתה דנוח הכנא נהוא ביומתה דברה דאנשא:
דאכלין הוו ושתין ונסבין נשא ויהבין לגברא עדמא ליומא דעל נוח לכוילא ואתא טופנא ואובד לכל אנש:
ואיכנא תוב דהוא ביומתה דלוט דאכלין הוו ושתין וזבנין ומזבנין ונצבין הוו ובנין:
ביומא דין דנפק לוט מן סדום אמטר מריא נורא וכבריתא מן שמיא ואובד לכלהון:
הכנא נהוא ביומא דמתגלא ברה דאנשא:
בהו יומא מן דבאגרא הו ומאנוהי בביתא לא נחות דנשקול אנון ומן דבחקלא הו לא נתהפך לבסתרה:
אתדכרו לאנתתה דלוט:
מן דצבא דנחא נפשה נובדיה ומן דנובד נפשה נחיה:
אמר אנא לכון דבהו לליא תרין נהוון בחדא ערסא חד נתדבר ואחרנא נשתבק:
תרתין נהוין טחנן אכחדא חדא תתדבר ואחרתא תשתבק:
תרין נהוון בחקלא חד נתדבר ואחרנא נשתבק:
ענו ואמרין לה לאיכא מרן אמר להון איכא דפגרא תמן נתכנשון נשרא:
אמר להון דין אף מתלא דבכל עדן נצלון ולא תמאן להון:
דינא חד אית הוא במדינתא חדא דמן אלהא לא דחל הוא ומן בנינשא לא מתכחד הוא:
ארמלתא דין חדא אית הות במדינתא הי ואתיא הות לותה ואמרא תבעיני מן בעל דיני:
ולא צבא הוא זבנא סגיאא בתרכן דין אמר בנפשה אן מן אלהא לא דחל אנא ומן בנינשא לא מתכחד אנא:
אפן מטל דמלאיא לי הדא ארמלתא אתבעיה דלא בכל עדן תהוא אתיא מהרא לי:
ואמר מרן שמעו מנא אמר דינא דעולא:
אלהא דין לא יתיראית נעבד תבעתא לגבוהי דקרין לה באיממא ובלליא ומגר רוחה עליהון:
אמר אנא לכון דנעבד תבעתהון בעגל ברם נאתא ברה דאנשא ונשכח כי הימנותא על ארעא:
ואמר הוא מתלא הנא לוקבל אנשא אילין דתכילין על נפשהון דאיתיהון זדיקא ובסין על כלנש:
תרין גברין סלקו להיכלא למצליו חד פרישא ואחרנא מכסא:
והו פרישא קאם הוא בינוהי לנפשה והלין מצלא הוא אלהא מודא אנא לך דלא הוית איך שרכא דאנשא חטופא ועלובא וגירא ולא איך הנא מכסא:
אלא צאם אנא תרין בשבתא ומעסר אנא כל מדם דקנא אנא:
הו דין מכסא קאם הוא מן רוחקא ולא צבא הוא אף לא עינוהי נרים לשמיא אלא טרף הוא על חדיה ואמר אלהא חוניני לחטיא:
אמר אנא לכון דנחת הנא מזדק לביתה יתיר מן הו פרישא כל אנש גיר דנרים נפשה נתמכך וכל דנמך נפשה נתתרים:
קרבו הוו לה דין אף ילודא דנקרוב להון וחזו אנון תלמידוהי וכאו בהון:
הו דין ישוע קרא אנון ואמר להון שבוקו טליא אתין לותי ולא תכלון אנון דדאילין גיר דאיך הלין אנון דילהון הי מלכותא דשמיא:
אמין אמר אנא לכון דמן דלא נקבל מלכותא דאלהא איך טליא לא נעול לה:
ושאלה חד מן רשנא ואמר לה מלפנא טבא מנא אעבד דארת חיא דלעלם:
אמר לה ישוע מנא קרא אנת לי טבא לית טבא אלא אן חד אלהא:
פוקדנא ידע אנת לא תקטול ולא תגור ולא תגנוב ולא תסהד סהדותא דשוקרא יקר לאבוך ולאמך:
אמר לה הלין כלהין נטרת אנין מן טליותי:
כד שמע דין הלין ישוע אמר לה חדא חסירא לך זל זבן כל מדם דאית לך והב למסכנא ותהוא לך סימתא בשמיא ותא בתרי:
הו דין כד שמע הלין כרית לה עתיר הוא גיר טב:
וכד חזא ישוע דכרית לה אמר איכנא עטלא לאילין דאית להון נכסא דנעלון למלכותה דאלהא:
דלילא הי לגמלא דבחרורא דמחטא נעול או עתירא למלכותה דאלהא:
אמרין לה אילין דשמעו ומנו משכח למחא:
ישוע דין אמר אילין דלות בני אנשא לא משכחן לות אלהא משכחן למהוא:
אמר לה שמעון כאפא הא חנן שבקן כל מדם ואתין בתרך:
אמר לה ישוע אמין אמר אנא לכון דלית אנש דשבק בתא או אבהא או אחא או אנתתא או בניא מטל מלכותא דאלהא:
ולא נקבל באעפא סגיאא בהנא זבנא ובעלמא דאתא חיא דלעלם:
ודבר ישוע לתרעסרתה ואמר להון הא סלקינן לאורשלם ומשתלמן כלהין דכתיבן בנביא על ברה דאנשא:
נשתלם גיר לעממא ונבזחון בה ונרקון באפוהי:
וננגדוניהי ונצערוניהי ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום:
הנון דין חדא מן הלין לא אסתכלו אלא מכסיא הות מנהון מלתא הדא ולא ידעין הוו הלין דמתמללן עמהון:
וכד קריב לאיריחו סמיא חד יתב הוא על יד אורחא וחדר:
ושמע קל כנשא דעבר ומשאל הוא דמנו הנא:
אמרין לה ישוע נצריא עבר:
וקעא ואמר ישוע ברה דדויד אתרחם עלי:
ואילין דאזלין הוו קדמוהי דישוע כאין הוו בה דנשתוק הו דין יתיראית קעא הוא ברה דדויד אתרחם עלי:
וקם ישוע ופקד דניתוניהי לותה וכד קרב לותה שאלה:
ואמר לה מנא צבא אנת אעבד לך הו דין אמר מרי דאחזא:
וישוע אמר לה חזי הימנותך אחיתך:
ובר שעתה חזא ואתא הוא בתרה ומשבח לאלהא וכלה עמא דחזא יהב הוא שובחא לאלהא:
וכד על ישוע ועבר באיריחו:
גברא חד דשמה זכי עתירא הוא ורב מכסא:
וצבא הוא דנחזא לישוע דמנו ולא משכח הוא מן כנשא מטל דבקומתה זעור הוא זכי:
ורהט קדמה לישוע וסלק לה לתתא פכיהתא דנחזיוהי מטל דהכות עתיד הוא דנעבר:
וכד אתא להי דוכתא ישוע חזיהי ואמר לה אסתרהב חות זכי יומנא גיר ולא דבביתך אהוא:
ואסתרהב נחת וקבלה כד חדא:
כד חזו דין כלהון רטנין הוו ואמרין דלות גברא חטיא על שרא:
קם דין זכי ואמר לישוע הא מרי פלגות נכסי יהב אנא למסכנא ולכלנש מדם דגלזת חד בארבעא פרע אנא:
אמר לה ישוע יומנא הוו חיא לביתא הנא מטל דאף הנא ברה הו דאברהם:
אתא גיר ברה דאנשא דנבעא ונחא הו מדם דאביד הוא:
וכד שמעין הוו הלין אוסף למאמר מתלא מטל דקריב הוא לאורשלם וסברין הוו דבהי שעתא עתידא דתתגלא מלכותה דאלהא:
ואמר גברא חד בר טוהמא רבא אזל לאתרא רחיקא דנסב לה מלכותא ונהפוך:
וקרא עסרא עבדוהי ויהב להון עסרא מנין ואמר להון אתתגרו עד אתא אנא:
בני מדינתה דין סנין הוו לה ושדרו איזגדא בתרה ואמרין לא צבין חנן דנמלך עלין הנא:
וכד נסב מלכותא והפך אמר דנקרון לה הנון עבדוהי דיהב להון כספא דנדע מנא כל חד חד מנהון אתתגר:
ואתא קדמיא ואמר מרי מניך עסרא מנין אותר:
אמר לה איו עבדא טבא דבקליל אשתכחת מהימן תהוא שליט על עסרא כרכין:
ואתא דתרין ואמר מרי מניך חמשא מנין עבד:
אמר אף להנא אף אנת תהוא שליט על חמשא כרכין:
ואתא אחרנא ואמר מרי הא מניך הו דאית הוא לותי כד סים בסדונא:
דחלת גיר מנך דגברא אנת קשיא ושקל אנת מדם דלא סמת וחצד אנת מדם דלא זרעת:
אמר לה מן פומך אדונך עבדא בישא ידע הוית לי דגברא אנא קשיא ושקל אנא מדם דלא סמת וחצד אנא מדם דלא זרעת:
למנא לא יהבת כספי על פתורא ואנא אתא הוית תבע לה עם רביתה:
ולהנון דקימין קדמוהי אמר סבו מנה מניא והבו להו דאית לותה עסרא מנין:
אמרין לה מרן אית לותה עסרא מנין:
אמר להון אמר אנא לכון דלכל מן דאית לה נתיהב לה ומן הו דלית לה אף הו דאית לה נתנסב מנה:
ברם להנון בעלדבבי אילין דלא צבו דאמלך עליהון איתו אנון וקטלו אנון קדמי:
וכד אמר הלין ישוע נפק לקדמוהי דנאזל לאורשלם:
וכד מטי לבית-פגא ובית-עניא על גנב טורא דמתקרא דבית זיתא שדר תרין מן תלמידוהי:
ואמר להון זלו לקריתא הי דלקובלן וכד עאלין אנתון לה הא משכחין אנתון עילא דאסיר דאנש ממתום לא רכב עלוהי שרו איתאוהי:
ואן אנש משאל לכון למנא שרין אנתון לה הכנא אמרו לה למרן מתבעא:
ואזלו הנון דאשתדרו ואשכחו איכנא דאמר להון:
וכד שרין לה לעילא אמרין להון מרוהי מנא שרין אנתון עילא הו:
ואמרו להון דלמרן מתבעא:
ואיתיוהי לות ישוע וארמיו על עילא מאניהון וארכבוהי לישוע עלוהי:
כד דין אזל פרסין הוו מאניהון באורחא:
וכד קרב למחתתא דטורא דבית זיתא שריו כלה כנשא דתלמידא חדין ומשבחין לאלהא בקלא רמא על כל חילא דחזו:
ואמרין הוו בריך הו מלכא דאתא בשמה דמריא שלמא בשמיא ושובחא במרומא:
אנשא דין מן פרישא מן ביני כנשא אמרין לה רבי כאי בתלמידיך:
אמר להון אמר אנא לכון דאן הלין נשתקון כאפא נקעין:
וכד קרב וחזה למדינתא בכא עליה:
ואמר אלו כי ידעתי אילין דאיתיהין דשלמכי אפן בהנא יומכי השא דין אתכסי להין מן עיניכי:
נאתון לכי דין יומתא דנחדרונכי בעלדבביכי ונאלצונכי מן כל דוכא:
ונסחפונכי ולבניכי בגוכי ולא נשבקון בכי כאף על כאף חלף דלא ידעתי זבנא דסוערנכי:
וכד על להיכלא שרי למפקו לאילין דזבנין בה ומזבנין:
ואמר להון כתיב דביתי בית צלותא איתוהי אנתון דין עבדתוניהי מערתא דלסטיא:
והו מלף הוא כל יום בהיכלא רבי כהנא דין וספרא וקשישא דעמא בעין הוו למובדותה:
ולא משכחין הוו מנא נעבדון לה כלה גיר עמא תלא הוא בה למשמעה:
והוא בחד מן יומתא כד מלף בהיכלא לעמא ומסבר קמו עלוהי רבי כהנא וספרא עם קשישא:
ואמרין לה אמר לן באינא שולטנא הלין עבד אנת ומנו הו דיהב לך שולטנא הנא:
ענא ישוע ואמר להון אשאלכון אף אנא מלתא ואמרו לי:
מעמודיתה דיוחנן מן שמיא הות או מן בני אנשא:
הנון דין מתחשבין הוו בנפשהון ואמרין דאן נאמר מן שמיא אמר לן ומטל מנא לא הימנתוניהי:
אן דין נאמר מן בני אנשא רגם לן עמא כלה מפסין גיר דיוחנן נביא הו:
ואמרו לה דלא ידעינן מן אימכא הי:
אמר להון ישוע ולא אנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא:
ושרי דנאמר לעמא מתלא הנא גברא חד נצב כרמא ואוחדה לפלחא ואבעד זבנא סגיאא:
ובזבנא שדר עבדה לות פלחא דנתלון לה מן פארא דכרמא פלחא דין מחאוהי ושדרוהי כד סריק:
ואוסף ושדר לעבדה אחרנא הנון דין אף להו מחאוהי וצערוהי ושדרוהי כד סריק:
ואוסף ושדר דתלתא הנון דין ואף להו צלפוהי ואפקוהי:
אמר מרא כרמא מנא אעבד אשדר ברי חביבא כבר נחזוניהי ונתכחדון:
כד חזאוהי דין פלחא מתחשבין הוו בנפשהון ואמרין הנו ירתא תו נקטליוהי ותהוא ירתותא דילן:
ואפקוהי לבר מן כרמא וקטלוהי מנא הכיל נעבד להון מרא כרמא:
נאתא ונובד לפלחא הנון ונתל כרמא לאחרנא כד שמעו דין אמרו לא תהוא הדא:
הו דין חר בהון ואמר ומנא הי הי דכתיבא דכאפא דאסליו בניא הי הות לריש קרנא דזויתא:
וכל דנפל על הי כאפא נתרעע וכל מן דהי תפל עלוהי תדריוהי:
בעו הוו דין רבי כהנא וספרא דנרמון עלוהי אידיא בהי שעתא ודחלו מן עמא ידעו גיר דעליהון אמר מתלא הנא:
ושדרו לותה גשושא דמתדמין בזדיקא דנאחדוניהי במלתא ונשלמוניהי לדינא ולשולטנה דהגמונא:
ושאלוהי ואמרין לה מלפנא ידעינן דתריצאית ממלל אנת ומלף ולא נסב אנת באפא אלא בקושתא אורחא דאלהא מלף אנת:
שליט לן דנתל כסף רשא לקסר או לא:
הו דין אסתכל חרעותהון ואמר מנא מנסין אנתון לי:
חואוני דינרא דמן אית בה צלמא וכתיבתא הנון דין אמרו דקסר:
אמר להון ישוע הבו הכיל דקסר לקסר ודאלהא לאלהא:
ולא אשכחו למאחד מנה מלתא קדם עמא ואתדמרו על פתגמה ושתקו:
קרבו דין אנשין מן זדוקיא הנון דאמרין דקימתא לית ושאלוהי:
ואמרין לה מלפנא מושא כתב לן דאן אנש נמות אחוהי דאית לה אנתתא דלא בניא נסב אחוהי אנתתה ונקים זרעא לאחוהי:
שבעא דין אחין אית הוו קדמיא נסב אנתתא ומית דלא בניא:
ונסבה דתרין לאנתתה והנא מית דלא בניא:
ודתלתא תוב נסבה והכות ואף שבעתיהון ומיתו ולא שבקו בניא:
ומיתת בחרתא אף אנתתא:
בקימתא הכיל דאינא מנהון תהוא אנתתא שבעתיהון גיר נסבוה:
אמר להון ישוע בנוהי דעלמא הנא נסבין נשא ונשא הוין לגברא:
הנון דין דלהו עלמא שוו ולקימתא דמן בית מיתא לא נסבין נשא ואף לא נשא הוין לגברא:
אפלא גיר תוב לממת משכחין איך מלאכא אנון גיר ובניא איתיהון דאלהא מטל דהוו בניא דקימתא:
דקימין דין מיתא אף מושא בדק אדכר גיר בסניא כד אמר מריא אלהה דאברהם ואלהה דאיסחק ואלהה דיעקוב:
אלהא דין לא הוא דמיתא אלא דחיא כלהון גיר חיין אנון לה:
וענו אנשין מן ספרא ואמרין לה מלפנא שפיר אמר אנת:
ולא תוב אמרחו למשאלותה על מדם:
ואמר הוא להון איכנא אמרין ספרא על משיחא דברה הו דדויד:
והו דויד אמר בכתבא דמזמורא דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני:
עדמא דאסים בעלדבביך תחית רגליך:
אן הכיל דויד מרי קרא לה איכנא ברה הו:
וכד כלה עמא שמע הוא אמר לתלמידוהי:
אזדהרו מן ספרא דצבין למהלכו באסטלא ורחמין שלמא בשוקא וריש מותבא בכנושתא וריש סמכא באחשמיתא:
הנון דאכלין בתא דארמלתא בעלתא דמורכין צלותהון הנון נקבלון דינא יתירא:
חר דין ישוע בעתירא אילין דרמין הוו בית גזא קורבניהון:
וחזא אף ארמלתא חדא מסכנתא דארמית שמונא תרין:
ואמר שררא אמר אנא לכון דהדא ארמלתא מסכנתא ארמית יתיר מן כלנש:
כלהון גיר הלין מן מא דיתיר הוא להון ארמיו בית קורבנא דאלהא הדא דין מן חסירותה כל דקניא הות ארמיתה:
וכד אמרין הוו אנשין על היכלא דבכאפא שפירתא ובקורבנא מצבת אמר להון ישוע:
הלין דחזין אנתון נאתון יומתא דבהון לא תשתבק כאף על כאף דלא תסתתר:
ומשאלין הוו לה ואמרין מלפנא אמתי הלין נהוין ומנא הי אתא מא דקריבן הלין דנהוין:
הו דין אמר להון חזו למא תטעון סגיאא גיר נאתון בשמי ונאמרון דאנא אנא משיחא וזבנא קרב לא דין תאזלון בתרהון:
ומא דשמעין אנתון קרבא ושגושיא לא תדחלון עתידן אנין גיר הלין לוקדם למהוא אלא לא עדכיל מטת חרתא:
נקום גיר עמא על עמא ומלכו על מלכו:
וזועא רורבא נהוון בדוכא דוכא וכפנא ומותנא ונהוין דחלתא וסורדא ואתותא רורבתא מן שמיא נתחזין וסתוא רורבא נהוון:
קדם דין הלין כלהין נרמון עליכון אידיא ונרדפונכון ונשלמונכון לכנושתא ולבית אסירא ונקרבונכון קדם מלכא והגמונא מטל שמי:
הויא לכון דין לסהדותא:
סימו דין בלבכון דלא תהוון מתילפין למפק רוחא:
אנא גיר אתל לכון פומא וחכמתא אידא דלא נשכחון למקם לקובלה כלהון בעלדבביכון:
נשלמונכון דין אבהיכון ואחיכון ואחיניכון ורחמיכון ונמיתון מנכון:
ותהוון סניאין מן כל אנש מטל שמי:
ומנתא מן רשכון לא תאבד:
במסיברנותכון דין תקנון נפשכון:
מא דין דחזיתון לאורשלם דחדירין לה חילא הידין דעו דקרב לה חורבה:
הידין אילין דביהוד אנון נערקון לטורא ואילין דבגוה אנון נערקון ודבקוריא לא נעלון לה:
דיומתא אנון הלין דתבעתא דנשלם כל מא דכתיב:
וי דין לאילין דבטנן ולאילין דמינקן בהנון יומתא נהוא גיר אולצנא רבא בארעא ורוגזא על עמא הנא:
ונפלון בפומא דחרבא ונשתבון לכל אתר ואורשלם תהוא מתדישא מן עממא עדמא דנשלמון זבנא דעממא:
ונהוין אתותא בשמשא ובסהרא ובכוכבא ובארעא אולצנא דעממא ופושך אידיא מן תוהתא דקלא דימא:
וזועא דמפק נפשתא דבנינשא מן דחלתא דמדם דעתיד למאתא על ארעא ונתתזיעון חילא דשמיא:
והידין נחזוניהי לברה דאנשא דאתא בעננא עם חילא סגיאא ושובחא רבא:
מא דין דשרי הלין דנהוין אתלבבו וארימו רשיכון מטל דקרב לה פורקנכון:
ואמר הוא להון מתלא חזו לתתא ולכלהון אילנא:
דמא דמפרעין מחדא מנהון מסתכלין אנתון דקרב לה קיטא:
הכנא אף אנתון מא דחזיתון הלין דהוין דעו דקריבא הי מלכותא דאלהא:
אמין אמר אנא לכון דלא תעבר שרבתא הדא עדמא דהלין כלהין נהוין:
שמיא וארעא נעברון ומלי לא נעברן:
אזדהרו דין בנפשכון דלא מתום נאקרון לבותכון באסוטותא וברויותא ובצפתא דעלמא ומן שליא נאתא עליכון יומא הו:
איך צפחתא גיר נצפח על כלהון אילין דיתבין על אפיה דכלה ארעא:
הוו הכיל שהרין בכלזבן ומצלין דתשוון למערק מן הלין דעתידן למהוא ותקומון קדם ברה דאנשא:
באיממא דין מלף הוא בהיכלא ובלליא נפק הוא באת בטורא דמתקרא דבית זיתא:
וכלה עמא מקדמין הוו לותה להיכלא למשמע מלתה:
קריב הוא דין עדעדא דפטירא דמתקרא פצחא:
ובעין הוו רבי כהנא וספרא דאיכנא נקטלוניהי דחלין הוו גיר מן עמא:
על הוא דין סטנא ביהודא דמתקרא סכריוטא דאיתוהי הוא מן מנינא דתרעסר:
ואזל מלל עם רבי כהנא וספרא ורבי חילא דהיכלא איך דנשלמיוהי להון:
וחדיו ואקימו דנתלון לה כספא:
ואשתודי להון ובעא הוא פלעא דנשלמיוהי להון בלעד מן כנשא:
ומטי יומא דפטירא דבה אית הוא עידא דנתנכס פצחא:
ושדר ישוע לכאפא וליוחנן ואמר להון זלו טיבו לן פצחא דנלעס:
הנון דין אמרו לה איכא צבא אנת דנטיב:
אמר להון הא מא דעאלין אנתון למדינתא פגע בכון גברא דשקיל גרבא דמיא זלו בתרה:
ואיכא דעאל אמרו למרה דביתא רבן אמר אינו בית משריא איכא דאכול פצחא עם תלמידי:
והא הו מחוא לכון עליתא חדא רבתא דמשויא תמן טיבו:
ואזלו אשכחו איך דאמר להון וטיבו פצחא:
וכד הוא עדנא אתא ישוע אסתמך ותרעסר שליחא עמה:
ואמר להון רגתא רגתני דהנא פצחא אכול עמכון קדם דאחש:
אמר אנא לכון גיר דמכיל לא אכליוהי עדמא דנשלם במלכותה דאלהא:
ונסב כסא ואודי ואמר סבו הנא ופלגו בינתכון:
אמר אנא גיר לכון דלא אשתא מן ילדא דגפתא עדמא דתאתא מלכותא דאלהא:
ונסב לחמא ואודי וקצא ויהב להון ואמר הנו פגרי דעל אפיכון מתיהב הדא הויתון עבדין לדוכרני:
והכות אף על כסא מן בתר דאחשמו אמר הנא כסא דיתקא חדתא בדמי דחלפיכון מתאשד:
ברם הא אידה דמשלמני על פתורא:
וברה דאנשא אזל איכנא דאתפרש ברם וי להו גברא דבאידה משתלם:
ושריו דנעקבון בינתהון דמנו כי מנהון הו דהדא עתיד למסער:
הוא דין אף חרינא בינתהון דמן אית בהון דרב:
הו דין ישוע אמר להון מלכיהון דעממא מריהון אנון ודשליטין עליהון עבדי טבתא מתקרין:
אנתון דין לא הכנא אלא אינא דרב בכון נהוא איך זעורא ואינא דרשא הו איך משמשנא:
מנו גיר רב הו דסמיך או הו דמשמש לא הוא הו דסמיך אנא דין איתי בינתכון איך הו דמשמש:
אנתון אנון דין דכתרתון לותי בנסיוני:
ואנא משתודא אנא לכון איך דאשתודי לי אבי מלכותא:
דתאכלון ותשתון על פתורא דמלכותא דילי ותתבון על כורסותא ותדונון תרעסר שבטא דאיסריל:
ואמר ישוע לשמעון שמעון הא סטנא שאל דנערובכון איך דלחטא:
ואנא בעית עליך דלא תחסר הימנותך אף אנת בזבן אתפני ושרר אחיך:
שמעון דין אמר לה מרי עמך מטיב אנא ולבית אסירא ולמותא:
אמר לה ישוע אמר אנא לך שמעון דלא נקרא תרנגלא יומנא עדמא דתלת זבנין תכפור דלא ידע אנת לי:
ואמר להון כד שדרתכון דלא כיסא ודלא תרמלא ומסנא למא חסר לכון מדם אמרין לה ולא מדם:
אמר להון מן השא מן דאית לה כיסא נסב והכנא אף תרמלא ומן דלית לה סיפא נזבן נחתה ונזבן לה סיפא:
אמר אנא לכון גיר דאף הדא דכתיבא ולא דתתמלא בי דעם עולא אתמנא כלהין גיר דעלי אשתלם:
והנון אמרין לה מרן הא הרכא אית תרין סיפין אמר להון ספקין:
ונפק ואזל איך דמעד הוא לטורא דבית זיתא ואזלו בתרה אף תלמידוהי:
וכד מטי לדוכתא אמר להון צלו דלא תעלון לנסיונא:
והו פרק מנהון איך משדא כאפא וסם בורכוהי ומצלא הוא:
ואמר אבא אן צבא אנת נעברני כסא הנא ברם לא צביני אלא דילך נהוא:
ואתחזי לה מלאכא מן שמיא דמחיל לה:
וכד הוא בדחלתא תכיבאית מצלא הוא והות דועתה איך שלתא דדמא ונפל על ארעא:
וקם מן צלותה ואתא לות תלמידוהי ואשכח אנון כד דמכין מן עקתא:
ואמר להון מנא דמכין אנתון קומו צלו דלא תעלון לנסיונא:
ועד הו ממלל הא כנשא והו דמתקרא יהודא חד מן תרעסר אתא קדמיהון וקרב לות ישוע ונשקה הדא גיר אתא יהב הוא להון דאינא דנשק אנא הויו:
אמר לה ישוע יהודא בנושקתא משלם אנת לה לברה דאנשא:
כד חזו דין אילין דעמה מדם דהוא אמרין לה מרן נמחא אנון בסיפא:
ומחא חד מנהון לעבדה דרב כהנא ונסבה אדנה דימינא:
ענא דין ישוע ואמר כדו עדמא להדא וקרב לאדנה דהו דבלע ואסיה:
ואמר ישוע להנון דאתו עלוהי רבי כהנא וקשישא ורבי חילא דהיכלא איך דעל לסטיא נפקתון עלי בסיפא ובחוטרא דתאחדונני:
כליום עמכון הוית בהיכלא ולא אושטתון עלי אידיא אלא הדא הי שעתכון ושולטנא דחשוכא:
ואחדו איתיוהי לביתה דרב כהנא ושמעון אתא הוא בתרה מן רוחקא:
אוחדו דין נורא מצעת דרתא ויתבין הוו חדריה ויתב הוא אף הו שמעון בינתהון:
וחזתה עלימתא חדא דיתב לות נורא וחרת בה ואמרא אף הנא עמה הוא:
הו דין כפר ואמר אנתתא לא ידע אנא לה:
ובתר קליל חזיהי אחרנא ואמר לה אף אנת מנהון אנת כאפא דין אמר לא הוית:
ובתר שעא חדא אחרנא מתחרא הוא ואמר שריראית אף הנא עמה הוא אף גליליא הו גיר:
אמר כאפא גברא לא ידע אנא מנא אמר אנת ומחדא כד הו ממלל קרא תרנגלא:
ואתפני ישוע וחר בכאפא ואתדכר שמעון מלתה דמרן דאמר הוא לה דקדם דנקרא תרנגלא תכפור בי תלת זבנין:
ונפק לבר שמעון בכא מריראית:
וגברא דאחידין הוו לישוע מבזחין הוו בה ומחפין הוו לה:
ומחין הוו לה על אפוהי ואמרין אתנבא מנו מחך:
ואחרניתא סגיאתא מגדפין הוו ואמרין עלוהי:
וכד נגהת אתכנשו קשישא ורבי כהנא וספרא ואסקוהי לבית כנושתהון:
ואמרין לה אן אנת הו משיחא אמר לן אמר להון אן אמר לכון לא תהימנונני:
ואן אשאלכון לא מפנין אנתון לי פתגמא או שרין אנתון לי:
מן השא נהוא ברה דאנשא יתב מן ימינא דחילא דאלהא:
אמרין דין כלהון אנת הו הכיל ברה דאלהא אמר להון ישוע אנתון אמרין אנתון דאנא אנא:
אמרין מנא תוב מתבעין לן סהדא חנן גיר שמען מן פומה:
וקמו כלה כנשהון ואיתיוהי לות פילטוס:
ושריו אכלין קרצוהי ואמרין להנא אשכחן דמטעא עמן וכלא דכסף רשא לקסר לא נתל ואמר על נפשה דמלכא הו משיחא:
פילטוס דין שאלה ואמר לה אנת הו מלכא דיהודיא אמר לה אנת אמרת:
ואמר פילטוס לרבי כהנא ולכנשא אנא מדם עלתא לא משכח אנא על גברא הנא:
הנון דין מזעקין הוו ואמרין דשגשה לעמן כד מלף בכלה יהוד ושרי מן גלילא ועדמא להרכא:
פילטוס דין כד שמע שמא דגלילא שאל דאן גברא הו גליליא:
וכד ידע דמן תחית שולטנא הו דהרודס שדרה לותה דהרודס מטל דבאורשלם הוא בהנון יומתא:
הרודס דין כד חזיהי לישוע חדי טב צבא הוא גיר למחזיה מן זבנא סגיאא מטל דשמע הוא עלוהי סגיאתא ומסבר הוא דמדם אתא נחזא מנה:
ומלא סגיאתא משאל הוא לה ישוע דין מדם פתגמא לא אתיבה:
קימין הוו דין רבי כהנא וספרא ועזיזאית אכלין הוו קרצוהי:
הרודס דין שטה הו ופלחוהי וכד מבזח אלבשה נחתא דזחוריתא ושדרה לות פילטוס:
ובהו יומא הוו רחמא פילטוס והרודס עם חדדא בעלדבבותא הות גיר מן קדים בינתהון:
קרא דין פילטוס לרבי כהנא ולארכונא ולעמא:
ואמר להון קרבתון לי גברא הנא איך מהפך עמכון והא אנא עקבתה לעניכון ועלתא מדם לא אשכחת בגברא הנא מן כל דמרשין אנתון בה:
אלא אפלא הרודס שדרתה גיר לותה והא לא מדם דשוא למותא סעיר לה:
ארדיוהי הכיל ואשבקיוהי:
עידא גיר אית הוא דנשרא להון חד בעדעדא:
קעו דין כלה כנשא ואמרין שקוליהי להנא ושרי לן לבר-אבא:
הו אינא דמטל אסטסיס דהות במדינתא וקטלא רמא הוא בית אסירא:
תוב דין מלל עמהון פילטוס כד צבא דנשרא לישוע:
הנון דין קעין הוו ואמרין זקופיהי זקופיהי:
הו דין דתלת זבנין אמר להון מנא גיר דביש עבד הנא מדם עלתא דשויא למותא לא אשכחת בה ארדיוהי הכיל ואשבקיוהי:
הנון דין תכבין הוו בקלא רמא ושאלין הוו לה דנזקפוניהי ועשן הוא קלהון דילהון ודרבי כהנא:
פילטוס דין פקד דתהוא שאלתהון:
ושרא להון להו דמטל אסטסיס וקטלא רמא הוא בית אסירא הו דשאלו לישוע דין אשלם לצבינהון:
וכד מובלין לה אחדו לשמעון קוריניא דאתא מן קריתא וסמו עלוהי זקיפא דנטען בתרה דישוע:
ואתא הוא בתרה סוגאא דעמא ונשא אילין דמרקדן הוי ואלין עלוהי:
ואתפני ישוע לותהין ואמר בנת אורשלם לא תבכין עלי ברם על נפשכין בכיין ועל בניכין:
דהא אתין יומתא דבהון נאמרון טוביהין לעקרתא ולכרסתא דלא ילד ולתדיא דלא אינקו:
הידין תשרון למאמר לטורא דפלו עלין ולרמתא דכסינן:
דאן בקיסא רטיבא הלין עבדין ביבישא מנא נהוא:
ואתין הוו עמה תרין אחרנין עבדי בישתא דנתקטלון:
וכד אתו לדוכתא חדא דמתקריא קרקפתא זקפוהי תמן ולהנון עבדי בישתא חד מן ימינה וחד מן סמלה:
הו דין ישוע אמר הוא אבא שבוק להון לא גיר ידעין מנא עבדין ופלגו נחתוהי וארמיו עליהון פסא:
קאם הוא דין עמא וחזא וממיקין הוו בה אף ארכונא ואמרין לאחרנא אחי נחא נפשה אן הויו משיחא גביה דאלהא:
ומבזחין הוו בה אף אסטרטיוטא כד קרבין לותה ומקרבין לה חלא:
ואמרין לה אן אנת הו מלכא דיהודיא אחא נפשך:
אית הוא דין אף כתבא דכתיב לעל מנה יונאית ורהומאית ועבראית הנו מלכא דיהודיא:
חד דין מן הנון עבדי בישתא דצליבין הוו עמה מגדף הוא עלוהי ואמר אן אנת הו משיחא פצא נפשך ופצא אף לן:
וכאא בה חברה ואמר לה אף לא מן אלהא דחל אנת דאף אנת בה אנת בדינא:
וחנן כאנאית איך דשוין הוין גיר ואיך דעבדן אתפרען הנא דין מדם דסנא לא עביד לה:
ואמר לישוע אתדכריני מרי מא דאתא אנת במלכותך:
אמר לה ישוע אמין אמר אנא לך דיומנא עמי תהוא בפרדיסא:
אית הוי דין איך שעא שת והוא חשוכא על כלה ארעא עדמא לתשע שעין:
ושמשא חשך ואצטרי אפי תרעא דהיכלא מן מצעתה:
וקעא ישוע בקלא רמא ואמר אבי באידיך סאם אנא רוחי הדא אמר ושלם:
כד חזא דין קנטרונא מדם דהוא שבח לאלהא ואמר שריראית הנא גברא זדיקא הוא:
וכלהון כנשא אילין דכנישין הוו לחזתא הדא כד חזו מדם דהוא הפכו כד טרפין על חדיהון:
וקימין הוו מן רוחקא כלהון ידועוהי דישוע ונשא אילין דאתי הוי עמה מן גלילא וחזין הוו הלין:
גברא דין חד דשמה יוסף בולוטא מן רמתא מדינתא דיהוד גברא הוא טבא וזדיקא:
הנא לא שלם הוא לצבינהון ולסוערנהון ומסכא הוא למלכותא דאלהא:
הנא קרב לות פילטוס ושאל פגרה דישוע:
ואחתה וכרכה בחיצא דכתנא וסמה בבית קבורא נקירא הו דלא אנש עדכיל אתתסים הוא בה:
ויומא ערובתא הות ושבתא נגהא הות:
קריבן הוי דין נשא הלין דאתי עמה מן גלילא וחזייהי לקברא ואיכנא אתתסים פגרה:
והפך טיב הרומא ובסמא ובשבתא שלי איך דפקיד:
בחד בשבא דין בשפרא עד חשוך אתי לבית קבורא ואיתי הרומא הלין דטיב הוי ואית הוי עמהין נשא אחרניתא:
ואשכח כאפא דמעגלא מן בית קבורא:
ועלין ולא אשכחיהי לפגרא דישוע:
והוא דכד הנין תמיהן על הדא הא תרין גברין קמו לעל מנהין ומברק הוא לבושהון:
והוי בדחלתא וכפי אפיהין בארעא ואמרין להין מנא בעין אנתין חיא עם מיתא:
ליתוהי תנן קם לה עהדין דמלל עמכין כד הו בגלילא:
ואמר הוא דעתיד הו ברה דאנשא דנשתלם באידי אנשא חטיא ונצטלב ולתלתא יומין נקום:
והנין אתדכרין למלוהי:
והפך מן קברא ואמרין הלין כלהין לחדעסר ולשרכא:
איתיהין הוי דין מרים מגדליתא ויוחן ומרים אמה דיעקוב ושרכא דעמהין הלין דאמר הוי לשליחא:
ואתחזי בעיניהון מלא הלין איך שניתא ולא הימנו אנין:
שמעון דין קם ורהט לקברא ואדיק חזא כתנא דסימין בלחוד ואזל כד מתדמר בנפשה על מדם דהוא:
והא תרין מנהון בה ביומא אזלין הוו לקריתא דשמה עמאוס ופריקא מן אורשלם אסטדותא שתין:
והנון ממללין הוו חד עם חד על הלין כלהין דגדש:
וכד הנון ממללין ובעין חד עם חד אתא הו ישוע ומטי אנון ומהלך הוא עמהון:
ועיניהון אחידן הוי דלא נסתכלוניהי:
ואמר להון מנא אנין מלא הלין דממללין אנתון חד עם חד כד מהלכין אנתון וכמירין אנתון:
ענא חד מנהון דשמה קליופא ואמר לה אנת הו כי בלחודיך נוכריא מן אורשלם דלא ידע אנת מדם דהוא בה בהנון יומתא:
אמר להון מנא אמרין לה על ישוע הו דמן נצרת גברא דהוא נביא וחילתן הוא במלתא ובעבדא קדם אלהא וקדם כולה עמא:
ואשלמוהי רבי כהנא וקשישא לדינא דמותא וזקפוהי:
חנן דין סברין הוין דהויו עתיד הוא דנפרקיוהי לאיסריל והא תלתא יומין הא מן דהלין כלהין הוי:
אלא אף נשא מנן אתמהן קדם הוי גיר לבית קבורא:
וכד לא אשכח פגרה אתי אמרן לן דמלאכא חזין תמן ואמרין עלוהי דחי הו:
ואף אנשא מנן אזלו לבית קבורא ואשכחו הכנא איך מא דאמר נשא לה דין לא חזו:
הידין אמר להון ישוע או חסירי רעינא ויקירי לבא למהימנו בכלהין אילין דמללו נביא:
לא הוא הלין עתיד הוא דנסיבר משיחא ודנעול לתשבוחתה:
ושרי הוא מן מושא ומן כלהון נביא ומפשק הוא להון על נפשה מן כלהון כתבא:
וקרבו הוו לקריתא הי דאזלין הוו לה והו מסבר הוא להון דאיך דלדוכא רחיקא אזל הוא:
ואלצוהי ואמרין לה פוש לותן מטל דיומא השא רכן לה למחשך ועל דנקוא לותהון:
והוא דכד אסתמך עמהון נסב לחמא וברך וקצא ויהב להון:
ומחדא אתפתח עיניהון ואשתודעוהי והו אשתקל לה מנהון:
ואמרין הוו חד לחד לא הוא לבן יקיר הוא בגון כד ממלל עמן באורחא ומפשק לן כתבא:
וקמו בה בשעתא והפכו לאורשלם ואשכחו לחדעסר דכנישין ולאילין דעמהון:
כד אמרין דשריראית קם מרן ואתחזי לשמעון:
ואף הנון אשתעיו אילין דהוי באורחא ואיכנא אתידע להון כד קצא לחמא:
וכד הלין ממללין הוו ישוע קם בינתהון ואמר להון שלמא עמכון אנא אנא לא תדחלון:
והנון אתרהבו והוו בדחלתא סברין הוו גיר דרוחא חזין:
ואמר להון ישוע מנא מתזיעין אנתון ומנא סלקן מחשבתא על לבותכון:
חזו אידי ורגלי דאנא אנא גושונני ודעו דלרוחא בסרא וגרמא לית לה איך דחזין אנתון דאית לי:
וכד הלין אמר חוי אנון אידוהי ורגלוהי:
וכד עדמא להשא לא מהימנין הוו מן חדותהון ומתתמהין הוו אמר להון אית לכון תנן מדם למאכל:
הנון דין יהבו לה מנתא מן נונא דטויא ומן ככריתא דדבשא:
ונסב אכל לעניהון:
ואמר להון הלין אנין מלא דמללת עמכון כד לותכון הוית דולא הו דנשתלם כל מדם דכתיב בנמוסא דמושא ובנביא ובמזמורא עלי:
הידין פתח רעינהון למסתכלו כתבא:
ואמר להון דהכנא כתיב והכנא זדק הוא דנחש משיחא ודנקום מן בית מיתא לתלתא יומין:
ודנתכרז בשמה תיבותא לשובקנא דחטהא בכלהון עממא ושוריא נהוא מן אורשלם:
ואנתון אנון סהדא דהלין:
ואנא אשדר עליכון מולכנא דאבי אנתון דין קוו באורשלם מדינתא עדמא דתלבשון חילא מן רומא:
ואפק אנון עדמא לבית-עניא וארים אידוהי וברך אנון:
והוא דכד מברך להון אתפרש מנהון וסלק לשמיא:
הנון דין סגדו לה והפכו לאורשלם בחדותא רבתא:
ובכלזבן איתיהון הוו בהיכלא כד משבחין ומברכין לאלהא אמין:
ברשית איתוהי הוא מלתא והו מלתא איתוהי הוא לות אלהא ואלהא איתוהי הוא הו מלתא:
הנא איתוהי הוא ברשית לות אלהא:
כל באידה הוא ובלעדוהי אפלא חדא הות מדם דהוא:
בה חיא הוא וחיא איתיהון נוהרא דבנינשא:
והו נוהרא בחשוכא מנהר וחשוכא לא אדרכה:
הוא ברנשא דאשתדר מן אלהא שמה יוחנן:
הנא אתא לסהדותא דנסהד על נוהרא דכלנש נהימן באידה:
לא הו הוא נוהרא אלא דנסהד על נוהרא:
איתוהי הוא גיר נוהרא דשררא דמנהר לכלנש דאתא לעלמא:
בעלמא הוא ועלמא באידה הוא ועלמא לא ידעה:
לדילה אתא ודילה לא קבלוהי:
אילין דין דקבלוהי יהב להון שולטנא דבניא דאלהא נהוון לאילין דמהימנין בשמה:
אילין דלו מן דמא ולא מן צבינא דבסרא ולא מן צבינא דגברא אלא מן אלהא אתילדו:
ומלתא בסרא הוא ואגן בן וחזין שובחה שובחא איך דיחידיא דמן אבא דמלא טיבותא וקושתא:
יוחנן סהד עלוהי וקעא ואמר הנו הו דאמרת דבתרי אתא והוא לה קדמי מטל דקדמי הו מני:
ומן מליותה חנן כלן נסבן וטיבותא חלף טיבותא:
מטל דנמוסא ביד מושא אתיהב שררא דין וטיבותא ביד ישוע משיחא הוא:
אלהא לא חזא אנש ממתום יחידיא אלהא הו דאיתוהי בעובא דאבוהי הו אשתעי:
והדא הי סהדותה דיוחנן כד שדרו לותה יהודיא מן אורשלם כהנא ולויא דנשאלוניהי אנת מן אנת:
ואודי ולא כפר ואודי דלו אנא אנא משיחא:
ושאלוהי תוב מנא הכיל אליא אנת ואמר לא איתי נביא אנת ואמר לא:
ואמרו לה ומנו אנת דנתל פתגמא לאילין דשדרון מנא אמר אנת על נפשך:
אמר אנא קלא דקרא במדברא דאשוו אורחה דמריא איכנא דאמר אשעיא נביא:
הנון דין דאשתדרו מן פרישא הוו:
ושאלוהי ואמרו לה מנא הכיל מעמד אנת אן אנת לא איתיך משיחא ולא אליא ולא נביא:
ענא יוחנן ואמר להון אנא מעמד אנא במיא בינתכון דין קאם הו דאנתון לא ידעין אנתון לה:
הנו הו דבתרי אתא והוא לה קדמי הו דאנא לא שוא אנא דאשרא ערקא דמסנוהי:
הלין בבית-עניא הוי בעברא דיורדנן איכא דמעמד הוא יוחנן:
וליומא דבתרה חזא יוחנן לישוע דאתא לותה ואמר הא אמרה דאלהא הו דשקל חטיתה דעלמא:
הנו דאנא אמרת עלוהי דבתרי אתא גברא והוא לה קדמי מטל דקדמי הו מני:
ואנא לא ידע הוית לה אלא דנתידע לאיסריל מטל הנא אתית אנא דבמיא אעמד:
ואסהד יוחנן ואמר דחזית לרוחא דנחתא מן שמיא איך יונא וקוית עלוהי:
ואנא לא ידע הוית לה אלא מן דשדרני דאעמד במיא הו אמר לי דאינא דחזא אנת דנחתא רוחא ומקויא עלוהי הנו מעמד ברוחא דקודשא:
ואנא חזית ואסהדת דהנו ברה דאלהא:
וליומא אחרנא קאם הוא יוחנן ותרין מן תלמידוהי:
וחר בישוע כד מהלך ואמר הא אמרה דאלהא:
ושמעו תריהון תלמידוהי כד אמר ואזלו להון בתרה דישוע:
ואתפני ישוע וחזא אנון דאתין בתרה ואמר להון מנא בעין אנתון אמרין לה רבן איכא הוא אנת:
אמר להון תו ותחזון הנון דין אתו וחזו איכא דהוא ולותה הוו יומא הו ואית הוי איך שעא עסר:
חד דין מן הנון דשמעו מן יוחנן ואזלו בתרה דישוע איתוהי הוא אנדראוס אחוהי דשמעון:
הנא חזא לוקדם לשמעון אחוהי ואמר לה אשכחניהי למשיחא:
ואיתיה לות ישוע וחר בה ישוע ואמר אנת הו שמעון ברה-דיונא אנת תתקרא כאפא:
וליומא אחרנא צבא ישוע למפק לגלילא ואשכח לפיליפוס ואמר לה תא בתרי:
הו דין פיליפוס איתוהי הוא מן בית-צידא מן מדינתה דאנדראוס ודשמעון:
ופיליפוס אשכח לנתניאיל ואמר לה הו דכתב עלוהי מושא בנמוסא ובנביא אשכחניהי דישוע הו בר יוסף מן נצרת:
אמר לה נתניאיל מן נצרת משכח מדם דטב נהוא אמר לה פיליפוס תא ותחזא:
וחזיהי ישוע לנתניאיל כד אתא לותה ואמר עלוהי הא שריראית בר איסריל דנכלא לית בה:
אמר לה נתניאיל מן אימכא ידע אנת לי אמר לה ישוע עדלא נקריך פיליפוס כד תחית תתא אנת חזיתך:
ענא נתניאיל ואמר לה רבי אנת הו ברה דאלהא אנת הו מלכה דאיסריל:
אמר לה ישוע על דאמרת לך דחזיתך תחית תתא מהימן אנת דרורבן מן הלין תחזא:
אמר לה אמין אמין אמר אנא לכון דמן השא תחזון שמיא דפתיחין ומלאכוהי דאלהא כד סלקין ונחתין לות ברה דאנשא:
וליומא דתלתא הות משתותא בקטנא מדינתא דגלילא ואמה דישוע תמן הות:
ואף הו ישוע ותלמידוהי אתקריו לה למשתותא:
וחסר הוא חמרא ואמרא לה אמה לישוע חמרא לית להון:
אמר לה ישוע מא לי ולכי אנתתא לא עדכיל אתת שעתי:
אמרא אמה למשמשנא מדם דאמר לכון עבדו:
אית הוי דין תמן אגנא דכאפא שת דסימן לתדכיתא דיהודיא דאחדן תרין תרין רבעין או תלתא:
אמר להון ישוע מלו אנין מיא לאגנא ומלו אנין עדמא לעל:
אמר להון זלועו מכיל ואיתו לריש סמכא ואיתיו:
וכד טעם הו ריש סמכא מיא הנון דהוו חמרא ולא ידע הוא מן אימכא הוא משמשנא דין ידעין הוו דהנון מלו אנון למיא קרא ריש סמכא לחתנא:
ואמר לה כל אנש לוקדם חמרא טבא מיתא ומא דרויו הידין אינא דבציר אנת דין נטרתיהי לחמרא טבא עדמא להשא:
הדא הי אתא קדמיתא דעבד ישוע בקטנא דגלילא ואודע שובחה והימנו בה תלמידוהי:
בתר הדא נחת לכפרנחום הו ואמה ואחוהי ותלמידוהי ותמן הוו קליל יומתא:
וקריב הוא פצחא דיהודיא וסלק לאורשלם ישוע:
ואשכח בהיכלא להלין דמזבנין תורא וערבא ויונא ולמערפנא דיתבין:
ועבד לה פרגלא מן חבלא ולכלהון אפק מן היכלא ולערבא ולתורא ולמערפנא ואשד עורפנהון ופתוריהון הפך:
ולהנון דמזבנין יונא אמר שקולו הלין מכא ולא תעבדונה לביתה דאבי בית תאגורתא:
ואתדכרו תלמידוהי דכתיב דטננה דביתך אכלני:
ענו דין יהודיא ואמרו לה מנא אתא מחוא אנת לן דהלין עבד אנת:
ענא ישוע ואמר להון סתורו היכלא הנא ולתלתא יומין אנא מקים אנא לה:
אמרין לה יהודיא לארבעין ושת שנין אתבני היכלא הנא ואנת לתלתא יומין מקים אנת לה:
הו דין אמר הוא על היכלא דפגרה:
כד קם דין מן בית מיתא אתדכרו תלמידוהי דהדא אמר הוא והימנו לכתבא ולמלתא דאמר ישוע:
כד איתוהי הוא דין ישוע באורשלם בפצחא בעדעדא סגיאא הימנו בה דחזו אתותא דעבד:
הו דין ישוע לא מהימן הוא להון נפשה מטל דהו ידע הוא לכלנש:
ולא סניק הוא דאנש נסהד לה על כל ברנש הו גיר ידע הוא מנא אית בברנשא:
אית הוא דין תמן חד גברא מן פרישא ניקדמוס שמה הוא ארכונא דיהודיא:
הנא אתא לות ישוע בלליא ואמר לה רבי ידעינן דמן אלהא אשתדרת מלפנא לא גיר אנש משכח הלין אתותא למעבד דאנת עבד אנת אלא מן דאלהא עמה:
ענא ישוע ואמר לה אמין אמין אמר אנא לך דאן אנש לא מתילד מן דריש לא משכח דנחזא מלכותה דאלהא:
אמר לה ניקדמוס איכנא משכח דנתילד גברא סבא דלמא משכח תוב לכרסא דאמה דתרתין זבנין למעל ונתילד:
ענא ישוע ואמר לה אמין אמין אמר אנא לך דאן אנש לא מתילד מן מיא ורוחא לא משכח דנעול למלכותא דאלהא:
מדם דיליד מן בסרא בסרא הו ומדם דיליד מן רוחא רוחא הו:
לא תתדמר דאמרת לך דולא לכון למתילדו מן דריש:
רוחא אתר דצביא נשבא וקלה שמע אנת אלא לא ידע אנת אימכא אתיא ולאיכא אזלא הכנא איתוהי כלנש דיליד מן רוחא:
ענא ניקדמוס ואמר לה איכנא משכחן הלין למהוא:
ענא ישוע ואמר לה אנת הו מלפנה דאיסריל והלין לא ידע אנת:
אמין אמין אמר אנא לך דמדם דידעין חנן ממללין חנן ומדם דחזין מסהדין אנחנן וסהדותן לא מקבלין אנתון:
אן דבארעא אמרת לכון ולא מהימנין אנתון איכנא אן אמר לכון דבשמיא תהימנונני:
ולא אנש סלק לשמיא אלא הו דנחת מן שמיא ברה דאנשא הו דאיתוהי בשמיא:
ואיכנא דארים מושא חויא במדברא הכנא עתיד למתתרמו ברה דאנשא:
דכל אנש דמהימן בה לא נאבד אלא נהוון לה חיא דלעלם:
הכנא גיר אחב אלהא לעלמא איכנא דלברה יחידיא נתל דכל מן דמהימן בה לא נאבד אלא נהוון לה חיא דלעלם:
לא גיר שדר אלהא לברה לעלמא דנדוניוהי לעלמא אלא דנחא לעלמא באידה:
מן דמהימן בה לא מתתדין ומן דלא מהימן מן כדו דין הו דלא הימן בשמה דיחידיא ברה דאלהא:
הנו דין דינא דנוהרא אתא לעלמא ואחבו בנינשא לחשוכא יתיר מן דלנוהרא איתיהון הוו גיר עבדיהון בישא:
כל גיר דסניתא עבד סנא לנוהרא ולא אתא לנוהרא דלא נתכססון עבדוהי:
הו דין דעבד שררא אתא לות נוהרא דנתידעון עבדוהי דבאלהא עבידין:
בתר הלין אתא ישוע ותלמידוהי לארעא דיהוד ותמן מתהפך הוא עמהון ומעמד:
אף יוחנן דין מעמד הוא בעינ-יון דעל גנב שלים מטל דמיא אית הוו תמן סגיאא ואתין הוו ועמדין:
לא גיר עדכיל נפל הוא יוחנן בית אסירא:
הות הות דין בעתא לחד מן תלמידוהי דיוחנן עם יהודיא חד על תדכיתא:
ואתו לות יוחנן ואמרו לה רבן הו דעמך הוא בעברא דיורדנן דאנת סהדת עלוהי הא אף הו מעמד וסגיאא אתין לותה:
ענא יוחנן ואמר להון לא משכח ברנשא למסב מן צבות נפשה מדם אלא אן אתיהב לה מן שמיא:
אנתון סהדין אנתון לי דאמרת דאנא לא הוית משיחא אלא שליחא אנא דקדמוהי:
מן דאית לה כלתא חתנא הו רחמה דין דחתנא הו דקאם וצאת לה חדותא רבתא חדא מטל קלה דחתנא הדא הכיל חדותא דילי הא ממליא:
להו הו ולא למרבא ולי למבצר:
הו גיר דמן לעל אתא לעל מן כל הו והו דמן ארעא מן ארעא הו ומן ארעא ממלל הו דמן שמיא אתא לעל מן כל הו:
ומדם דחזא ושמע מסהד וסהדותה לא אנש מקבל:
הו דין דקבל סהדותה חתם דאלהא שרירא הו:
אינא גיר דאלהא שדרה מלא הו דאלהא ממלל לא הוא גיר בכילא יהב אלהא רוחא:
אבא מחב לברא וכל מדם יהב באידוהי:
מן דמהימן בברא אית לה חיא דלעלם ומן דלא מתטפיס לברא לא נחזא חיא אלא רוגזה דאלהא נקוא עלוהי:
ידע דין ישוע דשמעו פרישא דתלמידא סגיאא עבד ומעמד יתיר מן יוחנן:
כד לא הוא הו ישוע מעמד הוא אלא תלמידוהי:
ושבקה ליהוד ואזל לה תוב לגלילא:
מעבדא הות לה דין דנאתא נעבר על בית שמריא:
ואתא למדינתא דשמריא דמתקריא שכר על גנב קריתא דיהב הוא יעקוב ליוסף ברה:
ואית הוא תמן מעינא דמיא דיעקוב הו דין ישוע לאא הוא מן עמלא דאורחא ויתב הוא לה על מעינא ואית הוי שת שעין:
ואתת אנתתא מן שמרין דתמלא מיא ואמר לה ישוע הב לי מיא אשתא:
תלמידוהי גיר עלו הוו למדינתא דנזבנון להון סיברתא:
אמרא לה הי אנתתא שמריתא איכנא אנת יהודיא אנת ומני שאל אנת למשתא דאיתי אנתתא שמריתא לא גיר מתחשחין יהודיא עם שמריא:
ענא ישוע ואמר לה אלו ידעא הויתי מוהבתא דאלהא ומנו הנא דאמר לכי הב לי אשתא אנתי שאלא הויתי לה ויהב הוא לכי מיא חיא:
אמרא לה אנתתא הי מרי לא דולא אית לך וברא עמיקא אימכא לך מיא חיא:
למא אנת רב אנת מן אבון יעקוב הו דהו יהב לן ברא הדא והו מנה אשתי ובנוהי וענה:
ענא ישוע ואמר לה כל דנשתא מן הלין מיא תוב נצהא:
כל דין דנשתא מן מיא דאנא אתל לה לא נצהא לעלם אלא מיא הנון דיהב אנא לה נהוון בה מעינא דמיא דנבעין לחיא דלעלם:
אמרא לה אנתתא הי מרי הב לי מן הלין מיא דלא תוב אצהא ולא הוית אתיא דליא מן הרכא:
אמר לה ישוע זלי קרי לבעלכי ותי להרכא:
אמרא לה לית לי בעלא אמר לה ישוע שפיר אמרתי דלית לי בעלא:
חמשא גיר בעלין הוו לכי והנא דאית לכי השא לא הוא בעלכי הדא שרירתא אמרתי:
אמרא לה הי אנתתא מרי חזיא אנא דנביא אנת:
אבהין בהנא טורא סגדו ואנתון אמרין אנתון דבאורשלם הו אתר דולא למסגד:
אמר לה ישוע אנתתא הימניני דאתיא שעתא דלא בהנא טורא ואף לא באורשלם תסגדון לאבא:
אנתון סגדין אנתון למדם דלא ידעין אנתון חנן דין סגדין חנן למא דידעין חנן דחיא מן יהודיא אנון:
אלא אתיא שעתא והשא איתיה אמתי דסגודא שרירא נסגדון לאבא ברוחא ובשררא אף אבא גיר דאיך הלין הו סגודא בעא:
רוחא הו גיר אלהא ואילין דסגדין לה ברוחא ובשררא ולא דנסגדון:
אמרא לה אנתתא הי ידעא אנא דמשיחא אתא ומא דאתא הו מלף לן כלמדם:
אמר לה ישוע אנא אנא דממלל אנא עמכי:
וכד ממלל אתו תלמידוהי ומתדמרין הוו דעם אנתתא ממלל לא דין אנש אמר מנא בעא אנת או מנא ממלל אנת עמה:
ושבקת קולתה אנתתא ואזלת למדינתא ואמרא לאנשא:
תו חזו גברא דאמר לי כל מדם דעבדת למא הויו משיחא:
ונפקו אנשא מן מדינתא ואתין הוו לותה:
ובינת הלין בעין הוו מנה תלמידוהי ואמרין לה רבן לעס:
הו דין אמר להון אית לי מאכולתא דאכול אידא דאנתון לא ידעין אנתון:
אמרין תלמידא ביניהון למא אנש איתי לה מדם למאכל:
אמר להון ישוע מאכולתי דילי איתיה דאעבד צבינה דמן דשדרני ואשלמיוהי לעבדה:
לא אנתון אמרין דבתר ארבעא ירחין אתא חצדא הא אמר אנא לכון דארימו עיניכון וחזו ארעתא דחור ומטי לחצדא מן כדו:
ואינא דחצד אגרא נסב וכנש פארא לחיא דלעלם וזרועא וחצודא אכחדא נחדון:
בהדא גיר איתיה מלתא דשררא דאחרין הו זרע ואחרין חצד:
אנא שדרתכון למחצד מדם דלא הוא אנתון לאיתון בה אחרנא גיר לאיו ואנתון עלתון על עמלהון דהנון:
מן הי מדינתא דין סגיאא הימנו בה שמריא מטל מלתה דאנתתא הי דמסהדא הות דאמר לי כלמדם דעבדת:
וכד אתו לותה הנון שמריא בעו מנה דנהוא לותהון והוא לותהון תרין יומין:
וסגיאא הימנו בה מטל מלתה:
ואמרין הוו לאנתתא הי דמכיל לא הוא מטל מלתכי מהימנין חנן בה חנן גיר שמען וידען דהנו שריראית משיחא מחינה דעלמא:
ובתר תרין יומין נפק ישוע מן תמן ואזל לגלילא:
הו גיר ישוע סהד דנביא במדינתה לא מתיקר:
כד דין אתא לגלילא קבלוהי גליליא דחזו אתותא כל דעבד באורשלם בעדעדא אתו הוו גיר ואף הנון לעדעדא:
אתא דין תוב ישוע לקטנא דגלילא איכא דעבד מיא חמרא ואית הוא בכפרנחום עבד מלכא חד דברה כריה הוא:
הנא שמע דאתא ישוע מן יהוד לגלילא ואזל לותה ובעא הוא מנה דנחות ונאסא לברה קריב הוא גיר לממת:
אמר לה ישוע אן אתותא ותדמרתא לא תחזון לא תהימנון:
אמר לה הו עבד מלכא מרי חות עדלא מאת לה טליא:
אמר לה ישוע זל ברך חי הו והימן הו גברא במלתא דאמר לה ישוע ואזל:
כד דין נחת הוא ארעוהי עבדוהי וסברוהי ואמרין לה ברך חיא:
ושאל אנון באינא עדנא אתחלם אמרין לה אתמלי בשבע שעין שבקתה אשתא:
וידע אבוהי דבהי שעתא דבה אמר לה ישוע דברך חיא והימן הו וביתה כלה:
הדא תוב אתא דתרתין עבד ישוע כד אתא מן יהוד לגלילא:
בתר הלין הוא עדעדא דיהודיא וסלק ישוע לאורשלם:
אית הוא דין תמן באורשלם דוכתא חדא דמעמודיתא דמתקריא עבראית בית-חסדא ואית הוא בה חמשא אסטוין:
ובהלין רמין הוו עמא סגיאא דכריהא וסמיא וחגיסא ויבישא ומסכין הוו לזועא דמיא:
מלאכא גיר בזבן זבן נחת הוא לה למעמודיתא ומזיע הוא להון למיא ואינא דקדמיא נחת הוא מן בתר זועא דמיא מתחלם הוא כל כאבא אינא דאית הוא לה:
אית הוא דין תמן גברא חד דתלתין ותמנא שנין איתוהי הוא בכורהנא:
להנא חזא ישוע דרמא וידע דזבנא סגיאא אית לה ואמר לה צבא אנת דתתחלם:
ענא הו כריהא ואמר אין מרי לית לי דין אנש דמא דאתתזיעו מיא נרמיני במעמודיתא אלא עד אנא אתא אנא אחרין מן קדמי נחת:
אמר לה ישוע קום שקול ערסך והלך:
ובר שעתה אתחלם גברא הו וקם שקל ערסה והלך והו הו יומא שבתא הות:
ואמרין לה יהודיא להו דאתאסי שבתא הי לא שליט לך דתשקול ערסך:
הו דין ענא ואמר להון הו דעבדני חלימא הו אמר לי דשקול ערסך והלך:
ושאלוהי מנו הנא גברא דאמר לך דשקול ערסך והלך:
הו דין דאתאסי לא ידע הוא מנו ישוע גיר אתגני הוא לה בכנשא סגיאא דאית הוא בדוכתא הי:
בתר זבן אשכחה ישוע בהיכלא ואמר לה הא חלים אנת תוב לא תחטא דלמא נהוא לך מדם דביש מן קדמיא:
ואזל הו גברא ואמר ליהודיא דישוע הו הו דאחלמה:
ומטל הדא רדפין הוו יהודיא לישוע ובעין הוו למקטלה דהלין עבד הוא בשבתא:
הו דין ישוע אמר להון אבי עדמא להשא עבד אף אנא עבד אנא:
ומטל הדא יתיראית בעין הוו יהודיא למקטלה לא בלחוד דשרא הוא שבתא אלא אף דעל אלהא דאבוהי איתוהי אמר הוא ומשוא הוא נפשה עם אלהא:
ענא דין ישוע ואמר להון אמין אמין אמר אנא לכון דלא משכח ברא עבד מדם מן צבות נפשה אלא מדם דחזא לאבא דעבד אילין גיר דאבא עבד הלין אף ברא אכותה עבד:
אבא גיר רחם לברה וכלמדם דעבד מחוא לה ודיתירין מן הלין עבדא מחוא לה דאנתון תתדמרון:
איכנא גיר דאבא מקים מיתא ומחא להון הכנא אף ברא לאילין דצבא מחא:
לא הוא גיר אבא דאן לאנש אלא כלה דינא יהבה לברא:
דכלנש ניקר לברא איך דמיקר לאבא הו דלא מיקר לברא לא מיקר לאבא דשדרה:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דשמע מלתי ומהימן למן דשדרני אית לה חיא דלעלם ולדינא לא אתא אלא שני לה מן מותא לחיא:
אמין אמין אמר אנא לכון דאתיא שעתא אף השא איתיה אמתי דמיתא נשמעון קלה דברה דאלהא והנון דשמעין נחון:
איכנא גיר דלאבא אית חיא בקנומה הכנא יהב אף לברא דנהוון חיא בקנומה:
ואשלטה דנהוא עבד אף דינא:
דברה הו דין דאנשא לא תתדמרון בהדא דאתיא שעתא אמתי דכלהון אילין דבקברא אנון נשמעון קלה:
ונפקון אילין דעבדו טבתא לקימתא דחיא ואילין דעבדו בישתא לקימתא דדינא:
לא משכח אנא מדם מן צבות נפשי למעבד אלא איכנא דשמע אנא דאן אנא ודיני כאין הו לא גיר בעא אנא צביני אלא צבינה דמן דשדרני:
אן אנא מסהד אנא על נפשי סהדותי לא הות שרירא:
אחרין הו הו דמסהד עלי וידע אנא דשרירא הי סהדותה דמסהד עלי:
אנתון שדרתון לות יוחנן ואסהד על שררא:
אנא דין לא הוא מן ברנשא נסב אנא סהדותא אלא הלין אמר אנא דאנתון תחון:
הו שרגא הוא דדלק ומנהר ואנתון צביתון דתשתבהרון דשעתא בנוהרה:
לי דין אית לי סהדותא דרבא מן דיוחנן עבדא גיר דיהב לי אבי דאשלם אנון הנון עבדא דעבד אנא סהדין עלי דאבא שלחני:
ואבא דשלחני הו סהד עלי לא קלה ממתום שמעתון ולא חזוה חזיתון:
ומלתה לא מקויא בכון מטל דבהו דהו שדר אנתון לא מהימנין אנתון:
בצו כתבא דבהון מסברין אנתון דחיא דלעלם אית לכון והנון סהדין עלי:
ולא צבין אנתון דתאתון לותי דחיא דלעלם נהוון לכון:
שובחא מן בני אנשא לא נסב אנא:
אלא ידעתכון דחובה דאלהא לית בכון:
אנא אתית בשמה דאבי ולא מקבלין אנתון לי ואן אחרין נאתא בשם נפשה להו תקבלון:
איכנא משכחין אנתון למהימנו דשובחא חד מן חד מקבלין אנתון ושובחא דמן חד אלהא לא בעין אנתון:
למא סברין אנתון דאנא אכל אנא קרציכון קדם אבא איתוהי מן דאכל קרציכון מושא הו דבה סברתון:
אלו גיר במושא הימנתון אף בי מהימנין הויתון מושא גיר עלי כתב:
ואן לכתבוהי דהו לא מהימנין אנתון איכנא למלי דילי תהימנון:
בתר הלין אזל ישוע לעברא דימא דגלילא דטבריוס:
ואזלו בתרה כנשא סגיאא מטל דחזין הוו אתותא דעבד בכריהא:
וסלק ישוע לטורא ותמן יתב הוא עם תלמידוהי:
קריב הוא דין עדעדא דפצחא דיהודיא:
וארים עינוהי ישוע וחזא כנשא סגיאא דאתא לותה ואמר לפיליפוס אימכא נזבן לחמא דנאכלון הלין:
הדא דין אמר כד מנסא לה הו גיר ידע הוא מנא עתיד למעבד:
אמר לה פיליפוס דמאתין דינרין לחמא לא ספק להון כד קליל קליל חד חד מנהון נסב:
אמר לה חד מן תלמידוהי אנדראוס אחוהי דשמעון כאפא:
אית תנן טליא חד דאית עלוהי חמש גריצן דסערא ותרין נונין אלא הלין מנא אנון להלין כלהון:
אמר להון ישוע עבדו אנשא כלהון דנסתמכון עסבא דין סגי הוא בה בדוכתא הי ואסתמכו גברא במנינא חמשא אלפין:
ושקל ישוע לחמא וברך ופלג להנון דסמיכין והכנא אף מן נונא כמא דצבו:
וכד סבעו אמר לתלמידוהי כנשו קציא דיתרו דלא נאבד מדם:
וכנשו ומלו תרעסר קופינין קציא אילין דיתרו להנון דאכלו מן חמשא לחמין דסערא:
הנון דין אנשא דחזו אתא דעבד ישוע אמרין הוו שריראית הנו נביא דאתא לעלמא:
ישוע דין ידע דעתידין דנאתון נחטפוניהי ונעבדוניהי מלכא ושני לה לטורא הו בלחודוהי:
וכד הוא רמשא נחתו תלמידוהי לימא:
ויתבו בספינתא ואתין הוו לעברא לכפרנחום וחשכת הות לה ולא אתי הוא לותהון ישוע:
ימא דין אזדקף הוא עליהון מטל דרוחא רבתא נשבת הות:
ודברו איך אסטדותא עסרין וחמשא או תלתין וחזו לישוע כד מהלך על ימתא וכד קרב לות ספינתהון דחלו:
הו דין ישוע אמר להון אנא אנא לא תדחלון:
וצבו הוו דנקבלוניהי בספינתא ובה בשעתא ספינתא הי הות לות ארעא הי דאזלין הוו לה:
וליומא דבתרה הו כנשא דקאם הוא בעברא דימא חזו דספינתא אחרתא לית הוא תמן אלא אן הי דסלקו לה תלמידא ודלא על הוא עמהון ישוע עם תלמידוהי לספינתא:
אתי הוי דין אלפא אחרניתא מן טבריוס על גנב דוכתא הי דאכלו בה לחמא כד ברך ישוע:
וכד חזא הו כנשא דלא הוא תמן ישוע אפלא תלמידוהי סלקו להלין אלפא ואתו לכפרנחום ובעין הוו לה לישוע:
וכד אשכחוהי בעברא דימא אמרין לה רבן אמתי אתית להרכא:
ענא ישוע ואמר להון אמין אמין אמר אנא לכון דבעין אנתון לי לא הוא מטל דחזיתון אתותא אלא דאכלתון לחמא וסבעתון:
לא תפלחון מאכולתא דאבדא אלא מאכולתא דמקויא לחיא דלעלם אידא דברה דאנשא נתל לכון להנא גיר אבא חתם אלהא:
אמרין לה מנא נעבד דנפלוח עבדא דאלהא:
ענא ישוע ואמר להון הנו עבדא דאלהא דתהימנון במן דהו שדר:
אמרין לה מנא אתא עבד אנת דנחזא ונהימן בך מנא סער אנת:
אבהין מננא אכלו במדברא איכנא דכתיב דלחמא מן שמיא יהב להון למאכל:
אמר להון ישוע אמין אמין אמר אנא לכון דלא הוא מושא יהב לכון לחמא מן שמיא אלא אבי יהב לכון לחמא דקושתא מן שמיא:
לחמה גיר דאלהא איתוהי הו דנחת מן שמיא ויהב חיא לעלמא:
אמרין לה מרן בכלזבן הב לן לחמא הנא:
אמר להון ישוע אנא אנא לחמא דחיא מן דאתא לותי לא נכפן ומן דמהימן בי לא נצהא לעלם:
אלא אמרת לכון דחזיתונני ולא מהימנין אנתון:
כל דיהב לי אבי לותי נאתא ומן דלותי נאתא לא אפקה לבר:
דנחתת מן שמיא לא הוא דאעבד צביני אלא דאעבד צבינה דמן דשדרני:
הנו דין צבינה דמן דשדרני דכל דיהב לי לא אובד מנה אלא אקימיוהי ביומא אחריא:
הנו גיר צבינה דאבי דכל דחזא לברא ומהימן בה נהוון לה חיא דלעלם ואנא אקימיוהי ביומא אחריא:
יהודיא דין רטנין הוו עלוהי דאמר דאנא אנא לחמא דנחתת מן שמיא:
ואמרין הוו לא הוא הנא ישוע ברה דיוסף הו דחנן ידעין לאבוהי ולאמה ואיכנא אמר הנא דמן שמיא נחתת:
ענא ישוע ואמר להון לא תרטנון חד עם חד:
לא אנש משכח דנאתא לותי אלא אן נגדה אבא דשדרני ואנא אקימיוהי ביומא אחריא:
כתיב גיר בנביא דנהוון כלהון מלפא דאלהא כל מן דשמע הכיל מן אבא וילף מנה אתא לותי:
לא הוא דחזא אנש לאבא אלא מן דמן אלהא איתוהי הו הו חזא לאבא:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דמהימן בי אית לה חיא דלעלם:
אנא אנא לחמא דחיא:
אבהיכון אכלו מננא במדברא ומיתו:
הנו דין לחמא דנחת מן שמיא דנאכול אנש מנה ולא נמות:
אנא אנא לחמא חיא דמן שמיא נחתת ואן אנש נאכול מן הנא לחמא נחא לעלם ולחמא אינא דאנא אתל פגרי הו דעל אפי חיוהי דעלמא יהב אנא:
נצין הוו דין יהודיא חד עם חד ואמרין איכנא משכח הנא פגרה דנתל לן למאכל:
ואמר להון ישוע אמין אמין אמר אנא לכון דאלא תאכלון פגרה דברה דאנשא ותשתון דמה לית לכון חיא בקנומכון:
מן דאכל דין מן פגרי ושתא מן דמי אית לה חיא דלעלם ואנא אקימיוהי ביומא אחריא:
פגרי גיר שריראית איתוהי מאכולתא ודמי שריראית איתוהי משתיא:
מן דאכל פגרי ושתא דמי בי מקוא ואנא בה:
איכנא דשדרני אבא חיא ואנא חי אנא מטל אבא ומן דנאכלני אף הו נחא מטלתי:
הנו לחמא דנחת מן שמיא לא הוא איך דאכלו אבהיכון מננא ומיתו מן דאכל הנא לחמא נחא לעלם:
הלין אמר בכנושתא כד מלף בכפרנחום:
וסגיאא דשמעו מן תלמידוהי אמרין קשיא הי מלתא הדא מנו משכח למשמעה:
ישוע דין ידע בנפשה דרטנין על הדא תלמידוהי ואמר להון הדא מכשלא לכון:
אן תחזון הכיל לברה דאנשא דסלק לאתר דאיתוהי הוא מן קדים:
רוחא הי דמחיא פגרא לא מהנא מדם מלא דאנא מללת עמכון רוחא אנין וחיא אנין:
אלא אית אנשא מנכון דלא מהימנין ידע הוא גיר ישוע מן קדים מן אנון אילין דלא מהימנין ומנו הו דמשלם לה:
ואמר הוא להון מטל הנא אמרת לכון דלא אנש משכח דנאתא לותי אלא יהיב לה מן אבי:
מטל הדא מלתא סגיאא מן תלמידוהי אזלו לבסתרהון ולא מהלכין הוו עמה:
ואמר ישוע לתרעסרתה למא אף אנתון צבין אנתון למאזל:
ענא שמעון כאפא ואמר מרי לות מן נאזל מלא דחיא דלעלם אית לך:
וחנן הימנן וידען דאנת הו משיחא ברה דאלהא חיא:
אמר להון ישוע לא הוא אנא גביתכון לתרעסר ומנכון חד סטנא הו:
אמר הוא דין על יהודא בר שמעון סכריוטא הו גיר עתיד הוא דנשלמיוהי חד מן תרעסר:
בתר הלין מהלך הוא ישוע בגלילא לא גיר צבא הוא למהלכו ביהוד מטל דיהודיא בעין הוו למקטלה:
וקריב הוא עדעדא דמטלא דיהודיא:
ואמרו לה אחוהי לישוע שנא לך מכא וזל ליהוד דנחזון תלמידיך עבדא דעבד אנת:
לית גיר אנש דעבד מדם בטושיא וצבא הו דבגליא נהוא אן הלין עבד אנת חוא נפשך לעלמא:
אף לא גיר אחוהי הימנו הוו בה בישוע:
אמר להון ישוע זבני דילי עדמא להשא לא מטא זבנכון דין דילכון בכל עדן מטיב:
לא משכח עלמא למסנכון לי דין סנא מטל דאנא מסהד אנא עלוהי דעבדוהי בישין אנון:
אנתון סקו לעדעדא הנא אנא לא סלק אנא השא לעדעדא הנא מטל דזבנא דילי לא עדכיל שלם:
הלין אמר ופש לה בגלילא:
כד דין סלקו אחוהי לעדעדא הידין אף הו סלק לא בגליא אלא איך דבטושיא:
יהודיא דין בעין הוו לה בעדעדא ואמרין הוו איכו הו:
ורטנא סגיאא מטלתה אית הוא בכנשא אית הוו גיר דאמרין דטב הו ואחרנא אמרין הוו לא אלא מטעא לעמא:
לא דין אנש גליאית ממלל הוא עלוהי מטל דחלתא דיהודיא:
כד דין פלגו יומתא דעדעדא סלק ישוע להיכלא ומלף הוא:
ומתדמרין הוו יהודיא ואמרין איכנא ידע הנא ספרא כד לא ילף:
ענא ישוע ואמר יולפני לא הוא דילי אלא דהו דשדרני:
מן דצבא דנעבד צבינה מסתכל יולפני אן מן אלהא הו או אנא מן צבות נפשי ממלל אנא:
מן דמן צבות רעינה ממלל שובחא לנפשה בעא הו דין דשובחא דמן דשדרה בעא שריר הו ועולא בלבה לא אית:
לא הוא מושא יהב לכון נמוסא ולא אנש מנכון נטר נמוסא:
מנא בעין אנתון למקטלני ענא כנשא ואמרין דיוא אית לך מנו בעא למקטלך:
ענא ישוע ואמר להון חד עבדא עבדת וכלכון מתדמרין אנתון:
מטל הנא מושא יהב לכון גזורתא לא הוא מטל דמנה הי מן מושא אלא דמן אבהתא הי ובשבתא גזרין אנתון ברנשא:
אן ברנשא מתגזר ביומא דשבתא מטל דלא נשתרא נמוסא דמושא עלי רטנין אנתון דכלה ברנשא אחלמת ביומא דשבתא:
לא תהוון דינין במסב באפא אלא דינא כאנא דונו:
ואמרין הוו אנשא מן אורשלם לו הנו הו דבעין למקטל:
והא גליאית ממלל ומדם לא אמרין לה דלמא ידעו קשישין דהנו שריראית משיחא:
אלא להנא ידעין חנן מן אימכא הו משיחא דין אמתי דאתא לא אנש ידע מן אימכא הו:
וארים ישוע קלה כד מלף בהיכלא ואמר ולי ידעין אנתון ומן אימכא אנא ידעין אנתון ומן צבות נפשי לא אתית אלא שריר הו מן דשדרני הו דאנתון לא ידעין אנתון לה:
אנא דין ידע אנא לה דמן לותה אנא והו שדרני:
ובעו למאחדה ולא אנש ארמי עלוהי אידיא מטל דלא עדכיל אתת הות שעתה:
סגיאא דין מן כנשא הימנו בה ואמרין משיחא מא דאתא למא דיתירן מן הלין אתותא דעבד הנא עבד:
ושמעו פרישא לכנשא דממללין עלוהי הלין ושדרו הנון ורבי כהנא דחשא דנאחדוניהי:
ואמר ישוע קליל תוב זבנא עמכון אנא ואזל אנא לות מן דשדרני:
ותבעונני ולא תשכחונני ואיכא דאנא איתי לא משכחין אנתון למאתא:
אמרין יהודיא בנפשהון לאיכא עתיד הנא למאזל דחנן לא משכחין חנן לה למא כי לאתרותא דעממא עתיד דנאזל ונלף לחנפא:
מנא הי הדא מלתא דאמר דתבעונני ולא תשכחונני ואיכא דאנא איתי אנתון לא משכחין אנתון למאתא:
ביומא דין רבא דאיתוהי אחריא דעדעדא קאם הוא ישוע וקעא ואמר אן אנש צהא נאתא לותי ונשתא:
כל מן דמהימן בי איכנא דאמרו כתבא נהרותא דמיא חיא נרדון מן כרסה:
הדא דין אמר על רוחא דעתידין הוו למקבלו אילין דמהימנין בה לא גיר עדכיל אתיהבת הות רוחא מטל דלא עדכיל אשתבח הוא ישוע:
סגיאא דין מן כנשא דשמעו מלוהי אמרין הוו הנו שריראית נביא:
אחרנא אמרין הוו הנו משיחא אחרנא אמרין דלמא מן גלילא אתא משיחא:
לא הוא כתבא אמר דמן זרעה דדויד ומן בית-לחם קריתא דילה דדויד אתא משיחא:
והות הות פלגותא בכנשא מטלתה:
ואית הוו אנשין מנהון דצבין הוו דנאחדוניהי אלא לא אנש ארמי עלוהי אידיא:
ואתו דחשא הנון לות רבי כהנא ופרישא ואמרו להון כהנא למנא לא איתיתוניהי:
אמרין להון דחשא לא ממתום הכנא מלל ברנשא איך דממלל גברא הנא:
אמרין להון פרישא למא אף אנתון טעיתון:
למא אנש מן רשא או מן פרישא הימנו בה:
אלא אן עמא הנא דלא ידע נמוסא ליטין אנון:
אמר להון ניקדמוס חד מנהון הו דאתא הוא לות ישוע בלליא:
דלמא נמוסא דילן מחיב לברנשא אלא אן נשמע מנה לוקדם ונדע מנא עבד:
ענו ואמרין לה למא אף אנת מן גלילא אנת בצי וחזי דנביא מן גלילא לא קאם:
אזל הכיל כלחד לביתה:
ישוע דין אזל לטורא דזיתא:
בצפרא דין תוב אתא להיכלא וכלה עמא אתא הוא לותה וכד יתב מלף הוא להון:
איתיו דין ספרא ופרישא לאנתתא דאתתחדת בגורא וכד אקימוה במצעתא:
אמרין לה מלפנא הדא אנתתא אתתחדת גליאית בה בסוערנא דגורא:
ובנמוסא דין דמושא פקד דלדאיך הלין נרגום אנת הכיל מנא אמר אנת:
הדא אמרו כד מנסין לה איכנא דתהוא להון דנקטרגוניהי ישוע דין כד לתחת אתגהן מכתב הוא על ארעא:
כד דין כתרו כד משאלין לה אתפשט ואמר להון אינא מנכון דאיתוהי דלא חטה קדמיא נשדא עליה כאפא:
ותוב כד אתגהן כתב הוא על ארעא:
הנון דין כד שמעו נפקין הוו חד חד כד שריו מן קשישא ואשתבקת אנתתא לחודיה כד איתיה במצעתא:
כד דין אתפשט ישוע אמר לה לאנתתא איכא איתיהון לא אנש חיבכי:
הי דין אמרת ולא אנש מריא אמר דין ישוע אפלא אנא מחיב אנא לכי זלי ומן השא תוב לא תחטין:
תוב דין מלל עמהון ישוע ואמר אנא אנא נוהרה דעלמא מן דבתרי אתא לא נהלך בחשוכא אלא נשכח לה נוהרא דחיא:
אמרין לה פרישא אנת על נפשך מסהד אנת סהדותך לא הות שרירא:
ענא ישוע ואמר להון אפן אנא מסהד אנא על נפשי שרירא הי סהדותי מטל דידע אנא מן אימכא אתית ולאיכא אזל אנא אנתון דין לא ידעין אנתון מן אימכא אתית ולא לאיכא אזל אנא:
אנתון פגרנאית דינין אנתון אנא לאנש לא דאן אנא:
ואן דאן אנא דין דיני שריר הו מטל דלא הוית בלחודי אלא אנא ואבי דשדרני:
ובנמוסכון דין כתיב דסהדותא דתרין גברין שרירא הי:
אנא אנא דסהד אנא על נפשי ואבי דשדרני סהד עלי:
אמרין לה איכו אבוך ענא ישוע ואמר להון ולא לי ידעין אנתון ולא לאבי אלו לי ידעין הויתון אף לאבי ידעין הויתון:
הלין מלא מלל בית גזא כד מלף בהיכלא ולא אנש אחדה לא גיר עדכיל אתת הות שעתה:
אמר להון תוב ישוע אנא אזל אנא ותבעונני ותמותון בחטהיכון ואיכא דאנא אזל אנא אנתון לא משכחין אנתון למאתא:
אמרין יהודיא למא כי נפשה קטל דאמר דאיכא דאנא אזל אנא אנתון לא משכחין אנתון למאתא:
ואמר להון אנתון מן דלתחת אנתון ואנא מן דלעל אנא אנתון מן הנא אנתון עלמא אנא לא הוית מן הנא עלמא:
אמרת לכון דתמותון בחטהיכון אלא גיר תהימנון דאנא אנא תמותון בחטהיכון:
אמרין יהודיא אנת מן אנת אמר להון ישוע אפן דשרית דאמלל עמכון:
סגי אית לי עליכון למאמר ולמדן אלא מן דשדרני שריר הו ואנא אילין דשמעת מנה הלין הו ממלל אנא בעלמא:
ולא ידעו דעל אבא אמר להון:
אמר להון תוב ישוע אמתי דתרימונה לברה דאנשא הידין תדעון דאנא אנא ומדם מן צבות נפשי לא עבד אנא אלא איכנא דאלפני אבי הכות הו ממלל אנא:
ומן דשדרני עמי איתוהי ולא שבקני בלחודי אבי מטל דאנא מדם דשפר לה עבד אנא בכלזבן:
כד הלין ממלל הוא סגיאא הימנו בה:
ואמר ישוע להנון יהודיא דהימנו בה אן אנתון תכתרון במלתי שריראית תלמידי אנתון:
ותדעון שררא והו שררא נחררכון:
אמרין לה זרעה חנן דאברהם ומן מתום עבדותא לאנש לא פליחא לן איכנא אמר אנת דתהוון בני חארא:
אמר להון ישוע אמין אמין אמרנא לכון דכלמן דעבד חטיתא עבדה הו דחטיתא:
ועבדא לא מקוא לעלם בביתא ברא דין לעלם מקוא:
אן הו הכיל דברא נחררכון שריראית תהוון בני חארא:
ידע אנא דזרעה אנתון דאברהם אלא בעין אנתון למקטלני מטל דלמלתי לא ספקין אנתון:
אנא מדם דחזית לות אבי ממלל אנא ואנתון מדם דחזיתון לות אבוכון עבדין אנתון:
ענו ואמרין לה אבון דילן אברהם הו אמר להון ישוע אלו בנוהי הויתון דאברהם עבדוהי דאברהם עבדין הויתון:
השא דין הא בעין אנתון למקטלני לגברא דשרירתא מללת עמכון אידא דשמעת מן אלהא הדא אברהם לא עבד:
אנתון דין עבדין אנתון עבדא דאבוכון אמרין לה חנן מן זניותא לא הוין חד אבא אית לן אלהא:
אמר להון ישוע אלו אלהא הוא אבוכון מחבין הויתון לי אנא גיר מן אלהא נפקת ואתית ולא הוא מן צבות נפשי אתית אלא הו שדרני:
מטל מנא מלתי לא משתודעין אנתון על דלא משכחין אנתון שמעין מלתי:
אנתון מן אבא אכלקרצא איתיכון ורגתה דאבוכון צבין אנתון למעבד הו דמן ברשית קטל אנשא הו ובשררא לא קאם מטל דשררא לית בה אמתי דממלל כדבותא מן דילה הו ממלל מטל דדגלא הו אף אבוה:
אנא דין דשררא ממלל אנא לא מהימנין אנתון לי:
מנו מנכון מכס לי על חטיתא ואן שררא ממלל אנא אנתון למנא לא מהימנין אנתון לי:
מן דמן אלהא איתוהי מלא דאלהא שמע מטל הנא אנתון לא שמעין אנתון מטל דלא הויתון מן אלהא:
ענו יהודיא ואמרין לה לא שפיר אמרין אנחנן דשמריא אנת ודיוא אית לך:
אמר להון ישוע לי דיוא לא אית אלא לאבי מיקר אנא ואנתון מצערין לי:
אנא דין לא בעא אנא שובחי אית הו דבעא ודאן:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דמלתי נטר מותא לא נחזא לעלם:
אמרין לה יהודיא השא ידען דדיוא אית לך אברהם מית ונביא ואנת אמר אנת דמן דמלתי נטר מותא לא נטעם לעלם:
למא אנת רב אנת מן אבון אברהם דמית ומן נביא דמיתו מנו עבד אנת נפשך:
אמר להון ישוע אן אנא משבח אנא נפשי שובחי לא הוא מדם איתוהי אבי דמשבח לי הו דאמרין אנתון דאלהן הו:
ולא ידעתוניהי אנא דין ידע אנא לה ואן אמר אנא דלא ידע אנא לה הוא אנא לי כדבא אכותכון אלא ידע אנא לה ומלתה נטר אנא:
אברהם אבוכון מסוח הוא דנחזא יומי וחזא וחדי:
אמרין לה יהודיא עדכיל בר חמשין שנין לא הוית ולאברהם חזית:
אמר להון ישוע אמין אמין אמר אנא לכון דעדלא נהוא אברהם אנא איתי:
ושקלו כאפא דנרגמוניהי וישוע אתטשי ונפק מן היכלא ועבר בינתהון ואזל:
וכד עבר חזא גברא סמיא דמן כרס אמה:
ושאלוהי תלמידוהי ואמרין רבן מנו חטא הנא או אבהוהי דכד סמא נתילד:
אמר להון ישוע לא הו חטא ולא אבהוהי אלא דנתחזון בה עבדוהי דאלהא:
לי ולא למעבד עבדא דמן דשדרני עד איממא הו אתא לליא דאנש לא משכח למפלח:
כמא דבעלמא אנא נוהרה אנא דעלמא:
וכד אמר הלין רק על ארעא וגבל טינא מן רוקה וטש על עינוהי דהו סמיא:
ואמר לה זל אשיג במעמודיתא דשילוחא ואזל אשיג ואתא כד חזא:
שבבוהי דין ואילין דחזא הוא להון מן קדים דחדר הוא אמרין הוו לא הוא הנו הו דיתב הוא וחדר:
אית דאמרין הוו דהויו ואית דאמרין הוו לא אלא מדמא דמא לה הו דין אמר הוא דאנא אנא:
אמרין לה איכנא אתפתח עיניך:
ענא ואמר להון גברא דשמה ישוע עבד טינא וטש לי על עיני ואמר לי זל אשיג במיא דשילוחא ואזלת אשיגת ואתחזי לי:
אמרין לה איכו אמר להון לא ידע אנא:
ואיתיוהי להו דמן קדים סמיא הוא לות פרישא:
איתיה הות דין שבתא כד עבד טינא ישוע ופתח לה עינוהי:
ותוב שאלוהי פרישא איכנא אתחזי לך הו דין אמר להון טינא סם על עיני ואשיגת ואתחזי לי:
ואמרין הוו אנשא מן פרישא הנא גברא לא הוא מן אלהא הו דשבתא לא נטר אחרנא דין אמרין הוו איכנא משכח גברא חטיא הלין אתותא למעבד ופלגותא אית הות בינתהון:
אמרין תוב להו סמיא אנת מנא אמר אנת עלוהי דפתח לך עיניך אמר להון אנא אמר אנא דנביא הו:
לא דין הימנו הוו עלוהי יהודיא דסמיא הוא וחזא עדמא דקרו לאבהוהי דהו דחזא:
ושאלו אנון אן הנו ברכון הו דאנתון אמרין אנתון דכד סמא אתילד איכנא השא חזא:
ענו דין אבהוהי ואמרו ידעינן דהנו ברן ודכד סמא אתילד:
איכנא דין השא חזא או מנו פתח לה עינוהי לא ידעינן אף הו על לה לשנוהי לה שאלו הו חלף נפשה נמלל:
הלין אמרו אבהוהי מטל דדחלין הוו מן יהודיא פסקו הוו גיר יהודיא דאן אנש נודא בה דמשיחא הו נפקוניהי מן כנושתא:
מטל הנא אמרו אבהוהי דעל לה לשנוהי לה שאלו:
וקראוהי לגברא דתרתין זבנין להו דאיתוהי הוא סמיא ואמרין לה שבח לאלהא חנן גיר ידעינן דהנא גברא חטיא הו:
ענא הו ואמר להון אן חטיא הו לא ידע אנא חדא דין ידע אנא דסמיא הוית והשא הא חזא אנא:
אמרין לה תוב מנא עבד לך איכנא פתח לך עיניך:
אמר להון אמרת לכון ולא שמעתון מנא תוב צבין אנתון למשמע למא אף אנתון תלמידא צבין אנתון למהוא לה:
הנון דין צחיוהי ואמרין לה אנת הו תלמידה דהו חנן גיר תלמידא חנן דמושא:
וידעינן דעם מושא אלהא מלל להנא דין לא ידעינן מן אימכא הו:
ענא הו גברא ואמר להון בהדא הו הכיל למתדמרו דאנתון לא ידעין אנתון מן אימכא הו ועיני דילי פתח:
ידעין חנן דין דאלהא בקלא דחטיא לא שמע אלא למן דדחל מנה ועבד צבינה להו הו שמע:
מן עלם לא אשתמעת דפתח אנש עינא דסמיא דאתילד:
אלו לא מן אלהא הוא הנא לא משכח הוא הדא למעבד:
ענו ואמרין לה אנת כלך בחטהא אתילדת ואנת מלף אנת לן ואפקוהי לבר:
ושמע ישוע דאפקוהי לבר ואשכחה ואמר לה אנת מהימן אנת בברה דאלהא:
ענא הו דאתאסי ואמר מנו מרי דאהימן בה:
אמר לה ישוע חזיתיהי והו דממלל עמך הויו:
הו דין אמר מהימן אנא מרי ונפל סגד לה:
ואמר ישוע לדינה דעלמא הנא אתית דאילין דלא חזין נחזון ואילין דחזין נסמון:
ושמעו מן פרישא אילין דעמה הוו הלין ואמרו לה למא אף חנן סמיא חנן:
אמר להון ישוע אלו סמיא הויתון לית הות לכון חטיתא השא דין אמרין אנתון דחזינן מטל הנא חטיתכון קימא הי:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דלא עאל מן תרעא לטירא דענא אלא סלק מן דוכא אחרניא הו גנבא הו וגיסא:
הו דין דעאל מן תרעא רעיא הו דענא:
ולהנא נטר תרעא פתח לה תרעא וענא שמעא קלה וערבוהי קרא בשמהיהון ומפק להון:
ומא דאפק ענה קדמיה אזל וערבוהי דילה אזלין בתרה מטל דידעין קלה:
בתר נוכריא דין לא אזלא ענא אלא ערקא מנה דלא ידעא קלה דנוכריא:
הדא פלאתא אמר להון ישוע הנון דין לא ידעו מנא מלל עמהון:
אמר להון דין תוב ישוע אמין אמין אמר אנא לכון דאנא אנא תרעה דענא:
וכלהון אילין דאתו גנבא אנון וגיסא אלא לא שמעת אנון ענא:
אנא אנא תרעא ובי אן אנש נעול נחא ונעול ונפוק ורעיא נשכח:
גנבא לא אתא אלא דנגנוב ודנקטול ודנובד אנא אתית דחיא נהוון להון ומדם דיתיר נהוא להון:
אנא אנא רעיא טבא רעיא טבא נפשה סאם חלף ענה:
אגירא דין דלא הוא רעיא ולו דילה אנון ערבא מא דחזא דאבא דאתא שבק ענא וערק ואתא דאבא חטף ומבדר לה לענא:
אגירא דין ערק מטל דאגירא הו ולא בטיל לה על ענא:
אנא אנא רעיא טבא וידע אנא לדילי ומתידע אנא מן דילי:
איכנא דידע לי אבי ואנא ידע אנא לאבי ונפשי סאם אנא חלף ענא:
אית לי דין אף ערבא אחרנא אילין דלא הוו מן טירא הנא ואף להון ולא לי למיתיו אנון ונשמעון קלי ותהוא ענא כלה חדא וחד רעיא:
מטל הנא אבי רחם לי דאנא סאם אנא נפשי דתוב אסביה:
לא הוא אנש שקל לה מני אלא אנא סאם אנא לה מן צביני שליט אנא גיר דאסימיה ושליט אנא דתוב אסביה דהנא פוקדנא קבלת מן אבי:
והות תוב פלגותא ביני יהודיא מטל מלא הלין:
ואמרין הוו סגיאא מנהון דדיוא אית לה ומשנא שנא מנא שמעין אנתון לה:
אחרנא דין אמרין הוו הלין מלא לא הוי דדיונא למא דיוא משכח עינא דסמיא למפתחו:
הוא דין עאדא דחודתא באורשלם וסתוא הוא:
ומהלך הוא ישוע בהיכלא באסטוא דשלימון:
וחדרוהי יהודיא ואמרין לה עדמא לאמתי נסב אנת נפשן אן אנת הו משיחא אמר לן גליאית:
ענא ישוע ואמר להון אמרת לכון ולא מהימנין אנתון ועבדא דאנא עבד אנא בשמה דאבי הנון סהדין עלי:
אלא אנתון לא מהימנין אנתון מטל דלא הויתון מן ערבי איכנא דאמרת לכון:
ערבא דילי קלי שמעין ואנא ידע אנא להון והנון אתין בתרי:
ואנא יהב אנא להון חיא דלעלם ולא נאבדון לעלם ולא אנש נחטוף אנון מן אידי:
אבי גיר דיהב לי מן כל רב הו ולא אנש משכח דמן אידה דאבי נחטוף:
אנא ואבי חד חנן:
ושקלו תוב יהודיא כאפא למרגמה:
אמר להון ישוע סגיאא עבדא שפירא מן לות אבי חויתכון מטל אינא עבדא מנהון רגמין אנתון לי:
אמרין לה יהודיא לא הוא מטל עבדא שפירא רגמין חנן לך אלא מטל דמגדף אנת וכד איתיך בר אנשא עבד אנת נפשך אלהא:
אמר להון ישוע לא הוא הכנא כתיב בנמוסכון דאנא אמרת דאלהא אנתון:
אן להנון אמר אלהא מטל דלותהון הות מלתא דאלהא ולא משכח כתבא דנשתרא:
לאינא דאבא קדשה ושדרה לעלמא אנתון אמרין אנתון דמגדף אנת על דאמרת לכון דברה אנא דאלהא:
אלא עבד אנא עבדא דאבי לא תהימנונני:
אן דין עבד אנא אפן לי לא מהימנין אנתון להון לעבדא הימנו דתדעון ותהימנון דאבי בי ואנא באבי:
ובעו הוו תוב דנאחדוניהי ונפק לה מן בית אידיהון:
ואזל לה לעברא דיורדנן לדוכתא איכא דאיתוהי הוא יוחנן מן קדים כד מעמד הוא והוא תמן:
ואתו אנשא סגיאא לותה ואמרין הוו דיוחנן אף לא חדא אתא עבד כלמדם דין דאמר יוחנן על גברא הנא שריר הו:
וסגיאא הימנו בה:
אית הוא דין חד דכריה לעזר מן בית-עניא קריתא אחוה דמרים ודמרתא:
מרים דין הדא איתיה הי דמשחת בבסמא רגלוהי דישוע ושוית בסערה אחוה הוא דהדא לעזר דכריה הוא:
ושדרין תרתיהין אחותה לות ישוע ואמרן מרן הא הו דרחם אנת כריה:
ישוע דין אמר הנא כורהנא לא הוא דמותא אלא חלף תשבוחתא דאלהא דנשתבח ברה דאלהא מטלתה:
מחב הוא דין הו ישוע למרתא ולמרים וללעזר:
וכד שמע דכריה כתר בדוכתא דאיתוהי הוא תרין יומין:
ובתרכן אמר לתלמידוהי תו נאזל תוב ליהוד:
אמרין לה תלמידוהי רבן השא יהודיא בעין הוו למרגמך ותוב אזל אנת לתמן:
אמר להון ישוע לא תרתעסרא שעין אית ביומא ואן אנש מהלך באיממא לא מתתקל מטל דחזא נוהרה דעלמא הנא:
אן אנש דין בלליא נהלך מתתקל מטל דנהירא לית בה:
הלין אמר ישוע ובתרכן אמר להון לעזר רחמן שכב אלא אזל אנא דאעיריוהי:
אמרין לה תלמידוהי מרן אן דמך מתחלם:
הו דין ישוע אמר על מותה והנון סברו דעל מדמכא הו דשנתא אמר:
הידין אמר להון ישוע פשיקאית לעזר מית לה:
וחדא אנא דלא הוית תמן מטלתכון דתהימנון אלא הלכו לתמן:
אמר תאומא דמתאמר תאמא לתלמידא חברוהי נאזל אף חנן נמות עמה:
ואתא ישוע לבית-עניא ואשכח דארבעא לה יומין דאיתוהי בבית קבורא:
איתיה הות דין בית-עניא על גנב אורשלם כד פריקא מנה איך אסטדותא חמשתעסר:
וסגיאא מן יהודיא אתיאין הוו לות מרתא ומרים דנמלון בלבהין מטל אחוהין:
מרתא דין כד שמעת דישוע אתא נפקת לאורעה מרים דין בביתא יתבא הות:
ואמרת מרתא לישוע מרי אלו תנן הוית לא מאת הוא אחי:
אלא אף השא ידעא אנא דכמא דתשאל לאלהא יהב לך:
אמר לה ישוע קאם אחוכי:
אמרא לה מרתא ידעאנא דקאם בנוחמא ביומא אחריא:
אמר לה ישוע אנא אנא נוחמא וחיא מן דמהימן בי אפן נמות נחא:
וכל דחי ומהימן בי לעלם לא נמות מהימנתי הדא:
אמרא לה אין מרי אנא מהימנא אנא דאנת הו משיחא ברה דאלהא דאתא לעלמא:
וכד אמרת הלין אזלת קרת למרים חתה כסיאית ואמרא לה רבן אתא וקרא לכי:
ומרים כד שמעת קמת עגל ואתיא הות לותה:
הו דין ישוע לא עדכיל אתא הוא לקריתא אלא בה הוא בהי דוכתא דארעתה מרתא:
אף הנון דין יהודיא דאית הוו עמה בביתא דמביאין הוו לה דחזו למרים דעגל קמת נפקת אזלו להון בתרה סברו גיר דלקברא אזלא למבכא:
הי דין מרים כד אתת איכא דאיתוהי הוא ישוע וחזתה נפלת על רגלוהי ואמרא לה אלו תנן הוית מרי לא מאת הוא אחי:
ישוע דין כד חזה דבכיא וליהודיא הנון דאתו עמה דבכין אתעזז ברוחה ואזיע נפשה:
ואמר איכא סמתוניהי ואמרין לה מרן תא חזי:
ואתין הוי דמעוהי דישוע:
ואמרין הוו יהודיא חזו כמא רחם הוא לה:
אנשין דין מנהון אמרו לא משכח הוא הנא דפתח עינוהי דהו סמיא נעבד דאף הנא לא נמות:
ישוע דין כד מתעזז בינוהי ולה אתא לבית קבורא והו בית קבורא איתוהי הוא מערתא וכאפא סימא הות על תרעה:
ואמר ישוע שקולו כאפא הדא אמרא לה מרתא חתה דהו מיתא מרי מן כדו סרי לה ארבעא לה גיר יומין:
אמר לה ישוע לא אמרת לכי דאן תהימנין תחזין שובחה דאלהא:
ושקלו כאפא הי והו ישוע ארים עינוהי לעל ואמר אבא מודא אנא לך דשמעתני:
ואנא ידע אנא דבכלזבן שמע אנת לי אלא מטל כנשא הנא דקאם אמר אנא הלין דנהימנון דאנת שדרתני:
וכד אמר הלין קעא בקלא רמא לעזר תא לבר:
ונפק הו מיתא כד אסירן אידוהי ורגלוהי בפסקיתא ואפוהי אסירן בסודרא אמר להון ישוע שראוהי ושבוקו אזל:
וסגיאא מן יהודיא דאתו לות מרים כד חזו מדם דעבד ישוע הימנו בה:
ואנשין מנהון אזלו לות פרישא ואמרו להון מדם דעבד ישוע:
ואתכנשו רבי כהנא ופרישא ואמרין הוו מנא נעבד דהנא גברא אתותא סגיאתא עבד:
ואן שבקין חנן לה הכנא כלהון אנשא מהימנין בה ואתין רהומיא שקלין אתרן ועמן:
חד דין מנהון דשמה קיפא רב כהנא הוא דהי שנתא ואמר להון אנתון לא ידעין אנתון מדם:
ולא מתחשבין אנתון דפקח לן דחד גברא נמות חלף עמא ולא כלה עמא נאבד:
הדא דין מן צבות נפשה לא אמר אלא מטל דרב כהנא הוא דהי שנתא אתנבי דעתיד הוא ישוע דנמות חלף עמא:
ולא בלחוד חלף עמא אלא דאף בניא דאלהא דמבדרין נכנש לחדא:
ומן הו יומא אתחשבו הוו דנקטלוניהי:
הו דין ישוע לא מהלך הוא גליאית בית יהודיא אלא אזל לה מן תמן לאתרא דקריב לחורבא לכרכא דמתקרא אפרים ותמן מתהפך הוא עם תלמידוהי:
קריב הוא דין פצחא דיהודיא וסלקו סגיאא מן קוריא לאורשלם קדם עדעדא דנדכון נפשהון:
ובעין הוו לה לישוע ואמרין הוו חד לחד בהיכלא מנא סברין אנתון דלא אתא לעדעדא:
רבי כהנא דין ופרישא פקדו הוו דאן אנש נדע איכו נבדק להון איך דנאחדוניהי:
ישוע דין קדם שתא יומין דפצחא אתא לבית-עניא איכא דאיתוהי הוא לעזר הו דאקים מן בית מיתא הו ישוע:
ועבדו לה תמן חשמיתא ומרתא משמשא הות ולעזר חד מן סמיכא הוא דעמה:
מרים דין שקלת שטיפתא דבסמא דנרדין רשיא סגי דמיא ומשחת רגלוהי דישוע ושוית בסערה רגלוהי ואתמלי ביתא מן ריחה דבסמא:
ואמר יהודא סכריוטא חד מן תלמידוהי הו דעתיד הוא דנשלמיוהי:
למנא לא אזדבן משחא הנא בתלת מאא דינרין ואתיהב למסכנא:
הדא דין אמר לא הוא מטל דעל מסכנא בטיל הוא לה אלא מטל דגנבא הוא וגלוסקמא לותה הוא ומדם דנפל הוא בה הו טעין הוא:
אמר דין ישוע שבוקיה ליומא דקבורי נטרתה:
בכלזבן גיר מסכנא אית לכון עמכון לי דין לא בכלזבן אית לכון:
ושמעו כנשא סגיאא מן יהודיא דתמן הו ישוע ואתו לא מטל ישוע בלחוד אלא אף דנחזון ללעזר הו דאקים מן בית מיתא:
ואתרעיו הוו רבי כהנא דאף ללעזר נקטלוניהי:
מטל דסגיאא מן יהודיא מטלתה אזלין הוו ומהימנין בישוע:
וליומא אחרנא כנשא סגיאא אינא דאתא הוא לעדעדא כד שמעו דישוע אתא לאורשלם:
שקלו סוכא דדקלא ונפקו לאורעה וקעין הוו ואמרין אושענא בריך הו דאתא בשמה דמריא מלכא דאיסריל:
אשכח דין ישוע חמרא ויתב עלוהי איכנא דכתיב:
לא תדחלין ברת צהיון הא מלככי אתא לכי ורכיב על עילא בר אתנא:
הלין דין לא ידעו תלמידוהי בהו זבנא אלא כד אשתבח ישוע אתדכרו תלמידוהי דהלין כתיבן הוי עלוהי והלין עבדו לה:
וסהד הוא כנשא הו דעמה הוא דקרא ללעזר מן קברא ואקימה מן בית מיתא:
ומטל הדא נפקו לקובלה כנשא סגיאא דשמעו דאתא הדא עבד:
פרישא דין אמרין הוו חד לחד חזין אנתון דלא מותרין אנתון מדם דהא עלמא כלה אזל לה בתרה:
אית הוו דין אף מן עממא אנשא בהון דסלקו למסגד בעדעדא:
הלין אתו קרבו לות פיליפוס הו דמן בית-צידא דגלילא ושאלוהי ואמרין לה מרי צבין חנן נחזא לישוע:
ואתא הו פיליפוס ואמר לאנדראוס ואנדראוס ופיליפוס אמרו לישוע:
ישוע דין ענא ואמר להון אתת שעתא דנשתבח ברה דאנשא:
אמין אמין אמר אנא לכון דפרדתא דחטתא אלא נפלא ומיתא בארעא בלחודיה פישא אן דין מיתא פארא סגיאא מיתיא:
מן דרחם נפשה נובדיה ומן דסנא נפשה בעלמא הנא נטריה לחיא דלעלם:
אן לי אנש משמש נאתא בתרי ואיכא דאנא איתי תמן נהוא אף משמשני מן דלי משמש ניקריוהי אבא:
השא נפשי הא שגישא ומנא אמר אבי פצני מן הדא שעתא אלא מטל הנא אתית להדא שעתא:
אבא שבח שמך וקלא אשתמע מן שמיא שבחת ותוב משבח אנא:
וכנשא דקאם הוא שמעו ואמרין רעמא הוא אחרנא דין אמרין מלאכא מלל עמה:
ענא ישוע ואמר להון לא הוא מטלתי הוא קלא הנא אלא מטלתכון:
השא דינה הו דעלמא הנא השא ארכונא דעלמא הנא משתדא לבר:
ואנא מא דאתתרימת מן ארעא אגד כלנש לותי:
הדא דין אמר דנחוא באינא מותא מאת:
אמרין לה כנשא חנן שמען מן נמוסא דמשיחא לעלם מקוא איכנא אמר אנת דעתיד הו דנתתרים ברה דאנשא מנו הנא ברה דאנשא:
אמר להון ישוע קליל אחרין זבנא נוהרא עמכון הו הלכו עד אית לכון נוהרא דלא חשוכא נדרככון ומן דמהלך בחשוכא לא ידע לאיכא אזל:
עד אית לכון נוהרא הימנו בנוהרא דבנוהי דנוהרא תהוון הלין מלל ישוע ואזל אתטשי מנהון:
וכד הלין כלהין אתותא עבד קדמיהון לא הימנו בה:
דתתמלא מלתא דאשעיא נביא דאמר מרי מנו הימן לשמען ודרעה דמריא למן אתגלי:
מטל הנא לא משכחין הוו דנהימנון מטל דתוב אמר אשעיא:
דעורו עיניהון ואחשכו לבהון דלא נחזון בעיניהון ונסתכלון בלבהון ונתפנון ואסא אנון:
הלין אמר אשעיא כד חזא שובחה ומלל עלוהי:
אף מן רשא דין סגיאא הימנו בה אלא מטל פרישא לא מודין הוו דלא נהוון לבר מן כנושתא:
רחמו גיר שובחא דבנינשא יתיר מן שובחה דאלהא:
ישוע דין קעא ואמר מן דמהימן בי לא הוא בי מהימן אלא במן דשדרני:
ומן דלי חזא חזא למן דשדרני:
אנא נוהרא אתית לעלמא דכל מן דמהימן בי לא נקוא בחשוכא:
ומן דשמע מלי ולא נטר להין אנא לא דאן אנא לה לא גיר אתית דאדון לעלמא אלא דאחא לעלמא:
מן דטלם לי ולא מקבל מלי אית מן דדאן לה מלתא דמללת הי דינא לה ביומא אחריא:
דאנא מן נפשי לא מללת אלא אבא דשדרני הו יהב לי פוקדנא מנא אמר ומנא אמלל:
וידע אנא דפוקדנה חיא אנון דלעלם אילין הכיל דממלל אנא איכנא דאמר לי אבי הכנא ממלל אנא:
קדם דין עאדא דפצחא ידע הוא ישוע דמטת שעתא דנשנא מן הנא עלמא לות אבוהי ואחב לדילה דבהנא עלמא ועדמא לחרתא אחב אנון:
וכד הות חשמיתא רמא הוא לה לסטנא בלבה דיהודא בר שמעון סכריוטא דנשלמיוהי:
הו דין ישוע מטל דידע הוא דכל מדם יהב אבא באידוהי ודמן אלהא נפק ולות אלהא אזל:
קם מן חשמיתא וסם נחתוהי ושקל סדונא מחא בחצוהי:
וארמי מיא במשגתא ושרי למשגו רגלא דתלמידוהי ומשוא הוא בסדונא דמחא בחצוהי:
כד דין אתא לות שמעון כאפא אמר לה שמעון אנת מרי רגלי משיג אנת לי:
ענא ישוע ואמר לה מדם דעבד אנא אנת לא ידע אנת השא בתרכן דין תדע:
אמר לה שמעון כאפא לעלם לא משיג אנת לי רגלי אמר לה ישוע אן לא משיג אנא לך לית לך עמי מנתא:
אמר לה שמעון כאפא מדין מרי לא בלחוד רגלי תשיג לי אלא אף אידי אף רשי:
אמר לה ישוע הו דסחא לא סניק אלא רגלוהי בלחוד נשיג כלה גיר דכא הו אף אנתון כלכון דכיא אנתון אלא לא כלכון:
ידע הוא גיר ישוע להו דמשלם לה מטל הנא אמר דלא הוא כלכון דכיא אנתון:
כד דין אשיג רגליהון שקל נחתוהי ואסתמך ואמר להון ידעין אנתון מנא עבדת לכון:
אנתון קרין אנתון לי רבן ומרן ושפיר אמרין אנתון איתי גיר:
אן אנא הכיל מרכון ורבכון אשיגת לכון רגליכון כמא אנתון חיבין אנתון דתשיגון רגלא חד דחד:
הנא גיר טופסא יהבת לכון דאיכנא דאנא עבדת לכון אף אנתון תעבדון:
אמין אמין אמר אנא לכון דלית עבדא דרב מן מרה ולא שליחא דרב מן מן דשדרה:
אן הלין תדעון טובנא אנתון אן תעבדון אנין:
לא הוא על כלכון אמר אנא ידע אנא גיר לאילין דגבית אלא דכתבא נשלם דהו דאכל עמי לחמא ארים עלי עקבה:
מן השא אמר אנא לכון מן קדם דנהוא דמא דהוא תהימנון דאנא אנא:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דמקבל למן דמשדר אנא לי מקבל ומן דלי מקבל מקבל למן דשדרני:
הלין אמר ישוע ואתעזז ברוחה ואסהד ואמר אמין אמין אמר אנא לכון דחד מנכון נשלמני:
חרו דין תלמידא חד בחד מטל דלא ידעין הוו דעל מנו אמר:
אית הוא דין מן תלמידוהי חד דסמיך הוא בעובה הו דרחם הוא לה ישוע:
להנא רמז שמעון כאפא דנשאליוהי דמנו הו דאמר עלוהי:
ונפל הו תלמידא על חדיה דישוע ואמר לה מרי מנו הנא:
ענא ישוע ואמר הו הו דצבע אנא לחמא יהב אנא לה וצבע ישוע לחמא ויהב ליהודא בר שמעון סכריוטא:
ובתר לחמא הידין אתעלל בה סטנא ואמר לה ישוע מדם דעבד אנת עבד בעגל:
הדא דין לא אנש ידע מן הנון סמיכא דעל מנא אמר לה:
אנשין גיר סברו מטל דגלוסקמא צאדוהי הוא דיהודא דמפקד פקד לה דנזבן מדם דמתבעא לעדעדא או דנתל מדם למסכנא:
הו דין יהודא נסב לחמא בר שעתה ונפק לה לבר לליא הוא דין כד נפק:
ואמר ישוע השא אשתבח ברה דאנשא ואלהא אשתבח בה:
ואן אלהא אשתבח בה ואף אלהא משבח לה בה ומחדא משבח לה:
בני קליל אחרין עמכון אנא ותבעונני ואיכנא דאמרת ליהודיא דלאיכא דאנא אזל אנא אנתון לא משכחין אנתון למאתא ואף לכון אמר אנא השא:
פוקדנא חדתא יהב אנא לכון דהויתון מחבין חד לחד איכנא דאנא אחבתכון אף אנתון תחבון חד לחד:
בהדא נדע כל אנש דתלמידי אנתון אן חובא נהוא בכון חד לות חד:
אמר לה שמעון כאפא מרן לאיכא אזל אנת ענא ישוע ואמר לה לאיכא דאזל אנא לא משכח אנת השא דתאתא בתרי לחרתא דין תאתא:
אמר לה שמעון כאפא מרי למנא לא משכח אנא דאתא בתרך השא נפשי חלפיך סאם אנא:
אמר לה ישוע נפשך חלפי סאם אנת אמין אמין אמר אנא לך דלא נקרא תרנגלא עדמא דתכפור בי תלת זבנין:
לא נתדוד לבכון הימנו באלהא ובי הימנו:
סגיאין אנון אונא בית אבי ואלא אמר הוית לכון דאזל אנא דאטיב לכון אתרא:
ואן אזל אטיב לכון אתרא תוב אתא ואדברכון לותי דאיכא דאנא איתי אף אנתון תהוון:
ולאיכא דאזל אנא ידעין אנתון ואורחא ידעין אנתון:
אמר לה תאומא מרן לא ידעינן לאיכא אזל אנת ואיכנא משכחין חנן אורחא למדע:
אמר לה ישוע אנא אנא אורחא ושררא וחיא לא אנש אתא לות אבי אלא אן בי:
אלו לי ידעין הויתון אף לאבי ידעין הויתון ומן השא ידעין אנתון לה וחזיתוניהי:
אמר לה פיליפוס מרן חון אבא וכדו לן:
אמר לה ישוע הנא כלה זבנא עמכון אנא ולא ידעתני פיליפא מן דלי חזא חזא לאבא ואיכנא אנת אמר אנת חון אבא:
לא מהימן אנת דאנא באבי ואבי בי מלא אילין דאנא ממלל אנא מן נפשי לא ממלל אנא אבי דין דבי עמר הו עבד עבדא הלין:
הימנו דאנא באבי ואבי בי ואלא אפן מטל עבדא הימנו:
אמין אמין אמר אנא לכון דמן דמהימן בי עבדא אילין דאנא עבד אנא אף הו נעבד ודיתירין מן הלין נעבד דאנא לות אבא אזל אנא:
ומדם דתשאלון בשמי אעבד לכון דנשתבח אבא בברה:
ואן תשאלונני בשמי אנא עבדנא:
אן רחמין אנתון לי פוקדני טרו:
ואנא אבעא מן אבי ואחרנא פרקלטא נתל לכון דנהוא עמכון לעלם:
רוחא דשררא הו דעלמא לא משכח למקבלותה מטל דלא חזיהי ולא ידעה אנתון דין ידעין אנתון לה דלותכון עמר ובכון הו:
לא שבק אנא לכון יתמא אתא אנא גיר לותכון קליל אחרין:
ועלמא לא חזא לי אנתון דין תחזונני דאנא חי אף אנתון תחון:
בהו יומא תדעון דאנא באבי ואנתון בי אנתון ואנא בכון אנא:
מן דאית לותה פוקדני ונטר להון הו הו מחב לי הו דין דרחם לי נתרחם מן אבי ואנא ארחמיוהי ואחויוהי נפשי:
אמר לה יהודא לא הוא סכריוטא מרי מנו לן עתיד אנת למחויו נפשך ולא הוא לעלמא:
ענא ישוע ואמר לה מן דרחם לי מלתי נטר ואבי נרחמיוהי ולותה אתין חנן ואונא לותה עבדין חנן:
הו דין דלא רחם לי מלתי לא נטר ומלתא הדא דשמעין אנתון לא הות דילי אלא דאבא דשדרני:
הלין מללת עמכון כד לותכון איתי:
הו דין פרקלטא רוחא דקודשא הו דמשדר אבי בשמי הו נלפכון כלמדם והו נעהדכון כל מא דאמר אנא לכון:
שלמא שבק אנא לכון שלמא דילי יהב אנא לכון לא הוא איכנא דיהב עלמא אנא יהב אנא לכון לא נתדוד לבכון ולא נדחל:
שמעתון דאנא אמרת לכון דאזל אנא ואתא אנא לותכון אלו רחמין הויתון לי חדין הויתון דאזל אנא לות אבי דאבי רב הו מני:
והשא הא אמרת לכון עדלא נהוא דמא דהוא תהימנון:
מכיל לא אמלל עמכון סגיאתא אתא גיר ארכונה דעלמא ובי לית לה מדם:
אלא דנדע עלמא דרחם אנא לאבי ואיכנא דפקדני אבי הכות עבד אנא קומו נאזל מכא:
אנא אנא גפתא דשררא ואבי הו פלחא:
כל שבשתא דבי פארא לא יהבא שקל לה ואידא דיהבא פארא מדכא לה דפארא סגיאא תיתא:
אנתון מן כדו דכין אנתון מטל מלתא דמללת עמכון:
קוו בי ואנא בכון איכנא דשבשתא לא משכחא דתתל פארא מן נפשה אלא מקויא בגפתא הכנא אף לא אנתון אלא תקוון בי:
אנא אנא גפתא ואנתון שבשתא מן דמקוא בי ואנא בה הנא מיתא פארא סגיאא מטל דדלא אנא לא משכחין אנתון למעבד מדם:
אלא דין אנש מקוא בי משתדא לבר איך שבשתא דיבשא ולקטין רמין לה בנורא דתאקד:
אן דין תקוון בי ומלי נקוין בכון כל מא דתצבון למשאל נהוא לכון:
בהדא משתבח אבא דפארא סגיאא תיתון ותהוון תלמידי:
איכנא דאחבני אבי אף אנא אחבתכון קוו ברחמתי דילי:
אן פוקדני תטרון תקוון בחובא דילי איכנא דאנא נטרת פוקדנוהי דאבי ומקוא אנא בחובה:
הלין מללת עמכון דחדותי תהוא בכון ותשתמלא חדותכון:
הנו פוקדני דתחבון חד לחד איכנא דאנא אחבתכון:
חובא דרב מן הנא לית דאנש נפשה נסים חלף רחמוהי:
אנתון רחמי אנתון אן תעבדון כל דמפקד אנא לכון:
לא מכיל קרא אנא לכון עבדא מטל דעבדא לא ידע מנא עבד מרה רחמי דין קריתכון מטל דכל דשמעת מן אבי אודעתכון:
לא הוא אנתון גביתונני אלא אנא הו גביתכון וסמתכון דאף אנתון תאזלון תיתון פארא ופאריכון נקוון דכל דתשאלון לאבי בשמי נתל לכון:
הלין מפקד אנא לכון דתחבון חד לחד:
ואן עלמא סנא לכון דעו דקדמיכון לי סנא:
ואלו מן עלמא הויתון עלמא לדילה רחם הוא אלא לא הויתון מן עלמא אנא גיר גביתכון מן עלמא מטל הנא סנא לכון עלמא:
עהדו מלתא דאנא אמרת לכון דלית עבדא דרב מן מרה אן לי רדפו אף לכון נרדפון ואן מלתי נטרו אף דילכון נטרון:
אלא הלין כלהין נעבדון בכון מטל שמי דילי דלא ידעין למן דשדרני:
אלו אנא לא אתית מללת עמהון לית הות להון חטיתא השא דין לית להון עלתא על אפי חטיתהון:
מן דלי סנא ואף לאבי סנא:
ואלו עבדא לא עבדת לעניהון אילין דאנש אחרין לא עבד לית הוא להון חטיתא השא דין וחזו וסנו אף לי ואף לאבי:
דתתמלא מלתא דכתיבא בנמוסהון דסנאוני מגן:
מא דין דאתא פרקלטא הו דאנא משדר אנא לכון מן לות אבי רוחא דשררא הו דמן לות אבי נפק הו נסהד עלי:
אף אנתון סהדין אנתון דמן שוריא עמי אנתון:
הלין מללת עמכון דלא תתכשלון:
נפקונכון גיר מן כנושתהון ותאתא שעתא דכל דנקטולכון נסבר דקורבנא מקרב לאלהא:
והלין נעבדון מטל דלא ידעו ולא לאבי ולא לי:
הלין מללת עמכון דמא דאתא עדנהין תעהדון אנין דאנא אמרת לכון הלין דין מן קדים לא אמרת לכון דעמכון הוית:
השא דין אזל אנא לות מן דשדרני ולא אנש מנכון משאל לי לאיכא אזל אנת:
אמרת לכון גיר הלין ואתת כריותא ומלת לבותכון:
אלא אנא שררא אמר אנא לכון דפקח לכון דאנא אזל אן גיר אנא לא אזל אנא פרקלטא לא אתא לותכון אן דין אזל אשדריוהי לותכון:
ומא דאתא הו נכסיוהי לעלמא על חטיתא ועל זדיקותא ועל דינא:
על חטיתא דלא מהימנין בי:
על זדיקותא דין דלות אבי אזל אנא ולא תוב חזין אנתון לי:
על דינא דין דארכונא דעלמא הנא דין הו:
תוב סגי אית לי למאמר לכון אלא לא משכחין אנתון למאחד השא:
מא דאתא דין רוחא דשררא הו נדברכון בכלה שררא לא גיר נמלל מן רעין נפשה אלא כל דנשמע הו נמלל ועתידתא נודעכון:
והו נשבחני מטל דמן דילי נסב ונחויכון:
כל מדם דאית לאבי דילי הו מטל הנא אמרת לכון דמן דילי נסב ונחויכון:
קליל ולא תחזונני ותוב קליל ותחזונני דאזל אנא לות אבא:
ואמרו הוו תלמידוהי חד לחד מנא הי הדא דאמר לן דקליל ולא תחזונני ותוב קליל ותחזונני ודאזל אנא לות אבי:
ואמרין הוו מנא הי הדא קליל דאמר לא ידעינן מנא ממלל:
ישוע דין ידע דבעין הוו למשאלותה ואמר להון על הדא בעין אנתון עם חדדא דאמרת לכון דקליל ולא תחזונני ותוב קליל ותחזונני:
אמין אמין אמר אנא לכון דתבכון אנתון ותאלון ועלמא נחדא ולכון תכרא אלא כריותכון לחדותא תהוא:
אנתתא מא דילדא כריא לה דמטא יומא דמולדה מא דילדת דין ברא לא עהדא אולצנה מטל חדותא דאתילד ברנשא בעלמא:
אף אנתון השא כריא לכון תוב דין אחזיכון ונחדא לבכון וחדותכון לא אנש נסב מנכון:
ובהו יומא לי לא תשאלון מדם אמין אמין אמר אנא לכון דכל מדם דתשאלון לאבי בשמי נתל לכון:
עדמא להשא לא שאלתון מדם בשמי שאלו ותסבון דתהוא חדותכון משמליא:
הלין בפלאתא מללת עמכון אתיא דין שעתא אמתי דלא אמלל עמכון בפלאתא אלא עין בגלא אבדק לכון על אבא:
בהו יומא דתשאלון בשמי ולא אמר אנא לכון דאנא אבעא מן אבא עליכון:
הו גיר אבא רחם לכון דאנתון רחמתונני והימנתון דאנא מן לות אלהא נפקת:
נפקת מן לות אבא ואתית לעלמא ותוב שבק אנא לעלמא ואזל אנא לי לות אבא:
אמרין לה תלמידוהי הא השא גליאית ממלל אנת ופלאתא ולא חדא אמר אנת:
השא ידעין חנן דכל מדם ידע אנת ולא סניק אנת דאנש נשאלך בהדא מהימנין חנן דמן אלהא נפקת:
אמר להון ישוע הימנו:
דהא אתיא שעתא והשא אתת דתתבדרון אנש לאתרה ותשבקונני בלחודי ולא הוית בלחודי דאבא עמי הו:
הלין אמרת לכון דבי נהוא לכון שלמא בעלמא הוא לכון אולצנא אלא אתלבבו אנא זכיתה לעלמא:
הלין מלל ישוע וארים עינוהי לשמיא ואמר אבי אתת שעתא שבח ברך דברך נשבחך:
איכנא דיהבת לה שולטנא על כל בסר דכל מא דיהבת לה נתל לה חיא דלעלם:
הלין אנון דין חיא דלעלם דנדעונך דאנת אנת אלהא דשררא בלחודיך ומן דשדרת ישוע משיחא:
אנא שבחתך בארעא עבדא הו דיהבת לי דאעבד שלמתה:
והשא שבחיני אנת אבי לותך בהו שובחא דאית הוא לי לותך מן קדם דנהוא עלמא:
אודעת שמך לבני אנשא הנון דיהבת לי מן עלמא דילך הוו ולי יהבת אנון ונטרו מלתך:
השא ידעת דכל מא דיהבת לי מן לותך הו:
דמלא דיהבת לי יהבת להון והנון קבלו וידעו שריראית דמן לותך נפקת והימנו דאנת שדרתני:
ואנא עליהון בעא אנא לא הוא על עלמא בעא אנא אלא על הנון דיהבת לי דדילך אנון:
וכל מדם דדילי הו דילך הו ודילך דילי הו ומשבח אנא בהון:
מכיל לא הוית בעלמא והלין בעלמא אנון ואנא לותך אתא אנא אבא קדישא טר אנון בשמך הו דיהבת לי דנהוון חד איכנא דחנן:
כד עמהון הוית בעלמא אנא נטר הוית להון בשמך לאילין דיהבת לי נטרת ואנש מנהון לא אבד אלא ברה דאבדנא דנתמלא כתבא:
השא דין לותך אתא אנא והלין ממלל אנא בעלמא דתהוא חדותי משמליא בהון:
אנא יהבת להון מלתך ועלמא סנא אנון דלא הוו מן עלמא איכנא דאנא לא הוית מן עלמא:
לא הוא דתשקול אנון מן עלמא בעא אנא אלא דתטר אנון מן בישא:
לא הוו גיר מן עלמא איכנא דאנא לא הוית מן עלמא:
אבא קדש אנון בשררך דמלתך דילך שררא הי:
איכנא דלי שדרת לעלמא אף אנא שדרת אנון לעלמא:
ועל אפיהון אנא מקדש אנא נפשי דנהוון אף הנון מקדשין בשררא:
ולא הוא על אפי הלין בעא אנא בלחוד אלא אף על אפי אילין דמהימנין בי במלתהון:
דכלהון נהוון חד איכנא דאנת אבי בי ואנא בך דאף הנון בן חד נהוון דנהימן עלמא דאנת שדרתני:
ואנא שובחא דיהבת לי יהבת להון דנהוון חד איכנא דחנן חד חנן:
אנא בהון ואנת בי דנהוון גמירין לחד ודנדע עלמא דאנת שדרתני ודאחבת אנון איכנא דאף לי אחבת:
אבא הנון דיהבת לי צבא אנא דאתר דאנא אף הנון נהוון עמי דנהוון חזין שובחא דילי הו דיהבת לי דאחבתני מן קדם תרמיתה דעלמא:
אבי כאנא ועלמא לא ידעך אנא דין ידעתך והנון ידעו דאנת שדרתני:
ואודעת אנון שמך ומודע אנא דחובא הו דאחבתני נהוא בהון ואנא אהוא בהון:
הלין אמר ישוע ונפק עם תלמידוהי לעברא דרגלתא דקדרון אתר דאית הות גנתא איכא דעל הו ותלמידוהי:
ידע הוא דין אף יהודא משלמנא לדוכתא הי מטל דסגי זבנא כנש הוא תמן ישוע עם תלמידוהי:
הו הכיל יהודא דבר אספיר ומן לות רבי כהנא ופרישא דבר דחשא ואתא לתמן עם נפטרא ולמפידא וזינא:
ישוע דין דידע הוא כל מדם דאתא עלוהי נפק ואמר להון למן בעין אנתון:
אמרין לה לישוע נצריא אמר להון ישוע אנא אנא קאם הוא דין אף יהודא משלמנא עמהון:
וכד אמר להון ישוע דאנא אנא אזלו לבסתרהון ונפלו על ארעא:
תוב שאל אנון ישוע למן בעין אנתון הנון דין אמרו לישוע נצריא:
אמר להון ישוע אמרת לכון דאנא אנא ואן לי בעין אנתון שבוקו להלין אזלין:
דתשלם מלתא דאמר דאילין דיהבת לי לא אובדת מנהון אפלא חד:
שמעון דין כאפא אית הוא עלוהי ספסרא ושמטה ומחיהי לעבדה דרב כהנא ושקלה אדנה דימינא שמה דין דעבדא מלך:
ואמר ישוע לכאפא סים ספסרא בחלתה כסא דיהב לי אבי לא אשתיוהי:
הידין אספיר וכלירכא ודחשא דיהודיא אחדוהי לישוע ואסרוהי:
ואיתיוהי לות חנן לוקדם מטל דחמוהי הוא דקיפא הו דאיתוהי הוא רב כהנא דשנתא הי:
איתוהי הוא דין קיפא הו דמלך ליהודיא דפקח דחד גברא נמות חלף עמא:
שמעון דין כאפא וחד מן תלמידא אחרנא אתין הוו בתרה דישוע להו דין תלמידא ידע הוא לה רב כהנא ועל עם ישוע לדרתא:
שמעון דין קאם הוא לבר לות תרעא ונפק הו תלמידא אחרנא דידע הוא לה רב כהנא ואמר לנטרת תרעא ואעלה לשמעון:
אמרת דין עלימתא נטרת תרעא לשמעון למא אף אנת מן תלמידוהי אנת דהנא גברא אמר לה לא:
וקימין הוו עבדא ודחשא וסימין הוו נורא דנשחנון מטל דקריש הוא קאם הוא דין אף שמעון עמהון ושחן:
רב כהנא דין שאלה לישוע על תלמידוהי ועל יולפנה:
ואמר לה ישוע אנא עין בגלא מללת עם עמא ובכלזבן אלפת בכנושתא ובהיכלא איכא דכלהון יהודיא מתכנשין ומדם בטושיא לא מללת:
מנא משאל אנת לי שאל להנון דשמעו מנא מללת עמהון הא הנון ידעין כל מדם דאמרת:
וכד הלין אמר חד מן דחשא דקאם הוא מחיהי על פכה לישוע ואמר לה הכנא יהב אנת פתגמא לרב כהנא:
ענא ישוע ואמר לה אן בישאית מללת אסהד על בישתא ואן דין שפיר למנא מחיתני:
חנן דין שדר לישוע כד אסיר לות קיפא רב כהנא:
ושמעון כאפא קאם הוא ושחן ואמרין לה למא אף אנת חד מן תלמידוהי אנת והו כפר ואמר לא הוית:
אמר לה חד מן עבדא דרב כהנא אחינה דהו דפסק הוא שמעון אדנה לא אנא חזיתך עמה בגנתא:
ותוב כפר שמעון ובה בשעתא קרא תרנגלא:
איתיוהי דין לישוע מן לות קיפא לפרטורין ואיתוהי הוא צפרא והנון לא עלו לפרטורין דלא נתטושון עד אכלין פצחא:
נפק דין פילטוס לבר לותהון ואמר להון מנא מאכל-קרצא אית לכון על גברא הנא:
ענו ואמרין לה אלו לא עבד בישתא הוא אפלא לך משלמין הוין לה:
אמר להון פילטוס דוברוהי אנתון ודונוהי איך נמוסכון אמרין לה יהודיא לא שליט לן למקטל לאנש:
דתשלם מלתא דאמר ישוע כד מודע באינא מותא עתיד דנמות:
על דין פילטוס לפרטורין וקרא לישוע ואמר לה אנת הו מלכהון דיהודיא:
אמר לה ישוע מן נפשך אמרת הדא או אחרנא אמרו לך עלי:
אמר לה פילטוס למא אנא יהודיא אנא בני עמך הו ורבי כהנא אשלמוך לי מנא עבדת:
אמר לה ישוע מלכותי דילי לא הות מן הנא עלמא אלו מן עלמא הות הנא מלכותי מתכתשין הוו משמשני דלא אשתלם ליהודיא השא דין מלכותי דילי לא הות מכא:
אמר לה פילטוס מדין מלכא אנת אמר לה ישוע אנת אמרת דמלכא אנא אנא להדא יליד אנא ולהדא אתית לעלמא דאסהד על שררא כל מן דאיתוהי מן שררא שמע קלי:
אמר לה פילטוס מנו שררא וכד אמר הדא נפק לה תוב לות יהודיא ואמר להון אנא אפלא חדא עלתא משכח אנא בה:
עידא דין אית לכון דחד אשרא לכון בפצחא צבין אנתון הכיל אשרא לכון להנא מלכא דיהודיא:
וקעו כלהון ואמרין לא להנא אלא לבר-אבא איתוהי הוא דין הנא בר-אבא גיסא:
הידין פילטוס נגדה לישוע:
ואסטרטיוטא גדלו כלילא מן כובא וסמו לה ברשה וכסיוהי נחתא דארגונא:
ואמרין הוו שלם לך מלכא דיהודיא ומחין הוו לה על פכוהי:
ונפק פילטוס תוב לבר ואמר להון הא מפק אנא לה לכון לבר דתדעון דלא משכח אנא בתרה אפלא חדא עלתא:
ונפק ישוע לבר כד אית עלוהי כלילא דכובא ונחתא דארגונא ואמר להון פילטוס הא גברא:
כד דין חזאוהי רבי כהנא ודחשא קעו ואמרין צלוביהי צלוביהי אמר להון פילטוס דברו אנתון וזוקפוהי אנא גיר לא משכח אנא בה עלתא:
אמרין לה יהודיא לן נמוסא אית לן ואיך דבנמוסן חיב הו מותא דעבד נפשה ברה דאלהא:
כד שמע דין פילטוס הדא מלתא יתיראית דחל:
ועל תוב לפרטורין ואמר לישוע אימכא אנת ישוע דין פתגמא לא יהב לה:
אמר לה פילטוס עמי לא ממלל אנת לא ידע אנת דשליט אנא דאשריך ושליט אנא דאזקפך:
אמר לה ישוע לית הוא לך עלי שולטנא אף לא חד אלו לא יהיב הוא לך מן לעל מטל הנא הו מן דאשלמני לך רבא הי חטיתה מן דילך:
ומטל הדא צבא הוא פילטוס דנשריוהי יהודיא דין קעין הוו דאן להנא שרא אנת לא הוית רחמה דקסר כל מן גיר דנפשה מלכא עבד סקובלא הו דקסר:
כד שמע דין פילטוס הדא מלתא אפקה לישוע לבר ויתב על בים בדוכתא דמתקריא רציפתא דכאפא עבראית דין מתאמרא גפיפתא:
וערובתא הות דפצחא ואית הוי איך שעא שת ואמר ליהודיא הא מלככון:
הנון דין קעין הוו שקוליהי שקוליהי צלוביהי צלוביהי אמר להון פילטוס למלככון אזקוף אמרין רבי כהנא לית לן מלכא אלא אן קסר:
הידין אשלמה להון דנזקפוניהי ודברוהי לישוע ואפקוהי:
כד שקיל זקיפה לדוכתא דמתקריא קרקפתא עבראית דין מתאמרא גגולתא:
אתר דזקפוהי ועמה תרין אחרנין חד מכא וחד מכא ולישוע במצעתא:
וכתב אף לוחא פילטוס וסם על זקיפה כתיב הוא דין הכנא הנא ישוע נצריא מלכא דיהודיא:
ולהנא דפא סגיאא מן יהודיא קראוהי מטל דקריבא הות למדינתא דוכתא דאזדקף בה ישוע וכתיבא הוא עבראית ויונאית ורהומאית:
ואמרו רבי כהנא לפילטוס לא תכתוב דמלכא הו דיהודיא אלא דהו אמר דמלכא אנא דיהודיא:
אמר פילטוס מדם דכתבת כתבת:
אסטרטיוטא דין כד זקפוהי לישוע שקלו נחתוהי ועבדו לארבע מנון מנתא לחד מן אסטרטיוטא כותינה דין איתיה הות דלא חיטא מן לעל זקירתא כלה:
ואמרו חד לחד לא נסדקיה אלא נפס עליה מפס דמנו תהוא ושלם כתבא דאמר דפלגו נחתי בינתהון ועל לבושי ארמיו פסא הלין עבדו אסטרטיוטא:
קימן הוי דין לות זקיפה דישוע אמה וחתה דאמה ומרים הי דקליופא ומרים מגדליתא:
ישוע דין חזא לאמה ולתלמידא הו דרחם הוא דקאם ואמר לאמה אנתתא הא ברכי:
ואמר לתלמידא הו הא אמך ומן הי שעתא דברה תלמידא הו לותה:
בתר הלין ידע ישוע דכלמדם אשתלם ודנתמלא כתבא אמר צהא אנא:
ומאנא סים הוא דמלא חלא הנון דין מלו אספוגא מן חלא וסמו על זופא וקרבו לות פומה:
כד דין שקל הו חלא ישוע אמר הא משלם וארכן רשה ואשלם רוחה:
יהודיא דין מטל דערובתא הות אמרין לא נבותון פגרא הלין על זקיפיהון מטל דשבתא נגהא יומא הוא גיר רבא יומא דשבתא הי ובעו מן פילטוס דנתברון שקיהון דהנון זקיפא ונחתון אנון:
ואתו אסטרטיוטא ותברו שקוהי דקדמיא ודהו אחרנא דאזדקף עמה:
וכד אתו לות ישוע חזו דמית לה מן כדו ולא תברו שקוהי:
אלא חד מן אסטרטיוטא מחיהי בדפנה בלוכיתא ומחדא נפק דמא ומיא:
ומן דחזא אסהד ושרירא הי סהדותה והו ידע דשררא אמר דאף אנתון תהימנון:
הלין גיר הוי דנתמלא כתבא דאמר דגרמא לא נתתבר בה:
ותוב כתבא אחרנא דאמר דנחורון במן דדקרו:
בתר הלין יוסף הו דמן רמתא בעא מן פילטוס מטל דתלמידא הוא דישוע ומטשא הוא מן דחלתא דיהודיא דנשקול פגרה דישוע ואפס פילטוס ואתא ושקל פגרה דישוע:
ואתא אף ניקדמוס הו דאתא הוא מן קדים לות ישוע בלליא ואיתי עמה חונטתא דמורא ודעלוי איך מאא ליטרין:
ושקלוהי לפגרה דישוע וכרכוהי בכתנא ובבסמא איכנא דאית עידא ליהודיא דנקברון:
אית הות דין בהי דוכתא דאזדקף בה ישוע גנתא ובה בגנתא בית קבורא חדתא דאנש עדכיל לא אתתסים הוא בה:
וסמוהי תמן לישוע מטל דשבתא עאלא הות ומטל דקריב הוא קברא:
בחד בשבא דין אתת מרים מגדליתא בצפרא עד חשוך לבית קבורא וחזת לכאפא דשקילא מן קברא:
ורהטת אתת לות שמעון כאפא ולות הו תלמידא אחרנא דרחם הוא ישוע ואמרא להון דשקלוהי למרן מן הו בית קבורא ולא ידעא אנא איכא סמוהי:
ונפק שמעון והו תלמידא אחרנא ואתין הוו לבית קבורא:
ורהטין הוו תריהון אכחדא הו דין תלמידא רהט קדמה לשמעון ואתא קדמיא לבית קבורא:
ואדיק חזא כתנא כד סימין מעל דין לא על:
אתא דין שמעון בתרה ועל לבית קבורא וחזא כתנא כד סימין:
וסודרא הו דחזיק הוא ברשה לא עם כתנא אלא כד כריך וסים לסטר בחדא דוכא:
הידין על אף הו תלמידא דאתא קדמיא לבית קבורא וחזא והימן:
לא גיר עדכיל ידעין הוו מן כתבא דעתיד הוא למקם מן מיתא:
ואזלו הנון תלמידא תוב לדוכתהון:
מרים דין קימא הות לות קברא ובכיא וכד בכיא אדיקת בקברא:
וחזת תרין מלאכא בחורא דיתבין חד מן אסדוהי וחד מן רגלוהי איכא דסים הוא פגרה דישוע:
ואמרין לה אנתתא מנא בכיא אנתי אמרא להון דשקלוהי למרי ולא ידעא אנא איכא סמוהי:
הדא אמרת ואתפנית לבסתרה וחזת לישוע דקאם ולא ידעא הות דישוע הו:
אמר לה ישוע אנתתא מנא בכיא אנתי ולמן בעיא אנתי הי דין סברת דגננא הו ואמרא לה מרי אן אנת שקלתיהי אמר לי איכא סמתיהי אזל אשקליוהי:
אמר לה ישוע מרים ואתפנית ואמרא לה עבראית רבולי דמתאמר מלפנא:
אמר לה ישוע לא תתקרבין לי לא גיר עדכיל סלקת לות אבי זלי דין לות אחי ואמרי להון סלק אנא לות אבי ואבוכון ואלהי ואלהכון:
הידין אתת מרים מגדליתא וסברת לתלמידא דחזת למרן ודהלין אמר לה:
כד הוא דין רמשא דיומא הו דחד בשבא ותרעא אחידין הוו דאיכא דאיתיהון הוו תלמידא מטל דחלתא דיהודיא אתא ישוע קם בינתהון ואמר להון שלמא עמכון:
הדא אמר וחוי אנון אידוהי וסטרה וחדיו תלמידא דחזו למרן:
אמר להון דין תוב ישוע שלמא עמכון איכנא דשדרני אבי אף אנא משדר אנא לכון:
וכד אמר הלין נפח בהון ואמר להון קבלו רוחא דקודשא:
אן תשבקון חטהא לאנש נשתבקון לה ואן תאחדון דאנש אחידין:
תאומא דין חד מן תרעסרתא הו דמתאמר תאמא לא הוא תמן הוא עמהון כד אתא ישוע:
ואמרין לה תלמידא חזין למרן הו דין אמר להון אלא חזא אנא באידוהי דוכיתא דצצא ורמא אנא בהין צבעתי ומושט אנא אידי בדפנה לא מהימן אנא:
ובתר תמניא יומין תוב לגו הוו תלמידא ותאומא עמהון ואתא ישוע כד אחידין תרעא קם במצעתא ואמר להון שלמא עמכון:
ואמר לתאומא איתא צבעך להרכא וחזי אידי ואיתא אידך ואושט בגבי ולא תהוא לא מהימנא אלא מהימנא:
וענא תאומא ואמר לה מרי ואלהי:
אמר לה ישוע השא דחזיתני הימנת טוביהון לאילין דלא חזאוני והימנו:
סגיאתא דין אתותא אחרניתא עבד ישוע קדם תלמידוהי אילין דלא כתיבן בכתבא הנא:
אף הלין דין דכתיבן דתהימנון דישוע הו משיחא ברה דאלהא ומא דהימנתון נהוון לכון בשמה חיא דלעלם:
בתר הלין חוי תוב נפשה ישוע לתלמידוהי על ימא דטיבריוס חוי דין הכנא:
איתיהון הוו אכחדא שמעון כאפא ותאומא דמתאמר תאמא ונתניאיל הו דמן קטנא דגלילא ובני זבדי ותרין אחרנין מן תלמידא:
אמר להון שמעון כאפא אזל אנא אצוד נונא אמרין לה אף חנן אתינן עמך ונפקו וסלקו לספינתא ובהו לליא מדם לא צדו:
כד דין הוא צפרא קם ישוע על יד ימא ולא ידעו תלמידא דישוע הו:
ואמר להון ישוע טליא למא אית לכון מדם למלעס אמרין לה לא:
אמר להון ארמו מצידתכון מן גבא דימינא דספינתא ומשכחין אנתון וארמיו ולא אשכחו למגדה למצידתא מן סוגאא דנונא דאחדת:
ואמר תלמידא הו דרחם הוא לה ישוע לכאפא הנא מרן הו שמעון דין כד שמע דמרן הו נסב כותינה מחא בחצוהי מטל דערטליא הוא ושדא נפשה בימא דנאתא לות ישוע:
אחרנא דין תלמידא בספינתא אתו לא גיר רחיקין הוו סגי מן ארעא אלא איך מאתין אמין ונגדין הוו לה למצידתא הי דנונא:
כד דין סלקו לארעא חזו גומרא כד סימן ונונא כד סים עליהין ולחמא:
ואמר להון ישוע איתו מן הנון נונא דצדתון השא:
וסלק שמעון כאפא ונגדה למצידתא לארעא כד מליא נונא רורבא מאא וחמשין ותלתא ובהנא כלה יוקרא לא אצטרית מצידתא הי:
ואמר להון ישוע תו אשתרו אנש דין מן תלמידא לא ממרח הוא דנשאליוהי דמנו דידעין הוו דמרן הו:
קרב דין ישוע ושקל לחמא ונונא ויהב להון:
הדא דתלת זבנין אתחזי ישוע לתלמידוהי כד קם מן בית מיתא:
כד דין אשתריו אמר ישוע לשמעון כאפא שמעון בר-יונא רחם אנת לי יתיר מן הלין אמר לה אין מרי אנת ידע אנת דרחם אנא לך אמר לה רעי לי אמרי:
אמר לה תוב דתרתין זבנין שמעון בר-יונא רחם אנת לי אמר לה אין מרי אנת ידע אנת דרחם אנא לך אמר לה ישוע רעי לי ערבי:
אמר לה דתלת זבנין שמעון בר-יונא רחם אנת לי וכרית לה לכאפא דאמר לה דתלת זבנין דרחם אנת לי ואמר לה מרי כל מדם אנת חכם אנת אנת ידע אנת דרחם אנא לך אמר לה ישוע רעי לי נקותי:
אמין אמין אמר אנא לך דכד טלא הוית אנת לנפשך אסר הוית חציך ומהלך הוית לאיכא דצבא אנת מא דין דסאבת תפשוט אידיך ואחרין נאסור לך חציך ונובלך לאיכא דלא צבא אנת:
הדא דין אמר דנחוא באינא מותא עתיד דנשבח לאלהא וכד אמר הלין אמר לה תא בתרי:
ואתפני שמעון כאפא וחזא לתלמידא הו דרחם הוא ישוע דאתא בתרה הו דנפל הוא בחשמיתא על חדיה דישוע ואמר מרי מנו משלם לך:
להנא כד חזא כאפא אמר לישוע מרי והנא מנא:
אמר לה ישוע אן צבא אנא דנקוא הנא עדמא דאתא אנא לך מא לך אנת תא בתרי:
ונפקת הדא מלתא בית אחא דהו תלמידא לא מאת ישוע דין לא הוא דלא מאת אמר אלא דאן צבא אנא דנקוא הנא עדמא דאתא אנא לך מא לך:
הנו תלמידא דאסהד על הלין כלהין ואף כתב אנין וידעין חנן דשרירא הי סהדותה:
אית דין אף אחרניתא סגיאתא דעבד ישוע אילין דאלו חדא חדא מתכתבן הוי אף לא הו עלמא איך דסבר אנא ספק הוא לכתבא דמתכתבין הוו:
כתבא קדמיא כתבת או תאופילא על כלהין אילין דשרי מרן ישוע משיחא למעבד ולמלפו:
עדמא ליומא הו דבה אסתלק מן בתר דפקד הוא אנון לשליחא אילין דגבא ברוחא דקודשא:
הנון דאף חוי להון נפשה כד חי מן בתר דחש באתותא סגיאתא ביומין ארבעין כד מתחזא הוא להון ואמר על מלכותא דאלהא:
וכד אכל עמהון לחמא פקד אנון דמן אורשלם לא נפרקון אלא דנקוון לשוודיה דאבא הו דשמעתון מני:
דיוחנן אעמד במיא ואנתון תעמדון ברוחא דקודשא לא בתר יומתא סגיאא:
הנון דין כד כנישין שאלוהי ואמרין לה מרן אן בהנא זבנא מפנא אנת מלכותא לאיסריל:
אמר להון הו לא הות דילכון הדא למדע זבנא או זבנא אילין דאבא סם אנון בשולטנא דנפשה:
אלא כד תאתא רוחא דקודשא עליכון תקבלון חילא ותהוון לי סהדא באורשלם ובכלה יהוד ואף בית שמריא ועדמא לסופיה דארעא:
וכד הלין אמר כד חזין לה אסתלק ועננא קבלתה ואתכסי מן עיניהון:
וכד חירין הוו בשמיא כד הו אזל הוא אשתכחו תרין גברין קימין לותהון בלבושא חורא:
ואמרין להון גברא גליליא מנא קימין אנתון וחירין בשמיא הנא ישוע דאסתלק מנכון לשמיא הכנא נאתא איך מא דחזיתוניהי דסלק לשמיא:
ומן בתרכן הפכו להון לאורשלם מן טורא דמתקרא דבית זיתא דאיתוהי על גנב אורשלם ופריק מנה איך שבעא אסטדון:
ומן בתר דעלו סלקו להון לעליתא הי דהוין הוו בה פטרוס ויוחנן ויעקוב ואנדראוס ופיליפוס ותאומא ומתי ובר-תולמי ויעקוב בר חלפי ושמעון טננא ויהודא בר יעקוב:
הלין כלהון אכחדא אמינין הוו בצלותא בחדא נפש עם נשא ועם מרים אמה דישוע ועם אחוהי:
ובהון ביומתא הנון קם שמעון כאפא מצעת תלמידא אית הוא דין תמן כנשא דאנשא איך מאא ועסרין ואמר:
גברא אחין זדק הוא דנתמלא כתבא אינא דקדם אמר רוחא דקודשא בפומה דדויד על יהודא הו דהוא מדברנא להנון דאחדו לישוע:
מטל דמנא הוא עמן ואית הוא לה פסא בתשמשתא הדא:
הנו דקנא לה קריתא מן אגרא דחטיתא ונפל על אפוהי על ארעא ואתפרת מן מצעתה ואתאשד כלה גויה:
והי הדא אתידעת לכלהון דעמרין באורשלם והכנא אתקרית קריתא הי בלשנה דאתרא חקל דמא דאיתוהי תורגמה קורית דם:
כתיב גיר בספרא דמזמורא דדירה תהוא חרבא ועמור לא נהוא בה ותשמשתה נסב אחרין:
וליא הי הכיל לחד מן הלין גברא דהוו עמן בהנא זבנא כלה דבה על ונפק עלין מרן ישוע:
דאקף מן מעמודיתה דיוחנן עדמא ליומא דאסתלק מן לותן דהו נהוא עמן סהדא דקימתה:
ואקימו תרין ליוסף דמתקרא ברשבא דאשתמי יוסטוס ולמתיא:
וכד צליו אמרו אנת מריא ידע דבלבותא דכל חוא חד אינא דגבא אנת מן הלין תריהון:
דהו נקבל פסא דתשמשתא ושליחותא דמנה פרק יהודא דנאזל לה לאתרה:
וארמיו פצא וסלקת למתיא ואתמני עם חדעסר שליחא:
וכד אתמליו יומתא דפנטקוסטא כד כנישין הוו כלהון אכחדא:
הוא מן שליא מן שמיא קלא איך רוחא עזיזתא ואתמלי הוא מנה כלה ביתא הו דבה יתבין הוו:
ואתחזיו להון לשנא דמתפלגין הוו איך נורא ויתבו על חד חד מנהון:
ואתמליו כלהון ברוחא דקודשא ואקפו הוו לממללו בלשן לשן איך מא דרוחא יהב הוא להון לממללו:
אית הוו דין גברא דעמרין באורשלם דדחלין מן אלהא יהודיא מן כל עממא דתחית שמיא:
וכד הוא קלא הו כנש כלה עמא ואשתגש מטל דשמע הוא אנש אנש מנהון דממללין הוו בלשניהון:
תהירין הוו דין כלהון ומתדמרין כד אמרין הוו חד לחד הלין כלהון דממללין לא הא גליליא אנון:
איכנא חנן שמעין חנן אנש אנש לשנה דבה ילידין חנן:
פרתויא ומדיא ואלניא ואילין דעמרין בית-נהרין יהודיא וקפודקיא ודמן אתרא דפנטוס ודאסיא:
ודמן אתרא דפרוגיא ודפמפוליא ודמצרין ודאתרותא דלובא דקריבין לקורינא ואילין דאתו מן רהומא יהודיא וגיורא:
ודמן קרטא וערביא הא שמעין חנן מנהון דממללין בלשנין דילן תדמרתה דאלהא:
מתדמרין הוו דין כלהון ותוירין כד אמרין חד לחד דמנא הי הדא צבותא:
אחרנא דין ממיקין הוו בהון כד אמרין הלין מאריתא אשתיו ורויו:
בתרכן קם שמעון כאפא עם חדעסר שליחין וארים קלה ואמר להון גברא יהודיא וכלהון דעמרין באורשלם הדא תתידע לכון וצותו מלי:
לא גיר איכנא דאנתון סברין הלין רוין דהא עדמא להשא תלת אנין שעין:
אלא הדא הי דאמירא ביואיל נביא:
נהוא ביומתא אחריא אמר אלהא אשוד רוחי על כל בסר ונתנבון בניכון ובנתכון וגדודיכון חזונא נחזון וקשישיכון חלמא נחלמון:
ועל עבדי ועל אמהתי אשוד רוחי ביומתא הנון ונתנבון:
ואתל אתותא בשמיא וגברותא על ארעא דמא ונורא ועטרא דתננא:
שמשא נתחלף בעמטנא וסהרא בדמא עדלא נאתא יומה דמריא רבא ודחילא:
ונהוא כל דנקרא שמה דמריא נחא:
גברא בני איסריל שמעו מלא הלין ישוע נצריא גברא דמן אלהא אתחזי לותכון בחילא ובאתותא ובגברותא אילין דאלהא עבד בינתכון באידה איך דאנתון ידעין אנתון:
להנא דפריש הוא לה להדא במקדמות ידעתה ובצבינה דאלהא אשלמתוניהי באידי רשיעא וזקפתון וקטלתון:
אלהא דין אקימה ושרא חבליה דשיול מטל דלא משכחא הות דנתתחד בה בשיול:
דויד גיר אמר עלוהי מקדם הוית חזא למרי בכלזבן דעל ימיני הו דלא אזוע:
מטל הנא אתבסם לבי ורוזת תשבוחתי ואף פגרי נגן על סברא:
מטל דלא שבק אנת לנפשי בשיול ולא יהב אנת לחסיך דנחזא חבלא:
גלית לי אורחא דחיא תמליני בסימותא עם פרצופך:
גברא אחין מפס למאמר עין בגלא לותכון על ריש אבהתא דויד דמית ואף אתקבר ובית קבורה איתוהי לותן עדמא ליומנא:
נביא הוא גיר וידע הוא דמומתא ימא לה אלהא דמן פארא דכרסך אותב על כורסיך:
וקדם חזא ומלל על קימתה דמשיחא דלא אשתבק בשיול אפלא פגרה חזא חבלא:
להנא ישוע אקים אלהא וחנן כלן סהדוהי:
והויו דבימינה דאלהא אתתרים ונסב מן אבא שוודיא דעל רוחא דקודשא ואשד מוהבתא הדא דהא חזין אנתון ושמעין אנתון:
לא הוא גיר דויד סלק לשמיא מטל דהו אמר דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני:
עדמא דאסים בעלדבביך כובשא לרגליך:
שריראית הכיל נדע כלה בית איסריל דמריא ומשיחא עבדה אלהא להנא ישוע דאנתון זקפתון:
וכד שמעו הלין אתגנחו בלבהון ואמרו לשמעון ולשרכא דשליחא מנא נעבד אחין:
אמר להון שמעון תובו ועמדו אנש אנש מנכון בשמה דמריא ישוע לשובקן חטהא דתקבלון מוהבתא דרוחא דקודשא:
לכון גיר הוא שוודיא ולבניכון ולכלהון אילין דרחיקין אילין דהו אלהא נקרא אנון:
ובמלא אחרניתא סגיאתא מסהד הוא להון ובעא הוא מנהון כד אמר חיו מן שרבתא הדא מעקמתא:
ואנשין מנהון עתידאית קבלו מלתה והימנו ועמדו ואתתוספו בהו יומא איך תלתא אלפין נפשן:
ואמינין הוו ביולפנא דשליחא ומשתותפין הוו בצלותא ובקציא דאוכרסטיא:
והויא הות דחלתא לכל נפש ואתותא סגיאתא וגברותא הוין הוי ביד שליחא באורשלם:
וכלהון אילין דהימנו הוו אכחדא הוו וכלמדם דאית הוא להון דגוא הוא:
ואילין דאית הוא להון קנינא מזבנין הוו לה ומפלגין הוו לאנש אנש איך מדם דסניק הוא:
וכליום אמינין הוו בהיכלא בחדא נפש ובביתא קצין הוו פריסתא ומקבלין הוו סיברתא כד רוזין ובברירותא דלבהון:
משבחין הוו לאלהא כד יהיבין ברחמא קדם כלה עמא ומרן מוסף הוא כליום לאילין דחאין בעדתא:
והוא דכד סלקין שמעון כאפא ויוחנן אכחדא להיכלא בעדנא דצלותא דתשע שעין:
והא גברא חד חגירא דמן כרס אמה שקילין הוו אנשא אילין דמעדין הוו מיתין וסימין לה בתרעא דהיכלא דמתקרא שפירא דנהוא שאל זדקתא מן הנון דעאלין להיכלא:
הנא כד חזא לשמעון וליוחנן דעאלין להיכלא בעא הוא מנהון דנתלון לה זדקתא:
וחרו בה שמעון ויוחנן ואמרו לה חור בן:
הו דין חר בהון כד סבר הוא למסב מנהון מדם:
אמר לה שמעון דהבא וסאמא לית לי אלא מדם דאית לי יהב אנא לך בשמה דישוע משיחא נצריא קום הלך:
ואחדה באידה דימינא ואקימה ובה בשעתא שר רגלוהי ועקבוהי:
ושור קם והלך ועל עמהון להיכלא כד מהלך ומשור ומשבח לאלהא:
וחזאוהי כלה עמא כד מהלך ומשבח לאלהא:
ואשתודעו דהויו הו חדורא דיתב הוא כליום ושאל זדקתא על תרעא דמתקרא שפירא ואתמליו תמהא ודומרא על מדם דהוא:
וכד אחיד הוא לשמעון וליוחנן רהט כלה עמא כד תהיר לותהון לאסטוא דמתקרא דשלימון:
וכד חזא שמעון ענא ואמר להון גברא בני איסריל מנא מתדמרין אנתון בהנא או בן מנא חירין אנתון איך הו דבחילא דילן או בשולטנן עבדן הדא דנהלך הנא:
אלהה הו דאברהם ודאיסחק ודיעקוב אלהא דאבהתן שבח לברה ישוע הו דאנתון אשלמתון וכפרתון בה קדם אפוהי דפילטוס כד הו זדק הוא דנשריוהי:
אנתון דין בקדישא וזדיקא כפרתון ושאלתון לכון לגברא קטולא דנתיהב לכון:
ולהו רשא דחיא קטלתון דלה אקים אלהא מן בית מיתא וחנן כלן סהדוהי:
ובהימנותא דשמה להנא דחזין אנתון וידעין אנתון הו אשר ואסי והימנותא דבה יהבת לה הדא חלימותא קדם כלכון:
ברם השא אחי ידע אנא דבטועיי עבדתון הדא איך דעבדו רשיכון:
ואלהא איך מדם דקדם אכרז בפום כלהון נביא דנחש משיחה מלי הכנא:
תובו הכיל ואתפנו איכנא דנתעטון חטהיכון ונאתון לכון זבנא דניחתא מן קדם פרצופה דמריא:
ונשדר לכון לאינא דמטיב הוא לכון לישוע משיחא:
דלה ולא לשמיא דנקבלון עדמא למוליא דזבנא דכלהין אילין דמלל אלהא בפומא דנביוהי קדישא דמן עלם:
מושא גיר אמר דנביא נקים לכון מריא מן אחיכון אכותי לה שמעו בכל מא דנמלל עמכון:
ותהוא כל נפשא אידא דלא תשמע לנביא הו תאבד נפשא הי מן עמה:
ונביא כלהון מן שמואיל ואילין דמן בתרה הוו מללו ואכרזו על יומתא הנון:
אנתון אנון בניהון דנביא ודדיתקא אידא דסם אלהא לאבהתן כד אמר לאברהם דבזרעך נתברכן כלהין שרבתא דארעא:
לכון מן קדים אקים ושדר אלהא לברה כד מברך לכון אן תתפנון ותתובון מן בישתכון:
וכד הלין מלא ממללין הוו לעמא קמו עליהון כהנא וזדוקיא וארכונא דהיכלא:
כד מתחמתין הוו עליהון דמלפין לעמא ומכרזין במשיחא על קימתא דמן בית מיתא:
וארמיו עליהון אידיא ונטרו אנון ליומא אחרנא מטל דקרב הוא לה רמשא:
וסגיאא דשמעו הוו מלתא הימנו הוו ואיתיהון הוו במנינא איך חמשא אלפין גברין:
וליומא אחרנא אתכנשו ארכונא וקשישא וספרא:
ואף חנן רב כהנא וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס ואילין דאיתיהון הוו מן שרבתא דרבי כהנא:
וכד אקימו אנון במצעתא משאלין הוו להון דבאינא חיל או באינא שם עבדתון הדא:
הידין שמעון כאפא אתמלי רוחא דקודשא ואמר להון ארכונוהי דעמא וקשישא דבית איסריל שמעו:
אן חנן יומנא מתדינין חנן מנכון על שפירתא דהות לברנשא כריהא דבמנא הנא אתאסי:
הדא תתידע לכון ולכלה עמא דאיסריל דבשמה דישוע משיחא נצריא הו דאנתון זקפתוניהי הו דאקים אלהא מן בית מיתא בה בהו הא קאם הנא קדמיכון כד חלים:
הנו כאפא דאסליתון אנתון בניא והו הוא לריש קרנא:
ולית באנש אחרין פורקנא לא גיר אית שמא אחרנא תחית שמיא דאתיהב לבנינשא דבה ולא למחא:
וכד שמעו מלתה דשמעון ודיוחנן דעין בגלא אמרוה אסתכלו דלא ידעין ספרא והדיוטא אנון ותהרו בהון ואשתודעו אנון דעם ישוע מתהפכין הוו:
וחזין הוו דקאם הוא עמהון חגירא הו דאתאסי ולא משכחין הוו מדם למאמר לוקבלהון:
הידין פקדו דנפקון אנון מן כנשהון ואמרין הוו חד לחד:
מנא נעבד להון לגברא הלין הא גיר אתא גליתא דהות באידיהון לכלהון עמוריה דאורשלם אתידעת ולא משכחינן דנכפור:
אלא דלא יתיראית נפוק בעמא טבא הנא נתלחם להון דתוב לא נמללון בשמא הנא לאנש מן בנינשא:
וקרו אנון ופקדו אנון דלגמר לא נמללון ולא נלפון בשם ישוע:
ענו שמעון כאפא ויוחנן ואמרו להון אן כאנא קדם אלהא דלכון נשמע יתיר מן אלהא דונו:
לא גיר משכחין חנן דמא דחזין ושמען דלא נמלליוהי:
ואתלחמו להון ושרו אנון לא גיר אשכחו להון עלתא דנסימון ברשהון מטל עמא כלנש גיר משבח הוא לאלהא על מדם דהוא:
יתיר גיר מן בר ארבעין שנין איתוהי הוא גברא הו דהות בה הדא אתא דאסיותא:
וכד אשתריו אתו לות אחיהון ואשתעיו להון כל מא דאמרו כהנא וקשישא:
והנון כד שמעו אכחד ארימו קלהון לות אלהא ואמרו מריא אנת הו אלהא דעבדת שמיא וארעא ויממא וכל דאית בהון:
ואנת הו דמללת ביד רוחא דקודשא בפום דויד עבדך למנא רגשו עממא ואמותא רני סריקותא:
קמו מלכא דארעא ושליטנא ואתמלכו אכחדא על מריא ועל משיחה:
אתכנשו גיר שריראית במדינתא הדא על קדישא ברך ישוע אינא דאנת משחת הרודס ופילטוס עם עממא וכנשא דאיסריל:
למעבד כל מא דאידך וצבינך קדם רשם דנהוא:
ואף השא מריא חור וחזי ללוחמיהון והב לעבדיך דעין בגלא נהוון מכרזין מלתך:
כד אידך מושט אנת לאסותא ולגברותא ולאתותא דנהוין בשמה דברך קדישא ישוע:
וכד בעו ואתכשפו אתתזיע אתרא דבה כנישין הוו ואתמליו כלהון ברוחא דקודשא וממללין הוו עין בגלא מלתא דאלהא:
אית הוא דין לכנשא דאנשא אילין דהימנו הוו חדא נפש וחד רעין ולא אנש מנהון אמר הוא על נכסא דקנא הוא דדילה אנון אלא כל מדם דאית הוא להון דגוא הוא:
ובחילא רבא מסהדין הוו הנון שליחא על קימתה דישוע משיחא וטיבותא רבתא אית הות עם כלהון:
ואנש לית הוא בהון דצריך אילין גיר דקנין הוו קוריא ובתא מזבנין הוו ומיתין דמיא דמדם דמזדבן:
וסימין לות רגליהון דשליחא ומתיהב הוא לאנש אנש איך מדם דסניק הוא:
יוסף דין הו דאתכני ברנבא מן שליחא דמתתרגם ברא דבויאא לויא מן אתרא דקופרס:
אית הוא לה קריתא וזבנה ואיתי דמיה וסם קדם רגליהון דשליחא:
וגברא חד דשמה הוא חנניא עם אנתתה דשמה הוא שפירא זבן הוא קריתה:
ושקל מן טימיה וטשי כד רגישא הות בה אנתתה ואיתי מנה מן כספא וסם קדם רגליהון דשליחא:
ואמר לה שמעון חנניא מנו דהכנא מלא סטנא לבך דתדגל ברוחא דקודשא ותטשא מן כספא דדמיה דקריתא:
לא הוא דילך הות עדלא תזדבן ומן דאזדבנת תוב אנת שליט הוית על דמיה למנא סמת בלבך דתעבד צבותא הדא לא דגלת בבני אנשא אלא באלהא:
וכד שמע חנניא הלין מלא נפל ומית והות דחלתא רבתא בכלהון הלין דשמעו:
וקמו אילין דעלימין בהון וכנשוהי ואפקו קברוהי:
ומן בתר דהוי תלת שעין אף אנתתה עלת כד לא ידעא הות מנא הוא:
אמר לה שמעון אמר לי אן בהלין דמיא זבנתון קריתא הי דין אמרת אין בהלין דמיא:
אמר לה שמעון מטל דאשתויתון למנסיו רוחה דמריא הא רגליהון דקבורוהי דבעלכי בתרעא והנון נפקונכי:
ובה בשעתא נפלת קדם רגליהון ומיתת ועלו עלימא הנון ואשכחוה כד מיתא וקפסו אובלו קברוה על גנב בעלה:
והות דחלתא רבתא בכלה עדתא ובכלהון הנון דשמעו:
והוין הוי ביד שליחא אתותא וגברותא סגיאתא בעמא וכלהון כנישין הוו אכחדא באסטוא דשלימון:
ומן אנשא אחרנא אנש לא ממרח הוא דנתקרב לותהון אלא מורב הוא להון עמא:
ויתיר מתתוספן הוו אילין דמהימנין הוו במריא כנשא דגברא ודנשא:
איכנא דבשוקא מפקין הוו לכריהא כד רמין הוו בערסתא דאמתי דנהוא אתא שמעון אפן טלניתה תגן עליהון:
אתין הוו דין סגיאא לותהון מן מדינתא אחרניתא דחדרי אורשלם כד מיתין הוו כריהא ואילין דהוין הוי להון רוחא טנפתא ומתחלמין הוו כלהון:
ואתמלי הוא חסמא רב כהנא וכלהון דעמה דאיתיהון הוו מן יולפנא דזדוקיא:
וארמיו אידיא על שליחא ואחדו אסרו אנון בית אסירא:
הידין בלליא מלאכא דמריא פתח תרעא דבית אסירא ואפק אנון ואמר להון:
זלו קומו בהיכלא ומללו לעמא כלהין מלא הלין דחיא:
ונפקו עדן שפרא ועלו להיכלא ומלפין הוו רב כהנא דין ואילין דעמה קרו לחבריהון ולקשישא דאיסריל ושדרו לבית אסירא דניתון אנון לשליחא:
וכד אזלו אילין דאשתדרו מנהון לא אשכחו אנון בית אסירא והפכו אתו:
אמרין אשכחן בית אסירא דאחיד זהיראית ואף לנטורא דקימין על תרעא ופתחן ואנש לא אשכחן תמן:
וכד שמעו הלין מלא רבי כהנא וארכונא דהיכלא תוירין הוו עליהון ומתחשבין הוו דמנא הי הדא:
ואתא אנש אודע אנון דהנון גברא דחבשתון בית אסירא הא קימין בהיכלא ומלפין לעמא:
הידין אזלו ארכונא עם דחשא דניתון אנון לא בקטירא דחלין הוו גיר דלמא נרגום אנון עמא:
וכד איתיו אנון אקימו אנון קדם כלה כנשא ואקף הוא רב כהנא למאמר להון:
לא הוא מפקד פקדן הוין לכון דלאנש לא תלפון בשמא הנא אנתון דין הא מליתונה לאורשלם מן יולפנכון וצבין אנתון דתיתון עלין דמה דגברא הנא:
ענא שמעון עם שליחא ואמר להון לאלהא ולא למתטפסו יתיר מן דלבנינשא:
אלהא דאבהתן אקים לישוע אינא דאנתון קטלתון כד תליתוניהי על קיסא:
לה להנא אקים אלהא רשא ומחינא וארימה בימינה איך דנתל תיבותא ושובקן חטהא לאיסריל:
וחנן סהדא חנן דמלא הלין ורוחא דקודשא הו דיהב אלהא לאילין דמהימנין בה:
וכד שמעו הוו הלין מלא מתגוזלין הוו ברוגזא ומתחשבין הוו למקטל אנון:
וקם הוא חד מן פרישא דשמה הוא גמליאיל מלף נמוסא ומיקר מן כלה עמא ופקד דנפקון אנון לשליחא לבר עדנא זעורא:
ואמר להון גברא בני איסריל אזדהרו בנפשכון וחזו מנא ולא לכון למעבד על הלין אנשא:
מן קדם גיר הנא זבנא קם הוא תודא ואמר על נפשה דמדם הו רב ואזלו בתרה איך ארבעמאא גברין והו אתקטל ואילין דאזלין הוו בתרה אתבדרו והוו איך לא מדם:
וקם מן בתרה יהודא גליליא ביומתא דמתכתבין הוו אנשא בכסף רשא ואסטי עמא סגיאא בתרה והו מית וכלהון אילין דאזלין הוו בתרה אתבדרו:
והשא אמר אנא לכון פרוקו לכון מן הלין אנשא ושבוקו להון דאן הו דמן בנינשא איתיה הדא מחשבתא והנא עבדא משתרין ועברין:
אן דין מן אלהא הו לא מטיא באידיכון דתבטלוניהי דלמא תשתכחון לכון דלוקבל אלהא קימין אנתון:
ואתטפיסו לה וקרו אנון לשליחא ונגדו אנון ופקדו אנון דלא נהוון ממללין בשמא דישוע ושרו אנון:
ונפקו מן קדמיהון כד חדין דשוו הוו מטל שמא דנצטערון:
ולא שלין הוו כליום למלפו בהיכלא ובביתא ולמסברו על מרן ישוע משיחא:
ובהון ביומתא הנון כד סגיו תלמידא רטנו הוו יוניא תלמידא על עבריא דמתבסין הוי ארמלתהון בתשמשתא דכליום:
וקרו תרעסר שליחא לכלה כנשא דתלמידא ואמרו להון לא שפיר דנשבוק מלתא דאלהא ונשמש פתורא:
בצו הכיל אחי וגבו שבעא גברין מנכון דאית עליהון סהדותא ומלין רוחה דמריא וחכמתא ונקים אנון על הדא צבותא:
וחנן נהוא אמינין בצלותא ובתשמשתא דמלתא:
ושפרת הדא מלתא קדם כלה עמא וגבו לאסטפנוס גברא דמלא הוא הימנותא ורוחא דקודשא ולפיליפוס ולפרכרוס ולניקנור ולטימון ולפרמנא ולניקלאוס גיורא אנטיוכיא:
הלין קמו קדמיהון דשליחא וכד צליו סמו עליהון אידא:
ומלתה דאלהא רביא הות וסגא הוא מנינא דתלמידא באורשלם טב ועמא סגיאא מן יהודיא משתמע הוא להימנותא:
אסטפנוס דין מלא הוא טיבותא וחילא ועבד הוא אתותא ותדמרתא בעמא:
וקמו הוו אנשא מן כנושתא דמתקריא דליברטינו וקוריניא ואלכסנדריא ודמן קיליקיא ומן אסיא ודרשין הוו עם אסטפנוס:
ולא משכחין הוו למקם לוקבל חכמתא ורוחא דממללא הות בה:
הידין שדרו לגברא ואלפו אנון דנאמרון דחנן שמעניהי דאמר מלא דגודפא על מושא ועל אלהא:
ושגשו לעמא ולקשישא ולספרא ואתו וקמו עלוהי וחטפו איתיוהי למצעת כנשא:
ואקימו סהדא דגלא דאמרין הנא גברא לא שלא לממללו מלא לוקבל נמוסא ועל אתרא הנא קדישא:
חנן גיר שמעניהי דאמר דישוע הנא נצריא הו נשריוהי לאתרא הנא ונחלף עידא דאשלם לכון מושא:
וחרו בה כלהון הנון דיתבין הוו בכנושתא וחזו פרצופה איך פרצופא דמלאכא:
ושאלה רב כהנא דאן הו דהלין הכנא אנין:
הו דין אמר גברא אחין ואבהתן שמעו אלהא דתשבוחתא אתחזי לאבון אברהם כד איתוהי הוא בית-נהרין עד לא נאתא נעמר בחרן:
ואמר הוא לה דפוק מן ארעך ומן לות בני טוהמך ותא לארעא אידא דאחויך:
והידין נפק אברהם מן ארעא דכלדיא ואתא עמר בחרן ומן תמן כד מית אבוהי שניה אלהא לארעא הדא דבה עמרין אנתון יומנא:
ולא יהב לה ירתותא בה אף לא דורכתא דרגלא ואשתודי הוא דנתליה לה איך דלמארתה לה ולזרעה כד לית הוא לה ברא:
ומלל הוא עמה אלהא כד אמר לה דנהוא זרעך תותבא בארעא נוכריתא ונשעבדוניהי ונבאשון לה ארבעמאא שנין:
ולעמא דנפלחון עבדותא אדוניוהי אנא אמר אלהא ומן בתר הלין נפקון ונפלחון לי באתרא הנא:
ויהב לה דיתקא דגזורתא והידין אולד לאיסחק וגזרה ביומא תמיניא ואיסחק אולד ליעקוב ויעקוב אולד לתרעסר אבהתן:
והנון אבהתן טנו ביוסף וזבנוהי למצרין ואלהא עמה הוא:
ופרקה הוא מן כלהון אולצנוהי ויהב לה טיבותא וחכמתא קדם פרעון מלכא דמצרין ואקימה רשא על מצרין ועל ביתה כלה:
והוא כפנא ואולצנא רבא בכלה מצרין ובארעא דכנען ולית הוא להון למסבע לאבהתן:
וכד שמע יעקוב דאית עבורא במצרין שדר הוא לאבהתן לוקדם:
וכד אזלו דתרתין זבנין אודע יוסף נפשה לאחוהי ואתידע לפרעון טוהמה דיוסף:
ושדר הוא יוסף ואיתיה לאבוהי יעקוב ולכלה טוהמה והוין הוו במנינא שבעין וחמש נפשן:
ונחת יעקוב למצרין ומית תמן הו ואבהתן:
ואשתני לשכים ואתתסים בקברא דזבן הוא אברהם בכספא מן בני חמור:
וכד מטי הוא זבנא דמדם דאשתודי הוא במומתא אלהא לאברהם סגי הוא עמא ותקף במצרין:
עדמא דקם מלכא אחרנא על מצרין אינא דלא ידע הוא לה ליוסף:
ואצטנע על טוהמן ואבאש לאבהתן ופקד דנהוון משתדין ילודיהון דלא נחון:
בה בזבנא הו אתילד מושא ורחים הוא לאלהא ואתרבי ירחא תלתא בית אבוהי:
וכד אשתדי מן אמה אשכחתה ברת פרעון ורביתה לה לברא:
ואתרדי מושא בכלה חכמתא דמצריא ועתיד הוא במלוהי ואף בעבדוהי:
וכד הוא בר ארבעין שנין סלק הוא על לבה דנסעור לאחוהי בני איסריל:
וחזא לחד מן בני שרבתה דמתדבר בקטירא ותבעה ועבד לה דינא וקטלה למצריא הו דמסכל הוא בה:
וסבר דמסתכלין אחוהי בני איסריל דאלהא באידה יהב להון פורקנא ולא אסתכלו:
וליומא אחרנא אתחזי להון כד נצין הנון חד עם חד ומפיס הוא להון דנשתינון כד אמר גברא אחא אנתון מטל מנא מסכלין אנתון חד בחד:
הו דין דמסכל הוא בחברה דחקה מן לותה ואמר לה מנו אקימך עלין רשא ודינא:
דלמא למקטלני בעא אנת איך דקטלת אתמלי למצריא:
וערק מושא במלתא הדא והוא תותבא בארעא דמדין והוו לה תרין בנין:
וכד מלי לה תמן ארבעין שנין אתחזי לה במדברא דטור סיני מלאכה דמריא בנורא דיקדא בסניא:
וכד חזא מושא אתדמר בחזוא וכד אתקרב דנחזא אמר לה מריא בקלא:
אנא אנא אלהא דאבהיך אלהה דאברהם ודאיסחק ודיעקוב וכד רתית הוא מושא לא ממרח הוא דנחור בחזוא:
ואמר לה מריא שרי מסניך מן רגליך ארעא גיר דקאם אנת בה קדישא הי:
מחזא חזית אולצנה דעמי דבמצרין ותנחתה שמעת ונחתת דאפרוק אנון והשא תא אשדרך למצרין:
להנא מושא דכפרו בה כד אמרין דמנו אקימך עלין רשא ודינא לה להנא אלהא רשא ופרוקא שדר להון באידי מלאכא הו דאתחזי לה בסניא:
הנו דאפק אנון כד עבד אתותא ותדמרתא וגברותא בארעא דמצרין ובימא-דסוף ובמדברא שנין ארבעין:
הנו מושא הו דאמר לבני איסריל דנביא נקים לכון מריא אלהא מן אחיכון אכותי לה תשמעון:
הנו דהוא בכנושתא במדברא עם מלאכא הו דמלל הוא עמה ועם אבהתן בטורא דסיני והויו דקבל מלא חיתא דלן נתל:
ולא צבו למתדניו לה אבהתן אלא שבקוהי ובלבותהון הפכו להון למצרין:
כד אמרין לאהרון עבד לן אלהא דנאזלון קדמין מטל דהנא מושא דאפקן מן ארעא דמצרין לא ידעין חנן מנא הויהי:
ועבדו להון עגלא ביומתא הנון ודבחו דבחא לפתכרא ומתבסמין הוו בעבד אידיהון:
והפך אלהא ואשלם אנון דנהוון פלחין לחילותא דשמיא איך דכתיב בכתבא דנביא למא ארבעין שנין במדברא נכסתא או דבחתא קרבתון לי בני איסריל:
אלא שקלתון משכנה דמלכום וכוכבה דאלהא דרפן דמותא דעבדתון דתהוון סגדין להין אשניכון להל מן בבל:
הא משכנא דסהדותא דאבהתן במדברא איתוהי הוא איך מא דפקד הו דמלל עם מושא למעבדה בדמותא דחויה:
ולה להנא משכנא אף מעלו אעלוהי אבהתן עם ישוע לארעא דיהב להון אלהא יורתנא מן עממא הנון דשדא מן קדמיהון ואתיבל עדמא ליומוהי דדויד:
הו דאשכח רחמא קדמוהי דאלהא ושאל דנשכח משכנא לאלהה דיעקוב:
שלימון דין בנא לה ביתא:
ומרימא לא שרא בעבד אידיא איך דאמר נביא:
דשמיא כורסי וארעא כובשא דתחית רגלי אינו ביתא דתבנון לי אמר מריא או אינו אתרא דניחתי:
לא הא אידא דילי עבדת הלין כלהין:
או קשיי קדלא ודלא גזירין בלבהון ובמשמעתהון אנתון בכלזבן לוקבל רוחא דקודשא קימין אנתון איך אבהיכון אף אנתון:
לאינא גיר מן נביא דלא רדפו וקטלו אבהיכון לאילין דקדמו בדקו על מאתיתה דזדיקא הו דאנתון אשלמתון וקטלתוניהי:
וקבלתון נמוסא ביד פוקדנא דמלאכא ולא נטרתוניהי:
וכד שמעו הוו הלין אתמליו חמתא בנפשהון ומחרקין הוו שניהון עלוהי:
והו כד מלא הוא הימנותא ורוחא דקודשא חר בשמיא וחזא תשבוחתא דאלהא ולישוע כד קאם מן ימינא דאלהא:
ואמר הא חזא אנא שמיא כד פתיחין ולברה דאנשא כד קאם מן ימינא דאלהא:
וקעו בקלא רמא וסכרו אדניהון וגזמו עלוהי כלהון:
ואחדו אפקוהי לבר מן מדינתא ורגמין הוו לה ואילין דאסהדו עלוהי סמו נחתיהון לות רגלוהי דעלימא חד דמתקרא שאול:
ורגמין הוו לה לאסטפנוס כד מצלא ואמר מרן ישוע קבל רוחי:
וכד סם בורכא קעא בקלא רמא ואמר מרן לא תקים להון הדא חטיתא וכד הדא אמר שכב:
שאול דין צבא הוא ומשותף הוא בקטלה והוא הוא בהו יומא רדופיא רבא לעדתא דבאורשלם ואתבדרו כלהון בקוריא דיהוד ואף בית שמריא לבר מן שליחא בלחוד:
וקפסו קברוהי לאסטפנוס גברא מהימנא ואתאבלו עלוהי רורבאית:
שאול דין רדף הוא לעדתה דאלהא כד עאל הוא לבתא ומגרגר לגברא ולנשא ומשלמין הוא לבית אסירא:
והנון דאתבדרו מתכרכין הוו ומכרזין מלתא דאלהא:
פיליפוס דין נחת לה למדינתא דשמריא ומכרז הוא להון על משיחא:
וכד שמעין הוו מלתה בנינשא דתמן ציתין הוו לה ומתטפיסין הוו לכל דאמר הוא דחזין הוו אתותא דעבד הוא:
סגיאא גיר דאחידן הוי להון רוחא טנפתא קעין הוו בקלא רמא ונפקן הוי מנהון ואחרנא משריא ומחגרא אתאסיו:
וחדותא רבתא הות בהי מדינתא:
אית הוא דין תמן גברא חד דשמה סימון דעמיר הוא לה בה במדינתא זבנא סגיאא ובחרשוהי מטעא הוא לעמא דשמריא כד מורב הוא נפשה ואמר דאנא אנא רבא:
וצלין הוו לותה כלהון רורבא ודקדקא ואמרין הוו הנו חילה רבא דאלהא:
ומתטפיסין הוו לה כלהון מטל דזבנא סגיאא בחרשוהי אתמה הוא אנון:
כד דין הימנו לפיליפוס דמסבר הוא מלכותא דאלהא בשמה דמרן ישוע משיחא עמדין הוו גברא ונשא:
ואף הו סימון הימן הוא ועמד ונקיף הוא לה לפיליפוס וכד חזא הוא אתותא וחילא רורבא דהוין הוו באידה תמה הוא ומתדמר:
וכד שמעו שליחא דבאורשלם דקבלו עמא דשמריא מלתא דאלהא שדרו לותהון לשמעון כאפא וליוחנן:
ונחתו וצליו עליהון איך דנקבלון רוחא דקודשא:
לית הוא גיר על חד מנהון עדכיל בלחוד דין עמדין הוו בשמה דמרן ישוע:
הידין סימין הוו עליהון אידא ומקבלין הוו רוחא דקודשא:
וכד חזא סימון דבסים אידא דשליחא מתיהבא רוחא דקודשא קרב להון כספא:
כד אמר הבו אף לי שולטנא הנא דאינא דאסים עלוהי אידא נהוא מקבל רוחא דקודשא:
אמר לה שמעון כאפא כספך עמך נאזל לאבדנא מטל דסברת דמוהבתה דאלהא בקנין עלמא מתקניא:
לית לך מנתא אפלא פסא בהימנותא הדא מטל דלבך לא הוא תריץ קדם אלהא:
ברם תוב מן בישותך הדא ובעי מן אלהא דלמא נשתבק לך נכלא דלבך:
בכבדא גיר מרירתא ובקטרא דעולא חזא אנא דאיתיך:
ענא סימון ואמר בעו אנתון חלפי מן אלהא דלא נאתא עלי מדם מן הלין דאמרתון:
שמעון דין ויוחנן כד סהדו אנון ואלפו מלתא דאלהא הפכו להון לאורשלם ובקוריא סגיאתא דשמריא סברו:
ומלל מלאכא דמריא עם פיליפוס ואמר לה קום זל לתימנא באורחא מדבריתא דנחתא מן אורשלם לגזא:
וקם אזל וארעה מהימנא חד דאתא הוא מן כוש שליטא דקנדק מלכתא דכושיא והו שליט הוא על כלה גזה ואתא הוא דנסגוד באורשלם:
וכד הפך דנאזל יתב הוא על מרכבתא וקרא הוא באשעיא נביא:
ואמרת רוחא לפיליפוס אתקרב וקף למרכבתא:
וכד אתקרב שמע דקרא באשעיא נביא ואמר לה דאן מסתכל אנת מנא קרא אנת:
והו אמר איכנא משכח אנא דאסתכל אלא אן אנש נרתיני ובעא מנה מן פיליפוס דנסק ונתב עמה:
פסוקא דין דכתבא דקרא הוא בה איתוהי הוא הנא איך אמרא לנכסתא אתדבר ואיך נקיא קדם גזוזא שתיק הוא והכנא לא פתח פומה:
במוככה מן חבושיא ומן דינא אתדבר ודרה מנו נשתעא דמשתקלין חיוהי מן ארעא:
ואמר הו מהימנא לפיליפוס בעא אנא מנך על מנו אמרה הדא נביא על נפשה או על אנש אחרין:
הידין פיליפוס פתח פומה ושרי מנה מן הנא כתבא מסבר לה על מרן ישוע:
וכד הנון אזלין באורחא מטיו הוו לדוכתא חדא דאית בה מיא ואמר הו מהימנא הא מיא מנא הי כליתא דאעמד:
ואמר פיליפוס אן מהימן אנת מן כלה לבא שליט וענא ואמר אנא מהימן אנא דישוע משיחא ברה דאלהא הו:
ופקד הוא דתקום מרכבתא ונחתו תריהון למיא ואעמדה פיליפוס למהימנא הו:
וכד סלקו מן מיא רוחה דמריא חטפת לפיליפוס ותוב לא חזיהי מהימנא הו אלא אזל הוא באורחה כד חדא:
פיליפוס דין אשתכח באזוטוס ומן תמן מתכרך הוא ומסבר במדינתא כלהין עדמא דאתא לקסריא:
שאול דין עדכיל מלא הוא לוחמא וחמתא דקטלא על תלמידוהי דמרן:
ושאל לה אגרתא מן רב כהנא דנתל לה לדרמסוק לכנושתא דאן הו דנשכח דרדין בהדא אורחא גברא או נשא נאסור ניתא אנון לאורשלם:
וכד אזל הוא ושרי ממטא לדרמסוק מן תחית שליא אזלג הוא עלוהי נוהרא מן שמיא:
ונפל על ארעא ושמע קלא דאמר לה שאול שאול מנא רדף אנת לי קשא הו לך למבעטו לעוקסא:
ענא הו ואמר מן אנת מרי ומרן אמר אנא אנא ישוע נצריא הו דאנת רדף אנת:
אלא קום עול למדינתא ותמן נתמלל עמך על מא דולא לך למעבד:
וגברא דאזלין הוו עמה באורחא קימין הוו כד תמיהין מטל דקלא בלחוד שמעין הוו אנש דין לא מתחזא הוא להון:
וקם שאול מן ארעא ולא מתחזא הוא לה מדם כד עינוהי פתיחן הוי וכד אחידין באידוהי אעלוהי לדרמסוק:
ולא מתחזא הוא לה תלתא יומין ולא אכל ולא אשתי:
אית הוא דין בה בדרמסוק תלמידא חד דשמה הוא חנניא ומריא אמר לה בחזוא חנניא ואמר הא אנא מרי:
ומרן אמר לה קום זל לשוקא דמתקרא תריצא ובעי בביתא דיהודא לשאול דאיתוהי מן טרסוס מדינתא הא גיר כד הו מצלא:
חזא בחזוא לגברא דשמה חנניא דעל וסם עלוהי אידא איך דנתפתחן עינוהי:
ואמר חנניא מרי שמעת מן סגיאא על גברא הנא דכמא בישתא אסבל לקדישיך באורשלם:
והא אף הרכא אית לה שולטנא מן רבי כהנא דנאסור לכלהון אילין דקרין שמך:
ואמר לה מריא קום זל מטל דמאנא הו לי גביא דנשקול שמי בעממא ובמלכא ובית בני איסריל:
אנא גיר אחויוהי כמא עתיד למחש מטל שמי:
הידין חנניא אזל לביתא לותה וסם עלוהי אידא ואמר לה שאול אחי מרן ישוע שדרני הו דאתחזי לך באורחא כד אתא אנת איך דנתפתחן עיניך ותתמלא רוחא דקודשא:
ובר שעתה נפל מן עינוהי מדם דדמא לקלפא ואתפתח עינוהי וקם עמד:
וקבל סיברתא ואתחיל והוא יומתא לות תלמידא הנון דאית הוו בדרמסוק:
ובר שעתה מכרז הוא בכנושתא דיהודיא על ישוע דהויו ברה דאלהא:
ותמיהין הוו כלהון אילין דשמעין הוו לה ואמרין הוו לא הוא הנא הו דרדף הוא לכלהון אילין דקרין הוו לשמא הנא באורשלם אף להרכא עליה על הדא משדר הוא איך דנאסור נובל אנון לרבי כהנא:
שאול דין יתיר מתחיל הוא ומזיע הוא להון ליהודיא הנון דעמרין הוו בדרמסוק כד מחוא הוא דהנו משיחא:
וכד סגיו לה תמן יומתא עבדו עלוהי נכלא יהודיא דנקטלוניהי:
אתבדק לה דין לשאול אפרסנא דבעין הוו למעבד לה ונטרין הוו תרעא דמדינתא איממא ולליא דנקטלוניהי:
הידין סמוהי תלמידא באספרידא ושבוהי מן שורא בלליא:
ואזל לה לאורשלם וצבא הוא למתנקפו לתלמידא וכלהון דחלין הוו מנה ולא מהימנין הוו דתלמידא הו:
ברנבא דין אחדה ואיתיה לות שליחא ואשתעי להון איכנא באורחא חזא למריא ודאיכנא מלל עמה ואיכנא בדרמסוק עין בגלא מלל בשמה דישוע:
ועאל הוא עמהון ונפק באורשלם:
וממלל הוא בשמה דישוע עין בגלא ודרש הוא עם יהודיא אילין דידעין הוו יונאית הנון דין צבין הוו למקטלה:
וכד ידעו אחא איתיוהי בלליא לקסריא ומן תמן שדרוהי לטרסוס:
ברם דין עדתא דבכלה יהוד ובגלילא ובשמרין אית הוא בה שלמא כד מתבניא הות ורדיא בדחלת אלהא ובבויאא דרוחא דקודשא סגיא הות:
והוא דכד מתכרך הוא שמעון במדינתא נחת אף לות קדישא דעמרין בלוד מדינתא:
ואשכח גברא חד דשמה אניס דרמא הוא בערסא ומשרי שנין תמנא:
ואמר לה שמעון אניא מאסא לך ישוע משיחא קום ושוא ערסך ובר שעתה קם:
וחזאוהי כלהון דעמרין בלוד ובסרונא ואתפניו לות אלהא:
אית הוא דין תלמידתא חדא ביופא מדינתא דשמה הוא טביתא הדא עתירא הות בעבדא טבא ובזדקתא דעבדא הות:
אתכרהת דין בהון בהנון יומתא ומיתת ואסחיוה וסמוה בעליתא:
ושמעו הוו תלמידא דשמעון בלוד הו מדינתא הי דאיתיה על גנב יופא ושדרו הוו לותה גברא תרין דנבעון מנה דלא תמאן לה דנאתא צאדיהון:
וקם שמעון אזל עמהון וכד אתא אסקוהי לעליתא וכנש קם להין חדרוהי כלהין ארמלתא כד בכין ומחוין לה כותיניתא ומרטוטא הלין דיהבא הות להין טביתא כד חיא:
שמעון דין אפק לכלהון אנשא לבר וקעד על בורכוהי וצלי ואתפני לות שלדא ואמר טביתא קומי הי דין פתחת עיניה וכד חזתה לשמעון יתבת:
ואושט לה אידה ואקימה וקרא לקדישא ולארמלתא ויהבה להון כד חיא:
ואתידעת הדא בכלה מדינתא וסגיאא הימנו במרן:
הוא דין בה ביופא יומתא לא זעורין כד שרא הוא בית שמעון בורסיא:
בקסריא דין אית הוא גברא חד קנטרונא דשמה הוא קורנליוס מן ספירא הי דמתקריא איטליקא:
וזדיק הוא ודחל הוא מן אלהא הו וביתה כלה ועבד הוא זדקתא סגיאתא בעמא ובכלזבן בעא הוא מן אלהא:
הנא חזא מלאכא דאלהא בחזוא גליאית לאפי תשע שעין באיממא דעל לותה ואמר לה קורנליא:
והו חר בה ודחל ואמר מנא מרי ואמר לה מלאכא צלותך וזדקתך סלק לדוכרנא קדם אלהא:
והשא שדר גברא ליופא מדינתא ואיתא לשמעון דמתקרא כאפא:
הא שרא בביתה דשמעון בורסיא הו דאיתוהי על יד ימא:
וכד אזל לה מלאכא דמלל עמה קרא תרין מן בני ביתה ופלחא חד דדחל לאלהא אינא דמתדנא הוא לה:
ואשתעי להון כלמדם דחזא ושדר אנון ליופא:
וליומא אחרנא כד הנון רדין באורחא וקריבין למדינתא סלק שמעון לאגרא דנצלא בשת שעין:
וכפן וצבא הוא דנלעס וכד הנון מתקנין לה נפל עלוהי תמהא:
וחזא שמיא כד פתיחין ומאנא חד כד אסיר בארבע קרנן ודמא הוא לכתנא רבא ושאב הוא מן שמיא על ארעא:
ואית הוא בה כלהין חיותא דארבעת רגלא ורחשא דארעא ופרחתא דשמיא:
וקלא אתא לה דאמר שמעון קום כוס ואכול:
ושמעון אמר חס מרי דממתום לא אכלת כל דמסיב וטמא:
ותוב דתרתין זבנין קלא הוא לותה אילין דאלהא דכי אנת לא תסיב:
הדא דין הות תלת זבנין ואתעלי לה מאנא לשמיא:
וכד מתדמר שמעון בנפשה דמנו חזוא דחזא מטיו גברא הנון דאשתדרו הוו מן קורנליוס ושאלו על ביתא דשרא בה שמעון ואתו וקמו על תרעא דדרתא:
וקרין הוו תמן ומשאלין דאן שמעון דמתקרא כאפא הרכא שרא:
וכד שמעון רנא הוא בחזוא אמר לה רוחא הא גברא תלתא בעין לך:
קום חות וזל עמהון כד לא מתפלג רעינך מטל דאנא הו שדרת אנון:
הידין נחת שמעון לות גברא הנון ואמר להון אנא הו דבעין אנתון אידא הי עלתא דמטלתה אתיתון:
אמרין לה גברא חד דשמה קורנליוס קנטרונא כאנא דדחל מן אלהא ומסהד עלוהי כלה עמא דיהודיא אתאמר לה בחזוא מן מלאכא קדישא דנשדר נעלך לביתה ונשמע מלתא מנך:
ואעל אנון שמעון וקבל אנון כר דשרא הוא וקם לבתרה דיומא ונפק אזל עמהון ואזלו עמה אנש אנש מן אחא דיופא:
וליומא אחרנא על לקסריא קורנליוס דין מקוא הוא להון כד מכנשין לה כלהון בני טוהמה ואף רחמא חביבא דאית הוו לה:
וכד עאל שמעון ארעה קורנליוס ונפל סגד לרגלוהי:
ושמעון אקימה ואמר לה קום לך ואף אנא ברנשא אנא:
וכד ממלל עמה על ואשכח סגיאא דאתו הוו לתמן:
ואמר להון אנתון ידעין אנתון דלא מפס לגברא יהודיא דנקף לאנשא נוכריא דלא הוא בר שרבתה ולי אלהא חויני דלא אמר על אנש דטמא או מסיב:
מטל הנא עתידאית אתית כד שדרתון בתרי ברם משאל אנא לכון מטל מנא שדרתון בתרי:
אמר לה קורנליוס ארבעא יומין אית עדמא להשא הא מן דצאם אנא ובתשע שעין כד מצלא אנא בביתי קם גברא חד קדמי כד לביש חורא:
ואמר לי קורנליא אשתמעת צלותך ולזדקתך דוכרנא הוא קדם אלהא:
ברם שדר ליופא מדינתא ואיתא לשמעון דמתקרא כאפא הא שרא בביתה דשמעון בורסיא דעל יד ימא והו נאתא נמלל עמך:
ובר שעתה שדרת לותך ואנת שפיר עבדת דאתית והא חנן כלן קדמיך וצבינן דנשמע כל מא דאתפקד לך מן לות אלהא:
פתח דין שמעון פומה ואמר בשררא אדרכת דאלהא לא הוא נסב באפא:
אלא בכלהון עממא אינא דדחל מנה ופלח כאנותא מקבל הו לותה:
מלתא גיר דשדר לבני איסריל וסבר אנון שלמא ושינא ביד ישוע משיחא הנו מריא דכל:
ואף אנתון ידעין אנתון במלתא דהות בכלה יהוד דאקפת מן גלילא בתר מעמודיתא דאכרז יוחנן:
על ישוע דמן נצרת דאלהא משחה ברוחא דקודשא ובחילא והויו דמתכרך הוא ומאסא להנון דאתנכיו מן בישא מטל דאלהא הוא עמה:
וחנן סהדוהי על כל מא דעבד בכלה ארעא דיהוד ודאורשלם לה להנא תלאוהי יהודיא על קיסא וקטלוהי:
ולה אקים אלהא לתלתא יומין ויהבה דנתחזא עין בגלא:
לא דין לכלה עמא אלא לן אילין דמן אלהא אתגבין דנהוא לה סהדא דאכלן עמה ואשתין מן בתר קימתה דמן בית מיתא:
ופקדן דנכרז ונסהד לעמא דהנו דאתפרש מן אלהא דינא דחיא ודמיתא:
ועלוהי אסהדו כלהון נביא דכלמן דמהימן בשמה נקבל שובקן חטהא:
וכד הו שמעון ממלל הוא הלין מלא אגנת רוחא דקודשא על כלהון דשמעין הוו מלתא:
ותמהו ותהרו אחא גזירא הנון דאתו עמה דאף על עממא מוהבתא דרוחא דקודשא אשתפעת:
שמעין הוו להון גיר כד ממללין בלשן לשן ומורבין הוו לאלהא ואמר הוא שמעון:
דלמא מיא משכח אנש כלא דלא נעמדון הנון דהא קבלו רוחא דקודשא איך מא דחנן:
הידין פקד להון דנעמדון בשמה דמרן ישוע משיחא ובעו מנה איך דנקוא לותהון יומתא:
ואשתמעת הות לשליחא ולאחא דביהוד דאף עממא קבלו מלתא דאלהא:
וכד סלק שמעון לאורשלם דינין הוו עמה הנון דמן גזורתא:
כד אמרין דלות אנשא עורלא על ולעס עמהון:
ואקף הוא שמעון בתר בתר למאמר להון:
דכד מצלא הוית ביופא חזית בחזוא דנחת הוא מאנא חד אינא דדמא הוא לכתנא ואסיר הוא בארבע קרנתה ושאב הוא מן שמיא ואתא עדמא לותי:
וחרת בה וחזא הוית דאית בה חיותא דארבעת רגליהין ורחשא דארעא ואף פרחתא דשמיא:
ושמעת הוית קלא דאמר הוא לי שמעון קום כוס ואכול:
ואמרת חס מרי דממתום לא על לפומי דטמא ודמסיב:
ותוב קלא אמר לי מן שמיא דמדם דאלהא דכי אנת לא תסיב:
הדא הות תלת זבנין ואסתלק לה כלמדם לשמיא:
ובה בשעתא תלתא גברין דאשתדרו לותי מן קורנליוס מן קסריא אתו וקמו על תרעא דדרתא דשרא הוית בה:
ואמר לי רוחא דזל עמהון דלא פולגא ואתו עמי אף הלין שתא אחין ועלן לביתה דגברא:
ואשתעי לן איכנא חזא בביתה מלאכא דקם ואמר לה דשדר ליופא מדינתא ואיתא לשמעון דמתקרא כאפא:
והו נמלל עמך מלא דבהין תחא אנת וכלה ביתך:
וכד אקפת הוית תמן לממללו אגנת רוחא דקודשא עליהון איך מא דעלין מן קדים:
ואתדכרת מלתה דמרן דאמר הוא דיוחנן אעמד במיא אנתון דין תעמדון ברוחא דקודשא:
אן הכיל אלהא שויאית יהבה מוהבתא לעממא אילין דהימנו במרן ישוע משיחא איך דאף לן אנא מן הוית דאספק הוית דאכלא לאלהא:
וכד הלין מלא שמעו שליו להון ושבחו לאלהא ואמרין הוו דכבר אף לעממא אלהא יהב תיבותא לחיא:
הנון דין דאתבדרו הוו מן אולצנא דהוא הוא על אסטפנוס מטיו הוו עדמא לפוניקא ואף לאתרא דקופרוס ולאנטיכיא כד עם אנש לא ממללין הוו מלתא אלא בלחוד עם יהודיא:
אית הוו דין אנשא מנהון מן קופרוס ומן קורינא הלין עלו הוו לאנטיוכי וממללין הוו עם יוניא ומסברין הוו על מרן ישוע:
ואית הות עמהון אידה דמריא וסגיאא הימנו ואתפניו לות מריא:
ואשתמעת הות הי הדא לאדניהון דבני עדתא דבאורשלם ושדרו לברנבא לאנטיוכי:
וכד אתא לתמן וחזא טיבותה דאלהא חדי ובעא הוא מנהון דבכלה לבהון נהוון נקיפין למרן:
מטל דגברא הוא טבא ומשמלי הוא ברוחא דקודשא ובהימנותא ואתתוסף הוא עמא סגיאא למרן:
והו נפק הוא לטרסוס למבעא לשאול:
וכד אשכחה איתיה עמה לאנטיכיא ושנתא כלה אכחדא כנישין הוו בעדתא ואלפו עמא סגיאא מן הידין קדמית אתקריו באנטיוכי תלמידא כרסטינא:
וביומתא הנון אתו מן אורשלם לתמן נביא:
וקם חד מנהון דשמה הוא אגבוס ואודע אנון ברוח דכפנא רבא הוא בכלה ארעא והוא כפנא הנא ביומי קלודיוס קסר:
ברם דין תלמידא איך מא דאית הוא לאנש אנש מנהון פרשו דנשדרון לתשמשתא דאחא אילין דעמרין ביהוד:
ושדרו ביד ברנבא ושאול לקשישא דתמן:
בהו דין זבנא ארמי הוא אידיא על אנשין דבעדתא איך דנבאש להון הרודס מלכא הו דמתכנא הוא אגרפוס:
וקטל בסיפא ליעקוב אחוהי דיוחנן:
וכד חזא דשפרת הדא ליהודיא אוסף הוא למאחד אף לשמעון כאפא ואיתיהון הוו יומתא דפטירא:
ואחדה וארמיה בית אסירא ואשלם לה שתתעסר סטרטוטין דנטרונה דמן בתר פצחא נשלמיוהי לעמא דיהודיא:
וכד הו שמעון מתנטר הוא בית אסירא צלותא אמינתא מתקרבא הות מן עדתא חלפוהי לאלהא:
ובה בהו לליא דלצפרא עתיד הוא דנשלמיוהי כד דמך הוא שמעון בית תרין אסטרטיוטין ואסיר הוא בתרתין ששלן ואחרנא נטרין הוו תרעא דבית אסירא:
מלאכא דמריא קם לעל מנה ונוהרא אזלג בכלה ביתא ודקרה בגבה ואקימה ואמר לה קום עגל ונפל ששלתא מן אידוהי:
ואמר לה מלאכא אסור חציך וסאן טלריך ועבד הכנא ותוב אמר לה אתעטף תכסיתך ותא בתרי:
ונפק ואזל הוא בתרה כד לא ידע הוא דשרירא הות הי דהויא הות ביד מלאכא סבר הוא גיר דחזוא חזא הוא:
וכד עברו מטרתא קדמיתא ודתרתין אתו עדמא לתרעא דפרזלא ואתפתח להון מן צבות נפשה וכד נפקו ועברו שוקא חד פרק מן לותה מלאכא:
הידין אשתודע שמעון ואמר השא ידעת בקושתא דמריא שדר מלאכה ופלטני מן אידה דהרודס מלכא ומן מדם דמתחשבין הוו עלי יהודיא:
וכד אסתכל אתא לה לביתא דמרים אמה דיוחנן הו דאתכני מרקוס מטל דאחא סגיאא תמן כנישין הוו ומצלין:
ונקש בתרעא דדרתא ונפקת דתעניוהי טליתא דשמה רודא:
ואשתודעת קלה דשמעון ובחדותה לא פתחת לה תרעא אלא הפכת ברהטא ואמרא להון שמעון הא קאם על תרעא דדרתא:
אמרין לה מזע זעתי לכי והי מתחריא הות דהדא הכנא הי אמרין לה כבר מלאכה הו:
ושמעון נקש הוא בתרעא ונפקו חזאוהי ותמהו להון:
ומניף הוא להון אידה איך דנשתקון להון ועל ואשתעי להון איכנא מריא אפקה מן בית אסירא ואמר להון אשתעו הלין ליעקוב ולאחין ונפק אזל לה לאתר אחרין:
וכד הוא צפרא הוא הוא רובא סגיאא בית אסטרטיוטא על שמעון דמנא הוא לה:
הרודס דין כד בעיהי ולא אשכחה דן אנון לנטורא ופקד דנמותון ונפק לה מן יהוד ואיתוהי הוא בקסריא:
ומטל דרגיז הוא על צוריא ועל צידניא אתכנשו ואתו לותה אכחדא ואפיסו לבלסטוס קיטונקנה דמלכא ושאלו מנה דנהוא להון שינא מטל דפורנסא דאתרהון מן מלכותה הוא דהרודס:
ביומא דין ידיעא לבש הוא הרודס לבושא דמלכותא ויתב על בים וממלל הוא עם כנשא:
עמא דין כלה קעא הוא ואמר הלין בנת קלא דאלהא אנין ולא הוי דבנינשא:
וחלף דלא יהב תשבוחתא לאלהא בה בשעתא מחיהי מלאכה דמריא ורפת בתולעא ומית:
וסברתא דאלהא מתכרזא הות ורביא:
ברנבא דין ושאול פנו מן אורשלם לאנטיוכי מן בתר דשלמו תשמשתהון ודברו עמהון ליוחנן הו דאתכני מרקוס:
אית הוא דין בעדתא דאנטיכיא נביא ומלפנא ברנבא ושמעון דמתקרא ניגר ולוקיס דמן קורינא מדינתא ומנאיל בר מרבינוהי דהרודס טטררכא ושאול:
וכד הנון צימין הוו ומתכשפין לאלהא אמרת להון רוחא דקודשא פרושו לי לשאול ולברנבא לעבדא אינא דאנא קרית אנון:
ובתר דצמו וצליו סמו עליהון אידא ושדרו אנון:
והנון כד אשתלחו מן רוחא דקודשא נחתו להון לסלוקיא ומן תמן רדו בימא עדמא לקופרוס:
וכד עלו לסלמנא מדינתא מסברין הוו מלתה דמרן בכנושתא דיהודיא ויוחנן משמש הוא להון:
וכד אתכרכוה לכלה גזרתא עדמא לפפוס מדינתא אשכחו גברא חד חרשא יהודיא דאיתוהי הוא נביא דגלא דשמה הוא ברשומא:
הנא דביק הוא לגברא חכימא דאיתוהי הוא אנתופטוס ומתקרא הוא סרגיוס-פולוס וקרא הוא אנתופטוס לשאול ולברנבא ובעא הוא דנשמע מנהון מלתא דאלהא:
קאם הוא דין לוקבלהון הו הנא חרשא ברשומא דמתתרגם שמה אלומס מטל דצבא הוא דנעקמיוהי לאנתופטוס מן הימנותא:
שאול דין הו דאתקרי פולוס אתמלי הוא ברוחא דקודשא וחר בה:
ואמר או דמלא כל נכלין וכלהין בישתא ברה דאכל קרצא ובעלדבבא דכלה כאנותא לא שלא אנת למעקמו אורחתה תריצתא דמריא:
והשא אידה דמריא עליך ותהוא סמא ולא תחזא שמשא עדמא לזבנא ובה בשעתא נפל עלוהי עמטנא וחשוכא ומתכרך הוא ובעא דמנו נאחוד באידה:
וכד חזא אנתופטוס מדם דהוא אתדמר והימן ביולפנה דמריא:
פולוס דין וברנבא רדו בימא מן פפוס מדינתא ואתו להון לפרגא מדינתא דפמפוליא ופרש מנהון יוחנן ואזל לה לאורשלם:
הנון דין נפקו מן פרגא ואתו לאנטיכיא מדינתא דפיסידיא ועלו לכנושתא ויתבו ביומא ושבתא:
ובתר דאתקרי נמוסא ונביא שלחו להון קשישא דכנושתא ואמרו גברא אחין אן הו דאית לכון מלתא דבויאא מללו עם עמא:
וקם פולוס ואניף אידה ואמר גברא בני איסריל ואילין דדחלין מן אלהא שמעו:
אלהה דעמא הנא גבא לאבהתן וארים ואורב אנון כד הוו תותבא בארעא דמצרין ובדרעא רמא אפק אנון מנה:
ותרסי אנון במדברא ארבעין שנין:
והגם שבעא עממין בארעא דכנען ויהב להון ארעהון ליורתנא:
וארבע מאא וחמשין שנין יהב להון דינא עדמא לשמואיל נביא:
והידין שאלו להון מלכא ויהב להון אלהא לשאול בר קיש גברא מן שרבתא דבנימין שנין ארבעין:
ונסבה ואקים להון לדויד מלכא ואסהד עלוהי ואמר דאשכחת לדויד ברה דאישי גברא איך לבי הו נעבד כלהון צביני:
מן זרעה דהנא אקים אלהא לאיסריל איך מא דאשתודי לישוע פרוקא:
ושדר ליוחנן דנכרז קדם מאתיתה מעמודיתא דתיבותא לכלה עמא דאיסריל:
וכד משלם הוא יוחנן תשמשתה אמר הוא מנו סברין אנתון דאיתי לא הוית אנא אלא הא אתא בתרי הו דלא שוא אנא דאשרא ערקא דמסנוהי:
גברא אחין בני שרבתה דאברהם ואילין דדחלין עמכון לאלהא לכון הו אשתדרת מלתא דחיא:
הלין גיר עמורא דאורשלם ורשניהון לא ארגשו בה אפלא בכתבא דנביא דמתקרין בכל שבא אלא דנוהי ושלמו הלין דכתיבן:
וכד לא אשכחו עלתא דמותא מדם שאלו מן פילטוס דנקטלוניהי:
וכד שלמו כלמדם דכתיב הוא עלוהי אחתוהי מן צליבא וסמוהי בית קבורא:
אלהא דין אקימה מן בית מיתא:
ואתחזי יומתא סגיאא לאילין דסלקו עמה מן גלילא לאורשלם והנון אנון השא סהדוהי לות עמא:
ואף חנן הא מסברינן לכון דשוודיא הו דהוא לות אבהתן:
הא שמליה אלהא לן לבניהון דאקים לישוע איך דכתיב במזמורא דתרין דברי אנת אנא יומנא ילדתך:
והכנא אקימה אלהא מן בית מיתא דתוב לא נהפוך נחזא חבלא איך דאמר דאתל לכון טיבותה דדויד מהימנתא:
ותוב אמר בדוכתא אחרתא דלא יהבת לחסיך דנחזא חבלא:
דויד גיר בשרבתה שמש צבינה דאלהא ושכב ואתתוסף על אבהוהי וחזא חבלא:
הנא דין דאקים אלהא לא חזא חבלא:
דעו הכיל אחי דבה בהנא מתכרז לכון שובקן חטהא:
ומן כל דלא אשכחתון בנמוסא דמושא דתזדדקון בהנא כל דמהימן מזדדק:
אזדהרו הכיל דלמא נאתא עליכון מדם דכתיב בנביא:
דחזו מבסרנא ותתמהון ותתחבלון דעבדא עבד אנא ביומיכון אינא דלא תהימנון אן אנש משתעא לכון:
וכד נפקין הוו מן צאדיהון בעו מנהון דלשבתא אחרתא נמללון עמהון מלא הלין:
ומן דאשתרית כנושתא סגיאא יהודיא אזלו בתרהון ואף גיורא דדחלין הוו מן אלהא והנון ממללין הוו ומפיסין להון דנהוון נקיפין לטיבותה דאלהא:
ולשבתא אחרתא כנשת כלה מדינתא למשמע מלתה דאלהא:
וכד חזו יהודיא כנשא סגיאא אתמליו חסמא וקימין הוו לוקבל מלא דאמר הוא פולוס ומגדפין הוו:
אמר דין פולוס וברנבא עין בגלא לכון הו ולא הוא קדמית דתתאמר מלתה דאלהא אלא מטל דדחין אנתון לה מנכון ופסקתון על נפשכון דלא שוין אנתון לחיא דלעלם הא מתפנינן לן לות עממא:
הכנא גיר פקדן מרן איך דכתיב דסמתך נוהרא לעממא דתהוא לחיא עדמא לסופיה דארעא:
וכד שמעין הוו עממא חדין הוו ומשבחין לאלהא והימנו אילין דסימין הוו לחיא דלעלם:
ומלתה דמריא מתמללא הות בכלה הו אתרא:
יהודיא דין גרגו לרשא דמדינתא ולנשא עתירתא אילין דדחלן הוי עמהון לאלהא ואקימו רדופיא על פולוס ועל ברנבא ואפקו אנון מן תחומיהון:
וכד נפקו נפצו עליהון חלא דרגליהון ואתו להון לאיקנון מדינתא:
ותלמידא מתמלין הוו חדותא ורוחא דקודשא:
ואתו ועלו להון לכנושתא דיהודיא והכנא מללו עמהון איך דנהימנון סגיאא מן יהודיא ומן יוניא:
יהודיא דין אילין דלא מתטפיסין הוו גרגו לעממא דנבאשון להון לאחא:
והנון זבנא סגיאא הוו תמן ועין בגלא ממללין הוו על מריא והו מסהד הוא על מלתא דטיבותה באתותא ובתדמרתא דעבד הוא באידיהון:
וכלה כנשא דמדינתא פליג הוא מנהון אית הוו עם יהודיא ומנהון נקיפין הוו לשליחא:
הוא דין עליהון גזמא מן עממא ומן יהודיא ורשניהון דנצערון אנון ונרגמון אנון בכאפא:
וכד ידעו שניו ואתגוסו במדינתא דלוקניא לוסטרא ודרבא וקוריא דחדריהין:
ותמן מסברין הוו:
וגברא חד יתב הוא בלוסטרא מדינתא דסגיף הוא ברגלוהי חגירא דמן כרס אמה דממתום לא הלך הוא:
הנא שמע לפולוס דממלל וכד חזיהי פולוס ואשתודע דאית בה הימנותא דנחא:
אמר לה בקלא רמא לך אמר אנא בשמה דמרן ישוע משיחא קום על רגליך ושור קם והלך:
וכנשא דעמא כד חזו מדם דעבד פולוס ארימו קלהון בלשנה דאתרא ואמרין אלהא אתדמיו בבני אנשא ונחתו לותן:
ושמיו הוו לברנבא מרא אלהא ולפולוס הרמיס מטל דהו משרא הוא במלתא:
וכומרא דמרא אלהא הו דאית הוא לבר מן מדינתא איתי תורא וכלילא לתרעא דדרתא אתר דשרין הוו וצבא הוא דנדבח להון:
ברנבא דין ופולוס כד שמעו סדקו נחתיהון ושורו ונפקו להון לות אכלוס וקעין הוו:
ואמרין גברא מנא עבדין אנתון אף חנן בנינשא חנן חשושא אכותכון דמסברינן לכון דמן הלין בטלתא תתפנון לות אלהא חיא הו דעבד שמיא וארעא ויממא וכל דאית בהון:
הו דבדרא קדמיא שבק הוא אנון לכלהון עממא דנאזלון באורחתא דנפשהון:
כד לא שבק נפשה דלא סהדו בדעבד הוא להון טבתא מן שמיא ומחת הוא להון מטרא ומרבא הוא פארא בזבניהון ומלא הוא תורסיא ובסימותא לבותהון:
וכד הלין אמרין הוו מן מחסן כלו לעמא דאנש לא נדבח להון:
אתו דין לתמן יהודיא מן איקנון ומן אנטיכיא ושגשו עליהון לעמא ורגמוהי לפולוס וגרוהי לבר מן מדינתא מטל דסברין הוו דמית לה:
וכנשו עלוהי תלמידא וקם על למדינתא וליומא אחרנא נפק לה מן תמן עם ברנבא ואתו לדרבא מדינתא:
וכד מסברין הוו לבני מדינתא הי תלמדו הוו לסגיאא והפכו אתו להון ללוסטרא מדינתא ולאיקנון ולאנטיכיא:
כד משררין הוו נפשתהון דתלמידא ובעין הוו מנהון דנקוון בהימנותא ואמרין הוו להון דבאולצנא סגיאא ולא למעל למלכותה דאלהא:
ואקימו להון בכל עדתא קשישא כד צימין הוו עמהון ומצלין ומגעלין הוו להון למרן הו דהימנו בה:
וכד אתכרכו באתרא דפיסידיא אתו להון לפמפוליא:
וכד מללו בפרגא מדינתא מלתא דמריא נחתו להון לאיטליא:
ומן תמן רדו בימא ואתו להון לאנטיכיא מטל דמן תמן מגעלין הוו לטיבותה דמריא לעבדא הו דשלמו:
וכד כנשו כלה עדתא משתעין הוו כלמדם דעבד עמהון אלהא ודפתח תרעא דהימנותא לעממא:
וזבנא סגיאא הוו תמן לות תלמידא:
נחתו הוו דין אנשא מן יהוד ומלפין הוו להון לאחא דאן הו דלא גזרין אנתון בעידא דנמוסא לא משכחין אנתון למחא:
והוא שגושיא סגיאא ובעתא לפולוס ולברנבא עמהון והות דנסקון פולוס וברנבא ואחרנא עמהון לות שליחא וקשישא דבאורשלם מטל הדא בעתא:
ולוית שדרת אנון עדתא ורדין הוו בכלה פוניקא ואף בית שמריא כד משתעין הוו על פוניא דעממא ועבדין הוו חדותא רבתא לכלהון אחא:
וכד אתו לאורשלם אתקבלו מן עדתא ומן שליחא ומן קשישא ואשתעיו להון כל מא דעבד עמהון אלהא:
קמו הוו דין אנשא אילין דהימנו הוו מן יולפנא דפרישא ואמרין דולא הו לכון למגזר אנון ותפקדון אנון דנטרון נמוסא דמושא:
אתכנשו דין שליחא וקשישא דנחזון על מלתא הדא:
וכד הות בעתא סגיאתא קם שמעון ואמר להון גברא אחין אנתון ידעין אנתון דמן יומתא קדמיא מן פומי דילי גבא אלהא דנשמעון עממא מלתא דסברתא ונהימנון:
ואלהא דידע דבלבותא אסהד עליהון ויהב להון רוחא דקודשא איך דלן:
ומדם לא פרש בינין ולהון מטל דדכי בהימנותא לבותהון:
והשא אנתון מנא מנסין אנתון לאלהא איך דתסימון נירא על צוריהון דתלמידא אינא דאפלא אבהתן אפלא חנן אשכחן למטען:
אלא בטיבותה דמרן ישוע משיחא מהימנינן דנחא אכותהון:
ושתקו כלה כנשא ושמעין הוו לפולוס ולברנבא דמשתעין הוו כל מא דעבד אלהא באידיהון אתותא וגברותא בעממא:
ובתר דשתקו קם יעקוב ואמר גברא אחין שומעוני:
שמעון אשתעי לכון איכנא שרי אלהא למגבא מן עממא עמא לשמה:
ולהדא שלמן מליהון דנביא איך מא דכתיב:
דמן בתר הלין אהפוך ואקים משכנה דדויד אינא דנפל ואבנא מדם דנפל מנה ואקימיוהי:
איך דנבעון שרכהון דבנינשא למריא וכלהון עממא אילין דאתקרי שמי עליהון אמר מריא דעבד הלין כלהין:
ידיעין מן עלם עבדוהי דאלהא:
מטל הדא אנא אמר אנא דלא נהוון שחקין לאילין דמן עממא מתפנין לות אלהא:
אלא נשתלח להון דנהוון פריקין מן טמאותא דדביחא ומן זניותא ומן דחניקא ומן דמא:
מושא גיר מן דרא קדמיא בכל מדינא אית הוא לה כרוזא בכנושתא דבכל שבין קרין לה:
הידין שליחא וקשישא עם כלה עדתא גבו גברא מנהון ושדרו לאנטיוכי עם פולוס וברנבא ליהודא דמתקרא בר-שבא ולשילא גברא דרשא הוו בהון באחא:
וכתבו אגרתא באידיהון הכנא שליחא וקשישא ואחא לאילין דאית באנטיוכי ובסוריא ובקיליקיא אחא דמן עממא שלם:
שמיע לן דאנשין מנן נפקו ודלחכון במלא ואהפכו נפשתכון כד אמרין דתהוון גזרין ונטרין נמוסא אילין דחנן לא פקדן אנון:
מטל הנא אתחשבן כלן כד כנישינן וגבין גברא ושדרן לותכון עם פולוס וברנבא חביבין:
אנשא דאשלמו נפשתהון חלף שמה דמרן ישוע משיחא:
ושדרן עמהון ליהודא ולשילא דהנון במלתא נאמרון לכון הנין הלין:
הוא גיר צבינא לרוחא דקודשא ואף לן דלא נתתסים עליכון יוקרא יתירא לבר מן הלין דאלצן:
דתתרחקון מן דדביחא ומן דמא ומן חניקא ומן זניותא דכד תטרון נפשכון מן הלין שפיר תהוון הוו שרירין במרן:
הנון דין דאשתלחו אתו לאנטיכיא וכנשו כלה עמא ויהבו אגרתא:
וכד קרו חדיו ואתביאו:
ובמלתא עתירתא חילו לאחא וקימו אנון דבית יהודא ושילא מטל דאף הנון נביא הוו:
וכד הוו תמן זבנא שרו אנון אחא בשלמא לות שליחא:
ברם הוא צבינה דשילא דנקוא תמן:
פולוס דין וברנבא קויו הוו באנטיוכי ומלפין הוו ומסברין עם אחרנא סגיאא מלתה דאלהא:
ובתר יומתא אמר פולוס לברנבא נתפנא ונסעור לאחא דבכל מדינא דאכרזן בה מלתא דאלהא ונחזא מנא עבידין:
ברנבא דין צבא הוא דנדבר ליוחנן הו דאתכני מרקוס:
פולוס דין לא צבא הוא דנדברה עמהון מטל דשבק הוא אנון כד הנון בפמפוליא ולא אזל עמהון:
מטל הנא חרינא פרשו חד מן חד וברנבא דבר למרקוס ורדו בימא ואזלו להון לקופרוס:
פולוס דין גבא לה לשילא ונפק כד מגעל מן אחא לטיבותא דאלהא:
ורדא הוא בסוריא ובקיליקיא ומקים עדתא:
ומטי הוא לדרבא מדינתא וללוסטרא אית הוא דין תמן תלמידא חד דשמה טימתאוס ברה דיהודיתא חדא מהימנתא ואבוהי ארמיא הוא:
וכלהון תלמידא דמן לוסטרא ומן איקנון מסהדין הוו עלוהי:
להנא צבא הוא פולוס דנדבריוהי עמה ונסב גזרה מטל יהודיא דאית הוו באתרא ידעין הוו גיר כלהון לאבוהי דארמיא הוא:
וכד אזלין הוו במדינתא מכרזין הוו ומלפין להון דנהוון נטרין פוקדנא אילין דכתבו שליחא וקשישא דבאורשלם:
ברם עדתא מתקימן הוי בהימנותא וסגין הוי במנינא כליום:
הלכו דין בפרוגיא ובגלטיא אתרותא וכלת אנון רוחא דקודשא דלא נמללון מלתא דאלהא באסיא:
וכד אתו למוסיא אתרא צבין הוו דנאזלון מן תמן לביתוניא ולא אפסת להון רוחה דישוע:
וכד נפקו מן מוסיא נחתו להון לטרואס אתרא:
ובחזוא דלליא אתחזי לפולוס איך גברא חד מקדוניא דקאם ובעא מנה כד אמר דתא למקדוניא ועדריני:
כד דין חזא פולוס הנא חזוא מחדא צבין למפק למקדוניא מטל דאסתכלן דמרן קרן דנסבר אנון:
ורדין מן טרואס ותרצן לסמתרקא ומן תמן ליומא אחרנא אתין לנאפוליס מדינתא:
ומן תמן לפיליפוס דהי הי רשא דמקדוניא ואיתיה קולוניא הוין דין בה בהדא מדינתא יומתא ידיעא:
ונפקן ביומא דשבתא לבר מן תרעא דמדינתא על יד נהרא מטל דתמן מתחזא הוא בית צלותא וכד יתבן ממללין הוין עם נשא דכנישן הוי תמן:
ואנתתא חדא מזבנת ארגונא דדחלא הות מן אלהא שמה הוא לודיא מן תאוטירא מדינתא דהדא פתח לבה מרן ושמעא הות מדם דאמר פולוס:
ועמדת הות הי ובני ביתה ובעיא הות מנן ואמרא דאן הו דשריראית תכילין אנתון דהימנת במרן תו שרו לכון בביתי וסגי אלצתן:
והוא דכד אזלינן לבית צלותא פגעת בן עלימתא חדא דאית הוא לה רוחא דקצמא ועבדא הות למריה תאגורתא סגיאתא בקצמא דקצמא הות:
ואתיא הות בתר פולוס ובתרן וקעיא הות ואמרא הלין אנשא עבדוהי אנון דאלהא מרימא ומסברין לכון אורחא דחיא:
והכנא עבדא הות יומתא סגיאא ואתתפיר פולוס ואמר לה לרוחא הי פקד אנא לכי בשמה דישוע משיחא דתפקין מנה ובה בשעתא נפקת:
וכד חזו מריה דנפק לה מנה סברא דתאגורתהון אחדוהי לפולוס ולשילא ונגדו איתיו אנון לשוקא:
וקרבו אנון לאסטרטגא ולרשא דמדינתא ואמרין הוו דהלין אנשא מדלחין לה למדינתן מטל דיהודיא אנון:
ומכרזין לן עידא אילין דלא מפס לן למקבלו ולמעבד מטל דרהומיא חנן:
וכנשא סגיאא אתכנשו עליהון הידין אסטרטגא סדקו נחתיהון ופקדו דננגדון אנון:
וכד נגדו אנון סגי ארמיו אנון בית אסירא ופקדו לנטר בית אסירא דנטר אנון זהיראית:
הו דין כד קבל הנא פוקדנא אעל חבש אנון בביתא גויא דבית אסירא ואסר רגליהון בסדא:
ובפלגה דלליא פולוס ושילא מצלין הוו ומשבחין הוו לאלהא ושמעין הוו להון אסירא:
ומן שליא זועא רבא הוא ואתתזיע שתאסא דבית אסירא ואתפתחו מחדא תרעא כלהון ואסוריהון דכלהון אשתריו:
וכד אתתעיר נטר בית אסירא וחזא דפתיחין תרעא דבית אסירא נסב ספסרא ובעא דנקטול נפשה מטל דסבר הוא דערקו להון אסירא:
וקריהי פולוס בקלא רמא ואמר לה לא תעבד לנפשך מדם דביש מטל דכלן הרכא חנן:
ואנהר לה שרגא ושור ועל כד ראת ונפל על רגליהון דפולוס ודשילא:
ואפק אנון לבר ואמר הוא להון מרי מנא ולא לי למעבד איך דאחא:
והנון אמרין הוו לה הימן במרן ישוע משיחא ותחא אנת וביתך:
ומללו עמה מלתא דמריא ועם כלהון בני ביתה:
ובה בשעתא בה בלליא דבר אסחי אנון מן נגדהון ובר שעתה עמד הו ובני ביתה כלהון:
ודבר אסק אנון לביתה וסם להון פתורא ורוז הוא הו ובני ביתה בהימנותא דאלהא:
וכד הוא צפרא שדרו אסטרטגא לשקלי שבטא דנאמרון לרב אסירא שרי להלין אנשא:
וכד שמע רב בית אסירא על אמר לה הי הדא מלתא לפולוס דשדרו אסטרטגא איך דתשתרון והשא פוקו זלו בשלמא:
אמר לה פולוס דלא סכלו נגדון לעין עלמא כלה לאנשא רהומיא וארמיון בית אסירא והשא מטשיאית מפקין לן לא גיר אלא הנון נאתון נפקונן:
ואזלו שקלי שבטא ואמרו לאסטרטגא מלא הלין דאתאמר להון וכד שמעו דרהומיא אנון דחלו:
ואתו לותהון ובעו מנהון דנפקון ונשנון להון מן מדינתא:
וכד נפקו מן בית אסירא עלו לות לודיא וחזו תמן לאחא וביאו אנון ונפקו:
ועברו על אמפיפוליס ואפלוניא מדינתא ואתו לתסלוניקא איכא דאית הוא כנושתא דיהודיא:
ועל פולוס איכנא דמעד הוא לותהון ושבא תלת מלל עמהון מן כתבא:
כד מפשק הוא ומחוא דעתיד הוא משיחא דנחש ודנקום מן בית מיתא והויו ישוע משיחא הנא דמסבר אנא לכון:
ואנשין מנהון הימנו ונקפו לפולוס ולשילא וסגיאא מן יוניא אילין דדחלין הוו מן אלהא ואף נשא ידיעתא לא זעורין:
וחסמו הוו יהודיא ואקפו להון אנשא בישא מן שוקא דמדינתא ועבדו אכלוס סגיאא ודלחו הוו למדינתא ואתו וקמו להון על ביתה דאיסון ובעין הוו דנפקון אנון מן תמן ונשלמון אנון לאכלוס:
וכד לא אשכחו אנון תמן גרוהי הוו לאיסון ולאחא דאית הוו תמן ואיתיו אנון לות רשא דמדינתא כד קעין הוו דהלין אנון דלכלה ארעא דלחו והא תוב להרכא אתו:
ומקבלנהון הנו איסון וכלהון הלין לוקבל פוקדנוהי דקסר קימין כד אמרין דאית מלכא אחרנא ישוע:
אתדלחו דין רשא דמדינתא וכלה עמא כד שמעו הלין:
ונסבו ערבא מן איסון ואף מן אחא והידין שרו אנון:
אחא דין בר שעתה בה בלליא שרו לפולוס ולשילא לברואא מדינתא וכד אתו לתמן עאלין הוו לכנושתא דיהודיא:
חאריין הוו גיר הנון יהודיא דתמן מן יהודיא הנון דאית הוו בתסלוניקא ושמעין הוו מנהון מלתא כליום חדיאית כד מפרשין הוו מן כתבא דאן הלין הכנא איתיהין:
וסגיאא מנהון הימנו והכנא אף מן יוניא גברא סגיאא ונשא ידיעתא:
וכד ידעו הנון יהודיא דמן תסלוניקא דמלתה דאלהא אתכרזת מן פולוס בברואא מדינתא אתו אף לתמן ולא שליו למזעו ולמדלחו לאנשותא:
ולפולוס שראוהי אחא דנחות לה לימא וקוי הוא בה במדינתא הי שילא וטימתאוס:
והנון דאתלויו לה לפולוס אתו עמה עדמא לאתנוס מדינתא וכד נפקין מן צאדוהי קבלו מנה אגרתא לות שילא וטימתאוס דבעגל נאזלון לותה:
הו דין פולוס כד מקוא הוא באתנוס מתמרמר הוא ברוחה כד חזא הוא דמדינתא כלה מליא פתכרא:
וממלל הוא בכנושתא עם יהודיא ועם אילין דדחלין מן אלהא ובשוקא עם אילין דמסתקבלין הוו כליום:
ואף פילסופא דמן יולפנה דאפיקורס ואחרנא דמתקרין סטואיקו דרשין הוו עמה ואנש אנש מנהון אמרין הוו מנא צבא הנא מלקט מלא ואחרנא אמרין הוו דאלהא נוכריא מכרז מטל דלישוע ולקימתה מכרז הוא להון:
ואחדוהי ואיתיוהי לבית דינא דמתקרא אריוס-פגוס כד אמרין לה משכחינן למדע מנו הנא יולפנא חדתא דמכרז אנת:
מלא גיר נוכריתא זרע אנת במשמעתן וצבינן למדע מנא אנין הלין:
אתניא דין כלהון ואילין דאתין לתמן נוכריא על מדם אחרין לא בטיל להון אלא למאמר ולמשמע מדם חדת:
וכד קם פולוס באריוס-פגוס אמר גברא אתניא חזא אנא לכון דבכלהין יתירין אנתון בדחלת שאדא:
כד גיר מתכרך הוית וחזא הוית בית דחלתכון אשכחת עלתא חדא דכתיב הוא עליה דאלהא גניזא הו הכיל דכד לא ידעין אנתון דחלין אנתון לה לה להנא אנא מסבר אנא לכון:
אלהא גיר דעבד עלמא וכל מא דאית בה והויו מרא דשמיא ודארעא בהיכלא דעבד אידיא לא שרא:
ולא משתמש מן אידי בנינשא ועל מדם לא סניק מטל דהו יהב לכלנש חיא ונפשא:
ומן חד דם עבד עלמא כלה דבנינשא דנהוון עמרין על אפי ארעא כלה ופרש זבנא בפוקדנה וסם תחומא דעומרא דבנינשא:
דנהוון בעין לאלהא ומעקבין ומן בריתה משכחין לה מטל דאף לא הוא רחיק מן כל מנן:
בה הו גיר חיינן ומתתזיעינן ואיתין איך דאף אנשא מן חכימא דלותכון אמרו דמנה הו טוהמן:
אנשא הכיל דטוהמן מן אלהא הו לא חיבינן למסבר דלדהבא או לסאמא או לכאפא דגליפא באומנותא ובידעתא דברנשא דמיא אלהותא:
זבנא גיר דטעיותא אעבר אלהא ובזבנא הנא מפקד לכלהון בנינשא דכל אנש בכל דוכא נתוב:
מטל דאקים יומא דבה עתיד דנדון ארעא כלה בכאנותא ביד גברא אינא דפרש ואפני לכל אנש להימנותה בדאקימה מן בית מיתא:
וכד שמעו קימתא דמן בית מיתא מנהון ממיקין הוו ומנהון אמרין הוו בזבן אחרין שמעינן לך על הדא:
והכנא נפק פולוס מן בינתהון:
ואנשין מנהון נקפוהי והימנו חד דין מנהון איתוהי הוא דינוסיוס מן דינא דאריוס-פגוס ואנתתא חדא דשמה הוא דמריס ואחרנא עמהון:
וכד נפק פולוס מן אתנוס אתא לה לקורנתוס:
ואשכח תמן גברא חד יהודיא דשמה הוא אקלוס דאיתוהי הוא מן פנטוס אתרא דבה בהו זבנא אתא הוא מן אתרא דאיטליא הו ופריסקלא אנתתה מטל דפקד הוא קלודיוס קסר דנפקון כלהון יהודיא מן רהומא ואתקרב לותהון:
ומטל דבר אומנותהון הוא שרא לה לותהון ופלח הוא עמהון באומנותהון דין לולרא הוו:
וממלל הוא בכנושתא בכל שבא ומפיס הוא ליהודיא ולחנפא:
וכד אתו הוו מן מקדוניא שילא וטימתאוס אליץ הוא במלתא הו פולוס מטל דקימין הוו לקובלה יהודיא ומגדפין הוו כד מסהד הוא להון דישוע הויו משיחא:
ונפץ מאנוהי ואמר להון מן השא אנא דכא אנא אזל אנא לי לות עממא:
ונפק מן תמן ועל לביתה דגברא דשמה טטוס אינא דדחל הוא מן אלהא וביתה נקיף הוא לכנושתא:
וכריספוס רב כנושתא הימן הוא במרן הו ובני ביתה כלהון וסגיאא קורנתיא שמעין הוו ומהימנין באלהא ועמדין:
ואמר מריא בחזוא לפולוס לא תדחל אלא מלל ולא תשתוק:
מטל דאנא עמך אנא ואנש לא משכח למהרותך ועמא סגיאא אית לי במדינתא הדא:
יתב הוא דין שנתא חדא וירחא שתא בקורנתוס ומלף הוא להון מלתא דאלהא:
וכד איתוהי הוא גאליון אנתופטוס דאכאיא אתכנשו אכחדא יהודיא על פולוס ואיתיוהי קדם בים:
כד אמרין דהנא לבר מן נמוסא מפיס לבנינשא דנהוון דחלין לאלהא:
וכד בעא הוא פולוס דנפתח פומה ונמלל אמר גאליון ליהודיא אלו על מדם דביש או דנכיל או דסנא מקטרגין הויתון או יהודיא בוליתא מקבל הוית לכון:
אן דין זטמא אנון על מלתא ועל שמהא ועל נמוסא דילכון אנתון ידעין אנתון בינתכון אנא גיר לא צבא אנא דאהוא דינא דהלין צבותא:
וטרד אנון מן בים דילה:
ואחדו הוו כלהון חנפא לסוסתניס קשישא דכנושתא ומחין הוו לה קדם בים וגאליון מהמא הוא בהלין:
וכד הוא פולוס תמן יומתא סגיאא יהב שלמא לאחא ורדא בימא דנאזל לסוריא ואתו עמה פריסקלא ואקלוס כד ספר רשה בקנכראס מטל דנדרא נדיר הוא לה:
ומטיו לאפסוס ועל פולוס לכנושתא וממלל הוא עם יהודיא:
ובעין הוו מנה דנגר לותהון ולא אתטפיס:
כד אמר דולא לי אמינאית דעאדא דאתא באורשלם אעבדיוהי ואן אלהא נצבא אפנא תוב לותכון ולאקלוס ולפריסקלא שבק אנון באפסוס:
והו רדא בימא ואתא לקסריא וסלק ושאל בשלמא דבני עדתא ואזל לה לאנטיוכי:
וכד הוא תמן יומתא ידיעא נפק ואתכרך בתר בתר באתרא דגלטיא ודפרוגיא כד מקים הוא לכלהון תלמידא:
וגברא חד דשמה הוא אפלו יהודיא דאיתוהי הוא טוהמה מן אלכסנדריא ורדא הוא במלתא ומדק הוא בכתבא אתא לאפסוס:
הנא מתלמד הוא לאורחה דמריא ורתח הוא ברוח וממלל הוא ומלף מליאית על ישוע כד מדם לא ידע הוא אלא אן מעמודיתא דיוחנן:
ושרי עין בגלא ממלל בכנושתא וכד שמעוהי אקלוס ופריסקלא איתיוהי לביתהון ומליאית חויוהי אורחה דמריא:
וכד צבא דנאזל לאכאיא חפטוהי אחא וכתבו לתלמידא דנקבלוניהי וכד אזל עדר סגי ביד טיבותא לכלהון מהימנא:
תקיפאית גיר דרש הוא לוקבל יהודיא קדם כנשא כד מחוא הוא מן כתבא על ישוע דמשיחא הו:
וכד איתוהי הוא אפלו בקורנתוס אתכרך פולוס באתרותא עליא ואתא לאפסוס ומשאל הוא לתלמידא אילין דאשכח תמן:
דאן קבלתון רוחא דקודשא מן דהימנתון ענו ואמרין לה ואפלא אן אית רוחא דקודשא שמיע לן:
אמר להון ובמנא עמדתון אמרין במעמודיתה דיוחנן:
אמר להון פולוס יוחנן אעמד מעמודיתא דתיבותא לעמא כד אמר הוא דנהימנון באינא דאתא בתרה דאיתוהי ישוע משיחא:
וכד הלין שמעו עמדו בשמה דמרן ישוע משיחא:
וסם עליהון אידא פולוס ואתא רוחא דקודשא עליהון וממללין הוו בלשן לשן ומתנבין הוו:
הוין הוו דין כלהון אנשא תרעסר:
ועל הוא פולוס לכנושתא וממלל הוא עין בגלא ירחא תלתא ומפיס הוא על מלכותה דאלהא:
ואנשין מנהון מתקשין הוו ומתחרין ומצחין לאורחא דאלהא קדם כנשא דעממא הידין ארחק פולוס ופרש מנהון לתלמידא וכליום ממלל הוא עמהון באסכולא דגברא דשמה טורנוס:
והדא הות שנין תרתין עדמא דשמעו מלתא דמריא כלהון דעמרין באסיא יהודיא וארמיא:
וחילא רורבא עבד הוא אלהא באידה דפולוס:
הכנא דאף מן נחתא דעל גושמה סודרא או רוקעא מיתין הוו וסימין על כריהא ופרקין הוו מנהון כורהנא ואף שאדא נפקין הוו:
צבו הוו דין אף אנשא יהודיא אילין דמתכרכין הוו ומומין על שאדא דנומון בשמה דמרן ישוע על אילין דאית הוי להון רוחא טנפתא כד אמרין הוו מומינן לכון בשמה דישוע אינא דמכרז פולוס:
אית הוא דין שבעא בנוהי דגברא חד יהודיא רב כהנא דשמה הוא סקוא דעבדין הוו הדא:
וענא שאדא הו בישא ואמר להון לישוע משתודע אנא ולפולוס ידע אנא אנתון דין מן אנתון:
ושור עליהון גברא הו דאית הוא בה רוחא בישתא ואתחיל עליהון ושפל אנון וכד שליחין ופעיעין ערקו מן ביתא הו:
והדא אתידעת הות לכלהון יהודיא וארמיא דעמרין באפסוס ונפלת דחלתא על כלהון ומתרמרם הוא שמה דמרן ישוע משיחא:
וסגיאא מן אילין דהימנו אתין הוו ומשתעין סכלותהון ומודין במדם דעבדין הוו:
סגיאא דין אף חרשא כנשו כתביהון ואיתיו אוקדו אנון קדם כלנש וחשבו דמיהון וסלק כספא רבותא חמש:
והכנא בחילא רבא תקפא הות וסגיא הימנותה דאלהא:
כד דין אשתלם הלין סם פולוס ברעינה דנתכרך בכלה מקדוניא ובאכאיא ונאזל לאורשלם ואמר דמא דאזלת לתמן ולא לי דאף רהומי אחזא:
ושדר הוא תרין אנשין מן הנון דמשמשין הוו לה למקדוניא לטימתאוס ולארסטוס הו דין קוי זבנא באסיא:
הוא הוא דין בהו זבנא שגושיא סגיאא על אורחה דאלהא:
אית הוא דין תמן עבד סאמא חד דשמה הוא דמטריוס דעבד הוא נוסא דסאמא לארטמיס ומותר הוא לבני אומנותה יותרנא רבא:
הנא כנש אנון לבני אומנותה כלהון ולאילין דפלחין עמהון ואמר להון גברא ידעין אנתון דתאגורתן כלה מן הנא הי פולחנא:
ואף אנתון שמעין אנתון וחזין אנתון דלא הוא בלחוד לבני אפסוס אלא אף לסוגאא דכלה אסיא אפיס הנא פולוס ואהפך כד אמר דלו אלהא אנון הנון דבאידי בנינשא מתעבדין:
ולו הדא צבותא בלחוד מתפרסיא ובטלא אלא אף הו היכלא דארטמיס אלהתא רבתא מתחשב לה איך לא מדם ואף הי אלהתא דכלה אסיא וכלהון עממא סגדין לה מתשיטא:
וכד שמעו הלין אתמליו חמתא וקעין הוו ואמרין רבא הי ארטמיס דאפסיא:
ואשתגשת כלה מדינתא ורהטו אכחדא ואזלו לתאטרון וחטפו אובלו עמהון לגאיוס ולארסטרכוס גברא מקדוניא בני לויתה דפולוס:
ופולוס צבא הוא דנעול לתאטרון וכלאוהי תלמידא:
ואף רשא דאסיא מטל דרחמוהי הוו שדרו בעו מנה דלא נתל נפשה דנעול לתאטרון:
כנשא דין דאית הוו בתאטרון טב שגישין הוו ואחרנא אחרניתא קעין הוו סגיאא גיר מנהון לא ידעין הוו מטל מנא אתכנשו:
עמא דין דיהודיא דאית הוו תמן אקימו מנהון לגברא יהודיא דשמה אלכסנדרוס וכד קם אניף אידה וצבא הוא דנפוק רוחא לעמא:
וכד ידעו דיהודיא הו קעו כלהון בחד קלא איך שעין תרתין דרבא הי ארטמיס דאפסיא:
ושלי אנון רשא דמדינתא כד אמר גברא אפסיא מנו גיר מן בנינשא דלא ידע למדינתא דאפסיא דכומרתא הי דארטמיס רבתא ולצלמה דמן שמיא נחת:
מטל הכיל דלוקבל הדא אנש לא משכח למאמר ולא לכון דתהוון שלין ולא תעבדון מדם בסורהבא:
איתיתון גיר לגברא הלין כד לא היכלא חלצו ולא צחיו לאלהתן:
אן דין הנא דמטריוס ובני אומנותה אית להון דינא עם אנש הא אנתופטוס במדינתא אומנא אנון נקרבון ונדונון חד עם חד:
ואן הו דמדם אחרין בעין אנתון בדוכתא דיהיבא מן נמוסא לכנושיא משתרא:
מטל דאף השא בקנדינוס קימינן דנתרשא איך שגושא דלא משכחינן דנפוק רוחא על כנשא דיומא הנא דאתכנשן בטלאית ואשתגשן דלא עלתא:
וכד הלין אמר שרא לכנשא:
ובתר דשלי שגושיא קרא פולוס לתלמידא וביא אנון ונשק אנון ונפק אזל לה למקדוניא:
וכד אתכרך אנון לאתרותא הלין וביא אנון במלא סגיאתא אתא לה להלס אתרא:
והוא תמן תלתא ירחין עבדו דין עלוהי נכלא יהודיא כד עתיד הוא למאזל לסוריא ואתחשב דנהפוך לה למקדוניא:
ונפקו עמה עדמא לאסיא סופטרוס דמן ברואא מדינתא וארסטרכוס וסקונדוס דמן תסלוניקא וגאיוס דמן דרבא מדינתא וטימתאוס דמן לוסטרא ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס:
הלין אזלו קדמין וקויו לן בטרואס:
חנן דין נפקן מן פיליפוס מדינתא דמקדוניא בתר יומתא דפטירא ורדין בימא ואתין לטרואס ליומתא חמשא והוין תמן יומתא שבעא:
וביומא דחד בשבא כד כנישינן דנקצא אוכרסטיא ממלל הוא עמהון פולוס מטל דליומא אחרנא עתיד הוא דנפוק לה ואגר הוא לממללו עדמא לפלגה דלליא:
ואית הוא תמן למפאדא דנורא סגיאא בעליתא הי דכנישין הוין בה:
ויתב הוא עלימא חד דשמה הוא אוטכוס בכותא ושמע וטבע בשנתא יקירתא כד אגר הוא במלתא פולוס ובשנתה נפל הוא מן תלתא מדירין ואשתקל כד מית:
ונחת פולוס נפל לעל מנה ועפקה ואמר לא תתזיעון מטל דנפשה בה הי:
כד סלק דין קצא לחמא וטעם והוא ממלל עדמא דסלק צפרא והידין נפק דנאזל ביבשא:
ודברוהי לעלימא כד חי וחדיו בה רורבאית:
חנן דין נחתן לאלפא ורדין לועדא דתסוס מטל דמן תמן עתידין הוין דנקבליוהי לפולוס הכנא גיר פקד הוא לן כד אזל הוא הו ביבשא:
כד דין קבלניהי מן תסוס שקלניהי באלפא ואתין למיטולינא:
ומן תמן ליומא אחרנא רדין לוקבל כיוס גזרתא ותוב ליומא אחרנא אתין לסמוס וקוין בטרוגליון וליומא אחרנא אתין למיליטוס:
פסיק הוא לה גיר לפולוס דנעבריה לאפסוס דלמא נשתוחר לה תמן מטל דמסרהב הוא דאן משכחא יומא דפנטקוסטא באורשלם נעבדיוהי:
ומנה מן מיליטוס שדר איתי לקשישא דעדתא דאפסוס:
וכד אתו לותה אמר להון אנתון ידעין אנתון דמן יומא קדמיא דעלת לאסיא איכנא הוית עמכון כלה זבנא:
כד פלח אנא לאלהא במכיכותא סגיאתא ובדמעא ובנסיונא אילין דעדין הוו עלי בנכליהון דיהודיא:
ולא בסית במדם דפקח הוא לנפשתכון דאכרז לכון ואלף בשוקא ובבתא:
כד מסהד הוית ליהודיא ולארמיא על תיבותא דלות אלהא והימנותא דבמרן ישוע משיחא:
והשא אנא אסיר אנא ברוחא ואזל אנא לאורשלם ולא ידע אנא מנא ארע לי בה:
ברם רוחא דקודשא בכל מדינא מסהד לי ואמר דאסורא ואולצנא עתידין לך:
אלא לי לא חשיבא נפשי מדם איך דאשלם רהטי ותשמשתא דקבלת מן מרן ישוע דאסהד על סברתא דטיבותה דאלהא:
והשא אנא ידע אנא דתוב פרצופי לא חזין אנתון כלכון אילין דאתכרכת אכרזת לכון מלכותא:
ומטל הנא מסהד אנא לכון יומא דיומנא דדכא אנא מן דמא דכלכון:
לא גיר אשתאלת דאודעכון כלה צבינה דאלהא:
אזדהרו הכיל בנפשכון ובכלה מרעיתא הי דאקימכון בה רוחא דקודשא אפסקופא דתרעון לעדתה דאלהא הי דקנה בדמה:
אנא ידע אנא דמן בתר דאזל אנא נעלון עמכון דאבא תקיפא דלא חיסין על מרעיתא:
ואף מנכון דילכון נקומון גברא ממללי מעקמתא איך דנהפכון לתלמידא דנאזלון בתרהון:
מטל הנא הויתון עירין ועהידין דשניא תלת לא שלית בלליא ובאיממא כד בדמעא מרתא אנא לאנש אנש מנכון:
והשא מגעל אנא לכון לאלהא ולמלתא דטיבותה דהי משכחא בניא לכון ויהבא לכון יורתנא עם כלהון קדישא:
כספא או דהבא או נחתא לא רגת:
ואנתון ידעין אנתון דלסניקותי ולאילין דאית עמי שמש הלין אידי:
וכלמדם חויתכון דהכנא ולא למלאא ולמאצף דאילין דכריהין ולמעהדו מלוהי דמרן ישוע מטל דהו אמר דטובוהי לאינא דיהב יתיר מן אינא דנסב:
וכד הלין אמר קעד על בורכוהי וצלי וכלהון אנשא עמה:
והות בכתא רבתא בכלהון ועפקוהי ומנשקין הוו לה:
יתיראית דין משתנקין הוו על הי מלתא דאמר דלא תוב עתידין דנחזון פרצופה ולויוהי עדמא לאלפא:
ופרשן מנהון ורדין תריצאית לקו גזרתא וליומא אחרנא אתין לרודוס ומן תמן לפאטרא:
ואשכחן תמן אלפא דאזלא לפוניקא וסלקן לה ורדין:
ומטין עדמא לות קופרוס גזרתא ושבקנה לסמלא ואתין לסוריא ומן תמן מטין לצור תמן גיר אית הוא לה לאלפא למנחו טענה:
וכד אשכחן תמן תלמידא קוין לותהון יומתא שבעא והלין אמרין הוו כליום לפולוס ברוח דלא נאזל לאורשלם:
ומן בתר הלין יומתא נפקן דנאזל באורחא ומלוין הוו לן כלהון הנון ונשיהון ובניהון עדמא לבר מן מדינתא וקעדו על בורכיהון על יד ימא וצליו:
ונשקן לחדדא וסלקן לאלפא והפכו הנון לבתיהון:
חנן דין רדין מן צור ואתין לעכו מדינתא ויהבן שלמא לאחא דתמן ושרין צאדיהון יומא חד:
וליומא אחרנא נפקן ואתין לקסריא ועלן שרין בביתה דפיליפוס מסברנא אינא דאיתוהי הוא מן שבעא:
ואית הוי לה בנתא בתולתא ארבע דמתנבין הוי:
וכד איתין תמן יומתא סגיאא נחת הוא מן יהוד נביא חד דשמה הוא אגבוס:
ועל לותן ושקל ערקתא דחצוהי דפולוס ואסר רגלא דנפשה ואידוהי ואמר הכנא אמר רוחא דקודשא דגברא מרה דערקתא הדא הכנא נאסרונה יהודיא באורשלם ונשלמונה באידי עממא:
וכד הלין מלא שמען בעין מנה חנן ובני אתרא דלא נאזל לאורשלם:
הידין ענא ואמר פולוס מנא עבדין אנתון דבכין אנתון ושחקין אנתון לה ללבי אנא גיר לא הוא דאתאסר בלחוד מטיב אנא אלא אף דאמות באורשלם חלף שמה דמרן ישוע:
וכד לא אתטפיס לן בהלן לן ואמרן דצבינה דמרן נהוא:
ובתר יומתא הלין אתטיבן וסלקן לן לאורשלם:
ואתו הוו עמן אנשא תלמידא מן קסריא כד דבירין עמהון אחא חד מן תלמידא קדמיא דשמה הוא מנסון ואיתוהי הוא מן קופרוס דנקבלן בביתה:
וכד אתין לאורשלם קבלון אחא חדיאית:
וליומא אחרנא עלן עם פולוס לות יעקוב כד אית הוא לותה כלהון קשישא:
ויהבן להון שלמא ומשתעא הוא להון פולוס בתר בתר כל מא דעבד אלהא בעממא בתשמשתה:
וכד שמעו שבחו לאלהא ואמרו לה חזא אנת אחון כמא רבון אית ביהוד אילין דהימנו וכלהון הלין טננא אנון דנמוסא:
אתאמר להון דין עליך דמלף אנת דנפרקון מן מושא כלהון יהודיא דבעממא כד אמר אנת דלא נהוון גזרין בניהון ולא בעידא דנמוסא נהוון מהלכין:
מטל הכיל דמשתמעא הי להון דאתית לכא:
עבד מדם דאמרינן לך אית לן גברא ארבעא דנדיר להון דנתדכון:
דבר אנון וזל אתדכא עמהון ואפק עליהון נפקתא איך דנגרעון רשיהון ומתידעא לכלנש דמדם דאתאמר עליך דגל הו ואנת לנמוסא שלם אנת ונטר:
על אילין דין דהימנו מן עממא חנן כתבן דנהוון נטרין נפשהון מן דדביחא ומן זניותא ומן חניקא ומן דמא:
הידין פולוס דבר אנון לגברא הלין ליומא אחרנא ואתדכי עמהון ועל אזל להיכלא כד מודע להון מוליא דיומתא דתדכיתא עדמא דאתקרב קורבנא דאנש אנש מנהון:
וכד מטי יומא דשבעא יהודיא דמן אסיא חזאוהי בהיכלא וגריו עלוהי עמא כלה וארמיו עלוהי אידיא:
כד מבגנין ואמרין גברא בני איסריל עדרו הנא הו גברא דלוקבל עמא דילן מלף בכל דוכא ולוקבל נמוסא ולוקבל אתרא הנא ואף לארמיא אעל להיכלא וסיבה לאתרא הנא קדישא:
קדמו הוו גיר חזו עמה לטרופימס אפסיא במדינתא וסברין הוו דעם פולוס על להיכלא:
ואשתגשת מדינתא ואתכנשו כלה עמא ואחדוהי לפולוס וגרוהי לבר מן היכלא ובר שעתה אתתחדו תרעא:
וכד בעא הוא כנשא למקטלה אשתמעת לכלירכא דאספיר דכלה מדינתא אתתזיעת לה:
ובר שעתה דבר לקנטרונא ולאסטרטיוטא סגיאא ורהטו עליהון וכד חזו לכלירכא ולאסטרטיוטא בהלו מן דמחין הוו לה לפולוס:
וקרב לותה כלירכא ואחדה ופקד דנאסרונה בתרתין ששלן ומשאל הוא עלוהי דמנו ומנא עבד:
וקעין הוו עלוהי אנשא מן אכלוס מדם מדם ומטל קעתהון לא משכח הוא למדע אידא הי שרירתא ופקד הוא דנובלונה למשריתא:
וכד מטי פולוס לדרגא טענוהי אסטרטיוטא מטל קטירא דעמא:
אתא הוא גיר בתרה עמא סגיאא וקעין הוו ואמרין שקוליהי:
וכד מטי למעל למשריתא הו פולוס אמר לכלירכא אן מפס אנת לי אמלל עמך הו דין אמר לה יונאית ידע אנת:
לא הוית אנת הו מצריא דקדם יומתא הלין אזיעת ואפקת למדברא ארבעא אלפין גברא עבדי בישתא:
אמר לה פולוס אנא גברא אנא יהודיא מן טרסוס דקיליקיא מדינתא ידיעתא דבה יליד אנא בעא אנא מנך אפס לי לממללו לעמא:
וכד אפס לה קם פולוס על דרגא ואזיע הוא להון אידה וכד בהלו מלל עמהון עבראית ואמר להון:
אחא ואבהתא שמעו מפק ברוח דלותכון:
וכד שמעו דעבראית ממלל הוא עמהון יתיראית בהלו ואמר להון:
אנא גברא אנא יהודיא ויליד אנא בטרסוס דקיליקיא אתרבית דין בהדא מדינתא על גנב רגלוהי דגמליאיל ואתרדית גמיראית בנמוסא דאבהתן ואיתי הוית טננא דאלהא איך מא דאף אנתון כלכון איתיכון:
ולהדא אורחא רדפת עדמא למותא כד אסר הוית ומשלם הוית לבית אסירא גברא ונשא:
איך מא דסהד עלי רב כהנא וכלהון קשישא דמנהון קבלת אגרתא דאזל לות אחא דבדרמסוק דאף להנון דאית הוו תמן איתא אנון לאורשלם כד אסירין ונקבלון מסם ברשא:
וכד אזל הוית ושרית ממטא אנא לדרמסוק בפלגה דיומא מן תחית שליא מן שמיא אזלג עלי נוהרא סגיאא:
ונפלת על ארעא ושמעת קלא דאמר הוא לי שאול שאול מנא רדף אנת לי:
אנא דין ענית ואמרת מן אנת מרי והו אמר לי אנא הו ישוע נצריא דאנת רדף אנת:
ואנשא דאית הוו עמי חזו נוהרא קלא דין לא שמעו דהו דממלל הוא עמי:
ואמרת מנא אעבד מרי ומרן אמר לי קום זל לדרמסוק ותמן נתמלל עמך על כל מדם דמתפקד לך דתעבד:
וכד לא מתחזא הוא לי מטל תשבוחתה דנוהרא הו אחדוני באידי הנון דעמי הוו ועלת לדרמסוק:
וגברא חד חנניא כאנא בנמוסא איך דסהדין הוו עלוהי כלהון יהודיא דתמן:
אתא לותי ואמר לי שאול אחי פתח עיניך ובה בשעתא אתפתח עיני וחרת בה:
ואמר לי אלהא דאבהתן אקימך למדע צבינה ותחזא לזדיקא ותשמע קלא מן פומה:
ותהוא לה סהדא לות כלהון בנינשא על כול מא דחזית ושמעת:
והשא מנא משתוחר אנת קום עמד ואתדכא מן חטהיך כד קרא אנת שמה:
והפכת אתית לכא לאורשלם וצלית בהיכלא:
וחזיתה בחזוא כד אמר לי אסתרהב ופוק לך מן אורשלם מטל דלא מקבלין סהדותך דעלי:
ואנא אמרת מרי אף הנון ידעין דאנא משלם הוית לבית אסירא ומחא הוית בכל כנושן לאילין דמהימנין הוו בך:
וכד מתאשד הוא דמה דאסטפנס סהדך ואף אנא עמהון קאם הוית ושלם הוית לצבינהון דקטולוהי ונטר הוית מאנא דאילין דרגמין הוו לה:
ואמר לי זל דאנא משדר אנא לך לרוחקא למכרזו לעממא:
וכד שמעוהי לפולוס עדמא להדא מלתא ארימו קלהון וקעו נשתקל מן ארעא אינא דהכנא הו לא גיר ולא לה למחא:
וכד מבגנין הוו ומשדין הוו מאניהון ומסקין הוו חלא לשמיא:
פקד כלירכא דנעלונה למשריתא ופקד דבנגדא נשתאל איך דנדע מטל אידא עלתא קעין הוו עלוהי:
וכד מתחוהי בערקא אמר הו פולוס לקנטרונא דקאם הוא עלוהי מפס לכון דלגברא רהומיא דלא מחיב דתנגדון:
וכד שמע קנטרונא קרב לות כלירכא ואמר לה מנא עבד אנת הנא גיר גברא רהומיא הו:
וקרב לותה כלירכא ואמר לה אמר לי אנת רהומיא אנת ואמר לה אין:
וענא כלירכא ואמר אנא בכספא סגיאא קניתה לרהומיותא אמר לה פולוס אנא דין אף בה אתילדת:
ומחדא פרקו להון מנה הנון דבעין הוו למנגדותה ודחל כלירכא כד ילף דרהומיא הו על דפכרה הוא:
וליומא אחרנא צבא הוא למדע שריראית דמנא הי קטגרנותא דמיתין הוו עלוהי יהודיא ושריהי ופקד דנאתון רבי כהנא וכלה כנשא דרשיהון ודבר לפולוס ואחת אקימה בינתהון:
וכד חר פולוס בכנשהון אמר גברא אחי אנא בכל תארתא טבתא אתדברת קדם אלהא עדמא ליומנא:
וחנניא כהנא פקד להנון דקימין על גבה דנמחונה לפולוס על פומה:
ופולוס אמר לה עתיד הו אלהא דנמחיך אסתא מחורתא ואנת יתב אנת דאן אנת לי איך דבנמוסא כד עבר אנת על נמוסא ופקד אנת דנמחונני:
ואילין דקימין הוו תמן אמרין לה לכהנא דאלהא מצחא אנת:
אמר להון פולוס לא ידע הוית אחי דכהנא הו כתיב הו גיר דלרשא דעמך לא תלוט:
וכד ידע פולוס דמנה דעמא איתוהי דזדוקיא ומנה דפרישא קעא הוא בכנשא גברא אחי אנא פרישא אנא בר פרישא ועל סברא דקימתא דמיתא מתדין אנא:
וכד הדא אמר נפלו חד בחד פרישא וזדוקיא ואתפלג עמא:
זדוקיא גיר אמרין דלית קימתא ולא מלאכא ולא רוחא פרישא דין מודין בכלהין:
והוא קלא רבא וקמו אנשא ספרא מן גבא דפרישא ונצין הוו עמהון ואמרין לא משכחינן מדם דביש בהנא גברא אן דין רוחא או מלאכא מלל עמה מנא אית בה בהדא:
וכד הוא שגושיא רבא בינתהון דחל הוא כלירכא דלמא נפשחונה לפולוס ושלח לרהומיא דנאתון נחטפונה מן מצעתהון ונעלונה למשריתא:
וכד הוא לליא אתחזי לה מרן לפולוס ואמר לה אתחיל מטל דאיך דאסהדת עלי באורשלם הכנא עתיד אנת דאף ברהומא תסהד:
וכד הוא צפרא אתכנשו הוו אנשין מן יהודיא ואחרמו עליהון דלא נאכלון ולא נשתון עדמא דנקטלונה לפולוס:
הוין הוו דין הנון דאקימו במומתא הנא קימא יתיר מן ארבעין גברין:
ואתקרבו לות כהנא ולות קשישא ואמרין הוו דחרמא אחרמן עלין דמדם לא נטעם עדמא דנקטול לפולוס:
והשא בעו אנתון ורשא דכנושתא מן כלירכא דניתיוהי לותכון איך בעין אנתון דתבצון שריראית סוערנה וחנן מטיבינן דנקטליוהי עדלא נמטא לותכון:
ושמע הוא בר חתה דפולוס אפרסנא הנא ועל למשריתא ובדק לפולוס:
ושדר פולוס קרא לחד מן קנטרונא ואמר לה אובל לעלימא הנא לות כלירכא אית לה גיר מדם דנאמר לה:
ודברה קנטרונא לעלימא ואעלה לות כלירכא ואמר פולוס אסירא קרני ובעא מני דאיתא הנא עלימא לותך דאית לה מדם דנאמר לך:
ואחדה באידה כלירכא לעלימא ונגדה לחד גבא ומשאל הוא לה דמנא אית לך דתאמר לי:
ואמר לה עלימא יהודיא אתחשבו דנבעון מנך דתחת לפולוס מחר לכנשהון איך צבין מדם יתיר דנאלפון מנה:
אנת הכיל לא תתטפיס להון הא גיר יתיר מן ארבעין גברין מנהון נטרין לה בכמאנא ואחרמו על נפשהון דלא נאכלון ולא נשתון עדמא דנקטלונה והא מטיבין ומקוין לשוודיך:
ושריהי כלירכא לעלימא כד פקדה דאנש לא נדע דהלין בדקת לי:
וקרא לתרין קנטרונין ואמר להון זלו עתדו רהומיא מאתין דנאזלון לקסריא ופרשא שבעין ושדיי בימינא מאתין דנפקון מן תלת שעין בלליא:
טיבו דין אף בעירא איך דנרכבון לפולוס ונפלטונה לות פילכס הגמונא:
וכתב אגרתא יהב להון דאית בה הכנא:
לוסיוס לפילכס הגמונא נציחא שלם:
לגברא הנא אחדו יהודיא איך דנקטלונה וקמת אנא עם רהומיא ופרקתה כד ילפת דרהומיא הו:
וכד בעא הוית למדע עלתא דמטלתה רשין הוו לה אחתתה לכנשהון:
ואשכחת דעל זטמא דנמוסהון רשין הוו לה ועלתא דשויא לאסורא או למותא לית הוא לותה:
וכד אתבדק לי נכלא בכמאנא דעבדו עלוהי יהודיא מחדא שדרתה לותך ופקדת לקטגרנוהי דנאתון ונאמרון עמה קדמיך הוי חלים:
הידין רהומיא איך דאתפקדו דברוהי לפולוס בלליא ואיתיוהי לאנטיפטרס מדינתא:
וליומא אחרנא שרו פרשא לרגלא חבריהון דנהפכון למשריתא:
ואיתיוהי לקסריא ויהבו אגרתא להגמונא ואקימוהי קדמוהי לפולוס:
וכד קרא אגרתא משאל הוא לה דמן אידא הופרכיא איתוהי וכד ילף דמן קיליקיא:
אמר לה שמע אנא לך מא דאתו קטגרניך ופקד דנטרונה בפרטורין דהרודס:
ומן בתר יומתא חמשא נחת חנניא רב כהנא עם קשישא ועם טרטלוס רהטרא ואודעו להגמונא על פולוס:
וכד אתקרי אקף הוא טרטלוס מקטרג לה ואמר בסוגאא דשינא עמרינן מטלתך ותקנתא סגיאתא הוי לעמא הנא בשקל טענך:
וכלן בכל דוך מקבלינן טיבותך נציחא פילכס:
דלא דין נלאיך בסגיאתא בעא אנא מנך דתשמע למכיכותן בפסיקתא:
אשכחן גיר לגברא הנא דאיתוהי משחטנא ומעיר שגושיא לכלהון יהודיא דבכלה ארעא רשא הו גיר דיולפנא דנצריא:
ולהיכלן צבא למסיבו וכד אחדניהי בעין דנדוניוהי איך דבנמוסן:
אתא דין לוסיוס כלירכא ובקטירא סגיאא מן אידין אעדיה ולך שדרה:
ופקד לקטרגנוהי דנאתון לותך ומשכח אנת כד משאל אנת לה דתאלף מנה על כלהין הלין דמקטרגינן לה:
אריבו דין עלוהי אף הנון יהודיא כד אמרין דהלין הכנא אנין:
ורמז הגמונא לפולוס דנמלל וענא פולוס ואמר מן שניא סגיאתא ידע אנא דאיתיך דינא דעמא הנא ומטל הנא חדיאית נפק אנא רוחא על אפי נפשי:
כד משכח אנת למדע דלית לי יתיר מן תרעסר יומין דסלקת לאורשלם למסגד:
ולא אשכחוני דממלל אנא עם אנש בהיכלא ואפלא כנשא דכנש אנא לא בכנושתהון ולא במדינתא:
ולא דנחוון מטיא באידיהון קדמיך על מדם דהשא מקטרגין לי:
ברם דין הדא מודא אנא דבה בהנא יולפנא דאמרין בה פלח אנא לאלהא דאבהי כד מהימן אנא לכלהין דכתיבן בנמוסא ובנביא:
וכד אית לי סברא על אלהא אינא דאף הנון הלין מסברין דעתידא דתהוא קימתא דמן בית מיתא דכאנא ודעולא:
מטל הנא אף עמל אנא דתארתא דכיתא תהוא לי קדם אלהא וקדם בני אנשא אמינאית:
לשנין דין סגיאן אתית לות בני עמא דילי דאתל זדקתא ואקרב קורבנא:
ואשכחוני הלין בהיכלא כד מדכי אנא לא עם כנשא אפלא בשגושיא:
אלא אן דשגשו אנשין יהודיא דאתו מן אסיא אילין דולא הוא דנקומון עמי קדמיך ונקטרגון מדם דאית להון:
או הנון הלין נאמרון מנא אשכחו בי סכלותא כד קמת קדם כנשהון:
אלא אן הדא חדא מלתא דקעית כד קאם אנא בינתהון דעל קימתא דמיתא מתדין אנא יומנא קדמיכון:
פילכס דין מטל דידע הוא לה לאורחא הדא מליאית תהי אנון כד אמר דמא דאתא כלירכא שמע אנא בינתכון:
ופקד לקנטרונא דנטריוהי לפולוס בניחא ודלא אנש מן ידועוהי נתכלא דנהוא משמש לה:
ומן בתר קליל יומתא שדר פילכס ודורסלא אנתתה דאיתיה הות יהודיתא וקרו לה לפולוס ושמעו מנה על הימנותא דמשיחא:
וכד ממלל עמהון על זדיקותא ועל קדישותא ועל דינא דעתיד אתמלי דחלתא פילכס ואמר דהשא זל ואמתי דנהוא לי אתרא אשדר בתרך:
סבר הוא גיר דשוחדא מתיהב הוא לה מן פולוס מטל הדא אף אמינאית משדר הוא מיתא לה וממלל עמה:
וכד מלי לה תרתין שנין אחרנא הגמונא אתא הוא לדוכתה דמתקרא הוא פרקיוס-פהסטוס פילכס דין איך דנעבד טיבותא ביהודיא שבקה לפולוס כד אסיר:
וכד אתא פהסטוס לקסריא בתר תלתא יומין סלק לאורשלם:
ואודעוהי רבי כהנא ורשא דיהודיא על פולוס ובעין הוו מנה:
כד שאלין לה הדא טיבותא דנשדר ניתיוהי לאורשלם כד עבדין הוו כמאנא באורחא דנקטלוניהי:
ופהסטוס פני פתגמא דפולוס מתנטר בקסריא ואנא מסרהב אנא דאחזוק:
אילין הכיל דאית בכון דמטיא באידיהון נחתון עמן ועל כל סכלו דאית בה בגברא נקטרגון:
וכד הוא תמן יומתא תמניא או עסרא נחת לה לקסריא וליומא אחרנא יתב על בים ופקד דניתון לפולוס:
וכד אתא חדרוהי יהודיא דנחתו מן אורשלם ורשא סגיאא וקשיא מיתין הוו בתרה אילין דלא משכחין הוו דנחוון:
וכד פולוס נפק הוא רוחא דלא אסכל מדם לא בנמוסא דיהודיא ולא בהיכלא ולא בקסר:
פהסטוס דין מטל דצבא הוא דנרשא טיבותא ביהודיא אמר לה לפולוס צבא אנת דתסק לאורשלם ותמן על הלין תתדין קדמי:
ענא פולוס ואמר על בים דקסר קאם אנא הרכא הו זדק לי למתדנו לא מדם חטית ליהודיא איך דאף אנת ידע אנת:
ואן סכלותא עבידא לי או מדם דשוא למותא לא משתאל אנא מן מותא אן דין לית מדם צאדי מן הלין דמקטרגין לי לא אנש יהב לי להון מוהבת בגנוהי דקסר קרא אנא:
הידין פהסטוס מלל עם בני מלכה ואמר בגן קסר קרית לות קסר אזל אנת:
וכד הוו יומתא נחת אגרפוס מלכא וברניקא לקסריא דנשאלון שלמה דפהסטוס:
וכד הוו לותה יומתא אשתעי פהסטוס למלכא דינה דפולוס כד אמר גברא חד אסירא אשתבק מן אידי פילכס:
וכד הוית באורשלם אודעו לי עלוהי רבי כהנא וקשישא דיהודיא ובעו דאעבד להון דינא מנה:
ואמרת להון דלית עידא לרהומיא דנתלון ברנשא מוהבת לקטלא עדמא דנאתא בעל דינה ונכסיוהי באפוהי ונתיהב לה אתרא למפק ברוחא על מא דמתרשא:
וכד אתית לכא דלא תוהיא ליומא אחרנא יתבת על בים ופקדת דניתוניהי לי לגברא:
וקמו עמה קטרגנוהי ולא אשכחו מדם רשינא בישא דנחוון עלוהי איך מא דסבר הוית:
זטמא דין מדם מדם על דחלתהון אית הוא להון לותה ועל ישוע אנש דמית הו דאמר הוא פולוס דחי הו:
ומטל דלא קאם הוית אנא על בעתא דהלין אמרת הוית לפולוס דאן בעא אנת דתאזל לאורשלם ותמן תתדין על הלין:
הו דין בעא דנתנטר לדינה דקסר ופקדת דנתנטר עדמא דאשדריוהי לות קסר:
ואמר אגרפוס צבא הוית דאשמעיוהי לגברא הנא ופהסטוס אמר דלמחר שמע אנת לה:
וליומא אחרנא אתא אגרפוס וברניקא בזוחא סגיאא ועל לבית דינא עם כלירכא ורשא דמדינתא ופקד פהסטוס ואתא פולוס:
ואמר פהסטוס אגרפוס מלכא וכלכון גברא דאיתיכון עמן על הנא גברא דחזין אנתון כלה עמא דיהודיא קבלני באורשלם והרכא כד קעין דלא תוב ולא להנא דנחא:
אנא דין אדרכת דמדם דשוא למותא לא סעיר לה ומטל דהו בעא דנתנטר לדינה דקסר פקדת דנשתדר:
ולא ידע אנא מנא אכתוב עלוהי לקסר מטל הנא צבית למיתיותה קדמיכון ויתיראית קדמיך מלכא אגרפא דמא דאשתאל דינה אשכח מנא אכתוב:
לא גיר ולא דכד משדרינן גברא אסירא דלא נכתוב סכלותה:
ואמר אגרפוס לפולוס מפס לך לממללו על אפי נפשך הידין פולוס פשט אידה ונפק הוא רוחא ואמר:
על כל מא דמתרשא אנא מן יהודיא מלכא אגרפא סבר אנא על נפשי דטובנא אנא דקדמיך יומנא נפק אנא רוחא:
יתיראית דידע אנא דמפס אנת בכלהון זטמא ונמוסא דיהודיא מטל הנא בעא אנא מנך דבמגרת רוחא תשמעני:
ידעין אנון גיר אף הנון יהודיא אן צבין דנסהדון דוברי דמן טליותי דהוו לי מן שוריא בעמי ובאורשלם:
מטל דמן נוגרא מפסין בי וידעין דביולפנא רשיא דפרישא חיית:
והשא על סברא דשוודיא דהוא הוא לאבהתן מן אלהא קאם אנא ומתדין אנא:
דעל הנא סברא תרתעסרא שרבן מסברן דנמנען בצלותא חפיטתא דאיממא ודלליא ועלוהי על הנא סברא מתרשא אנא מן אידי יהודיא מלכא אגרפא:
מנא דינין אנתון לא ולא דנהימן דמקים אלהא מיתא:
אנא גיר מן קדים סמת ברעיני דסקובלא סגיאא אסעור לוקבל שמה דישוע נצריא:
הדא דעבדת אף באורשלם וקדישא סגיאא ארמית בית אסירא בשולטנא דקבלת מן רבי כהנא וכד מתקטלין הוו מנהון אשתותפת לאילין דחיבו אנון:
ובכל כנושא משתנד הוית בהון כד אלץ הוית דנהוון מגדפין בשמה דישוע וברוגזא סגיאא דמלא הוית עליהון אף למדינתא אחרניתא נפק הוית למרדף אנון:
וכד אזל הוית מטל הדא לדרמסוק בשולטנא ובמפסנותא דרבי כהנא:
בפלגה דיומא באורחא חזית מן שמיא או מלכא דאזלג עלי ועל כל דעמי הוו נוהרא דמיתר מן דשמשא:
ונפלן כלן על ארעא ושמעת קלא כד אמר לי עבראית שאול שאול מנא רדף אנת לי קשא הו לך למבעטו לעוקסא:
ואנא אמרת מן אנת מרי ומרן אמר לי אנא הו ישוע נצריא דאנת רדף אנת:
ואמר לי קום על רגליך מטל הדא גיר אתחזית לך דאקימך משמשנא וסהדא דמדם דחזיתני ודעתיד אנת דתחזיני:
ואפציך מן עמא דיהודיא ומן עממא אחרנא דלותהון משדר אנא לך:
דתפתח עיניהון איך דנהפכון מן חשוכא לנהירא ומן שולטנה דסטנא לות אלהא ונקבלון שובקן חטהא ופסא עם קדישא בהימנותא דבי:
מטל הדא מלכא אגרפא לא קמת בחרינא לוקבל חזוא שמינא:
אלא אכרזת מן לקודמין להנון דבדרמסוק ולהנון דבאורשלם ודבכלהין קוריא דיהוד ואף לעממא אכרזת דנתובון ונתפנון לות אלהא ונעבדון עבדא דשוין לתיבותא:
ועל אפי הלין אחדוני יהודיא בהיכלא וצבין הוו למקטלני:
עדרני דין אלהא עדמא ליומא הנא והא קאם אנא ומסהד אנא לזעורא ולרבא כד מדם לבר מן מושא ונביא לא אמר אנא אלא אילין דהנון אמרו דעתידן דנהוין:
דנחש משיחא ונהוא רשיתא דקימתא דמן בית מיתא ודעתיד דנכרז נוהרא לעמא ולעממא:
וכד הכנא נפק הוא פולוס רוחא קעא פהסטוס בקלא רמא שנית לך פולא ספרא סגיאא עבדך דתשנא:
אמר פולוס לא שנית נציחא פהסטוס אלא מלי שררא ותקנותא ממלל אנא:
ואף מלכא אגרפוס יתיראית ידע עליהין דהלין ומטל הנא עין בגלא ממלל אנא קדמוהי מטל דחדא מן הלין מלא לא סבר אנא דטעין לה דלא הוא בטושיא סעירן:
מהימן אנת מלכא אגרפא לנביא ידע אנא דמהימן אנת:
אמר לה אגרפוס בקליל מדם מפיס אנת לי דאהוא כרסטינא:
ופולוס אמר בעא הוית מן אלהא בקליל ובסגי לא הוא לך בלחוד אלא אף לכלהון אילין דשמעין לי יומנא דנהוון אכותי לבר מן אסורא הלין:
וקם לה מלכא והגמונא וברניקא ואילין דיתבין הוו עמהון:
וכד פרקו מן תמן ממללין הוו חד עם חד ואמרין דמדם דשוא למותא או לאסורא לא עבד גברא הנא:
ואמר אגרפוס לפהסטוס משכח הוא גברא הנא דנשתרא אלו בגן קסר לא קרא:
ופקד עלוהי פהסטס דנשתדר לות קסר לאיטליא ואשלמה לפולוס ולאסירא אחרנא עמה לגברא חד קנטרונא מן אספיר סבסטא דשמה הוא יוליוס:
וכד הות דנרדא נחתן לאלפא דאיתיה הות מן אדרמנטוס מדינתא ואזלא הות לאתרא דאסיא ועל הוא עמן לאלפא ארסטרכוס מקדוניא דמן תסלוניקא מדינתא:
וליומא אחרנא מטין לצידן ואתחשח קנטרונא במרחמנותא לות פולוס ואפס לה דנאזל לות רחמוהי ונתתניח:
ומן תמן רדין ומטל דרוחא סקובלן הוי אתכרכן על קופרוס:
ועברן ימא דקיליקיא ודפמפוליא ומטין למורא מדינתא דלוקיא:
ואשכח תמן קנטרונא אלפא מן אלכסנדריא דאזלא הות לאיטליא ואותבן בה:
ומטל דיקיראית רדיא הות ליומתא סגיאא למחסן מטין לוקבל קנידוס גזרתא ומטל דלא שבקא הות רוחא דנאזל תריצאית אתכרכן על קרטא לוקבל סלמונא מדינתא:
ולמחסן כד רדינן חדריה מטין לדוכתא דמתקריא למאנא שפירא וקריבא הות לה מדינתא דשמה לאסאא:
והוין תמן זבנא סגיאא עדמא דעבר אף יומא דצומא דיהודיא והוא לה קנטא דנרדא אנש בימא ומלך הוא להון פולוס:
ואמר גברא חזא אנא דבאולצנא ובחוסרנא סגיאא הויא מרדיתן לו בלחוד דמובלה דאלפן אלא אף דנפשתן דילן:
קנטרונא דין לקוברנטא ולמרה דאלפא שמע הוא יתיר מן מלוהי דפולוס:
ומטל דלא עהן הוא הו למאנא למסתיו בה סתוא סגיאא מנן צבין הוו דנרדא מן תמן ואנהו דמשכחין דנמנעון ונסתון בלמאנא חד דאיתוהי הוא בקרטא ומתקרא הוא פונכס וחאר הוא לתימנא:
וכד נשבת רוחא דתימנא וסברו דממטין איך צבינהון רדין הוו חדרי קרטא:
ומן בתר קליל נפק עלין משבא דעלעלא דמתקרא טופניקוס אורקלידון:
ואתחטפת אלפא ולא אשכחת דתקום לוקבל רוחא ויהבן לאידא דהי:
וכד עברן גזרתא חדא דמתקריא קודא למחסן אשכחן אחדן לקרקורא:
וכד שקלנה מחיצין הוין ומתקנין לה לאלפא ומטל דדחלין הוין דדלמא נפל במחתתה דימא אחתניהי לארמנון והכות רדין הוין:
וכד קם לה עלין כימונא קשיא ליומא אחרנא שדין מאנין בימא:
וליומא דתלתא מאנא דילה דאלפא באידין שדין:
וכד אחד לה סתוא יומתא יתירא ולא שמשא מתחזא הוא ולא סהרא ולא כוכבא סברא דחיין כל כלה אתפסק הוא לה:
וכד אנש מדם לא מסתיבר הוא הידין קם פולוס בינתהון ואמר אלו אתטפיסתון לי גברא לא רדין הוין מן קרטא ומתחסכין הוין מן חוסרנא ומן אולצנא הנא:
והשא מלך אנא דתהוון דלא עקא נפשא גיר מנכון חדא לא אבדא אלא אן אלפא:
אתחזי לי גיר בלליא הנא מלאכה דאלהא הו דדילה אנא ולה פלח אנא:
ואמר לי לא תדחל פולא עתיד הו לך למקם קדם קסר והא יהב לך אלהא מוהבתא לכל דרדין עמך:
מטל הנא אתלבבו גברא מהימן אנא גיר באלהא דהכנא הוא איך מא דאתמלל עמי:
ברם לגזרתא חדא אית לן דנשתדא:
ומן בתר ארבתעסר יומין דטעין ואתטרפן בהדריוס ימא בפלגה דלליא סברו מלחא דלארעא מתקרבין הוו:
וארמיו אוקינס ואשכחו קומין עסרין ותוב קליל רדו ואשכחו קומין חמשעסרא:
וכד דחילין הוין דלמא נשתכח לן בדוכיתא דאית בהין שועא ארמיו מן חרתה דאלפא אוקינס ארבע ומצלין הוו דנהוא יומא:
מלחא דין בעו למערק מנה מן אלפא ואחתו מנה לקרקורא לימא בעלתא דנאזלון בה ונאסרונה לאלפא בארעא:
וכד חזא פולוס אמר לקנטרונא ולאסטרטיוטא דאן הלין באלפא לא מכתרין אנתון לא משכחין אנתון דתחון:
הידין פסקו אסטרטיוטא לחבליה דקרקורא מן אלפא ושבקוה טעיא:
הו דין פולוס עדמא דהוא צפרא מפיס הוא לכלהון דנקבלון סיברתא כד אמר להון יומנא הא ארבתעסר יומין מן קנטא מדם לא טעים לכון:
מטל הדא בעא אנא מנכון דתקבלון מאכולתא לקוימא דחייכון מנתא גיר מן רשא דחד מנכון לא אבדא:
וכד הלין אמר נסב לחמא ושבח לאלהא קדם כלהון וקצא ואקף למאכל:
ואתביאו כלהון וקבלו תורסיא:
איתין הוין דין באלפא מאתין ושבעין ושת נפשן:
וכד סבעו מאכולתא אקלו מן אלפא ושקלו חטא ושדו בימא:
וכד הוא יומא ספנא אידא הי ארעא לא אשתודעו אלא חרו על גנב יבשא כנפא חדא דימא איכא דרנין הוו דאן משכחא נדחונה לאלפא:
ופסקו אוקינס מן אלפא וארפיו אנין בימא ושרו רכבא דסוכנא ותלו ארמנון זעורא לרוחא דנשבא ורדין הוו לאפי יבשא:
וגשת אלפא בדוכתא דרמא בינת תרין עומקין דימא ואתחרית בה וקם עליה גבה קדמיא ולא מתתזיע הוא גבה דין אחריא אשתרי מן קטירא דגללא:
וצבו הוו אסטרטיוטא דנקטלון אנון לאסירא דלא נרמון סחוא ונערקון להון מנהון:
וקנטרונא כלא אנון מן הדא מטל דצבא הוא דנחא לפולוס ולאילין דמשכחין הוו למרמיו סחוא פקד להון דבקדמיא נסחון ונעברון לארעא:
ולשרכא על דפא ועל קיסא אחרנא דאלפא אעברו אנון והכנא כלהון אשתוזבו לארעא:
ומן בתרכן ילפן דמליטא מתקריא הי גזרתא:
וברבריא דעמרין הוו בה רחמא סגיאא חויו לותן ואוחדו נורא וקראון לכלן דנשחן מטל מטרא סגיאא וקורשא דאית הוא:
ופולוס שקל סוגאא דחבובא וסם על נורא ונפקת מנהון אכדנא מן רתחא דנורא ונכתת באידה:
וכד חזאוה ברבריא דתליא באידה אמרין הוו כבר הנא גברא קטולא הו דכד אשתוזב מן ימא כאנותא לא שבקתה דנחא:
הו דין פולוס אניף אידה ושדה לאכדנא בנורא ומדם דסנא לא הויהי:
סברין הוו דין ברבריא דבר שעתה מתמסא ונפל כד מית על ארעא וכד עדנא סגיאא סכיו וחזו דמדם דסנא לא הויהי שחלפו מליהון ואמרו דאלהא הו:
אית הוא דין קוריא בה בהו אתרא לגברא חד דשמה הוא פופליוס דהו הוא רשה דגזרתא וקבלן בביתה תלתא יומין חדיאית:
אבוהי דין דפופליוס באשתא ובכאב מעיא כריה הוא ועל לותה פולוס וצלי וסם עלוהי אידה ואחלמה:
וכד הות הדא אף שרכא אילין דאית הוו בה בגזרתא כריהא קרבין הוו לותה ומתאסין הוו:
ואיקרא רורבא יקרון וכד נפקין הוין מן תמן זודון:
נפקן דין בתר ירחא תלתא ורדין באלפא אלכסנדריתא דאסתית הות בה בגזרתא ואית הות עליה אתא דתאמא:
ואתין לסרקוסא מדינתא וקוין תמן יומתא תלתא:
ומן תמן אתכרכן ומנען לרגיון מדינתא ובתר יומא חד נשבת לן רוחא דתימנא ולתרין יומין אתין לפוטיאלס מדינתא דאיטליא:
ואשכחן תמן אחא ובעו מנן והוין לותהון יומתא שבעא והידין אזלן לרהומא:
וכד שמעו אחא דתמן נפקו לאורען עדמא לשוקא דמתקרא אפיוס-פורוס ועדמא לתלת חנון וכד חזא אנון פולוס אודי לאלהא ואתחיל:
ועלן לרהומא ואפס קנטרונא לפולוס דנשרא איכא דצבא עם אסטרטיוטא הו דנטר הוא לה:
ומן בתר תלתא יומין שדר פולוס קרא לרשניהון דיהודיא וכד אתכנשו אמר להון גברא אחי אנא כד במדם לא קמת לוקבל עמא ונמוסא דאבהי באסורא אשתלמת מן אורשלם באידא דרהומיא:
והנון כד שאלוני צבו דנשרונני מטל דלא אשכחו בתרי רשינא מדם דשוא למותא:
וכד קימין הוו לוקבלי יהודיא אתאלצת דאקעא בגן קסר לא איך אית לי דאקטרג במדם לבני עמי:
מטל הנא בעית מנכון דתאתון ואחזיכון ואשתעא לכון הלין מטל סברא גיר דאיסריל אסיר אנא בששלתא הדא:
אמרין לה הנון חנן אגרתא עליך לא קבלן מן יהוד ולא אנש מן אחא דאתו מן אורשלם אמרו לן מדם דביש עליך:
צבינן דין דנשמע מנך מדם דמתרעא אנת מטל דיולפנא הנא ידעינן דעל אנש לא מקבל:
ואקימו לה יומא וכנשו ואתו לותה סגיאא כר דשרא הוא וגלא להון על מלכותא דאלהא כד מסהד ומפיס להון על ישוע מן נמוסא דמושא ומן נביא מן צפרא ועדמא לרמשא:
ואנשין מנהון מתטפיסין הוו למלוהי ואחרנא לא מתטפיסין הוו:
ואשתריו מן לותה כד לא שלמין לחדדא ואמר להון הו פולוס מלתא הדא שפיר מלל רוחא דקודשא בפום אשעיא נביא לוקבל אבהתכון:
כד אמר דזל לות עמא הנא ואמר להון דשמעא תשמעון ולא תסתכלון ותחזון ולא תבחרון:
אתעבי לה גיר לבה דעמא הנא ומשמעתהון אוקרו ועיניהון עמצו דלא נחזון בעיניהון ונשמעון באדניהון ונסתכלון בלבהון ונתובון לותי ואשבוק להון:
תתידע לכון הכיל הדא דלעממא הו אשתדר הנא פורקנא דאלהא הנון גיר אף שמעין לה:
וכד הלין אמר נפקו יהודיא וסגי דרשין הוו בינתהון:
ואגר לה פולוס מן דילה ביתא והוא בה תרתין שנין ומקבל הוא תמן לכלהון אילין דאתין הוו לותה:
ומכרז הוא על מלכותה דאלהא ומלף הוא עין בגלא על מרן ישוע משיחא דלא כלין:
פולוס עבדא דישוע משיחא קריא ושליחא דאתפרש לאונגליון דאלהא:
דמן קדים מלך ביד נביוהי בכתבא קדישא:
על ברה הו דאתילד בבסר מן זרעא דבית דויד:
ואתידע ברא דאלהא בחיל וברוח קדוש דקם מן בית מיתא ישוע משיחא מרן:
דבה נסבן טיבותא ושליחותא בכלהון עממא איך דנשתמעון להימנותא דשמה:
דאף אנתון מנהון אנתון קריא בישוע משיחא:
לכלהון דברהומי חביבוהי דאלהא קריא וקדישא שלמא וטיבותא עמכון מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
לוקדם מודא אנא לאלהי בישוע משיחא על כלכון דהימנותכון אשתמעת בכלה עלמא:
סהד הו לי גיר אלהא דלה משמש אנא ברוח באונגליון דברה דדלא שלוא בכלזבן מתדכר אנא לכון בצלותי:
ומתחנן אנא דאן מן כדו תתפתח לי אורחא בצבינה דאלהא דאתא לותכון:
מטל דטב סוא אנא דאחזכון ואתל לכון מוהבתא דרוח דבה תשתררון:
ואכחדא נתביא בהימנותא דילכון ודילי:
צבא אנא דין אחי דתדעון דזבנין סגיאן צבית דאתא לותכון ואתכלית עדמא להשא דאף בכון נהוא לי אדשא איך דבשרכא דעממא:
יוניא וברבריא חכימא וסכלא דלכלנש חיב אנא דאכרז:
והכנא מתחפט אנא דאף לכון דברהומי אסבר:
לא גיר בהת אנא בה באונגליון מטל דחילא הו דאלהא לחיא דכל דמהימנין בה אן מן יהודיא לוקדם ואן מן ארמיא:
כאנותה גיר דאלהא בה מתגליא מן הימנותא להימנותא איך דכתיב דכאנא מן הימנותא נחא:
מתגלא הו גיר רוגזה דאלהא מן שמיא על כלה עולהון ורושעהון דבנינשא הנון דקושתא בעולא אחידין:
מטל דידיעותה דאלהא גליא הי בהון אלהא גיר גלה בהון:
כסיתה גיר דאלהא מן תרמיתה דעלמא לבריתה בסוכלא מתחזין וחילה ואלהותה דלעלם דנהוון דלא מפק ברוח:
מטל דידעו לאלהא ולא איך דלאלהא שבחוהי ואודיו לה אלא אסתרקו במחשבתהון ואתחשך לבהון דלא מסתכל:
וכד סברין בנפשהון דחכימין אנון שטו להון:
וחלפו תשבוחתה דאלהא דלא מתחבל בדמותא דצלמא דברנשא דמתחבל ובדמותא דפרחתא ודארבעת רגליה ודרחשא דארעא:
מטל הנא אשלם אנון אלהא לרגיגתא טמאתא דלבהון דנצערון פגריהון בהון:
וחלפו שררה דאלהא בכדבותא ודחלו ושמשו לבריתא טב מן דלברויהין דלה תשבחן ובורכן לעלם עלמין אמין:
מטל הנא אשלם אנון אלהא לכאבא דצערא נקבתהון גיר חלף חשחתא דכינהין ובמדם דלא מכן אתחשח:
ותוב אף דכריהון הכנא שבקו חשחתא דכינא דנקבתא ואשתרחו ברגתא חד על חד ודכרא על דכרא בהתתא עבדו ופורענא דזדק הוא לטעיותהון בקנומהון קבלוהי:
ואיך דלא דנו בנפשהון דנדעון לאלהא אשלם אנון אלהא למדעא דסריקותא דנהוון עבדין מדם דלא ולא:
כד מלין כל עולותא וזניותא ומרירותא ובישותא ועלובותא וחסמא וקטלא וחרינא ונכלא ומחשבתא בישתא:
ורטנא ומאכלקרצא וסניאין לאלהא מצערנא חתירא שבהרנא משכחי בישתא חסירי רעינא דלאבהיהון לא מתטפיסין:
ודקימא לית להון ולא חובא ולא שינא ולא רחמא אית בהון:
אילין דכד ידעין דינה דאלהא דלאילין דאיך הלין סערין למותא מחיב לא הוא בלחוד עבדין להין אלא אף משתותפין לאילין דהלין עבדין:
מטל הנא לית לך מפק ברוחא או ברנשא דאן חברה בהו גיר דדאן אנת חברך נפשך הו מחיב אנת אף אנת גיר דדאן אנת בהין הו מתהפך אנת:
וידעינן דאיתוהי דינה דאלהא בקושתא על אילין דבהלין מתהפכין:
מנא דין מתחשב אנת או ברנשא דדאן אנת לאילין דבהלין מתהפכין כד אף אנת בהין מתהפך אנת דאנת תערוק מן דינה דאלהא:
או על עותרא דבסימותה ועל מגרת רוחה ועל אתרא דיהב לך ממרח אנת ולא ידע אנת דבסימותה דאלהא לתיבותא הו מיתיא לך:
אלא מטל קשיות לבך דלא תאב סאם אנת לך סימתא דרוגזא ליומא דרוגזא ולגלינא דדינא כאנא דאלהא:
הו דפרע לכלנש איך עבדוהי:
לאילין דבמסיברנותא דעבדא טבא תשבוחתא ואיקרא ולא מתחבלנותא בעין יהב להון חיא דלעלם:
אילין דין דעצין ולא מתטפיסין לשררא אלא לעולא מתטפיסין נפרוע אנון רוגזא וחמתא:
ואולצנא וטורפא לכל ברנש דפלח בישתא ליהודיא לוקדם ולארמיא:
תשבוחתא דין ואיקרא ושלמא לכל דפלח טבתא ליהודיא לוקדם ולארמיא:
לא גיר אית מסב באפא לות אלהא:
אילין גיר דדלא נמוסא חטו אף דלא נמוסא נאבדון ואילין דבנמוסא חטו מן נמוסא נתדינון:
לא הוא גיר שמועוהי דנמוסא כאנין קדם אלהא אלא עבודוהי דנמוסא מזדדקין:
אן גיר עממא דנמוסא לית להון מן כינהון נעבדון דנמוסא הנון דכד נמוסא לית הוא להון לנפשהון הוו נמוסא:
והנון מחוין עבדה דנמוסא כד כתיב על לבהון ומסהדא עליהון תארתהון כד מחשבתהון מכונן או נפקן רוחא לחדדא:
ביומא דדאן אלהא כסיתא דבנינשא איך אונגליון דילי ביד ישוע משיחא:
אן אנת דין דיהודיא מתקרא אנת ומתתניח אנת על נמוסא ומשתבהר אנת באלהא:
דידע אנת צבינה ופרש אנת וליתא דיליף אנת מן נמוסא:
ואתתכלת על נפשך דמדברנא אנת דעוירא ונוהרא דאילין דאיתיהון בחשוכא:
ורדויא דחסירי רעינא ומלפנא דטליא ואית לך דומיא דידעתא ודשררא בנמוסא:
אנת הכיל דמלף אנת לאחרנא לנפשך לא מלף אנת ודמכרז אנת דלא נגנבון אנת גנב אנת:
ודאמר אנת דלא נגורון אנת גאר אנת ואנת דשאט אנת פתכרא מחלץ אנת בית מקדשא:
ואנת דמשתבהר אנת בנמוסא בהו דעבר אנת על נמוסא לאלהא הו מצער אנת:
שמה גיר דאלהא מטלתכון הו מתגדף בית עממא איך דכתיב:
גזורתא גיר מהניא אן נמוסא תגמור אן תעבר לך דין מן נמוסא גזורתך הות לה עורלותא:
אן הו דין דעורלותא תטר פוקדנה דנמוסא לא הא עורלותא מתחשבא לה גזורתא:
ותדון עורלותא דמן כינה גמרא נמוסא לך דבכתבא ובגזורתא עבר אנת על נמוסא:
לא הוא גיר מן דבגליא הו הו יהודיא אפלא אידא דמתחזיא בבסרא גזורתא:
אלא הו הו יהודיא אינא דבכסיא הו וגזורתא אידא דדלבא הי ברוח ולא בכתבא אידא דתשבוחתה לא הות מן בני אנשא אלא מן אלהא:
מנא הי הכיל יתירותה דיהודיא או מנא יותרנה דגזורתא:
סגי בכל מדם לוקדם דאתהימן מלוהי דאלהא:
אן מנהון גיר לא הימנו דלמא בדלא הימנו הימנותה דאלהא בטלו:
חס איתוהי גיר אלהא שרירא וכל ברנש דגל איכנא דכתיב דתהוא כאין במליך ותזכא כד דינין לך:
אן דין עולן כאנותה דאלהא מקים מנא נאמר למא עול הו אלהא דמיתא רוגזה איך ברנשא הו ממלל אנא:
חס ואן לא איכנא נדון אלהא לעלמא:
אן גיר שררה דאלהא אתיתר בדגלותי לתשבוחתה דילה למנא הכיל אנא איך חטיא מתתדין אנא:
או דלמא איך דמגדפין עלין ואמרין דאמרינן דנעבד בישתא דנאתין טבתא הנון דדינהון נטיר הו לכאנותא:
מנא הכיל אחידינן יתירא דקדמן פסקן על יהודיא ועל ארמיא דתחית חטיתא אנון כלהון:
איך דכתיב דלית כאנא אפלא חד:
ולא דמסתכל ולא דבעא לאלהא:
כלהון סטו אכחדא ואסתליו ולית דעבד טבתא אפלא חד:
קברא פתיחא גגרתהון ולשניהון נכולתנין וחמתא דאספס תחית ספותהון:
פומהון מלא לוטתא ומרתא:
ורגליהון קלילן למאשד דמא:
שחקא ודוונא באורחתהון:
ואורחא דשלמא לא ידעו:
ודחלתה דאלהא לית קדם עיניהון:
ידעינן דין דמדם דאמר נמוסא לאילין דבנמוסא אנון אמר דכל פום נסתכר ועלמא כלה נתחיב לאלהא:
מטל דמן עבדוהי דנמוסא לא מזדדק כל בסר קדמוהי מן נמוסא גיר אתידעת חטיתא:
השא דין דלא נמוסא כאנותה דאלהא אתגלית ומסהד עליה הו נמוסא ונביא:
כאנותה דין דאלהא ביד הימנותא הי דישוע משיחא לכלנש אף על כלנש דמהימן בה לית גיר פורשנא:
מטל דכלהון חטו וחסירין מן תשבוחתה דאלהא:
ומזדדקין בטיבותא מגן ובפורקנא דאיתוהי בישוע משיחא:
הנא דקדם סמה אלהא חוסיא בהימנותא דדמה מטל חטהין דמן קדים חטין:
באתרא דיהב לן אלהא במגרת רוחה לתחויתא דכאנותה דבזבנא הנא דהו נהוא כאנא ונזדק בכאנותא למן דבהימנותא הו דמרן ישוע משיחא:
איכו הכיל שובהרא אתבטל לה באינא נמוסא דעבדא לא אלא בנמוסא דהימנותא:
מתרעינן הכיל דבהימנותא הו מזדדק ברנשא ולא בעבדא דנמוסא:
למא גיר אלהא דיהודיא הו בלחוד ודעממא לא אין אף דעממא:
מטל דחד הו אלהא דמזדק גזורתא בהימנותא אף עורלותא בה בהימנותא:
למא הכיל נמוסא הו מבטלינן בהימנותא חס אלא נמוסא הו מקימינן:
מנא הכיל אמרינן על אברהם רשא דאבהתא דאשכח בבסר:
אלו גיר אברהם מן עבדא אזדדק הוא אית הוא לה שובהרא אלא לא לות אלהא:
מנא גיר אמר כתבא דהימן אברהם לאלהא ואתחשבת לה לזדיקו:
למן דפלח דין לא מתחשב לה אגרה איך דבטיבו אלא איך מן דמתתחיב לה:
להו דין דלא פלח אלא הימן בלחוד במן דמזדק לחטיא מתחשבא לה הימנותה לכאנו:
איכנא דאף דויד אמר על טובה דגברא אינא דאלהא חשב לה זדיקותא דלא עבדא כד אמר:
דטוביהון לאילין דאשתבק להון עולהון ואתכסיו חטהיהון:
וטובוהי לגברא דלא נחשוב לה אלהא חטיתה:
הנא הכיל טובא על גזורתא הו או על עורלותא אמרינן גיר דאתחשבת לאברהם הימנותה לכאנו:
איכנא הכיל אתחשבת לה בגזורתא או בעורלותא לא הוא בגזורתא אלא בעורלותא:
אתא הו גיר שקלה לגזורתא וחתמא דכאנותא דהימנותה דבעורלותא דנהוא אבא לכלהון אילין דמהימנין מן עורלותא דתתחשב אף להון לכאנו:
ואבא לגזורתא לא הוא לאילין דמן גזורתא אנון בלחוד אלא אף לאילין דשלמין לעקבתא דהימנותא דעורלותא דאבון אברהם:
לא הוא גיר בנמוסא הוא מולכנא לאברהם ולזרעה דנהוא ירתא לעלמא אלא בכאנותא דהימנותה:
אלו גיר הלין דמן נמוסא הוו ירתא סריקא הות הימנותא ומבטל הוא מולכנא:
נמוסא גיר מעבדנא הו דרוגזא כר דלית גיר נמוסא אפלא עבר נמוסא:
מטל הנא בהימנותא דבטיבותא נזדדק ונהוא שריר מולכנא לכלה זרעה לא לאינא דמן נמוסא הו בלחוד אלא אף לאינא דמן הימנותא הו דאברהם דאיתוהי אבא דכלן:
איכנא דכתיב דסמתך אבא לסוגאא דעממא קדם אלהא הו דהימנת בה דמחא מיתא וקרא לאילין דלא איתיהון איך איתיהון:
ודלא סברא לסברא הימן דנהוא אבא לסוגאא דעממא איך דכתיב דהכנא נהוא זרעך:
ולא אתכרה בהימנותה כד מתבקא בפגרה מיתא דהוא בר מאא שנין ובמרבעא מיתא דסרא:
ובמולכנא דאלהא לא אתפלג איך חסיר הימנותא אלא אתחיל בהימנותא ויהב תשבוחתא לאלהא:
ואשר דמדם דמלך לה אלהא משכח למגמר:
מטל הנא אתחשבת לה לכאנו:
ולא הוא מטלתה בלחוד אתכתבת הדא דאתחשבת הימנותה לכאנו:
אלא אף מטלתן דאפלן עתיד הו דנחשוב אילין דהימנן במן דאקים למרן ישוע משיחא מן בית מיתא:
דהו אשתלם מטל חטהין וקם מטל דנזדקן:
מטל דאזדדקן הכיל בהימנותא נהוא לן שלמא לות אלהא במרן ישוע משיחא:
דבה אתקרבן בהימנותא לטיבותא הדא דבה קימינן ומשתבהרינן בסברא דתשבוחתה דאלהא:
ולא הכנא בלחוד אלא אף באולצנין משתבהרינן דידעינן דאולצנא מסיברנותא גמר בן:
ומסיברנותא בוקיא ובוקיא סברא:
סברא דין לא מבהת מטל דחובה דאלהא משפע על לבותן ברוחא דקודשא דאתיהבת לן:
אן דין משיחא מטל כריהותן בזבנא הנא חלף רשיעא מית:
למחסן גיר אנש חלף רשיעא מאת חלף טבא גיר טך ממרח אנש לממת:
הרכא מחוא אלהא חובה דלותן דאן כד חטיא איתין הוין משיחא חלפין מית:
כמא הכיל יתיראית נזדדק השא בדמה ובה נתפצא מן רוגזא:
אן גיר כד איתין בעלדבבא אתרעי עמן אלהא במותא דברה כמא הכיל יתיראית בתרעותה נחא בחיוהי:
ולא הכנא בלחוד אלא אף נשתבהר באלהא ביד מרן ישוע משיחא דבה הו השא קבלן תרעותא:
איכנא גיר דביד חד ברנשא עלת חטיתא לעלמא וביד חטיתא מותא והכנא בכלהון בני אנשא עבר מותא בהי דכלהון חטו:
עדמא גיר לנמוסא חטיתא כד איתיה הות בעלמא לא חשיבא הות חטיתא מטל דלית הוא נמוסא:
אלא אמלך מותא מן אדם ועדמא למושא אף על אילין דלא חטו בדמותא דעבר נמוסה דאדם הו דאיתוהי דמותא דהו דעתיד:
אלא לא הוא איך שורעתא הכנא מוהבתא אן גיר מטל שורעתה דחד סגיאא מיתו כמא הכיל יתיראית טיבותה דאלהא ומוהבתה מטל חד ברנשא ישוע משיחא בסגיאא תתיתר:
ולא איך סכלותא דחד הכנא מוהבתא דינא גיר דהוא מן חד לחויבא הוא מוהבתא דין מן חטהא סגיאא הות לכאנו:
אן גיר מטל סכלותא דחד אמלך מותא יתיראית אילין דנסבו סוגאא דטיבותא ודמוהבתא ודכאנותא בחיא נמלכון ביד חד ישוע משיחא:
אכזנא הכיל דמטל סכלותא דחד הוא חויבא לכלהון בנינשא הכנא מטל כאנותא דחד תהוא זכותא לחיא לכלהון בנינשא:
איכנא גיר דמטל לא משתמענותה דחד ברנשא חטיא סגיאא הוו הכנא אף מטל משתמענותה דחד סגיאא כאנא הוין:
מעלנא דין דהוא לנמוסא דתסגא חטיתא וכר דסגית חטיתא תמן אתיתרת טיבותא:
דאיך דאמלכת חטיתא במותא הכנא תמלך טיבותא בכאנותא לחיא דלעלם ביד מרן ישוע משיחא:
מנא הכיל נאמר נקוא בה בחטיתא דטיבותא תתיתר:
חס אילין גיר דמיתן לחטיתא איכנא נחא בה תוב:
או לא ידעין אנתון דאילין דעמדן בישוע משיחא במותה הו עמדן:
אתקברן עמה במעמודיתא למותא דאיכנא דקם ישוע משיחא מן בית מיתא בתשבוחתא דאבוהי הכנא אף חנן בחיא חדתא נהלך:
אן גיר אכחד אתנצבן עמה בדמותא דמותה הכנא אף בקימתה נהוא:
ידעינן גיר דברנשן עתיקא אזדקף עמה דנתבטל פגרא דחטיתא דתוב לא נשמש לחטיתא:
אינא דמית גיר אתחרר לה מן חטיתא:
אן הכיל מיתן עם משיחא נהימן דעמה עם משיחא נחא:
ידעינן גיר דמשיחא קם מן בית מיתא ותוב לא מאת ומותא לא משתלט בה:
דמית גיר לחטיתא הו מית חדא זבן ודחי חי הו לאלהא:
הכנא אף אנתון חשובו נפשכון דמיתא אנתון לחטיתא וחיא אנתון לאלהא במרן ישוע משיחא:
לא הכיל תמלך חטיתא בפגרכון מיתא איך דתשתמעון לרגיגתה:
ואף לא תטיבון הדמיכון זינא דעולא לחטיתא אלא טיבו נפשכון לאלהא איך אנשא דמן מיתא חייתון והדמיכון זינא נהוון לכאנותה דאלהא:
וחטיתא לא משתלטא עליכון לא גיר איתיכון תחית נמוסא אלא תחית טיבותא:
מנא הכיל נחטא דלא הוין תחית נמוסא אלא תחית טיבותא חס:
לא ידעין אנתון דלמן דמטיבין אנתון נפשכון דתשתמעון לה לעבדותא דילה אנתון עבדא דהו דמשתמעין אנתון לה אן לחטיתא ואן למשמע אדנא דכאנותא:
טיבו דין לאלהא דעבדא הויתון דחטיתא ואשתמעתון מן לבא לדמותא דיולפנא דאשתלמתון לה:
וכד אתחררתון מן חטיתא אשתעבדתון לכאנותא:
איך דבית בנינשא אמר אנא מטל כריהותא דבסרכון דאיכנא דטיבתון הדמיכון לעבדותא דטנפותא ודעולא הכנא אף השא טיבו הדמיכון לעבדותא דכאנותא ודקדישותא:
כד עבדא הויתון גיר דחטיתא מחררא הויתון לכאנותא:
ומנא אדשא אית הוא לכון הידין אינא דיומנא בהתין אנתון בה חרתה גיר איתיה מותא:
והשא דאתחררתון מן חטיתא והויתון עבדא לאלהא אית לכון פארא קדישא דחרתהון חיא דלעלם:
תאגורתא דין דחטיתא מותא הו ומוהבתה דאלהא חיא דלעלם במרן ישוע משיחא:
או לא ידעין אנתון אחי לידעי נמוסא גיר ממלל אנא דנמוסא שליט הו על גברא כמא דחי:
איך אנתתא דאסירא הי בבעלה כמא דחי בנמוסא אן דין מית בעלה אתחררת מן נמוסא דבעלה:
אן דין כד חי בעלה תקף לגבר אחרין הות לה גירתא אן דין נמות בעלה אתחררת מן נמוסא ולא איתיה גירתא אן תהוא לגברא אחרנא:
והשא אחי אף אנתון מיתתון לנמוסא בפגרה דמשיחא דתהוון לאחרין אינא דקם מן בית מיתא דתתלון פארא לאלהא:
כד בבסרא הוין גיר כאבא דחטהא דבנמוסא מתחפטין הוו בהדמין דפארא נתל למותא:
השא דין אתבטלן מן נמוסא ומיתן להו דאחיד הוא לן דנשמש מכיל בחדתותא דרוחא ולא בעתיקות כתבא:
מנא הכיל אמרינן נמוסא חטיתא הו חס אלא לחטיתא לא ילפת אלא ביד נמוסא לא גיר רגתא ידע הוית אלו לא נמוסא דאמר דלא תרג:
ובהנא פוקדנא אשכחת לה חטיתא עלתא וגמרת בי כל רגא בלעד נמוסא גיר חטיתא מיתא הות:
אנא דין חי הוית דלא נמוסא מן קדים כד אתא דין פוקדנא חטיתא חית ואנא מיתת:
ואשתכח לי פוקדנא הו דחיא למותא:
חטיתא גיר בעלתא דאשכחת לה ביד פוקדנא אטעיתני ובה קטלתני:
נמוסא מדין קדיש הו ופוקדנא קדיש הו וכאין וטב:
טבתא הכיל לי למותא הו הות חס אלא חטיתא דתתחזא דחטיתא הי דבטבתא גמרת בי מותא דיתיראית תתחיב חטיתא בפוקדנא:
ידעינן גיר דנמוסא דרוח הו אנא דין דבסר אנא ומזבן אנא לחטיתא:
מדם דסער אנא גיר לא ידע אנא ולא הוא מדם דצבא אנא עבד אנא אלא מדם דסנא אנא הו הו עבד אנא:
ואן מדם דלא צבא אנא עבד אנא סהד אנא על נמוסא דשפיר הו:
השא דין לא הוא אנא סער אנא הדא אלא חטיתא דעמרא בי:
ידע אנא הו גיר דלא עמרא בי הנו דין בבסרי טבתא דאצבא גיר בטבתא פשיק לי דאסעריה דין לא משכח אנא:
לא הוא גיר לטבתא דצבא אנא דאעבד עבד אנא אלא בישתא דלא צבא אנא דאעבד לה עבד אנא:
ואן מדם דלא צבא אנא עבד אנא לא הוא אנא עבד אנא אלא חטיתא דעמרא בי:
משכח אנא הכיל לנמוסא דשלם לרעיני הו דצבא דנעבד טבתא מטל דבישתא קריבא הי לי:
חדא אנא גיר בנמוסה דאלהא בברנשא דלגו:
חזא אנא דין נמוסא אחרנא בהדמי דמקרב לוקבל נמוסא דרעיני ושבא לי לנמוסא דחטיתא דאית בהדמי:
דויא אנא ברנשא מנו נפציני מן פגרא הנא דמותא:
מודא אנא לאלהא ביד מרן ישוע משיחא השא הכיל אנא ברעיני עבדא אנא דנמוסא דאלהא בבסרי דין איתי עבדא דנמוסא דחטיתא:
מכיל לית חיבותא לאילין דלא מהלכין בבסר בישוע משיחא:
נמוסא גיר דרוחא דחיא דבישוע משיחא חררך מן נמוסא דחטיתא ודמותא:
מטל דמחיל הוא גיר נמוסא ביד כריהותה דבסרא שדר אלהא לברה בדמותא דבסרא דחטיתא מטלתה דחטיתא דנחיביה לחטיתא בבסרה:
דכאנותא דנמוסא בן תתמלא דלא הוא בבסר מהלכינן אלא ברוח:
אילין גיר דבבסר אנון דבסר הו מתרעין ואילין דדרוח אנון דרוח הו מתרעין:
תרעיתא גיר דבסרא מותא הו ותרעיתא דרוחא חיא ושלמא:
מטל דתרעיתא דבסרא בעלדבבותא הי לות אלהא לנמוסא גיר דאלהא לא משתעבדא מטל דלא משכחא:
ואילין דבבסר אנון למשפר לאלהא לא משכחין:
אנתון דין לא הויתון בבסר אלא ברוח אן שריראית רוחה דאלהא עמרא בכון אן דין אנש לית בה רוחה דמשיחא הנא לא הוא דילה:
ואן דין משיחא בכון פגרא מית הו מטל חטיתא רוחא דין חיא הי מטל כאנותא:
ואן רוחה דהו מן דאקים למרן ישוע משיחא מן בית מיתא עמרא בכון הו מן דאקימה לישוע משיחא מן בית מיתא אף לפגריכון מיתא נחא מטל רוחה דעמרא בכון:
השא אחי חיבינן לו לבסרא דבבסר נהלך:
אן גיר בבסר חאין אנתון עתידין אנתון הו לממת ואן ברוח הופכי פגרא ממיתין אנתון חאין אנתון:
אילין גיר דברוחא דאלהא מתדברין הלין בניא אנון דאלהא:
לא גיר נסבתון רוחא דעבדותא תוב לדחלתא אלא נסבתון רוחא דסימת בניא דבה קרינן אבא אבון:
והי רוחא מסהדא לרוחן דאיתין בניא דאלהא:
ואן בניא אף ירתא ירתא דאלהא ובני ירתותה דישוע משיחא דאן נחש עמה אף עמה נשתבח:
מתרעא אנא גיר דלא שוין חשוהי דזבנא הנא לתשבוחתא אידא דעתידא דתתגלא בן:
כלה גיר בריתא מסברא ומסכיא לגלינא דבנוהי דאלהא:
בריתא גיר אשתעבדת לסריקותא לא בצבינה אלא מטל מן דשעבדה על סברא:
דאף הי בריתא תתחרר מן עבדותא דחבלא בחרורא דתשבוחתא דבניא דאלהא:
ידעינן גיר דכלהין בריתא מתתנחן ומחבלן עדמא ליומנא:
ולא בלחוד הנין אלא אף חנן דאית בן רשיתא דרוחא מתתנחינן בנפשן ומסכינן לסימת בניא ולפורקנא דפגרין:
מטל דבסברא הו חיין סברא דין דמתחזא לא הוא סברא אן גיר חזינן לה מנא מסכינן לה:
אן דין למדם דלא מתחזא מסברינן במסיברנותא מקוינן:
הכנא אף הי רוחא מעדרא לכריהותן מנא גיר נצלא איך מא דולא לא ידעינן אלא הי רוחא מצליא חלפין בתנחתא דלא מתמללן:
דמאש דין לבותא הו ידע מנא הי תרעיתא דרוחא דאיך צבינה הו דאלהא מצליא חלף קדישא:
ידעינן דין דאילין דמחבין לאלהא בכל מדם מעדר להון לטבתא לאילין דקדם סם דנהוון קריא:
ומן לוקדם ידע אנון ורשם אנון בדמותא דצורתא דברה דהו נהוא בוכרא דאחא סגיאא:
לאילין דין דקדם רשם להון קרא ולאילין דקרא להון זדק ולאילין דזדק להון שבח:
מנא הכיל נאמר על הלין אן אלהא חלפין מנו דלקובלן:
ואן על ברה לא חס אלא חלף כלן אשלמה איכנא לא כל מדם עמה נתל לן:
מנו נקבול על גביא דאלהא אלהא מזדק:
מנו מחיב משיחא מית וקם ואיתוהי על ימינא דאלהא ובעא חלפין:
מנו נפרשני מן חובה דמשיחא אולצנא או חבושיא או רדופיא או כפנא או ערטליותא או קנדינוס או סיפא:
איך דכתיב דמטלתך כליום מיתינן ואתחשבן איך אמרא לנכסתא:
אלא בהלין כלהין זכיינן ביד מן דאחבן:
מפס אנא גיר דלא מותא ולא חיא ולא מלאכא ולא שולטנא ולא חילא ולא דקימן ולא דעתידן:
ולא רומא ולא עומקא אפלא בריתא אחרתא תשכח תפרשני מן חובה דאלהא דבמרן ישוע משיחא:
קושתא אמר אנא במשיחא ולא מדגל אנא ורעיני מסהד עלי ברוחא דקודשא:
דכריותא הי לי רבתא וכאבא דמן לבי לא שלא:
מצלא הוית גיר דאנא קנומי חרמא אהוא מן משיחא חלף אחי ואחיני דבבסר:
דאיתיהון בני איסריל דדילהון הות סימת בניא ותשבוחתא וקימא ונמוסא ותשמשתא דבה ומולכנא:
ואבהתא ומנהון אתחזי משיחא בבסר דאיתוהי אלהא דעל כל דלה תשבחן ובורכן לעלם עלמין אמין:
לא הוא דין מפל נפלת מלתה דאלהא לא הוא גיר כלהון דמן איסריל איתיהון איסריל:
אפלא מטל דמן זרעה אנון דאברהם כלהון בניא מטל דאתאמר דבאיסחק נתקרא לך זרעא:
הנו דין לא הוא בניא דבסרא איתיהון בניא דאלהא אלא בניא דמולכנא מתחשבין לזרעא:
דמולכנא גיר איתיה מלתא הדא דבזבנא הנא אתא ונהוא ברא לסרא:
ולו הדא בלחוד אלא אף רפקא כד עם חד אבון איסחק אית הוא לה שותפותא:
עדלא נתילדון בניה ולא נסערון טבתא או בישתא קדמת אתידעת גביותה דאלהא דהי תקוא לא בעבדא אלא ביד מן דקרא:
אתאמר גיר דקשישא נהוא עבדא לזעורא:
איך דכתיב דליעקוב רחמת ולעסו סנית:
מנא הכיל נאמר דלמא עולא אית לות אלהא חס:
הא אף למושא אמר ארחם על אינא דמרחם אנא ואחון לאינא דחאן אנא:
לא הכיל באידי מן דצבא ולא באידי מן דרהט אלא באידי אלהא מרחמנא:
אמר גיר בכתבא לפרעון דלה להדא אקימתך דאחוא בך חילי ודנתכרז שמי בארעא כלה:
מדין על מן דצבא הו מרחם ועל מן דצבא מקשא:
וכבר תאמר דלמנא רשא מנו גיר דנקום לוקבל צבינה:
אנת הכיל מן אנת או ברנשא דפתגמא לאלהא יהב אנת דלמא אמרא גבילתא למן דגבלה דלמנא הכנא גבלתני:
או לא שליט פחרא על טינה דמנה מן גבילתא נעבד מאנא חד לאיקרא וחד לצערא:
אן דין צבא אלהא דנחוא רוגזה ונודע חילה איתי בסוגאא דמגרת רוחה רוגזא על מאנא דרוגזא דגמירין לאבדנא:
ואשפע רחמוהי על מאנא דרחמא דמטיבין הוו לאלהא לתשבוחתא:
דאיתין חנן קריא לא הוא בלחוד מן יהודיא אלא אף מן עממא:
איכנא דאף בהושע אמר דאקרא לאילין דלא הוו עמי עמא דילי וללא אתרחמת אתרחמת:
נהוא גיר בדוכתא כר דמתקרין הוו לא עמי תמן נתקרון בניא לאלהא חיא:
אשעיא דין אכרז על בני איסריל דאן נהוא מנינא דבני איסריל איך חלא דבימא שרכנא דמנהון נחא:
מלתא גרם ופסק ונעבדיה מריא על ארעא:
ואיך מדם דקדם אמר הו אשעיא דאלו לא מריא צבאות אותר לן סרידא איך סדום הוין הוין ולעמורא מתדמין הוין:
מנא הכיל נאמר דעממא דלא רהטין הוו בתר כאנותא אדרכו כאנותא כאנותא דין אידא דמן הימנותא הי:
איסריל דין דרהט הוא בתר נמוסא דכאנותא לנמוסא דכאנותא לא אדרך:
מטל מנא מטל דלא הוא מן הימנותא אלא מן עבדוהי דנמוסא אתתקלו גיר בכאפא דתוקלתא:
איך דכתיב דהא סאם אנא בצהיון כאפא דתוקלתא וכאפא דמכשולא ומן דבה נהימן לא נבהת:
אחי צבינא דלבי ובעותי דלות אלהא חלפיהון דנחון:
מסהד אנא גיר עליהון דטננא דאלהא אית בהון אלא לו בידעתא:
כאנותה גיר דאלהא לא ידעו אלא בעו דכאנותא דנפשהון נקימון ומטל הנא לכאנותה דאלהא לא אשתעבדו:
סכה גיר דנמוסא משיחא הו לכאנותא לכל דמהימן:
מושא גיר הכנא כתב כאנותא דבנמוסא דמן דנעבד הלין נחא בהין:
כאנותא דין דבהימנותא הכנא אמרא דלא תאמר בלבך דמנו סלק לשמיא ואחת למשיחא:
ומנו נחת לתהומא דשיול ואסק למשיחא מן בית מיתא:
אלא מנא אמר קריב הו לך פתגמא לפומך וללבך הדא הי מלתא דהימנותא דמכרזינן:
ואן תודא בפומך במרן ישוע ותהימן בלבך דאלהא אקימה מן בית מיתא תחא:
לבא גיר דמהימן בה מזדדק ופומא דמודא בה חיא:
אמר גיר כתבא דכל דמהימן בה לא נבהת:
ובהדא לא פרש לא ליהודיא ולא לארמיא חד הו גיר מריא דכלהון דעתיר בכל דקרא לה:
כל גיר דנקרא שמה דמריא נחא:
איכנא הכיל נקרון לאינא דלא הימנו בה או איכנא נהימנון להו דלא שמעוהי או איכנא נשמעון דלא מכרזנא:
או איכנא נכרזון אן לא נשתלחון איך דכתיב דמא יאין רגליהון דמסברי שלמא ודמסברי טבתא:
אלא לא הוא כלהון אשתמעו לסברתא דאונגליון אשעיא גיר אמר מרי מנו הימן לברת קלן:
מכיל הימנותא מן משמע אדנא הי ומשמע אדנא מן מלתא דאלהא:
אלא אמר אנא דלמא לא שמעו והא בכלה ארעא נפקת ברת קלהון ובסופיה דתביל מליהון:
אלא אמר אנא דלמא לא ידע איסריל קדמיא מושא הכנא אמר אטנכון בעם דלא עם ובעמא דלא מתטפיס ארגזכון:
אשעיא דין אמרח ואמר דאתחזית לאילין דלא בעאוני ואשתכחת לאילין דעלי לא שאלו:
לאיסריל דין אמר דפשטת אידי יומא כלה לות עמא דמתחרא ולא מתטפיס:
אלא אמר אנא דלמא דחקה אלהא לעמה חס אף אנא גיר מן איסריל אנא מן זרעה דאברהם מן שרבתא דבנימין:
לא דחק אלהא לעמה אינא דמן קדים ידיע הוא לה או לא ידעין אנתון בכתבא דאליא מנא אמר כד קבל הוא לאלהא על איסריל ואמר:
מרי לנבייך קטלו ולמדבחיך סחפו ואנא הו בלחודי אשתחרת ובעין לנפשי:
ואתאמר לה בגלינא דהא שבקת לנפשי שבעא אלפין גברין אילין דעל בורכיהון לא ברכו ולא סגדו לבעלא:
הכנא אף בהנא זבנא שרכנא הו אשתחר בגביתא דטיבותא:
אן דין בטיבותא לא הוא מן עבדא ואן לא טיבותא לא איתיה טיבותא אן דין בעבדא לא הוא מן טיבותא ואן לא עבדא לא איתוהי עבדא:
מנא הכיל הי דבעא הוא איסריל לא אשכח גביתא דין אשכחת שרכהון דין אתעורו בלבהון:
איכנא דכתיב דיהב להון אלהא רוחא מדערניתא ועינא דלא נבחרון בהין ואדנא דלא נשמעון עדמא ליומא דיומנא:
ודויד תוב אמר נהוא פתורהון קדמיהון לפחא ופורענהון לתוקלתא:
נחשכן עיניהון דלא נחזון וחצהון בכלזבן נהוא כפיף:
אמר אנא דין דלמא אתתקלו איך דנפלון חס אלא בתוקלתהון דילהון הוו חיא לעממא לטננהון:
ואן תוקלתהון הות עותרא לעלמא וחיבותהון עותרא לעממא כמא הכיל שומליהון:
לכון דין אמר אנא לעממא אנא דאיתי שליחא דעממא לתשמשתי משבח אנא:
דלמא אטן לבני בסרי ואחא אנשין מנהון:
אן גיר מסתלינותהון תרעותא לעלמא הות כמא הכיל פוניהון אלא חיא דמן בית מיתא:
ואן דין רשיתא קדישא אף גבילתא ואן עקרא קדיש הו אף סוכא:
ואן מן סוכא אתפשח ואנת דזיתא אנת דברא אתטעמת בדוכיתהין והוית שותפא לעקרה ולשומנה דזיתא:
לא תשתבהר על סוכא אן דין משתבהר אנת לא הוא אנת שקיל לה לעקרא אלא הו עקרא שקיל לך:
וכבר תאמר דסוכא דאתפשח דאנא בדוכיתהין אתטעם:
שפיר הלין מטל דלא הימן אתפשח אנת דין בהימנותא קמת לא תתרים ברעינך אלא דחל:
אן אלהא גיר על סוכא דמן כינהין לא חס דלמא אפלא עליך נחוס:
חזי הכיל בסימותה וקשיותה דאלהא על אילין דנפלו קשיותא עליך דין בסימותא אן תקוא בה בבסימותא ואן לא אף אנת תתפשח:
והנון אן לא נקוון בחסירות הימנותהון אף הנון נתטעמון משכח גיר אלהא דתוב נטעם אנון:
אן גיר אנת דמן זיתא אנת דברא הו דבכינך אתפשחת ודלא בכינך אתטעמת בזיתא טבא כמא הכיל הנון אן נתטעמון בזיתא דכינהון:
צבא אנא גיר דתדעון אחי ארזא הנא דלא תהוון חכימין ברעין נפשכון דעוירות לבא מן אתר קליל הות לאיסריל עדמא דנעול מוליא דעממא:
והידין כלה איסריל נחא איכנא דכתיב דנאתא מן צהיון פרוקא ונהפך עולא מן יעקוב:
והידין תהוא להון דיתקא הי דמן לותי מא דשבקת להון חטהיהון:
באונגליון דין בעלדבבא אנון מטלתכון ובגביותא חביבין אנון מטל אבהתא:
לא גיר הפכא אלהא במוהבתה ובקרינה:
איכנא גיר דאף אנתון לא מתטפיסין הויתון לאלהא מן קדים והשא אתחננתון מטל לא מתטפיסנותהון דהנון:
הכנא אף הלין לא אתטפיסו השא לרחמא דעליכון דאף עליהון נהוון רחמא:
חבש גיר אלהא לכלנש בלא מתטפיסנותא דעל כל אנש נרחם:
או עומקא דעותרא וחכמתא ומדעא דאלהא דאנש לא מש דינוהי ואורחתה לא מתעקבן:
מנו גיר ידע רעינה דמריא או מנו הוא לה בעל מלכא:
ומנו קדם יהב לה וכן נסב מנה:
מטל דכל מנה וכל בה וכל באידה דלה תשבחן ובורכן לעלם עלמין אמין:
בענא הכיל מנכון אחי ברחמוהי דאלהא דתקימון פגריכון דבחתא חיתא וקדישתא ומקבלתא לאלהא בתשמשתא מלילתא:
ולא תתדמון לעלמא הנא אלא אשתחלפו בחודתא דרעיניכון והויתון פרשין אינא הו צבינא דאלהא טבא ומקבלא וגמירא:
אמר אנא דין בטיבותא דאתיהבת לי לכלכון דלא תהוון מתרעין לבר מן מא דולא דתתרעון אלא תהוון מתרעין בנכפותא כלנש איך דפלג לה אלהא הימנותא במשוחתא:
איכנא גיר דבחד פגרא הדמא סגיאא אית לן וכלהון הדמא לא הוא חד סוערנא אית להון:
הכנא אף חנן דסגיאא חנן חד חנן פגר במשיחא חד חד מנן דין הדמא חנן דחדדא:
אלא אית לן מוהבתא משחלפתא איך טיבותא דאתיהבת לן אית דנביותא איך משוחתא דהימנותה:
ואית דתשמשתא אית לה בתשמשתה ואית דמלפנא הו ביולפנה:
ואית דמביאנא הו בבויאה ודיהב בפשיטותא ודקאם ברשא בחפיטותא ודמרחם בפציחותא:
ולא נהוא נכיל חובכון אלא הויתון סנין לבישתא ומתנקפין לטבתא:
הויתון רחמין לאחיכון ומחבין חד לחד הויתון מקדמין מיקרין חד לחד:
הויתון חפיטין ולא חבננין הויתון רתחין ברוח הויתון פלחין למרכון:
הויתון חדין בסברכון הויתון מסיברין אולצניכון הויתון אמינין בצלותא:
הויתון משתותפין לסניקותא דקדישא הויתון רחמין אכסניא:
ברכו לרדופיכון ברכו ולא תלוטון:
חדו עם דחדין ובכו עם דבכין:
ומדם דמתרעין אנתון על נפשכון אף על אחיכון ולא תתרעון רעינא רמא אלא קפו לאילין דמכיכין ולא הויתון חכימין ברעין נפשכון:
ולא תפרעון לאנש בישתא חלף בישתא אלא נתבטל לכון דתעבדון טבתא קדם בנינשא כלהון:
ואן משכחא איך דמן לותכון עם כלברנש שלמא עבדו:
ולא הויתון תבעין נפשכון חביבי אלא הבו אתרא לרוגזא כתיב הו גיר דאן לא תעבד דינא לנפשך אנא אעבד דינך אמר אלהא:
ואן כפן בעלדבבך אוכליהי ואן צהא אשקיהי ואן הלין תעבד לה גומרא דנורא תקבר על קרקפתה:
לא תזכיכון בישתא אלא זכאוה לבישתא בטבתא:
כל נפש לשולטנא דרבותא תשתעבד לית גיר שולטנא דלא הוא מן אלהא הו ואילין שולטנא דאיתיהון מן אלהא הו פקידין:
מן דקאם הכיל לוקבל שולטנא לוקבל פוקדנא דאלהא קאם והלין דקימין לוקבלהון דינא נסבון:
דינא גיר לא הוו דחלתא לעבדא טבא אלא לבישא צבא אנת הכיל דלא תדחל מן שולטנא עבד טבתא ותשבוחתא תהוא לך מנה:
משמשנא הו גיר דאלהא אלא לך לטבתא ואן בישתא עבד אנת דחל לא הוא גיר סריקאית אסיר לספסרא משמשנא הו גיר דאלהא ותבועא דרוגזא לאילין דעבדין בישתא:
ומטל הנא אלצא לן דנשתעבד לא מטל רוגזא בלחוד אלא אף מטל תארתן:
מטל הנא אף כסף רשא יהבין אנתון משמשנא אנון גיר דאלהא דעליהין דהלין קימין:
פרועו הכיל לכלנש איך דמתחיב לה למן דכסף רשא כסף רשא ולמן דמכסא מכסא ולמן דדחלתא דחלתא ולמן דאיקרא איקרא:
ולאנש מדם לא תחובון אלא חד לחד למחבו מן דמחב גיר חברה נמוסא מלי:
ואף הי גיר דאמר דלא תגור ולא תקטול ולא תגנוב ולא תרג ואן אית פוקדנא אחרנא בהדא מלתא משתלם דתרחם לקריבך איך נפשך:
חובא לקריבה בישתא לא סער מטל דחובא מוליה הו דנמוסא:
ואף הדא דעו דזבנא הו ושעתא הי מכיל דנתעיר מן שנתן השא הו גיר אתקרבו לן חיין יתיר מן דכד הימנן:
לליא מכיל עבר ואיממא קרב נניח מנן הכיל עבדא דחשוכא ונלבש זינה דנוהרא:
ואיך דבאיממא באסכמא נהלך לא בזמרא ולא ברויותא ולא במדמכא טנפא ולא בחסמא ובחרינא:
אלא לובשוהי למרן ישוע משיחא ולא תאצפון דבסרכון לרגיגתא:
לאינא דין דכריה בהימנותא הבו לה אידא ולא תהוון מתפלגין במחשבתכון:
אית גיר דמהימן דכלמדם נאכול ודכריה ירקא הו אכל:
הו דין דאכל להו מן דלא אכל לא נשוט והו מן דלא אכל להו מן דאכל לא נדון אלהא גיר קרבה:
אנת מן אנת דדאן אנת לעבדא דלא דילך דאן קאם למרה קאם ואן נפל למרה נפל מקם הו דין קאם מטא גיר באידי מרה דנקימיוהי:
אית דדאן יומא מן יומא ואית דדאן כלהון יומתא כלנש דין במדעא דנפשה נשתרר:
מן דמתרעא דיומא למרה מתרעא וכל דלא מתרעא דיומא למרה לא מתרעא ודאכל למרה אכל ולאלהא מודא ודלא אכל למרה לא אכל ומודא לאלהא:
לית גיר אנש מנן דלנפשה חי ולית אנש דלנפשה מאת:
מטל דאן חאינן למרן חאינן ואן מיתינן למרן הו מיתינן ואן חיינן הכיל ואן מיתינן דמרן חנן:
מטל הנא אף משיחא מית וחיא וקם דהו נהוא מריא למיתא ולחיא:
אנת דין מנא דאן אנת לאחוך או אף אנת למנא שאט אנת לאחוך כלן גיר עתידינן למקם קדם בים דמשיחא:
איך דכתיב דחי אנא אמר מריא דלי תכוף כל ברוך ולי נודא כל לשן:
מדין כל אנש מנן פתגמא חלף נפשה יהב לאלהא:
לא מכיל נדון חד לחד אלא הדא דונו יתיראית דתוקלתא לאחוך לא תסים:
ידע אנא גיר ומפס אנא במריא ישוע דמדם דמסיב מן לותה לית אלא לאינא דרנא על מדם דטמא להו הו בלחוד טמא:
אן דין מטל מאכולתא מעיק אנת לאחוך לא הוא בחובא מהלך אנת לא תובד במאכולתך להו דמטלתה מית משיחא:
ולא תתגדף טבתן:
מלכותה גיר דאלהא לא הות מאכלא ומשתיא אלא כאנותא ושלמא וחדותא ברוחא דקודשא:
מן דבהלין גיר משמש למשיחא שפר לאלהא וקדם בנינשא בקא:
השא בתר שלמא נרהט ובתר בנינא חד דחד:
ולא מטל מאכולתא נשרא עבדא דאלהא כלמדם גיר דכא הו אלא ביש הו לברנשא דבתוקלתא אכל:
שפיר הו דלא נאכול בסרא ולא נשתא חמרא ולא מדם דמתתקל בה אחון:
אנת דאית בך הימנותא בנפשך אחודיה קדם אלהא טובוהי למן דלא דן נפשה במדם דפרש:
אינא גיר דמתפלג ואכל אתחיב לה מטל דלו בהימנותא כל מדם גיר דלא הוא מן הימנותא חטיתא הו:
חיבינן הכיל חנן חילתנא דכורהנא דמחילא נשקול ולא לנפשן נשפר:
אלא אנש מנן לקריבה נשפר בטבתא איך דלבנינא:
מטל דאף משיחא לא הוא לנפשה שפר אלא איך דכתיב דחסדא דמחסדניך נפל עלי:
כל מדם גיר דמן קדים אתכתב ליולפנא הו דילן אתכתב דבמסיברנותא ובבויאא דכתבא סברא נהוא לן:
אלהא דין דמסיברנותא ודבויאא נתל לכון דשויותא תתחשבון חד על חד בישוע משיחא:
דבחד רעין ובחד פום תשבחון לאלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא:
מטל הדא הוו מקרבין וטענין לחדדא איכנא דאף משיחא קרבכון לתשבוחתה דאלהא:
אמר אנא דין דישוע משיחא שמש גזורתא חלף שררה דאלהא איכנא דנשר מולכנא דאבהתא:
ועממא נשבחון לאלהא חלף רחמא דהוו עליהון איך דכתיב דאודא לך בעממא ולשמך אזמר:
ותוב אמר אתבסמו עממא עם עמה:
ותוב אמר שבחו למריא כלכון עממא שבחיהי כלהין אמותא:
ותוב אשעיא אמר דנהוא עקרא לאישי ומן דנקום נהוא רשא לעממא ועלוהי נסברון עממא:
אלהא דין דסברא נמליכון כלה חדותא ושלמא בהימנותא דתתיתרון בסברה בחילא דרוחא דקודשא:
מפס אנא דין אף אנא עליכון אחי דאף אנתון מלין אנתון הו טבתא ומשמליתון בכלה ידעתא ומשכחין אנתון אף לאחרנא למרתיו:
קליל דין מרחאית כתבת לכון אחי איכנא דאעהדכון בטיבותא דאתיהבת לי מן אלהא:
דאהוא משמשנא לישוע משיחא בעממא ואפלוח לאונגליון דאלהא דנהוא קורבנא דעממא מקבל ומקדש ברוחא דקודשא:
אית לי הכיל שובהרא בישוע משיחא לות אלהא:
לא גיר ממרח אנא דאמר מדם דלא סער באידי משיחא למשמעא דעממא במלתא ובעבדא:
בחילא דאתותא ודתדמרתא ובחילא דרוחה דאלהא איכנא דמן אורשלם אתכרך עדמא לאלוריקון ואמלא סברתה דמשיחא:
כד מתחפט אנא אסבר לא כר דאתקרי שמה דמשיחא דלא אבנא על שתאסתא נוכריתא:
אלא איכנא דכתיב דאילין דלא אתאמר להון עלוהי נחזונה ואילין דלא שמעו נתטפיסון:
מטל הנא אתתכסת זבנין סגיאן דאתא לותכון:
השא דין מטל דדוכא לית לי בהלין אתרותא וסוא הוית מן קדם שניא סגיאתא דאתא לותכון:
מא דאזל אנא לאספניא מסבר אנא דאתא ואחזיכון ואנתון תלוונני לתמן מא דקליל מן סגי אתבסמת בחזתכון:
השא דין אזל אנא לאורשלם דאשמש לקדישא:
צבו גיר הלין דבמקדוניא ובאכאיא דשותפותא תהוא להון עם מסכנא קדישא דאית באורשלם:
צבו מטל דאף חיבין להון אן גיר בדרוח אשתותפו עמהון עממא חיבין אנון דאף בדבסר נשמשון אנון:
הדא הכיל מא דגמרת וחתמת להון אדשא הנא עבר אנא עליכון לאספניא:
ידע אנא דין דאמתי דאתא אנא לותכון במוליא הו דבורכתא דאונגליון דמשיחא אתא אנא:
בעא אנא דין מנכון אחי במרן ישוע משיחא ובחובא דרוחא דתעמלון עמי בצלותא דחלפי לות אלהא:
דאתפצא מן אילין דלא מתטפיסין דביהוד ותשמשתא דמובל אנא לקדישא דבאורשלם תתקבל שפיר:
ואתא לותכון בחדותא בצבינה דאלהא ואתתניח עמכון:
אלהא דין דשלמא נהוא עם כלכון אמין:
מגעל אנא לכון דין לפובא חתן דאיתיה משמשניתא דעדתא דקנכראוס:
דתקבלונה במרן איך דזדק לקדישא ובכל צבו דבעיא מנכון תקומון לה מטל דאף הי קיומתא הות לסגיאא אף לי:
שאלו בשלמא דפריסקלא ודאקלס פלחא דעמי בישוע משיחא:
דהנון הלין חלף נפשי צוריהון יהבו ולא הוא אנא בלחודי מודא אנא להון אלא אף כלהין עדתא דעממא:
והבו שלמא לעדתא דאית בביתהון שאלו בשלמא דאפנטוס חביבי אינא דאיתוהי רשיתא דאכאיא במשיחא:
שאלו בשלמא דמריא אידא דסגי לאית בכון:
שאלו בשלמא דאנדרוניקוס ודיוניא אחיני דהוו שביא עמי וידיעין אנון בשליחא ובמשיחא קדמי הוו:
שאלו בשלמא דאמפליוס חביבי במרן:
שאלו בשלמא דאורבנוס פלחא דעמן במשיחא ודאסטכוס חביבי:
שאלו בשלמא דאפלא גביא במרן שאלו בשלמא דבני ביתה דארסטבולוס:
שאלו בשלמא דהרודיון אחיני שאלו בשלמא דבני ביתה דנרקסוס אילין דאיתיהון במרן:
שאלו בשלמא דטרופנא ודטרופסא דלאיין במרן שאלו בשלמא דפרסס חביבתי אידא דסגי לאית במרן:
שאלו בשלמא דרופס גביא במרן ודאמה דילה ודילי:
שאלו בשלמא דאסונקרטוס ודפלגון ודהרמא ודפטרבא ודהרמא ודאחא דעמהון:
שאלו בשלמא דפיללגוס ודיוליא ודנארוס ודחתה ודאלומפא ודכלהון קדישא דעמהון:
שאלו בשלמא חד דחד בנושקתא קדישתא שאלן בשלמכון כלהין עדתה דמשיחא:
בענא דין מנכון אחי דתזדהרון מן אילין דפלגותא ומכשולא עבדין לבר מן יולפנא דאנתון ילפתון דתתרחקון לכון מנהון:
אילין גיר דהכנא אנון לא משמשין למרן ישוע משיחא אלא לכרסהון ובמלא בסימתא ובבורכתא מטעין לבותא דפשיטא:
משתמענותכון דין דילכון לכל ברנש אתידעת חדא אנא הכיל בכון וצבא אנא דתהוון חכימין לטבתא ותמימין לבישתא:
אלהא דין דשלמא נשחקיוהי בעגל לסטנא תחית רגליכון טיבותה דמרן ישוע משיחא תהוא עמכון:
שאלין בשלמכון טימתאוס פלחא דעמי ולוקיוס ואיסון וסוסיפטרוס אחיני:
שאל אנא בשלמכון אנא טרטיוס דכתבת אגרתא במרן:
שאל בשלמכון גאיוס מקבלני ודכלה עדתא שאל בשלמכון ארסטוס רביתא דמדינתא וקוארטוס אחא:
לאלהא דין הו דמשכח דנשררכון באונגליון דילי הו דאתכרז על ישוע משיחא בגלינא דארזא דמן זבני עלמא מכסי הוא:
אתגלי דין בזבנא הנא ביד כתבא דנביא ובפוקדנה דאלהא דלעלם אתידע לכלהון עממא למשמעא דהימנותא:
דהויו חכימא בלחודוהי שובחא ביד ישוע משיחא לעלמעלמין אמין:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם כלכון אמין:
פולוס קריא ושליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא וסוסתנס אחא:
לעדתא דאלהא דבקורנתוס קריא וקדישא דבישוע משיחא מקדשין ולכלהון אילין דקרין שמה דמרן ישוע משיחא בכל אתר דילהון ודילן:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מודא אנא לאלהי בכלזבן חלפיכון על טיבותא דאלהא דאתיהבת לכון בישוע משיחא:
דבכל מדם עתרתון בה בכל מלא ובכל ידעתא:
איך דסהדותה דמשיחא אשתררת בכון:
דלא אתבצרתון בחדא מן מוהבתה אלא מסכין אנתון לגלינה דמרן ישוע משיחא:
דהו נשררכון עדמא לאחריתא דדלא רשין תהוון ביומה דמרן ישוע משיחא:
מהימן הו אלהא דבאידה אתקריתון לשותפותא דברה ישוע משיחא מרן:
בעא אנא דין מנכון אחי בשמה דמרן ישוע משיחא דתהוא חדא מלתא לכלכון ולא נהוין בכון פלגותא אלא תהוון גמירין בחדא תרעיתא ובחד רעינא:
שלחו לי גיר עליכון אחי מן בית כלאא דחרינא אית בינתכון:
הדא דין אמר אנא דאית מנכון דאמר אנא דפולוס אנא ואית דאמר אנא דאפלו אנא ואית דאמר אנא דכאפא אנא ואית דאמר אנא דמשיחא אנא:
דלמא אתפלג לה משיחא או למא פולוס אזדקף על אפיכון או בשמה דפולוס עמדתון:
מודא אנא לאלהי דלאנש מנכון לא אעמדת אלא לכריספוס ולגאיוס:
דלא אנש נאמר דבשמי אעמדת:
אעמדת דין אף לביתה דאסטפנא תוב דין לא ידע אנא אן לאנש אחרין אעמדת:
לא גיר שדרני משיחא למעמדו אלא למסברו לא בחכמת מלא דלא נסתרק זקיפה דמשיחא:
מלתא גיר דזקיפא לאבידא שטיותא הי לן דין לאילין דחיינן חילא הי דאלהא:
כתיב גיר דאובד חכמתא דחכימא ואגלוז תרעיתא דסכולתנא:
איכא הו חכימא או איכא הו ספרא או איכא הו דרושא דעלמא הנא לא הא אשטיה אלהא חכמתה דעלמא הנא:
מטל גיר דבחכמתה דאלהא לא ידע עלמא בחכמתא לאלהא צבא אלהא דבשטיותא דכרוזותא נחא לאילין דמהימנין:
מטל דיהודיא אתותא שאלין וארמיא חכמתא בעין:
חנן דין מכרזינן משיחא כד זקיף תוקלתא ליהודיא ולארמיא שטיותא:
להנון דין דקרין יהודיא וארמיא משיחא חילא דאלהא וחכמתא דאלהא:
מטל דשטיותה דאלהא חכימא הי מן בנינשא וכריהותה דאלהא חילתניא הי מן בני אנשא:
חזו גיר אף קריתכון אחי דלא סגיאין בכון חכימא בבסר ולא סגיאין בכון חילתנא ולא סגיאין בכון בני טוהמא רבא:
אלא גבא אלהא לסכלוהי דעלמא דנבהת לחכימא וגבא כריהוהי דעלמא דנבהת לחילתנא:
וגבא לאילין דבציר טוהמהון בעלמא ולמסליא ולאילין דלית אנון דנבטל לאילין דאיתיהון:
דלא נשתבהר כל בסר קדמוהי:
אף אנתון דין מנה אנתון בישוע משיחא הו דהוא לן חכמתא מן אלהא וזדיקותא וקדישותא ופורקנא:
איך דכתיב דמן דמשתבהר במריא נשתבהר:
ואנא אחי כד אתית לותכון לא בממללא רורבא אפלא בחכמתא סברתכון ארזה דאלהא:
ולא דנת נפשי בינתכון איך דמדם ידע אנא אלא אן לישוע משיחא אף לה כד זקיף:
ואנא בדחלתא סגיאתא וברתיתא הוית לותכון:
ומלתי וכרוזותי לא הות במפיסנותא דמלא דחכמתא אלא בתחויתא דרוחא ודחילא:
דלא תהוא הימנותכון בחכמתא דבנינשא אלא בחילא דאלהא:
חכמתא דין ממללינן בגמירא חכמתא לא דהנא עלמא אפלא דשליטנוהי דעלמא הנא דמתבטלין:
אלא ממללינן חכמתא דאלהא בארז הי דמכסיא הות וקדם הוא פרשה אלהא מן קדם עלמא לשובחא דילן:
הי דחד מן שליטנא דעלמא הנא לא ידעה אלו גיר ידעוה לו למרה דתשבוחתא זקפין הוו:
אלא איך דכתיב דעינא לא חזת ואדנא לא שמעת ועל לבא דברנשא לא סלק מדם דטיב אלהא לאילין דרחמין לה:
לן דין גלא אלהא ברוחה רוחא גיר כלמדם בציא אף עומקוהי דאלהא:
אינא הו גיר ברנשא דידע דבברנשא אלא אן רוחא דבר דבה הכנא אף דבאלהא אנש לא ידע אלא אן רוחה דאלהא:
חנן דין לא הוא רוחא דעלמא נסבן אלא רוחא דמן אלהא דנדע מוהבתא דמן אלהא אתיהב לן:
אילין דאף ממללינן לא הוא ביולפנא דמלא דחכמתא דבנינשא אלא ביולפנא דרוחא ולרוחנא רוחניתא מפחמינן:
ברנשא גיר דבנפש הו לא מקבל רוחניתא שטיותא אנין גיר לה ולא משכח דנדע דברוח מתדין:
רוחנא דין כל מדם דאן והו מן אנש לא מתדין:
מנו גיר ידע רעינה דמריא דנלפיוהי לן דין רעינא דמשיחא אית לן:
ואנא אחי לא אשכחת דאמלל עמכון איך דעם רוחנא אלא איך דעם פגרנא ואיך דלילודא במשיחא:
חלבא אשקיתכון ולא יהבת לכון מאכולתא לא גיר עדכיל משכחין הויתון אלא אפלא השא משכחין אנתון:
עדכיל גיר בבסר אנתון איכא גיר דאית בכון חסמא וחרינא ופלגותא לא הא פגרנא אנתון ובבסר מהלכין אנתון:
מא דאמר גיר אנש אנש מנכון אנא דפולוס אנא ואחרנא אמר אנא דאפלו אנא לא הא פגרנא אנתון:
מנו גיר פולוס או מנו אפלו אלא משמשנא דבאידיהון הימנתון ואנש אנש איך דיהב לה מריא:
אנא נצבת ואפלו אשקי אלא אלהא רבי:
לא הכיל הו דנצב איתוהי מדם ולא הו דמשקא אלא אלהא דמרבא:
מן דנצב דין ומן דמשקא חד אנון ואנש איך עמלה אגרה מקבל:
עם אלהא גיר פלחינן ופולחנא דאלהא ובנינא דאלהא אנתון אנון:
ואיך טיבותא דאלהא דאתיהבת לי סמת שתאסתא איך ארדכלא חכימא אחרנא דין עליה בנא כלנש דין נחזא איכן בנא עליה:
שתאסתא גיר אחרתא סטר מן הדא דסימא אנש לא משכח למסם דאיתיה ישוע משיחא:
ואן אנש דין בנא על הדא שתאסתא דהבא או סאמא או כאפא יקירתא או קיסא או עמירא או חבתא:
עבדא דכלנש מתגלא יומא גיר הו גלא לה מטל דבנורא מתגלא ועבדה דכלנש איכנא איתוהי נורא תפרשיוהי:
ואינא דנקוא עבדה הו דבנא אגרה נקבל:
ואינא דעבדה נאקד נחסר הו דין נשתוזב הכנא דין איך דמן נורא:
לא ידעין אנתון דהיכלה אנתון דאלהא ורוחה דאלהא עמרא בכון:
ומן דמחבל היכלה דאלהא מחבל לה אלהא היכלה גיר דאלהא קדיש הו דאנתון אנון:
אנש לא נטעא נפשה מן דסבר בכון דחכים הו בעלמא הנא נהוא לה סכלא דנהוא חכימא:
חכמתה גיר דעלמא הנא ללותא הי לות אלהא כתיב הו גיר דאחד חכימא בחרעותהון:
ותוב מריא ידע מחשבתהון דחכימא דסריקן אנין:
מטל הנא לא אנש נשתבהר בבנינשא כלמדם גיר דילכון הו:
אן פולוס ואן אפלו ואן כאפא ואן עלמא ואן חיא ואן מותא ואן דקימן ואן דעתידן כל מדם דילכון הו:
ואנתון דמשיחא ומשיחא דאלהא:
הכנא הוין חשיבין לכון איך משמשנא דמשיחא ורבי בתא דארזוהי דאלהא:
הרכא מכיל מתבעא ברבי בתא דאנש כד מהימן נשתכח:
לי דין הדא בצירותא הי לי דמנכון אתדין או מן כל בר אנש אלא אפלא אנא נפשי דאן אנא:
לא גיר מדם בנפשי חשיש אנא אלא לו בהדא אזדדקת דיני גיר מריא הו:
מטל הנא לא מן קדם זבנא תהוון דינין עדמא דנאתא מריא הו דמנהר כסיתה דחשוכא וגלא מחשבתהון דלבותא והידין נהוא שובחא לאנש אנש מן אלהא:
הלין דין אחי מטלתכון הו סמת על פרצופא דילי ודאפלו דבן תאלפון דלא תתרעון יתיר מן מא דכתיב ואנש על חברה לא נתרים מטל אנש:
מנו גיר בצך או מנא אית לך דלא נסבת ואן נסבת למנא משתבהר אנת איך הו דלא נסבת:
מן כדו סבעתון לכון ועתרתון ובלעדין אמלכתון אשתוף דין אמלכתון דאף חנן נמלך עמכון:
סבר אנא גיר דלן לשליחא אחריא הו סמן אלהא איך דלמותא דהוין תאטרון לעלמא ולמלאכא ולבנינשא:
חנן שטיא מטל משיחא אנתון דין חכימא במשיחא חנן כריהא ואנתון חילתנא אנתון משתבחין וחנן מצטערין:
עדמא להדא שעתא כפנינן וצהינן וערטליינן ומתקפחינן ובית קימא לית לן:
ולאינן כד פלחינן באידין מצערין לן ומברכינן רדפין לן ומסיברינן:
מצחין לן ובעינן מנהון איך נפתא דעלמא הוין וכופרא דכלנש עדמא להשא:
לא הוא איך דאבהתכון כתב אנא הלין אלא איך דלבניא חביבא מרתא אנא:
אן גיר רבו תראא נהוון לכון במשיחא אלא לא סגיאא אבהא בישוע גיר משיחא אנא הו אולדתכון בסברתא:
בעא אנא הכיל מנכון דבי תתדמון:
מטל הנא שדרת לותכון לטימתאוס דאיתוהי ברי חביבא ומהימנא במריא דהו נעהדכון אורחתי דבמשיחא איך מדם דמלף אנא בכלהין עדתא:
איך הו דין דלא אתא אנא לותכון אתחתרו אנשא מנכון:
אלא אן מריא צבא בעגל אתא אנא לותכון ואדע לא מלתהון דהלין דמרימין נפשהון אלא חילהון:
מלכותה גיר דאלהא לא הות במלתא אלא בחילא:
איכנא צבין אנתון בחוטרא אתא לותכון או בחובא וברוחא מכיכתא:
סכא משתמעא בינתכון זניותא ודאיך הדא זניותא אידא דאפלא בית חנפא משתמהא עדמא דנסב ברא אנתת אבוהי:
ואנתון חתירין אנתון ולא דין יתיראית יתבתון באבלא דנשתקל מן בינתכון הו מן דהנא סוערנא סער:
אנא גיר כד רחיק אנא מנכון בפגר וקריב אנא לכון ברוח מן כדו דנת איך קריבא להו מן דהדא סער:
דבשמה דמרן ישוע משיחא תתכנשון כלכון ואנא עמכון ברוח עם חילה דמרן ישוע משיחא:
ותשלמונה להנא לסטנא לאבדנא דפגרה דברוח נחא ביומה דמרן ישוע משיחא:
לא שפיר שובהרכון לא ידעין אנתון דחמירא קליל כלה גבילתא מחמע:
דכו מנכון חמירא עתיקא דתהוון גבילתא חדתא איכנא דאיתיכון פטירא פצחא גיר דילן משיחא הו דאתנכס חלפין:
מטל הנא נעבד עדעדא לא בחמירא עתיקא ולא בחמירא דבישותא ודמרירותא אלא בחמירא דדכיותא ודקדישותא:
כתבת לכון באגרתא דלא תתחלטון עם זניא:
לא דין אמר אנא על זניא דבעלמא הנא או על עלובא או על חטופא או על פלחי פתכרא ואן לא חיבין הויתון אף מן עלמא למפק:
הדא דין דכתבת לכון דלא תתחלטון אן אית דמתקרא אחא ואיתוהי זניא או עלובא או פלח פתכרא או מצערן או רוי או חטוף עם אינא דהכנא הו אפלא לחמא למאכל:
מא לי גיר למדן לבריא אנתון לדלגו דונו:
לבריא דין אלהא דאן ושוקלוהי לבישא מן בינתכון:
ממרח אנש מנכון כד אית לה דינא עם אחוהי דנדון קדם עולא ולא קדם קדישא:
או לא ידעין אנתון דקדישא לעלמא נדונון ואן עלמא בכון מתדין לא שוין אנתון למדן דינא דקדקא:
לא ידעין אנתון דלמלאכא דינינן חד כמא אילין דדעלמא אנין הנא:
אלא אן אית לכון דינא על דעלמא לאילין דבסין בעדתא אותבו לכון בדינא:
לכוארא הו דין אמר אנא לכון הכנא לית בכון אפלא חד חכימא דנשכח נשוא בית אחא לאחוהי:
אלא אחא עם אחוהי מתדין ותוב קדם אילין דלא מהימנין:
מן כדו הכיל קנומכון חבתון לכון דדינא חד עם חד אית לכון מטל מנא גיר לא מתעלבין אנתון ומטל מנא לא מתגלזין אנתון:
אלא אנתון עלבין אנתון וגלזין אנתון אף לאחיכון:
או לא ידעין אנתון דעולא מלכותה דאלהא לא ירתין לא תטעון לא זניא ולא פלחי פתכרא ולא גירא ולא מחבלא ולא שכבי עם דכרא:
ולא עלובא ולא גנבא ולא רויא ולא מצערנא ולא חטופא הלין מלכותה דאלהא לא ירתין:
והלין אית הוי באנש אנש מנכון אלא סחיתון ואתקדשתון ואזדדקתון בשמה דמרן ישוע משיחא וברוחה דאלהן:
כל שליט לי אלא לא כל פקח לי כל שליט לי אלא עלי אנש לא נשתלט:
מאכולתא דכרסא וכרסא דמאכולתא אלהא דין לתרתיהין מבטל פגרא דין לא לזניותא אלא למרן ומרן לפגרא:
אלהא דין ולמרן אקים ולן מקים בחילה:
לא ידעין אנתון דפגריכון הדמא אנון דמשיחא נסב הדמא דמשיחא נעבדיוהי הדמא דזניתא חס:
או לא ידעין אנתון דמן דנקף לזניתא חד הו פגר אמיר גיר דנהוון תריהון חד פגר:
מן דנקף דין למרן הוא עמה חדא רוח:
ערוקו מן זניותא כל חטיתא דנעבד ברנשא לבר מן פגרה הי מן דמזנא דין בפגרה הו חטא:
או לא ידעין אנתון דפגרכון היכלא הו דרוחא דקודשא דעמרא בכון הי דקבלתון מן אלהא ולא הויתון דנפשכון:
אזדבנתון גיר בדמיא הויתון הכיל משבחין לאלהא בפגרכון וברוחכון הנון דאיתיהון דאלהא:
על אילין דכתבתון לי דין שפיר הו לגברא דלאנתתא לא נתקרב:
אלא מטל זניותא אנש אנתתה נאחוד ואנתתא לבעלה תאחוד:
גברא לאנתתה חובא דמתתחיב נפרוע הכנא אף הי אנתתא לבעלה:
אנתתא לא שליטא על פגרה אלא בעלה הכנא אף גברא לא שליט על פגרה אלא אנתתה:
לא הכיל תגלזון חד לחד אלא אמתי דתריכון תשתוון בזבן דתתענון לצומא ולצלותא ותוב לה לצבותא תתפנון דלא ננסיכון סטנא מטל רגתא דפגרכון:
הדא דין אמר אנא איך דלמחילא לו מן פוקדנא:
אנא גיר צבא אנא דכלהון בנינשא אכותי נהוון בדכיותא אלא כלנש מוהבתא יהיבא לה מן אלהא אית דהכנא ואית דהכנא:
אמר אנא דין לאילין דלית להון נשא ולארמלתא דפקח להון אן נקוון אכותי:
אן לא דין מסיברין נזדוגון פקח גיר למסב אנתתא טב מן דלמאקד ברגתא:
לאילין דין דאית להון נשא מפקד אנא לא אנא אלא מרי דאנתתא מן בעלה לא תפרוש:
ואן תפרוש תקוא דלא גברא או לבעלה תתרעא וגברא לאנתתה לא נשבוק:
לשרכא דין אמר אנא אנא לא מרי אן אית אחא דאית לה אנתתא דלא מהימנא והי צביא דתעמר עמה לא נשבקיה:
ואנתתא אידא דאית לה בעלא דלא מהימן והו צבא דנעמר עמה לא תשבוק בעלה:
מקדש הו גיר גברא אינא דלא מהימן באנתתא דמהימנא ומקדשא הי אנתתא אידא דלא מהימנא בגברא דמהימן ואן לא בניהון טמאין אנון השא דין דכין אנון:
אן דין הו דלא מהימן פרש נפרוש לא משעבד אחא או חתא בהלין לשלמא הו קרן אלהא:
מנא גיר ידעא אנתי אנתתא אן לבעלכי תחין או אנת גברא ידע אנת אן לאנתתך תחא:
אלא אנש אנש איך דפלג לה מריא ואנש איך דקריהי אלהא הכנא נהלך ואף לכלהין עדתא הכנא מפקד אנא:
אן כד גזיר אנש אתקרי לא נהפוך לה לעורלותא ואן בעורלותא אתקרי לא נגזור:
גזורתא גיר לא הות מדם אף לא עורלותא אלא נטורתא דפוקדנוהי דאלהא:
כלנש בקרינא דאתקרי בה נקוא:
אן עבדא אתקרית לא נתבטל לך אלא אפן משכח אנת למתחררו גבי לך דתפלוח:
אינא גיר דעבדא אתקרי במרן מחררא הו דאלהא הכנא אף אינא דבר חארא אתקרי עבדא הו דמשיחא:
בדמיא אזדבנתון לא תהוון עבדא דבנינשא:
כלנש במדם דאתקרי אחי בה נקוא לות אלהא:
על בתולותא דין פוקדנא מן אלהא לא אחיד אנא מלכא דין יהב אנא איך גברא דאתחננת מן אלהא דאהוא מהימן:
וסבר אנא דהדא שפירא מטל אננקא דזבנא דפקח לה לברנשא דהכנא נהוא:
אסיר אנת באנתתא לא תבעא שריא שרא אנת מן אנתתא לא תבעא אנתתא:
ואן תסב אנתתא לא חטא אנת ואן בתולתא תהוא לגברא לא חטיא אולצנא דין בפגר הוא לאילין דהכנא אנון אנא דין עליכון חאס אנא:
והדא אמר אנא אחי דזבנא מכיל אזדלהז לה דאילין דאית להון נשא נהוון איך דלית להון:
ואילין דבכין איך לא בכין ואילין דחדין איך לא חדין ואילין דזבנין איך לא מקדין:
ואילין דמתחשחין בעלמא הנא לא לבר מן זדקא דחשחתא עבר לה גיר אסכמה דעלמא הנא:
מטל הנא צבא אנא דדלא צפתא תהוון אינא גיר דלית לה אנתתא רנא בדמרה דאיכנא נשפר למרה:
ואינא דאית לה אנתתא יצף דעלמא דאיכנא נשפר לאנתתה:
פורשנא דין אית אף בינת אנתתא לבתולתא אידא דלגברא לא הות רניא במרה דתהוא קדישא בפגרה וברוחה ואידא דאית לה בעלא רניא דעלמא דאיכנא תשפר לבעלה:
הדא דין לעודרנכון הו דילכון אמר אנא לא הוא מחנוקיתא רמא אנא לכון אלא דתהוון אמינין לות מרכון באסכמא שפירא כד לא רנין אנתון בעלמא:
אן אנש דין סבר דמתבזח בבתולתה דעבר זבנה ולא יהבה לגברא ווליא דנתליה איך דצבא נעבד לא חטא תזדוג:
אינא דין דשריראית פסק ברעינה ולא אלצא לה צבותא ושליט על צבינה והכנא דן בלבה דנטר בתולתה שפיר עבד:
ואינא הכיל דיהב בתולתה שפיר עבד ואינא דלא יהב בתולתה יתיראית שפיר עבד:
אנתתא כמא דחי בעלה אסירא הי בנמוסא אן דין נדמך בעלה מחררא הי דתהוא למן דצביא בלחוד במרן:
טוביה דין אן הכנא תקוא איך רעיני דילי סבר אנא דין אף אנא דרוחא דאלהא אית בי:
על דבחא דין דפתכרא ידעינן דבכלן אית ידעתא וידעתא מחתרא חובא דין בנא:
אן אנש דין סבר דידע מדם לא עדכיל מדם ידע איך מא דולא לה למדע:
אן אנש דין מחב לאלהא הנא אתידע מנה:
על מאכולתא הכיל דדבחא דפתכרא ידעינן דלא הוא מדם הו פתכרא בעלמא ודלית אלה אחרין אלא אן חד:
אפן גיר אית דמתקרין אלהא או בשמיא או בארעא איכנא דאית אלהא סגיאא ומרותא סגיאא:
אלא לן דילן חד הו אלהא אבא דכל מנה וחנן בה וחד מריא ישוע משיחא דכל באידה ואף חנן באידה:
אלא לא הוא בכלנש ידעתא אית גיר אנשא דבתארתהון עדמא להשא דעל פתכרא איך דדביחא אכלין ומטל דכריהא תארתהון מתטושא:
מאכולתא דין לא מקרבא לן לאלהא לא גיר אן אכלינן מתיתרינן ולא אן לא נאכול מתבצרינן:
חזו דין דלמא שולטנכון הנא נהוא תוקלתא לכריהא:
אן אנש גיר נחזיך לך דאית בך ידעתא דסמיך אנת בית פתכרא לא הא תארתה מטל דכריה הו משתררא למאכל דדביחא:
ואבד לה בידעתך דילך הו אינא דמרע דמטלתה מית משיחא:
ואן הכנא מסכלין אנתון באחיכון ומקפחין אנתון תארתהון מרעתא במשיחא הו מסכלין אנתון:
מטל הנא אן מאכולתא מכשלא לאחי לעלם בסרא לא אכול דלא אכשל לאחי:
למא לא הוית בר חארא או לא הוית שליחא או לישוע משיחא מרן לא חזית או לא הויתון עבדי במרי:
ואן לאחרנא לא הוית שליחא אלא לכון איתי וחתמא דשליחותי אנתון אנון:
ומפק ברוחי לאילין דדינין לי הנו:
למא לא שליט לן למאכל ולמשתא:
ולמא לא שליט לן חתא אנתתא למכרכו עמן איך שרכא דשליחא ואיך אחוהי דמרן ואיך כאפא:
או אנא בלחוד וברנבא לית לן שולטנא דלא נפלוח:
מנו דמפלח בפלחותא בנפקתא דנפשה או מנו דנצב כרמא ומן פארוהי לא אכל או מנו דרעא ענא ומן חלבא דמרעיתה לא אכל:
דלמא איך ברנשא הלין אמר אנא הא אף נמוסא הלין אמר:
כתיב גיר בה בנמוסא דמושא דלא תבלום תורא דמדרך למא על תורא בטיל לה לאלהא:
אלא ידיעא דמטלתן הו אמר ומטלתן גיר אתכתבת מטל דעל סברא הו ולא לה לכרובא דנכרוב ואינא דמדרך על סברא דעללתא:
אן חנן דרוחא זרען בכון רבא הי אן חנן מנכון דפגרא נחצוד:
ואן לאחרנא אית להון שולטנא עליכון לא לן ולא יתיראית אלא לא אתחשחן בשולטנא הנא אלא כלמדם מסיברינן דבמדם לא נתכס סברתה דמשיחא:
לא ידעין אנתון דאילין דבית קודשא פלחין מן בית קודשא מסתיברין ואילין דלמדבחא פלחין עם מדבחא פלגין:
הכנא אף מרן פקד דאילין דסברתה מכרזין מן סברתה נחון:
אנא דין לא אתחשחת בחדא מן הלין ולו מטל הדא כתבת דהכנא נהוא לי פקח לי גיר דממת אמות ולא דאנש שובהרי נסרק:
אף דמסבר אנא גיר לית לי שובהרא קטירא גיר סים עלי וי לי דין אלא אסבר:
אן גיר בצביני הדא סער אנא אגרא אית לי אן דין דלא בצביני רבת ביתותא הו מהימן אנא:
אינא הו הכיל אגרי דכד מסבר אנא דלא נפקתא אעבדיה לסברתה דמשיחא ולא אתחשח בשולטנא דיהב לי באונגליון:
כד מחרר אנא גיר מן כלהין לכלנש שעבדת נפשי דלסגיאא אתר:
והוית עם יהודיא איך יהודיא דליהודיא אתר ועם דתחית נמוסא אנון הוית איך דתחית נמוסא דלאילין דתחית נמוסא אנון אתר:
ולאילין דנמוסא לית להון הוית איך דלא נמוס כד לא איתי לאלהא דלא נמוס אלא בנמוסה דמשיחא דאף להנון דדלא נמוס אנון אתר:
הוית עם כריהא איך כריהא דלכריהא אתר לכלנש כל הוית דלכלנש אחא:
הדא דין עבד אנא מטל דאהוא שותפא לסברתא:
לא ידעין אנתון דאילין דבאסטדיון רהטין כלהון הו רהטין אלא חד הו נסב לה זכותא הכנא הרטו איך דתדרכון:
כל אנש דין דאגונא עבד מן כל מדם אחד רעינה והלין רהטין דנסבון כלילא דמתחבל חנן דין דלא מתחבל:
אנא הכיל הכנא רהט אנא לא הוא איך דעל מדם דלא ידיע והכנא מתכתש אנא לא איך הו דלאאר כתש:
אלא פגרי הו כבש אנא ומשעבד אנא דדלמא אנא דלאחרנא אכרזת אנא קנומי אסתלא לי:
צבא אנא דין דתדעון אחי דאבהין כלהון תחית עננא הוו וכלהון בימא עברו:
וכלהון ביד מושא עמדו בעננא ובימא:
וכלהון חדא מאכולתא דרוחא אכלו:
וכלהון חד משתיא דרוחא אשתיו שתין הוו גיר מן כאפא דרוחא דאתיא הות עמהון כאפא דין הי הו הוא משיחא:
אלא לא הוא בסוגאהון אצטבי אלהא נפלו גיר במדברא:
הלין דין טופסא לן הו הוו דלא הוין רגין בישתא איכנא דהנון רגו:
ואפלא נהוא פלחי פתכרא איכנא דאף מנהון פלחו איך דכתיב דיתב עמא למאכל ולמשתא וקמו למשתעיו:
ואפלא נזנא איכנא דמנהון זניו ונפלו בחד יומא עסרין ותלתא אלפין:
ולא ננסא למשיחא איכנא דמנהון נסיו ואובדו אנון חוותא:
ואפלא תרטנון איכנא דמנהון רטנו ואבדו באידי מחבלנא:
הלין דין כלהין דגדש להון לטופסן הוי ואתכתב מטל מרדותא דילן דחרתהון דעלמא עלין מטית:
מכיל מן דסבר דקם נזדהר דלא נפל:
נסיונא לא מטיכון אלא דבנינשא מהימן הו דין אלהא דלא נרפיכון דתתנסון יתיר מן מדם דמצין אנתון אלא נעבד לנסיונכון מפקנא איכנא דתשכחון למסיברו:
מטל הנא חביבי ערוקו מן פולחנא דפתכרא:
איך דלחכימא אמר אנא דונו אנתון מדם דאמר אנא:
כסא הו דתודיתא דמברכינן לא הוא שותפותא איתוהי דדמה דמשיחא ולחמא הו דקצינן לא הוא שותפותא איתוהי דפגרה דמשיחא:
איכנא דחד הו לחמא הו הכנא כלן חד חנן פגר כלן גיר מן הו הו חד לחמא נסבינן:
חזו לאיסריל דבבסר לא הוא אילין דאכלין דבחא הוין שותפא למדבחא:
מנא הכיל אמר אנא דפתכרא מדם איתוהי או דבחא דפתכרא מדם הו לא:
אלא הו מדם דדבחין חנפא לשאדא הו דבחין ולא לאלהא לא דין צבא אנא דתהוון שותפא לשאדא:
לא משכחין אנתון דתשתון כסא דמרן וכסא דשאדא ולא משכחין אנתון דתשתותפון בפתורא דמרן ובפתורא דשאדא:
או דלמא מטנו מטנינן למרן דלמא חסינינן מנה:
כל מדם שליט לי אלא לא כל מדם פקח כל מדם שליט לי אלא לא כל מדם מבנא:
לא אנש דנפשה נהוא בעא אלא כלנש אף דחברה:
כלמדם דמזדבן במקלון הויתון אכלין דלא עוקבא מטל תארתא:
דמריא הי גיר ארעא במלאה:
אן אנש דין מן חנפא קרא לכון וצבין אנתון למאזל כלמדם דמתסים קדמיכון אכולו דלא עוקבא מטל תארתא:
אן אנש דין נאמר לכון דהנא דדביחא הו לא תאכלון מטל הו דאמר לכון ומטל תארתא:
תארתא דין אמר אנא לא הוא דילכון אלא דהו דאמר למנא גיר חארותי מתדינא מן תארתא דאחרנא:
אן אנא בטיבותא מתחשח אנא מנא מתגדף אנא על מדם דאנא מודאנא:
אן אכלין אנתון הכיל ואן שתין אנתון ואן מדם עבדין אנתון כלמדם לתשבוחתא דאלהא הויתון עבדין:
דלא תוקלא הוו ליהודיא ולארמיא ולעדתה דאלהא:
איך דאף אנא בכל מדם לכלנש שפר אנא ולא בעא אנא מדם דלי פקח אלא מדם דלסגיאא פקח דנחון:
אתדמו בי איכנא דאף אנא במשיחא:
משבח אנא לכון דין אחי דבכל מדם מעהד אנתון לי ואיכנא דאשלמת לכון פוקדנא אחידין אנתון:
צבא אנא דין דתדעון דכל גבר רשה משיחא הו ורשה דאנתתא גברא הו ורשה דמשיחא אלהא הו:
כל גברא דמצלא או מתנבא כד מכסי רשה מבהת רשה:
וכל אנתתא דמצליא או מתנביא כד גלא רשה מבהתא רשה שויא הי גיר עם הי דגריע רשה:
אן גיר לא מתכסיא אנתתא אף תסתפר אן דין משכר הו לאנתתא למסתפרו או למגרע תתכסא:
גברא גיר לא חיב דנכסא רשה מטל דדמותא הו ותשבוחתא דאלהא אנתתא דין תשבוחתא הי דגברא:
לא גיר איתוהי גברא מן אנתתא אלא אנתתא מן גברא:
ואפלא גיר גברא אתברי מטל אנתתא אלא אנתתא מטל גברא:
מטל הנא חיבא אנתתא דשולטנא נהוא על רשה מטל מלאכא:
ברם דין לא גברא לבר מן אנתתא אפלא אנתתא לבר מן גברא במרן:
איכנא גיר דאנתתא מן גברא הכנא אף גברא ביד אנתתא כלמדם דין מן אלהא הו:
דונו ביניכון לנפשכון יאא לאנתתא דכד גלא רשה תצלא לאלהא:
אפלא הו כינא מלף לכון דגברא מא דקאם סערה צערא הו לה:
ואנתתא מא דמרבי סערה תשבוחתא הי לה מטל דסערה חלף תכסיתא הו אתיהב לה:
אן אנש דין מתחרא על הלין לן לית עידא איך הנא ולא לעדתה דאלהא:
הדא דין דמפקד אנא לא איך משבח אנא לכון מטל דלא הוא לקדמיכון אתיתון אלא לבצירותא הו נחתתון:
לוקדם גיר מא דמתכנשין אנתון בעדתא פלגותא שמע אנא דאית בינתכון ומדם מדם מהימן אנא:
עתידין אנון גיר אף חרינא דנהוון בינתכון דאילין דבקין בכון נתידעון:
מא הכיל דמתכנשין אנתון לו איך דזדק ליומה דמרן אכלין אנתון ושתין:
אלא אנש אנש חשמיתה קדם אכל לה והוא חד כפן וחד רוא:
דלמא בתא לית לכון דתאכלון ותשתון או בעדתה דאלהא בסין אנתון ומבהתין אנתון לאילין דלית להון מנא אמר לכון אשבחכון בהדא לא משבח אנא:
אנא גיר קבלת מן מרן הו מדם דאשלמת לכון דמרן ישוע בהו לליא דמשתלם הוא נסב הוא לחמא:
וברך וקצא ואמר סבו אכולו הנו פגרי דעל אפיכון מתקצא הכנא הויתון עבדין לדוכרני:
הכנא מן בתר דאחשמו אף כסא יהב ואמר הנא כסא איתוהי דיתקא חדתא בדמי הכנא הויתון עבדין כל אמתי דשתין אנתון לדוכרני:
כל אמתי גיר דאכלין אנתון לחמא הנא ושתין אנתון כסא הנא מותה הו דמרן מעהדין אנתון עדמא למאתיתה:
אינא הכיל דאכל מן לחמה דמריא ושתא מן כסה ולא שוא לה מחיב הו לדמה דמריא ולפגרה:
מטל הנא נהוא אנש בקא נפשה והידין אכל מן לחמא הנא ושתא מן כסא הנא:
מן דאכל גיר ושתא מנה כד לא שוא חויבא הו לנפשה אכל ושתא דלא פרש פגרה דמריא:
מטל הנא סגיאין בכון מרעא וכריהא וסגיאא דדמכין:
אלו גיר נפשן דינין הוין לא מתדינין הוין:
כד מתדינינן דין מן מרן מתרדיו מתרדינן דלא עם עלמא נתחיב:
מכיל אחי אמתי דמתכנשין אנתון למאכל הויתון מקוין חד לחד:
מן דין דכפן בביתה נלעס דלא לחיבותא תהוון מתכנשין על שרכא דין מא דאתית אפקדכון:
על רוחניתא דין אחי צבא אנא דתדעון:
דחנפא הויתון ולפתכרא אילין דלית להון קלא דלא פורשן מתדברין הויתון:
מטל הנא מודע אנא לכון דלית אנש דברוחא דאלהא ממלל ואמר דחרם הו ישוע ואפלא אנש משכח למאמר דמריא הו ישוע אלא אן ברוחא דקודשא:
פולגא דין דמוהבתא איתיהון אלא חדא הי רוחא:
ופולגא דתשמשתא איתיהון אלא חד הו מריא:
ופולגא דחילותא אית אלא חד הו אלהא דמעבד כל בכלנש:
לאנש אנש דין מתיהב לה גלינא דרוחא איך דעדרא לה:
אית דיהיבא לה ברוחא מלתא דחכמתא לאחרנא דין מלתא דידעתא בה ברוחא:
לאחרנא הימנותא בה ברוחא לאחרנא מוהבתא דאסיותא בה ברוחא:
לאחרנא דין חילא לאחרנא דין נביותא לאחרנא דין פרושותא דרוחא לאחרנא דין זניא דלשנא לאחרנא דין פושקא דלשנא:
כלהין דין הלין חדא הי רוחא סערא ומפלגא לכלנש איך דהי צביא:
אכזנא גיר דפגרא חד הו ואית בה הדמא סגיאא כלהון דין הדמא דפגרא כד סגיאא איתיהון חד אנון פגר הכנא אף משיחא:
אף חנן גיר כלן בחדא רוח לחד פגר עמדן אן יהודיא ואן ארמיא ואן עבדא ואן בני חארא וכלן חדא רוחא אשתין:
אף פגרא גיר לא הוא חד הדם אלא סגיאא:
אן תאמר גיר רגלא דמטל דלא הוית אידא לא הוית מנה מן פגרא לו מטל הדא ליתיה מנה מן פגרא:
ואן תאמר אדנא על דלא הוית עינא לא הוית מנה מן פגרא לו מטל הדא ליתיה מנה מן פגרא:
אלו גיר כלה פגרא עינא הוא איכא הות משמעתא ואלו כלה משמעתא הוא איכנא מריח הוא:
השא דין אלהא סם כל חד חד מן הדמא בפגרא איכנא דהו צבא:
אלו דין כלהון חד הוו הדמא איכא הוא פגרא:
השא דין הדמא איתיהון סגיאא חד הו דין פגרא:
לא משכחא עינא דתאמר לאידא דלא מתבעיא אנתי לי אפלא רשא משכח דנאמר לרגלא דלא מתבעין אנתין לי:
אלא יתיראית אילין הדמא דמסתברין דמחילין עליהון הו סונקנא:
ואילין דסברינן דמצערין אנון בפגרא להלין איקרא יתירא מסגינן ואילין דדנוכפא אנון אסכמא יתירא עבדינן להון:
אילין דין הדמא דאית בן דמיקרין לא מתבעא להון איקרא אלהא גיר מזגה לפגרא ויהב איקרא יתירא להדמא אינא דזעור:
דלא תהוא פלגותא בפגרא אלא כלהון הדמא שויאית חד על חד נהוון יצפין:
דאמתי דחד הדם נהוא כאב כלהון נהוון חשין ואן משתבח חד הדם כלהון הדמא נהוון משתבחין:
אנתון דין פגרה אנתון דמשיחא והדמא בדוכתכון:
סם גיר אלהא בעדתה לוקדם שליחא בתרהון נביא בתרהון מלפנא בתרהון עבדי חילא בתרהון מוהבתא דאסיותא ומעדרנא ומדברנא וזניא דלשנא:
דלמא כלהון שליחא דלמא כלהון נביא למא כלהון מלפנא למא כלהון סערי חילא:
למא לכלהון אית להון מוהבתא דאסיותא למא כלהון בלשנא ממללין או דלמא כלהון מפשקין:
אן דין טנין אנתון במוהבתא רורבתא אנא תוב אחויכון אורחא דמיתרא:
אן בכל לשן דבנינשא אמלל ובדמלאכא וחובא לא נהוא בי הוית לי נחשא דזאם או צצלא דיהב קלא:
ואן תהוא בי נביותא ואדע ארזא כלהון וכלה ידעתא ואן תהוא בי כלה הימנותא איכנא דטורא אשנא וחובא לית בי לא הוית מדם:
ואן אוכל כל דאית לי למסכנא ואן אשלם פגרי דנאקד וחובא לא נהוא בי מדם לא יתר אנא:
חובא נגירא הי רוחה ובסים חובא לא חסם חובא לא משתגש ולא מתחתר:
ולא סער דבהתתא ולא בעא דילה ולא מתתפיר ולא מתרעא דביש:
לא חדא בעולא אלא חדא בקושתא:
כל מדם מסיבר כלמדם מהימן כל מסבר כל סבל:
חובא ממתום לא נפל נביותא גיר נתבטלן ולשנא נשתתקון וידעתא תתבטל:
קליל הו גיר מן סגי ידעינן וקליל מן סגי מתנבינן:
אמתי דין דתאתא גמירותא הידין נתבטל הו מדם דקליל הוא:
כד ילודא הוית איך ילודא ממלל הוית ואיך ילודא מתרעא הוית ואיך ילודא מתחשב הוית כד הוית דין גברא בטלת הלין דטליותא:
השא איך דבמחזיתא חזינן בפלאתא הידין דין אפין לוקבל אפין השא ידע אנא קליל מן סגי הידין דין אדע איך מא דאתידעת:
הלין אנין גיר תלת דמכתרן הימנותא וסברא וחובא דרב דין מנהין חובא:
הרטו בתר חובא וטנו במוהבתא דרוחא יתיראית דין דתתנבון:
מן דממלל גיר בלשנא לא הוא לבנינשא ממלל אלא לאלהא לא גיר אנש שמע מדם דממלל אלא ברוח ארזא ממלל:
אינא דין דמתנבא לבנינשא ממלל בנינא ולובבא ובויאא:
דממלל בלשנא נפשה הו בנא ודמתנבא עדתא בנא:
צבא אנא דין דכלכון תמללון בלשנא יתיראית דין דתתנבון רב הו גיר אינא דמתנבא מן הו דממלל בלשנא אן לא מפשק אן דין מפשק עדתא בנא:
והשא אחי אן אתא לותכון ואמלל עמכון בלשנא מנא מותר אנא לכון אלא אן אמלל עמכון או בגלינא או בידעתא או בנביותא או ביולפנא:
אף צבותא גיר אילין דלית בהין נפשא ויהבן קלא אן אבובא ואן קיתרא אן פורשנא לא עבדן בית קינתא לחברתה איכנא מתידע מדם דמזדמר או מדם דמתנקש:
ואן קרנא תקרא קלא דלא פריש מנו נתטיב לקרבא:
הכנא אף אנתון אן תאמרון מלתא בלשנא ולא תהוא מפשקא איכנא מתידע מדם דאמרין אנתון הויתון לכון איך הו דעם אאר ממללין אנתון:
הא גיר גנסא דלשנא סגיאא אית בעלמא ולית חד מנהון דלא קלא:
ואן לא ידע אנא חילה דקלא הוא אנא לי ברבריא להו דממלל ואף הו דממלל הוא לה לי ברבריא:
הכנא אף אנתון מטל דטננא אנתון דמוהבתא דרוחא לבנינא דעדתא בעו דתתיתרון:
והו דממלל בלשנא נצלא דנפשק:
אן הו גיר דהוית מצלא בלשנא רוחי הו מצליא מדעי דין דלא פארין הו:
מנא הכיל אעבד אצלא ברוחי ואצלא אף במדעי ואזמר ברוחי ואזמר אף במדעי:
ואן לא אן מברך אנת ברוח הו דממלא דוכתה דהדיוטא איכנא נאמר אמין על תודיתך דילך מטל דמנא אמר אנת לא ידע:
אנת גיר שפיר מברך אנת אלא חברך לא מתבנא:
מודא אנא לאלהא דיתיר מן כלכון ממלל אנא בלשנא:
אלא בעדתא צבא אנא דחמש מלין במדעי אמלל דאף אחרנא אלף יתיר מן רבו מלין בלשנא:
אחי לא הויתון טלין ברעיניכון אלא לבישתא הוו ילודא וברעיניכון הוו גמירין:
בנמוסא כתיב דבממללא נוכריא ובלשנא אחרנא אמלל עמה עם עמא הנא אפלא הכנא נשמעונני אמר מריא:
מדין לשנא לאתא הו סימין לא למהימנא אלא לאילין דלא מהימנין נביותא דין לא הוא לאילין דלא מהימנין אלא לאילין דמהימנין:
אן הו הכיל דתתכנש כלה עדתא וכלהון בלשנא נמללון ונעלון הדיוטא או אילין דלא מהימנין לא אמרין דהלין שנו להון:
ואן כלכון תהוון מתנבין ונעול לותכון הדיוטא או מן דלא מהימן מתבצא מן כלכון ומתכון מן כלכון:
וכסיתא דלבה מתגלין והידין נפל על אפוהי ונסגוד לאלהא ונאמר שריראית אלהא אית בכון:
אמר אנא הכיל אחי דאמתי דמתכנשין אנתון לאינא מנכון דאית לה מזמורא נאמר ואינא דאית לה יולפנא ואינא דאית לה גלינא ואינא דאית לה לשנא ואינא דאית לה פושקא כלהין לבנינא נהוין:
ואן בלשנא אנש נמלל תרין נמללון וכד סגי תלתא וחד חד נמללון וחד נפשק:
ואן לית דמפשק נשתוק לה בעדתא הו דממלל בלשנא ובינוהי לנפשה ולאלהא נמלל:
נביא דין תרין או תלתא נמללון ושרכא נפרשון:
ואן לאחרנא נתגלא כד יתב קדמיא נשתוק לה:
משכחין אנתון גיר כלכון דחד חד תתנבון דכלנש נאלף וכלנש נתביא:
רוחא גיר דנביא לנביא משתעבדא:
מטל דאלהא לא הוא דשגושיא אלא דשלמא איך דבכלהין עדתא דקדישא:
נשיכון בעדתא נהוין שתיקן לא גיר מפס להין דנמללן אלא דנשתעבדן איכנא דאף נמוסא אמר:
ואן מדם צבין דנאלפן בבתיהין נשאלן לבעליהין בהתתא הי גיר דנשא בעדתא נמללן:
או דלמא מנכון הו נפקת מלתה דאלהא או לותכון הו בלחוד מטת:
אן אנש דין מנכון סבר דנביא הו או דרוחא הו נדע הלין דכתב אנא לכון דפוקדנא אנון דמרן:
אן אנש דין לא ידע לא נדע:
טנו הכיל אחי למתנביו ולממללו בלשנא לא תכלון:
כלמדם דין באסכמא ובטכסא נהוא:
מודע אנא לכון דין אחי אונגליון דסברתכון וקבלתוניהי וקמתון בה:
ובה חאין אנתון באידא מלתא סברתכון אן עהדין אנתון אן לא הוא סריקאית הימנתון:
אשלמת לכון גיר מן לוקדם איך מדם דקבלת דמשיחא מית על אפי חטהין איכנא דכתיב:
ודאתקבר וקם לתלתא יומין איך דכתיב:
ואתחזי לכאפא ובתרה לתרעסר:
ובתרכן אתחזי ליתיר מן חמשמאא אחין אכחדא דסגיאא מנהון קימין אנון עדמא להשא ומנהון דמכו:
ומן בתר הלין אתחזי ליעקוב ובתרה לשליחא כלהון:
לחרתא דין דכלהון איך דליחטא אתחזי אף לי:
אנא אנא גיר זעורהון דשליחא ולא שוא אנא דאתקרא שליחא מטל דרדפת עדתה דאלהא:
בטיבותה דין דאלהא איתי מדם דאיתי וטיבותה דבי לא הות סריקא אלא יתיר מן כלהון לאית לא אנא אלא טיבותה דעמי:
אן אנא הכיל ואן הנון הכנא מכרזינן והכנא הימנתון:
אן דין משיחא מתכרז דקם מן בית מיתא איכנא אית בכון אנשא דאמרין לית חית מיתא:
ואן חית מיתא לית אפלא משיחא קם:
ואן משיחא לא קם סריקא הי כרוזותן סריקא אף הימנותכון:
משתכחין חנן דין אף סהדא דגלא דאלהא דאסהדן על אלהא דאקים למשיחא כד לא אקים:
אן מיתא גיר לא קימין אפלא משיחא קם:
ואן משיחא לא קם בטלא הי הימנותכון ועדכיל בחטהיכון אנתון:
וכבר אף אילין דדמכו במשיחא אבדו להון:
ואן בהלין הו חיא בלחוד מסברינן במשיחא דוינן הו מן כלהון בנינשא:
השא דין משיחא קם מן בית מיתא והוא רשיתא דדמכא:
ואיכנא דביד ברנשא הוא מותא הכנא אף ביד ברנשא הויא חית מיתא:
איכנא גיר דבאדם כלהון בנינשא מיתין הכנא אף במשיחא כלהון חאין:
אנש אנש בטכסה רשיתא הוא משיחא בתרכן אילין דדמשיחא אנון במאתיתה:
והידין תהוא חרתא מא דמשלם מלכותא לאלהא אבא מא דבטל כל ריש וכל שולטן וכל חילין:
עתיד הו גיר דנמלך עדמא דנסים בעלדבבוהי כלהון תחית רגלוהי:
ואחריא בעלדבבא מתבטל מותא:
כל גיר שעבד תחית רגלוהי מא דאמר דין דכלמדם משתעבד לה ידיעא דסטר מן הו דשעבד לה כל:
ומא דאשתעבד לה כל הידין הו ברא נשתעבד להו דשעבד לה כל דנהוא אלהא כל בכל:
ואלא מנא נעבדון הנון דעמדין חלף מיתא אן מיתא לא קימין מנא עמדין חלף מיתא:
ולמנא אף חנן בכל שעא בקנדינוס קימינן:
ימא אנא בשובהרכון אחי דאית לי במרן ישוע משיחא דכליום מאת אנא:
אן איך דבית בנינשא אשתדית לחיותא באפסוס מנא אתהנית אן מיתא לא קימין נאכול ונשתא מחר גיר מיתינן:
לא תטעון מחבלן רעינא בסימא שועיתא בישתא:
אעירו לבכון זדיקאית ולא תחטון אית גיר אנשא דידעתא דאלהא לית בהון לבהתתכון הו אמר אנא:
נאמר אנש מנכון דאיכנא קימין מיתא ובאינא פגרא אתין:
סכלא זרעא דזרע אנת אן לא מאת לא חיא:
והו מדם דזרע אנת לא הוא הו פגרא דעתיד למהוא זרע אנת אלא פרדתא ערטליתא דחטא או דסערא או דשרכא דזרעונא:
אלהא דין יהב לה פגרא איכנא דצבא ולחד חד מן זרעונא פגרא דכינה:
לא הוא דין כל פגר שוא אחרין הו גיר פגרא דבר אנשא ואחרין דבעירא ואחרין דפרחתא ואחרין דנונא:
ואית פגרא שמינא ואית פגרא ארעניא אלא אחרין הו שובחא דשמינא ואחרין דארעניא:
ואחרין הו שובחא דשמשא ואחרין שובחא דסהרא ואחרין שובחא דכוכבא וכוכבא מן כוכבא מיתר הו בשובחא:
הכנא אף חית מיתא מזדרעין בחבלא קימין דלא חבלא:
מזדרעין בצערא קימין בשובחא מזדרעין בכריהותא קימין בחילא:
מזדרעין פגרא נפשניא קאם פגרא רוחניא אית גיר פגרא דנפש ואית פגרא דרוח:
הכנא אף כתיב הוא אדם ברנשא קדמיא לנפש חיא ואדם אחריא לרוחא מחיניתא:
אלא לא הוא לוקדם רוחניא אלא נפשניא והידין רוחניא:
ברנשא קדמיא עפרנא דמן ארעא ברנשא דתרין מריא מן שמיא:
איכנא דאיתוהי הו עפרנא הכנא אף עפרנא ואיכנא דאיתוהי הו דמן שמיא הכנא אף שמינא:
ואיך דלבשן דמותא דהו דמן עפרא הכנא נלבש דמותא דהו דמן שמיא:
הדא דין אמר אנא אחי דבסרא ודמא מלכותא דשמיא למארת לא משכחין ולא חבלא ירת לא מתחבלנותא:
הא אמר אנא לכון ארזא לו כלן נדמך כלן דין נתחלף:
חריפאית איך רפף עינא בקרנא אחריתא כד תקרא ונקומון מיתא דלא חבלא וחנן נתחלף:
עתיד הו גיר הנא דמתחבל דנלבש לא מתחבלנותא והנא דמאת דנלבש לא מיותותא:
מא דלבש דין הנא דמתחבל לא מתחבלנותא והנא דמאת לא מיותותא הידין תהוא מלתא הי דכתיבא דאתבלע מותא בזכותא:
איכו עוקסך מותא או איכא הי זכותכי שיול:
עוקסה דין דמותא חטיתא הי וחילא דחטיתא נמוסא הו:
טיבו דין לאלהא דיהב לן זכותא ביד מרן ישוע משיחא:
מכיל אחי וחביבי הוו משררין ולא תהוון מתזיעין אלא הוו מתיתרין בכלזבן בעבדה דמריא כד ידעין אנתון דעמלכון לא הוא סריק במריא:
על מדם דין דמתכנש לקדישא איכנא דפקדת לעדתא דגלטיא הכנא אף אנתון עבדו:
בכל חד בשבא אנש אנש מנכון בביתה נהוא סאם ונטר הו מדם דמטא באידוהי דלא מא דאתית הידין נהוין גביתא:
ומא דאתית לאילין דגבין אנתון להון אשדר באגרתא דנובלון טיבותכון לאורשלם:
אן דין שוא הו סוערנא דאף אנא אזל עמי נאזלון:
אתא אנא דין לותכון מא דעברת מן מקדוניא עבר אנא לה גיר למקדוניא:
וכבר אף לותכון אקוא או אסתא לותכון דאנתון תלוונני לאתר דאזל אנא:
לא גיר צבא אנא דהשא איך עבר אורחא אחזיכון מסבר אנא גיר דאוחר זבנא לותכון אן מרי מפס לי:
מקוא אנא דין באפסוס עדמא לפנטקוסטא:
תרעא גיר רבא אתפתח לי דמלא סוערנא וסקובלא סגיאין:
אן דין נאתא צאדיכון טימתאוס חזו דדלא דחלא נהוא לותכון עבדא גיר דמריא פלח אכותי:
למא הכיל אנש נשוטיוהי אלא לואוהי בשלמא דנאתא לותי מקוא אנא לה גיר עם אחא:
מן אפלו דין אחי סגי בעית מנה דנאתא לותכון עם אחא וכבר לא הוא צבינא דנאתא לותכון אמתי דין דנהוא לה אתרא אתא לותכון:
אתתעירו וקומו בהימנותא אתגברו אתחסנו:
וכלהין צבותכון בחובא נהוין:
בעא אנא דין מנכון אחי על ביתא דאסטפנא מטל דידעין אנתון דהנון אנון רשיתא דאכאיא וסמו נפשהון לתשמשתא דקדישא:
דאף אנתון תהוון משתמעין לאילין דהכנא אנון ולכלנש דלאא עמן ומעדר:
חדא אנא דין במאתיתה דאסטפנא ודפרטונטוס ודאכאיקוס דמדם דבצרתון לותי הנון מליו:
אניחו גיר רוחי דילי ודילכון הויתון הכיל משתודעין לאילין דהכנא אנון:
שאלן בשלמכון עדתא כלהין דבאסיא שאלין בשלמכון סגי במרן אקלוס ופריסקלא עם עדתא דבביתהון:
שאלין בשלמכון אחין כלהון שאלו בשלמא חד דחד בנושקתא קדישתא:
שלמא בכתבת אידא דילי דפולוס:
מן דלא רחם למרן ישוע משיחא נהוא חרם מרן אתא:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עמכון:
וחובי עם כלכון במשיחא ישוע:
פולוס שליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא וטימתאוס אחא לעדתא דאלהא דאית בקורנתוס ולכלהון קדישא דאית באכאיא כלה:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מברך הו אלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא אבא דרחמא ואלהא דכל בויא:
הו דמביא לן בכלהון אולצנין דאף חנן נשכח נביא לאילין דבכל אולצנין אנון בהו בויאא דחנן מתביאינן מן אלהא:
איכנא גיר דמתיתרין בן חשוהי דמשיחא הכנא ביד משיחא מתיתר אף בויאן:
אפן דין מתאלצינן על אפי בויאכון הו ועל אפי חייכון מתאלצינן ואן מתביאינן מטל דאנתון תתביאון ותהוא בכון חפיטותא דתסיברון אנון לחשא הנון דאף חנן חשינן להון:
וסברן דעליכון שריר הו ידעינן גיר דאן שותפין אנתון בחשא שותפין אנתון אף בבויאא:
צבינן דין דתדעון אחין על אולצנא דהוא לן באסיא דרורבאית אתאלצן יתיר מן חילן עדמא דקריבין הוו חיין למתטלקו:
ועל נפשן פסקן מותא דלא נהוא לן תוכלנא על נפשן אלא על אלהא הו דמקים מיתא:
הו דמן מותא חסינא פרקן ותוב מסברינן דפרק לן:
במעדרנותא דבעותכון דעל אפין דתהוא מוהבתה דלותן טיבותא דעבידא באפי סגיאא וסגיאא נודון לה על אפין:
שובהרן גיר הנו סהדותא דרעינן דבפשיטותא ובדכיותא ובטיבותא דאלהא אתהפכן בעלמא ולא בחכמתא דפגרא ויתיראית לותכון דילכון:
לא הוא אחרנין כתבינן לכון אלא אילין דידעין אנתון אף משתודעין אנתון תכיל אנא דין דעדמא לאחריתא תשתודעון:
איכנא דאף אשתודעתון קליל מן סגי דשובהרכון חנן איך דאף אנתון דילן ביומה דמרן ישוע משיחא:
ובהנא תוכלנא צבא הוית מן קדים דאתא לותכון דאעיפאית תקבלון טיבותא:
ואעבר עליכון למקדוניא ותוב מן מקדוניא לותכון אתא ואנתון תלוונני ליהוד:
הדא הכיל דאתרעית למא איך מסרהבא אתרעית או דלמא דבסר אנין אילין דמתרעא אנא מטל דולא הוא דנהוא בהין אין אין ולא לא:
מהימן הו אלהא דלא הות מלתן דלותכון אין ולא:
ברה גיר דאלהא ישוע משיחא הו דבאידן אתכרז לכון בי ובסלונוס ובטימתאוס לא הוא אין ולא אלא אין הוא בה:
כלהון גיר מולכנוהי דאלהא בה הו במשיחא אין הוו מטל הנא באידה יהבינן אמין לתשבוחתה דאלהא:
אלהא הו דין משרר לן עמכון במשיחא הו דהו משחן:
וחתמן ויהב רהבונא דרוחה בלבותן:
אנא דין לאלהא מסהד אנא על נפשי דמטל דחאס אנא עליכון לא אתית לקורנתוס:
לא הוא מטל דמרי הימנותכון חנן אלא מעדרנא חנן דחדותכון בהימנותא הו גיר קימין אנתון:
דנת דין הדא בנפשי דלא תוב בכריותא אתא לותכון:
אן אנא גיר מכרא אנא לכון מנו נחדיני אלא הו דאנא אכרית לה:
ודכתבת לכון הי הדא דלא כד אתא נכרון לי הנון אילין דולא הוא להון דהנון נחדונני תכיל אנא דין על כלכון דחדותי דכלכון הי:
ומן אולצנא רבא ומן אנוסיא דלבא כתבת לכון הלין בדמעא סגיאתא לא מטל דתכרא לכון אלא מטל דתדעון חובא יתירא דאית לי לותכון:
אן דין אנש אכרי לא הוא לי אכרי אלא בצירא קליל לכלכון דלא תאקר מלתא עליכון:
כדו לה דין להנא כאתא דמן סגיאא:
ומכיל אחרניאית ולא דתשבקון לה ותביאונה דלמא בכריותא יתירתא נתבלע לה הו מן דהכנא הו:
מטל הנא בעא אנא מנכון דתשררון בה חובכון:
מטל הנא גיר כתבת אף דאדע בנסינא אן בכלמדם משתמעין אנתון:
למן דאנתון דין שבקין אנתון אף אנא אף אנא גיר מדם דשבקת למן דשבקת מטלתכון הו שבקת בפרצופה דמשיחא:
דלא נעלבן סטנא ידעינן גיר מחשבתה:
כד אתית דין לטרואס בסברתה דמשיחא ואתפתח לי תרעא במריא:
לא הוא לי ניחא ברוחי דלא אשכחת לטטוס אחי אלא שרית אנון ונפקת לי למקדוניא:
טיבו דין לאלהא דבכל זבן חזתא עבד לן במשיחא וגלא בן ריחא דידעתה בכל אתר:
ריחא חנן גיר בסימא במשיחא לאלהא באילין דחאין ובאילין דאבדין:
לאילין דריחא דמותא למותא ולאילין דריחא דחיא לחיא ולהלין מנו נשוא:
לא הוין גיר איך שרכא דממזגין מלוהי דאלהא אלא איך דבשררא ואיך דמן אלהא קדם אלהא במשיחא ממללינן:
משרינן לן תוב מן דריש דנחויכון מנא חנן או דלמא סניקינן איך אחרנא דאגרתא דפוקדא נתכתבן לכון עלין או דאנתון תכתבון תפקדון עלין:
אגרתן דין דילן אנתון אנון דכתיבא בלבן וידיעא ומתקריא מן כלנש:
ידעיתון גיר דאגרתה אנתון דמשיחא דאשתמשת מנן דכתיבא לא בדיותא אלא ברוחא דאלהא חיא לא בלוחא דכאפא אלא בלוחא דלבא דבסרא:
תוכלנא דין הכנא אית לן במשיחא לות אלהא:
לו דחנן ספקינן דנתרעא מדם איך דמן נפשן אלא חילן מן אלהא הו:
הו דאשוין דנהוא משמשנא דדיתקא חדתא לא בכתבא אלא ברוחא כתבא גיר קטל רוחא דין מחיא:
אן דין תשמשתא דמותא בכתבא אתרשמת בכאפא והות בתשבוחתא איכנא דלא נשכחון בני איסריל למחר בפרצופה דמושא מטל שובחא דפרצופה הו דאתבטל:
איכנא הכיל תשמשתא דרוחא לא יתיראית תהוא בשובחא:
אן גיר לתשמשתא דחויבא הוא שובחא חד כמא תתיתר תשמשתא דזדיקותא בשובחא:
איך הו גיר דאפלא משבחא הי דאשתבחת בפוחמא דהנא שובחא מיתרא:
אן גיר מדם דאתבטל בשובחא הוא יתיראית אינא דמקוא בשובחא נהוא:
מטל דאית לן הכיל הנא סברא יתיראית בגלא עין מתדברינן:
ולא איך מושא דרמא הוא תחפיתא על אפוהי דלא נחורון בני איסריל בשולמה דהו דמתבטל:
אלא אתעורו במדעיהון עדמא גיר ליומנא אמתי דדיתקא עתיקתא מתקריא הי הי תחפיתא קימא עליהון ולא מתגליא דבמשיחא הו מתבטלא:
ועדמא ליומנא אמתי דמתקרא מושא תחפיתא על לבהון רמיא:
ואמתי דאנש מנהון נתפנא לות מריא משתקלא מנה תחפיתא:
מריא דין הויו רוחא ואתר דרוחה דמריא חארותא הי:
חנן דין כלן באפא גליתא תשבוחתה דמריא איך דבמחזיתא חזינן ולה לדמותא משתחלפינן מן שובחא לשובחא איך דמן מריא רוחא:
מטל הנא לא מאנא לן בתשמשתא הדא דאחידינן איך רחמא דהוו עלין:
אלא אסלינן כסיתה דבהתתא ולא מהלכינן בחרעותא ולא נכלינן מלתה דאלהא אלא בגליותא דשררא מחוינן נפשן לכלהון רעינא דבנינשא קדם אלהא:
ואן דין מכסי הו אונגליון דילן לאילין דאבדין הו מכסי:
אילין דאלהה דעלמא הנא עור מדעיהון על דלא מהימנין דלא נדנח להון נוהרה דאונגליון דשובחה דמשיחא דהויו דמותה דאלהא:
לא הוא גיר נפשן מכרזינן אלא למשיחא ישוע מרן לנפשן דין דעבדיכון חנן מטל ישוע:
מטל דאלהא הו דאמר דמן חשוכא נוהרא נדנח הו דנח בלבותן דנתנהר בידעתא דשובחה דאלהא בפרצופה דישוע משיחא:
אית לן דין סימתא הדא במאנא דחצפא דרבותא דחילא מן אלהא תהוא ולא מנן:
בכלמדם גיר מתאלצינן אלא לא מתחנקינן מתטרפינן אלא לא חיבין חנן:
מתרדפינן אלא לא משתבקינן מסתחפינן אלא לא אבדינן:
בכלזבן מיתותה דישוע בפגרין שקילינן דאף חיוהי דישוע בפגרין נתגלון:
אן חנן גיר חיא למותא משתלמינן מטל ישוע הכנא אף חיוהי דישוע נתגלון בפגרן הנא דמאת:
השא מותא בן מתחפט וחיא בכון:
אף חנן הכיל דחדא הי רוחא דהימנותא אית לן איך דכתיב דהימנת מטל הנא אף מללת מהימנינן מטל הנא אף ממללינן:
וידעינן דהו מן דאקים למרן ישוע אף לן ביד ישוע נקים ונקרבן עמכון לותה:
כלמדם גיר מטלתכון הו דכד מתיתרא טיבותא ביד סגיאא תסגא תודיתא לשובחה דאלהא:
מטל הנא לא מאנא לן אף אן ברנשן גיר בריא מתחבל אלא דמן לגו מתחדת יום מן יום:
אולצנה גיר דזבנא הנא כד טב זעור וקליל שובחא רבא דלא סכא לעלם עלמין מטיב לן:
דלא חדינן בהלין דמתחזין אלא בהלין דלא מתחזין דמתחזין גיר דזבנא אנין דלא מתחזין דין דלעלם אנין:
ידעינן גיר דאן ביתן דבארעא הנא דפגרא נשתרא אלא אית לן בנינא דמן אלהא ביתא דלא בעבד אידיא בשמיא לעלם:
אף על הדא גיר מתתנחינן וסוינן דנלבש ביתן דמן שמיא:
אלא אף מא דלבשן נשתכח לן ערטל:
כד איתין גיר השא בהנא ביתא מתתנחינן מן יוקרה ולא צבינן למשלחה אלא דנלבש לעל מנה דתתבלע מיתותה בחיא:
ודמעתד לן לה להדא אלהא הו הו דיהב לן רהבונא דרוחה:
מטל דידעינן הכיל ומפסינן דכמא דבפגרא שרינן ענידינן מן מרן:
בהימנותא הו גיר מהלכינן ולא בחזיא:
מטל הנא תכילינן ומסוחינן דנענד מן פגרא ונהוא לות מרן:
ומתחפטינן דאן ענודא חנן ואן עמורא לה הוין שפרין:
כלן גיר עתידינן למקם קדם בים דמשיחא דנתפרע אנש אנש בפגרה מדם דעביד לה אן דטב ואן דביש:
מטל דידעינן הכיל דחלתה דמרן לבנינשא הו מפיסינן לאלהא דין גלינן סבר אנא דין דאף למדעיכון דילכון גלינן:
לא הוא תוב נפשן משבחינן לכון אלא עלתא הו יהבינן לכון דהויתון משתבהרין בן לות הנון דבאפא הו משתבהרין ולא בלבא:
אן גיר שטינן לאלהא ואן תקנינן לכון:
חובה גיר דמשיחא אלץ לן דרנינן הדא דחד חלף כלנש מית מדין כלנש מית לה:
וחלף כלנש הו מית דאילין דחיין לא לנפשהון נחון אלא להו אינא דעל אפיהון מית וקם:
ומכיל חנן לאנש בפגר לא ידעינן ואן ידען בפגר למשיחא אלא מן השא לא ידעינן:
כל מן דבמשיחא הו הכיל בריתא הו חדתא עתיקתא עבר להין:
וכל מדם הוא חדתא מן אלהא הו דרעין לה במשיחא ויהב לן תשמשתא דתרעותא:
אלהא הוא גיר במשיחא הו דרעי לעלמא עם רבותה ולא חשב להון חטהיהון וסם בן דילן מלתא דתרעותא:
איזגדא חנן הכיל חלף משיחא ואיך הו דאלהא בעא מנכון באידן חלף משיחא הכיל בעינן אתרעו לאלהא:
הו גיר דלא ידע הוא חטיתא מטלתכון חטיתא עבדה דחנן נהוא בה זדיקותא דאלהא:
ואיך מעדרנא בעינן מנכון דלא תסתרק בכון טיבותא דאלהא דקבלתון:
אמר גיר דבזבנא מקבלא עניתך וביומא דחיא עדרתך הא השא זבנא מקבלא והא השא יומא דחיא:
למא במדם תתלון לאנש עלתא דתוקלתא דלא נהוא מומא בתשמשתן:
אלא בכל מדם נחוא נפשן דמשמשנא חנן דאלהא במסיברנותא סגיאתא באולצנא באננקס בחבושיא:
בנגדא באסורא בשגושיא בלאותא בשהרא בצומא:
בדכיותא בידעתא בנגירות רוחא בבסימותא ברוחא דקודשא בחובא דלא נכלא:
במלתא דקושתא בחילא דאלהא בזינא דזדיקותא דבימינא ובסמלא:
בשובחא ובצערא בקולסא ובגוניא איך מטעינא ושרירא:
איך לא ידיעא וידיעינן איך מיתינן והא חיין חנן איך דמתרדינן ולא מיתינן:
איך דכריא לן ובכלזבן חדינן איך מסכנא ולסגיאא מעתרינן איך דמדם לית לן וכל מדם אחידינן:
פומן פתיח הו לותכון קורנתיא ולבן רויח:
לא אליציתון בן אליציתון דין ברחמיכון:
איך דלבניא דין אמר אנא פורעוני חובלי דלותכון ורוחו חובכון לותי:
ולא תהוון בני זוגא לאילין דלא מהימנין אידא גיר שותפותא אית לזדיקותא עם עולא או אינא חולטנא אית לנהירא עם חשוכא:
או אידא שלמותא אית למשיחא עם סטנא או אידא מנתא אית לדמהימן עם דלא מהימן:
אידא דין אויותא אית להיכלה דאלהא עם דשאדא אנתון דין היכלה אנתון דאלהא חיא איכנא דאמיר דאעמר בהון ואהלך בהון ואהוא אלההון והנון נהוון לי עמא:
מטל הנא פוקו מן בינתהון ואתפרשו מנהון אמר מריא ולטמאא לא תתקרבון ואנא אקבלכון:
ואהוא לכון לאבא ואנתון תהוון לי לבניא ולבנתא אמר מריא דכל אחיד:
מטל דאית לן הכיל הלין מולכנא חביבי נדכא נפשן מן כלה טמאותא דבסרא ודרוחא ונפלוח קדישותא בדחלתא דאלהא:
סיברון אחין באנש לא אעולן לאנש לא חבלן לאנש לא עלבן:
לא הוא למחיבותכון אמר אנא קדמת גיר אמרת דבלבן אנתון לממת אכחדא ולמחא:
פרהסיא סגיאתא אית לי לותכון וסגי אית לי בכון שובהרא ומלא אנא בויאא וסוגאא מתיתרא בי חדותא בכלהון אולצני:
אף מן דאתין גיר למקדוניא אפלא חד ניח הוא לפגרן אלא בכל מדם אתאלצן מן לבר קרבא ומן לגו דחלתא:
אלא אלהא הו דמביא למכיכא ביאן במאתיתה דטטוס:
ולא בלחוד במאתיתה אלא אף בניחה הו דאתניח בכון סברן גיר על חובכון דלותן ועל אבלכון וטננכון דעל אפין וכד שמעת חדותא סגיאתא הות לי:
דאפן אכרית לכון באגרתא לא תויא לי נפשי אפן תויא הות חזא אנא גיר דהי אגרתא אפן דשעתא אכרית לכון:
אלא חדותא סגיאתא עבדת לי לא על דכרית לכון אלא מטל דכריותכון לתיבותא איתיתכון כרית לכון גיר בדאלהא איכנא דבמדם לא תחסרון מנן:
כריותא גיר דמטל אלהא תות נפשא עבדא דלא הפכא ומפניא לחיא כריותא דין דעלמא מותא הו עבדא:
הא גיר הי הדא דאתתעיקתון מטל אלהא כמא אעבדת בכון חפיטותא ומפק ברוחא ורוגזא ודחלתא וחובא וטננא ותבעתא ובכלמדם חויתון נפשכון דדכין אנתון בה בצבותא:
תהוא דין הדא דכתבת לכון דלא הוא מטל מסכלנא אף לא מטל הו מן דמסכל בה אלא מטל דתתידע קדם אלהא חפיטותכון דמטלתן:
מטל הנא אתביאן ועם בויאן יתיראית חדין בחדותה דטטוס דאתניחת רוחה עם כלכון:
דבמדם דאשתבהרת לה על אפיכון לא בהתת אלא איך דכל מדם קושתא מללן עמכון הכנא אף שובהרן דלות טטוס בקושתא אשתכח:
אף רחמוהי יתיראית סגיו עליכון כד מתדכר משתמענותא דכלכון דבדחלתא וברתיתא קבלתוניהי:
חדא אנא דבכל מדם תכיל אנא עליכון:
מודעינן לכון דין אחין טיבותה דאלהא דאתיהבת בעדתא דמקדוניא:
דבבוקיא סגיאא דאולצנהון יתירותא הות לחדותהון ועומקא דמסכנותהון אתיתר בעותרא דפשיטותהון:
סהד אנא גיר דאיך חילהון ויתיר מן חילהון בצבין נפשהון:
בעו מנן בבעותא סגיאתא דנשתותפון בטיבותא דתשמשתא דקדישא:
ולא איך מא דסברין הוין אלא נפשהון אשלמו לוקדם למרן ואף לן בצבינה דאלהא:
דחנן נבעא מן טטוס דאיך דשרי הכנא נשלם בכון אף טיבותא הדא:
אלא איכנא דבכלמדם מתיתרין אנתון בהימנותא ובמלתא ובידעתא ובכל חפיטו ובחובן דלותכון הכנא אף בהדא טיבותא תתיתרון:
לא הוא מפקד פקד אנא לכון אלא בחפיטותא דחבריכון שררא דחובכון מנסא אנא:
ידעין אנתון גיר טיבותה דמרן ישוע משיחא דמטלתכון אתמסכן כד איתוהי עתירא דאנתון במסכנותה תעתרון:
ממלך דין מלך אנא לכון הדא דמעדרא לכון מטל דמן אשתקדי שריתון לו למצבא בלחוד אלא אף למעבד:
השא דין שלמו בעבדא הו מדם דצביתון דאיכנא דהוא לכון סווחא למצבא הכנא בעבדא תשלמון מן מא דאית לכון:
אן גיר צבינא איתוהי איך מא דאית לה הכות מתקבל לא הוא איך מא דלית לה:
לא הוא גיר דלאחרנא תהוא רוחתא ולכון אולצנא:
אלא בשויותא הוו בזבנא הנא דיתירותכון דילכון תהוא לחסירותהון דהלין דאף יתירותהון דהנון תהוא לחסירותכון דילכון דתהוא שויותא:
איך דכתיב דהו דאסגי שקל לא אתיתר לה והו דקליל שקל לא אתבצר לה:
טיבו דין לאלהא דיהבה חפיטותא הדא חלפיכון בלבה דטטוס:
בעותן גיר קבל ומטל דטב בטיל לה מן צבינה נפק צאדיכון:
שדרן דין עמה לאחון אינא דתשבוחתה באונגליון בכלהין עדתא:
הכנא דאף מגבא גבא מן עדתא דנפוק עמן בטיבותא הדא דמשתמשא מנן לשובחה דילה דאלהא וללובבן דילן:
קניטינן דין בהדא דלא אנש נסים בן מומא בהדא רבותא דמשתמשא מנן:
יציפינן גיר דשפירתא לא קדם אלהא בלחוד אלא אף קדם בנינשא:
שדרן דין עמהון אף לאחון אינא דלן בקא בכלזבן בסגיאתא דחפיטא הו השא דין יתיראית חפיט בתוכלנא סגיאא דעליכון:
אן הכיל טטוס שותפא הו דילי ומעדרנא בכון ואן אחין אחרנא שליחא אנון דעדתא דשובחה דמשיחא:
מכיל תחויתא דחובכון ושובהרן דבכון בהון חוו בפרצוף עדתא כלהין:
על תשמשתא דין דקדישא יתירתא עבד אנא אן כתב אנא לכון:
ידע אנא גיר טויבה דרעינכון ומטל הנא אשתבהרת בכון למקדוניא דאכאיא עתידא הי מן אשתקדי וטננא דילכון לסגיאא גרג:
שדרת דין לאחא דלא נסתרק שובהרן דאשתבהרן בכון על הדא צבותא דאיכנא דאמרת תהוון מטיבין:
דלמא נאתון עמי מקדוניא ונשכחונכון כד לא עתידין אנתון ונבהת חנן דלא נאמר דאנתון תבהתון בשובהרא הו דאשתבהרן:
מטל הנא אתבטל לי דאבעא מן אחי הלין דנאתון קדמי לותכון ונעתדון בורכתא הי דמן קדים אשתמעתון דתהוא מטיבא הכנא איך בורכתא לא הוא איך יענותא:
הדא דין מן דזרע בחוסנא אף בחוסנא חצד ומן דזרע בבורכתא בבורכתא נחצוד:
כל אנש איך דאית ברעינה לא איך דמן כריותא או איך דמן קטירא ליהובא הו גיר חדיא רחם אלהא:
מטיא הי דין באידי אלהא כל טיבו דניתר בכון דבכלזבן בכלמדם הו מא דספק לכון נהוא לכון ותתיתרון בכל עבד טב:
איך דכתיב דבדר ויהב למסכנא וזדיקותה קימא לעלם:
הו דין דיהב זרעא לזרועא ולחמא למאכולתא הו נתל ונסגא זרעכון ונרבא פארא דזדיקותכון:
דבכל מדם תעתרון בכלה פשיטותא דהי גמרא באידן תודיתא לאלהא:
מטל דפולחנא דתשמשתא הדא לא הוא בלחוד חסירותא דקדישא ממלא אלא אף מיתר בתודיתא סגיאתא לאלהא:
מטל בוקיא גיר דתשמשתא הדא לאלהא משבחין דאשתעבדתון לתודיתא דסברתה דמשיחא ואשתותפתון בפשיטותכון עמהון ועם כלנש:
וצלותא מקרבין חלפיכון בחובא סגיאא מטל סוגאא דטיבותה דאלהא דעליכון:
טיבו דין לאלהא על מוהבתה דלא מתמללא:
אנא דין פולוס בעא אנא מנכון בניחותה ובמכיכותה דמשיחא דאפן באפין מכיך אנא לותכון אלא כד רחיק אנא תכיל אנא עליכון:
בעא אנא דין מנכון דלא מא דאתית אתאלץ בתוכלנא דאית לי דאשיח איך דמתרעא אנא על אנשא אילין דחשבין לן דאיך דבבסר מהלכינן:
אפן בבסר גיר מהלכין חנן אלא לא הוא דבסרא פלחינן:
זינא גיר דפלחותן לא הוא דבסרא אלא דחילא דאלהא ובה כבשינן חסנא מרידא:
וסתרינן מחשבתא וכל רומא דמתתרים לוקבל ידעתה דאלהא ושבינן כל תרעין למשמעתה דמשיחא:
ומטיבינן למעבד תבעתא מן אילין דלא משתמעין מא דאתמלית משתמענותכון:
בפרצופא חירין אנתון אן אנש תכיל על נפשה דדמשיחא הו הנא נדע מן נפשה דאיך דהו דמשיחא הכנא אף חנן:
אן גיר אף מדם יתיר אשתבהר על שולטנא דיהב לי מרן לא בהת אנא מטל דלבנינא הו דילכון יהב לן ולא לסוחפכון:
מהמא אנא דין דלא אסתבר איך הו דמדחלו מדחל אנא לכון באגרתי:
מטל דאית אנשא דאמרין דאגרתא יקירן וחסינן מאתיה דין דגושמא כריה ומלתה שיטא:
אלא הדא נתרעא מן דהכנא אמר דאיכנא דאיתין במלתא דאגרתן כד רחיקינן הכנא איתין אף מא דקריבינן בעבדא:
לא גיר ממרחינן דנחשוב או דנפחם נפשן עם הנון דמשבהרין נפשהון אלא מטל דהנון בהון להון מפחמין לא מסתכלין:
חנן דין לא משתבהרינן יתיר מן משוחתן אלא במשוחתא דתחומא דפלג לן אלהא דנמטא אף עדמא לותכון:
לא הוא גיר איך דלא מתמטינן לותכון מתחינן נפשן עדמא גיר לותכון מטין בסברתה דמשיחא:
ולא משתבהרינן לבר מן משוחתן בעמלא דאחרנא אלא אית לן סברא דכד רביא הימנותכון בכון נתרורב איך משוחתן ונתיתר:
אף להל מנכון למסברו לא במשוחתא דאחרנא באילין דמתקנן נשתבהר:
הו דין דמשתבהר במריא נשתבהר:
לא הוא גיר מן דנפשה משבח הו הו בקא אלא מן דמריא נשבחיוהי:
אשתוף דין מסיברין הויתון לי קליל דאמלל פכיהאית אלא אף מסיברין אנתון הו לי:
טאן אנא גיר בכון בטננא דאלהא מכרתכון גיר לגברא חד בתולתא דכיתא דאקרב למשיחא:
דחל אנא דין דלמא איך דאטעי חויא לחוא בנכילותה הכנא נתחבלון רעיניכון מן פשיטותא דלות משיחא:
אן גיר הו דאתא לותכון אחרנא ישוע אכרז לכון אינא דחנן לא אכרזן או רוחא אחרתא נסבתון אידא דלא נסבתון או סברתא אחרתא אידא דלא קבלתון שפיר מתטפיסין הויתון:
רנא אנא גיר דמדם לא בצרת מן שליחא אילין דטב מיתרין:
אפן גיר בורא אנא במלתי אלא לא בידעתי אלא בכלמדם אתגלין לותכון:
או דלמא מסכלו אסכלת דמככת נפשי דאנתון תתרימון ומגן אכרזת לכון סברתה דאלהא:
ועדתא אחרניתא חלצת ונסבת נפקתא לתשמשתא דילכון:
וכד אתית צאדיכון וחסר לי לא יקרת על אנש מנכון סניקותי גיר מליו אחא דאתו מן מקדוניא ובכל מדם נטרת נפשי ונטר אנא דלא אקר עליכון:
איתוהי בי שררה דמשיחא דהנא שובהרא לא נתבטל בי באתרותא דאכאיא:
למנא מטל דלא מחב אנא לכון אלהא הו ידע:
אלא הדא דעבד אנא אף אעבד דאפסוק הו עלתהון דאילין דבעין עלתא דבהו מדם דמשתבהרין נשתכחון אכותן:
איתיהון גיר הלין שליחא דגלא ופעלא נכילא ומדמין נפשהון לשליחא דמשיחא:
ולית למתדמרו בהדא אן הו גיר דסטנא מתדמא במלאכא דנוהרא:
לא הות רבא צבותא אן אף משמשנוהי מתדמין במשמשנא דזדיקותא הנון דחרתהון תהוא איך עבדיהון:
תוב דין אמר אנא למא אנש נסבר עלי איך דסכלא אנא ואן לא אפן איך סכלא קבלוני דאף אנא קליל אשתבהר:
מדם דממלל אנא לא הוא במרן ממלל אנא אלא איך דבפכיהותא בהדא דוכתא דשובהרא:
מטל דסגיאא משתבהרין בבסרא אף אנא אשתבהר:
מנחין אנתון הו גיר למשתמעו לחסירי רעינא כד אנתון חכימא אנתון:
ומתדנין אנתון למן דמשעבד לכון ולמן דאכל לכון ולמן דנסב מנכון ולמן דמתרים עליכון ולמן דמחא לכון על אפיכון:
איך דבצערא אמר אנא איך הו דחנן מחילינן הו בחסירות רעינא אמר אנא דבכלמדם דממרח אנש אף אנא ממרח אנא:
אן עבריא אנון אף אנא אן איסרליא אנון אף אנא אן זרעה אנון דאברהם אף אנא:
אן משמשנא אנון דמשיחא בחסירות רעינא אמר אנא דיתיר מנהון אנא בלאותא יתיר מנהון במחותא יתיר מנהון באסורא יתיר מנהון במותא זבנין סגיאן:
מן יהודיא חמש זבנין ארבעין ארבעין חסיר חדא בלעת:
תלת זבנין בשבטא אתנגדת חדא זבן אתרגמת תלת זבנין הוית נווגא איממא ולליא דלא ספינתא בימא הוית:
באורחתא סגיאתא בקנדינוס דנהרותא בקנדינוס דגיסא בקנדינוס דמן טוהמי בקנדינוס דמן עממא בקנדינוס הוית במדינתא בקנדינוס הוית בחורבא בקנדינוס בימא בקנדינוס דמן אחא דגלא:
בעמלא ובלאותא בשהרא סגיאא בכפנא ובצהיא בצומא סגיאא בעריא ובערטליותא:
סטר מן יתירתא וכנושיא דעלי דכליום וצפתי דעל אפי כלהין עדתא:
מנו מתכרה ולא אנא מתכרה אנא מנו מתכשל ולא אנא יקד אנא:
אן למשתבהרו ולא בכורהני אשתבהר:
ידע הו אלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא מברכא דלעלם עלמין דלא מכדב אנא:
בדרמסוק רב חילא דארטוס מלכא נטר הוא מדינתא דדרמוסקיא למאחדני:
ומן כותא בסריגתא שבוני מן שורא ואתפלטת מן אידוהי:
למשתבהרו ולא אלא לא פקח אתא אנא לי גיר לחזונא ולגלינוהי דמרן:
ידענא גברא במשיחא מן קדם ארבעסרא שנין אן בפגר דין ואן דלא פגר לא ידע אנא אלהא הו ידע דאתחטף הו הנא עדמא שמיא דתלתא:
וידע אנא לה להנא ברנשא אן בפגר דין ואן דלא פגר לא ידע אנא אלהא הו ידע:
דאתחטף לפרדיסא ושמע מלא דלא מתמללן אילין דלא שליט לברנשא לממללו אנין:
על הנא אשתבהר על נפשי דין לא אשתבהר אלא אן בכורהנא:
אן אצבא גיר דאשתבהר לא הוא אנא שטיא שררא הו גיר אמר אנא חאסנא דין דלמא אנש נתרעא עלי יתיר מן מא דחזא לי ודשמע מני:
ודלא אתרים ביתירותא דגלינא אשתלם לי שפיא לבסרי מלאכה דסטנא דנהוא מקפח לי דלא אתרים:
ועל הנא תלת זבנין בעית מן מרי דנפרק מני:
ואמר לי ספקא לך טיבותי חילי גיר בכריהותא הו מתגמר חדיאית הכיל אשתבהר בכורהני דנגן עלי חילה דמשיחא:
מטל הנא צבא אנא בכורהנא בצערא באולצנא ברדופיא בחבושיא דעל אפי משיחא אמתי דכריה אנא גיר הידין הו חילתן אנא:
הא הוית חסיר רעינא בשובהרי דאנתון אלצתונני חיבין הויתון גיר דאנתון תסהדון עלי מטל דלא בצרת מדם מן שליחא אילין דטב מיתרין ואפן לא הוית מדם:
אתותא דשליחא עבדת בינתכון בכל מסיברנו ובגברותא ובתדמרתא ובחילא:
במנא גיר אתבצרתון מן עדתא אחרניתא אלא אן בהדא דאנא לא יקרת עליכון שבוקו לי הדא סכלותא:
הא הדא דתלת הי זבנין דמטיב אנא דאתא לותכון ולא אקר עליכון מטל דלא בעא אנא דילכון אלא לכון לא גיר חיבין בניא למסם סימתא לאבהא אלא אבהא לבניהון:
אנא דין חדיאית ונפקתא אפק ואף קנומי אתל על אפי נפשתכון אפן כד יתיראית מחב אנא לכון אנתון בציראית מחבין אנתון לי:
וכבר אנא לא יקרת עליכון אלא איך גברא חרעא בנכלא גנבתכון:
למא ביד אנש אחרין דשדרת לותכון אתיענת עליכון:
מן טטוס בעית ושדרת עמה לאחא למא מדם אתיען עליכון טטוס לו בחדא רוחא הלכן ובהין בעקבתא:
למא תוב סברין אנתון דלכון נפקינן רוחא קדם אלהא במשיחא ממללינן וכלהין חביבי מטל בנינא הו דילכון:
דחל אנא גיר דלמא אתא לותכון ולא אשכחכון איך דצבא אנא ואשתכח לכון אף אנא איך מא דלא צביתון דלמא חרינא וחסמא וחמתא ועצינא ומאכל-קרצא ורטנא וחתירותא ושגושיא:
דלמא כד אתא לותכון נמככני אלהי ואתאבל על סגיאא אילין דחטו ולא תבו מן טנפותא ומן זניותא ומן פחזותא דעבדו:
הדא דתלת הי זבנין דאתא אנא לותכון דעל פום תרין ותלתא סהדין תקום כל מלא:
מן קדים אמרת הוית לכון ותוב מקדם אנא אמר אנא לכון איך דאף תרתין זבנין דהוית לותכון אמרת לכון ואף השא כד רחיק אנא כתבנא להלין דחטו ולשרכא דאחרנא דאן אתא תוב לא אחוס:
מטל דבוקיא בעיתון דמשיחא דממלל בי הו דלא הוא מחיל בכון אלא חילתן הו בכון:
אפן אזדקף גיר במחילותא אלא חי הו בחילא דאלהא ואף חנן מחילינן עמה אלא חיין חנן עמה בחילא דאלהא דבכון:
נפשכון בקו אן בה בהימנותא קימין אנתון נפשכון אסו או לא משתודעיתון דישוע משיחא בכון הו ואן לא מסליא אנתון:
מסבר אנא דין דתדעון דחנן לא הוין מסלין:
בעא אנא דין מן אלהא דלא נהוא בכון מדם דביש איך דבוקין דילן נתחזא אלא דאנתון תהוון סערין טבתא וחנן נהוא איך מסליא:
לא גיר משכחינן דנעבד מדם לוקבל קושתא אלא חלף קושתא:
חדינן דין מא דחנן כריהין ואנתון חילתנין הדא גיר אף מצלינן דאנתון תתגמרון:
מטל הנא כד רחיק אנא הלין כתב אנא דלא מא דאתית קשיאית אסעור איך שולטנא דיהב לי מרי לבנינכון ולא לסוחפכון:
מכיל אחי חדו ואתגמרו ואתביאו ואויותא ושינא נהוא בכון ואלהא דחובא ודשלמותא נהוא עמכון:
שאלו בשלמא חד דחד בנושקתא קדישתא:
שאלין בשלמכון כלהון קדישא:
שלמה דמרן ישוע משיחא וחובה דאלהא ושותפותא דרוחא דקודשא עם כלכון אמין:
פולוס שליחא לא מן בנינשא ולא ביד ברנשא אלא ביד ישוע משיחא ואלהא אבוהי הו דאקימה מן בית מיתא:
וכלהון אחא דעמי לעדתא דאית בגלטיא:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא:
הו דיהב נפשה חלף חטהין דנפצין מן עלמא הנא בישא איך צבינה דאלהא אבון:
דלה שובחא לעלם עלמין אמין:
מתדמר אנא איכנא בעגל מתהפכין אנתון מן משיחא הו דקרכון בטיבותה לאחרתא סברתא:
אידא דלא איתיה אלא אנשא הו אית דדלחין לכון וצבין דנשחלפון סברתה דמשיחא:
אף אן חנן דין או מלאכא מן שמיא נסברכון לבר מן מא דסברנכון נהוא חרם:
איכנא דמן לוקדם אמרת והשא תוב אמר אנא דאן אנש מסבר לכון לבר מן מא דקבלתון נהוא חרם:
השא גיר לבנינשא הו מפיס אנא או לאלהא או לבנינשא בעא אנא דאשפר אלו גיר עדמא להשא לבנינשא שפר הוית עבדא דמשיחא לא הוא הוית:
מודע אנא לכון דין אחי דסברתא דאסתברת מני לא הות מן ברנשא:
אפלא גיר אנא מן ברנשא קבלתה וילפתה אלא בגלינא דישוע משיחא:
שמעתון גיר הופכי דמן קדים דביהודיותא דיתיראית רדף הוית עדתה דאלהא וחרב הוית לה:
ומתיתר הוית ביהודיותא טב מן סגיאא בני שני דאית הוא בטוהמי ויתיראית טאן הוית ביולפנא דאבהי:
כד צבא דין הו מן דפרשני מן כרס אמי וקרני בטיבותה:
דנגלא ברה בי דאסבריוהי בעממא בר שעתה לא גלית לבסרא ולדמא:
ולא אזלת לאורשלם לות שליחא דמן קדמי אלא אזלת לארביא ותוב הפכת לדרמסוק:
ומן בתר תלת שנין אזלת לאורשלם דאחזא לכאפא וקוית לותה יומתא חמשתעסר:
לאחרין דין מן שליחא לא חזית אלא אן ליעקוב אחוהי דמרן:
הלין דין דכתב אנא לכון הא קדם אלהא דלא מכדב אנא:
מן בתר הלין אתית לאתרותא דסוריא ודקיליקיא:
ולא ידען הוי לי באפין עדתא דביהוד הלין דבמשיחא:
אלא הדא בלחוד שמעין הוו דהו דמן קדים רדף הוא לן השא הא מסבר הימנותא הי דמן קדם זבנא מסחף הוא:
ומשבחין הוו בי לאלהא:
תוב דין מן בתר ארבעסרא שנין סלקת לאורשלם עם ברנבא ודברת עמי לטטוס:
סלקת דין בגלינא וגלית להון סברתא דמכרז אנא בעממא וחויתה לאילין דמסתברין הוו דמדם איתיהון ביני ולהון דם סריקאית רהטת או רהט אנא:
אף טטוס דעמי דארמיא הוא לא אתאנס דנגזור:
מטל דין אחא דגלא דעלו עלין דנגשון חארותא דאית לן בישוע משיחא איכנא דנשעבדונני:
אפלא מלא שעא אתרמין לשועבדהון דשררה דסברתא נקוא לותכון:
הנון דין דמסתברין דאיתיהון מדם מן דין איתיהון לא בטיל לי אלהא גיר באפי בנינשא לא נסב הנון דין הלין מדם לא אוספו לי:
אלא אחרניאית חזו גיר דאתהימנת סברתא דעורלותא איך דאתהימן כאפא בגזורתא:
הו גיר דחפט לכאפא בשליחותא דגזורתא חפט אף לי בשליחותא דעממא:
וכד ידעו טיבותא דאתיהבת לי יעקוב וכאפא ויוחנן הנון דמסתברין הוו דאיתיהון עמודא ימינא דשותפותא יהבו לי ולברנבא דחנן בעממא והנון בגזורתא:
בלחוד דלמסכנא הוין עהדינן ואתבטל לי דהי הדא אעבדיה:
כד אתא דין כאפא לאנטיוכי באפוהי אכסתה מטל דמתתקלין הוו בה:
דעדלא נאתון אנשא מן לות יעקוב עם עממא אכל הוא כד אתו דין נגד הוא נפשה ופרש מטל דדחל הוא מן הנון דמן גזורתא:
ואתרמיו הוו עמה להדא אף שרכא דיהודיא הכנא דאף ברנבא אתדבר הוא למסב באפיהון:
וכד חזית דלא אזלין תריצאית בשררה דאונגליון אמרת לכאפא לעין כלהון אן אנת דיהודיא אנת ארמאית חיא אנת ולא יהודאית איכנא אלץ אנת לעממא דיהודאית נחון:
חנן גיר דמן כינן יהודיא חנן ולא הוין מן עממא חטיא:
מטל דידעינן דלא מזדדק ברנשא מן עבדא דנמוסא אלא בהימנותא דישוע משיחא אף חנן בה בישוע משיחא הימנן דמן הימנותה דמשיחא נזדדק ולא מן עבדא דנמוסא מטל דמן עבדא דנמוסא לא מזדדק כל בסר:
אן דין כד בעינן דנזדדק במשיחא אשתכחן לן אף חנן חטיא מדין ישוע משיחא משמשנא הו דחטיתא חס:
אן גיר לאילין דסתרת תוב להין בנא אנא חוית על נפשי דעבר על פוקדנא אנא:
אנא גיר בנמוסא לנמוסא מיתת דלאלהא אחא:
ועם משיחא זקיף אנא ומכיל לא הוא אנא חי אנא אלא חי בי משיחא והנא דהשא חי אנא בבסר בהימנותא הו דברה דאלהא חי אנא הו דאחבן ויהב נפשה חלפין:
לא טלם אנא טיבותה דאלהא אן גיר ביד נמוסא הי זדיקותא משיחא מגן מית:
או חסירי רעינא גלטיא מנו חסם בכון דהא איך הו דמצר ציר הוא קדם עיניכון ישוע משיחא כד צליב:
הדא בלחוד צבא אנא דאדע מנכון מן עבדא דנמוסא נסבתון רוחא או מן שמעא דהימנותא:
הכנא סכלין אנתון דשריתון ברוחא והשא בבסר משלמין אנתון:
הלין כלהין איקא סיברתון ואשתוף דין איקא:
הו הכיל דיהב בכון רוחא וסער בכון חילא מן עבדא דנמוסא או מן שמעא דהימנותא:
איכנא דהימן אברהם לאלהא ואתחשבת לה לזדיקו:
דעו הכיל דאילין דמן הימנותא אנון הנון אנון בניא דאברהם:
מטל גיר דקדם ידע אלהא דבהימנותא הו מזדדקין עממא קדם סבר לאברהם איך דאמר כתבא קדישא דבך נתברכון כלהון עממא:
מדין מהימנא הו מתברכין באברהם מהימנא:
אילין גיר דמן עבדא אנון דנמוסא תחית לוטתא אנון כתיב גיר דליט הו כלמן דלא נעבד כל דכתיב בנמוסא הנא:
דלא דין מזדדק אנש בנמוסא לות אלהא הדא גליא הי מטל דכתיב דזדיקא בהימנותא נחא:
נמוסא דין לא הוא מן הימנותא אלא מן דנעבד אילין דכתיבן בה נחא בהין:
לן דין משיחא זבנן מן לוטתא דנמוסא והו הוא חלפין לוטתא כתיב גיר דליט הו כלמן דמתתלא בקיסא:
דבעממא תהוא בורכתה דאברהם בישוע משיחא וחנן נסב שוודיא דרוחא בהימנותא:
אחי איך דבית בנינשא אמר אנא דדיתקא דברנשא דאשתררת אנש לא מסלא או משחלף בה מדם:
לאברהם דין אתמלך מולכנא ולזרעה ולא אמר לה דלזרעיך איך דלסגיאא אלא לזרעך איך דלחד הו דאיתוהי משיחא:
הדא דין אמר אנא דדיתקא דמן קדים אשתררת מן אלהא במשיחא נמוסא הו דהוא מן בתר ארבע מאא ותלתין שנין לא משכח דנסליה ונבטל מולכנא:
אן דין מן נמוסא הי ירתותא מכיל לא הות מן מולכנא לאברהם דין במולכנא הו יהב לה אלהא:
מנא הכיל נמוסא מטל מסטינותא אתתוסף עדמא דנאתא זרעא הו דלה הוא שוודיא ואתיהב הו נמוסא ביד מלאכא באידא דמצעיא:
מצעיא דין לא הוא דחד אלהא דין חד הו:
נמוסא הכיל סקובלא הו דמולכנא דאלהא חס אלו גיר אתיהב הוא נמוסא אינא דמשכח הוא למחיו שריראית מן נמוסא הויא הות זדיקותא:
אלא חבש כתבא כלמדם תחית חטיתא דמולכנא בהימנותא דישוע משיחא נתיהב לאילין דמהימנין:
עדלא דין תאתא הימנותא נמוסא נטר הוא לן כד חבישינן להימנותא דעתידא הות למתגליו:
נמוסא הכיל תראא הוא לן לות משיחא דמן הימנותא נזדדק:
כד אתת דין הימנותא לא הוין תחית תראא:
כלכון גיר בניא אנתון דאלהא בהימנותא דישוע משיחא:
אילין גיר דבמשיחא עמדתון למשיחא לבשתון:
לית יהודיא ולא ארמיא לית עבדא ולא בר חארא לית דכרא ולא נקבתא כלכון גיר חד אנתון בישוע משיחא:
ואן דמשיחא אנתון מכיל זרעה אנתון דאברהם וירתא במולכנא:
אמר אנא דין דכמא זבנא דירתא טלא לא פריש מן עבדא כד מרא הו דכלהון:
אלא תחית אפטרופא איתוהי ורבי בתא עדמא לזבנא דסם אבוהי:
הכנא אף חנן כד ילודא הוין תחית אסטוכסוהי דעלמא משעבדין הוין:
כד מטא דין שולמה דזבנא שדר אלהא לברה והוא מן אנתתא והוא תחית נמוסא:
דלאילין דתחית נמוסא אנון נזבן ונקבל סימת בניא:
ודאיתיכון דין בניא שדר אלהא רוחא דברה ללבותכון הי דקריא אבא אבון:
מכיל לא הויתון עבדא אלא בניא ואן בניא אף ירתא דאלהא ביד ישוע משיחא:
הידין גיר כד לא ידעין הויתון לאלהא פלחתון להנון דמן כינהון לא הוו אלהא:
השא דין דידעתון לאלהא ויתיראית דאתידעתון מן אלהא תוב הפכתון לכון על הנון אסטוכסא מרעא ומסכנא ומן דריש צביתון למשתעבדו להון:
יומא וירחא וזבנא ושניא נטריתון:
דחל אנא דלמא סריקאית לאית בכון:
הוו אכותי מטל דאף אנא אכותכון הוית אחי בעא אנא מנכון לא מדם אסכלתון בי:
ידעין אנתון גיר דבכריהות בסרי סברתכון הוית מן קדים:
ונסיונא דבסרי לא שטתון ולא נדתון אלא איך דלמלאכא דאלהא קבלתונני ואיך דלישוע משיחא:
איכו הכיל טובכון סהד אנא גיר עליכון דאלו משכחא הות עיניכון חצין הויתון ויהבין לי:
דלמא בעלדבבא הוית לכון דאכרזת לכון שררא:
חסמין בכון לא הוא לשפירתא אלא למחבשכון הו צבין דאנתון תהוון חסמין בהון:
שפיר הו דין דתתחסמון בשפירתא בכלזבן ולא אמתי דלותכון אנא בלחוד:
בני אילין דמן דריש מחבל אנא עדמא דנתתציר בכון משיחא:
צבא הוית דין דאהוא לותכון השא ואשחלף ברת קלי מטל דתמיה אנא בכון:
אמרו לי אנתון אילין דצבין דנהוון תחית נמוסא לה לנמוסא לא שמעין אנתון:
כתיב גיר דלאברהם תרין בנין הוו לה חד מן אמתא וחד מן חארתא:
אלא הו דמן אמתא בבסר אתילד הו דין דמן חארתא במולכנא הוא:
הלין דין איתיהין פלאתא דתרתין דיתקס חדא דמן טור סיני ילדא לעבדותא דאיתיה הגר:
הגר גיר טורא הו דסיני דבארביא ושלמא להדא אורשלם ופלחא עבדותא הי ובניה:
הי דין אורשלם עליתא חארתא הי דאיתיה אמן:
כתיב גיר דאתבסמי עקרתא הי דלא ילדא ואתפצחי וגעי הי דלא מחבלא מטל דסגיו בניה דצדיתא יתיר מן בניה דבעילתא:
חנן דין אחי איך איסחק בני מולכנא חנן:
ואיך דהידין הו דיליד הוא בבסרא רדף הוא להו דברוחא הכנא אף השא:
אלא מנא אמר כתבא אפקיה לאמתא ולברה מטל דלא נארת ברה דאמתא עם ברה דחארתא:
חנן הכיל אחי לא הוין בני אמתא אלא בני חארתא:
קומו הכיל בחארותא הי דמשיחא חררן ולא תתכדנון תוב בנירא דעבדותא:
הא אנא פולוס אמר אנא לכון דאן תתגזרון משיחא מדם לא מהנא לכון:
מסהד אנא דין תוב לכל ברנש דמתגזר דחיב הו דכלה נמוסא נעבד:
אתבטלתון לכון מן משיחא אילין דבנמוסא מזדדקיתון ומן טיבותא נפלתון:
חנן גיר ברוחא דמן הימנותא לסברא דזדיקותא מקוינן:
במשיחא גיר ישוע לא גזורתא מדם איתיה ולא עורלותא אלא הימנותא דמתגמרא בחובא:
שפיר רהטין הויתון מנו דודכון דלשררא לא תתטפיסון:
פיסכון לא הוא מן הו דקרכון:
חמירא קליל כלה גבילתא מחמע:
אנא תכיל אנא עליכון במרן דמדם אחרין לא מתרעיתון ואינא דדלח לכון הו נסיבריוהי לדינא מן דאיתוהי:
אנא דין אחי אלו עדכיל גזורתא מכרז הוית למנא מתרדף הוית דלמא אתבטל לה כשלה דזקיפא:
אשתוף דין אף מפסק נפסקון הנון דדלחין לכון:
אנתון דין לחארותא הו אתקריתון אחי בלחוד לא תהוא חארותכון לעלת בסרא אלא בחובא הויתון משתעבדין חד לחד:
כלה גיר נמוסא בחדא מלתא מתמלא בהי דתחב לקריבך איך נפשך:
אן דין חד לחד מנכתיתון ואכליתון חזו דלמא חד מן חד תסופון:
אמר אנא דין דברוחא הויתון מהלכין ורגתא דבסרא לא מן מתום תעבדון:
בסרא גיר ראג מדם דנכא לרוחא ורוחא רגא מדם דנכא לבסרא ותריהון סקובלא אנון חד דחד דלא מדם דצביתון תהוון עבדין:
אן דין ברוחא מתדברין אנתון לא הויתון תחית נמוסא:
ידיעין אנון גיר עבדוהי דבסרא דאיתיהון זניותא טנפותא צחנותא:
פולחנא דפתכרא חרשותא בעלדבבותא חרינא טננא חמתא עצינא פלגותא סדקא:
חסמא קטלא רויותא זמרא וכל דלהלין דמין ואילין דהלין סערין איך דמן לוקדם אמרת לכון אף השא אמר אנא דמלכותה דאלהא לא ירתין:
פארא דין דרוחא איתיהון חובא חדותא שלמא מגרת רוחא בסימותא טבותא הימנותא:
מכיכותא מסיברנותא על הלין נמוסא לא סים:
אילין דין דדמשיחא אנון בסרהון זקפו עם כלהון כאבוהי ורגיגתה:
נחא הכיל ברוחא ולרוחא נשלם:
ולא נהוא סריקי שובחא דמקלין חד על חד וחסמין חד בחד:
אחי אן אנש מנכון נתקדם בסכלותא אנתון אילין דברוח אנתון אתקנוהי ברוחא מכיכתא והויתון זהירין דדלמא אף אנתון תתנסון:
וטענו יוקרא דחדדא דהכנא ממליתון נמוסה דמשיחא:
אן גיר אנש סבר דאיתוהי מדם כד לא איתוהי נפשה מטעא:
אלא אנש עבדה נהוא בקא והידין בינוהי לנפשה נהוא שובהרה ולא באחרנא:
כלנש גיר מובלא דנפשה נשקול:
נשתותף דין הו דשמע מלתא להו מן דמשמע לה בכלהין טבתא:
לא תטעון אלהא לא מתבזח מדם דזרע גיר בר אנשא הו הו חצד:
מן דבבסר זרע מן בסרא חבלא הו חצד ומן דברוח זרע מן רוחא חיא דלעלם נחצוד:
וכד עבדינן דטב לא הות מאנא לן נהוא גיר זבנא דנחצוד ולא תמאן לן:
השא הכיל עד זבנא אית לן נפלוח טבתא לות כלנש יתיראית לות בני ביתא דהימנותא:
חזו אילין כתיבן כתבת לכון באידי:
אילין דצבין דנשתבהרון בבסרא הנון אלצין לכון דתתגזרון דבלחוד בזקיפה דמשיחא לא נתרדפון:
אפלא גיר הנון הלין דגזרין נטרין נמוסא אלא צבין דתתגזרון דבבסרכון דילכון נשתבהרון:
לי דין לא נהוא לי דאשתבהר אלא בזקיפה דמרן ישוע משיחא דבה עלמא זקיף לי ואנא זקיף אנא לעלמא:
לא גיר גזורתא איתיה מדם ולא עורלותא אלא בריתא חדתא:
ואילין דלהנא שבילא שלמין שלמא נהוא עליהון ורחמא ועל איסריל דאלהא:
מכיל לי אנש עמלא לא נרמא אנא גיר כותמתה דמרן ישוע בפגרי שקיל אנא:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם רוחכון אחי אמין:
פולוס שליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא לאילין דאיתיהון באפסוס קדישא ומהימנא בישוע משיחא:
שלמא עמכון וטיבותא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מברך הו אלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא הו דברכן בכל בורכן דרוח בשמיא במשיחא:
איכנא דקדם גבן בה מן קדם תרמיתה דעלמא דנהוא קדישא ודלא מום קדמוהי ובחובא קדם רשמן לה:
וסמן לבניא בישוע משיחא איך דשפר לצבינה:
דנשתבח שובחא דטיבותה הו דאשפע עלין ביד חביבה:
דבה אית לן פורקנא ובדמה שובקנא דחטהא איך עותרא דטיבותה:
הי דאתיתרת בן בכל חכמא ובכל סוכל:
ואודען ארזא דצבינה הו דקדם הוא סם דנסעור בה:
למדברנותא דמוליהון דזבנא דכלמדם מן דריש נתחדת במשיחא דבשמיא ובארעא:
ובה חנן אתגבין איך דקדם רשמן וצבא הו דכל סער איך תרעיתא דצבינה:
דנהוא חנן אילין דקדמן סברן במשיחא להדרא דתשבוחתה:
דאף אנתון בה שמעתון מלתא דקושתא דאיתיה סברתא דחייכון ובה הימנתון ואתחתמתון ברוחא דקודשא דמליכא הות:
הי דאיתיה רהבונא דירתותן לפורקנא דאילין דחאין ולשובחא דאיקרה:
מטל הנא אף אנא הא מן דשמעת הימנותכון דבמרן ישוע משיחא וחובכון דלות קדישא:
לא משתלא אנא למודיו על אפיכון ולמעהדכון בצלותי:
דאלהה דמרן ישוע משיחא אבא דתשבוחתא נתל לכון רוחא דחכמתא ודגלינא בידעתה:
וננהרן עינא דלבותכון דתדעון מנו סברא דקרינה ומנו עותרא דשובחא דירתותה בקדישא:
ומנא הי יתירותא דרבותא דחילה בן באילין דמהימנינן איך מעבדנותא דתוקפא דחילה:
דעבד במשיחא ואקימה מן בית מיתא ואותבה מן ימינה בשמיא:
לעל מן כלהין ארכוס ושולטנא וחילא ומרותא ולעל מן כל שם דמשתמה לא בלחוד בעלמא הנא אלא אף בדעתיד:
ושעבד כלמדם תחית רגלוהי ולה דאיתוהי לעל מן כל יהבה רשא לעדתא:
דאיתיה גושמה ושומליא דהו דכל בכל משמלא:
ואף לכון דמיתין הויתון בחטהיכון ובסכלותכון:
בהלין דמן קדים הלכתון הויתון בהין איך עלמיותה דעלמא הנא ואיך צבינה דריש שולטנא דאאר ודרוחא הדא דמתחפטא בבניא דלא מתטפיסנותא:
בהנון עבדא דאף חנן אתהפכן בהון מן קדים ברגיגתא דבסרן ועבדין הוין צבינא דבסרן ודתרעיתן ובניא הוין דרוגזא מליאית איך שרכא:
אלהא דין דעתיר ברחמוהי מטל חובה סגיאא דאחבן:
כד מיתין הוין בחטהין אחין עם משיחא ובטיבותה פרקן:
ואקימן עמה ואותבן עמה בשמיא בישוע משיחא:
דנחוא לעלמא דאתין רבותא דעותרא דטיבותה ובסימותה דהות עלין בישוע משיחא:
בטיבותה הו גיר אתפרקן בהימנותא והדא לא הות מנכון אלא מוהבתא הי דאלהא:
לא מן עבדא דלא אנש נשתבהר:
בריתא חנן גיר דילה דאתברין בישוע משיחא לעבדא טבא הנון דמן קדים טיב אלהא דבהון נהלך:
מטל הדא הויתון עהדין דאנתון עממא מן קדים דבסר הויתון ומתקרין הויתון עורלותא מן הי דמתקריא גזורתא ואיתיה עבד אידיא בבסרא:
ואיתיכון הויתון בהו זבנא דלא משיחא ונוכריין הויתון מן דוברא דאיסריל ואכסניא הו לדיתקא דמולכנא ודלא סבר הויתון ודלא אלה בעלמא:
השא דין בישוע משיחא אנתון דמן קדים רחיקין הויתון קריבא הויתון בדמה דמשיחא:
הויו גיר שינן הו דעבד תרתיהין חדא ושרא סיגא דקאם הוא במצעתא:
ובעלדבבותא בבסרה ונמוסא דפוקדא בפוקדנוהי בטל דלתריהון נברא בקנומה לחד ברנשא חדתא ועבד שינא:
ורעי לתריהון בחד פגר עם אלהא ובזקיפה קטל בעלדבבותא:
ואתא סבר שלמא לכון לרחיקא ולקריבא:
מטל דבה הו הוא לן קורבא לתרין בחדא רוח לות אבא:
מכיל לא הויתון אכסניא ולא תותבא אלא בני מדינתא דקדישא ובני ביתה דאלהא:
ואתבניתון על שתאסתא דשליחא ודנביא והו הוא ריש קרנא דבנינא ישוע משיחא:
ובה מתרכב כלה בנינא ורבא להיכלא קדישא במריא:
כד אף אנתון בה מתבנין אנתון למעמרא דאלהא ברוח:
מטל הנא אנא פולוס אסירא אנא דישוע משיחא על אפיכון עממא:
אן שמעתון מדברנותא דטיבותה דאלהא דאתיהבת לי בכון:
דבגלינא אתידע לי ארזא איכנא דכתבת לכון בזעוריתא:
איך מא דמשכחיתון כד קרין אנתון למסתכלו ידעתי דבארזה דמשיחא:
הו דבדרא אחרנא לא אתידע לבנינשא איך דהשא אתגלי לשליחוהי קדישא ולנביוהי ברוח:
דנהוון עממא בני ירתותה ושותפא דפגרה ודמולכנא דאתיהב בה ביד אונגליון:
הו דאנא הוית משמשנה איך מוהבתא דטיבותה דאלהא דאתיהבת לי מן מעבדנותא דחילה:
לי דזעורא אנא דכלהון קדישא אתיהבת טיבותא הדא דאסבר בעממא עותרה דמשיחא הו דלא מתעקב:
ואנהר לכלנש אידא הי מדברנותא דארזא הו דכסא הוא מן עלמא באלהא דכל ברא:
דביד עדתא תתידע חכמתה דאלהא מלית פורשנא לארכוס ולשולטנא דבשמיא:
הי דעתד הוא מן עלמא ועבדה בישוע משיחא מרן:
הו דבה אית לן פרהסיא וקריבותא בתוכלנא דהימנותה:
מטל הנא שאלנא דלא תמאן לי באולצני דעל אפיכון דהדא הי תשבוחתכון:
וכאפנא בורכי לות אבוהי דמרן ישוע משיחא:
הו דמנה משתמהא כל אבהותא דבשמיא ובארעא:
דנתל לכון איך עותרא דתשבוחתה דבחילא תשתררון ברוחה דבברנשכון דלגו:
נעמר משיחא בהימנותא ובלבותכון בחובא כד נהוא שריר עקרכון ושתאסתכון:
דתשכחון למדרכו עם כלהון קדישא מנו רומא ועומקא ואורכא ופתיא:
ותדעון רבותא דידעתא דחובה דמשיחא ותתמלון בכלה מוליא דאלהא:
להו דין דמצא בחילא יתיר מן כל למעבד לן ויתיר מן מא דשאלינן ורנינן איך חילה דמסתער בן:
לה תשבוחתא בעדתה בישוע משיחא בכלהון דרא דעלמי עלמין אמין:
בעא אנא הכיל מנכון אנא אסירא במרן דתהלכון איכנא דיאא לקרינא דאתקריתון:
בכלה מכיכות רעינא וניחותא ונגירות רוחא והויתון מסיברין חד לחד בחובא:
והויתון חפיטין למטר אויותא דרוחא בחזקא דשלמא:
דתהוון בחד פגרא ובחדא רוחא איך מא דאתקריתון בחד סברא דקרינכון:
חד הו גיר מריא וחדא הימנותא וחדא מעמודיתא:
וחד אלהא אבא דכל ועל כל וביד כל ובכלן:
לחד חד מנן דין אתיהבת טיבותא איך משוחתא דמוהבתה דמשיחא:
מטל הנא אמיר דסלק למרומא ושבא שביתא ויהב מוהבתא לבנינשא:
דסלק דין מנא הי אלא אן דאף נחת לוקדם לתחתיתה דארעא:
הו דנחת הויו הו דאף סלק לעל מן כלהון שמיא דנשלם כל:
והו יהב אית דשליחא ואית דנביא ואית דמסברנא ואית דרעותא ואית דמלפנא:
לגמרא דקדישא לעבדא דתשמשתא לבנינא דפגרא דמשיחא:
עדמא דכלן נהוא חד מדם בהימנותא ובידעתא דברה דאלהא וחד גברא גמירא במשוחתא דקומתא דשומליה דמשיחא:
ולא נהוא ילודא דמזדעזעין ומשתנין לכל רוח דיולפנא נכילא דבנינשא הנון דבחרעותהון מצטנעין דנטעון:
אלא הוין שרירין בחובן דכול מדם דילן נרבא במשיחא דהויו רשא:
ומנה כלה פגרא מתרכב ומתקטר בכל שרין איך מוהבתא דמתיהבא במשוחתא לכל הדם לתרביתא דילה דפגרא דבחובא נשתלם בנינה:
הדא דין אמר אנא ומסהד אנא במריא דמן השא לא תהוון מהלכין איך שרכא דעממא דמהלכין בסריקות רעינהון:
וחשוכין במדעיהון ונוכריין אנון מן חיוהי דאלהא מטל דלית בהון ידעתא ומטל עוירות לבהון:
הנון דפסקו סברהון ואשלמו נפשהון לפחזותא ולפולחנא דכלה טנפותא ביענותהון:
אנתון דין לא הוא הכנא ילפתוניהי למשיחא:
אן שריראית שמעתוניהי ובה ילפתון איך מא דאיתוהי קושתא בישוע:
אלא דתניחון מנכון הופכיכון קדמיא לברנשא הו עתיקא דמתחבל ברגיגתא דטועיי:
ותתחדתון ברוחא דמדעיכון:
ותלבשון לברנשא חדתא הו דבאלהא אתברי בזדיקותא ובחסיותא דקושתא:
מטל הנא אניחו מנכון כדבותא ומללו קושתא אנש עם קריבה הדמא חנן גיר חד דחד:
רגזו ולא תחטון ושמשא על רוגזכון לא נערב:
ולא תתלון אתרא לאכל-קרצא:
ואינא דגנב הוא מכיל לא נגנוב אלא נלאא באידוהי ונפלוח טבתא דנהוא לה למתל למן דסניק:
כל מלא סניא מן פומכון לא תפוק אלא אידא דשפירא וחשחא לבנינא דתתל טיבותא לאילין דשמעין:
ולא תהוון מעיקין לרוחא קדישתא דאלהא דאתחתמתון בה ליומא דפורקנא:
כלה מרירותא וחמתא ורוגזא ורובא וגודפא נשתקלן מנכון עם כלה בישותא:
והויתון בסימין חד לות חד ומרחמנין והויתון שבקין חד לחד איכנא דאלהא במשיחא שבק לן:
הויתון הכיל מתדמין באלהא איך בניא חביבא:
והלכו בחובא איך דאף משיחא אחבן ואשלם נפשה על אפין קורבנא ודבחא לאלהא לריחא בסימא:
זניותא דין וכלה טנפותא ועלובותא אפלא משתמהו תשתמה בינתכון איך דיאא לקדישא:
ולא צוחיתא ולא מלא דשטיותא או דבזחא או דשעיא הלין דלא מתבעין אלא חלף הלין תודיתא:
הדא דין הויתון ידעין דכלנש דאיתוהי זניא או טנפא או עלובא דאיתוהי פלח פתכרא לית לה ירתותא במלכותה דמשיחא ודאלהא:
דלמא אנש נטעיכון במלא סריקתא מטל הלין הו גיר אתא רוגזה דאלהא על בניא דלא מתטפיסנותא:
לא הכיל תהוון להון שותפא:
איתיכון הויתון גיר מן לוקדם חשוכא השא דין נוהרא אנתון במרן איך בני נוהרא הכיל הכנא הלכו:
פארוהי גיר דנוהרא בכלה אנון טבותא וזדיקותא וקושתא:
והויתון פרשין מנא שפיר קדם מרן:
ולא הויתון משתותפין לות עבדא דחשוכא דפארא לית בהון אלא הויתון מכונין להון:
מדם גיר דבטושיי עבדין נדיד הו אף לממללותה:
כל מדם גיר מתכון מן נוהרא ומתגלא וכלמדם דגלא נוהרא הו:
מטל הנא אמיר דאתתעיר דמכא וקום מן בית מיתא וננהר לך משיחא:
חזו הכיל איכנא תהלכון זהיאית לא איך סכלא אלא איך חכימא:
דזבנין קארסהון מטל דיומתא בישא אנון:
מטל הנא לא תהוון חסירי רעינא אלא אסתכלו מנו צבינה דאלהא:
ולא הויתון רוין בחמרא דבה אית אסוטותא אלא אתמלו ברוחא:
ומללו עם נפשכון במזמורא ובתשבחתא ובזמירתא דרוחא הויתון זמרין בלבותכון למריא:
והויתון מודין בכלזבן על אפי כלנש בשמה דמרן ישוע משיחא לאלהא אבא:
והויתון משתעבדין חד לחד בחובה דמשיחא:
נשא הויתין משתעבדן לבעליכין איך דלמרן:
מטל דגברא רשה הו דאנתתא איכנא דאף משיחא רשא הו דעדתא והויו מחינא דפגרא:
אלא איכנא דעדתא משתעבדא למשיחא הכנא אף נשא לבעליהין בכלמדם:
גברא אחבו נשיכון איך דאף משיחא אחב לעדתה ונפשה אשלם על אפיה:
דנקדשיה ונדכיה בסחיא דמיא ובמלתא:
ונקימיה עדתא לנפשה כד משבחא ולית בה טולשא ולא קמטא ולא מדם דלהלין דמא אלא תהוא קדישא דלא מום:
הכנא ולא לגברא דנחבון נשיהון איך דלפגריהון מן דלאנתתה גיר מחב נפשה הו מחב:
לא גיר אנש ממתום סנא פגרה אלא מתרסא לה ויצף דילה איכנא דאף משיחא דעדתה:
מטל דהדמא חנן דפגרה ומן בסרה חנן ומן גרמוהי:
מטל הנא נשבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקף לאנתתה ונהוון תריהון חד בסר:
הנא ארזא רב הו אנא דין אמר אנא על משיחא ועל עדתה:
ברם אף אנתון כל חד חד מנכון הכנא נרחם אנתתה איך דלנפשה אנתתא דין תהוא דחלא מן בעלה:
בניא אשתמעו לאבהיכון במרן הדא גיר כאנא:
והנו פוקדנא קדמיא דמליך יקר לאבוך ולאמך:
דנהוא לך דשפיר ונארכון חייך על ארעא:
אבהא לא תרגזון בניכון אלא רבו אנון במרדותא וביולפנא דמרן:
עבדא אשתמעו למריכון דבבסר בדחלתא וברתיתא ובפשיטות לבא איך דלמשיחא:
לא במחזא עינא איך הו דלבנינשא שפרין אנתון אלא איך עבדא דמשיחא דעבדין צבינא דאלהא:
ושמשו אנון מן כלה נפשכון בחובא איך דלמרן ולא איך דלבנינשא:
כד ידעיתון דהו מדם דעבד אנש דשפיר הו מתפרע מן מרן אן עבדא הו ואן בר חארא:
אף אנתון מריא הכנא הויתון עבדין לעבדיכון הויתון שבקין להון סכלותא מטל דידעין אנתון דאף מרכון דילכון איתוהי בשמיא ומסב באפא לית לותה:
מכיל אחי אתחילו במרן ובתוקפא דחילה:
ולבשו כלה זינא דאלהא איכנא דתשכחון למקם לוקבל צנעתה דאכל קרצא:
מטל דתכתושכון לא הוא עם בסרא ודמא אלא עם ארכוס ועם שליטנא ועם אחידי עלמא דהנא חשוכא ועם רוחא בישתא דתחית שמיא:
מטל הנא לבשו כלה זינא דאלהא דתשכחון תארעון בישא וכד מעתדין אנתון בכלמדם תקומון:
קומו הכיל וחזוקו חציכון בקושתא ולבשו שרינא דזדיקותא:
וסאנו ברגליכון טויבה דאונגליון דשלמא:
ועם הלין סבו לכון סכרא דהימנותא דבה תתמצון חילא למדעכו כלהון גארוהי יקדא דבישא:
וסימו סנורתא דפורקנא ואחודו סיפא דרוחא דאיתוהי מלתא דאלהא:
ובכל צלון ובכל בעון צלו בכלזבן ברוח ובה בצלותא הויתון שהרין בכלעדן כד מצליתון אמינאית ומתכשפין על אפי כלהון קדישא:
אף עלי דתתיהב לי מלתא במפתח פומי דעין בגלא אכרז ארזא דסברתא:
הו דאנא איזגדה בששלתא דבפרהסיא אמלליוהי איך דולא לי לממללותה:
דתדעון דין אף אנתון מדם דלותי ומדם דסער אנא הא מודע לכון טוכיקוס אחא חביבא ומשמשנא מהימנא במרן:
דלה שדרת לותכון עליה על הדא דתדעון מא דלותי ונביא לבותכון:
שלמא עם אחין וחובא עם הימנותא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא:
טיבותא עם כלהון אילין דמחבין למרן ישוע משיחא דלא חבל אמין:
פולוס וטימתאוס עבדא דישוע משיחא לכלהון קדישא דבישוע משיחא דאית בפיליפוס עם קשישא ומשמשנא:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מודא אנא לאלהי על עוהדנכון אמינא:
דבכל בעותי דעל אפיכון וכד חדא אנא מתכשף אנא:
על שותפותכון דבאונגליון מן יומא קדמיא ועדמא להשא:
מטל דתכיל אנא על הדא דהו מן דשרי בכון עבדא טבא הו נשלם עדמא ליומה דמרן ישוע משיחא:
הכנא גיר זדק לי למתרעיו על כלכון מטל דבלבי סימין אנתון ובאסורי ובמפק ברוחי דעל שררה דאונגליון דשותפי אנתון בטיבותא:
סהד הו לי גיר אלהא דאיכנא מחב אנא לכון ברחמוהי דישוע משיחא:
והדא מצלא אנא דתוב נסגא ונתיתר חובכון בידעתא ובכל סוכל דרוח:
דתהוון פרשין אילין דעהנן ותהוון דכין דלא תוקלא ביומה דמשיחא:
ומלין פארא דזדיקותא דבישוע משיחא לשובחא ולאיקרא דאלהא:
צבא אנא דין דתדעון אחי דסוערני דילי יתיראית אתא לקדמוהי באונגליון:
הכנא דאף אסורי אתגליו במשיחא בפרטורין כלה ולשרכא דכלנש:
וסוגאא דאחא דבמרן אתתכלו על אסורי ואשיחו יתיראית דלא דחלא לממללו מלתא דאלהא:
ואנש אנש מן חסמא וחרינא אנש אנש דין בצבינא טבא ובחובא למשיחא מכרזין:
מטל דידעין דלמפק ברוחא דאונגליון סים אנא:
הנון דין דבחרינא למשיחא מכרזין לא הוא דכיאית אלא דסברין דמוספין אולצנא לאסורי:
ובהדא חדית וחדא אנא דבכל פרוס אן בעלתא ואן בקושתא משיחא נתכרז:
ידע אנא גיר דהלין לחיא משתכחן לי בבעותכון ובמוהבתא דרוחא דישוע משיחא:
איכנא דמסבר אנא ומסכא אנא דבמדם לא אבהת אלא בגליות אפא איך דבכלזבן אף השא נתרורב משיחא בפגרי אן בחיא ואן במותא:
חיי גיר דילי משיחא הו ואן אמות יותרנא הו לי:
אן דין אף בהלין חיא דבסרא פארא אית לי בעבדי לא ידע אנא מנא אגבא לי:
אלצן לי גיר תרתיהין למפטר רגיג אנא דעם משיחא אהוא והדא טב פקחא הות לי:
אלא אף דאקוא בפגרי אלצא לי צבותא מטלתכון:
והדא תכילאית ידע אנא דפאש אנא ומקוא אנא לחדותא דילכון ולתרביתא דהימנותכון:
דכד אתא תוב לותכון נתיתר בי שובהרכון דבישוע משיחא בלחוד:
איכנא דיאא לסברתה דמשיחא הויתון מתדברין דאן אתא אחזיכון ואן פריק אנא אשמע עליכון דקימין אנתון בחדא רוח ובחדא נפש ומתנצחיתון אכחד בהימנותא דאונגליון:
ובמדם לא מתתזיעין אנתון מן הנון דקימין לקובלן לתחויתא דאבדנהון ולחיא דילכון:
והדא מן אלהא הו אתיהבת לכון דלא בלחוד מהימנו תהימנון בה במשיחא אלא אף דעל אפוהי תחשון:
ותסיברון אגונא איך הו דחזיתון בי והשא שמעיתון עלי:
אן אית לכון הכיל בויאא במשיחא ואן ממלא בלבא בחובא ואן שותפותא דרוחא ואן רוחפא ורחמא:
שלמו חדותי דחד רעינא נהוא לכון וחד חובא וחדא נפש וחדא תרעיתא:
ומדם בחרינא או בתשבוחתא סריקתא לא תעבדון אלא במכיכות רעינא כלנש לחברה איך דמיתר מנה נחשוב:
ולא אנש דנפשה נאצף אלא כלנש אף דחברה:
והדא אתרעו בנפשכון הי דאף ישוע משיחא:
הו דכד איתוהי בדמותא דאלהא לא הוא חטופיא חשבה הדא דאיתוהי פחמא דאלהא:
אלא נפשה סרק ודמותא דעבדא נסב והוא בדמותא דבנינשא ובאסכמא אשתכח איך ברנשא:
ומכך נפשה ואשתמע עדמא למותא מותא דין דזקיפא:
מטל הנא אף אלהא אסגי רמרמה ויהב לה שמא דמיתר מן כל שמהין:
דבשמה דישוע כל ברוך תכוף דבשמיא ובארעא ודלתחת מן ארעא:
וכל לשן נודא דמריא הו ישוע משיחא לשובחא דאלהא אבוהי:
מכיל חביבי איכנא דבכלזבן אשתמעתון לא כד קריב אנא לכון בלחוד אלא השא דרחיק אנא מנכון יתיראית בדחלתא וברתיתא פלוחו פולחנא דחייכון:
אלהא הו גיר מחפט בכון אף למצבא אף למסער הו מדם דצבין אנתון:
כלמדם הויתון עבדין דלא רטנא ודלא פולג:
דתהוון תמימא ודלא מום איך בניא דכיא דאלהא דעמרין בדרא עסקא ומעקמא ואתחזו בינתהון איך נהירא בעלמא:
דאיתיכון להון בדוכת חיא לשובהרי דילי ביומה דמשיחא דלא הוא איקא רהטת ולא סריקאית עמלת:
אלא אפן מתנקא אנא על דבחתא ותשמשתא דהימנותכון חדא אנא ורוז אנא עם כלכון:
הכנא אף אנתון חדו ורוזו עמי:
מסבר אנא דין במרן ישוע דאשדר לותכון לטימתאוס בעגל דאף לי נהוא לי ניחא כד אלף מטלתכון:
לית לי גיר אחרין הרכא דאיך נפשי הו דאכיפאית יצף דילכון:
כלהון גיר דנפשהון הו בעין ולא דישוע משיחא:
בוקיה דין דהנא ידעיתון דאיך ברא עם אבוהי הכנא פלח עמי בסברתא:
להנא מסבר אנא דאשדר לותכון בעגל מא דחזית מא דלותי:
ותכיל אנא על מרי דאף אנא בעגל אתא אנא לותכון:
השא דין אלצתני צבותא דאשדר לותכון לאפפרודיטס אחא דאיתוהי מעדרנא ופלחא דעמי דילכון דין שליחא ומשמשנא דחשחתי:
מטל דסוא הוא למחזא לכלכון ומעק הוא דידע דשמעתון דאתכרה:
אף אתכרה גיר עדמא למותא אלא אלהא רחם עלוהי לא הוא דין עלוהי בלחוד אלא אף עלי דלא תהוא לי עקא על עקא:
חפיטאית הכיל שדרתה לותכון דכד תחזוניהי תוב תחדון ולי קליל נהוא נפאשא:
קבלוהי הכיל במריא בכל חדוא ולאילין דהכנא אנון באיקרא אחודו אנון:
מטל עבדא גיר דמשיחא עדמא למותא מטי ובסר על נפשה דנמלא מדם דבצרתון הויתון בתשמשתא דלותי:
מכיל אחי חדו במרן הנין כד הנין דאכתוב לכון לא מאנא לי מטל דלכון מזהרן:
אזדהרו מן כלבא אזדהרו מן פעלא בישא אזדהרו מן פסק בסרא:
גזורתא גיר חנן איתין אילין דפלחינן לאלהא ברוחא ומשתבהרינן בישוע משיחא ולא תכילינן על בסרא:
כד לי אית הוא לי תוכלנא אף על בסרא אן גיר אנש סבר דתוכלנה בבסרא הו יתיר מנה אנא:
גזירא בר תמניא יומין מן טוהמא דאיסריל מן שבטא דבנימין עבריא בר עבריא בנמוסא פרישיא:
בטננא רדופא דעדתא ובזדיקותא דנמוסא דלא רשין הוית:
אלא הלין דיותרנא הוי לי חוסרנא חשבת אנין מטל משיחא:
אף חשב אנא להין כלהין חוסרנא מטל רבותא דידעתה דישוע משיחא מרי הו דמטלתה כלמדם חסרת ואיך זבלא חשבת דלמשיחא אתר:
ואשתכח בה כד לית לי זדיקותא דנפשי הי דמן נמוסא אלא הי דמן הימנותא דמשיחא דאיתיה זדיקותא דמן אלהא:
דבה אשתודע לישוע ולחילא דקימתה ואשתותף בחשוהי ואתדמא במותה:
דלמא אשכח אמטא לקימתא דמן בית מיתא:
לא הוא מן כדו נסבת או מן כדו אתגמרת אלא רהט אנא דלמא אדרך למדם דמטלתה אדרכני ישוע משיחא:
אחי אנא על נפשי לא רנא אנא דאדרכת חדא דין ידע אנא דדבסתרי טעא אנא ולקדמי משתושט אנא:
ורהט אנא לוקבל נישא דאסב זכותא דקרינא דלעל דאלהא בישוע משיחא:
אילין דגמירין הכיל הלין נתרעון ואן מדם אחרניאית מתרעין אנתון אף הדא אלהא נגלא לכון:
ברם להדא דמטין בחד שבילא נשלם ובחדא אויותא:
אתדמו בי אחי והויתון מתבקין באילין דהכנא מהלכין איך דמותא דבן חזיתון:
אית גיר סגיאא דאחרניאית מהלכין הנון דזבנין סגיאן אמרת לכון עליהון השא דין כד בכא אנא אמר אנא הנון דבעלדבבא אנון דזקיפה דמשיחא:
דחרתהון אבדנא הי הנון דאלההון כרסהון ותשבוחתהון בהתתהון הלין דתרעיתהון בארעא הי:
דילן דין פולחנן בשמיא הו ומן תמן מסכינן למחינא למרן ישוע משיחא:
דהו נחלף פגרא דמוככן דנהוא בדמותא דפגרא דשובחה איך חילה רבא הו דבה כל אשתעבד לה:
מכיל אחי חביבא ורחימא וחדותי וכלילי הכנא קומו במרן חביבי:
מן אוהדיא בעא אנא ומן סונטיכא דחד רעינא נהוא להין במרן:
אף מנך בעא אנא בר זוגי שרירא דתהוא מעדר להין דהנין לאי עמי באונגליון עם קלמיס ועם שרכא דמעדרני הנון דשמהיהון כתיבין בכתבא דחיא:
חדו במרן בכלזבן ותוב אמר אנא חדו:
ומכיכותכון תתידע לות כלנש מרן קריב הו:
דמדם לא תאצפון אלא בכלזבן בצלותא ובבעותא ובתודיתא שאלתכון נתידען קדם אלהא:
ושלמה דאלהא הו דרב מן כל מדע ננטר לבותכון ומדעיכון בישוע משיחא:
מכיל אחי אילין דשרירן ואילין דנכפן ואילין דכאנן ואילין דדכין ואילין דרחימן ואילין דשביחן ואילין עבדא דשובחא ודקולסא הלין אתרעו:
הלין דילפתון וקבלתון ושמעתון וחזיתון בי הלין סעורו ואלהא דשלמא נהוא עמכון:
רורבאית דין חדית במרן דאקפתון למאצף דילי איכנא דאף יצפין הויתון אלא לא ספיקין הויתון:
לא הוא דין מטל דחסר לי אמר אנא אנא גיר ילפת דנהוא ספק לי הו מדם דאית לי:
ידע אנא דאתמכך ידע אנא הו אף דאתיתר בכל ובכל מדם מדרש אנא אף בסבעא אף בכפנא במשרתחותא ובחסירותא:
דכל מדם מצא אנא חילא במשיחא דמחיל לי:
ברם שפיר עבדתון דאשתותפתון לאולצני:
ידעין אנתון דין אף אנתון פיליפסיא דבשוריא דסברתא כד נפקת מן מקדוניא אפלא חדא מן עדתא אשתותף לי בחושבן מסבא ומתלא אלא אנתון בלחוד:
דאף לתסלוניקא חדא זבן ותרתין חשחתי שדרתון לי:
לו דמוהבתא בעא אנא אלא בעא אנא דפארא נסגון לכון:
כלמדם קבלת ויתיר לי ומלא אנא ונסבת כל דשדרתון לי ביד אפפרודיטס ריחא בסימא ודבחא מקבלא דשפר לאלהא:
ואלהי נמלא כלה סניקותכון איך עותרה בשובחא דישוע משיחא:
לאלהא דין אבון שובחא ואיקרא לעלם עלמין אמין:
שאלו בשלמא דכלהון קדישא דבישוע משיחא שאלין בשלמכון אחא דעמי:
שאלין בשלמכון כלהון קדישא יתיראית הלין דמן ביתה דקסר:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם כלכון אמין:
פולוס שליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא וטימתאוס אחא:
לאילין דאית בקולסוס אחא קדישא ומהימנא בישוע משיחא שלמא עמכון וטיבותא מן אלהא אבון:
מודינן לאלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא בכלזבן ומצלינן עליכון:
הא מן דשמען הימנותכון דבישוע משיחא וחובכון דלות כלהון קדישא:
מטל סברא הו דנטיר לכון בשמיא הו דמן קדים שמעתון במלתא דקושתא דסברתא:
הי דאתכרזת לכון איך דאף לכלה עלמא ורביא ויהבא פארא איכנא דאף בכון מן יומא דשמעתון ואשתודעתון טיבותה דאלהא בקושתא:
איך מא דילפתון מן אפפרא כנתן חביבא דהו איתוהי חלפיכון משמשנא מהימנא דמשיחא:
והו אודען חובכון דברוחא:
מטלהנא אף חנן מן יומא דשמען לא שלינן למצליו עליכון ולמשאל דתתמלון ידעתא דצבינה דאלהא בכל חכמא ובכל סוכל דרוח:
דתהלכון איך דזדק ותשפרון לאלהא בכל עבדין טבין ותתלון פארא ותרבון בידעתא דאלהא:
ובכל חיל תתחילון איך רבותא דשובחה בכל מסיברנו ובמגרת רוח ובחדותא:
תודון לאלהא אבא דאשוין למנתא דירתותא דקדישא בנוהרא:
ופרקן מן שולטנה דחשוכא ואיתין למלכותא דברה חביבא:
הו דבה אית לן פורקנא ושובקנא דחטהא:
הו דהויו דמותא דאלהא דלא מתחזא ובוכרא דכלהין בריתא:
ובה אתברי כלמדם דבשמיא ובארעא כל דמתחזא וכל דלא מתחזא אן מותבא ואן מרותא ואן ארכוס ואן שולטנא כלמדם באידה ובה אתברי:
והויו דמן קדם כל וכלמדם בה קאם:
והויו רשא דפגרא דעדתא דאיתוהי רשא ובוכרא דמן בית מיתא דנהוא קדמי בכל:
דבה הו צבא כלה מוליא למעמר:
ובאידה למרעיו לה כלמדם ושין בדמא דזקיפה באידוהי אן דבארעא ואן דבשמיא:
אף לכון דמן קדים נוכריא הויתון ובעלדבבא ברעיניכון מטל עבדיכון בישא שינכון השא:
בפגרא דבסרה ובמותה דנקימכון קדמוהי קדישין דלא מום ודלא רשין:
אן תקוון בהימנותכון כד שרירא שתאסתכון ולא מתתזיעיתון מן סברא דאונגליון הו דשמעתון דאתכרז בכלה בריתא דתחית שמיא הו דאנא פולוס הוית משמשנה:
וחדא אנא בחשא דעל אפיכון וממלא אנא חסירותא דאולצנוהי דמשיחא בבסרי חלף פגרה דאיתוהי עדתא:
הי דאנא הוית משמשנה איך מדברנותא דאלהא דאתיהבת לי בכון דאשמלא מלתה דאלהא:
ארזא הו דמכסי הוא מן עלמא ומן דרא השא דין אתגלי לקדישוהי:
לאילין דצבא אלהא דנודע מנו עותרא דשובחה דארזא הנא בעממא דהויו משיחא דבכון סברא דשובחן:
הו דחנן מכרזינן ומלפינן ומסכלינן לכל ברנש בכל חכמא דנקים לכל ברנש כד גמיר בישוע משיחא:
בהדא הו גיר אף עמל אנא ומתכתש אנא במעדרנותא דחילא דמתיהב לי:
צבא אנא דין דתדעון אינא אגונא אית לי חלפיכון וחלף הנון דבלדיקיא וחלף שרכא אילין דפרצופי לא חזו בבסר:
דנתביאון לבותהון ונתקרבון בחובא לכלה עותרא דפיסא ולסוכלא דידעתה דארזא דאלהא אבא ודמשיחא:
הו דבה כסין כלהין סימתא דחכמתא ודידעתא:
הדא דין אמר אנא דלא אנש נהוא מטעא לכון בפיסא דמלא:
אפן בבסר גיר פריק אנא מנכון אלא ברוח עמכון אנא וחדא אנא דחזא אנא מטכסותכון ושרירותא דהימנותכון דבמשיחא:
איכנא הכיל דקבלתון לישוע משיחא מרן בה הלכו:
כד משררין עקריכון ומתבנין אנתון בה ומתקימין אנתון בהימנותא הי דילפתון דבה תתיתרון בתודיתא:
אזדהרו דלמא אנש נחלצכון בפילספותא ובטעיותא סריקתא איך יולפנא דבנינשא ואיך אסטוכסוהי דעלמא ולא איך משיחא:
דבה עמר כלה מוליא דאלהותא גושמנאית:
ובה אף אנתון משתמליתון דהו איתוהי רשא דכלהין ארכוס ושולטנא:
ובה אתגזרתון גזורתא דלא באידין בשלח בסרא דחטהא בגזורתה דמשיחא:
ואתקברתון עמה במעמודיתא ובה קמתון עמה דהימנתון בחילא דאלהא דאקימה מן בית מיתא:
ולכון דמיתין הויתון בחטהיכון ובעורלות בסרכון אחיכון עמה ושבק לן כלהון חטהין:
ועטא בפוקדנוהי שטר חובין הו דאיתוהי הוא סקובלן ושקלה מן מצעתא וקבעה בזקיפה:
ובשלח פגרה פרסי לארכוס ולשליטנא ואבהת אנון גליאית בקנומה:
לא הכיל אנש נדודכון במאכלא ובמשתיא או בפולגא דעאדא ודריש ירחא ודשבא:
הלין דאיתיהין טלניתא דאילין דעתידן פגרא דין משיחא הו:
ולמא אנש נצבא במכיכות רעינא למחיבותכון דתשתעבדון לפולחנא דמלאכא בדסעא על מדם דלא חזא וסריקאית מתחתר ברעינא דבסרה:
ולא אחד רשא דמנה כלה פגרא מתרכב ומתקים בשרינא ובהדמא ורבא תרביתא דאלהא:
אן גיר מיתתון עם משיחא מן אסטוכסוהי דעלמא למנא איך הו דחיין אנתון בעלמא מתדינין אנתון:
לא לם תקרוב ולא תטעם ולא תקף:
דאיתיהין הלין חשחתא דמתחבלא ופוקדא אנין ויולפנא דבנינשא:
ומתחזין דאית בהין מלתא דחכמתא בפרצוף מכיכותא ודחלת אלהא ודלא חיסין על פגרא לו במדם דמיקר אלא באילין דחשחתא אנין דבסרא:
אן הכיל קמתון עם משיחא דלעל בעו אתר דמשיחא יתב על ימינא דאלהא:
דלעל אתרעו ולא דבארעא:
מיתתון לכון גיר וחייכון כסין עם משיחא באלהא:
ואמתי דמשיחא מתגלא דהויו חיין הידין אף אנתון תתגלון עמה בשובחא:
אמיתו הכיל הדמיכון דבארעא זניותא וטנפותא וכאבא ורגתא בישתא ועלובותא דהי הי דחלת פתכרא:
מטל הלין גיר אתא רוגזה דאלהא על בניה דלא מתטפיסנותא:
ובהלין אף אנתון הלכתון מן קדים כד מתהפכין הויתון בהין:
השא דין אניחו מנכון כלהין הלין רוגזא חמתא בישותא גודפא ממללא טנפא:
ולא תהוון מדגלין חד בחד אלא שולחוהי לברנשא עתיקא עם כלהון הופכוהי:
ולבשו חדתא דמתחדת בידעתא בדמותא דבריה:
כר דלית יהודיא וארמיא ולא גזורתא ועורלותא ולא יוניא וברבריא ולא עבדא וברחארא אלא כל ובכלנש משיחא הו:
לבשו הכיל איך גביא דאלהא קדישא וחביבא רחמא ורוחפא ובסימותא ומכיכות רעינא וניחותא ונגירות רוחא:
והויתון מסיברין חד לחד ושבקין חד לחד ואן אית לאנש על חברה רועמא איכנא דמשיחא שבק לכון הכנא אף אנתון שבוקו:
ועם הלין כלהין חובא דהויו חזקא דגמירותא:
ושלמה דמשיחא נדבר לבותכון דלה אתקריתון בחד פגר והויתון מודין למשיחא:
דמלתה תעמר בכון עתיראית בכל חכמא והויתון מלפין ורדין נפשכון במזמורא ובתשבחתא ובזמירתא דרוחא ובטיבותא הויתון זמרין בלבותכון לאלהא:
וכל מדם דסערין אנתון במלתא ובעבדא בשמה דמרן ישוע משיחא הויתון עבדין והויתון מודין באידה לאלהא אבא:
נשא אשתעבדין לבעליכין איך דזדק במשיחא:
גברא אחבו נשיכון ולא תהוון מרירין עליהין:
בניא אשתמעו לאבהיכון בכלמדם הכנא גיר שפיר קדם מרן:
אבהא לא תרגזון בניכון דלא נתתעיקון:
עבדא אשתמעו בכלמדם למריכון דפגרא לא במחזא עינא איך הנון דשפרין לבנינשא אלא בלבא פשיטא ובדחלתה דמריא:
וכל דעבדין אנתון מן כלה נפשכון עבדו איך דלמרן ולא איך דלבנינשא:
ודעו דמן מרן מקבליתון פורענא בירתותא למריא גיר משיחא פלחיתון:
מסכלנא דין מתפרע איך מדם דאסכל ולית מסב באפא:
מריא עבדו שויותא וכאנותא לות עבדיכון והויתון ידעין דאף לכון אית הו מרא בשמיא:
בצלותא אתאמנו והויתון עירין אנתון בה ומודין:
ומצלין אף עלין דאלהא נפתח לן תרעא דמלתא לממללו ארזא דמשיחא דמטלתה אסיר אנא:
דאגליוהי ואמלליוהי איכנא דולא לי:
בחכמתא הלכו לות בריא וזבנו קארסכון:
ומלתכון בכלזבן בטיבותא איך דבמלחא תהוא ממדכא והויתון ידעין לאנש אנש איכנא ולא לכון למתבו פתגמא:
מדם דלותי דין נודעכון טוכיקוס אחא חביבא ומשמשנא מהימנא וכנתן במריא:
הנא דשדרת לותכון עליה על הדא דנדע מא דלותכון ונביא לבותכון:
עם אנסימוס אחא מהימנא וחביבא הו דאיתוהי מנכון הנון נודעונכון מדם דלותן:
שאל בשלמכון ארסטרכוס שביא דעמי ומרקוס בר דדה דברנבא הו דאתפקדתון עלוהי דאן אתא לותכון תקבלוניהי:
וישוע הו דמתקרא יוסטוס הלין דאיתיהון מן גזורתא והנון בלחוד עדרוני במלכותה דאלהא והנון הוו לי בויאא:
שאל בשלמכון אפפרא הו דמנכון עבדא דמשיחא כד בכלזבן עמל חלפיכון בצלותא דתקומון גמירא ומשמליא בכלה צבינה דאלהא:
סהד אנא גיר עלוהי דטננא סגיאא אית לה חלפיכון וחלף הנון דבלדיקיא ודבאירפוליס:
שאל בשלמכון לוקא אסיא חביבן ודמא:
שאלו בשלמא דאחא דבלדיקיא ודנומפא ודעדתא דבביתה:
ומא דאתקרית אגרתא הדא לותכון עבדו דאף בעדתא דלדיקיא תתקרא והי דאתכתבת מן לדיקיא קראוה אנתון:
ואמרו לארכיפוס דאזדהר בתשמשתא הי דקבלת במרן דתהוא משמלא לה:
שלמא הנא באידא דילי דפולוס הויתון עהדין לאסורי טיבותא עמכון אמין:
פולוס וסלונוס וטימתאס לעדתא דתסלוניקיא דבאלהא אבא ובמרן ישוע משיחא טיבותא עמכון ושלמא:
מודינן לאלהא בכלזבן על כלכון ומתדכרינן לכון בצלותן אמינאית:
ועהדינן קדם אלהא אבא עבדא דהימנותכון ועמלא דחובכון ומסיברנותא דסברכון דבמרן ישוע משיחא:
ידעינן גיר גביותכון אחי חביבוהי דאלהא:
מטל דמסברנותן לא הוא במלא בלחוד הות לותכון אלא אף בחילא וברוחא דקודשא ובפיסא שרירא אף אנתון ידעין אנתון איכנא הוין בינתכון מטלתכון:
ואנתון בן אתדמיתון ובמרן דקבלתון מלתא באולצנא רבא ובחדותא דרוחא דקודשא:
והויתון דמותא לכלהון מהימנא דאית במקדוניא ובאכאיא:
מנכון גיר אשתמעת מלתה דמרן לא בלחוד במקדוניא ובאכאיא אלא בכל אתר הימנותכון דבאלהא אשתמעת איכנא דלא נסתנק דנאמר עליכון מדם:
הנון גיר משתעין אינא מעלנא הוא לן לותכון ואיכנא אתפניתון לות אלהא מן דחלת פתכרא דתפלחון לאלהא חיא ושרירא:
כד מסכיתון לברה מן שמיא לישוע הו דאקים מן בית מיתא דהו מפצא לן מן רוגזא דאתא:
ואנתון ידעין אנתון אחי דמעלנן דלותכון לא הוא סריקאית הוא:
אלא לוקדם חשנן ואצטערנן איך דידעיתון בפיליפוס והידין באגונא רבא מללן עמכון בפרהסיא דאלהן סברתה דמשיחא:
בויאן גיר לא הוא מן טעיותא אפלא מן טנפותא אפלא בנכלא:
אלא איך מא דבקינן לאלהא דתתהימן סברתה הכנא ממללינן לא איך דלבני אנשא נשפר אלא לאלהא הו דבקא לבותן:
אפלא גיר ממתום אתחשחן בממללא שדלא איך דידעין אנתון ולא בעלתא דיענותא אלהא סהד:
ולא בעין שובחא מן בנינשא לא מנכון ולא מן אחרנא כד משכחין הוין יקירא למהוא איך שליחא דמשיחא:
אלא הוין בינתכון מכיכא ואיך מרביניתא דמחבבא בניה:
הכנא אף חנן מחבבינן ומסוחינן למתל לכון לא בלחוד סברתה דאלהא אלא אף נפשן מטל דחביבין אנתון:
עהדין אנתון גיר אחין דלאין הוין ועמלין בעבד אידין בלליא ובאיממא דעל חד מנכון לא נאקר:
אנתון סהדין ואלהא איכנא אכרזן לכון סברתה דאלהא דכיאית וכאנאית ודלא רשין הוין לות כלהון מהימנא:
איכנא דידעין אנתון דמן חד חד מנכון איך אבא מן בנוהי בעין הוין ומלין הוין בלבכון ומסהדינן לכון:
דתהלכון איך דיאא לאלהא הו דקרכון למלכותה ולשובחה:
מטל הנא אף חנן מודינן אמינאית לאלהא דמלתא דאלהא דקבלתון מנן לא הוא איך מלתא דבנינשא קבלתונה אלא איכנא דאיתיה שריראית מלתא דאלהא והי בעבדא מסתערא בכון באילין דמהימנין:
אנתון דין אחי אתדמיתון לעדתא דאלהא דביהוד הלין דבישוע משיחא דהכן סיברתון אף אנתון מן בני שרבתכון איכנא דאף הנון מן יהודיא:
הנון דלמרן ישוע משיחא קטלו ולנביא דמנהון ולן רדפו ולאלהא לא שפרין ועבידין סקובלא לכלהון בני אנשא:
דכלין לן דנמלל עם עממא דנחון למשלמו חטהיהון בכלזבן מטי דין עליהון רוגזא עדמא לחרתא:
חנן דין אחין הוין יתמא מנכון זבנא דשעתא באפין ולא בלבן ויתיראית אתחפטן למחזא אפיכון בחובא סגיאא:
וצבין דנאתא לותכון אנא פולוס חדא זבן ותרתין ועוכני סטנא:
אינו גיר סברן וחדותן וכלילא דשובהרן אלא אן אנתון קדם מרן ישוע במאתיתה:
אנתון אנון גיר תשבוחתן וחדותן:
ומטל דלא חמסנן צבין למפש באתנוס בלחודין:
ונשדר לותכון לטימתאוס אחון ומשמשנא דאלהא ומעדרנן בסברתה דמשיחא דנשררכון ונבעא מנכון על הימנותכון:
דלא אנש מנכון תתקטע לה באולצנא הלין אנתון גיר ידעין אנתון דלהדא הו סימינן:
אף כד לותכון הוין גיר קדמן אמרן לכון דעתידינן למתאלצו איכנא דידעין אנתון דהוא:
מטל הנא אף אנא לא חמסנת עדמא דשדרת דאדע הימנותכון דדלמא ננסיכון מנסינא ונהוא עמלן סריקא:
השא דין מן דאתא לותן טימתאוס מן צאדיכון וסברן על הימנותכון ועל חובכון ודאית לותכון עוהדנן טבא בכל עדן וסוין אנתון למחזין איכנא דאף חנן לכון:
מטל הנא אתביאן בכון אחין על כלהין עקתן ואולצנין מטל הימנותכון:
והשא הו חיינן אן אנתון תתקימון במרן:
אידא גיר תודיתא משכחינן למפרע חלפיכון לאלהא על כל חדותא דחדינן מטלתכון:
אלא דקדם אלהא יתיראית נתכשף בלליא ובאיממא דנחזא אפיכון ונגמור מא דחסירא הימנותכון:
הו דין אלהא אבון ומרן ישוע משיחא נתרוץ אורחן לותכון:
ונסגא וניתר חובכון דחד לות חד ודלות כלנש איכנא דחנן מחבינן לכון:
ונקים לבותכון דלא רשין בקדישותא קדם אלהא אבון במאתיתה דמרן ישוע משיחא דעם כלהון קדישוהי:
מכיל אחי בעינן מנכון ומתכשפינן לכון במרן ישוע דאיך דקבלתון מנן איכן ולא לכון דתהלכון ותשפרון לאלהא דיתיראית תוספון:
ידעין אנתון גיר אילין פוקדנא יהבן לכון במרן ישוע:
הנו גיר צבינה דאלהא קדישותכון ודתהוון פריקין מן כל זניותא:
ונהוא ידע אנש אנש מנכון למקנא מאנה בקדישותא ובאיקרא:
ולא בחשא דרגתא איך שרכא דעממא הנון דלא ידעין לאלהא:
ולא תהוון משיחין למעבר ולמעלב אנש לאחוהי בהדא צבותא מטל דמרן הו תבועא על הלין כלהין איכנא דאף מן קדם זבנא אמרן לכון וסהדן:
לא גיר קרכון אלהא לטנפותא אלא לקדישותא:
מכיל מן דטלם לא הוא לברנשא טלם אלא לאלהא הו דיהב בכון רוחה קדישתא:
על חובא דין דאחא לא סניקיתון למכתב לכון אנתון גיר קנומכון מלפא אנתון דאלהא דתחבון חד לחד:
אף עבדין אנתון הכנא לכלהון אחא דבכלה מקדוניא בעא אנא דין מנכון אחי דתתיתרון:
ותתחפטון דתהוון שלין וענין בסוערניכון והויתון פלחין באידיכון איכנא דפקדנכון:
דתהוון מהלכין באסכמא לות בריא ועל אנש לא תסתנקון:
צבא אנא דין דתדעון אחי דעל אילין דדמכין לא תהוא כריא לכון איך שרכא דאנשא דסברא לית להון:
אן גיר מהימנינן דישוע מית וקם הכנא אף אלהא לאילין דדמכו בישוע מיתא עמה:
הדא דין אמרינן לכון במלתה דמרן דחנן אילין דמשתחרינן במאתיתה דמרן דחיינן לא נדרך לאילין דדמכו:
מטל דהו מרן בפוקדנא ובקלא דריש מלאכא ובקרנא דאלהא נחת מן שמיא ומיתא דבמשיחא נקומון לוקדם:
והידין חנן אילין דמשתחרינן דחיינן נתחטף עמהון אכחדא בעננא לאורעה דמרן באאר והכנא בכלזבן עם מרן נהוא:
הוו הכיל מביאין חד לחד במלא הלין:
על זבנא דין ועדנא אחי לא סניקיתון למכתב לכון:
אנתון גיר שריראית ידעין אנתון דיומה דמרן איך גנבא בלליא הכנא אתא:
כד נאמרון דשלמא הו ושינא והידין מנשליא נקום עליהון אבדנא איך חבלא על בטנתא ולא נמדון:
אנתון דין אחי לא הויתון בחשוכא דהו יומא איך גנבא נדרככון:
כלכון גיר בני נוהרא אנתון ובני איממא ולא הויתון בני לליא ולא בני חשוכא:
לא נדמך הכיל איך שרכא אלא הוין עירין ומהונין:
אילין גיר דדמכין בלליא הו דמכין ואילין דרוין בלליא הו רוין:
חנן דין דבני איממא חנן הוין עירין ברעינן ולבישין שרינא דהימנותא ודחובא ונסים סנורתא דסברא דחיא:
מטל דלא סמן אלהא לרוגזא אלא לקנינא דחיא במרן ישוע משיחא:
הו דמית על אפין דאן עירינן ואן דמכינן אכחדא עמה נחא:
מטל הנא ביאו חד לחד ובנו חד לחד איכנא דאף עבדיתון:
בעינן דין מנכון אחי דהויתון ידעין לאילין דלאין בכון וקימין באפיכון במרן ומלפין לכון:
דהוו חשיבין לכון בחובא יתירא ומטל עבדהון אשתינו עמהון:
בעינן דין מנכון אחי רדו למסכלנא ולבבו לזעורי נפשא וסבו טענא דמחילא ואגרו רוחכון לות כלנש:
ואזדהרו דלמא אנש מנכון בישתא חלף בישתא נפרוע אלא בכלזבן הרטו בתר טבתא לות חדדא ולות כלנש:
הוו חדין בכלזבן:
ומצלין דלא שלוא:
ובכל מדם הוו מודין הנו גיר צבינה דאלהא בישוע משיחא בכון:
רוחא לא תדעכון:
נביותא לא תסלון:
כלמדם בקו ודשפיר אחודו:
ומן כל צבו בישא ערוקו:
הו דין אלהא דשלמא נקדשכון גמיראית לכלכון וכלה רוחכון ונפשכון ופגרכון ננטר דלא רשין למאתיתה דמרן ישוע משיחא:
מהימן הו מן דקרכון דהו נעבד:
אחי צלו עלין:
שאלו בשלמא דאחין כלהון בנושקתא קדישתא:
מומא אנא לכון במרן דתתקרא אגרתא הדא לכלהון אחא קדישא:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עמכון אמין:
פולוס וסלונוס וטימתאוס לעדתא דתסלוניקיא דבאלהא אבון ומרן ישוע משיחא:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
למודיו לאלהא בכלזבן חיבינן עליכון אחי איך מא דולא דיתיראית רביא הימנותכון וסגא חובא דכלכון דכלנש לות חברה:
איך דאף חנן בכון נהוא משתבהרין חנן בעדתא דאלהא על הימנותכון ועל מסיברנותכון דבכלה רדיפותכון ואולצניכון דמסיברין אנתון:
לתחויתא דדינא כאנא דאלהא דתשוון למלכותה הי דעל אפיה חשיתון:
ואן כאנא קדם אלהא דנפרוע אולצנא לאלוציכון:
ולכון דמתאלציתון נחא עמן בגלינה דמרן ישוע משיחא דמן שמיא עם חילא דמלאכוהי:
מא דעבד תבעתא בגוזלא דנורא מן הנון דלא ידעו לאלהא ומן הנון דלא אשתודעו לסברתה דמרן ישוע משיחא:
דהנון בדינא נתפרעון אבדנא דלעלם מן פרצופה דמרן ומן שובחא דחילה:
מא דאתא דנשתבח בקדישוהי ונחוא תדמרתה במהימנוהי דתתהימן סהדותן דעליכון בהו יומא:
מטלהנא בכלזבן מצלינן עליכון דנשויכון אלהא לקרינכון ונמליכון כלה צבינא דטבתא ועבדא דהימנותא בחילא:
דנשתבח בכון שמה דמרן ישוע משיחא אף אנתון בה איך טיבותה דאלהן ומרן ישוע משיחא:
בעינן דין מנכון אחי על מאתיתה דמרן ישוע משיחא ועל כנושיא דילן דלותה:
דלא עגל תתזיעון ברעיניכון ולא תתוהון לא מן מלתא ולא מן רוחא ולא מן אגרתא דאיך דמן לותן הי דהא לם מטי יומה דמרן:
למא אנש נטעיכון בחד מן אסכמין מטל דאן לא תאתא לוקדם מרודותא ונתגלא ברנשא דחטיתא ברה דאבדנא:
הו דלקובלא הו ומשתעלא על כל מן דמתקרא אלה ודחלא איכנא דאף בהיכלא דאלהא איך אלהא נתב ונחוא על נפשה איך דאלהא הו:
לא עהדיתון דכד לותכון הוית הלין אמרת הוית לכון:
והשא ידעין אנתון מא דאחיד דנתגלא הו בזבנה:
ארזא גיר דעולא מן כדו שרי למתחפטו בלחוד אן הו מא דהשא אחיד נשתקל מן מצעתא:
והידין נתגלא עולא הו דמרן ישוע נסיפיוהי ברוח פומה ונבטליוהי בגלינא דמאתיתה:
מאתיתה גיר דהו במעבדנותא הי דסטנא בכל חיל ואתותא ותדמרתא דגלתא:
ובכלה טועיי דעולא דהויא באבידא על דלא קבלו חובא דקושתא דבה נחון:
מטלהנא נשדר להון אלהא מעבדנותא דטועיי דנהימנון לשוקרא:
ונתדינון כלהון אילין דלא הימנו בקושתא אלא אצטביו בעולא:
חנן דין חיבינן למודיו לאלהא בכלזבן על אפיכון אחין חביבוהי דמרן דגבכון אלהא מן רשיתא לחיא בקדישותא דרוחא ובהימנותא דשררא:
להלין הו גיר קרכון במסברנותא דילן דתהוון תשבוחתא למרן ישוע משיחא:
מכיל אחי אתקימו וחמסנו בפוקדנא דילפתון אן במלתא ואן באגרתא דילן:
הו דין מרן ישוע משיחא ואלהא אבון הו דאחבן ויהב לן בויאא דלעלם וסברא טבא בטיבותה:
נביא לבותכון ונקים בכל מלא ובכל עבד טב:
מן השא אחין צלו עלין דמלתה דמרן תהוא רהטא ומשתבחא בכל דוכא איך דלותכון:
ודנתפצא מן בנינשא בישא וענתא לו גיר דכלנש הי הימנותא:
מהימן הו דין מריא דהו ננטרכון ונשוזבכון מן בישא:
תכילינן דין עליכון במרן דמדם דמפקדינן לכון עבדתון אף עבדיתון:
ומרן נתרוץ לבותכון לחובה דאלהא ולמסברנותה דמשיחא:
מפקדינן לכון דין אחי בשמה דמרן ישוע משיחא דהויתון פריקין מן כל אחא אינא דביש ביש מהלך ולא איך פוקדנא דקבלו מנן:
אנתון גיר ידעין אנתון איכנא ולא למתדמיו בן דלא הלכן ביש ביש בינתכון:
אפלא לחמא דמגן אכלן מן אנש מנכון אלא בעמלא ובלאותא בלליא ובאיממא פלחין הוין דעל אנש מנכון לא נאקר:
לא הוא מטל דלא שליט לן אלא דבנפשן נתל לכון טופסא דבן תתדמון:
אף כד לותכון הוין גיר הדא מפקדין הוין לכון דכל דלא צבא דנפלוח אפלא נלעס:
שמעינן גיר דאית בכון אנשא דביש ביש מהלכין ומדם לא פלחין אלא אן סריקתא:
להון דין להלין מפקדינן ובעינן מנהון במרן ישוע משיחא דבשליא נהוון פלחין ואכלין לחמהון:
אנתון דין אחי לא תמאן לכון למעבד דשפיר:
ואן אנש לא משתמע למלין הלין דבאגרתא נתפרש לכון הנא ולא הויתון מתחלטין עמה דנבהת:
ולא איך בעלדבבא תאחדונה אלא הויתון מרתין לה איך דלאחא:
הו דין מרה דשלמא נתל לכון שלמא בכלזבן בכלמדם מרן עם כלכון:
שלמא בכתבת אידי אנא פולוס כתבת דאיתוהי אתא דבכלהין אגרתי הכנא כתב אנא:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם כלכון אמין:
פולוס שליחא דישוע משיחא בפוקדנא דאלהא מחינן ודמשיחא ישוע סברן:
לטימתאוס ברא שרירא בהימנותא טיבותא ורחמא ושלמא מן אלהא אבון ומשיחא ישוע מרן:
בעית הוית מנך כד אזל אנא למקדוניא דתקוא באפסוס ותפקד לאנש אנש דלא נלפון יולפנא משחלפא:
ולא נתרמון לשועיתא ולתשעיתא דשרבתא דסכא לית להון הלין דחרינא הו עבדן יתיראית ולא בנינא בהימנותא דאלהא:
סכה דין דפוקדנא איתוהי חובא דמן לבא דכיא ומן תארתא טבתא ומן הימנותא שרירתא:
ומנהין מן הלין טעו אנשא וסטו למלא סריקתא:
בדבעו למהוא מלפנא דנמוסא כד לא מסתכלין מדם דממללין ולא מדם דעלוהי מתחרין:
ידעינן דין דנמוסא שפיר הו אן אנש אכותה דנמוסא נתדבר בה:
כד ידע דלכאנא נמוסא לא סים אלא לעולא ולמרודא ולרשיעא ולחטיא ולענתא ולאילין דלא דכין ולאילין דמחין לאבהיהון ולאילין דמחין לאמהתהון ולקטולא:
ולזניא ולשכבי עם דכרא ולגנבי בני חארא ולדגלא ולעברי על מומתא ולכלמדם דאיתוהי סקובלא ליולפנא חלימא:
דאונגליון דתשבוחתה דאלהא מברכא הו דאנא אתהימנת:
ומודא אנא לה דחילני למרן ישוע משיחא דחשבני מהימנא וסמני לתשמשתה:
לי דמן קדים מגדפן הוית ורדוף ומצערן אלא אתחננת מטל דכד לא ידע הוית עבדת דלא הימנותא:
סגית בי דין טיבותה דמרן והימנותא וחובא דבישוע משיחא:
מהימנא הי מלתא ושויא הי למקבלותה דישוע משיחא אתא לעלמא למחיו לחטיא דקדמיהון אנא אנא:
אלא מטל הנא רחם עלי דבי קדמא נחוא ישוע משיחא כלה מגרת רוחה לתחויתא דאילין דעתידין דנהימנון בה לחיא דלעלם:
למלכא דין דעלמא להו דלא מתחבל ולא מתחזא דהויו חד אלהא איקרא ותשבוחתא לעלם עלמין אמין:
הנא פוקדנא מגעל אנא לך ברי טימתאוס איך נביותא קדמיתא דהוי עליך דתפלוח בהין פלחותא הדא שפירתא:
בהימנותא ובתארתא טבתא אילין גיר דלהדא דחקו מנהון מן הימנותא אסתרקו:
איך הומנאוס ואלכסנדרוס הלין דאשלמת לסטנא דנתרדון דלא נהוון מגדפין:
בעא אנא הכיל מנך דמן קדם כלמדם בעותא תהוא מקרב לאלהא וצלותא ותחננתא ותודיתא חלף כלהון בנינשא:
חלף מלכא ורורבנא דעומרא שליא וניחא נעמר בכלה דחלת אלהא ודכיותא:
הדא גיר שפירא ומקבלא קדם אלהא מחינן:
הו דצבא דכלהון בנינשא נחון ונתפנון לידעתא דשררא:
חד הו גיר אלהא וחד הו מצעיא דאלהא ודבנינשא ברנשא ישוע משיחא:
הו דיהב נפשה פורקנא חלף כל אנש סהדותא דאתת בזבנה:
הי דאנא אתסימת כרוזה ושליחה קושתא אמר אנא ולא מדגל אנא דהוית מלפנא דעממא בהימנותא דשררא:
צבא אנא הכיל דהוו מצלין גברא בכל דוכא כד מרימין אידיהון דכיאית דלא רוגזא ודלא מחשבתא:
הכנא אף נשא באסכמא נכפא דלבושא בתחמצתא ובנכפותא נהוא תצביתהין לא בגדולא ובדהבא או במרגניתא או בנחתא שפירא:
אלא בעבדא טבא איכנא דיאא לנשא דמשתודין דחלת אלהא:
אנתתא בשליא הות ילפא בכל שועבד:
לאנתתא גיר למלפו לא מפס אנא ולא לממרחו על גברא אלא תהוא בשליא:
אדם גיר אתגבל לוקדם והידין חוא:
ואדם לא טעא אנתתא דין טעת ועברת על פוקדנא:
חיא דין ביד ילדיה אן נקוון בהימנותא ובחובא ובקדישותא ובנכפותא:
מהימנא הי מלתא דאן אנש ראג קשישותא עבדא טבא ראג:
ולא דין דנהוא קשישא אינא דמומא לא משתכח בה והוא בעלא דחדא אנתתא אינא דעיר רעינה ונכף ומטכס ורחם אכסניא ומלפן:
ולא עבר על חמרא ולא רהטא אידה לממחא אלא נהוא מכיך ולא נצי ולא רחם כספא:
ומדבר ביתה שפיר ואחיד בנוהי בשועבדא בכלה דכיותא:
אן גיר ביתא דנפשה לא ידע דנדבר שפיר איכנא משכח עדתה דאלהא דנדבר:
ולא נהוא טלא תולמדה דלא נתרים ונפל בדינה דסטנא:
ולא דין דאף סהדותא שפירתא אית לה מן בריא דלא נפל בחסדא ובפחא דסטנא:
ואף משמשנא הכנא נהוון דכין ולא נמללון תרתין ולא נהוון צלין לחמרא סגיאא ולא נרחמון יותרנא טנפא:
אלא נאחדון ארזא דהימנותא בתארתא דכיתא:
והנון הלין נתבקון לוקדם והידין נשמשון כד איתיהון דלא רשין:
הכנא אף נשא נהוין נכפן ונהוא עיר רעינהין ונהוין מהימנן בכל מדם ולא נהוין אכלן קרצא:
משמשנא נהוון אינא דחדא אנתתא הות לה ודבר בנוהי וביתה שפיר:
אילין גיר דשמשו שפיר דרגא טבא קנין לנפשהון ומגלא אפא סגיאא בהימנותא דישוע משיחא:
הלין כתב אנא לך כד מסבר אנא דבעגל אתא אנא לותך:
ואן הו דין דמוחר אנא דתדע איכנא ולא למתהפכו בביתה דאלהא דאיתיה עדתא דאלהא חיא עמודא ושתאסתא דשררא:
ושריראית רב הו ארזא הנא דכאנותא דאתגלי בבסר ואזדדק ברוח ואתחזי למלאכא ואתכרז בית עממא ואתהימן בעלמא ואסתלק בשובחא:
רוחא דין פשיקאית אמרא דבזבנא אחריא נפרקון אנש אנש מן הימנותא ונאזלון בתר רוחא טעיתא ובתר יולפנא דשאדא:
הלין דבאסכמא דגלא מטעין וממללין כדבותא וכוין בתארתהון:
וכלין למזדוגו ומפרקין מן מאכלתא אילין דאלהא ברא אנין לחושחא ולתודיתא לאילין דמהימנין וידעין שררא:
מטל דכל דברא לאלהא שפיר הו ולית מדם דמסלי אן בתודיתא נתנסב:
מתקדש גיר במלתא דאלהא ובצלותא:
הלין אן תהוא מלף לאחיך משמשנא טבא תהוא דישוע משיחא כד מתרבא אנת במלא דהימנותא וביולפנא טבא דיליף אנת:
מן שועיתא דין פכיהתא דסבתא אשתאל ודרש נפשך בכאנותא:
דורשא גיר דפגרא זבנא הו זעורא מותר כאנותא דין בכל מדם מותרא ואית לה שוודיא דחיא דזבנא הנא ודעתיד:
מהימנא הי מלתא ושויא הי למקבלותה:
מטל הדא הו גיר לאינן ומתחסדינן דמסברינן באלהא חיא דאיתוהי מחינא דבנינשא כלהון יתיראית דמהימנא:
הלין אלף ופקד:
ולא אנש נבסא על טליותך אלא הוי דמותא למהימנא במלתא ובהופכא ובחובא ובהימנותא ובדכיותא:
עד אתא אנא אתחפט בקרינא ובבעותא וביולפנא:
ולא תבסא במוהבתא דאית בך הי דאתיהבת לך בנביותא ובסים אידא דקשישותא:
בהלין אתהגא ובהין הוי דתתידע לכלנש דלקדמיך אתא אנת:
ואזדהר בנפשך וביולפנך וחמסן בהון כד הלין גיר תעבד נפשך תחא ולאילין דשמעין לך:
בקשישא לא תגעור אלא אפיסיהי איך דלאבא ולאילין דטלין איך דלאחיך:
ולקשישתא איך אמהתא ולאילין דטלין איך דלאחותך בכלה דכיותא:
לארמלתא יקר לאילין דארמלתא אנין בשררא:
ואן אית ארמלתא דאית לה בניא או בני בניא נאלפון לוקדם דבבני ביתהון נזדדקון ונפרעון חובלא לאבהיהון הדא גיר מקבלא קדם אלהא:
אידא דין דשריראית ארמלתא הי ומשוחדתא הדא סברה על אלהא הו ואמינא בצלותא ובבעותא בלליא ובאיממא:
אידא דין דפלחא אסטרניא מיתא הי כד חיא:
הלין הוית מפקד להין דדלא רשין נהוין:
אן אנש גיר דאילין דדילה אנון ויתיראית דאילין דאיתיהון בני ביתא דהימנותא לא יצף הנא כפר לה בהימנותא וביש הו מן אילין דלא מהימנין:
הוית הכיל גבא ארמלתא אידא דלא בצירא מן שתין שנין אידא דלחד הו גברא הות:
ואית לה סהדותא דעבדא שפירא אן רבית בניא אן קבלת אכסניא אן אשיגת רגליהון דקדישא אן ארוחת לאליצא אן הלכת בכל עבד טב:
מן ארמלתא דין אילין דטלין אשתאל מצטרין להין גיר על משיחא ובעין למהוא לגברא:
ודינהין קים הו דטלם הימנותהין קדמיתא:
ילפן דין אף חבננותא כד מתכרכן בית בתא ולא בלחוד חבננותא אלא אף דנסגין ממללא ונפרקן סריקתא ונמללן מדם דלא ולא:
צבא אנא הכיל דאילין דטלין נזדוגן ונאלדן בניא ונדברן בתיהין ולא נתלן לבעלדבבא אפלא חדא עלתא דצוחיתא:
על דהשא גיר שריו אנש אנש למסטא בתר סטנא:
אן אנש מהימנא או מהימנתא אית להון ארמלתא נתרסון אנין ולא נאקרן על עדתא דלאילין דארמלתא אנין דשררא תספק:
קשישא אילין דשפיר מתדברין לאיקרא עפיפא נשוון יתיראית אילין דלאין במלתא וביולפנא:
אמר גיר כתבא דלא תבלום תורא בדרכתא ושוא הו פעלא אגרה:
על קשישא קטגרנותא לא תקבל אלא על פום תרין ותלתא סהדין:
לאילין דחטין קדם כלנש כון דאף שרכא דאנשא נדחלון:
מסהד אנא לך קדם אלהא ומרן ישוע משיחא ומלאכוהי גביא דהלין תטר ולא נתקדם רעינך למדם ולא תסעור מדם במסב באפא:
אידא בעגל על אנש לא תסים ולא תשתותף בחטהא נוכריא נפשך טר בדכיותא:
ומכיל מיא לא תשתא אלא חמרא קליל הוית שתא מטל אסטומכך ומטל כורהניך אמינא:
אית בנינשא דחטהיהון ידיעין אנון ומקדמין להון לבית דינא ואית דבתרהון אזלין:
הכנא אף עבדא טבא ידיעין אנון ואילין דאחרניאית אנון למטשא לא משכחין:
אילין דאיתיהון תחית נירא דעבדותא למריהון בכל איקר נאחדון דלא נהוא שמה דאלהא ויולפנה מתגדף:
אילין דין דאית להון מריא מהימנא לא נבסון בהון על דאחיהון אנון אלא יתיראית נשמשון אנון על דמהימנא אנון וחביבא הלין דמתתניחין בתשמשתהון הלין אלף ובעי מנהון:
אן דין אית אנש דמלף יולפנא אחרנא ולא מתקרב למלא חלימתא דמרן ישוע משיחא וליולפנא דדחלת אלהא:
הנא מתרים כד מדם לא ידע אלא כריה בדרשא ובבעתא דמלא דמנהין הוא חסמא וחרינא וגודפא ומסם ברעינא בישא:
ושחקא דבנינשא אילין דמחבל רעינהון וגליזין מן קושתא וסברין דתגורתא הי דחלת אלהא אנת דין אתרחק מן הלין:
תאגורתן גיר דילן רבא הי דאיתיה דחלת אלהא בחשחתא דמסתן:
מדם גיר לא אעלן לעלמא וידיעא דאפלא דנפק מנה משכחינן:
מטל הנא ספקא לן מאכולתא ותכסיתא:
אילין דין דצבין למעתר נפלין בנסיונא ובפחא וברגיגתא סגיאתא דסכלן ומסגפן ומטבען לבנינשא בחבלא ובאבדנא:
עקרא דין דכולהין בישתא איתיה רחמת כספא ואית אנשא דאתרגרגו לה ומן הימנותא טעו ונפשהון אעלו לדאונא סגיאא:
אנת דין או ברנשא דאלהא מן הלין ערוק והרט בתר זדיקותא ובתר כאנותא ובתר הימנותא ובתר חובא ובתר מסיברנותא ובתר מכיכותא:
ואתכתש באגונא טבא דהימנותא ואדרך חיא דלעלם דלהון אתקרית ואודית תודיתא טבתא קדם סהדא סגיאא:
מסהד אנא לך קדם אלהא הו דמחא כל וישוע משיחא הו דאסהד קדם פנטיוס-פילטוס סהדותא שפירתא:
דתטריוהי פוקדנא דלא טולשא ודלא מומא עדמא לגלינה דמרן ישוע משיחא:
הו דעתיד בזבנה נחויוהי אלהא מברכא וחילתנא בלחודוהי מלכא דמלכא ומרא דמרותא:
הו דהו בלחודוהי לא מתחבל ועמר בנוהרא דאנש לא משכח דנתקרב לה ואנש מן בנינשא לא חזיהי ואפלא מצא למחזיה הו דלה איקרא ושולטנא לעלם עלמין אמין:
לעתירא דעלמא הנא פקד דלא נתרימון ברעיניהון ולא נתתכלון על עותרא דלית עלוהי תוכלנא אלא על אלהא חיא הו דיהב לן כל עתיראית לניחן:
ונעבדון עבדא טבא ונעתרון בסוערנא שפירא ונהוון דלילין למתל ולמשתותפו:
ונסימון לנפשהון שתאסתא טבתא למדם דעתיד דנדרכון חיא שרירא:
או טימתאא אזדהר במדם דאתגעל לך וערוק מן בנת קלא סריקתא ומן הפכתא דידעתא דגלתא:
אילין גיר דמשתודין לה טעו להון מן הימנותא טיבותא עמך אמין:
פולוס שליחא דישוע משיחא בצבינה דאלהא ובמולכנא דחיא דבישוע משיחא:
לטימתאוס ברא חביבא טיבותא ורחמא ושלמא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא:
מודא אנא לאלהא הו דלה משמש אנא מן אבהתי בתארתא דכיתא דאמינאית מתדכר אנא לך בצלותי דלליא ודאיממא:
וסוא אנא למחזיך ומתדכר אנא דמעיך דאתמלא חדותא:
בעוהדנא דהוא לי בהימנותך שרירתא הי דשרת לוקדם באמא דאמך לואיס ובאמך אוניקא מפס אנא דין דאף בך:
מטל הנא מעהד אנא לך דתעיר מוהבתא דאלהא הי דאית בך בסים אידי:
לא גיר יהב לן אלהא רוחא דדחלתא אלא דחילא ודחובא ודמרתינותא:
לא הכיל תבהת בסהדותה דמרן אפלא בי באסירה אלא שקול בישתא עם אונגליון בחילא דאלהא:
הו דאחין וקרן בקרינא קדישא לו איך עבדין אלא איך צבינה וטיבותה הי דאתיהבת לן בישוע משיחא מן קדם זבנא דעלמא:
ואתגלית השא בגלינה דמחינן ישוע משיחא דבטל למותא וחוי חיא ולא מתחבלנותא באונגליון:
הו דאתתסימת בה אנא כרוזא ושליחא ומלפנא דעממא:
מטל הדא מסיבר אנא הלין ולא בהת אנא ידע אנא גיר במן הימנת ומפס אנא דמטיא באידוהי גועלני למטר לי ליומא הו:
נהוין לך חורא מלא חלימתא דשמעת מני בהימנותא ובחובא דבישוע משיחא:
גועלנא טבא טר ברוחא דקודשא הי דעמרת בן:
ידע אנת הדא דהפכו מני כלהון הלין דבאסיא דאיתיהון מנהון פוגלוס והרמגנוס:
נתל מרן רחמא לביתה דאנסיפורוס דזבנין סגיאן אניחני ובששלתא דאסורי לא בהת:
אלא אף כד אתא לרהומי בחפיטותא בעני ואשכחני:
נתל לה מרן דנשכח רחמא לות מרן ביומא הו וכמא דשמשני באפסוס יתיראית ידע אנת:
אנת הכיל ברי אתחיל בטיבותא דבישוע משיחא:
ואילין דשמעת מני ביד סהדא סגיאא הנין אגעל לאנשא מהימנא אילין דמטיא באידיהון אף לאחרנא למלפו:
וסיבר בישתא איך פלחא טבא דישוע משיחא:
לא אנש פלח ומתפכר בצבותא דעלמא דנשפר להו מן דגביהי:
ואן מתכתש אנש לא מתכלל אן בנמוסה לא מתכתש:
לאכרא דלאא ולא לה דקדמא מן פארוהי נסתיבר:
אסתכל מדם דאמר אנא נתל לך מרן חכמתא בכל מדם:
אתדכר לישוע משיחא דקם מן בית מיתא הו דאיתוהי מן זרעא דדויד איך אונגליון דילי:
דבה סבל אנא בישתא עדמא לאסורא איך עבד בישתא אלא מלתה דאלהא לא אסירא:
מטל הנא כלמדם מסיבר אנא מטל גביא דאף הנון נשכחון חיא דבישוע משיחא עם שובחא דלעלם:
מהימנא הי מלתא אן גיר מיתן עמה אף עמה נחא:
ואן נסיבר אף נמלך עמה אן דין נכפור בה אף הו נכפור בן:
ואן לא נהימן בה הו בהימנותה מקוא דנכפור גיר בנפשה לא משכח:
הלין הוית מעהד להון ומסהד קדם מרן דלא נהוון מתחרין במלא דלא יותרן לסוחפא דאילין דשמעין להין:
ונתבטל לך דתקים נפשך גמיראית קדם אלהא פלחא דלא בהתתא דמכרז תריצאית מלתא דשררא:
ומן מלא סריקתא דלית בהין חשחו אשתאל יתיראית גיר נוספון על רושעהון הנון דענין בהין:
ומלתהון איך חלדיתא נומא תאחוד בסגיאא איתוהי דין חד מנהון הומנאוס ואחרנא פילטוס:
הלין דטעו מן שררא כד אמרין דקימתא דמיתא הות לה והימנותא דאנש אנש מהפכין:
שתאסתא דין שרירתא דאלהא קימא הי ואית לה חתמא הנא וידע מריא לאילין דדילה אנון ונפרוק מן עולא כל דקרא לשמה דמריא:
בביתא דין רבא לא הוא מאנא דדהבא בלחוד או דסאמא אית בה אלא אף דקיסא אף דפחרא מנהון לאיקרא ומנהון לצערא:
אן אנש הכיל נדכא נפשה מן הלין הוא מאנא דכיא לאיקרא דעהן לחושחא דמרה ומטיב לכל עבד טב:
מן כלהין רגיגתא דטליותא ערוק והרט בתר כאנותא והימנותא וחובא ושלמא עם אילין דקרין למרן בלבא דכיא:
חרינא סכלא אילין דדלא מרדו אנון אשתאל מנהון ידע אנת גיר דתכתושא מולדין:
עבדה דין דמרן לא חיב למתכתשו אלא דנהוא מכיך לות כלנש ומלפן ונגירא רוחה:
דנהוא רדא לאילין דמתחרין לקובלה במכיכותא דלמא נתל להון אלהא תיבותא ונדעון שררא:
ונעהדון נפשהון ונפרקון מן פחה דסטנא דבה אתתצידו לצבינה:
הדא דין הוית ידע דביומתא אחריא נאתון זבנא קשיא:
ונהוון בנינשא רחמי נפשהון ורחמי כספא שבהרנא רמא מגדפנא דלאנשיהון לא מתטפיסין כפרי בטיבותא רשיעא:
אכלי קרצא משעבדי לרגתא בעריריא סניי טבתא:
משלמנא מסרהבא חתירא רחמי רגיגתא טב מן חובה דאלהא:
דאית להון אסכמא דדחלת אלהא ומן חילה רחיקין אילין דהכנא אנון דחוק אנון מנך:
מנהון אנון גיר הלין דמחלדין בית בתא ושבין נשא דטמירן בחטהא ומתדברן לרגיגתא משחלפתא:
דבכלזבן ילפן וממתום לידעתא דשררא למאתא לא משכחין:
איכנא דין דינס וימבריס קמו לוקבל מושא הכנא אף הנון קימין לוקבל שררא אנשא דמחבל רעינהון וסלין מן הימנותא:
אלא לא נאתון לקדמיהון שטיותהון גיר מתידעא הי לכלנש איכנא דאף דהנון אתידעת:
אנת דין אתית בתר יולפני ובתר דוברי ובתר צביני ובתר הימנותי ובתר נגירות רוחי ובתר חובי ובתר מסיברנותי:
ובתר רדיפותי ובתר חשי וידע אנת אילין סיברת באנטיכיא ובאיקנון ובלוסטרא אידא רדיפותא סיברת ומן כלהין פציני מרי:
וכלהון דין אילין דצבין בדחלת אלהא דנחון בישוע משיחא מתרדפין:
בנינשא דין בישא ומטעינא נוספון על בישותהון כד טעין ומטעין:
אנת דין קוא באילין דילפת ואשתררת ידע אנת גיר מן מנו ילפת:
ודמן טליותך ספרא קדישא יליף אנת דמשכחין דנחכמונך לחיא בהימנותא דישוע משיחא:
כל כתב דברוחא אתכתב מותרנא הו ליולפנא ולכוונא ולתורצא ולמרדותא דבכאנותא:
דנהוא גמיר ברנשא דאלהא ולכל עבד טב משלמן:
מסהד אנא לך קדם אלהא ומרן ישוע משיחא הו דעתיד למדן חיא ומיתא בגלינא דמלכותה:
אכרז מלתא וקום בחפיטותא בזבנא ודלא זבנא אכס וכון בכלה מגרת רוחא ויולפנא:
נהוא גיר זבנא דליולפנא חלימא לא נשתמעון אלא איך רגיגתהון נסגון לנפשהון מלפנא בחותחתא דמשמעתהון:
ומן שררא נהפכון אדנהון לשועיתא דין נסטון:
אנת דין הוית עיר בכלמדם וסיבר בישתא ועבדא עבד דמסברנא ותשמשתך שלם:
אנא גיר מכיל מתנקא אנא וזבנא דאשתרא מטא:
אגונא שפירא אתכתשת ורהטי שלמת והימנותי נטרת:
ומן השא נטיר לי כלילא דכאנותא דנפרעיוהי לי מרי ביומא הו דהויו דינא כאנא לא דין בלחוד לי אלא אף לאילין דאחבו לגלינה:
נתבטל לך דתאתא לותי בעגל:
דמא גיר שבקני ואחב עלמא הנא ואזל לה לתסלוניקא קרסקוס לגלטיא טטוס לדלמטיא:
לוקא הו בלחודוהי עמי למרקוס דבר ואיתיהי עמך עהן לי גיר לתשמשתא:
לטוכיקוס דין שדרת לאפסוס:
בית כתבא דין דשבקת בטרואוס לות קרפוס מא דאתא אנת איתיהי וכתבא יתיראית כרכא דמגלא:
אלכסנדרס קיניא בישתא סגיאתא חויני פרע לה מרן איך עבדוהי:
אף אנת דין אזדהר מנה טב גיר זקיף לוקבל מלין:
במפק ברוחי קדמיא לא אנש הוא עמי אלא כלהון שבקוני לא תתחשב להון הדא:
מרי דין קם לי וחילני דבי כרוזותא תשתלם ונשמעון עממא כלהון דאתפצית מן פומא דאריא:
ונפציני מרי מן כל עבד ביש ונחיני במלכותה דבשמיא דלה שובחא לעלם עלמין אמין:
הב שלמא לפריסקלא ולאקלוס ולביתא דאנסיפורוס:
ארסטוס פש לה בקורנתוס טרופימוס דין שבקתה כד כריה במיליטוס מדינתא:
נתבטל לך דקדם סתוא תאתא שאל בשלמך אובולוס ופודס ולינוס וקלודיא ואחא כלהון:
מרן ישוע משיחא עם רוחך טיבותא עמך אמין:
פולוס עבדה דאלהא ושליחה דישוע משיחא בהימנותא דגביא דאלהא וידעתא דשררא דבדחלת אלהא:
על סברא דחיא דלעלם דמלך אלהא שרירא קדם זבנוהי דעלמא:
וגלא מלתה בזבנה ביד כרוזותן הי דאתהימנת אנא בפוקדנא דאלהא מחינן:
לטטוס ברא שרירא בהימנותא דגוא טיבותא ושלמא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא מחינן:
מטלהנא הו שבקתך הוית בקרטא דאילין דחסירן תתקן ותקים קשישא במדינא מדינא איכנא דפקדתך:
אינא דדלא רשין הו והוא בעלא דחדא אנתתא ואית לה בניא מהימנא דלא מצחין ולא איתיהון דלא שועבד באסוטותא:
חיב הו גיר קשישא דנהוא דלא רשין איך רביתא דאלהא ולא נהוא מתדבר ברעין נפשה ולא נהוא חמתן ולא נהוא עבר על חמרא ולא תהוא רהטא אידה לממחא ולא נהוא רחם יותרנא טנפא:
אלא נהוא רחם אכסניא ונהוא רחם טבתא ונהוא נכף ונהוא כאין ונהוא חסיא ולביך נפשה מן רגיגתא:
ובטיל לה על יולפנא דמלתא דהימנותא דנשכח אף למביאו ביולפנה חלימא ולמכסו לאילין דמתחרין:
אית גיר סגיאא דלא משתעבדין וסריקן מליהון ומטעין רעינא דבנינשא יתיראית אילין דמן גזורתא אנון:
הנון דולא למסכרו פומהון בתא גיר סגיאא מחבלין ומלפין מדם דלא ולא מטל יותרנא טנפא:
אמר אנש מנהון נביא דילהון דבני קרטא בכלזבן דגלין אנון חיותא בישתא וכרסתא בטילתא:
ושריראית איתיה סהדותא הדא מטל הנא קשיאית הוית מכס להון דנהוון חלימין בהימנותא:
ולא נתרמון לשועיתא דיהודיא ולפוקדא דבנינשא דסנין שררא:
כלמדם גיר דכא הו לדכיא לאילין דין דמסיבין ולא מהימנין מדם דדכא לית להון אלא מסיב הו רעינהון ותארתהון:
ומודין דידעין לאלהא בעבדיהון דין כפרין בה ואיתיהון סניאא ודלא פיס ומסליא לכל עבד טב:
אנת דין מלל מדם דיאא ליולפנא חלימא:
ואלף דנהוון קשישא עירין ברעיניהון ונהוון נכפין ונהוון דכין ונהוון חלימין בהימנותא ובחובא ובמסיברנותא:
ואף קשישתא הכנא דנהוין באסכמא דיאא לדחלת אלהא ולא נהוין אכלן קרצא ולא נהוין משעבדן לחמרא סגיאא ונהוין מלפן שפירתא:
ומנכפן לאילין דטלין דנרחמן בעליהין ובניהין:
ונהוין נכפן וקדישן ונהוין יצפן שפיר דבתיהין ומשתעבדן לבעליהין דלא אנש נגדף על מלתה דאלהא:
ומן אילין דטלין הכנא בעי דנהוון נכפין:
בכלמדם דין דמותא בנפשך חוא בכל עבדא טבא ובמלפנותך תהוא לך מלתא חלימתא:
דנכפא ולא מחבלא ולא אנש בסר לה דאינא דקאם לקובלן נבהת כד לא נשכח דנאמר עלין מדם דסנא:
עבדא למריהון נשתעבדון בכלמדם ונשתפרון ולא הוו מעצין:
ולא הוו גנבין אלא נחוון שררהון טבא בכלמדם דנצבתון בכלמדם יולפנה דאלהא מחינן:
אתגלית גיר טיבותה דאלהא מחית כל לבנינשא כלהון:
ורדיא לן דנכפור ברושעא וברגיגתא דעלמא ונחא בעלמא הנא בנכפותא ובכאנותא ובדחלת אלהא:
כד מסכינן לסברא בריכא ולגלינא דתשבוחתה דאלהא רבא ומחינן ישוע משיחא:
דהו יהב נפשה חלפין דנפרקן מן כל עולא ונדכין לנפשה עמא חדתא דחסם בעבדא טבא:
הלין מלל ובעי וכון בכל פוקדן ולא אנש נבסא בך:
והוית מעהד להון דלרשא ולשליטנא נשתמעון ונשתעבדון ודנהוון עתידין לכל עבד טב:
ועל אנש לא נגדפון ולא נהוון מתכתשין אלא נהוון מכיכין ובכלמדם נחוון בסימותהון לות כלהון בנינשא:
אף חנן גיר מן קדים דלא רעינא הוין ודלא פיסא וטעין הוין ומשעבדין הוין לארגיגתא משחלפתא ובבישותא ובחסמא מתהפכין הוין וסניאין הוין אף חד לחד סנין הוין:
כד דין אתגלית בסימותה ומרחמנותה דאלהא מחינן:
לא בעבדא דזדיקותא דעבדן אלא ברחמוהי דילה אחין בסחתא דמולדא דמן דריש ובחודתא דרוחא דקודשא:
הי דאשד עלין עתיראית ביד ישוע משיחא מחינן:
דבטיבותה נזדדק ונהוא ירתא בסברא בחיא דלעלם:
מהימנא הי מלתא ובהלין צבא אנא דאף אנת הוית משרר להון דנתבטל להון למפלח עבדא טבא אילין דהימנו באלהא הלין אנין טבן ומותרן לבנינשא:
מן בעתא דין סכלתא ומן תשעיתא דשרבתא ומן חרינא ומן תכתושא דספרא אשתאל יותרן גיר לית בהין וסריקן אנין:
מן גברא הרסיוטא מן בתר חדא זבן ותרתין דמרתא אנת לה אשתאל:
והוית ידע דמן דהכנא הו מעקם הו וחטא והו חיב נפשה:
מא דשדרת לותך לארטמא או לטוכיקוס נתבטל לך דתאתא לותי לניקפוליס תמן גיר סמת ברעיני דאסתא:
על זנא דין ספרא ועל אפלו נתבטל לך דתלוא אנון שפיר דמדם לא נחסר להון:
ונאלפון אף אילין דדילן אנון דנהוון פלחין עבדא טבא בצבותא דאלצן דלא נהוון דלא פארא:
שאלין בשלמך כלהון אילין דעמי אנון שאל בשלמא דכלהון אילין דרחמין לן בהימנותא טיבותא עם כלכון אמין:
פולוס אסירה דישוע משיחא וטימתאוס אחא לפילמון חביבא ופלחא דעמן:
ולאפיא חביבתן ולארכיפוס פלחא דעמן ולעדתא דבביתך:
טיבותא עמכון ושלמא מן אלהא אבון ומן מרן ישוע משיחא:
מודא אנא לאלהי בכלזבן ומתדכר אנא לך בצלותי:
הא מן דשמעת הימנותך וחובא דאית לך לות מרן ישוע ולות כלהון קדישא:
דתהוא שותפותא דהימנותך יהבא פארא בעבדא ובידעתא דכל טבן דאית לכון בישוע משיחא:
חדותא גיר סגיאתא אית לן ובויאא דביד חובך אתתניחו רחמא דקדישא:
מטל הדא פרהסיא סגיאתא אית לי במשיחא דאפקוד לך אילין דזדקן:
מטל חובא דין מבעא הו בעא אנא מנך אנא פולוס דאיתי סבא איך דידע אנת השא דין אף אסירא דישוע משיחא:
ובעא אנא מנך על ברי אינא דילדת באסורי אנסימוס:
הו דבזבן לית הוא לך בה חשחו השא דין אף לך אף לי טב חשח:
ושדרתה לך אנת דין איך דלילדא דילי הכנא קבליהי:
צבא הוית גיר דלותי אחדיוהי דנהוא משמש לי חלפיך באסורא דאונגליון:
בלעד מלכך דין לא צבית מדם למעבד דלא איך דבקטירא תהוא טבתך אלא בצבינך:
כבר דין אף מטל הדא שני דשעתא דלעלם תאחדיוהי:
לא מכיל איך עבדא אלא יתיר מן עבדא אחא חביבא דילי חד כמא דילך ובבסר ובמרן:
אן הכיל איתיך לי שותפא קבליהי איך דלי:
ואן מדם חסרך או חיב הדא עלי חשוב:
אנא פולוס כתבת באידי אנא פרע אנא דלא אמר לך דאף נפשך חיב אנת לי:
אין אחי אנא אתתניח בך במרן אניח רחמי במשיחא:
מטל דתכיל אנא דשמע אנת לי כתבת לך וידע אנא דיתיר מן מא דאמר אנא עבד אנת:
בחדא דין אף טיב לי בית משריא מסבר אנא גיר דבצלותכון מתיהב אנא לכון:
שאל בשלמך אפפרא שביא דעמי בישוע משיחא:
ומרקוס וארסטרכוס ודמא ולוקא מעדרני:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם רוחכון אמין:
בכל מנון ובכל דמון מלל אלהא עם אבהין בנביא מן קדים:
ובהלין יומתא אחריא מלל עמן בברה דלה סם ירתא דכלמדם ובה עבד לעלמא:
דהויו צמחא דשובחה וצלמא דאיתותה ואחיד כל בחילא דמלתה והו בקנומה עבד דוכיא דחטהין ויתב על ימינא דרבותא במרומא:
והנא כלה ירב מן מלאכא איך מא דמיתר שמא דירת מן דילהון:
לאינא גיר מן מלאכא ממתום אמר אלהא דברי אנת אנא יומנא ילדתך ותוב דאנא אהוא לה לאבא והו נהוא לי לברא:
תוב דין אמתי דמעל בוכרא לעלמא אמר דלה נסגדון כלהון מלאכא דאלהא:
על מלאכא דין הכנא אמר דעבד מלאכוהי רוח ומשמשנוהי נור יקדא:
על ברא דין אמר דכורסיך דילך אלהא לעלם עלמין שבטא פשיטא שבטא דמלכותך:
רחמת כאנותא וסנית עולא מטל הנא משחך אלהא אלהך משחא דחדותא יתיר מן חבריך:
ותוב אנת מן ברישית סמת שתאסיה דארעא ושמיא עבד אידיך אנון:
הנון נעברון ואנת קים אנת וכלהון איך נחתא נבלון:
ואיך תכסיתא תעוף אנון הנון נתחלפון ואנת איך דאיתיך אנת ושניך לא נגמרן:
למן דין מן מלאכא ממתום אמר דתב מן ימיני עדמא דאסים בעלדבביך כובשא תחית רגליך:
לא הא כלהון איתיהון רוחא דתשמשתא דמשתדרין בתשמשתא מטל אילין דעתידין למארת חיא:
מטל הנא חיבינן דיתיראית נהוא זהירין במדם דשמען דלא נפל:
אן גיר מלתא דאתמללת ביד מלאכא אשתררת וכל דשמעה ועבר עליה קבל פורענא בכאנותא:
איכנא חנן נערוק אן נבסא על אילין דהנון אנון חיין הנון דשריו מן מרן למתמללו ומן אילין דמנה שמעו בן אשתררו:
כד סהד עליהון אלהא באתותא ובתדמרתא ובחילא משחלפא ובפולגא דרוחא דקודשא דאתיהבו איך צבינה:
לא הוא גיר למלאכא שעבד עלמא דעתיד דעלוהי ממללינן:
אלא איך דמסהד כתבא ואמר מנו גברא דעהדתיהי וברה דאנשא דסערתיהי:
אמכתיהי קליל מן מלאכא תשבוחתא ואיקרא סמת ברישה ואשלטתיהי בעבדא דאידיך:
וכל מדם שעבדת תחית רגלוהי בהי דין דכל מדם שעבד לה לא שבק מדם דלא משעבד השא דין לא עדכיל חזינן דכל מדם משעבד לה:
הו דין דמך קליל מן מלאכא חזינן דהויו ישוע מטל חשא דמותה ותשבוחתא ואיקרא סים ברישה הו גיר בטיבותה אלהא חלף כלנש טעם מותא:
יאא הוא גיר להו דכל באידה וכל מטלתה ובניא סגיאא אעל לתשבוחתא דלרישא דחייהון בחשה נגמריוהי:
הו גיר דקדש והנון דאתקדשו מן חד אנון כלהון מטל הנא לא בהת דנקרא אנון אחוהי:
כד אמר אסבר שמך לאחי ובגוה דעדתא אשבחך:
ותוב דאנא אהוא תכיל עלוהי ותוב הא אנא ובניא דיהב לי אלהא:
מטל גיר דבניא אשתותפו בבסרא ודמא אף הו בה בדמותא אשתותף בהין בהלין דבמותה נבטל למן דאחיד שולטנא דמותא דאיתוהי סטנא:
ונשרא להנון אילין דבדחלתא דמותא בכלהון חייהון משעבדין הוו לעבדותא:
לא הוא גיר על מלאכא משלט הוא מותא אלא על זרעה דאברהם משלט הוא:
מטל הנא זדק הוא דבכל מדם נתדמא לאחוהי דנהוא מרחמנא ורב כומרא מהימנא בדאלהא ונהוא מחסא על חטהוהי דעמא:
בהי גיר דהו חש ואתנסי משכח דנעדר לאילין דמתנסין:
מכיל אחי קדישא דאתקריתון בקרינא דמן שמיא חזאוהי להנא שליחא ורב כומרא דתודיתן ישוע משיחא:
דמהימן למן דעבדה איך מושא בכלה ביתה:
סגיאא הי גיר תשבוחתה דהנא טב מן דמושא איכנא דסגי איקרא דבניה דביתא טב מן בנינה:
כל ביתא גיר מן אנש הו מתבנא הו דין דבנא כל אלהא הו:
ומושא איך עבדא אתהימן בביתא כלה לסהדותא דאילין דעתידן הוי למתמללו באידה:
משיחא דין איך ברא על ביתה ואיתוהי ביתה חנן אן עדמא לחרתא נאחוד גליות אפא ושובהרא דסברה:
מטל דאמרת רוחא דקודשא דיומנא אן בקלה תשמעון:
לא תקשון לבותכון למרגזותה איך ממרמרנא ואיך יומא דנסיונא דבמדברא:
דנסיוני אבהיכון ובקו חזו עבדי ארבעין שנין:
מטל הנא מאנת לי בדרא הו ואמרת דעמא הו דטעא לבהון והנון לא ידעו אורחתי:
ואיך דימית ברוגזי דלא נעלון לניחתי:
אזדהרו הכיל אחי דלמא נהוא באנש מנכון לבא בישא דלא מהימן ותפרקון מן אלהא חיא:
אלא בעו מן נפשכון כלהון יומתא עדמא ליומא דמתקרא יומנא דלא נתקשא אנש מנכון בטעיותא דחטיתא:
אתחלטן גיר עם משיחא אן מן רישיתא ועדמא לאחריתא בה בקימא הנא שרירא נחמסן:
איכנא דאמיר דיומנא אן ברת קלה תשמעון לא תקשון לבותכון למרגזותה:
מן אנון גיר הנון דשמעו וארגזוהי לא כלהון הלין דנפקו מן מצרין ביד מושא:
ובאילין מאנת לה ארבעין שנין אלא בהנון דחטו וגרמיהון נפלו במדברא:
ועל אילין ימא דלא נעלון לניחתה אלא על הנון דלא אתטפיסו:
וחזינן דלא אשכחו למעל מטל דלא הימנו:
נדחל הכיל דלמא כד קים מולכנא דמעלתא דלניחתה נשתכח אנש מנכון דפאש מן דלמעל:
אף חנן גיר אסתברן איך דאף הנון אלא לא אותרת אנון להנון מלתא דשמעו מטל דלא ממזגא הות בהימנותא להנון דשמעוה:
עאלינן דין לניחתא חנן אילין דהימנן איכנא דין אמר איך דימית ברוגזי דלא נעלון לניחתי דהא עבדוהי דאלהא מן שוריה דעלמא הוו:
איך דאמר על שבתא דאתניח אלהא ביומא שביעיא מן עבדוהי כלהון:
והרכא תוב אמר דלא נעלון לניחתי:
מטל הכיל דאית הוא אתרא דאנש אנש נעול לה והנון דאסתברו קדמיא לא עלו בדלא אתטפיסו:
תוב יומא אחרנא סאם מן בתר זבנא סגיאא איכנא דמן לעל כתיב דאמר דויד דיומנא אן בקלה תשמעון לא תקשון לבותכון:
אלו גיר ישוע בר נון אניח הוא אנון לא אמר הוא מן בתרכן על יומא אחרנא:
מדין קים הו למשבתו לעמה דאלהא:
אינא גיר דעל לניחתה אתתניח אף הו מן עבדוהי איך דאלהא מן דילה:
נתחפט הכיל דנעול להי ניחתא דלא נפל בדמותא דהנון דלא אתטפיסו:
חיא הי גיר מלתה דאלהא וכל סערא וחריפא טב מן ספסרא דתרין פומיה ועאלא עדמא לפורשנא דנפשא ודרוחא ודשריתא ודמוחא ודגרמא ודינא מחשבתא ותרעיתא דלבא:
ולית בריתא דטשיא מן קדמיה אלא כל מדם ערטל וגלא קדם עינוהי דלה יהבינן פתגמא:
מטל דאית לן הכיל רב כומרא רבא ישוע משיחא ברה דאלהא דסלק לשמיא נחמסן בתודיתה:
לא גיר אית לן רבכומרא דלא מצא דנחש עם כריהותן אלא דמנסי בכלמדם אכותן סטר מן חטיתא:
נתקרב הכיל בגלא עין לכורסיא דטיבותה דנסב רחמא ונשכח טיבותא לעודרנא בזבנא דאולצנא:
כל רב כומרא גיר דמן בנינשא הוא חלף בנינשא קאם על אילין דדאלהא אנין דנקרב קורבנא ודבחא חלף חטהא:
אינא דמשכח דנמך נפשה ונחש עם אילין דלא ידעין וטעין מטל דאף הו כריהותא לביש:
ומטלתה חיב הו דאיכנא דחלף עמא הכנא אף חלף נפשה נקרב על חטהוהי:
ולא הוא לנפשה אנש נסב איקרא אלא אינא דמתקרא מן אלהא איכנא דאהרון:
הכנא אף משיחא לא הוא נפשה שבח דנהוא רב כומרא אלא הו דאמר לה דברי אנת אנא יומנא ילדתך:
איך דאף בדוכתא אחרתא אמר דאנת הו כומרא לעלם בדמותה דמלכיזדק:
אף כד בסרא לביש הוא בעותא ותכשפתא בגעתא חילתניתא ובדמעא קרב הוא למן דמשכח הוא מן מותא דנחיוהי ואשתמע:
וכד טב ברא איתוהי מן דחלתא וחשא דסבל ילפה למשתמענותא:
והכנא אתגמר והוא לכלהון אילין דמשתמעין לה עלתא דחיא דלעלם:
ואשתמה מן אלהא רב כומרא בדמותה דמלכיזדק:
עלוהי דין על הנא מלכיזדק סגיאא הי לן מלתא למאמרה ועסקא למפשקותה מטל דהויתון לכון כריהא במשמעתכון:
חיבין הויתון גיר מלפנא למהוא מטל דזבנא לכון ביולפנא השא דין תוב סניקין אנתון דתאלפון אילין אנין כתיבתא קדמיתא דריש מלוהי דאלהא והויתון לכון סניקא על חלבא ולא על מאכולתא שרירתא:
כלנש דין דמאכולתה חלבא הו לא מפס במלתא דכאנותא מטל דשברא הו:
דגמירא הי דין מאכולתא שרירתא אילין דמטל דמדרשין אתנפקו רגשיהון למפרש טבתא ובישתא:
מטל הנא נשבוק שוריא דמלתה דמשיחא ונאתא לגמירותא או למא תוב שתאסתא אחרתא מרמיתון לתיבותא מן עבדא מיתא ולהימנותא דבאלהא:
וליולפנא דמעמודיתא ודסים אידא ולקימתא דמן בית מיתא ולדינא דלעלם:
אן מריא מפס נעבד הדא:
אלא לא משכחין הנון דחדא זבן למעמודיתא נחתו וטעמו מוהבתא דמן שמיא ונסבו רוחא דקודשא:
וטעמו מלתא טבתא דאלהא וחילא דעלמא דעתיד:
דתוב נחטון דמן דריש נתחדתון לתיבותא ומן דריש נזקפון לברה דאלהא ונצערון:
ארעא גיר דאשתית מטרא דאתא לה זבנין סגיאן ואועית עסבא דחשח להנון דמטלתהון מתפלחא מקבלא בורכתא מן אלהא:
אן הו דין דתפק קורטבא ודרדרא הויא לה מסליתא ולא רחיקא מן לוטתא אלא חרתה יקדנא הו:
מפיסינן דין עליכון אחי אילין דשפירן וקריבן לחיא אפן הכנא ממללינן:
לא הוא גיר עול אלהא דנטעא עבדיכון וחובכון הו דחויתון בשמה דשמשתון לקדישא ומשמשיתון:
צבינן דין דאנש אנש מנכון הי הדא חפיטותא נחוא לשומליא דסברכון עדמא לחרתא:
ודלא תתקטע לכון אלא דתהוון ממרינא להנון דבהימנותא ובנגירות רוחא הוו ירתא דמולכנא:
לאברהם גיר כד מלך לה אלהא מטל דלית הוא לה דרב מנה דנאמא בה ימא בנפשה:
ואמר דמברכו אברכך ומסגיו אסגיך:
והכנא אגר רוחה וקבל מולכנא:
בנינשא גיר בדרב מנהון ימין ועל כל חרין דהוא בינתהון שולמא שרירא במומתא הוא לה:
מטל הנא יתיראית צבא אלהא דנחוא לירתא דמולכנא דשוודיה לא משתחלף וחבשה במומתא:
דבתרתין צבון דלא משתחלפן דלא משכח אלהא דנדגל בהין בויאא רבא נהוא לן דאתגוסן בה ונאחוד סברא דמליך לן:
הו דאיתוהי לן איך אוקינא דלביך בנפשן דלא תתזיע ועאל לגו מן אפי תרעא:
כר דקדם על חלפין ישוע והוא כומרא לעלם בדמותה דמלכיזדק:
הנא דין מלכיזדק איתוהי מלך שלים כומרא דאלהא מרימא והו ארעה לאברהם כד הפך מן חרבא דמלכא וברכה:
ולה פרש אברהם מעסרא מן כלמדם דאית הוא עמה מתפשק דין שמה מלכא דכאנותא ותוב מלך שלים דאיתוהי מלכא דשלמא:
דלא אבוהי ולא אמה אתכתבו בשרבתא ולא רישיתא דיומוהי ולא שולמא דחיוהי אלא בדמותא דברה דאלהא מקויא כומרותה לעלם:
חזו דין כמא רב הנא דאברהם ריש אבהתא לה יהב מעסרא דרשיתא:
אילין גיר מן בני לוי דמקבלין הוו כומרותא פוקדנא אית הוא להון דנמוסא דנסבון מעסרא מן עמא הנון מן אחיהון כד אף הנון מן חצה דאברהם נפקו:
הנא דין דלא כתיב בשרבתהון מעסרא שקל מן אברהם וברכה להו דקבל מולכנא:
דלא חרינא דין הו דבציר מתברך מן הו דמיתר מנה:
והרכא בנינשא דמיתין נסבין מעסרא להל דין הו דאסהד עלוהי כתבא דחי הו:
ואיך אנש נאמר ביד אברהם אף לוי הו דמעסרא נסב הוא אף הו אתעסר:
עדכיל גיר בחצה הוא דאבוהי כד ארעה למלכיזדק:
אלו הכיל גמירותא ביד כומרותא דלויא איתיה הות דבה סים נמוסא לעמא למנא מתבעא הוא כומרא אחרנא דנקום בדמותה דמלכיזדק אמר דין דבדמותה דאהרון נהוא:
אלא איכנא דהוא שוחלפא בכומרותא הכנא הוא שוחלפא אף בנמוסא:
הו גיר דאתאמר עלוהי הלין מן שרבתא הו אחרתא אתילד דאנש ממתום מנה לא שמש במדבחא:
גליא הי גיר דמן יהודא דנח מרן מן שרבתא דלא אמר עליה מושא מדם על כומרותא:
ויתיראית תוב ידיעא בהי דאמר דבדמותה דמלכיזדק קאם כומרא אחרנא:
הו דלא הוא בנמוסא דפוקדנא פגרניא הוא אלא בחילא דחיא דלא משתרין:
מסהד גיר עלוהי דאנת הו כומרא לעלם בדמותה דמלכיזדק:
שוחלפא דין דהוא לפוקדנא קדמיא מטל מחילותה ודיותרן לית הוא בה:
מדם גיר לא גמר נמוסא על דין חלפוהי סברא דמיתר מנה דבה מתקרבינן לאלהא:
ושררה לן במומתא:
הנון גיר דלא מומתא הוו כומרא הנא דין במומתא איך דאמר לה ביד דויד דימא מריא ולא נדגל דאנת הו כומרא לעלם בדמותה דמלכיזדק:
הנא כלה מיתרא דיתקא הדא דהוא בה ערבא ישוע:
והנון הוו כומרא סגיאא מטל דמיתין הוו ולא משתבקין הוו דנקוון:
הנא דין מטל דלעלם קים לא עברא כומרותה:
ומשכח למחיו לעלם לאילין דמתקרבין באידה לאלהא חי הו גיר בכלזבן ומסק צלותא חלפיהון:
דאיך הנא גיר כומרא אף זדק הוא לן דכיא דלא בישו ודלא טולשא דפריק מן חטהא ומרים לעל מן שמיא:
ולית לה אולצנא כליום איך רבי כומרא דלוקדם חלף חטהוהי נקרב דבחא והידין חלף עמא הדא גיר עבדה חדא זבן בנפשה דקרב:
נמוסא גיר בנינשא הו כריהא מקים כומרא מלתא דין דמומתא דהות בתר נמוסא ברא גמירא לעלם:
רישא דין דכלהין אית לן רב כומרא אינא דיתב מן ימינא דכורסיא דרבותא בשמיא:
והוא משמשנא דבית קודשא ודמשכנא דשררא הו דקבע אלהא ולא ברנשא:
כל רב כומרא גיר דקאם דנקרב קורבנא ודבחא מטל הנא זדקא הות אף להנא דנהוא אית לה מדם דנקרב:
ואלו בארעא הוא אפלא כומרא הוא הוא מטל דאיתיהון הוו כומרא דמקרבין הוו קורבנא איך דבנמוסא:
הנון דמשמשין לדמותא ולטלניתא דהלין דבשמיא איך דאתאמר למושא כד עבד הוא משכנא דחזי ועבד כלמדם בדמותא הי דאתחזית לך בטורא:
השא דין תשמשתא דמיתרא מן הי קבל ישוע משיחא אכמא דמיתרא אף דיתיקא הי דעביד בה מצעיא ובשוודיא דמיתרין מן דהי אתיהבת:
אלו גיר איתיה הות קדמיתא דלא רשין לית הוא אתרא להדא דתרתין:
רשא להון גיר ואמר דהא יומתא אתין אמר מריא ואגמור על ביתא דבית איסריל ועל ביתא דבית יהודא דיתקא חדתא:
לא איך הי דיתקא דיהבת לאבהיהון ביומא דאחדת באידהון ואפקת אנון מן ארעא דמצרין מטל דהנון לא קויו בדיתקא דילי אף אנא בסית בהון אמר מריא:
הדא דין דיתקא דאתל לביתא דבית איסריל בתר יומתא הנון אמר מריא אתליוהי לנמוסי במדעיהון ועל לבותהון אכתביוהי ואהוא להון אנא אלהא והנון נהוון לי עמא:
ולא נלף אנש לבר מדינתה אפלא לאחוהי ונאמר דדע למריא מטל דכלהון נדעונני מן זעורהון ועדמא לקשישהון:
ואחסא אנון מן עולהון וחטהיהון תוב לא אתדכר להון:
בהי דאמר חדתא לקדמיתא אעתקה ואינא דעתק וסאב קריב הו לחבלא:
בקדמיתא דין אית הוא בה פוקדא דתשמשתא ובית קודשא עלמניא:
משכנא גיר קדמיא דאתעבד אית הוא בה מנרתא ופתורא ולחם אפא ומתקרא הוא בית קודשא:
משכנא דין גויא דלגו מן אפי תרעא דתרין מתקרא הוא קדוש קודשא:
ואית הוא בה בית בסמא דדהבא וקבותא דדיתקא דקרימא כלה בדהבא ואית בה קסטא דדהבא הי דאית הוא בה מננא ושבטא דאהרון הו דאפרע ולוחא דדיתקא:
ולעל מנה כרובא דשובחא דמטלין על חוסיא לא הוא דין זבנא הו דנאמר על חדא חדא מן הלין דהכנא מתקנן הוי:
ולמשכנא בריא בכלזבן עאלין הוו כומרא ומשלמין הוו תשמשתהון:
למשכנא דין דלגו מנה חדא הו בשנתא בלחודוהי עאל הוא רבכומרא בדמא הו דמקרב הוא חלף נפשה וחלף סכלותה דעמא:
בהדא דין מודעא הות רוחא דקודשא דלא אתגלית עדכיל אורחא דקדישא כמא זבנא דאית הוא קימא למשכנא קדמיא:
ואיתוהי הוא מתלא הנא לזבנא הו דבה קורבנא ודבחא מתקרבין הוו אילין דלא משכחין הוו למגמר תארתה דמן דמקרב להון:
אלא במאכלא ובמשתיא בלחוד ובמעמודיתא דזנין זנין דאיתיהין פוקדא דבסרא דסימין עדמא לזבנא דתורצא:
משיחא דין דאתא הוא רבכומרא דטבתא דסער ועל למשכנא רבא ומשלמנא דלא עביד באידיא ולא הוא מן הלין בריתא:
ולא על בדמא דצפריא ודעגלא אלא בדמא דנפשה על חדא זבן לבית מקדשא ואשכח פורקנא דלעלם:
אן גיר דמא דצפריא ודעגלא וקטמא דעגלתא מתרסס הוא על אילין דמתטמאין הוו ומקדש להון לדוכיא דבסרהון:
כמא הכיל יתיראית דמה דמשיחא דברוחא דלעלם נפשה קרב דלא מום לאלהא נדכא תארתן מן עבדא מיתא דנשמש לאלהא חיא:
מטל הנא הו הוא מצעיא דדיתקא חדתא דבמותה הו הוא פורקנא לאילין דעברו על דיתקא קדמיתא דנסבון מולכנא אילין דאתקריו לירתותא דלעלם:
איכא גיר דאית דיתקא מותא הו מחויא דהו דעבדה:
על מיתא דין בלחוד משתררא מטל דכמא דחי הו דעבדה לית בה חשחו:
מטל הנא אפלא קדמיתא דלא דמא אשתררת:
כד אתפקד גיר כלה פוקדנא מן מושא לעמא כלה בנמוסא נסב הוא מושא דמא דעגלתא ומיא בעמרא דזחוריתא וזופא ורס על ספרא ועל עמא כלה:
ואמר להון הנא הו דמא דדיתקא הי דאתפקדת לכון מן אלהא:
אף על משכנא ועל כלהון מאנא דתשמשתא מנה מן דמא רס:
מטל דכלמדם בדמא הו מתדכא בנמוסא ודלא שופע דמא לית שובקנא:
אננקא הי גיר דהלין דדמותא אנין דשמיניתא בהלין מתדכין הלין דין שמיניתא בדבחא דמיתרין מן הלין:
לא הוא גיר לבית מקדשא דעביד באידיא על משיחא דאיתוהי דמותא דהו שרירא אלא לה לשמיא על דנתחזא קדם פרצופה דאלהא חלפין:
אפלא דנקרב נפשה זבנתא סגיאתא איך דעבד הוא רב כומרא ועאל בכל שנא לבית מקדשא בדמא דלא דילה:
ואן לא חיב הוא דזבנתא סגיאתא נחש מן שוריה דעלמא השא דין בחרתה דעלמא חדא הו זבן קרב נפשה בדביחותה דנבטליה לחטיתא:
ואיכנא דסים לבנינשא דחדא זבן נמותון ומן בתר מותהון דינא:
הכנא אף משיחא חדא זבן אתקרב ובקנומה דבח חטהא דסגיאא דתרתין דין זבנין דלא חטהין מתחזא לחייהון דאילין דמסכין לה:
נמוסא גיר טלניתא אית הוא בה דטבתא דעתידן לא הוא קנומא דילהין דצבותא מטל הנא כד בכל שנא הנון כד הנון דבחא מתקרבין הוו לא ממתום אשכחו דנגמרון לאילין דמקרבין להון:
אלו גיר גמרין הוו כבר דין אתתניחו מן קורבניהון מטל דלא מכיל טריא הות להון תארתהון בחטהא לאילין דחדא זבן אתדכיו להון:
אלא בהון בדבחא מדכרין חטהיהון בכל שנא:
לא גיר משכח דמא דתורא ודצפריא למדכיו חטהא:
מטל הנא כד עאל לעלמא אמר בדבחא וקורבנא לא צבית פגרא דין אלבשתני:
ויקדא שלמא דחלף חטהא לא שאלת:
הידין אמרת דהא אנא אתא אנא דבריש כתבא כתיב עלי דאעבד צבינך אלהא:
מן לעל אמר דדבחא וקורבנא ויקדא שלמא דחלף חטהא לא צבית הנון דמתקרבין הוו בנמוסא:
ובתרה אמר דהא אתא אנא דאעבד צבינך אלהא בהדא בטל לקדמיתא דנקים לדתרתין:
בהנא גיר צבינה אתקדשן בקורבנא דפגרה דישוע משיחא דחדא זבן:
כל רב כומרא גיר דקאם הוא ומשמש כליום הנון בהנון דבחא מקרב הוא אילין דמן מתום לא משכחין הוו למדכיו חטהא:
הנא דין חד דבחא קרב חלף חטהא ויתב על ימינא דאלהא לעלם:
ומקוא מכיל עדמא דנתתסימון בעלדבבוהי כובשא תחית רגלוהי:
בחד גיר קורבנא גמר לאילין דמתקדשין בה לעלם:
סהדא לן דין אף רוחא דקודשא דאמרת:
הדא הי דיתקא דאתל להון מן בתר יומתא הנון אמר מריא אתליוהי לנמוסי במדעיהון ועל לבותהון אכתביוהי:
ועולהון וחטהיהון לא אתדכר להון:
איכא דין דאית שובקנא דחטהא לא מתבעא קורבנא דחלף חטהא:
אית לן הכיל אחי גליות אפא במעלנא דבית קודשא בדמה דישוע:
ואורחא דחיא דחדת לן השא באפי תרעא דאיתוהי בסרה:
ואית לן כומרא רבא על ביתה דאלהא:
נקרוב הכיל בלבא שרירא ובתוכלנא דהימנותא כד רסיסין לבותן ודכין מן תארתא בישתא ומסחי פגרן במיא דכיא:
ונחמסן בתודיתא דסברן ולא נצטלא מהימן הו גיר מן דמלך לן:
ונחור חד בחד בגורגא דחובא ודעבדא טבא:
ולא נהוא שבקין כנושין איך דאית עידא לאנש אנש אלא בעו חד מן חד יתיראית כמא דחזיתון דקרב יומא הו:
אן גיר בצבינה נחטא אנש מן בתר דקבל ידעתא דשררא לית מכיל דבחתא דתתקרב חלף חטהא:
אלא עתיד הו דינא דחילא וטננא דנורא דאכל לבעלדבבא:
אן גיר אינא דעבר על נמוסא דמושא על פום תרין ותלתא סהדין דלא רחמין מאת:
כמא סברין אנתון יתיראית מסם ברשא נקבל אינא דדשה לברה דאלהא וחשב דמא דדיתקא דילה איך דכלנש דבה אתקדש וצער לרוחא דטיבותא:
ידעינן להו דאמר דדילי הי תבעתא ואנא אפרוע ותוב דנדון מריא לעמה:
דחלתא הי רבתא למפל באידוהי דאלהא חיא:
אתדכרו הכיל ליומתא קדמיא הנון דבהון קבלתון מעמודיתא ואגונא רבא סיברתון דחשא בחסדא ובאולצנא:
ודהויתון חזונא ואף אשתותפתון לאנשא דהלין סיברו:
וכאב לכון על אילין דאסירין וחטופיא דנכסיכון בחדותא סיברתון מטל דידעין אנתון דאית לכון קנינא בשמיא דמיתר הו ולא עבר:
לא הכיל תובדון גליות אפא דאית לכון דעתיד לה אגרא סגיאא:
מסיברנותא הו גיר מתבעיא לכון דתעבדון צבינא דאלהא ותסבון מולכנא:
מטל דקליל הו זבנא וטב זעור דנאתא הו דאתא ולא נוחר:
כאנא דין מן הימנותא דילי נחא ואן מתקטעא לה לא צביא בה נפשי:
חנן דין לא הוין דקוטעא דמובלא לאבדנא אלא דהימנותא דמקניא לן נפשן:
איתיה דין הימנותא פיסא על אילין דאיתיהין בסברא איך הו דהוי להין בסוערנא וגלינא דאילין דלא מתחזין:
ובהדא הות סהדותא על קשישא:
בהימנותא גיר מסתכלינן דאתתקנו עלמא במלתא דאלהא והלין דמתחזין הוי מן אילין דלא מתחזין:
בהימנותא קרב הביל דבחתא דמיתרא טב מן דקאין לאלהא ומטלתה הות עלוהי סהדותא דכאנא הו וסהד על קורבנה אלהא ומטלתה אף כד מיית ממלל:
בהימנותא אשתני חנוך ומותא לא טעם ולא אשתכח מטל דשניה אלהא מן קדם דנשניוהי גיר הות עלוהי סהדותא דשפר לאלהא:
דלא הימנותא דין לא אנש משכח דנשפר לאלהא חיב הו גיר מן דמתקרב לות אלהא דנהימן דאיתוהי ולאילין דבעין לה הוא פרועא:
בהימנותא נוח כד אתמלל עמה על אילין דלא מתחזין הוי דחל ועבד לה קבותא לחיא דבני ביתה דבה חיבה לעלמא והוא ירתא דכאנותא דבהימנותא:
בהימנותא אברהם כד אתקרי אשתמע דנפוק לאתרא הו דעתיד הוא דנסב לירתותא ונפק כד לא ידע הוא לאיכא אזל:
בהימנותא הוא תותבא בארעא הי דאתמלכת לה איך דבנוכריתא ובמשכנא עמר עם איסחק ויעקוב בני ירתותא דילה דמולכנא:
מסכא הוא גיר למדינתא דשתאסתא אית לה דאומנה ועבודה אלהא הו:
בהימנותא אף סרא דעקרתא הות נסבת חילא דתקבל זרעא ודלא בזבנא דשניה ילדת על דאשרת דמהימן הו הו דמלך לה:
מטל הנא מן חד דבטל בסיבותא אתילדו סגיאא איך כוכבא דבשמיא ואיך חלא דעל ספתה דימא דמנין לית לה:
בהימנותא מיתו הלין כלהון ולא נסבו מולכנהון אלא מן רוחקא חזאוהי וחדיו בה ואודיו דאכסניא אנון ותותבא בארעא:
אילין דין דהלין אמרין מחוין דלמדינתהון בעין:
ואלו למדינתא הי דנפקו מנה בעין הוו אית הוא להון זבנא דתוב נהפכון נאזלון לה:
השא דין ידיעא דלדטבא מנה רגין הוו להי דאיתיה בשמיא מטל הנא לא נכף אלהא דאלההון נתקרא טיב להון גיר מדינתא:
בהימנותא קרב אברהם לאיסחק בנסיונה וליחידה אסק למדבחא להו דקבל הוא במולכנא:
אתאמר הוא לה גיר דבאיסחק נתקרא לך זרעא:
ואתרעי הוא בנפשה דמטיא באידוהי דאלהא אף מן מיתא למקמו ומטל הנא במתלא אתיהב לה:
בהימנותא דמדם דעתיד הוא ברך איסחק ליעקוב ולעסו:
בהימנותא כד מאת יעקוב ברך לכל חד חד מן בנוהי דיוסף וסגד על ריש חוטרה:
בהימנותא יוסף כד מאת עהד למפקתא דבני איסריל ופקד על גרמוהי:
בהימנותא אבהוהי דמושא טשיוהי כד אתילד ירחא תלתא דחזו דשפיר הוא טליא ולא דחלו מן פוקדנא דמלכא:
בהימנותא מושא כד הוא גברא כפר דלא נתקרא ברא לברתה דפרעון:
וגבא לה דבאולצנא עם עמה דאלהא נהוא ולא דזבן זעור נתבסם בחטיתא:
ואתרעי דמיתר הו עותרא דחסדה דמשיחא טב מן סימתה דמצרין חאר הוא גיר בפורען אגרא:
בהימנותא שבקה למצרין ולא דחל מן חמתה דמלכא וסיבר איך הו דחזא הוא לאלהא דלא מתחזא:
בהימנותא עבד פצחא ורסס דמא דלא נתקרב להון הו דמחבל הוא בוכרא:
בהימנותא עברו ימא-דסוף איך דעל ארעא יבישתא ובה אתבלעו מצריא כד אמרחו עלוהי:
בהימנותא שוריה דאיריחו נפלו מן דאתכרכו שבעא יומין:
בהימנותא רחב זניתא לא אבדת עם הנון דלא אשתמעו דקבלת לגשושא בשלמא:
ומנא תוב אמר זעור הו לי גיר זבנא דאשתעא על גדעון ועל ברק ועל שמשון ועל נפתח ועל דויד ועל שמואיל ועל שרכא דנביא:
אילין דבהימנותא זכו למלכותא ופלחו כאנותא וקבלו מולכנא וסכרו פומא דאריותא:
ודעכו חילא דנורא ואתפציו מן פומא דסיפא ואתחילו מן כורהנא והוו חילתנא בקרבא וסחפו משריתא דבעלדבבא:
ויהבו לנשא בניהין מן קימתא דמיתא ואחרנא בשנדא מיתו ולא סכיו למתפציו דקימתא מיתרתא תהוא להון:
אחרנא דין לבזחא ולנגדא עלו אחרנא לאסורא ולחבושיא אשתלמו:
אחרנא אתרגמו אחרנא אתנסרו אחרנא בפומא דסיפא מיתו אחרנא אתכרכו כד לבישין משכא דאמרא ודעזא וסניקין ואליצין ומטרפין:
אנשא דלא שוא הוא להון עלמא והוו איך טעיא בחורבא ובטורא ובמערא ובפעריה דארעא:
והלין כלהון דהות עליהון סהדותא בהימנותהון לא קבלו מולכנא:
מטל דאלהא קדם חר בעודרנן דילן דלא בלעדין נתגמרון:
מטל הנא אף חנן דאית לן הלין כלהון סהדא דאיך עננא חדירין לן נשדא מנן כל יוקרין אף חטיתא דבכלזבן מטיבא הי לן ובמסיברנותא נרהטיוהי לאגונא הנא דסים לן:
ונחור בישוע דהו הוא רישא וגמורא להימנותן דחלף חדותא דאית הוא לה סיבר צליבא ועל בהתתא אמסר ועל ימינא דכורסיה דאלהא יתב:
חזו הכיל כמא סיבר מן חטיא הנון דהנון הוו סקובלא לנפשהון דלא תמאן לכון ולא תתרפא נפשכון:
לא עדכיל מטיתון עדמא לדמא באגונא דלוקבל חטיתא:
וטעיתוניהי ליולפנא אינא דאיך דלבניא אמר לכון ברי לא תהמא מן מרדותה דמריא ולא תרפא נפשך אמתי דמנה מתכון אנת:
למן דרחם גיר מריא רדא לה ומנגד לבניא אילין דהו צבא בהון:
סיברו הכיל מרדותא מטל דאיך דלות בניא סער צאדיכון אלהא אינו גיר ברא דלא רדא לה אבוהי:
ואן דלא מרדותא אנתון הי דבה מתרדא כלנש הויתון לכון נוכריא ולא בניא:
ואן אבהין דבסרא רדין הוו לן ובהתין הוין מנהון כמא הכיל חיבינן דנשתעבד לאבוהין דרוחתא ונחא:
הנון גיר לזבן הו זעור איך דצבין הוו רדין הוו לן אלהא דין לעודרנן דנשתותף לקדישותה:
כל מרדותא דין בזבנה לא מסתברא דדחדותא הי אלא דכריותא לחרתא דין פארא דשלמא ודזדיקותא יהבא לאילין דבה אתדרשו:
מטל הנא אידיכון משריתא ובורכיכון רעלתא שררו:
ושבילא תריצא עבדו לרגליכון דהדמא דחגיר לא נטעש אלא נתאסא:
הרטו בתר שלמא עם כל אנש ובתר קדישותא דבלעדיה אנש למרן לא חזא:
והויתון זהירין דלמא אנש נשתכח בכון דחסיר מן טיבותא דאלהא או דלמא עקרא דמררא נפק עופיא ונהרכון ובה סגיאא נסתיבון:
או למא אנש נשתכח בכון דזני ורפא איך עסו דבחדא מאכולתא זבן בוכרותה:
ידעין אנתון גיר דאף מן בתרכן צבא הוא דנארת בורכתא ואסתלי אתרא גיר לתיבותא לא אשכח כד בדמעא בעה:
לא גיר אתקרבתון לנורא דיקדא ומתגשא אפלא לחשוכא ולערפלא ולערורא:
ולא לקלא דקרנא ולקלא דמלא הו דהנון דשמעוהי אשתאלו דלא נתתוסף נתמלל עמהון:
לא גיר משכחין הוו למסיברו מדם דאתפקדו דאפן חיותא תתקרב לות טורא תתרגם:
והכנא דחיל הוא חזוא דמושא אמר דדחיל אנא ורתית אנא:
אנתון דין אתקרבתון לטורא דצהיון ולמדינתא דאלהא חיא לאורשלם דבשמיא ולכנשא דרבותא דמלאכא:
ולעדתא דבוכרא דמתכתבין בשמיא ולאלהא דינא דכל ולרוחתא דכאנא דאתגמרו:
ולישוע מצעיא דדיתקא חדתא ולרסס דמה דממלל טב מן הו דהביל:
אזדהרו הכיל דלמא תשתאלון מן מן דמלל עמכון אן גיר הנון לא אתפציו דאשתאלו מן דמלל עמהון בארעא חד כמא חנן אן נשתאל מן מן דמלל עמן מן שמיא:
אינא דקלה ארעא אזיע השא דין מלך ואמר דתוב חדא זבן אנא אזיע לא בלחוד ארעא אלא אף שמיא:
הדא דין דאמר חדא זבן מחויא שוחלפא דהנון דמתזיעין מטל דעבידא אנון דנקוון הנון דלא מתזיעין:
מטל הכיל דקבלן מלכותא דלא מתזיעא נאחוד טיבותא דבה נשמש ונשפר לאלהא בתחמצתא ובדחלתא:
אלהן גיר נורא הו אכלתא:
חובא דאחא נכתר בכון:
ורחמתא דאכסניא לא תטעון בהדא גיר שוו אנשא דכד לא רגישין נקבלון מלאכא:
עהדו לאילין דאסירין איך הו דעמהון אסירין אנתון אתדכרו לאילין דאליצין איך אנשא דבסרא לבישין אנתון:
מיקר הו זווגא בכל וערסהון דכיא הי לזניא דין ולגירא דאן אלהא:
לא הוא רחם כספא רעינכון אלא נספק לכון מדם דאית לכון הו גיר מריא אמר דלא אשבקך ולא ארפא בך אידיא:
ואית לן דנאמר תכילאית מרי מעדרני לא אדחל מנא עבד לי ברנשא:
הויתון עהדין למדברניכון אילין דמללו עמכון מלתא דאלהא אתבקו בשולמא דדובריהון ומרו בהימנותהון:
ישוע משיחא אתמלי ויומנא הויו ולעלם:
ליולפנא נוכריא ומשחלפא לא תתדברון שפיר הו גיר דבטיבותא נשרר לבותן ולא במאכלתא מטל דלא אתעדרו אילין דהלכו בהין:
אית לן דין מדבחא דלא שליט למאכל מנה להנון דבמשכנא משמשין:
חיותא גיר הלין דמעל הוא דמהין רב כומרא לבית מקדשא חלף חטהא בסרהין יקד הוא לבר מן משריתא:
מטל הנא אף ישוע דנקדש לעמה בדמה לבר מן מדינתא חש:
ואף חנן הכיל נפוק לותה לבר מן משריתא כד שקילינן חסדה:
לית לן גיר מדינתא דמקויא הרכא אלא לאידא דעתידא מסכינן:
ובאידה נסק דבחא דתשבוחתא בכלזבן לאלהא דאיתיה פארא דספותא דמודין לשמה:
ולא תטעון מרחמנותא ושותפותא דמסכנא בהלין גיר דבחא שפר אנש לאלהא:
אתטפיסו למדברניכון ואשתמעו להון הנון גיר שהרין חלף נפשתכון איך אנשא דיהבין חושבנכון דבחדותא נהוון עבדין הדא ולא בתנחתא מטל דלא פקחא לכון:
צלו עלין תכילינן גיר דתארתא טבתא אית לן דבכלמדם צבינן דשפיר נתדבר:
יתיראית בעא אנא מנכון דתעבדון הדא דבעגל אתפנא לכון:
אלהא דין דשלמא הו דאסק מן בית מיתא לרעיא רבא דמרעיתא בדמא דדיתקא דלעלם דאיתוהי ישוע משיחא מרן:
הו נגמורכון בכל עבד טב דתעבדון צבינה והו נסעור בן מדם דשפיר קדמוהי ביד ישוע משיחא דלה שובחא לעלם עלמין אמין:
בעא אנא דין מנכון אחי דתגרון רוחכון במלתא דבויאא מטל דבזעוריתא הו כתבת לכון:
דעו דין לאחון טימתאוס דאשתרי ואן בעגל נאתא עמה אחזיכון:
שאלו בשלמא דכלהון מדברניכון ודכלהון קדישא שאלין בשלמכון כלהון דמן איטליא:
טיבותא עם כלכון אמין:
יעקוב עבדה דאלהא ודמרן ישוע משיחא לתרתעסרא שרבן דזריען בעממא שלם:
כל חדוא תהוא לכון אחי כד תעלון לנסיונא משחלפא וסגיאא:
ידעין אנתון גיר דבוקיא דהימנותא מקנא לכון מסיברנותא:
לה דין למסיברנותא נהוא לה עבדא משמליא דתהוון גמירין ומשלמנין ובמדם לא הויתון חסירין:
אן אנש דין מנכון חסיר מן חכמתא נשאל מן אלהא דיהב לכל פשיטאית ולא מחסד ומתיהבא לה:
נשאל דין בהימנותא כד לא מתפלג הו גיר דמתפלג דמא לגללא דימא דשגשא להון רוחא:
ולא נסבר הו ברנשא דנסב מדם מן מריא:
אינא דפליג ברעינה ושגיש בכלהין אורחתה:
נשתבהר דין אחא מכיכא ברומרמה:
ועתירא במוככה מטל דאיך הבבא דעסבא הכנא עבר:
דנח גיר שמשא בחומה ומובש לה לעסבא והבבה נפל ושופרא דחזוה אבד הכנא אף עתירא חמא בהופכוהי:
טובוהי לגברא דמסיבר נסיונא דמא דאתבחר נסב כלילא דחיא הו דמלך אלהא לאילין דרחמין לה:
לא נאמר אנש כד מתנסא דמן אלהא מתנסא אנא אלהא גיר לא מנסי בבישתא והו לאנש לא מנסא:
אלא אנש אנש מן רגתה הו מתנסא ומתרגרג ומתנגד:
והדא רגתא בטנא וילדא חטיתא חטיתא דין מא דאתגמרת ילדא מותא:
לא תטעון אחי חביבא:
כל מוהבתא טבתא ומשמליתא מן לעל נחתא מן אבא דנהירא הו דלית לותה שוחלפא מדם אפלא טלניתא דשוגניא:
הויו צבא וילדן במלתא דקושתא דנהוא רשיתא דבריתה:
ואנתון אחי חביבא כלנש מנכון נהוא מסרהב למשמע ומוחר לממללו ומוחר למרגז:
רוגזה גיר דגברא זדיקותא דאלהא לא עבד:
מטל הנא ארחקו מנכון כלה טנפותא וסוגאא דבישותא ובמכיכותא קבלו מלתא דנציבא בכינן דהי משכחא דתחא אנין נפשתכון:
הוו דין עבודא דמלתא ולא שמועא בלחוד ולא תטעון נפשתכון:
אן אנש גיר נהוא שמועה דמלתא ולא עבודה הנא דמא להו דחזא אפוהי במחזיתא:
חזא גיר נפשה ועבר וטעא דאיכנא הוא:
כל דין דחר בנמוסא משלמנא דחארותא וקוי בה לא הוא שמועא דשמעא דמתטעא אלא עבודא דעבדא והנא טובנא נהוא בעבדה:
ואן אנש סבר דמשמש לאלהא ולא אחד לשנה אלא מטעא לה לבה דהנא סריקא הי תשמשתה:
תשמשתא גיר דכיתא וקדישתא קדם אלהא אבא הדא הי למסער יתמא וארמלתא באולצניהון ולמטר אנש נפשה מן עלמא דלא טולשא:
אחי לא במסב באפא תהוון אחידין להימנותא דתשבוחתה דמרן ישוע משיחא:
אן גיר נעול לכנושתכון אנש דעזקתה דדהבא או דמאנוהי שפירא ונעול מסכנא במאנא צאא:
ותחורון בהו דלביש מאנא שפירא ותאמרון לה אנת הרכא תב שפיר ולמסכנא תאמרון לה אנת קום להל או תב לך הרכא קדם כובשא דרגלין:
לא הא אתפלגתון לכון בנפשכון והויתון מפרשנא דמחשבתא בישתא:
שמעו אחי חביבא לא הוא למסכנא דעלמא עתירא דין בהימנותא גבא אלהא דנהוון ירתא במלכותא הי דמלך אלהא לאילין דרחמין לה:
אנתון דין שטתוניהי למסכנא לא הא עתירא משתעלין עליכון והנון נגדין לכון לבית דינא:
לא הא הנון מגדפין על שמא טבא דאתקרי עליכון:
ואן נמוסא דאלהא בהדא משלמיתון איך דכתיב דתרחם לקריבך איך נפשך שפיר עבדין אנתון:
אן דין באפא נסבין אנתון חטיתא עבדין אנתון ומתכונין אנתון מן נמוסא איך עברי על נמוסא:
אינא גיר דכלה נמוסא נטר ובחדא שרע לכלה נמוסא אתחיב:
הו גיר דאמר דלא תגור הו אמר דלא תקטול אן דין לא גאר אנת אלא קטל אנת הוית לך עבר על נמוסא:
הכנא הויתון ממללין והכנא הויתון סערין איך אנשא דבנמוסא דחארותא עתידין אנתון למתדנו:
דינא גיר הוא דלא רחמא על הו דלא עבד רחמא משתעלין אנתון ברחמא על דינא:
מנא הנינא אחי אן אנש אמר דאית לי הימנותא ועבדא לית לה דלמא משכחא הימנותה דתחיוהי:
ואן אחא או חתא נהוון ערטליין וחסירין סיברתא דיומא:
ונאמר להון אנש מנכון זלו בשלמא שחנו וסבעו ולא תתלון להון סניקותה דפגרא מנא הנינא:
הכנא אף הימנותא דלא עבדא מיתא הי בלחודיה:
אמר גיר אנש לך אית לך הימנותא ולי אית לי עבדא חוני הימנותך דלא עבדא ואנא מחוא אנא לך הימנותי מן עבדי:
מהימן אנת דחד הו אלהא שפיר עבד אנת אף שאדא מהימנין ורעלין:
צבא אנת דין דתדע או ברנשא חלשא דהימנותא דלא עבדא מיתא הי:
אבון אברהם לא הוא מן עבדא אזדדק דאסק לאיסחק ברה על מדבחא:
חזא אנת דהימנותה סיעת לעבדוהי ומן עבדא הימנותה אתגמרת:
ושלם כתבא דאמר דהימן אברהם באלהא ואתחשבת לה לזדיקו ורחמא דאלהא אתקרי:
חזא אנת דמן עבדא מזדדק ברנשא ולא הוא מן הימנותא בלחוד:
הכנא אף רחב זניתא לא הוא מן עבדא אזדדקת דקבלת לגשושא ובאורחא אחרתא אפקת אנון:
איכנא דפגרא דלא רוחא מית הו הכנא אף הימנותא דלא עבדא מיתא הי:
לא סגיאא מלפנא נהוון בכון אחי אלא הויתון ידעין דדינא יתירא חיבינן:
סגיאתא גיר משתרעינן כלן כל דבמלתא לא שרע הנא איתוהי גברא גמירא דמשכח נשעבד אף כלה פגרה:
הא גיר פגודא בפומא דרכשא רמינן איך דנשתעבדון לן וכלה גושמהון מהפכינן:
אף אלפא עשינתא כד דבירן להין רוחא קשיתא מן קיסא זעורא מתנתפן לאתר דחאר צבינה דהו דמדבר:
הכנא אף לשנא הדמא הו זעורא ומשתעלא אף נורא זעורתא עבא סגיאא מוקדא:
ולשנא נורא הו ועלמא דחטיתא איך עבא הו והו לשנא כד איתוהי בהדמין מכתם לה לכלה פגרן ומוקד יובלא דשרבתן דרהטין איך גיגלא ויקד אף הו בנורא:
כלהון גיר כינא דחיותא ודפרחתא ורחשא דימא ודיבשא משתעבדין לכינא דאנשותא:
לשנא דין אנש לא אשכח דנכבשיוהי בישתא הדא דלא מתתכסא מלא הו סמא דמותא:
בה מברכינן למריא ואבא ובה ליטינן לבנינשא דבדמותא דאלהא עבידין:
ומנה מן פומא נפקן בורכתא ולוטתא לא ולא אחי דהלין הכנא נסתערן:
דלמא משכחא דמן חד מבועא נפקון מיא חליא ומרירא:
או דלמא משכחא תתא אחי דזיתא תעבד או גפתא תאנא הכנא אף לא מיא מליחא משכחין דנתעבדון חליא:
מנו מנכון דחכים ורדא נחוא עבדוהי בהופכא שפירא בחכמתא מכיכתא:
אן דין חסמא מרירא אית בכון או חרינא בלביכון לא תתחתרון על קושתא ותדגלון:
מטל דהדא חכמתא מן לעל לא נחתת אלא איתיה ארעניתא מן חושבא דנפשא ומן שאדא:
איכא גיר דאית חסמא וחרינא תמן אף דלוחיא וכלמדם דביש:
חכמתא דין דמן לעל דכיא הי ומליא שלמא ומכיכא ומשתמעניא ומליא רחמא ופארא טבא ודלא פלגותא הי ובאפא לא נסבא:
פארא דין דזדיקותא בשינא מזדרעין לאילין דעבדין שלמא:
מן איכא אית בכון קרבא ומצותא לא הוא מן רגיגתא דמקרבן בהדמיכון:
מתרגרגין אנתון ולית לכון וקטלין אנתון וטנין אנתון ולא אתיא באידיכון ונצין אנתון וקרבא עבדין אנתון ולית לכון מטל דלא שאלין אנתון:
שאלין אנתון ולא נסבין אנתון מטל דבישאית שאלין אנתון איך דתתרסון רגיגתכון:
גירא לא ידעין אנתון דרחמתה דעלמא הנא בעלדבבותא הי דאלהא אינא הכיל דצבא דנהוא רחמא דעלמא הנא בעלדבבא הוא לאלהא:
או דלמא סריקאית סברין אנתון דאמר כתבא דבטננא רגא רוחא דעמרא בן:
טיבותא דין יתירתא יהב לן מרן מטל הדא אמר דאלהא ממכך לרמא ולמכיכא יהב טיבותא:
אשתעבדו הכיל לאלהא וקומו לוקבל סטנא וערק מנכון:
וקרובו לות אלהא ונתקרב לכון דכו אידיכון חטיא קדשו לבותכון פליגי נפשא:
אתמככו ואתאבלו וגוחככון לאבלא נתהפך וחדותכון לעקתא:
אתמככו קדם מריא ונרמרמכון:
לא תהוון ממללין על חדדא אחי הו גיר דממלל על אחוהי או דאן לאחוהי ממלל על נמוסא ודאן לנמוסא ואן לנמוסא דאן אנת לא הוית עבודה דנמוסא אלא דינה:
חד הו סאם נמוסא ודינא דהו משכח דנחא ונובד אנת דין מן אנת דדאן אנת לה לקריבך:
מנא דין נאמר אף על אילין דאמרין דיומנא או מחר אזלינן למדינתא אידא דהי ועבדינן תמן שנתא חדא ומתתגרינן ויתרינן:
ולא ידעין מנא הוא מחר מנא אנון גיר חיין אלא אן להגא דקליל מתחזא וטלק ומופא:
חלף דנאמרון דאן מריא נצבא ונחא עבדינן הדא או הי:
משתבהרין בחתירותהון כל שובהרא דאיך הנא בישא הו:
ואינא דידע טבתא ולא עבד לה חטהא הוא לה:
או עתירא איללו ובכו על דוונא דאתין עליכון:
עותרכון גיר אתחבל וסרי ומאניכון אתאכלו מן ססא:
ודהבכון וסאמכון אשחת לה ושוחתהון הויא לסהדותא עליכון והי עתידא דתאכול בסרכון נורא כנשתון לכון ליומתא אחריא:
הא אגרא דפעלא דחצדו ארעתכון הו דטלמתון קעא וגעתא דחצודא לאדנוהי דמריא צבאות עלת:
בסמתון גיר על ארעא ואתלעבתון ותרסיתון פגריכון איך דליומא דנכסתא:
חיבתון וקטלתון לזדיקא ולא קם לוקבלכון:
אנתון דין אחי אגרו רוחכון עדמא למאתיתה דמריא איך אכרא דמסכא לפארא יקירא דארעה ומגר רוחה עליהון עדמא דנסב מטרא בכיריא ולקישיא:
הכנא אף אנתון אגרו רוחכון ולבותכון שררו קרבת לה גיר מאתיתה דמרן:
לא תתנחון חד על חד אחי דלא תתדינון הא גיר דינא קדם תרעא קאם:
דמותא לנביא סבו לכון אחי למגרת רוחא דאולצניכון הנון דמללו בשמה דמריא:
הא גיר יהבינן טובא לאילין דסיברו שמעתון מסיברנותה דאיוב וחרתא דעבד לה מריא חזיתון מטל דמרחמן הו מריא ומרחפן:
קדם כל מדם דין אחי לא הויתון ימין לא בשמיא ולא בארעא אפלא במומתא אחרתא אלא תהוא מלתכון אין אין ולא לא דלא תתחיבון תחית דינא:
ואן אנש מנכון נהוא באולצנא נהוא מצלא ואן חדא נהוא מזמר:
ואן כריה נקרא לקשישא דעדתא ונצלון עלוהי ונמשחונה משחא בשמה דמרן:
וצלותא דהימנותא מחלמא לה להו דכריה ומקים לה מרן ואן חטהא עבידין לה משתבקין לה:
הויתון דין מודין סכלותכון חד לחד והויתון מצלין חד על חד דתתאסון רב הו גיר חילה דצלותא אידא דזדיקא מצלא לה:
אף אליא ברנשא הוא חשושא אכותן וצלי דלא נחות מטרא על ארעא ולא נחת תלת שנין ושתא ירחין:
ותוב צלי ושמיא יהבו מטרא וארעא יהבת פאריה:
אחי אן אנש מנכון נטעא מן אורחא דקושתא ונפניוהי אנש מן טעיותה:
נדע דהו דמהפך לחטיא מן טעיותא דאורחה מחא נפשה מן מותא ועטא סוגאא דחטהוהי:
פטרוס שליחא דישוע משיחא לגביא ותותבא דזריעין בפנטוס ובגלטיא ובקפודקיא ובאסיא ובביתוניא:
אילין דאתגביו במקדמות ידעתה דאלהא אבא בקדישותא דרוחא דנהוון למשמעתא ולרסס דמה דישוע משיחא טיבותא ושלמא נסגא לותכון:
מברך הו אלהא אבוהי דמרן ישוע משיחא הו דבחננה סגיאא אולדן מן דריש בקימתה דישוע משיחא לסברא דחיא:
ולירתותא דלא מתחבלא ולא מתטנפא ולא חמיא הי דמטיבא לכון בשמיא:
כד נטירין אנתון בחילא דאלהא ובהימנותא לחיא דמטיבין דנתגלון לזבנא אחריא:
דבהון תחדון לעלם אפן בהנא זבנא קליל מתתעיקין אנתון בנסיונא משחלפא דעדין עליכון:
איכנא דבוחרנא דהימנותכון נתחזא דמיתר מן דהבא סנינא דאתבקי בנורא לתשבוחתא ולאיקרא ולקולסא בגלינה דישוע משיחא:
הו דלא חזיתוניהי ומחבין אנתון לה ובהימנותה רוזין אנתון בחדותא משבחתא דלא מתמללא:
דתקבלון פורענא דהימנותכון חיא דנפשתכון:
הנון חיא דעקבו הוו עליהון נביא כד אתנביו על טיבותא דעתידא הות דתתיהב לכון:
ובצו דבאינא זבנא מחויא ומסהדא רוחה דמשיחא דעמרא בהון דעתידין חשוהי דמשיחא ותשבוחתה דמן בתרכן:
ואתגלי להון כל דבצין הוו מטל דלו לנפשהון בעין הוו אלא לן דילן מתנבין הוו אילין דהשא אתגלי לכון ביד אילין דסברנכון ברוחא דקודשא דאשתדר מן שמיא דבהין בהלין מתרגרגין אף מלאכא דנדיקון:
מטל הנא חזוקו חצא דתרעיתכון ואתתעירו גמיראית וסברו על חדותא דאתיא לכון בגלינה דמרן ישוע משיחא:
איך בניא משתמענא ולא תשתותפון תוב לרגיגתכון קדמיתא אילין דרגין הויתון דלא בידעתא:
אלא הוו קדישין בכלהון הופכיכון איך דקדיש הו מן דקרכון:
מטל דכתיב דהויתון קדישין איכנא דאף אנא קדיש אנא:
ואן הו דאבא קרין אנתון הו דלית קדמוהי מסב באפא ודאן לכלנש איך עבדוהי בדחלתא אתדברו בזבנא הנא דתותבותכון:
כד ידעין אנתון דלא בכספא דבלא ולא בדהבא אתפרקתון מן עבדיכון סריקא הנון דקבלתון מן אבהיכון:
אלא בדמא יקירא דאמרא דמומא וטולשא לית בה דאיתוהי משיחא:
הו דמקדם הוא פריש להדא מן קדם תרמיתה דעלמא ואתגלי באחריתהון דזבנא מטלתכון:
אילין דבאידה הימנתון באלהא הו דאקימה מן בית מיתא ויהב לה שובחא דהימנותכון וסברכון נהוא על אלהא:
כד נהוין קדישן נפשתכון במשתמענותה דשררא ונהוין מלין חובא דלא מסב באפא דמן לבא דכיא וגמירא תהוון מחבין חד לחד:
איך אנשא דמן דריש אתילדתון לא מן זרעא דבלא אלא מן אינא דלא בלא במלתא חיתא דאלהא דקימא לעלם:
מטל דכל בסר עמירא וכלה יאיותה איך עופיא דחקלא יבש עמירא וחמא עופיא:
ומלתה דאלהן קימא לעלמין והדא הי מלתא הי דאסתברתון:
אניחו הכיל מנכון כלה בישותא וכלה נכלא ומסב באפא וחסמא ומאכל-קרצא:
והוו איך ילודא שברא ואתרגרגו לה למלתא איך דלחלבא נקדא ורוחנא דבה תתרבון לחיא:
אן טעמתון וחזיתון דטב הו מריא:
הו דלה מתקרבין אנתון דאיתוהי כאפא חיא דאסליוהי בני אנשא וגבא ומיקר לות אלהא:
ואף אנתון איך כאפא חיתא אתבנו והוו היכלא רוחנא וכהנא קדישא למסקו דבחא רוחנא דמקבלין קדם אלהא ביד ישוע משיחא:
אמיר הו גיר בכתבא דהא סאם אנא בצהיון כאפא בחירתא ויקירתא בריש זויתא ומן דמהימן בה לא נבהת:
לכון הכיל אתיהב הנא איקרא לאילין דמהימנין להנון דין דלא מתטפיסין:
כאפא הו דתוקלתא ואבנא דכשלא ומתתקלין בה בדלא מתטפיסין למלתא דלהדא סימין:
אנתון דין שרבתא אנתון גביתא דמכהנא למלכותא עמא קדישא כנשא פריקא תסברון תשבחתה דהו דקרכון מן חשוכא לנוהרה מיתרא:
אילין דמן קדים לא חשיבין הויתון עמא השא דין עמא דאלהא אפלא רחמא אית הוו עליכון השא דין אשתפעו עליכון רחמא:
חביבי בעא אנא מנכון איך ערצא ואיך תותבא אתפרקו מן כלהין רגיגתה דפגרא הלין דעבדן קרבא לוקבל נפשא:
ונהוון שפירין הופכיכון קדם כלהון בני אנשא אילין דממללין עליכון מלא בישתא נחזון עבדיכון שפירא ונשבחון לאלהא ביומא דבוחרנא:
והויתון משתעבדין לכלהון בני אנשא מטל אלהא למלכא מטל שולטנהון:
ולדינא מטל דמנה משתדרין לתבעתא דמסכלנא ולתשבוחתא דעבדי טבתא:
דהכנא הו צבינא דאלהא דבעבדיכון שפירא תסכרון פומא דסכלא הנון דלא ידעין לאלהא:
איך בני חארא ולא איך אנשא דעבידא להון חארותהון תחפיתא לבישותהון אלא איך עבדוהי דאלהא:
לכלנש יקרו לאחיכון אחבו ומן אלהא דחלו ולמלכא יקרו:
ואילין עבדא דאית בכון אשתעבדו למריכון בדחלתא לא בלחוד לטבא ולמכיכא אלא אף לקשיא ולעסקא:
להלין גיר אית להון טיבותא קדם אלהא לאילין דמטל תארתא שפירתא מסיברין עקתא דאתין עליהון בעולא:
אילין דין דמטל סכלותהון מסיברין אולצנא אידא תשבוחתא הויא להון אלא מא דעבדין אנתון דשפיר ואלצין לכון ומסיברין אנתון הידין ירבא תשבוחתכון לות אלהא:
להדא גיר אתקריתון דאף משיחא מית חלפין ושבק לן הנא טופסא דאנתון בעקבתה תהלכון:
הו דלא עבד חטיתא אפלא נכלא אשתכח בפומה:
הו דמצטחא הוא ולא מצחא וחאש הוא ולא מתלחם אלא משלם הוא דינה לדינא דכאנותא:
ושקל חטהין כלהון ואסק אנון בפגרה לצליבא דכד מיתינן לחטיתא בזדיקותא דילה נחא בשומתה גיר אתאסיתון:
דטעין הויתון איך ערבא ואתפניתון השא לות רעיא וסעורא דנפשתכון:
הכנא אף אנתין נשא אשתעבדין לבעליכין דאילין דלא מתטפיסין למלתא בדובריכין שפירא דלא עמלא תקנין אנון:
כד חזין דבדחלתא ובנכפותא מתדברן אנתין:
ולא תצטבתן בצבתא בריא דגדולא דסעריכין או דחשלתא דדהבא או דלבושא מיתרא:
אלא אצטבתין בברנשא כסיא דלבא ברוחא מכיכתא דלא מתחבלא צבתא דמיתר קדם אלהא:
הכנא גיר אף מן קדים נשא קדישתא אילין דמסברן הוי באלהא מצבתן הוי נפשתהין ומשתעבדן הוי לבעליהין:
איכנא דסרא משתעבדא הות לאברהם וקריא הות לה מרי הי דהוין אנתין לה בנתא בעבדא טבא כד לא מתתזיען אנתין מן כל דחלא:
ואנתון גברא הכנא עמרו עם נשיכון בידעתא ואיך דלמאנא מחילא באיקרא אחודו אנין מטל דאף הנין עמכון ירתן מוהבתא דחיא דלעלם דלא תהוון מתתקלין בצלותכון:
שולמא דין דתהוון כלכון באויותא והויתון חשין עם אילין דחשין ורחמין חד לחד והויתון רחמתנין ומכיכין:
ולאנש בישתא חלף בישתא לא תפרעון ואפלא צוחיתא חלף צוחיתא אלא דלקובלא דהלין הויתון מברכין להדא גיר אתקריתון דבורכתא תארתון:
מן דצבא הכיל חיא ורחם יומתא טבא למחזא נטר לשנה מן בישתא וספותה לא נמללן נכלא:
נעבר מן בישתא ונעבד טבתא ונבעא שלמא ונרהט בתרה:
מטל דעינוהי דמריא על זדיקא ואדנוהי למשמע אנון ואפוהי דמריא על בישא:
ומנו דנעבד לכון בישתא אן תהוון טננא דטבתא:
ואן הו דתחשון על אפי כאנותא טוביכון ולא תדחלון מן אילין דמדחלין לכון ולא תשתגשון:
אלא קדשו בלבותכון למריא משיחא והויתון מטיבין למפק ברוחא לכל דתבע לכון מלתא על סברא דהימנותכון במכיכותא ובדחלתא:
כד אית לכון תארתא טבתא איכנא דהנון דממללין עליכון איך דעל אנשא בישא נבהתון איך אנשא דטלמין לדובריכון שפירא דבמשיחא:
עדרא הי לכון גיר דכד עבדין אנתון עבדא טבא תסבלון בישתא אן הכנא הו צבינא דאלהא ולא כד עבדין אנתון בישתא:
מטל דאף משיחא חדא זבן מית חלף חטהין זדיקא חלף חטיא דנקרבכון לאלהא ומית בפגר וחיא ברוח:
ואכרז לנפשתא אילין דאחידן הוי בשיול:
הלין דמן קדים לא אתטפיס הוי ביומתה דנוח כד מגרת רוחה דאלהא פקדת דתהוא קבותא על סברא דתיבותהון ותמנא בלחוד נפשן עלין לה וחיי במיא:
דאף אנתון בה בהו טופסא חיין אנתון במעמודיתא לו כד פגרא משיגין אנתון מן צאתא אלא כד מודין אנתון באלהא בתארתא דכיתא ובקימתה דישוע משיחא:
הו דאתעלי לשמיא ואיתוהי על ימינא דאלהא ואשתעבדו לה מלאכא ושליטנא וחילותא:
אן משיחא הכיל חש חלפיכון בבסר ואף אנתון בה בהנא רעינא אזדינו כלמן דמאת גיר בפגרה שלי לה מן כלהון חטהא:
דלא מכיל לרגיגתא דבנינשא נחא כמא זבנא דאיתוהי בפגרא אלא לצבינא דאלהא:
ספק גיר זבנא הו דעבר דפלחתון בה צבינא דחנפא באסוטותא וברויותא ובצחנותא ובזמרא ובפולחנא דשאדא:
והא השא מתדמרין ומגדפין עליכון בדלא משתרחיתון עמהון בהי אסוטותא קדמיתא:
הנון דיהבין פתגמא לאלהא הו דעתיד למדן מיתא וחיא:
מטל הנא גיר אסתבר אף למיתא דנתדינון איך בנינשא בבסר ונחון באלהא ברוח:
מטית לה דין חרתא דכל מטל הנא אתנכפו ואתתעירו לצלותא:
וקדם כל מדם חובא חריפא לות חדדא נהוא לכון חובא גיר מחפא סוגאא דחטהא:
והויתון רחמין אכסניא דלא רטנא:
וכלנש מנכון מוהבתא דקבל מן אלהא נשמש בה לחברוהי איך רבי בתא טבא דטיבותא מפרשתא דאלהא:
כלמן דממלל איך מלתא דאלהא נמלל וכלמן דמשמש איך דמן חילא הו דאלהא יהב לה דבכל דעבדין אנתון נשתבח אלהא ביד ישוע משיחא הו דדילה הי תשבוחתא ואיקרא לעלם עלמין אמין:
חביבי לא תתדמרון בנסיונא דהוין לכון איך דמדם נוכרי גדש לכון מטל דלבוחרנכון הו הוין:
אלא חדו דמשתותפין אנתון לחשוהי דמשיחא דהכנא אף בגלינא דתשבוחתה תחדון ותרוזון:
ואן מתחסדין אנתון על אפי שמה דמשיחא טוביכון דרוחא משבחתא דאלהא מתתניחא עליכון:
בלחוד לא אנש מנכון איך קטולא או איך גנבא או איך עבד בישתא נהוא חאש:
אן דין חאש איך כרסטינא לא נבהת אלא נשבח לאלהא בה בהנא שמא:
מטל דזבנא הו דנשרא דינא מן ביתה דאלהא אן דין מנן משרא אידא הי חרתא דאילין דלא מתטפיסין לסברתה דאלהא:
ואן זדיקא למחסן חיא רשיעא וחטיא איכא משתכח:
מטל הנא אילין דחשין איך צבינה דאלהא נגעלון לה נפשתהון בעבדא שפירא איך דלברויא מהימנא:
בעא אנא דין מן קשישא דאית בכון אנא קשישא חברכון וסהדא דחשוהי דמשיחא ושותפא דשובחה הו דעתיד דנתגלא:
רעו מרעיתא דאלהא דמשלמא לכון וסעורו רוחנאית לא בקטירא אלא בצבינא לא ביותרנא טנפא אלא מן כלה לבכון:
לא איך מריא דמרעיתא אלא איך דתהוון להון דמותא שפירתא:
דכד נתגלא רב רעותא תקבלון מנה כלילא דשובחא דלא חמא:
ואנתון עלימא אשתעבדו לקשישיכון ואתעטפו חיצאית מכיכות רעינא לות חדדא מטל דאלהא סקובלא הו דאילין דמתתרימין ולמכיכא יהב טיבותא:
אתמככו הכיל תחית אידה תקיפתא דאלהא דהי תרימכון בזבנא דזדק:
וצפתכון כלה שדו על אלהא דלה בטיל עליכון:
אתתעירו ועהדו מטל דבעלדבבכון סטנא איך אריא נהם ומהלך ובעא דלמנו נבלע:
קומו הכיל לקובלה כד משררין אנתון בהימנותא ודעו דאף על אחיכון דבעלמא הנון הלין חשא ערצין:
אלהא דין דטיבותא הו דקרן לשובחה דלעלם ביד ישוע משיחא הו דיהב לן דכד נסיבר הלין אולצנא זעורא דנתחיל ונשתרר ונתקים בה לעלם:
דלה שובחא ואוחדנא ואיקרא לעלם עלמין אמין:
הלין זעוריתא איך דסבר אנא כתבת לכון ביד סלונוס אחא מהימנא ומפס אנא וסהד אנא דהדא הי טיבותא שרירתא דאלהא הדא דקימין אנתון בה:
שאלא שלמכון עדתא גביתא דבבבל ומרקוס ברי:
שאלו בשלמא חד דחד בנושקתא קדישתא שלמא עם כלהון אילין דבמשיחא אנון אמין:
שמעון פטרוס עבדא ושליחא דישוע משיחא לאילין דלהימנותא שוית באיקרא עמן אשתויו בזדיקותא דמרן ופרוקן ישוע משיחא:
טיבותא ושלמא נסגא לכון בשוודעא דמרן ישוע משיחא:
איך מן דכלהין אילין דאיתיהין דחילא אלהיא לות חיא ודחלת אלהא יהב ביד שוודעא דהו דקרא לן בתשבוחתא דילה ומיתרותא:
דבאידיהין שוודיא רורבא ויקירא לכון יהב דביד הלין תהוון שותפא דכינא אלהיא כד ערקין אנתון מן חבלא דרגיגתא דבעלמא:
והי דין הדא כד שקלטענא כלה מעלין אנתון אוספו על הימנותכון מיתרותא על דין מיתרותא ידעתא:
על דין ידעתא מחמסננותא על דין מחמסננותא מסיברנותא על דין מסיברנותא דחלת אלהא:
על דין דחלת אלהא רחמת אחותא על דין רחמת אחותא חובא:
הלין גיר כד שכיחן לכון ויתירן לא הוא בטילא אפלא דלא פארא מקימן לכון בשוודעה דמרן ישוע משיחא:
הו גיר דלא שכיחן לה הלין סמיא איתוהי דלא חזא דטעא דוכיא דחטהוהי קדמיא:
ועל הי יתיראית אחי יצפו דביד עבדיכון טבא קריתכון וגביתכון משררתא תעבדון כד גיר הלין עבדין אנתון לא מתום משתרעין אנתון:
הכנא גיר עתיראית מתיהבא לכון מעלתא דמלכותא דלעלם דמרן ופרוקן ישוע משיחא:
ועל הדא לא ממאן אנא מן דמעהד אנא לכון אמינאית על הלין כד טב אף ידעין אנתון וסמיכין אנתון על שררא הנא:
דכאנא דין אסתברת לי דכמא דאיתי בפגרא הנא אעירכון בעוהדנא:
כד ידע אנא דעונדנא דפגרי בעגל הוא איכנא דאף מרן ישוע משיחא אודעני:
יצף אנא דין דאף אמינאית הוא אית לכון דאף מן בתר מפקנא דילי עוהדנא דהלין תהוון עבדין:
לא הוא גיר כד בתר מתלא דעבידין באומנותא אזלינן אודענכון חילה ומאתיתה דמרן ישוע משיחא אלא כד חזיא הוין דרבותא דילה:
כד גיר נסב מן אלהא אבא איקרא ותשבוחתא כד קלא אתא לה דאיך הנא מן תשבוחתא פאית ברבותה דהנו ברי הו חביבא הו דבה אצטבית:
אף חנן לה להנא קלא שמענן מן שמיא דאתא לה כד איתין הוין עמה בטורא קדישא:
ואית לן דשרירא אף מלתא דנביותא הי דשפיר עבדין אנתון כד בה חירין אנתון איך דבשרגא דמנהר באתרא עמוטא עדמא דאיממא ננהר ושמשא נדנח בלבותכון:
כד הדא לוקדם ידעין אנתון דכל נביותא שריא דכתבא דילה לא הויא:
לא הוא גיר בצבינא דברנשא אתת מן מתום נביותא אלא כד מן רוחא קדישא מתנגדין מללו קדישא בנינשא דאלהא:
הוו דין אף נביא דגלא בעמא איך דאף בכון נהוון מלפנא דגלא אילין דמעלין הרסיס דאבדנא ובמרא דזבן אנון כפרין כד מיתין על נפשהון אבדנא מסרהבא:
וסגיאא נאזלון בתר טנפותא דילהון הלין דמטלתהון אורחא דשררא תתגדף:
ובעלובותא ובמלא דבדיא נתתגרון בכון הלין דדינהון מן קדים לא בטל ואבדנהון לא נאם:
אן גיר אלהא על מלאכא דחטו לא חס אלא בששלתא דעמטנא עגן אנון בתחתיתא ואשלם אנון דנתנטרון לדינא דשונקא:
ועל עלמא קדמיא לא חס אלא לנוח דתמניא כרוזא דכאנותא נטר כד טופנא על עלמא דרשיעא איתי:
וכד למדינתא דסדום ודעמורא אוקד ובהפוכיא חיב אנין כד תחויתא לרשיעא דעתידין דנהוון סם:
אף ללוט זדיקא דמתקפח הוא מן הופכא דבטנפותא דהלין דדלא נמוסא איתיהון הוו פצי:
בחזתא גיר ובשמעא כד עמר הוא כאנא הו בינתהון יום מן יום לנפשה זדיקתא בעבדא דלא נמוס משנק הוא:
ידע הו מריא דנפרוק מן אולצנא לאילין דדחלין לה לעולא דין ליומא דדינא כד משתנקין נטר:
יתיראית דין לאילין דבתר בסרא ברגתא דטמאותא אזלין ועל מרותא מבסרין מרחא ומשקלא דמן תשבוחתא לא זיעין כד מגדפין:
איכא דמלאכא דבחילא ובעושנא רורבין מנהון לא מיתין עליהון מן מריא דינא דגודפא:
הלין דין דאיך חיותא חרשתא הוו בכינא לחרבא ולחבלא כד באילין דלא ידעין מגדפין בחבלא דילהון נתחבלון:
כד אילין דהוא בהון עולא אגרא דעולא הניותא חשיב להון בוסמא דהוא באיממא מכתמא ומליי מומא דכד מתבסמין בניחתהון מתפנקין:
כד עינא אית להון דמלין גורא וחטהא דלא מופין כד משדלין לנפשתא דלא סמיכן ולבא דמדרש בעלובותא אית להון בניא דלוטתא:
דכד שבקו אורחא תריצתא שגו ואזלו באורחא דבלעם בר בעור הו דאגרא דעולא אחב:
מכסנותא דין דהות לה למתעברנותה אתנא דלא קלא דבקלא דבנינשא מללת כלת לשטיותה דנביא:
הלין אנון מעינא דלא מיא עננא דמן עלעלא מתרדפן הלין דעמטנא דחשוכא נטיר להון:
כד גיר גונחא דסריקותא ממללין משדלין ברגיגתא טנפתא דבסרא לאילין דבמלא קליל ערקין מן אילין דבטעיותא מתהפכין:
וחארותא להון משתודין כד הנון עבדא איתיהון דחבלא להו גיר מדם דאנש זכא לה להנא אף משעבד:
אן גיר כד ערקו מן טנפותה דעלמא בשוודעה דמרן ישוע משיחא ופרוקן בהין בהלין כד מתערזלין תוב מזדכין הות לה חרתהון דבישא מן קדמיתא:
פקח הוא להון גיר דלא נשתודעון לאורחא דזדיקותא או דכד אשתודעו לבתרא נהפכון מן פוקדנא קדישא דאשתלם להון:
גדש להון דין הלין דמתלא שרירא דכלבא דהפך על תיובה וחזירתא דסחת בעורגלא דסינא:
הדא מן כדו חביבי אגרתא דתרתין כתב אנא לכון הלין דבהין מעיר אנא בעוהדנא לרעינכון שפיא:
דתתעהדון למלא דקדם אתאמר מן נביא קדישא ולפוקדנה דמרן ופרוקן דביד שליחא:
כד הדא לוקדם ידעין אנתון דנאתון בחרתא דיומתא מבזחנא דמבזחין כד איך רגיגתא דילהון מהלכין:
ואמרין דאיכא איתוהי מולכנא דמאתיתה מן כד גיר אבהתן שכבו כלמדם הכנא מכתר מן שוריה דבריתא:
טעיא להון גיר הדא כד צבין דשמיא איתיהון הוו מן קדים וארעא מן מיא וביד מיא קמת במלתא דאלהא:
הלין דבאידיהון עלמא דהידין טף במיא ואבד:
שמיא דין דהשא וארעא במלתא דילה אסינין כד לנורא מתנטרין ליומא דדינא ודאבדנא דבנינשא רשיעא:
הדא דין חדא לא תטעיכון חביבי דחד יומא למריא איך אלף שנין איתוהי ואלף שנין איך יומא חד:
לא משתוחר מריא במולכנוהי איך דאנשין שווחרא מסברין אלא מגר רוחה מטלתכון בדלא צבא דאנש נאבד אלא כלנש לתיבותא נאתא:
אתא דין יומה דמריא איך גנבא הו דבה שמיא מן שלי עברין אסטוכסא דין כד יקדין נשתרון וארעא ועבדא דבה תשתכח:
כד הכיל הלין כלהון משתרין דאיך אילין זדק לכון דתהוון בהופכיכון קדישא ובדחלת אלהא:
כד מסכין אנתון וסוחין אנתון למאתיתא דיומה דאלהא הו דבה שמיא כד מתבחרין בנורא נשתרון ואסטוכסא כד יקדין נשוחון:
לשמיא דין חדתא וארעא חדתא איך מולכנא דילה מסכינן הלין דבהון זדיקותא עמרא:
מטל הנא חביבי כד להלין מסכין אנתון יצפו דדלא כותמא ודלא מומא לה תשתכחון בשלמא:
ולמגרת רוחה דמריא פורקנא תחשבון איכנא דאף אחון חביבא פולוס איך חכמתא דאתיהבת לה כתב לכון:
איכנא דבכלהין אגרתה מלל בהין על הלין אילין דאית בהין מדם דעסיק לסוכלא הלין דאילין דדלא יולפנא אנון ולא סמיכין מעקמין להין איך דאף להלין כתבא דשרכא לות אבדנא דילהון:
אנתון הכיל חביבי כד קדמין אנתון ידעין טרו נפשכון דדלמא כד אזלין אנתון בתר טעיותא דאילין דדלא נמוס אנון תפלון מן סמכא דילכון:
הויתון דין מתרבין בטיבותא ובידעתא דמרן ופרוקן ישוע משיחא ודאלהא אבא דלה תשבוחתא אף השא ובכלזבן וליומי עלמא אמין:
מסברינן לכון להו דאיתוהי הוא מן ברשית הו דשמען וחזיניהי בעינין חזין וגשן באידין הו דאיתוהי מלתא דחיא:
וחיא אתגליו וחזין וסהדינן ומכרזינן לכון חיא דלעלם הנון דאיתיהון הוו לות אבא ואתגליו לן:
ומדם דחזין ושמען מודעינן אף לכון דתהוא לכון שותפותא עמן ושותפותן דין דילן איתיה עם אבא ועם ברה ישוע משיחא:
והלין כתבינן לכון דחדותן דבכון תהוא משמליא:
והדא הי סברתא דשמען מנה ומסברינן לכון דאלהא נוהרא הו וחשוכא כל כלה לית בה:
ואן אמרינן דשותפותא אית לן עמה ומהלכינן בחשוכא דגלא חנן ולו בשררא רדינן:
אן דין בנוהרא מהלכינן איך דהו איתוהי בנוהרא אית לן שותפותא עם חדדא ודמא דישוע ברה מדכא לן מן כלהון חטהין:
ואן נאמר דלית לן חטיתא נפשן מטעינן ושררא לית בן:
אן דין מודינן בחטהין מהימן הו וזדיק דנשבוק לן חטהין ונדכין מן כלה עולן:
ואן אמרינן דלא חטין עבדינן לה דגלא ומלתה לית לותן:
בני הלין כתב אנא לכון דלא תחטון ואן אנש נחטא אית לן פרקלטא לות אבא ישוע משיחא זדיקא:
הויו גיר חוסיא דעל אפי חטהין ולו חלפין דילן בלחוד אלא אף חלף כלה עלמא:
ובהדא מרגשינן דידעניהי אן נטרינן פוקדנוהי:
הו גיר דאמר דידעתה ופוקדנוהי לא נטר דגלא הו ושררא לית בה:
הו דין דנטר מלתה בהנא משלם שריראית חובה דאלהא בהדא גיר ידעינן דבה חנן:
הו דאמר דבה איתי ולא לה דאיך הלכתה דילה נהלך:
חביבי לו פוקדנא חדתא כתב אנא לכון אלא פוקדנא עתיקא הו דאית הוא לכון מן ברשית פוקדנא דין עתיקא איתוהי מלתא הי דשמעתון:
תוב פוקדנא חדתא כתב אנא לכון הו דאיתוהי שרירא בה ובכון דחשוכא עבר לה ונוהרא שרירא שרי מתחזא:
מן דאמר הכיל דאיתוהי בנוהרא וסנא לאחוהי בחשוכא איתוהי עדמא להשא:
הו דין דמחב לאחוהי בנוהרא מכתר וכשלא לית בה:
הו דין דסנא לאחוהי בחשוכא איתוהי ובחשוכא מהלך ולא ידע לאיכא אזל מטל דחשוכא סמי אנין עינוהי:
כתב אנא לכון בניא דאשתבקו לכון חטהיכון מטל שמה:
כתב אנא לכון אבהא דידעתוניהי להו דאיתוהי הוא מן ברשית כתב אנא לכון עלימא דזכיתוניהי לבישא כתבת לכון טליא דידעתון לאבא:
כתבת לכון אבהא דידעתון להו דמן ברשית כתבת לכון עלימא דחילתנא אנתון ומלתה דאלהא שריא בכון וזכיתוניהי לבישא:
לא תרחמון לעלמא ולא למדם דאית בה מן גיר דרחם לעלמא חובה דאבא לית בה:
כל מדם גיר דאית בה בעלמא רגתא הו דפגרא ורגתא דעינא ושובהרא דעלמא הלין דלא הוי מן אבא אלא מנה אנין מן עלמא:
ועבר עלמא הו ורגתה הו דין דעבד צבינה דאלהא מקוא לעלם:
בני זבנא הו אחריא ואיך מדם דשמעתון דאתא משיחא דגלא והשא הוו להון סגיאא משיחא דגלא ומן הדא ידעינן דזבנא הו אחריא:
מנן נפקו אלא לו מנן הוו אלו גיר מנן הוו לותן מכתרין הוו אלא נפקו מנן דתתידע דלו מנן הוו:
ואנתון משיחותא אית לכון מן קדישא ופרשין אנתון הו לכל אנש:
לא כתבת לכון דלא ידעין אנתון לה לשררא אלא דידעין אנתון לה ודכלה דגלותא לא הות מנה מן שררא:
מנו דגלא אלא אן אינא דכפר דישוע לא הוא משיחא הנא הו משיחא דגלא הו דכפר באבא כפר אף בברא:
והו דכפר בברא אפלא באבא מהימן מן דמודא בברא אף באבא מודא:
ואנתון מדם דשמעתון מן קדים נקוא לותכון אן גיר מקוא לותכון מדם דשמעתון מן קדים אף אנתון מקוין אנתון באבא ובברא:
והנו שוודיא דאשתודי לן חיא דלעלם:
הלין דין כתבת לכון מטל אילין דמטעין לכון:
ואף אנתון אן תקוא לותכון משיחותא דקבלתון מנה לא סניקין אנתון דאנש נלפכון אלא איך משיחותא דאיתיה מן אלהא הי מלפא לכון על כלמדם ושרירא הי ולית בה דגלותא ואיך דאלפכון קוו בה:
והשא בני קוו בה דמא דמתגלא לא נבהת מנה אלא תהוא לן גליות אפא במאתיתה:
אן ידעתון דזדיק הו דעו דאף כל דעבד זדיקותא מנה איתוהי:
וחזו דכמא סגי חובה דאבא לותן דבניא קרן אף עבדן מטל הנא עלמא לא ידע לן מטל דאפלא לה ידע:
חביבי השא בנוהי חנן דאלהא ולא אתגלי עדמא להשא מנא עתידינן דנהוא ידעינן דין דמא דאתגלי בדמותה הוינן וחזינן לה איך מדם דאיתוהי:
וכל אינא דאית לה עלוהי הנא סברא מדכא נפשה איך דהו דכא הו:
מן דין דעבד חטיתא עולא סער חטיתא גיר כלה עולא הי:
וידעין אנתון דהו דאתגלי דנסב חטהין וחטיתא בה לית:
וכל דבה מקוא לא חטא וכל דחטא לא חזיהי ולא ידעה:
בני לא אנש נטעיכון הו דעבד זדיקותא זדיקא הו איך דאף הו משיחא איתוהי זדיקא:
הו דסער חטיתא מן סטנא הו מטל דמן רשיתא הו סטנא חטיא הו ומטל הנא אתחזי ברה דאלהא דנשרא עבדוהי דסטנא:
כל דאתילד מן אלהא חטיתא לא עבד מטל דזרעה בה איתוהי ולא משכח למחטא דמן אלהא אתילד:
בהדא מתפרשין בנוהי דאלהא מן בנוהי דסטנא כל דלא עבד זדיקותא ולא מחב לאחוהי ליתוהי מן אלהא:
דהנו פוקדנא דשמעתון מן קדים דתחבון חד לחד:
לו איך קאין הו דאיתוהי הוא מן בישא וקטל לאחוהי ומטל מנא קטלה אלא מטל דבישין הוו עבדוהי ודאחוהי זדיקין:
ולא תתדמרון אחי אן סנא לכון עלמא:
חנן ידעינן דשנינן מן מותא לחיא בהדא דמחבינן לאחין הו דלא מחב לאחוהי מקוא במותא:
כל גיר דסנא לאחוהי קטל אנשא הו וידעין אנתון דכל דקטל אנשא לא משכחין מקוין בה חיא דלעלם:
בהדא ידעינן חובה דלותן דהו יהב נפשה חלפין ואף חנן זדק לן דעל אפי אחין נתל נפשתן:
ואינא דאית לה קנינא דעלמא ונחזא לאחוהי דסניק ונאחוד רחמוהי מנה איכנא אית בה חובה דאלהא:
בני לא נחב חד לחד במלא ובלשנא אלא בעבדא ובשררא:
ובהדא משתודעינן דמן שררא איתין וקדם דנאתא הו מפיסינן לבן:
דאן הו לבן בסר לן כמא אלהא דרב מן לבן וידע כלמדם:
חביבי אן לבן לא בסר לן גלין אנין אפין קדם אלהא:
וכלמדם דשאלינן נסבינן מנה מטל דנטרינן פוקדנוהי ושפירתא סערינן קדמוהי:
והנא הו פוקדנה דנהימן בשמא דברה ישוע משיחא ונחב חד לחד איך דפקדן:
ואינא דנטר פוקדנוהי בה מתנטר והו שרא בה ובהדא מסתכלינן דשרא בן מן רוחה הי דיהב לן:
חביבי לא לכל רוחין תהימנון אלא הויתון פרשין רוחא אן מן אלהא איתיהין מטל דסגיאא נביא דגלא נפקו בה בעלמא:
בהדא מתידעא רוחה דאלהא כל רוחא דמודין דישוע משיחא אתא בבסר מן אלהא הי:
וכל רוחא דלא מודיא דישוע אתא בבסר ליתיה מן אלהא אלא הדא מן משיחא הי דגלא הו דשמעתון דאתא והשא בעלמא איתוהי מן כדו:
אנתון דין מן אלהא איתיכון בניא וזכיתון אנון מטל דרב הו דבכון מן הו דבעלמא:
והלין מן עלמא אנון מטל הנא מן עלמא ממללין ועלמא להון שמע:
חנן דין מן אלהא חנן והו דידע לאלהא שמע לן והו דלא איתוהי מן אלהא לא שמע לן בה בהדא מסתכלינן לרוחא דשררא ולרוחא דמטעינותא:
חביבי נחב חד לחד מטל דחובא מן אלהא הו וכל מן דמחב מן אלהא יליד וידע לאלהא:
מטל דאלהא חובא הו וכל דלא מחב לא ידע לאלהא:
בהדא אתידע חובה דאלהא דלותן דלברה יחידיא שדר אלהא לעלמא דנחא באידה:
בהנא איתוהי חובא לא הוא דחנן אחבן לאלהא אלא הו אחבן ושדר לברה חוסיא על אפי חטהין:
חביבי אן הכנא אחבן אלהא אף חנן חיבינן חד לחד למחבו:
לאלהא ממתום אנש לא חזיהי אן דין נחב חד לחד אלהא בן מקוא וחובה משתמלא בן:
ובהדא ידעינן דבה מקוינן והו מקוא בן דמן רוחה יהב לן:
וחנן חזין ומסהדינן דאבא שדר לברה פרוקא לעלמא:
כל דמודא בישוע דהויו ברה דאלהא אלהא בה מקוא והו מקוא באלהא:
וחנן הימנן וידען חובא דאית לה לאלהא צאדין אלהא גיר חובא הו וכל דמקוא בחובא באלהא מקוא:
ובהדא משתלם חובה עמן דגליות אפא תהוא לן ביומא דדינא מטל דאיך דהוא הו הכנא אף חנן איתין בהנא עלמא:
דחלתא בחובא לית אלא חובא משמליא לבר שדא לה לדחלתא מטל דדחלתא בקנטא איתיה הו דין דדחל לא משמלי בחובא:
חנן הכיל נחב לאלהא מטל דהו קדמית אחבן:
אן דין אנש נאמר דמחב אנא לאלהא ולאחוהי סנא דגלא הו הו גיר דלאחוהי דמתחזא לא מחב לאלהא הו דלא מתחזא איכנא משכח דנחב:
והנא פוקדנא קבלן מנה דכל דמחב לאלהא נחב אף לאחוהי:
כל דמהימן דישוע איתוהי משיחא מן אלהא יליד וכל דמחב לילודא מחב אף להו דאתילד מנה:
ובהדא ידעינן דמחבינן לבנוהי דאלהא מא דלאלהא מחבינן ועבדינן פוקדנוהי:
הנא הו גיר חובה דאלהא דנטר פוקדנוהי ופוקדנוהי לא יקירין:
מטל דכל דיליד מן אלהא זכא לה לעלמא והדא הי זכותא דזכתה לעלמא הימנותן:
מנו גיר דזכא לה לעלמא אלא הו דמהימן דישוע ברה הו דאלהא:
הנו דאתא ביד מיא ודמא ישוע משיחא לא הוא במיא בלחוד אלא במיא ודמא:
ורוחא מסהדא דהי רוחא איתיה שררא:
ואיתיהון תלתא סהדין רוחא ומיא ודמא ותלתיהון בחד אנון:
אן סהדותא דבנינשא מקבלינן חד כמא סהדותה דאלהא דרבא הי והדא הי סהדותה דאלהא דאסהד על ברה:
כלמן דמהימן בברה דאלהא אית לה הדא סהדותא בנפשה כל דלא מהימן לאלהא דגלא עבדה בדלא הימן לסהדותא דאסהד אלהא על ברה:
והדא הי סהדותא דחיא דלעלם יהב לן אלהא והנון חיא בברה איתיהון:
כל דאחיד לברא אחיד אף לחיא וכל דלא אחיד לברה דאלהא לית לה חיא:
הלין כתבת לכון דתדעון דחיא דלעלם אית לכון לאילין דהימנתון בשמה דברה דאלהא:
והדא פרהסיא אית לן לותה דכל דשאלינן לה איך צבינה שמע לן:
ואן מפסינן דשמע לן על מדם דשאלינן מנה תכילינן דקבלן מן כדו שאלתן דשאלן מנה:
אן אנש נחזא לאחוהי דחטא חטהא דלא מחיב למותא נשאל ומתיהבין לה חיא לאילין דלא הוא איך דלמותא חטין אית גיר חטהא דמותא לא הוא על הנא אמר אנא דנבעא אנש:
כל עולא גיר חטיתא הו ואית חטהא דלא הוא דמותא הו:
וידעינן דכל דיליד מן אלהא לא חטא הו גיר דיליד מן אלהא נטר נפשה ובישא לא מתקרב לה:
ידעינן דמן אלהא חנן ועלמא כלה בבישא הו סים:
וידעינן דברה דאלהא אתא ויהב לן מדעא דנדע לשרירא ונהוא בה בשרירא בברה ישוע משיחא הנא הו אלהא שרירא וחיא דלעלם:
בני טרו נפשכון מן דחלת פתכרא:
קשישא לגביתא קוריא ולבניה אילין דאנא מחב אנא בשררא לא הוא דין אנא בלחודי אלא כלהון אילין דידעוהי לשררא:
מטל שררא אינא דמקוא בן ועמן איתוהי לעלם:
תהוא עמן טיבותא ורחמא ושלמא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא ברה דאבא בשררא ובחובא:
חדית סגי דאשכחת מן בניכי דמהלכין בשררא איכנא דפוקדנא נסבנן מן אבא:
והשא מפיס אנא לכי קוריא לא הוא איך פוקדנא חדתא כתב אנא לכי אלא הו דאית הוא לן מן שוריא דנחב חד לחד:
והנא איתוהי חובא דנהלך איך פוקדנוהי הנא פוקדנא איתוהי איך מא דשמעתון מן שוריא דבה הויתון מהלכין:
מטל דסגיאא מטעינא נפקו בה בעלמא אילין דלא מודין דישוע משיחא אתא בבסר הנא איתוהי מטעינא ואנטיכריסטוס:
אזדהרו בנפשכון דלא תובדון מדם דפלחתון אלא אגרא משלמנא תתפרעון:
כל אינא דעבר ולא מקוא ביולפנה דמשיחא אלהא לית בה הו דמקוא ביולפנה הנא ולאבא ולברא אית לה:
אן אנש אתא לותכון והנא יולפנא לא מיתא לא תקבלוניהי בביתא וחדי לך לא תאמרון לה:
הו גיר דאמר לה חדי לך משותף הו לעבדוהי בישא:
כד סגיאתא אית הוא לי למכתב לכון לא בעית דביד כרטיסא ודיותא אלא מסבר אנא דאתא לותכון ופומא לות פומא נמלל דחדותא דילן תהוא משמליא:
שאלין שלמכי בניא דחתכי גביתא אמין:
קשישא לגאיוס חביב להו דאנא מחב אנא בשררא:
חביבן בכלמדם מצלא אנא עליך דתצלח ותהוא חלים איך מא דמצלחא נפשך:
חדית גיר סגי דאתין אחא וסהדין על שררך איך מא דאנת בשררא מהלך אנת:
דרבא מן הדא חדותא לית לי דאשמע דבניא דילי בשררא מהלכין:
חביבן בהימנותא עבד אנת הו מא דסער אנת לות אחא ויתיראית דאיתיהון אכסניא:
אילין דאסהדו על חובך קדם כלה עדתא להנון שפיר עבד אנת דמזוד אנת להון איך מא דפאא לאלהא:
חלף גיר שמה נפקו כד מדם לא נסבו מן עממא:
חנן הכיל חיבינן למקבלו לדאיך הלין דמעדרנא נהוא לשררא:
בעא הוית אכתוב לעדתא אלא הו דרחם דנהוא קדמיא דילהון דיוטרפיס לא מקבל לן:
מטל הנא אן הו דאתא אעהד עבדוהי הנון דעבד דבמלא בישתא סתר לן וכד לא ספק לה הלין לא הו מקבל לאחא ולאילין דמקבלין כלא ומפק מן עדתא:
חביבן לא תתדמא בבישתא אלא בטבתא הו דעבד טבתא מן אלהא איתוהי הו דעבד בישתא לא חזיהי לאלהא:
על דמיטריוס אית הו סהדותא מן כלנש ומנה דעדתא ומנה דשררא אף חנן דין סהדינן וידע אנת דסהדותא דילן שרירא הי:
סגיאתא אית הוא לי למכתב לך אלא לא בעא אנא דביד דיותא וקניא אכתוב לך:
מסבר אנא דין דבעגל אחזיך ופומא לות פומא נמלל(1:51) שלמא נהוא עמך שאלין שלמך רחמא שאל שלמא דרחמא דכלנש בשמה:
יהודא עבדא דישוע משיחא אחא דין דיעקוב לעממא קריא דבאלהא אבא רחימין ובישוע משיחא נטירין:
רחמא ושלמא וחובא נסגא לכון:
חביבי כד כלה יציפותא עבד אנא למכתב לכון על חיא דילן דגוא אננקא אית לי למכתב לכון כד מפיס אנא דאגונא תעבדון חלף הימנותא אידא דחדא זבן אשתלמת לקדישא:
קנו גיר אנשין מעלנותא אילין דמן שוריא קדמו אתכתבו בחויבא הנא אנשא רשיעא דלטיבותה דאלהן מהפכין לטנפותא ובהו דאיתוהי בלחודוהי מרא אלהא ומרן ישוע משיחא כפרין:
למעהדותכון דין צבא אנא כד ידעין אנתון כלהין דאלהא כד חדא זבן לעמא מן מצרין פרק הי דתרתין לאילין דלא הימנו אובד:
ולמלאכא אילין דלא נטרו רישנותהון אלא שבקו עומרא דילהון לדינא דיומא רבא באסורא לא ידיעא תחית עמטנא נטר:
איכנא דסדום ועמורא ומדינתא דחדריהין דבה בדמותא דהלין זני ואזל בתר בסרא אחרנא סימן תחית תחויתא דנורא דלעלם כד מחיבן לדינא:
בה בדמותא אף הלין דבחלמא משתרגרגין לבסרא מן מטנפין למרותא דין טלמין ולתשבוחתא מגדפין:
מיכאיל דין ריש מלאכא הו דעם אכלקרצא כד דאן ממלל הוא מטל פגרה דמושא לא אמרח דניתא עלוהי דינא דגודפא אלא אמר דנגעור בך מריא:
הלין דין באילין דלא ידעין מגדפין באילין דין דכינאית איך חיותא חרשתא מפסין בהין מתחבלין:
וי להון דבאורחה דקאין אזלו ובתר טעיותה דבלעם באגרא אשתרחו ובעצייותה דקורח אבדו:
הלין איתיהון אילין דבניחתהון כד מכתמין מתפרפעין כד דלא דחלתא נפשהון רעין עננא דלא מטרא דמן רוחא פהין אילנא דאופי אבהון דאיתיהון דלא פארא דמיתו תנינות וסלקו מן עקריהון:
גללא עזיזא דימא דביד רועתהון מחוין בהתתהון כוכבא מטעינא להלין דעמטנא דחשוכא לעלם להון נטיר:
אתנבי דין אף להלין הו דאיתוהי דשבעא מן אדם חנוך כד אמר דהא מריא אתא ברבותא דקדישא:
דנעבד דינא על כל ולמכסו לכל נפשתא מטל כלהון עבדא אילין דארשעו ומטל כלהין מלא קשיתא אילין דמללו חטיא רשיעא:
הלין אנון דמרטנין ועדלין בכל צבון כד איך רגיגתא דילהון מהלכין ופומהון ממלל גניחתא ומשבחין לפרצופא מטל יותרנא:
אנתון דין חביבי אתדכרו למלא אילין דקדם אתאמר מן שליחוהי דמרן ישוע משיחא:
דאמרין הוו לכון דבחרתא דזבנא נהוון אילין דמבזחין דאיך רגיגתא דילהון אזלין בתר רושעא:
הלין איתיהון אילין דמפרשין נפשניא דרוחא לית להון:
אנתון דין חביבי בהימנותא דילכון קדישתא אתבנו מן דריש ברוחא קדישא כד מצלין:
נפשן דין בחובא דאלהא נטר כד מסכינן לחננה דמרן ישוע משיחא לחיא דילן דלעלם:
ולמנהון מן מן נורא חטופו:
כד דין מתתוין אתרחמו עליהון בדחלתא כד סנין אנתון אף לכותינא דמן בסרא דמכתמא:
להו דין דמשכח דננטר לן דלא שורעתא ודלא כותמא ונקים דלא מומא:
בלחודוהי אלהא פרוקן ביד ישוע משיחא מרן קדם תשבוחתה בחדותא לה שובחא ואוחדנא ואיקרא ורבותא אף השא ובכלהון עלמא אמין:
גלינא דישוע משיחא דיהב לה אלהא למחויו לעבדוהי מא דיהיב למהוא בעגל ושודע כד שלח ביד מלאכה לעבדה יוחנן:
הו דאסהד למלתא דאלהא ולסהדותה דישוע משיחא כל מא דחזא:
טובוהי למן דקרא ולאילין דשמעין מלא דנביותא הדא ונטרין אילין דכתיבן בה זבנא גיר קרב:
יוחנן לשבע עדתא דבאסיא טיבותא לכון ושלמא מן הו דאיתוהי ואיתוהי הוא ואתא ומן שבע רוחא אילין דקדם כורסיה:
ומן ישוע משיחא סהדא מהימנא בוכרא דמיתא ורשא דמלכא דארעא הו דמחב לן ושרא לן מן חטהין בדמה:
ועבד לן מלכותא כהניתא לאלהא ואבוהי ולה תשבוחתא ואוחדנא לעלם עלמין אמין:
הא אתא עם עננא ונחזיניהי כל עינא ואף אילין דדקרוהי ונרקדן עלוהי כל שרבתא דארעא אין ואמין:
אנא אלף ותו אמר מריא אלהא הו דאיתוהי ואיתוהי הוא ואתא הו דאחיד כל:
אנא יוחנן הו אחוכון ובר שותפכון באולצנא ובמסיברנותא דבישוע הוית בגזרתא דמתקריא פטמוס מטל מלתא דאלהא ומטל סהדותא דישוע משיחא:
והוית ברוח ביומא דחדבשבא ושמעת מן בסתרי קלא רבא איך שיפורא:
דאמר אילין דחזית כתוב בכתבא ושדר לשבע עדתא לאפסוס ולזמורנא ולפרגמוס ולתאוטירא ולסרדיס ולפילדלפיא וללדיקיא:
והפכת למדע קלא אינא דמלל עמי וכד עטפת חזית שבע מנרן דדהבא:
ובמצעתא דמנרתא איך דמותא דברנשא ולביש אפודא ואסיר ציד תדוהי אסרא דדהבא:
רשה דין וסערה חור איך עמרא ואיך תלגא ועינוהי איך שלהביתא דנורא:
ורגלוהי בדמותא דנחשא לבניא דמחם באתונא וקלה איך קלא דמיא סגיאא:
ואית לה באידה דימינא שבעא כוכבין ומן פומה נפקא רומחא חריפתא וחזתה איך שמשא מחויא בחילה:
וכד חזיתה נפלת על רגלוהי איך מיתא וסם עלי אידה דימינא למאמר לא תדחל דאנא איתי קדמיא ואחריא:
ודחי ודמיתא הוית והא חיא איתי לעלם עלמין אמין ואית לי קלידא דמותא ודשיול:
כתוב הכיל מא דחזית ואילין דאיתיהין ועתידן למהוא בתר הלין:
ארזא דשבעא כוכבין אילין דחזית על ימיני ושבע מנרתא שבעא כוכבין מלאכא דשבע עדתא איתיהון ומנרתא שבע דדהבא אילין דחזית שבע אנין עדתא:
ולמלאכא דבעדתא דאפסוס כתוב הכנא אמר הו דאחיד שבעא כוכבין באידה הו דמהלך בינת מנרתא דדהבא:
ידע אנא עבדיך ועמלך ומסיברנותך ודלא מצית למטען לבישא ונסית לאילין דאמרין נפשהון דשליחא איתיהון וליתיהון ואשכחת אנון דגלא:
ומסיברנותא אית לך וטענת מטל שמי ולא לאית:
אלא אית לי עליך דחובך קדמיא שבקת:
אתדכר מן איכא נפקת ועבד עבדא קדמיא ואנדין לא אתא אנא עליך ומזיע אנא מנרתך אלא תתוב:
אלא הדא אית לך דסנית עבדא דנאקוליטא אילין דאנא סנא אנא:
הו דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא ולדזכא אתל מן קיסא דחיא למאכל הו דאיתוהי בפרדיסא דאלהא:
ולמלאכא דעדתא דזמורנא כתוב הכנא אמר קדמיא ואחריא הו דהוא מיתא וחיא:
ידע אנא אולצנך ומסכנותך אלא עתירא אנת ולגודפא דמן אילין דאמרין נפשהון יהודיא יהודיא כד לא איתיהון אלא כנושתא דסטנא:
במדם לא תדחל מן אילין דעתיד אנת למחש הא עתיד אכלקרצא דנרמא מנכון בבית חבושיא דתתנסון ונהוא לכון אולצנא יומין עסרא הוו מהימנא עדמא למותא ואתל לכון כלילא דחיא:
דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא דאינא דזכא לא נהר מן מותא תנינא:
ולמלאכא דבעדתא דפרגמא כתוב הכנא אמר הו דאית לה חרבא חריפתא דתרין פומיה:
ידע אנא איכא עמרת אתר דכורסיה דסטנא ואחיד אנת בשמי ובהימנותי לא כפרת וביומתא אתחרית וסהדא דילי מהימנא מטל דכל סהדא דילי מהימנא אינא דמנכון אתקטל:
אלא אית לי עליך זעוריתא דאית לך תמן דאחידין מלפנותא דבלעם הו דאלף לבלק דנרמא כשלא קדם בני איסריל למאכל דבחי פתכרא ולמזניו:
הכנא אית אף לך דאחידין יולפנא דנאקוליטא הכות:
תוב הכיל ואנדין לא אתא אנא עליך מחדא ואקרב עמהון בחרבא דפומי:
ודאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא דלדזכא אתל מן מננא הו דמטשי ואתל לה חושבנא חורא ועל חושבנא שמא חדתא דכתבא דלא אנש ידע אלא הו דנסב:
ולמלאכא דבעדתא דבתאוטירא כתוב הכנא אמר ברה דאלהא הו דאית לה עינא איך שלהביתא דנורא ורגלוהי איך נחשא לבניא:
ידע אנא עבדיך וחובך והימנותך ותשמשתך ומסיברנותך ועבדיך אחריא סגיאא אנון מן קדמיא:
אלא אית לי עליך סגי דשבקת לאנתתך איזבל הי דאמרא על נפשה דנביתא הי ומלפא ומטעיא לעבדי למזניו ומאכל דבחי פתכרא:
ויהבת לה זבנא לתיבותא ולא צביא למתב מן זניותה:
הא רמא אנא לה בערסא ולאילין דגירין עמה באולצנא רבא אלא נתתוון מן עבדיהון:
ולבניה אקטול במותא וידען כלהין עדתא דאנא אנא בצא כוליתא ולבא ואתל לכון לכלנש איך עבדיכון:
לכון אמר אנא לשרכא דבתאוטירא כלהון אילין דלית להון יולפנא הנא אילין דלא ידעו עמיקתה דסטנא איך דאמרין לא ארמא עליכון יוקרא אחרנא:
הו הכיל דאית לכון אחודו עדמא דאתא אנא:
ודזכא ונטר עבדי אתל לה שולטנא על עממא:
למרעא אנון בשבטא דפרזלא ואיך מאני פחרא תשחקון הכנא גיר ואנא נסבת מן אבי:
ואתל לה לכוכב צפרא:
דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא:
ולמלאכא דבעדתא דסרדיס כתוב הכנא אמר הו דאית לה שבע רוחין דאלהא ושבעא כוכבא ידע אנא עבדיך ושמא דאית לך ודחיא אנת ודמיתא אנת:
והוי עירא וקים דשרכא דאילין דעתיד הוית לממת לא גיר אשכחתך דמשמלין עבדיך קדם אלהא:
אתדכר איכן שמעת ונסבת אזדהר ותוב ואנדין לא תתעיר אתא אנא עליך איך גנבא ולא תדע אידא שעתא אתא עליך:
אלא אית לי קליל שמהא בסרדיס אילין דלא טושו מאניהון ומהלכין קדמי בחורא ושוין אנון:
דזכא הכנא מתעטף מאנא חורא ולא אלחא שמה מן ספרא דחיא ואודא בשמה קדם אבי וקדם מלאכוהי:
אינא דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא:
ולמלאכא דעדתא דפילדלפיא כתוב הכנא אמר קדישא שרירא הו דאית לה קלידא דדויד אינא דפתח ולית דאחד ואחד ולית דפתח:
ידע אנא עבדיך והא יהבת קדמיך תרעא פתיחא אינא דלא אנש מצא למאחדה מטל דקליל חילא אית לך ומלתי נטרת ובשמי לא כפרת:
והא יהב אנא מן כנושתא דסטנא מן אילין דאמרין על נפשהון דיהודיא אנון ולא איתיהון אלא מדגלין הא אעבד להון דנאתון ונסגדון קדם רגליך ונדעון דאנא אחבתך:
על דנטרת מלתא דמסיברנותי ואנא אטרך מן נסיונא דעתיד דנאתא על כלה תאביל דננסא לעמוריה דארעא:
אתא אנא מחדא אחוד הו מא דאית לך דלא אנש נסב כלילך:
ודזכא אעבדה עמודא בהיכלא דאלהא ולבר לא נפוק תוב ואכתוב עלוהי שמא דאלהי ושמא דמדינתא חדתא אורשלם אידא דנחתא מן אלהי ושמא דילי חדתא:
ודאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא:
ולמלאכא דעדתא דלאידיקיא כתוב הכנא אמר אמין סהדא מהימנא ושרירא ורשיתא דבריתה דאלהא:
ידע אנא עבדיך לא קרירא אנת ולא חמימא דולא הוא דאו קרירא תהוא או חמימא:
ואיתיך פשורא ולא קרירא ולא חמימא עתיד אנא למתבותך מן פומי:
מטל דאמרת דעתירא אנת ועתרת ועל מדם לא סניק אנא ולא ידע אנת דאנת הו מחילא ודויא ומסכנא וערטליא:
מלך אנא לך דתזבן מני דהבא דבחיר מן נורא דתעתר ומאנא חורא למתעטפו ולא תתגלא בהתתא דערטליותך ושיפא כחול דתחזא:
אנא לאילין דרחם אנא מכס אנא ורדא אנא טן הכיל ותוב:
הא קמת על תרעא ואקוש אן אנש שמע בקלי ונפתח תרעא ואעול ואחשם עמה והו עמי:
ודזכא אתל לה למתב עמי על כורסיא דילי איכנא דאנא זכית ויתבת עם אבי על כורסיא דילה:
מן דאית לה אדנא נשמע מנא רוחא ממלל לעדתא:
מן בתר הלין חזית והא תרעא פתיחא בשמיא וקלא הו דשמעת איך שיפורא מלל עמי למאמר סק להרכא ואחויך מא דיהיב למהוא בתר הלין:
ומחדא הוית ברוח והא כורסיא סים בשמיא ועל כורסיא יתב:
ודיתב איך דמותא דחזוא דכאפא דישפה ודסרדון וקשתא דעננא דחדרוהי דכורסיא דמות חזוא דזמרגדא:
וחדר כורסיא כורסותא עסרין וארבעא ועליהון דין דכורסותא עסרין וארבעא קשישין דיתבין דעטיפין מאנא חורא ועל קרקפתהון כלילא דדהבא:
ומן כורסותא נפקין רעמא וברקא וקלא ושבעא נהירא דיקדין קדמוהי דכורסיא אילין דאיתיהון שבע רוחין דאלהא:
וקדם כורסיא ימא דזגוגיתא איך דומיא דגלידא ובמצעת כורסיא וחדרוהי דכורסיא ארבע חיון דמלין עינא מן קדמיהין ומן בסתרהין:
חיותא קדמיתא דמיא לאריא וחיותא דתרתין דמותא דעגלא וחיותא דתלת אית לה אפא איך דברנשא וחיותא דארבע דמותא דנשרא דפרח:
ארבעתיהין חיותא כלחדא מנהין קימא ואית לה מן טפריה ולעל שתא גפין חודרנאית ומן לגו מלין עינא ושליא לית להין איממא ולליא למאמר קדיש קדיש קדיש מריא אלהא אחיד כל הו דאיתוהי הוא ואיתוהי ואתא:
ומא דיהב ארבעתיהין חיותא תשבוחתא ואיקרא וקובל טיבותא לדיתב על כורסיא ולדחי לעלם עלמין אמין:
נפלון עסרין וארבעא קשישין קדם מן דיתב על כורסיא ונסגדון לעלם עלמין אמין למן דחי ונרמון כליליהון קדם כורסיא כד אמרין:
דשוית הו מרן ואלהן למסב תשבוחתא ואיקרא וחילא מטל דאנת ברית כל וביד צבינך הוי ואתברי:
וחזית על ימינה דהו דיתב על כורסיא כתבא דרשים מן לגו ומן לבר וטביע טבעא שבעא:
וחזית אחרנא מלאכא חילתנא דמכרז בקלא רמא מן שוא למפתח כתבא ולמשרא טבעוהי:
ולית דאתמצי בשמיא ולא בארעא ולא דלתחת מן ארעא למפתח לכתבא ולמשרא טבעוהי ולמחזיה:
ובכא הוית סגי מטל דלית דאשתכח דשוא למפתח לכתבא ולמשרא טבעוהי:
וחד מן קשישא אמר לי לא תבכא הא זכא אריא מן שבטא דיהודא עקרא דדויד נפתח כתבא וטבעוהי:
וחזית במצעת כורסיא ודארבע חיון ודקשישא אמרא דקאם איך נכיסא ואית לה קרנתא שבע ועינא שבע אילין דאיתיהין שבע רוחא דאלהא דמשתדרן לכלה ארעא:
ואתא ונסב כתבא מן אידה דהו דיתב על כורסיא:
וכד שקלה לכתבא ארבע חיון ועסרין וארבעא קשישין נפלו קדמוהי דאמרא כד אית לכלחד חד מנהון קיתרא וזבורא דדהבא דמליא בסמא אילין דאיתיהין צלותא דקדישא:
דמשבחין תשבוחתא חדתא ואמרין שוית הו למסביוהי לכתבא ולמשרא טבעוהי על דאתנכסת וזבנתן בדמך לאלהא מן כל שרבתא ועממא ואמותא:
ועבדת אנון לאלהן מלכותא וכהנא ומלכא ונמלכון על ארעא:
וחזית ושמעת איך קלא דמלאכא סגיאא חדרי כורסיא ודחיותא ודקשישא ואיתוהי הוא מנינהון רבו רבון ואלף אלפין:
ואמרין בקלא רמא שוית הו אמרא נכיסא למסב חילא ועותרא וחכמתא ועושנא ואיקרא ותשבוחתא ובורכתא:
וכל בריתא דבשמיא ובארעא ודלתחת מן ארעא ודבימא איתיה וכל דבהון ושמעת דאמרין לדיתב על כורסיא ולאמרא דבורכתא ואיקרא ותשבוחתא ואוחדנא לעלם עלמין:
וארבע חיון דאמרן אמין וקשישא נפלו וסגדו:
וחזית כד פתח אמרא חד מן שבעא טבעין ושמעת לחדא מן ארבע חיון דאמרא איך קלא דרעמא תא וחזי:
ושמעת וחזית והא סוסיא חורא ודיתב עלוהי אית לה קשתא ואתיהב לה כלילא ונפק זכי וזכא ודנזכא:
וכד פתח טבעא דתרין שמעת לחיותא דתרתין דאמרא תא:
ונפק סוסיא סומקא ולדיתב עלוהי אתיהב לה למסב שלמא מן ארעא דלחדדא ננכסון ואתיהבת לה חרבא רבתא:
וכד אתפתח טבעא דתלתא שמעת לחיותא דתלת דאמרא תא והא סוסיא אוכמא ודיתב עלוהי אית מאסתא באידה:
ושמעת קלא מן בית חיותא דאמר קבא דחטא בדינרא ותלתא קבין דסערא בדינרא ולחמרא ולמשחא לא תהר:
וכד פתח טבעא דארבעא שמעת קלא דחיותא דאמרא תא:
וחזית סוסיא יורקא ושמה דהו דיתב עלוהי מותא ושיול נקיפא לה ואתיהב לה שולטנא על רובעה דארעא דנקטל בחרבא ובכפנא ובמותא ובחיותא דארעא:
וכד פתח לטבעא דחמשא חזית לתחת מן מדבחא לנפשתא דאתקטל מטל מלתא דאלהא ומטל סהדותא דישוע הי דאית הוא להון:
וקעו בקלא רבא ואמרין עדמא לאמתי מריא קדישא ושרירא לא דינת ותבעת דמן מן עמוריה דארעא:
ואתיהבת לכלחד חד מנהון אסטלא חורתא ואתאמר דנתתניחון עד עדן זבן זעור עדמא דמשתמלין אף כנותהון ואחיהון אילין דעתידין למתקטלו איך דאף הנון:
וחזית כד פתח טבעא דשתא ונודא רבא הוא ושמשא איך סקא דסערא אוכם הוא וסהרא כלה הוא לה איך דמא:
וכוכבא דשמיא נפלו על ארעא איך תתא דשדיא פקועיה מן רוחא עשינתא מא דמתתזיעא:
ושמיא אתפרש ואיך כתבא אתכרכו וכל טור וכל גזרתא מן דוכתהון אתתזיעו:
ומלכא דארעא ורורבנא ורישי אלפא ועתירא וחילותא וכל עבדא ובני חארא טשיו נפשהון במערא ובשועא דטורא:
ואמרין לטורא ושועא דפלו עלין וטשו לן מן קדם אפוהי דאמרא:
מטל דאתא יומא רבא דרוגזהון ומנו משכח למקם:
ומן בתר הדא חזית ארבעא מלאכין קימין על ארבע זויתה דארעא ואחידין לארבעת רוחא דלא נשב רוחא על ארעא ולא על ימא ולא על כל אילן:
וחזית אחרנא מלאכא דסלק מן מדנחי שמשא ואית לה חתמא דאלהא חיא וקעא בקלא רמא לארבעא מלאכא הנון דאתיהב להון דנהרון לארעא ולימא:
ואמר לא תהרון לארעא ולא לימא ואפלא לאילנא עדמא דנחתום לעבדוהי דאלהא בית עיניהון:
ושמעת מנינא דחתימא מאא וארבעין וארבעא אלפין מן כל שרבן דאיסראיל:
מן שרבתה דיהודא תרעסר אלפין מן שרבתה דרוביל תרעסר אלפין מן שרבתה דגד תרעסר אלפין:
מן שרבתה דאשיר תרעסר אלפין מן שרבתה דנפתלי תרעסר אלפין מן שרבתה דמנשא תרעסר אלפין:
מן שרבתה דשמעון תרעסר אלפין מן שרבתה דאיסכר תרעסר אלפין מן שרבתה דלוי תרעסר אלפין:
מן שרבתה דזבולון תרעסר אלפין מן שרבתה דיוסף תרעסר אלפין מן שרבתה דבנימין תרעסר אלפין חתימא:
בתרכן חזית כנשא סגיאא אינא דלמנינה לית דמצא הוא מן כל עם ושרבא ואמון ולשנין דקימין קדם כורסיא וקדמוהי דאמרא ומעטפין אסטלא חורתא ובאידיהון דקלא:
וקעין בקלא רבא ואמרין פורקנא לאלהן ולדיתב על כורסיא ולאמרא:
וכלהון מלאכא קימין הוו חדרוהי דכורסיא ודקשישא ודארבע חיון ונפלו קדם כורסיא על אפיהון:
כד אמרין אמין תשבוחתא ובורכתא וחכמתא וקובל טיבותא ואיקרא וחילא ועושנא לאלהן לעלם עלמין אמין:
וענא חד מן קשישא ואמר לי הלין דעטיפין אסטלא חורתא מן אנון ומן איכא אתו:
ואמרת לה מרי אנת ידע אנת ואמר לי הלין אנון אילין דאתו מן אולצנא רבא וחללו אסטליהון וחורו אנין בדמא דאמרא:
מטל הנא איתיהון קדם כורסיא דאלהא ומשמשין לה איממא ולליא בהיכלה ודיתב על כורסיא נגן עליהון:
לא נכפנון ולא נצהון ושמשא עליהון לא נפל ולא כל שובא:
מטל דאמרא דבמצעת כורסיא נרעא אנון ונשבל אנון ציד חיא וציד עינתא דמיא ונלחא כל דמעא מן עיניהון:
וכד פתח טבעא דשבעא הוא שתקא בשמיא איך פלגות שעא:
וחזית לשבעא מלאכין אילין דקדם אלהא קימין הוו דאתיהבו להון שבעא שיפורין:
ואחרנא מלאכא אתא וקם על מדבחא ואית לה פירמא דדהבא ואתיהב לה בסמא סגיאא דנתל בצלותא דכלהון קדישא על מדבחא דקדם כורסיא:
וסלק עטרא דבסמא בצלותא דקדישא מן יד מלאכא קדם אלהא:
ונסב מלאכא לפירמא ומליהי מן נורא דעל מדבחא וארמי על ארעא והוו רעמא וקלא וברקא ונודא:
ושבעא מלאכין דעליהון שבעא שיפורין טיבו נפשהון למזעקו:
והו קדמיא אזעק והוא ברדא ונורא דפתיכין במיא ואתרמיו על ארעא ותולתה דארעא יקד ותולתא דאילנא יקד וכל עסבא דארעא יקד:
ודתרין זעק והוא איך טורא רבא דיקד נפל בימא והוא תולתה דימא דמא:
ומית תולתא דכל בריתא דבימא דאית בה נפשא ותולתא דאלפא אתחבל:
ודתלתא זעק ונפל מן שמיא כוכבא רבא דיקד איך שלהביתא ונפל על תולתא דנהרותא ועל עינתא דמיא:
ושמה דכוכבא מתאמר אפסיתנא והוא תולתהון דמיא איך אפסנתין וסוגאא דבנינשא מיתו מטל דאתמרמרו מיא:
ודארבעא זעק ובלע תולתה דשמשא ותולתה דסהרא ותולתא דכוכבא וחשכו תולתהון ויומא לא חוי תולתה ולליא הכות:
ושמעת לנשרא חד דפרח בשמיא דאמר וי וי וי לעמוריה דארעא מן קלא דשיפורא דתלתא מלאכין דעתידין למזעקו:
ודחמשא זעק וחזית כוכבא דנפל מן שמיא על ארעא ואתיהב לה קלידא דבארוהי דתהומא:
וסלק תננא מן בארא איך תננא דאתונא רבא דמשתגר וחשך שמשא ואאר מן תננא דבארא:
ומן תננא נפקו קמצא על ארעא ואתיהב להון שולטנא דאית לעקרבא דארעא:
ואתאמר להון דלא נהרון לעסבה דארעא ולכל יורק אפלא לאילנא אלא אן לבנינשא אילין דלית להון חתמא דאלהא בית עיניהון:
ואתיהב להון דלא נקטלון אנון אלא נשתנקון ירחא חמשא ותשניקהון איך תשניקא דעקרבא מא דנפלא על אנש:
וביומתא הנון נבעון בנינשא למותא ולא נשכחוניהי ונתרגרגון לממת ונערוק מותא מנהון:
ודמותא דקמצא איך דמותא דרכשא דמטיבין לקרבא ועל רשיהון איך כלילא דדמותא דדהבא ואפיהון איך אפא דאנשא:
וסערא אית להון איך סערא דנשא ושניהון איך דאריותא:
ואית הוא להון שרינא איך שרינא דפרזלא וקלא דגפיהון איך קלא דמרכבתא דרכשא סגיאא דרהטין לקרבא:
ואית להון דונביתא איך דמותא דעקרבא ועוקסא דין בדונביתהון ושולטנהון למהרו לבנינשא ירחא חמשא:
ואית עליהון מלכא מלאכה דתהומא דשמה עבראית עבדו וארמאית שמא לה אית שרא:
וי חד אזל הא תוב אתין תרין וי:
בתר הלין מלאכא דשתא זעק ושמעת קלא חד מן ארבע קרנתה דמדבחא דדהבא דקדם אלהא:
דאמר למלאכא שתיתיא דאית לה שיפורא שרי לארבעא מלאכא דאסירין על נהרא רבא פרת:
ואשתריו ארבעא מלאכין אילין דמטיבין לשעתא וליומא ולירחא ולשנתא דנקטלון תולתא דבנינשא:
ומנינא דחילותא דפרשא תרתין רבו רבון שמעת מנינהון:
והכנא חזית רכשא בחזוא ולדיתבין עליהון אית שרינא דנורא וקרכדנא דכבריתא וקרקפתא דרכשהון איך קרקפתא דאריותא ומן פומהון נפקא נורא וכבריתא ותננא:
ומן הלין תלת מחון אתקטלו תולתא דבנינשא ומן נורא ומן כבריתא ומן תננא דנפק מן פומהון:
מטל דשולטנא דרכשא בפומהון ואף בדונביתהון:
ושרכא דבנינשא דלא אתקטלו במחותא הלין ולא תבו מן עבד אידיהון דלא נסגדון לדיוא ולפתכרא דדהבא ודסאמא ודנחשא ודקיסא ודכאפא אילין דלא למחזא ולא למשמע מצין או למהלכו:
ולא תבו מן קטליהון ומן חרשיהון ומן זניותהון:
וחזית אחרנא מלאכא דנחת מן שמיא ומעטף עננא וקשתא דשמיא על רשה וחזוה איך שמשא ורגלוהי איך עמודא דנורא:
ואית לה באידה כתבונא פתיחא וסם רגלה דימינא על ימא דסמלא דין על ארעא:
וקעא בקלא רמא איך אריא דגסר וכד קעא מללו שבעא רעמין בקליהון:
וכד מללו שבעא רעמין מטיב הוית למכתב ושמעת קלא מן שמיא דשבעא דאמר חתום הו מא דמללו שבעא רעמין ולא תכתביוהי:
ומלאכא הו דחזית דקאם על ימא ועל יבשא דארים אידה לשמיא:
וימא בהו דחי לעלם עלמין הו דברה לשמיא ודבה ולארעא ודבה דתוב זבנא לא נהוא:
אלא ביומתא דמלאכא דשבעא מא דעתיד למזעק ואשתלם ארזה דאלהא הו דסבר לעבדוהי נביא:
וקלא שמעת מן שמיא תוב דממלל עמי ואמר זל סב לכתבונא דבאידה דמלאכא דקאם על ארעא ועל ימא:
ואזלת לות מלאכא כד אמר אנא לה למתל לי לכתבונא ואמר לי סב ואכוליהי ונמר לך כרסך אלא בפומך נהוא איך דבשא:
ונסבת לכתבונא מן אידה דמלאכא ואכלתה ואית הוא בפומי איך דבשא חליא וכד אכלתה מרת כרסי:
ואמר לי יהיב לך תוב זבנא למתנביו על עממא ואמותא ולשנא ומלכא סגיאא:
ואתיהב לי קניא דמותא דשבטא וקאם הוא מלאכא ואמר קום ומשוח להיכלא דאלהא ולמדבחא ולאילין דסגדין בה:
ולדרתא דלגו מן היכלא אפק מן לבר ולא תמשחיה מטל דאתיהבת לעממא ולמדינתא קדישתא נדושון ירחא ארבעין ותרין:
ואתל לתרין סהדי למתנביו יומין אלף ומאתין ושתין כד עטיפין סקא:
הלין אנון תרין זיתין ותרתין מנרן דקדם מרא דכלה ארעא קימין:
ומן דבעא דנהר אנון נפקא נורא מן פומהון ואכלא לבעלדבביהון ולאינא דצבא דנהר אנון הכן יהיב להון למתקטלו:
והלין אית להון שולטנא דנאחדון לשמיא דלא נחות מטרא ביומתא דנביותהון ואית להון שולטנא דנהפכון מיא לדמא ודנמחון לארעא בכל מחון כמא דנצבון:
ומא דשמליו סהדותהון חיותא דסלקא מן ימא תעבד עמהון קרבא ותזכא אנון ותקטול אנון:
ושלדיהון על שוקא דמדינתא רבתא אידא דמתקריא רוחנאית סדום ומצרין איכא דמרהון אצטלב:
וחזין מן אמותא ושרבתא ולשנא ועממא לשלדיהון תלתא יומין ופלגה ולשלדיהון לא נשבקון למתתסמו בקברא:
ועמוריה דארעא נחדון עליהון ונתפצחון ומוהבתא נשדרון לחדדא מטל תרין נביין דשנקו לעמוריה דארעא:
ומן בתר תלתא יומין ופלגה רוחא חיתא מן אלהא עלת בהון וקמו על רגליהון ורוחא דחיא נפלת עליהון ודחלתא רבתא הות על אילין דחזין להון:
ושמעו קלא רבא מן שמיא דאמר להון סקו לכא וסלקו לשמיא בעננא ומצדין בהון בעלדבביהון:
ובשעתא הי הוא זועא רבא וחד מן עסרא דמדינתא נפלו ואתקטלו בזועא שמהא דגברא אלפא שבעא ודשרכא הוו בדחלתא ויהבון תשבוחתא לאלהא דבשמיא:
הא תרין וי אזלו והא וי דתלתא אתא מחדא:
ומלאכא דשבעא זעק והוו קלא רורבא בשמיא דאמרין הות מלכותה דעלמא דאלהן ודמשיחה ואמלך לעלם עלמין:
ועסרין וארבעא קשישא אילין דקדם אלהא יתבין על כורסותהון נפלו על אפיהון וסגדו לאלהא:
למאמר מודינן לך מריא אלהא אחיד כל דאיתוהי ואיתוהי הוא דנסבת בחילך רבא ואמלכת:
ועממא רגזו ואתא רוגזך וזבנא דמיתא דנתדינון ותתל אגרא לעבדיך נביא ולקדישא ולדחלי שמך לזעורא עם רורבא ותחבל לאילין דחבלו לארעא:
ואתפתח היכלא בשמיא ואתחזית קיבותא דדיתקא דילה בהיכלא והוו ברקא ורעמא וקלא ונודא וברדא רבא:
ואתא רבתא אתחזית בשמיא אנתתא דעטיפא שמשא וסהרא תחית רגליה וכלילא דכוכבא תרעסר על רשה:
ובטנא וקעיא ומחבלן אף משתנקא דתאלד:
ואתחזית אתא אחרתא בשמיא והא תנינא רבא דנורא דאית לה שבעא רשין ועסר קרנתא ועל רשוהי שבעא תאגין:
ודונבה גרשא לתולתא דכוכבא דבשמיא וארמי אנון על ארעא ותנינא קאם הוא קדם אנתתא דעתידא דתאלד דמא דילדת נאכליוהי לברה:
וילדת ברא דכרא הו דעתיד למרעא לכלהון עממא בשבטא דפרזלא ואתחטף ברה לות אלהא ולות כורסיה:
ואנתתא ערקת לחורבא אתר דאית הוא לה תמן דוכתא דמטיבא מן אלהא דנתרסונה יומין אלף ומאתין ושתין:
והוא קרבא בשמיא מיכאיל ומלאכוהי מקרבין עם תנינא ותנינא ומלאכוהי אקרבו:
ולא אתמציו ולא אתרא אשתכח להון בשמיא:
ואתרמי תנינא רבא הו חויא רשא הו דמתקרא אכלקרצא וסטנא הו דאטעי לכלה ארעא ואתרמי על ארעא ומלאכוהי עמה אתרמיו:
ושמעת קלא רבא מן שמיא דאמר הא הוא שווזבא וחילא ומלכותא דאלהן דאתרמי מסורא דאחין הו דמסר הוא להון לליא ואיממא קדם אלהן:
והנון זכו בדמא דאמרא וביד מלתא דסהדותה ולא אחבו נפשהון עדמא למותא:
מטלהנא שמיא אתפצחו ואילין דבהון שרין וי לארעא ולימא על דנחת אכלקרצא לותהון דאית לה חמתא רבתא כד ידע דקליל זבנא אית לה:
וכד חזא תנינא דאתרמי על ארעא רדף לאנתתא אידא דילדת דכרא:
ואתיהב לאנתתא תרין גפין דנשרא רבא דתפרחי לחורבא לדוכתה למתתרסיו תמן עדן עדנין ופלגות עדן מן קדם אפוהי דחויא:
וארמי חויא מן פומה בתר אנתתא מיא איך נהרא דשקילת מיא נעבדיה:
ועדרת ארעא לאנתתא ופתחת ארעא פומה ובלעתה לנהרא הו דארמי תנינא מן פומה:
ורגז תנינא על אנתתא ואזל למעבד קרבא עם שרכא דזרעה הלין דנטרין פוקדנוהי דאלהא ואית להון סהדותה דישוע:
וקמת על חלא דימא וחזית דסלקא חיותא מן ימא דאית לה עסר קרנן ושבע קרקפן ועל קרנתה עסרא תאגין ועל קרקפתה שמא דגודפא:
וחיותא הי דחזית דמותא הות דנמרא ורגליה איך דדבא ופומה איך דאריותא ויהב לה תנינא חילה וכורסיה ושולטנא רבא:
וחדא מן קרקפתה איך פעיעתא למותא ומחותא דמותה אתאסית ואתדמרת כלה ארעא בתר חיותא:
וסגדו לתנינא דיהב שולטנא לחיותא וסגדו לחיותא למאמר מנו דדמא לחיותא הדא ומנו משכח למקרבו עמה:
ואתיהב לה פומא דממלל רורבתא וגודפא ואתיהב לה שולטנא למעבד ירחא ארבעין ותרין:
ופתחת פומה למגדפו קדם אלהא דתגדפי בשמא ובמשריא דאילין דשרין בשמיא:
ואתיהב לה למעבד קרבא עם קדישא ולמזכא אנון ואתיהב לה שולטנא על כלהין שרבתא ואמותא ולשנא ועממא:
ונסגדון לה כלהון עמוריה דארעא הנון אילין דלא כתיבין בכתבא דחיא הו דאמרא קטילא קדם תרמיתה דעלמא:
מן דאית לה אדנא נשמע:
מן דבשביא מובל בשביא אזל ואינא דבחרבא קטל בחרבא נתקטל הרכא הי הימנותא ומסיברנותא דקדישא:
וחזית חיותא אחרתא דסלקא מן ארעא ואית הוא לה תרתין קרנן ודמיא לאמרא וממללא הות איך תנינא:
ושולטנא דחיותא קדמיתא כלה תעבד קדמוהי ותעבד לארעא ולדעמרין בה ונסגדון לחיותא קדמיתא הי דאתחלמת מחותא דמותה:
ותעבד אתותא רורבתא איכנא דנורא תעבד למחת מן שמיא על ארעא קדם בנינשא:
ותטעא לדעמרין על ארעא ביד אתותא דאתיהב לה למעבד קדם חיותא למאמר לדעמרין על ארעא למעבד צלמא לחיותא אידא דאית לה מחותא דחרבא וחית:
ואתיהב לה דתתל רוחא לצלמא דחיותא ותעבד דכל דלא נסגדון לה לצלמא דחיותא נתקטלון:
ותעבד לכלהון זעורא ורורבא עתירא ומסכנא מריא ועבדא דנתיהב להון רושמא על אידיהון דימינא או על בית עיניהון:
דלא אנש נזבן או נזבן תוב אלא אינא דאית עלוהי רושמא דשמא דחיותא או מנינא דשמה:
הרכא איתיה חכמתא ודאית בה הונא נחשביוהי למנינא דחיותא מנינא הו גיר דברנשא שתמאא ושתין ושת:
וחזית והא אמרא קאם על טורא דצהיון ועמה מאא וארבעין וארבעא אלפין דאית עליהון שמה ושמא דאבוהי כתיב על בית עיניהון:
ושמעת קלא מן שמיא איך קלא דמיא סגיאא ואיך קלא דרעמא רבא קלא אינא דשמעת איך קיתרודא דנקש בקיתרוהי:
ומשבחין איך תשבוחתא חדתא קדם כורסיא וקדם ארבע חיון וקדם קשישא ולא אנש אתמצי למאלפה לתשבוחתא אלא אן מאא וארבעין וארבעא אלפין זביני מן ארעא:
הלין אנון אילין דעם נשא לא אתטושו בתולא גיר איתיהון הלין דנקפוהי לאמרא כל כר דנאזל הלין אזדבנו מן אנשא רשיתא לאלהא ולאמרא:
דבפומהון לא אשתכחת דגלותא דלא מום גיר אנון:
וחזית אחרנא מלאכא דפרח מצעת שמיא ואית לה עלוהי סברתא דלעלם למסברו על יתבי ארעא ועל כל עם ואמון ושרבן ולשן:
למאמר בקלא רבא דחלו מן אלהא והבו לה תשבוחתא מטל דאתת שעתא דדינה וסגודו לדעבד שמיא וארעא וימא ועינתא דמיא:
ואחרנא דתרין נקיף הוא לה ואמר נפלת נפלת בביל רבתא אידא דמן חמתא דזניותה אשקית לכלהון עממא:
ואחרנא מלאכא דתלתא נקף להון למאמר בקלא רבא אינא דסגד לחיותא ולצלמה ושקל רושמה בית עינוהי:
אף הו נשתא מן חמרא דחמתה דמריא דמזיג דלא חלטא בכסא דרוגזה ונשתנק בנורא וכבריתא קדם מלאכא קדישא וקדם אמרא:
ותננא דתשניקהון לעלם עלמין נסק ולית להון נפאשא איממא ולליא אילין דסגדין לחיותא ולצלמה ולמן דשקל רושמא דשמה:
הרכא איתיה מסיברנותא דקדישא אילין דנטרו פוקדנוהי דאלהא והימנותה דישוע:
ושמעת קלא מן שמיא דאמר כתוב טוביהון למיתא אילין דענדו במרן מן השא אין אמר רוחא מטל דנתתניחון מן עמליהון:
והא עננא חורתא ועל עננא יתב דמותא דברנשא ואית לה על רשה כלילא דדהבא ועל אידה מגלתא חריפתא:
ואחרנא מלאכא נפק מן היכלא וקעא בקלא רבא לדיתב על עננא שדר מגלתך וחצוד מטל דאתת שעתא למחצד:
וארמי הו דיתב על עננא מגלתה על ארעא ואתחצדת ארעא:
ואחרנא מלאכא נפק מן היכלא דבשמיא ועלוהי אית מגלתא חריפתא:
ואחרנא מלאכא נפק מן מדבחא דאית לה שולטנא על נורא וקעא בקלא רבא לדאית לה מגלתא חריפתא שדר אנת מגלתך חריפתא וקטוף לסגולא דכרמה דארעא מטל דרבי ענבוהי:
וארמי מלאכא מגלתה על ארעא וקטף לכרמה דארעא וארמי במעצרתא רבתא דחמתה דאלהא:
ואתתדישת מעצרתא לבר מן מדינתא ונפק דמא מן מעצרתא עדמא לפגודא דרכשא על אלף ומאתין אסטדון:
וחזית אחרתא אתא בשמיא רבתא ותמיהתא מלאכא דאית עליהון מחותא שבע אחריתא דבהין אשתמלית חמתה דאלהא:
וחזית איך ימא דזגוגיתא דפתיכא בנורא ולדזכו מן חיותא ומן צלמה ומן מנינא דשמה דקימין לעל מן ימא דזגוגיתא ואית עליהון קיתרוהי דאלהא:
ומשבחין תשבוחתא דמושא עבדה דאלהא ותשבוחתא דאמרא ואמרין רורבין ותמיהין עבדיך מריא אלהא אחיד כל כאנין ושרירין עבדיך מלכא דעלמא:
מן לא נדחל לך מריא ונשבח לשמך מטל דאנת הו בלחוד חסיא מטל דכלהון עממא נאתון ונסגדון קדמיך מטל דתריץ אנת:
ומן בתר הלין חזית ואתפתח היכלא דמשכנא דסהדותא בשמיא:
ונפקו שבעא מלאכין מן היכלא הנון דאית עליהון שבע מחון כד לבישין כתנא דכיא ונהירא ואסירין על חדייהון אסרא דדהבא:
וחדא מן ארבע חיותא יהבת לשבעא מלאכין שבע זבורין דמלין חמתה דאלהא דאיתוהי חיא לעלם עלמין אמין:
ואתמלי היכלא מן תננא דתשבוחתה דאלהא ומן חילה ולית דמצא הוא למעל להיכלא עדמא דנשתמלין שבע מחון דשבעא מלאכין:
ושמעת קלא רבא מן היכלא דאמר לשבעא מלאכין זלו ואשודו שבע זבורין דחמתה דאלהא על ארעא:
ואזל קדמיא ואשד זבורה על ארעא והוא שוחנא בישא וכאבנא על אנשא דאית להון רושמא דחיותא ואילין דסגדין לצלמה:
ומלאכא דתרין אשד זבורה בימא והוא ימא איך מיתא וכל נפשא חיתא מיתת בימא:
ומלאכא דתלתא אשד זבורה בנהרותא ובעינתא דמיא והוו דמא:
ושמעת למלאכא דמיא דאמר זדיק אנת הו דאיתוהי ואיתוהי הוא וחסיא דהלין דנת:
מטל דדמא דנביא ודקדישא אשדו ודמא יהבת להון למשתא שוין אנון:
ושמעת למדבחא דאמר אין מריא אלהא אחיד כל שרירין וזדיקין דיניך:
ומלאכא דארבעא אשד זבורה על שמשא ואתיהב לה דנחם לבנינשא בנורא:
ואתחממו בנינשא בחומא רבא וגדפו לשמא דאלהא דאית לה שולטנא על מחותא הלין ולא תבו למתל לה תשבוחתא:
ומלאכא דחמשא אשד זבורה על כורסיה דחיותא והות מלכותה חשוכתא ומלעסין הוו לשניהון מן כאבא:
וגדפו לשמא דאלהא דשמיא מן כאביהון ומן שוחניהון ולא תבו מן עבדיהון:
ומלאכא דשתא אשד זבורה על נהרא רבא פרת ויבשו מוהי דתתטיב אורחא דמלכא מן מדנחי שמשא:
וחזית מן פומה דתנינא ומן פומה דחיותא ומן פומה דנביא דגלא רוחא תלת לא דכיתא איך אורדעא:
איתיהין גיר רוחא דשאדא אילין דעבדן אתותא דאזלן על מלכא דתאביל למכנשו אנון לקרבא דיומא הו רבא דאלהא אחיד כל:
הא אתא איך גנבא טובוהי להו דעיר ונטר מאנוהי דלא ערטל נהלך ונחזון בהתתה:
ונכנש אנון לאתרא דמתקרא עבראית מגדו:
ומלאכא דשבעא אשד זבורה באאר ונפק קלא רבא מן היכלא מן קדם כורסיא דאמר הוא:
והוו ברקא ורעמא ונודא הוא רבא דאכותה לא הוא מן דהוו בנינשא על ארעא דאיך הנא זועא הכנא רב הוא:
והות מדינתא רבתא לתלת מנון ומדינתא דעממא נפלי ובביל רבתא אתדכרת קדם אלהא למתל לה כסא דחמרא דחמתה ודרוגזה:
וכל גזרתא ערקת וטורא לא אשתכחו:
וברדא רבא איך ככרא נחת מן שמיא על בנינשא וגדפו בנינשא לאלהא על מחותא דברדא מטל דרבא הי מחותה טב:
ואתא חד מן שבעא מלאכא דאית עליהון שבע זבורין ומלל עמי למאמר תא בתרי אחויך דינא דזניתא דיתבא על מיא סגיאא:
דעמה זניו מלכיה דארעא ורויו כלהון עמוריה דארעא מן חמרא דזניותה:
ואפקני לחורבא ברוח וחזית אנתתא דיתבא על חיותא סומקתא דמליא שמהא דגודפא דאית לה רשא שבעא קרנתא דין עסר:
ואנתתא אית הוא דמעטפא ארגונא וזחוריתא דמדהבן בדהבא וכאפא טבתא ומרגניתא ואית לה כסא דדהבא על אידה ומלא טמאותא וסויבא דזניותה:
ועל בית עיניה כתיב ארזא בביל רבתא אמא דזניתא ודסויביה דארעא:
וחזית אנתתא דרויא מן דמא דקדישא ומן דמא דסהדוהי דישוע ואתדמרת דומרא רבא כד חזיתה:
ואמר לי מלאכא למנא אתדמרת אנא אמר אנא לך ראזא דאנתתא ודחיותא דטעינא לה דאית לה שבעא רשין ועסר קרנן:
חיותא דחזית איתיה הות וליתיה עתידא דתסק מן ימא ולאבדנא אזלא ונתדמרון עמרי על ארעא הנון דלא כתיבין שמהיהון בספרא דחיא מן תרמיתה דעלמא דחזין חיותא דאיתיה הות וליתיה וקרבת:
הרכא הונא לדאית לה חכמתא שבעא רשין שבעא אנון טורין איכא דיתבא אנתתא עליהון:
ומלכא שבעא אנון חמשא נפלו וחד איתוהי הו אחרנא לא עדכיל אתא ומא דאתא קליל יהיב לה למכתרו:
ותנינא וחיותא הי דאיתיה וליתיה והי דתמניא ומן שבעא הי ולאבדנא אזלא:
ועסר קרנן דחזית עסרא מלכין אנון אילין דמלכותא לא עדכיל נסבו אלא שולטנא איך מלכא חדא שעתא שקלין עם חיותא:
הלין חד צבינא אית להון וחילא ושולטנא דילהון לחיותא יהבין:
הלין עם אמרא נקרבון ואמרא נזכא אנון מטל דמרא הו דמרותא ומלך מלכא ודעמה קריא וגביא ומהימנא:
ואמר לי מיא דחזית דעליהון יתבא זניתא עממא וכנשא ואמותא ולשנא איתיהון:
ועסר קרנתא דחזית לחיותא הלין נסנין לזניתא וחרבתא וערטליתא נעבדונה ובסרה נאכלון ונוקדונה בנורא:
אלהא גיר יהב בלבותהון דנעבדון צבינה ונעבדון צבינהון חד ונתלון מלכותהון לחיותא הי עדמא דנשתמלין מלוהי דאלהא:
ואנתתא אידא דחזית מדינתא רבתא אידא דאית לה מלכותא על מלכיה דארעא:
ומן בתר הלין חזית אחרנא מלאכא דנחת מן שמיא דאית לה שולטנא רבא וארעא נהרת מן תשבוחתה:
וקעא בקלא רבא נפלת נפלת בביל רבתא והות מעמרא לשאדא ונטורתא לכל רוחא לא דכיתא וסניתא:
מטל דמן חמרא דזניותה מזגת לכלהון עממא ומלכיה דארעא עמה זניו ותגרא דארעא מן חילא דשניה עתרו:
ושמעת אחרנא קלא מן שמיא דאמר פוקו מן גוה עמי דלא תשתותפון בחטהיה דלמא תסבון מן מחותה:
מטל דדבקו בה חטהא עדמא לשמיא ואתדכר אלהא עוליה:
פורעוה איכנא דאף הי פרעת ועופו לה אעפא על עבדיה בכסא הו דמזגת מזוגו לה אעפא:
על מדם דשבחת נפשה ואשתעלית דאיך הכן שונקא ואבלא מטל דבלבה אמרא דיתבא אנא מלכתא וארמלתא ליתי ואבלא לא אחזא:
מטלהנא בחד יומא נאתין עליה מחותא מותא ואבלא וכפנא ובנורא תאקד מטל דחילתן מריא דדנה:
ונבכונה ונרקדון עליה מלכיה דארעא הנון דזניו עמה ואשתעליו מא דחזין תננא דיקדנה:
כד קימין מן קבול מן דחלתא דתשניקה ונאמרון וי וי וי מדינתא רבתא בביל מדינתא עשינתא מטל דבחדא שעא אתא דינכי:
ותגרא דארעא נבכון ונתאבלון עליה ומובלהון לית דזבן תוב:
מובלא דדהבא ודסאמא ודכאפא יקירתא ודמרגניתא ודבוצא ודארגונא ושאריא דזחוריתא וכל קיס דבסמא וכל מאן דשנא וכל מאן דקיסא יקירא ונחשא ופרזלא ושישא:
וקונימון ובסמא ומורון ולבונתא וחמרא ומשחא וסמידא וערבא ורכשא ומרכבתא ופגרא ונפשתא דבנינשא:
ואבכי רגתא דנפשכי אזל מנכי וכל דשמין ושביח אזל מנכי ולא תוב תחזין אנון:
ולא נשכחון אנון תגרא דהלין דעתרו מנה מן קבול נקומון מן דחלתא דשונקה כד בכין ואבילין:
ואמרין וי וי מדינתא רבתא דמעטפא בוצא וארגונא וזחוריתא דמדהבן בדהבא וכאפא יקירתא ומרגניתא:
מטל דבחדא שעא אסתרק עותרא דאיך הנא וכל מדברי אלפא וכל אזלי באלפא לדוכיתא ואלפרא וכל דבימא פלחין מן רוחקא קמו:
ובכאוה כד חזין תננא דיקדנה ואמרין מן הי דדמיא למדינתא רבתא:
וארמיו עפרא על רישיהון וקעו כד בכין ואבילין ואמרין וי וי מדינתא רבתא אידא דבה עתרו אילין דאית להון אלפא בימא מן איקרה דבחדא שעא חרבת:
אתפצחו עליה שמיא וקדישא ושליחא ונביא מטל דדן אלהא דינכון מנה:
ושקל חד מן מלאכא חילתנא כאפא רבתא איך רחיא וארמי בימא ואמר הכנא בחאפא תשתדא בביל מדינתא רבתא ולא תשכח תוב:
וקלא דקיתרא ודשיפורא ודזני זמרא ודמזעוקא לא נשתמע בכי תוב:
ונוהרא דשרגא לא נתחזא לכי תוב וקלא דחתנא וקלא דכלתא לא נשתמע בכי תוב מטל דתגריכי אית הוו רורבניה דארעא מטל דבחרשיכי אטעיתי לכלהון עממא:
ובה אשתכח דמא דנביא וקדישא דקטילין על ארעא:
ומן בתר הלין שמעת קלא רבא דכנשא סגיאא בשמיא דאמרין הללויא פורקנא ותשבוחתא וחילא לאלהן:
מטל דשרירין וכאנין דינוהי מטל דדן לזניתא רבתא אידא דחבלת לארעא בזניותה ותבע דמא דעבדוהי מן אידיה:
דתרתין אמרו הללויא ותננה סלק לעלם עלמין:
ונפלו עסרין וארבעא קשישין וארבע חיון וסגדו לאלהן דיתב על כורסיא ואמרין אמין הללויא:
וקלא מן כורסיא דאמר שבחו לאלהן כלהון עבדוהי ודחלי שמה כלהון זעורא עם רורבא:
ושמעת קלא איך דכנשא סגיאא ואיך קלא דמיא סגיאא ואיך קלא דרעמא חילתנא דאמרין הללויא מטל דאמלך מריא אלהא אחיד כל:
חדינן ומתפצחינן נתל לה תשבוחתא מטל דאתת משתותה דאמרא ואנתתה טיבת נפשה:
ואתיהב לה דתתעטף בוצא דכיא ונהירא בוצא גיר תריצתא אנין דקדישא:
ואמרו לי כתוב טוביהון לאילין דלחשמיתא דמשתותה דאמרא איתיהון קריא ואמר לי הלין מלא דשרירן דאלהא איתיהין:
ונפלת קדם רגלוהי וסגדת לה ואמר לי לא כנתך איתי ודאחיך הלין דאית להון סהדותא דישוע לאלהא סגוד יתיראית סהדותא גיר דישוע איתיה רוחא דנביותא:
וחזית שמיא דפתיח והא סוסיא חורא ודיתב עלוהי מתקרא מהימנא ושרירא ובכאנותא דאן ומקרב:
עינוהי דין איך שלהביתא דנורא ועל רישה תאגא סגיאא ואית לה שמא כתיבא אינא דלא ידע אלא אן הו:
ומעטף מאנא דזליע בדמא ומתקרא שמה מלתא דאלהא:
וחילותא דשמיא נקיפין הוו לה על רכשא חורא ולבישין בוצא חורא ודכיא:
ומן פומהון נפקא חרבא חריפתא דבה נקטלון לעממא והו נרעא אנון בשבטא דפרזלא והו דאש מעצרתא דרוגזה דאלהא אחיד כל:
ואית לה על מאנוהי על עטמתה שמא כתיבא מלכא דמלכא ומרא דמרותא:
וחזית אחרנא מלאכא דקאם בשמשא וקעא בקלא רמא ואמר לפרחתא דפרחא מצעת שמיא אתכנשו לחשמיתא רבתא דאלהא:
דתאכלון בסרא דמלכא ובסרא דרשי אלפא ובסרא דעשינא ובסרא דרכשא ודאילין דיתבין עליהון ובסרא דחארא ודעבדא ודזעורא ודרורבא:
וחזית לחיותא ולחילותה ומלכא דארעא ולפלחיהון דמכנשין למעבד קרבא עם הו דיתב על סוסיא ועם פלחוהי:
ואתתצידת חיותא ונביא דגלא עמה הו דעבד אתותא קדמיה דבהין אטעי לאילין דנסבו רושמא דחיותא ולאילין דסגדו לצלמה ונחתו תריהון ואתרמיו בימתא דנורא דיקדא ודכבריתא:
ודשרכא דין אתקטלו בחרבה דהו דיתב על סוסיא באידא דנפקא מן פומה וכלה טירא סבעת מן בסרהון:
וחזית אחרנא מלאכא דנחת מן שמיא דאית עלוהי קלידא דתהומא ושישלתא רבתא באידה:
ולבכה לתנינא חויא קדמיא הו דאיתוהי אכלקרצא וסטנא ואסרה אלף שנין:
וארמיה בתהומא ואחד וטבע לעל מנה דלא תוב נטעא לכלהון עממא בתר הלין יהיב למשריה קליל זבנא:
וחזית מותבא ויתבו עליהון ודינא אתיהב להון ונפשתא הלין דאתפסק מטל סהדותא דישוע ומטל מלתא דאלהא ודאילין דלא סגדו לחיותא ולא לצלמה ולא נסבו רושמא על בית עיניהון או על אידיהון דחיו ואמלכו עם משיחא אלף שנין:
והדא הי קימתא קדמיתא:
טובנא הו וקדישא מן דאית לה מנתא בקימתא קדמיתא ועל הלין לית שולטנא למותא תנינא אלא נהוון כהנא דאלהא ודמשיחא ונמלכון עמה אלף שנין:
ומא דאשתלם אלף שנין נשתרא סטנא מן חבושיה:
ונפוק למטעיו לכלהון עממא בארבע זויתה דארעא לגוג ולמגוג ולמכנשו אנון לקרבא אילין דמנינהון איך חלא דימא:
וסלקו על פתיה דארעא וחדרוה למדינתא דמשריתא דקדישא ולמדינתא חביבתא ונחתת נורא מן שמיא מן אלהא ואכלת אנון:
ואכלקרצא מטעינהון אתרמי בימתא דנורא וכבריתא איכא דחיותא ונביא דגלא ונשתנקון איממא ולליא לעלם עלמין:
וחזית כורסיא רבא חורא ולדיתב לעל מנה הו דמן קדם אפוהי ערקת ארעא ושמיא ואתר לא אשתכח להון:
וחזית למיתא רורבא וזעורא דקמו קדם כורסיא וספרא אתפתחו ואחרנא ספרא אתפתח דאיתוהי דדינא ואתדינו מיתא מן אילין דכתיבן בספרא איך עבדיהון:
ויהב ימא מיתא דבה ומותא ושיול יהבו מיתא דצאידיהון ואתדין חד חד מנהון איך עבדיהון:
ומותא ושיול אתרמיו בימתא דנורא הנא דאיתוהי מותא תנינא:
ואינא דלא אשתכח דרשים בכתבא דחיא אתרמי בימתא דנורא:
וחזית שמיא חדתתא וארעא חדתא שמיא גיר קדמיתא וארעא קדמיתא אזלו וימא ליתוהי תוב:
ולמדינתא קדישתא אורשלם חדתא חזיתה דנחתא מן שמיא מן ציד אלהא דמטיבא איך כלתא מצבתתא לבעלה:
ושמעת קלא רבא מן שמיא דאמר הא משריא דאלהא עם בנינשא ושרא עמהון והנון עמא דילה נהוון והו אלהא עמהון ונהוא להון אלהא:
והו נלחא כל דמעא מן עיניהון ומותא לא נהוא מכיל ולא אבלא ולא רובא ולא כאבא תוב נהוא על אפיה:
ואזלת ואמר לי דיתב על כורסיא הא חדתא עבד אנא כל ואמר לי כתוב הלין מלא מהימנתא ושרירתא איתיהין:
ואמר לי הוי אנא אלף ואנא תו רישיתא ושולמא לדצהא אנא אתל מן עינא דמיא חיא מגן:
ודזכא הו נארת הלין ואהוא לה אלהא ונהוא לי ברא:
לקנוטתנא דין ולא מהימנא ועולא ומסיבא וקטולא וחרשא וזניא ופלחי פתכרא וכלהון דגלא מנתהון בימתא יקדתא דנורא וכבריתא אידא דאיתיה מותא תנינא:
ואתא חד מן שבעא מלאכין אילין דאית עליהון שבע זבורין דמלין שבע מחותא אחריתא ומלל עמי למאמר תא אחויך לכלתא אנתתה דאמרא:
ואובלני ברוח לטורא רבא ורמא וחויני למדינתא קדישתא אורשלם דנחתא מן שמיא מן ציד אלהא:
ואית לה תשבוחתא דאלהא ונוהרה איך דמותא דכאפא יקירתא איך ישפה איך דומיא דקרוסטלוס:
ואית לה שורא רבא ורמא ואית לה תרעא תרעסר ועל תרעא מלאכא תרעסר ושמהיהון כתיבא אילין דאיתיהון שמהא דתרעסר שבטא דאיסריל:
מן מדנחא תרעא תלתא ומן גרביא תרעא תלתא ומן תימנא תרעא תלתא ומן מערבא תרעא תלתא:
ושורא דמדינתא אית לה שתאסא תרתעסרא ועליהין תרעסר שמהא דשליחוהי דברא:
והו דממלל הוא עמי אית הוא עלוהי קניא דמשוחתא דדהבא לממשחה למדינתא ולשורה:
ומדינתא מרבעאית סימא ואורכה איך פתיה ומשחה למדינתא בקניא על תרעסר אלפין אסטדותא אורכה ופתיה ורומה שוין אנון:
ומשחה לשורה מאא וארבעין וארבע אמין במשוחתא דאנשא אידא דאיתיה דמלאכא:
ודומסא דשורה ישפה ומדינתא דדהבא דכיא בדמותא דזגוגיתא דכיתא:
ושתאסא דשורא דמדינתא בכאפא יקירתא מצבתן ושתאסתא קדמיתא ישפה ודתרתין ספילא ודתלת קרכדנא ודארבע זמרגדא:
ודחמש סרדון וטפרא ודשת סרדון ודשבע כאף דהבא ודתמנא ברולא ודתשע טופנדיון ודעסר כרוספרסא דחדעסרא יוכנתוס דתרתעסרא אמותסס:
ותרעסר תרעא ותרתעסרא מרגניתא חדא לחדא וכלחד מן תרעא אית הוא מן חדא מרגניתא ושוקא דין דמדינתא דדהבא דכיא איך זגוגיתא אית בה:
והיכלא לא חזית בה מריא גיר אלהא אחיד כל הו איתוהי היכלה:
ולאמרא ולמדינתא לא מתבעא שמשא ולא סהרא דננהרון לה תשבוחתה גיר דאלהא אנהרתה ושרגה איתוהי אמרא:
ומהלכין עממא בנוהרה ומלכא דארעא מיתין לה תשבוחתא:
ותרעיה לא נתתחדון באיממא לליא גיר לא נהוא תמן:
וניתון לה תשבוחתא ואיקרא דעממא:
ולא נהוא תמן כל טמא ודעבד מסיבותא ודגלותא אלא אן אילין דכתיבן בכתבה דאמרא:
וחויני נהרא דמיא חיא דכיא אף נהירא איך גלידא ונפק מן כורסיה דאלהא ודאמרא:
ומצעת שוקיה מכא ומכא על נהרא קיסא דחיא דעבד פארא תרעסר ובכל ירח יהב פארוהי וטרפוהי לאסיותא דעממא:
וכל חרמא לא נהוא תמן וכורסיה דאלהא ודאמרא בה נהוא ועבדוהי נשמשוניהי:
ונחזון אפוהי ושמה על בית עיניהון:
ולליא לא נהוא תמן ולא נתבעא להון נוהרא ושרגא ונוהרה דשמשא מטל דמריא אלהא מנהר להון ומלכהון לעלם עלמין:
ואמר לי הלין מלא מהימנן ושרירן ומריא אלהא דרוחתא דנביא קדישא שדר למלאכה למחויו לעבדוהי מא דיהיב למהוא בעגל:
והא אתא אנא בעגל טובוהי למן דנטר מלא דנביותא דכתבא הנא:
אנא יוחנן דחזא ושמע הלין וכד חזית ושמעת נפלת למסגד קדם רגלוהי דמלאכא דמחוא לי הלין:
ואמר לי חזי לא כנתך איתי ודאחיך נביא ודאילין דנטרין הלין מלא דכתבא הנא לאלהא סגוד:
ואמר לי לא תחתום מלא דנביותא דכתבא הנא זבנא גיר קרב:
ודמעול תוב נעול ודצע תוב נצטעצע וזדיקא תוב נעבד זדיקותא וקדישא תוב נתקדש:
הא אתא אנא מחדא ואגרי עמי ואתל לכלנש איך עבדה:
אנא אלף ואנא תו קדמיא ואחריא ושוריא ושולמא:
טוביהון לדעבדין פוקדנוהי נהוא שולטנהון על קיסא דחיא ובתרעא נעלון למדינתא:
וזניא וקטולא ופלחי פתכרא לבר וטמאא וחרשא וכל חזיי ועבדי דגלותא:
אנא ישוע שדרת למלאכי דנסהד בכון הלין קדם עדתא אנא אנא עקרא ושרבתה דדויד ועמה וכוכב צפרא נהירא:
ורוחא וכלתא אמרין תא ודשמע נאמר תא ודצהא נאתא ונסב מיא חיא מגן:
מסהד אנא לכל דשמע מלתא דנביותא דכתבא הנא דאינא דנסים עליהין נסים עלוהי אלהא מחותא דכתיבן בכתבא הנא:
ואינא דמבצר מן מלא דכתבא דנביותא הדא נבצר אלהא מנתה מן קיסא דחיא ומן מדינתא קדישתא אילין דכתיבן בכתבא הנא:
אמר כד מסהד הלין אין אתא אנא בעגל תא מריא ישוע:
טיבותה דמרן ישוע משיחא עם כלהון קדישוהי אמין:
id=
lang=hbo
charset=177
r2l=1
description=Unpointed Hebrew Peshitta NT
short.title=PSU
version.major=1
version.minor=0
version.date=Feb 20, 2013
publish.date=1905
about=Reproduced from the 1905 Syriac Peshitta New Testament, published by British and Foreign Bible Society [1920]. Public Domain.